א1 🔗
אֱמֹר מַה גּוּף כְּמוֹ כֶּסֶף מְזֻקָּק
וְעוֹד [יִמְצָ]א כמרדה שא[נָן]
בְּרֵיחוֹ יֵשׁ לְכָל רוּחוֹת רְוָחָה
וּמֵי מִתְק[וֹ] יְרַו אֶת צִמְא[וֹנָן]
ב2 🔗
וּמַה קֻּפָּה אֲשֶׁר לֹא הִיא מְלֵאָה
וְלֹא רֵ[יקָה וְ]כֹל קֻפּוֹת עֲשׂוּיוֹת
וְלָהּ בָּנוֹת שְׁחוֹרוֹת גַּם אֲדֻמּוֹת3
בְּמִטְפָּ[חוֹת יְרַ]קְרַקּוֹת כְּסוּיוֹת
ג4 🔗
וּמַה בּוֹכָה בְּלֹא עַיִן דְּמָעוֹת5
וּמַרְאָה [כֹל וְלֹא] רוֹאָה לְבוּשָהּ
וְנִשְמָתָהּ בְּעֵת תִּקְרַב לְמוֹתָהּ
יְחַיֶּהָ אֲשֶׁר גּוֹזֵר לְרָאשָׁהּ6
ד7 🔗
וּמַה דּוֹבֵר בְּלֹא לָשׁוֹן וְלֹא פֶה
וּמֵאֵין קוֹל [יְ]כוֹנֵן אֶת דְּבָרָיו
בְּלֹא אֵסוּר יְפַסֵּחַ בְּעָלָיו
וְיַדְלִיגֵם בְּעֵת [יִרְ]בּוּ אֲסוּ[רָיו]8
ה9 🔗
וּמַה דּוֹבֵר בְּכָל לָשוֹן בְּרָכְבוֹ
וּפִיו יָרֹק בְּ[סַ]ם מָוֶת וְחַיִּים10
וְהוּא אִלֵּם בְּעֵת יֵשֵׁב וְחֵרֵשׁ
כְּבַעַר א[וֹ] כְאַחַד הָעֲנִיִּים11
ו12 🔗
אֱמֹר מָה הִיא אֲרוּסָה לֹא אֲסוּרָה
לְבוֹעֵל בָּהּ לְעֵינֵי הַמְּאָרֵס
וּמֻתֶּרֶת לְהָאוֹרֵס תְּחִלָּה
בְּחַיֵּי בוֹעֲלָהּ אוֹתָהּ לְאָרֵס
ז13 🔗
וּמִי הַבֵּן אֲשֶׁר יִבְעַל בְּאִמּוֹ
וְהוּא אֵרַס וְלֹא יֵבוֹשׁ כְּזוֹנֶה
וְיִרְצֶה מַעֲשֵׂהוּ צוּר יְלָ[ד]וֹ
וְלֹא יִכַּרְתּוּ לוֹ עֵר וְעוֹנֶה
ח14 🔗
וּמָה הוּא עֵץ עֲנָפָיו בָּאֲדָמָה
וְשָׁרָשָׁיו בְּרָאָם אֵל בְּרוּמוֹ
אֲשֶׁר יִתֵּן פְּרִי נָעִים בְּעִתּוֹ
וְאִם יֻתַּשׁ בְּכָל יוֹם מִמְּקוֹמוֹ
ט15 🔗
וּמַה שָּׁחוֹר וּמָה אָדֹם יְרוּצוּן
שְׁנֵי מֵתִים אֲלֵיהֶם כַּעֲבָדִים
בְּהָאֶחָד רְפוּאָה גַם תְּעָלָה
וְהַשֵּׁנִי עֲדִי בַת הַנְּגִידִים16
י17 🔗
וּבָאֵר לִי בְנִי מָה הֵם בְּתוּלוּת
לְעוֹלָם לֹא תְהֵא לָהֶן בְּעִילוֹת
וְהֵן שׁוֹבוֹת יְפֵיפִיּוֹת כְּלוּלוֹת
מְסֻתָּרוֹת כְּמוֹ גַנּוֹת נְעוּלוֹת
-
א. הפתרון: תפוח. ↩
-
ב. פתרון: אבטיח. ↩
-
הכוונה לגרעינים השחורים ולפנים האדום ולקליפה הירוקה ↩
-
הפתון" הפתילה. ↩
-
דלת, האור המתנועע דומה לעין בוכה. ↩
-
סוגר = הגוזר את הפתילה השרופה גורם לאורה שישוב אליה ובזה החייה אותה. ↩
-
התרון: העט. ב"ר: אחד ממאורות השמים. ↩
-
אם יכתוב האדם בלי חוקים וכללים (=בלא אסור) יהיה כפיסח ויצלע וימהר ללכת אם ירבו הכללים הכובלים אותו בכתיבתו. ועיין הערות. ↩
-
הפתרון: העט. ↩
-
בזמן שהוא מתנועע יש בו מוות (דברי גינוי) או חיים (דברי תהילה ושבח), על פי הפתגם: “מות וחיים ביד הלשון” (משלי יח, כא). ↩
-
ואם אין כותבים בו, הריהו אילם וחרש ועני. ↩
-
הפתרון: לפי מגיד בב“ר: אדמה, וב”ר: “פתרונו נראה לנו כדחוק”. י“ל זלוטניק (במכתב פרטי אלי): התורה על פי פסחים מט ב: ”תנא ר' חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ, כאילו בועל ארוסתו בפניו, שנאמר: “תורה צוה לנו משה מורשה”, אל תקרי מורשה אלא מאורסה". בכתב יד תימני: תרנגולת. ↩
-
הפתרון: ב“ר: ”אולי הכוונה למאמר חז“ל: ”הבא על אמו בחלום יצפה לבינה שנאמר “כי אם לבינה תקרא” (ברכות נז, א). לדעתי: החכמה. בכתב יד תימני: תרנג[ול]. ↩
-
הפתרון: הכתובת הערבית: פי אלעלם = החכמה, וכך בראדי: החכם. ב“ר: השמש לפי נוסחם: ”עת“ במ' ”יום“ בש' 2, והביאו את בתי השיר בתחכמוני, שער לב: ”והוא שמש אשר יפרוש כנפיו…". וכן בכתב יד תימני. י' כהן = האדם. לדעתי צודקת הכתובת הערבית. ↩
-
הפתרון: לפי מגיד: יום ולילה; שחור = לילה; אדום = יום. שני מתים = שני המאורות, השמש והירח, הנאספים האחד בשחר והשני בערבים ובאים כאילו לשמש את היום ואת הלילה. ↩
-
רמז ליפי הבחורה, שהיו נוהגים לדמות את הפנים לאור הירח. קלאר: אולי הכוונה לשהרונים, על פי ישעיהו, ג, יח. ↩
-
הפתרון: לפי מגיד: צירופים של “בתולה” בדברי רז“ל, כגון: בתולת קרקע, בתולת שקמה ובתולת בית הבד. שח קוק: הכוונה ל”בתולת הורד" (שבת צ, א). לדעתי: רעיונות חדשים ובלשון ימי הבינים: עניינים (= معاني). אבו תמאם (מת 858) אומר: اليك بعشت ابكار لمعاني = אליך שלחתי בתולות הרעיונות. ועי‘ גן המשלים והחידות לטדרוס אבו אלעאפיה, ב, ב, הערות, עמ’ 93; גולדציהר, JQR,XIV (1902), עמ' 730. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.