שניהם ישבו על ידי ועשנו בשתיקה, שלא כדרכם. לבסוף פתח הגבוה שבהם ואמר, במין תעוב פנימי:
“הבט נא, רשימה שהייתי חיב לבחור בה! חמישה־ששה אנשי מוסר…יתרם קרייריסטים, מתחסדים, שוטים, מרבי־מלל, רודפי־כהונו ובוצעי־בצע…”
"במלים אחרות: אפסים!, אמר חברו. “מזלך הוא שמצאת חמישה! ששה? הרי שנולדת בכתונת־פסים! ברשימתי שלי לא מצאתי אפילו שנים!”
השפילו ראשם ועשנו בשתיקה. לבסוף פתח הגבוה שבהם ואמר במין גחוך: “אלו יכולתי להרשות לעצמי פעם מותרות קלים משלי, הייתי בוחר ברשימה אחרת! לא להכעיס חלילה, אלא…מדוע לא, בעצם? להכעיס!” “הייתי שש”, אמר חברו, “ללמד את האדונים הללו לקח! החיים היטיבו עמם יתר על המידה…מפח־נפש קל היה מפריח, אולי, נוצה אחת או שתים מכתר־הטווסים של בטחונם העצמי!”
כיוון שכך, שאלתי אף אני, בקולי הרגיל, שיש בו הרבה מן החכמה ורק מעט מן המרות:
“מדוע לא בחרת איפוא ברשימה אחרת? של ידידנו זה, דרך־משל?” פלט הגבוה שבהם את העשן מתוך ראותיו ואמר:
“עשרים שנה במפלגה, ידידי! איני יכול להוריד קול שלם לטמיון!”
“לא, החרה־החזיק אחריו ידידו המלומד. " לגרום נזק למפלגה? לא! עד לידי כ ך לא הגעתי אף אני!”
עשנו בשתיקה. לפתע צף ועלה במוחי אחד מהגיגי־הזהב, שבגללם אני נקרא מפעם לפעם לסעוד על שולחנו של הנשיא:
" עמדו ותקעו איפוא כף זה לזה: כל אחד בוחר ברשימת חברו! ידידיו אינם מקפחים בכך קול ואלו הוא – נשאר נאמן לעצמו!"
הצעה זו, הרשוני לאמר, ראוייה לאנדרטא!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.