שדה־בוקר, ט“ו בטבת תשי”ד – 21 בדצמבר 1953
קיבלתי בתודה הזמנת ההנהלה להשתתף בישיבות הוועד־הפועל הציוני המתכנסות השבוע בירושלים. לצערי הרב לא אוכל לקחת חלק בישיבה זו. עלי להיות כאן כל השבועות והחדשים הקרובים.
אולם אני מרשה לעצמי להעמיד לבירור שאלה שנראית לי כשאלת הקיום של התנועה הציונית בחוץ־לארץ, ונדמה לי שמן הרצוי לברר אותה הלכה למעשה גם במוסדות הרשמיים של ההסתדרות הציונית וגם ברחבי התנועה, ביחוד בגולה. השאלה היא: האם תיתכן, אחרי קום המדינה, תנועה ציונית בלי חובת עליה אישית, ואם תיתכן – מהו ההבדל, אם ישנו הבדל כפי שסבורים כמה עסקנים ציונים בחוץ־לארץ, בין ציונות בלי חובת עליה לבין חיבה למדינת ישראל המשותפת כמעט לכל יהודי באשר הוא? מהו התוכן הרעיוני והיעוד המיוחד של ציונות בלי עליה, ומהי החובה האישית המוטלת על ציוני מטעם התנועה שעל־ידיה אפשר להבחין בין היות אדם ציוני לבין היותו סתם־יהודי העוזר למדינת ישראל?
לי כשלעצמי אין ספק שיש צורך בתנועה ציונית, עכשיו, לאחר קום המדינה, הרבה יותר מאשר קודם, ולא אחת הסברתי נימוקי בענין זה ולא אעשה זאת עכשיו; אבל בראותי מה עושים ומה לא עושים ציונים בחוץ־לארץ, ומה עושים ולא עושים יהודים אחרים שאינם נושאים שם הציונות בפיהם או בפנקס־חבר של איזו הסתדרות ציונית – אני מתקשה למצוא הבדל או סימן מובהק כלשהו ביניהם.
בלי ספק יש לכמה עסקנים ציונים ולהסתדרות הציונית בחוץ־לארץ זכויות רבות בעבר. אבל הציונות היא, לדידי, תנועה שפניה מועדות לעתיד, וזכות־אבות בלבד לא תספיק לקיום תנועה חיה. בלי שיהיה ברור לעם ולציונים עצמם מהו תוכנו הרעיוני ויעודו המיוחד והמחייב של הדבר הנקרא בשם ציונות, ומהי החובה האישית המוטלת על חברי התנועה הציונית בתוקף היעוד הציוני – אין כל תקווה ואפשרות שהציונות תהיה כוח מחנך, מדריך ומפרה בעם.
ההסתדרות הציונית ומוסדותיה עומדים בפני סכנה – וסימניה בולטים דיים כבר עכשיו – ליהפך למנגנון שדרכו עוברים הכספים שיהודים מכל הארצות מקדישים לבנין המדינה. איני יודע אם יש או אין צורך במנגנון זה, אבל קשה להניח שמנגנון זה ראוי לשם של תנועה גואלת, וספק גדול אם הוא יוכל להאריך ימים ואם יביא איזו תועלת לעם בגולה או למדינה כישראל.
יש הכרח בהבהרה ובקביעה מוסמכת ומחייבת של תוכנה או תכניה של הציונות, ותוכן זה מן ההכרח שיתבטא בחובות אישיות המוטלות על נושאי התנועה, אחרת תיהפך (או נהפכת) הציונות לשם שהתרוקן מתוכנו, וכבוד עברה של הציונות מחייב למנוע דבר זה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.