פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח–1948

תקנות שעת חירום שהתקין שר התחבורה לפי סעיף 9 (א)

בתוקף סמכותי לפי סעיף 9 (א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח–1948, אני דוד רמז, שר התחבורה, מתקין בזה את תקנות שעת חרום דלקמן:

1. שם.

התקנות האלה תקראנה בשם “תקנות שעת חרום (פיקוח על אניות) תש”ח–1948".

2. פירוש.

בתקנות האלה:

“מפקח” פירושו האדם אשר מונה על ידי השר להיות המפקח על התחבורה הימית;

“שר” פירושו שר התחבורה:

“תושב ישראל” פירושו כל אדם היושב במדינת ישראל או שיש לו מקום עסק בה, לרבות כל חברה אגודה או התאגדות אחרת המאוגדת במדינת ישראל או הרשומה בה, וכן כל חבר אנשים בלתי מאוגד שיש לו מקום עסק במדינת ישראל.

3. סמכות ליתן הוראות לגבי אניות מסוימות.

השר רשאי ליתן הוראות לבעליה או לרב החובל של כל אניה השייכת לתושב ישראל, השכורה לו או המשועבדת לו –

(א) הדורשות מבעליה או מרב החובל להסיע אותה אניה אל כל נמל או מקום אחר שיצויין בהוראות (בין שאותו נמל או מקום אחר נמצא בתחומי מדינת ישראל ובין שהוא נמצא מחוצה לה) בתוך אותה תקופה ובאותה דרך שתיקבענה בהודאות;

(ב) הדורשות מבעליה או מרב החובל להטעין על אותה אניה או לסרוק מעליה אותן הסחורות שתפורטנה בהוראות או להעלות על אותה אניה או להוריד מעליה אותם הנוסעים או אותו סוג של נוסעים שיפורטו בהוראות, בתוך אותה תקופה ובאותו נמל או מקום אחר (בין שאותו נמל או מקום אחר נמצא בתחומי מדינת ישראל ובין שהוא נמצא מחוצה לה) שיצויינו בהוראות;

(ג) הקובעות את תנאי ההובלה (לרבות מחירי ההובלה המכסימליים ושאר התשלומים הקשורים בה או הנובעים ממנה) של מטענים או נוסעים באותה אניה, בין בדרך כלל ובין במקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים;

(ד) הקובעות את סוגי המטענים או הנוסעים שמותר להובילם באותה אניה, בין דרך כלל ובין במקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים;

(ה) הקובעות את תנאי השכירות של אותה אניה, בין בדרך כלל ובין במקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים.

4. אופן נתינת ההוראות.

(א) כל הוראה לפי התקנות האלה מותר לתתה באותו אופן אשר ייראה לשר או לאדם אחר הנותן את ההוראה, לרבות פרסום בעתון הרשמי, משניתנה ההוראה באותו אופן, הרי כל אדם שההוראה נוגעת לו דינו כדין מי שידע את תכנה ובהתאם לכך עליו למלא אחריה.

(ב) מבלי לפגוע בכללותו של האמור בתקנת משנה (א) מצהירים בזה כי כל הוראה לפי התקנות האלה, לגבי כל אניה הנזכרת בתקנה 3, תהא נתינתה נתינה כדין – וכי בהתאם לכך על כל אדם שהיא נוגעת לו למלא אחריה אם היא

* * *

(1) נמסרה לבעליה או לרב החובל של אותה אניה, או לכל אדם העובד אצל אותם בעלים או רב חובל או המועסק על ידו: או

(2) נמסרה במקום מגוריו או במקום עסקו הרגיל או הידוע לאחרונה של אותם בעלים או רב החובל: או

(3) נשלחה בדואר במכתב רשום הערוך אל אותם בעלים או רב חובל לפי כתובת מקום מגוריו או מקום עסקו הרגיל או הידוע לאחרונה; או

(4) הוצגה או הודבקה במקום בולט על ספון אותה אניה.

(ג) כל הוראה לפי התקנות האלה, לגבי כל אניה הנזכרת בתקנה 3, די לציין בה את הכתובת “בעליה” או “רב חובל” של אותה אניה, ולא יהא צורך לציין בה כל שם. כינוי או תיאור נוסף.

5. סמכויות מיוחדות להבטחת קיום ההוראות.

כל חייל, שוטר, או אדם מורשה לכך על ידי השר, רשאי לגבי כל אניה הנזכרת בתקנה 3 לנקוט את כל אותם האמצעים ולהשתמש באותה מידה של כוח אשר ייראו לו דרושים לשם הבטחת קיומה של כל הוראה הניתנת לפי התקנות האלה.

6. הפרעת חיילים וכו' במילוי תפקידיהם.

שום אדם לא ימנע, יעכב או יפריע בעד כל חייל, שוטר, או אדם מורשה כדלעיל, מלמלא את תפקידו או מלהשתמש בסמכויותיו לפי התקנות האלה.

7. העברת סמכויות השר.

השר רשאי להעביר בכתב את סמכויותיו לפי התקנות האלה, כולן או מקצתן, למפקח או לאדם אחר.

8. עונשין.

כל המפר בין בעצמו ובין על ידי סוכנו, פקידו או שליחו, כל תקנה מהתקנות האלה, או כל הוראה הניתנת על פיהן, ייאשם בעבירה ויהא צפוי, בצאתו חייב בדין, למאסר של שנה אחת או לקנס של אלף לירות, או לשני העונשין גם יחד.

9. עבירות על ידי גוף מאוגד.

כל אימת שהנאשם בעבירה על כל תקנה מהתקנות האלה או על כל הוראה הניתנת על פיהן הוא גוף מאוגד, ייאשם באותה עבירה גם כל אדם שהיה בעת עשיית העבירה מנהל או פקיד אחראי אחר של אותו גוף:

בתנאי כי בכל משפט שיוגש, בתוקף תקנה זו, נגד אדם כזה, יזוכה אותו אדם בדין, אם יוכיח כי העבירה נעשתה שלא בידיעתו וכי הוא נקט את כל האמצעים המתאימים כדי להבטיח את קיום התקנה או ההוראה.

(–)דוד רמז, שר התחבורה

ד סיון, תש"ח (11 ביוני 1948)