א 🔗
הַגֶּשֶׁם מַקִּישׁ,
הַגֶּשֶׁם מַקִּישׁ בְּטִפּוֹת חֲצוּבוֹת מִן הַחֹשֶׁךְ,
הַגֶּשֶׁם מַקִּישׁ
וּרְחוֹבוֹת זוֹקְפִים גַּגוֹתֵיהֶם,
אִילָנוֹת מְדַגְּלִים עַנְפֵי־פַּחַד,
מַה כְּחֻלָּה זְעָקָה בְּפִי מַיִם! –
זָעָה מִרְפַּסְתֵּנוּ לְאַט
בַּחֲלַל־הָאֲוִיר
עִם מְשׁוֹטֵי צַמָּרוֹת הַמַּכִּים בְּרַעַשׁ
וְצֵל רָהִיטִים נִטֶּה עַל צִדּוֹ
בִּנְשֹׁר חֲפָצִים:
סְפָרִים, עֲצִיצִים וּתְמוּנוֹת יְשָׁנוֹת
נִגְרָפִים אֶל מֵי גֶּשֶׁם נִתָּךְ,
וְעַל מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת כּוֹרְעִים פְּרָחִים טְרוּפֵי־דַּעַת,
עִם תְּחִלַּת טַלְטֵלַת הַבַּיִת.
ב 🔗
עוֹף חֲנוּק־גֶּשֶׁם דּוֹפֵק בַּחַלּוֹן: "הִפָּתַח! הִפָּתַח!
שָׁט בַּעֲטֶרֶת נוֹצוֹת רוֹטְטוֹת – מִגַּן יֶלֶד;
מִקְסַם־שָׁוְא הוּא, וַדַּאי…" – אַתְּ לוֹחֶשֶׁת;
“חַזֵּק אֶת בְּרִיחֵי הַדְּלָתוֹת!…” – אַתְּ לוֹחֶשֶׁת;
וּקְהַל נוֹגְנֵי־פֶּרַח רוֹחֵף מֵעַל לִמְעַרְבֹּלֶת־הַמַּיִם,
וְגוּף־בְּדִידוּת מִסְתַּבֵּךְ בְּחֵיק־מַטָּה.
"רֵיחַ זָר נוֹדֵף מִבְּגָדֶיךָ,
לְאָן נֶעְלַמְתָּ
מִנֶּגֶד עֵינַי הַסְּפוּגוֹת מַרְאֵה יָם וְחוֹלוֹת,
וְכָעֵת רַק
טַעַם פִּרְחֵי־שֶׁלֶג לְעֵת חֹרֶף עוֹלֶה עַל שְׂפָתַי
בְּחָשְׁבִי עָלֶיךָ?!"
בָּכְתָה הָרַעְיָה,
וּבָא בְּאָזְנַי רִחוּשׁ צִמְחִיָּה עִם לִבְלוּב־שֶׁל־כִּלְאַיִם:
בֵּין מִגְדַּל־כְּנֵסִיָּה וּמִסְגָד הִתַּמְּרָה פַּעֲמוֹנִית־הַלִּילָךְ
וְדָמְתָה לְתִפְרַחַת־הַדֶּקֶל,
עֲצֵי־לִבְנֶה פָּרְשׂוּ אֶת צִלָּם עַל חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן הַחִוֶּרֶת
וְשִׂיחִים כְּפוּלֵי־שָׁרָשִׁים נָעוּ וְנָדוּ עַל־פְּנֵי הַתְּהוֹם.
ג. 🔗
מִי הַבָּא וְקָרֵב?
קוֹל הִפְרִיחַ בּוּעוֹת־שֶׁל־אֲוִיר בִּזְרָמִים עֲכוּרִים
הַפּוֹרְצִים מִבֶּטֶן הָאָרֶץ:
"תֵּן דַּעְתְּךָ לִבְגָדֶיךָ, כִּי הַזְּמַן הַחוֹלֵף
כְּתָמִים בְּגוֹן הַחֲלוּדָה הַמְכַלָּה בָּהֶם צוֹבֵעַ…
שָּמַעְתִּי,
וְהֵסַבְתִּי רֹאשִׁי בִּפְלִיאָה:
"מַה לְּאִמִּי לְהַלֵּךְ בַּחַיִּים־חַיָּתָהּ בְּנוֹפִים שֶׁנָּמוֹגוּ
לְאַחַר חֻרְבַּן עוֹלָמוֹת?" – שָׁאַלְתִּי אֶת פִּיהָ.
וְהִיא – יָד נוֹפְפָה לְעֶבְרִי,
זְעִירָה־זְעִירָה
וּבְנֵטֶף שְׂרָף מְסֻגֶּרֶת;
כָּךְ עָמְדָה, חֲרוּתָה בְּנֵצַח חַיֶּיהָ – נִשְׁעֶנֶת
עַל זְרוֹעַ אָבִי־מוֹלִידִי הַגֵּאֶה, לְיַד הַנָּהָר הָאוֹבֵד;
וּלְפֶתַע נִדְּפָה מִגּוּפוֹ הָרָקֵב מְתִיקוּת כְּשֶׁל דְּבַשׁ מִנִּקְבַּת עֵץ־הַשֶּׁסֶק,
(נִטַּע לְשִׂמְחַת הוֹרָתִי בְּגַן־הַמַּנְגּוֹלְד, אַךְ פָּקַע בּוֹ הַוְּרִיד וְהוּצַף בְּדַם־פְּרִי
לְקוֹל שַׁעֲטַת קַלְגַּסִּים);
וּשְׁנֵיהֶם מַפְלִיגִים לְדַרְכָּם
בְּעָמְדָם עַל תַּצְלוּם שֶׁדָּהָה
וְאָבִי כָּך פּוֹתֵחַ וְסָח לִי:
"גּוּפְךָ כֹּה חִוֵּר וְרוֹעֵד, הֶחָלִיתָ?
גַּם שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁךָ דָּלְלוּ מֵאָז שֶׁחָמַקְתָּ מִתּוֹךְ הַתַּצְלוּם
(אָכֵן, גַּם שְׁאָר בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתֵּנוּ פָּנוּ עֹרֶף) –
רַק אִמְךָ נֶאֱחֶזֶת עֲדַיִן
בִּתְמוּנָה קְבוּצָתִית מְדֻבְלֶלֶת זוֹ,
מֻקֶּפֶת קִירוֹת שְׂרַף־הָעֵץ שֶׁנִגָּר כְּמוֹ דֶּמַע…"
קוֹל אָבִי – כְּתַרְעֹמֶת,
בְּעוֹדִי מְבַקֵּשׁ אֶת פָּנָיו בֵּין טִפּוֹת הַמָּטָר הַשָּׁחוֹר,
וְעָנִיתִי:
הַבֵּט,
חֹלִי יָמִים שֶׁשָׁקְעוּ חָבוּי בְּתוֹכִי וּמֵנֵץ מִדֵּי פַּעַם
כְּמוֹ פֶּרַח רָעִיל, וְגוּפִי מִתְרַעֵד בְּעֵת הַשֵּׁנָה הַנִּמְלֶטֶת
מִמִּטַּת־זוּגִיּוּת – וְכָל כַּפְתּוֹרֵי הַבְּגָדִים שֶׁעָלַי
רוֹטְטִים בִּצְלִילֵי כְּפוֹר־הַפַּחַד;
מִדֵּי בֹּקֶר צָץ מִגּוּפִי גִּבְעוֹל פֶּרַח יָרֹק, אַךְ גּוֹוֵעַ מִיָּד
וְרֵיחַ מָתוֹק־מְסֹאָב מְמַלֵּא אֶת חַדְרִי, –
יֵשׁ וְתֶחֱרַד הָרַעְיָה מֵחֲלוֹם מְבַשֵׂר־אֲסוֹנוֹת
וְאָצָה לִפְרֹשׂ אֶצְבָּעוֹת עַל עֵינֵי בַּת שְׁכוּחָה בִּתְנוּמָה
(לָהּ גּוֹן הַגַּרְעִין הַבּוֹקֵעַ!)
וְגוֹנְג־עֲצַבִּים הוֹמֶה מִסָּבִיב".
כָּךְ סַחְתִּי בֵּינִי לְבֵינִי,
לִבְסוֹף זֶמֶר הִגַּדְתִּי כִּבְעֵת הַגִּלּוּחַ, מוּל הָרְאִי הָאָטוּם,
וְרֹאשׁ הִטֵּיתִי קַלּוֹת לְצוֹדֵד הַקּוֹלוֹת בְּאֵין אִישׁ לְהַקְשִׁיב לַזֶּמֶר;
רֵיק הִדְהֵד צְלִיל הַקּוֹל
בְּצִנָּה; –
וְשׁוּב
הִתְעַטַּפְתִּי בְּאֵלֶם,
כִּי לַזֶּמֶר – מַה טַּעַם?
רַק בַּדִּמְיוֹן מַקְשִׁיבִים נוֹפֵי־הַיַּלְדוּת
אֵיךְ שָׁר לוֹ אָדָם בְֹמִרְפֶּסֶת בֵּיתוֹ הַנִּשּׂאת עִם הָרוּחַ,
נִדְמֶה, מִגּוּפוֹ הָרוֹטֵט הִיא שְׁלוּחָה לָעוֹלָם וּמִתְנוֹדֶדֶת;
וְרַעַד הָיָה,
בְּדַרְכֵי־הַלַּיְלָה,
רִקֵּד הַמָּטָר כְּכַת לוּלְיָנִים מִשְּׁמֵי־עָל,
עַל־סַף־הַמּוּדָע שֶׁל הַמַּיִם –
וּפָרְצוּ בּוּעוֹת־בּוּעוֹת בְּגַלֵּי הַזְּמַן,
כִּלְמַגַּע חֵפֶץ
– תַּצְלוּם אָב וָאֵם שֶׁחָיוּ לְפָנִים –
וְסִימָן קִיּוּמָם מְהַבְהֵב עוֹד
בָּאֵזוֹר הַמַּשְׁוֶה בֵּין בְּדִידוּת וּבֵין מָוֶת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות