אין עדיין ממשלת עוֹלם, עדיין העוֹלם מפוּלג למזרח ולמערב, לצפוֹן ולדרוֹם, וּבתוֹך הפּלגים בּני־פלגים. עמים וּמדינוֹת קמים, ועוֹד רחוֹק העוֹלם מהיוֹת עוֹלם אחד – ואף על פּי כן נוֹצר והוֹלך משהוּ חדש, שאפשר לכנוֹתוֹ בשם סגנוֹן עוֹלמי. בּייחוּד בתחוּם הכתב. והגוֹרם העיקרי לכך הוּא: גלי האתר. אם בּה בשעה וּבוֹ ברגע יוֹשבים בּני אדם בּכל קצווי תבל רחוֹקים מקוֹטב לקוֹטב, בּכל הרחבים הגיאוֹגראפיים, ליד אוֹתן המכוֹנוֹת, מקליטים וקוֹלטים, משדרים וּמאזינים, אוֹתן הטלגראמוֹת, אוֹתן הידיעוֹת,

אוֹתם קטעי המאמרים וההרצאוֹת; המתרגמים שוֹמעים וּמתרגמים אגב שמיעה והמשדרים משדרים אגב תרגוּם – איך תמצא שלא ייוצר, אם לא שׂפה אחת, על כּל פּנים דברים אחדים? הרי מכאן בּאים הדברים לתוֹך העיתוֹן הנקרא בכל שעוֹת היוֹם, וּמכאן אל החיים, וּמכאן אל הספר ואל הנאוּם, וחוֹזר חלילה. הסיני והאיסלאנדי, העברי והקירגיזי לוֹמדים יוֹם יוֹם לחשוֹב ולהבּיע בּאוֹתן קטגוֹריוֹת המחשבה והסגנוֹן, וכך נוֹצרת הניבילאציה העוֹלמית של סגנוֹן המחשבה וּביטוּיה.

והתהליך הזה, שלא היה כדוּגמתוֹ בדברי ימי האדם עלי אדמוֹת לצוּרה, להתמד ולהיקף, עדיין בּראשיתוֹ, וגמר אחריתו עוֹד יארך שנים רבּוֹת.

אין ספק שגם ניבילאציה זו, כּכל ניבילאציה, מביאה בהכרח לידי שיטוּח המחשבה ודילדוּל הלשוֹן והצוּרוֹת, ורק בּסיוּמוֹ של התהליך תתחיל על יסוֹד זה הדיפירנציאציה, שיש עמה גיווּן וייחוּד והעמקה. כּי אין בּכוֹח השוֹוי, שהוּא פרי רצוֹנוֹ וחינוּכוֹ של אדם, להכריע לעוֹלם את השוֹני, שהוּא יצרוֹ וטבעוֹ של אדם מעוֹלם.