א    🔗

רַק קְטָעִים מְעַטִּים הִצַּלְנוּ

מִתּוֹךְ כָּל הַשֹּׁד וְהַשָּׁבֶר,

הִבְרַחְנוּם, בְּדַרְכֵי סַכָּנָה,

בְּתַרְמִיל־הַגָּלוּת הָעַתִּיק.

זְעֵיר פֹּה זְעֵיר שָׁם עוֹד יַזְהִירוּ,

כִּכְתָרִים מְנֻפָּצִים וּכְטַבְּעוֹת־

שַׁלְשְׁלוֹת־זָהָב נִקְרָעוּ —

תְּחִלָּתָם וְסוֹפָם לֹא נֵדָע.

מִתְנוֹסְסָה בִּרְכַּת הַסַּבָּא

יִשְׂרָאֵל, בְּהִפָּרְדוֹ מִבָּנָיו.

עוֹד הֵדָהּ לְאָזְנֵינוּ יַגִּיעַ,

כְּקוֹל אַרְיֵה חוֹלֶה, בְּשׂוּמוֹ

אֶת כַּפּוֹ עַל רֹאשׁ בֶּן־טִפּוּחָיו

וְנוֹהֵם: “בֵּן פֹּרָת לִי יוֹסֵף…”

מְצַלְצְלִים פְּסוּקֵי “אָז יָשִׁיר”

וּמִרְיָם בְּתֻפָּהּ תְּלַוֵּם;

וּמְלַחֵךְ יַם־סוּף וּמְצַחֵק

אֶת מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה הַפְּרוּקוֹת.

מְטַפְטֵף נְאֻם־בִּלְעָם כְּרַעַל

וְנֶהְפַּךְ לִבְרָכָה בְּקָרְשׁוֹ;

שְׁתֻם־עַיִן הוּא צוֹפֶה וְאוֹרֵר

וְנֹפֶת תִּטֹּפְנָה שְׂפָתָיִם.

הוּא צוֹפֶה עַם חָדָשׁ מִתְהַוֶּה,

רָבַץ כַּלָּבִיא בַּחוֹלוֹת;

“יַעֲקֹב, מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ!”

כֹּה יַמְלִיץ וְעֵינוֹ נֶהְפָּכֶת.

ב    🔗

בְּצֵל פַּרְשָׁה סְתוּמָה מְנַצְנְצִים

בְּדָלְחֵי חֲרוּזִים מוּזָרִים,

וְאַךְ תָּעִיף בָּם עַיִן וְצָלְלוּ

תְּרוּעוֹת רְחוֹקוֹת בָּרְכָסִים;

צוֹעֲדִים צְלָלִים מוּזָרִים,

שְׁבוּיוֹת וָטָף בָּעֲגָלוֹת

אֲחוֹרֵי מָגִנֵּי עוֹר נִקְשֶׁה, —

צִנּוֹת מְשׁוּחוֹת בְּשָׁמֶן.

וּמְרַנְּנִים, בְּשָׂפָה נֶאְדָּרָה,

גִּבּוֹרִים הֲלוּמֵי נִצָּחוֹן —;

וְ“אֶת וָהֵב בְּסוּפָה”…הֲלֹא זֹאת

שַׁאֲגַת־אֱלֹהִים בָּעֲרָפֶל;

שָׁם חוֹמַת־יְרִיחוֹ נֶהֱרֶסֶת,

מִתְמוֹטְטִים מִגְדְּלֵי־חֶשְׁבּוֹן.

“וּמִנַּחֲלִיאֵל — בָּמוֹת”;

גּוֹלְשִׁים הַצְּבָאוֹת וְעוֹלִים;

“עֲלִי בְאֵר!” — אֶשֶׁד מִתְפָּרֵץ

לְרַוּוֹת עֲיֵפֵי שְׂדֵה־קָטֶל.

הַיּוֹם רַד, הַזְּרוֹעוֹת מְרַפּוֹת

וְקוֹל שִׁלְטוֹן מְפַקֵּד וּמְחַזֵּק:

“דֹּם, שֶׁמֶשׁ, בְּגִבְעוֹן!” וְנָדָם,

“יָרֵחַ־בְּאַיָּלוֹן!” וְעָמַד;

עַד יִקּוֹם גּוֹי אוֹיְבָיו יַדְלִיקוּ

אֶת כִּידוֹן יְהוֹשֻׁעַ הַמּוּנָף.

כְּזִיזֵי יַהֲלוֹמִים יָצִיצוּ

הַפְּסוּקִים מִנְּהַר כָּל הַזְּמַנִּים,

לְטוּשֵׁי סְעָרוֹת וְגַלִּים

הֵם נוֹצְצִים וְכָבִים חֲלִיפוֹת,

וּמַעֲמָד יַחֲזִיקוּ בַּשֶּׁטֶף

קְשֵׁי־עֹרֶף, כָּעָם אוֹתָם יָצָר.

הָאֵזוֹב כְּבָר אָכַל אֶת חֶצְיָם

וּמְלַחֵךְ אֶת בְּרָקָם הַקֶּצֶף;

הַמְּצוּלָה רוֹתַחַת עַל סְבִיבָם

וְהֵם זוֹרְקִים בָּהּ צִבְעֵי־הַקָּשֶׁת.

ג    🔗

וְשִׁירַת “הַאֲזִינוּ” הַשְּׁקוּלָה,

הַצְּרוּפָה בְּאֵשׁ הַנִּסְיוֹנוֹת —

צַוָּאָה לְעַם־חַיִל, הַכּוֹבֵשׁ

אֶת שְׂטָנָיו, צוֹלֵחַ וְעוֹלֶה;

הַיּוֹצֵר פִּקּוּדָיו בְּקֶצֶב,

לְשַׁעֲשֵׁעַ וּלְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו

וְלִתְמֹךְ בִּזְקֵנָיו הַתְּשׁוּשִׁים —

מַנְגִּינָה וּמִשְׁפָּט כְּאֶחָד.

מוֹת משֶׁה בָּהָר וּבִרְכָתוֹ, —

מִפִּסְגַּת נְבוֹ הִיא הוֹמִיָּה,

נוֹשֶׁבֶת כָּרוּחַ בַּמְּצָרִים,

עַל גְּבוּלֵי בִטָּחוֹן וָשֶׂפֶק; —

צַו אַחֲרוֹן לְעַם גָּאוּל לְמֶחֱצָה

וְהֶעָתִיד נֶעֱמָס עַל שִׁכְמוֹ.

מַה קּוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת בָּעֵמֶק?

שָׁם אָשְׁיוֹת הָאֻמָּה נוֹסָדוֹת!

מְחַצְצִים בְּמַשְׁאַבִּים הַקּוֹלוֹת

וּמְסַפְּרִים אֶת צִדְקוֹת יִשְׂרָאֵל.

כִּי רִכְבֵי־הַבַּרְזֶל לִכְנַעַן

תְּקוּעִים בַּטִּיט עַל רוֹכְבֵיהֶם,

וְסוּסִים הֲלוּמֵי־הַפַּרְסָה

נִגְרָפִים בְּקִישׁוֹן הַנָּחַל.

אַךְ נוֹפֵל בְּכִי אִמּוֹת וַאֲחָיוֹת,

בְּקוֹנְנָן אֶל שָׁאוּל וּבָנָיו:

“אַל תַּגִּידוּ בְּגַת וּבְאַשְׁקְלוֹן…”

וְנֶאֱסַף אוֹר שָׁמֶשׁ. חֲשֵׁכָה.

מִי עוֹלֶה בָּהָר? אֵלִיָּהוּ

מִמְּעָרַת הַכַּרְמֶל הוּא יוֹצֵא;

אֵל קַנָּא לוֹ נִגְלֶה בַּסְּעָרָה

וּבְקוֹל דְמָמָה דַקָּה יִתְגַּלֶּה.

נָכֹף גַּם אָנוּ רָאשֵׁינוּ,

לְבַל תִּשָּׂאֵנוּ הַסְּעָרָה!

נָלִיט פָּנֵינוּ גַם אָנוּ,

לְבַל תְּמִיתֵנוּ הַדְּמָמָה!..

ד    🔗

הוֹד קַדְמוֹן לְכֻלָּם, הוֹד שֵׁמִי, —

רַק רְמָזִים הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ;

נַעֲלִים וְאֵין לַהֲבִינָם,

קְדוֹשִׁים וְאֵין לְהַשִּׂיגָם.

הֵד־עוֹלָם שֶׁנָּגוֹז, וְנִשְׁמָתוֹ

מְלַטְּפָה לְבָבֵנוּ בִּכְנָפָהּ.

בְּעוֹלָם זֶה יַלְדוּת וְטֻמְאָה

וּקְדֻשָּׁה הִתְבּוֹלְלוּ יָחַד;

כְּלֵי־שָׁרֵת, לַיהֹוָה אֵל צְבָאוֹת,

עִם שִׁבְרֵי עֲצַבִּים וּכְלֵיהֶם

לְיָדֵינוּ הִגִּיעוּ; וְלֹא נַכִּיר

מַה־לָּנוּ וּמַה־לְּצָרֵינוּ;

וְנוֹדְפִים מֵהֶם רֵיחַ קְטֹרֶת

עִם בָּשְׂמֵי הַקְּדֵשׁוֹת הַמְשַׁכְּרִים.

אֵל יָחִיד וֶאֱלִילִים נִלְחָמִים,

וּכְמָרִים עִם כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים

יִתְגּוֹשְׁשׁוּ, מְדֻבְלְלֵי זָקָן;

זֶה עוֹלֶה וְזֶה נִרְמָס בְּרֶגֶל.

וְצוֹחֲקִים פַּעֲמוֹנֵי פָז טָהוֹר

בְּתַחֲרוֹת בִּגְדֵי־הַכְּהֻנָּה.

מִתְנוֹצְצִים מִזְרָקִים מוּנָפִים

לְכַפֵּר בְּדָם פִּשְׁעֵי יַעֲקֹב;

וְחוֹזִים מִתְנַבְּאִים לִשְׁנֵיהֶם

בִּלְשׁוֹן עֵבֶר קְדוּמָה — שְׂפַת כְּנַעַן;

"מָה־לִּי וּלְכָל רֹב זִבְחֵיכֶם?

שָׂבַעְתִּי מְרִיאִים וָחֵלֶב…"

וְזֹאת קְטֹרֶת הַמִּקְדָּשׁ עִם עֶשֶׁן

רוֹשׁ־מָקְטָר מִתְבּוֹלְלִים יָחַד,

לְהַנְעִים אֶת שִׁירֵי הַלְּוִיִּים

וּלְהַשְׁכִּיר אֶת כּוֹרְעֵי־הַבָּעַל.

וְאֵין דַּעַת: מִי יוֹצֵר, מִי בּוֹדֶה?

מִי מְנַבֵּא לָאוֹר, מִי לַחשֶׁךְ?

מַה־בָּרוּךְ, מָה אָרוּר? וְאֵי־הוּא

הַגְּבוּל בֵּין טָהוֹר לְטָמֵא?

אֵלֶּה וָאֵלֶּה מֻפְלָאִים

בְּשַׁחַר עַם נוֹלָד בַּמִּדְבָּר.

אַךְ כְּבָר הֵם מוּאָרִים אוֹר חָדָשׁ,

אוֹר תּוֹרָה מְזֻקֶּקֶת וּבְרוּרָה;

וַאֲדֹנָי — נְקָמוֹת וָחֶסֶד

בּוֹ נִצִּים, בְּחָגְרוֹ כְּלֵי־זֵינוֹ;

זוֹרֵחַ וְעוֹקֵר בְּשֶׁצֶף

אֶת מִלְכֹּם, אֶת בַּעַל וְדָגוֹן.

מִזְדַּכֵּךְ חֲרוֹנוֹ וְהוֹלֵךְ

וְנִצְרָף בְּאֹרֶךְ־אַפָּיִם,

עַד בּוֹאוֹ בְּשִׂפְתֵי נְבִיאִים

לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹדוֹ וּלְהַאְדִּיר.

ה    🔗

וּמְצַפִּים כָּל אֵלֶּה הַשְּׁיָרִים

לְנֵס, אֲשֶׁר יָבוֹא וִיחַדְּשֵׁם

וּמִלֵּא הֶחָסֵר, בִּגְנוּזִים

אֲבוּדִים, וְהָיוּ לְאֶחָד…

אַךְ לֹא בָא עוֹד הַיּוֹם זֶה הַגָּדוֹל,

לֹא נִרְפְּאוּ פְּרָצִים עַד עָתָּה;

לֹא נִדְבְּקוּ שְׁבָרִים וּמְכִתּוֹת

לַאֲגַרְטְלֵי־קֶדֶם יְקָרִים.

דּוֹמִים לְכִסֵּא־הַמַּלְכוּת

לִשְׁלֹמֹה, שֶׁנִּפְרַק בַּגּוֹלָה,

וְאֵין מַכִּיר מַנְגָּנוֹן, אֵין יוֹדֵעַ

לְתַקֵּן גַּלְגַּלָּיו, חַיּוֹתָיו.

חֲשָׁשׁ, שֶׁמָּא יָנִיף הָאַרְיֵה

כַּף־זְהָבוֹ וְהִכָּה עַל יָרֵךְ

אֶת אֻמָּן־הַבּוּר וְעָשָׂהוּ

פִּסֵּחַ לְכָל יְמֵי־חַיָּיו.

כֵּן נַעֲשָׂה לְפַרְעֹה, בְּהַעִזּוֹ

אֶל כִּסְאוֹ הַפָּגוּם לִשְׁלֹמֹה…

וּ“פַרְעֹה־נְכֹה” — מֶלֶךְ־אֶבְיוֹן

לוֹ קָרְאוּ מֵאָז עַד יוֹם מוֹתוֹ.