רקע
אליעזר יפה
יחסנו אל המלוה וה"פיתוח"

את דבר סידור המלוה לארץ ישראל על-ידי ממשלת המנדט יש כנראה לראות כבר כעובדה, למרות זה שטרם באה עליו החלטה סופית בפרלמנט האנגלי. קברניטי השלטון הנוכחי באנגליה יודעים את אשר לפניהם, ולא יתחילו בעסק אשר אין להם סיכויים להשיג את הסכמת הפרלמנט שלהם עליו. והמלוה נועד באופן רשמי ל“פיתוח” הארץ בכללה בזכות ישובם של “המנושלים”… למרות העובדות הגלויות לעיני כל הרוצה לראות נכוחות: ראשית, כי כל אגדת הנישול אינה אלא מזימת זדון של שלטון פספילד1 ומשלחות מלאכיו הרעים; שנית, כי ארצנו כולה הולכת ומתפתחת על-ידי היהודים, התפתחות רבה עד מאוד, מבלי להיזקק למלוה מצד “משלם המס הבריטי”; ושלישית, אם בכל זאת נכמרו רחמיה של ממשלת המנדט על “המנושלים” והמתנשלים מן הארצות סביב למען השבר אשר היהודים מכניסים אל הארץ הזאת. ורוצה הוא ממשלת החסד דוקא ב“פיתוח” – הרי די הון לה בקופת הארץ מן העודפים אשר הכניסו לה היהודים עד היום ואשר יכניסו עוד מחר ומחרתים (והן בידה של ממשלת המנדט הוא להרבות ולהרבות את העודפים האלה בלי כל מאמץ מצדה, ואך פשוט על ידי זה שתרחיב במקצת לפני היהודים את פתח הכניסה לארצנו זו…).

ולמה בכן כל המלוה הזה?!… או אולי באה ההזדרזות היתרה הזאת במלוה לארצנו, דוקא מפני שאין ארצנו זקוקה כלל למלוה, ובלעדי המלוה יקשה להכניסה למצב של “עבד לוה לאיש מלוה”?… או מי יוכל ויגיע עד חקר לבן של ממשלות ארץ. ברור בכל אופן, שלמרות העובדה כי המלוה ישולם במידה מכרעת על-ידי היהודים, מיועדת היא מלכתחילה בעיקר לשם הצרת צעדי היהודים כאן. אמנם אי אלו פרורים נועדו להיות מושלכים גם בפני היהודים, כאילו בכונה תחילה לקנות בזה פתחון פה לשלטונות, שינקרו את עיני היהודים ב“הנאות” שנהנו גם הם מן המלוה וה“פיתוח”… ואנו מה? האמנם נבוא ללקט את הפרורים מתחת לשולחן המלוה וה“פיתוח” האלה ונמכור בזה את נפשנו לשטן?! לא! לא יתכן שכבר סר צלם האלהים מעלינו עד כדי כך. אמנם אין ביכולתנו לשנות את רצונה של ממשלת המנדט מהעניק את המלוה וה“פיתוח” לארצנו בכללה, אך הן בידינו הוא שלא להשתתף בסעודה זו; ושלא לחתום על זה במו ידינו אנו. חלילה לנו מללקט את הפרורים אשר ממשלת המנדט אומרת להפיל לנו משולחן הזבח הזה. אמנם עניים אנחנו כיום וזקוקים לכסף; וכל נקודה ישובית או קהילה עירונית משלנו אשר יש ביכולתם לקבל את מעט הלירות מפסלתו של המלוה, בודאי שמחסורם יאכף עליהם במאוד מאוד; אולם כשם שאין יד המחסור הגדול ביותר יכולה לאכוף עלינו שנפשוט יד אל כל מקור מתנגד בגלוי לנו, ככה אין כל מחסור צריך להעביר אותנו על דעתנו גם בענין זה. או הנבוא עוד לחתום במו ידינו על מגילת השמצה הזאת אשר יזם לנו פספילד ומשרתיו, ואשר חקר שאו וסיעתו, אשר איזן סימפסון וחקק פרנטש; ואשר יגשים כנראה ה. מ. הנציב הנוכחי, למרות היותו כנראה אדם ישר מאוד?! – מוטב כי נשים שכין בלוענו, מאשר נבוא לאכול מן הנזיד אשר יזידו מדמינו וליח עצמותינו.

תרצ"א (1931)



  1. מיניסטר המושבות בזמן ההוא.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47289 יצירות מאת 2633 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!