רקע
דונש בן לברט
[ביום פירוד]

1 2

[וכתב דונ]ש בן לבראט אליה


[וּבִזְרוֹעוֹ יְחִידָתוֹ אֲחוּדָה]3

בְּיוֹם פֵּרוּד וּבִזְרוֹעָהּ יְחִידָהּ4


[וְנָתַן לָהּ לְזִכָּרוֹן רְדִ]ידוֹ

וְלָקַח הוּא לְזִכָּרוֹן רְדִידָהּ5


[הֲלֹא הוּא שָׂם צְמִידוֹ עַל] שְׂמֹאלָהּ

וּבִזְרוֹעוֹ הֲלֹא שָׂמָה צְמִידָהּ


[וְנָתַן לָהּ חֲצִי] אֶרֶץ סְפָרַד

וְלוֹ לָקַח חֲצִי מַלְכוּת [יְהוּדָ]ה6



* * *


והנה השיר השלם, כפי שהוא מופיע בספר “השירה העברית בספרד ובשלוחותיה”, מהדורת עזרא פליישר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות במזרח, יד יצחק בן צבי והאוניברסיטה עברית בירושלים, תש"ע 2010


 

[הֲיִזְכּוֹר יַעֲלַת הַחֵן יְדִידָהּ]    🔗

הֲיִזְכּוֹר יַעֲלַת הַחֵן יְדִידָהּ

בְּיוֹם פֵּירוּד וּבִזְרוֹעָהּ יְחִידָהּ

וְשָׂם חוֹתַם יְמִינוֹ עַל שְׂמֹאלָהּ

וּבִזְרוֹעוֹ הֲלֹא שָׂמָה צְמִידָהּ


בְּיוֹם לָקְחָה לְזִכָּרוֹן רְדִידוֹ

וְהוּא לָקַח לְזִכָּרוֹן רְדִידָהּ –

הֲיִשָּׁאֵר בְּכָל אֶרֶץ סְפָרַד

וְלוּ לָקַח חֲצִי מַלְכוּת נְגִידָהּ?



  1. הערה של ד"ר יהונתן ורדי: הכותרת שבסוגריים [ביום פירוד], וכן כל מה שמופיע בשיר בסוגריים רבועים, הם השלמה של המהדיר, נחמיה אלוני, ואין להם יסוד בכתבי היד. לימים התגלה השיר המלא, והתברר שמדובר בשיר שכתבה אשתו של דונש ושהיא שלחה אליו לאחר שהוא נאלץ לנסוע ממנה.

    כתב על כך פליישר במאמרו ‘על דונש בן לברט ואשתו ובנו’.  ↩

  2. מצאתי את השיר בין קטעי הגניזה של אוסף מוצרי שצילם פרופ‘ ד’ ילין ז"ל בשביל הספריה הלאומית ונדפס לראשונה על ידי ב JQR (מחזור חדש), XXXV (1944), עמ' 79–80. לא עלה בידי לזהות את העמוד השני של הקטע ולדאבוני אי אפשר להשיג כעת קטעי גניזה אלה במקורם לשימוש.

    יתכן, כי זהו השיר כולו, כי בראשו כתובת ובסופו נסתיים בכתב היד בראשית השורה. הקטע קרוע לארכו ועל כן הבתים לקויים. הסוגרים הם שלמים והדלתות ניסיתי להשלים.

    משקל השיר הוא המרובה. עיין ילין, עמ‘ קפט, מס’ 19.

    חרוז השיר: “דָה”, והה"א במפיק או בלעדיו.

    תוכן השיר: תהילת חתן וכלה. שיר לחתן הוא גם “דבוק חתן”. ועיין להלן.

    השיר מיוחס לדונש בן לבראט לפי הכתובת בלבד.

    הכתובת כנראה ערבית ותרגומה: “וכתב…אליו”. לא ידוע למי.  ↩

  3. אחודה = השלמתי על פי השיר “שהי רוח” שנדפס ב JQR (עיין הערות) עמ' 81–82 ופירושה: אחוזה.  ↩

  4. אחודה ואפשר להשלים: צמודה. — פרוד, בכה"י: פירוד.  ↩

  5. שיר השירים ה, ז.השווה לדברי אבן כ'לפון בשירים המסופקים: “ולא יהיה רדידו”. שירי רשב"ג, ביאליק־רבניצקי, כרך ג, יז 4. — לזכרון, בכתב היד: לזיכרון.  ↩

  6. עיין רשב“ג, ג, ב, עמ' 31, מב, בית 4. — כנראה היה החתן יליד ארץ ספרד ולא היתה הכלה ילידת ארץ זו. אולם ייתכן כי אין זה שיר לחתן וכלה אלא שיר פירוד מידיד, כי אין לבאר את המלים ”ביום פירוד" בבית ראשון אם זה שיר לחתן.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48390 יצירות מאת 2697 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!