רקע
ראובן בריינין
לחגיגות־היובל של צ. ה. מסליאנסקי

צבי מסליאנסקי היה הראשון אשר הביא מהפּכה נאמנה בעולם הדרשנות היהודית, שיש לה מסורה עתיקה ושלא חסרו לה בכל דור ודור בעלי כשרונות מצוינים וגם נפלאים במינם ומהפכה זו נעשתה על־ידו לאט לאט, עד כי נגלתה בכל מלואה.

מסליאנסקי ברא את הטפּוס של המטיף העממי, של הנואם הלאומי בישראל. לא במחשבה תחלה ברא את הצורה החדשה של הדרשנות העברית, של הנאום העברי ושל המגידות היהודית. רוח־העם החדש דבר מתוך גרונו; המחשבה העברית החדשה מצאה הד בלבבו ובמוחו; התחיה העברית מצאה בו כלי־מבטא נאמן. הוא הרחיב והוא הסביר בכשרון נעלה ועצום את המחשבות הגדולות ואת הרגשות העמוקים של גדולי הדור, של יחדי האומה.

צבי מסליאנסקי זכה להיות לפה לדור שלם, להטובים והעולים שבדור, ועל כן גם רכש את אוזן הדור ואת לבותיהם של רבבות שונעיו. ולא להסכמתנו אנו, המבקרים והחקרנים, הוא צריך כיום, כי כבר נתן לו העם העברי את הסכמתו המלאה, כבר פּנה לו מקום בין בחיריו ואציליו; וכלום צריך הוא, המטיף העממי, הדברן הלאומי, הדורש ברבים ובשביל הרבים, לעדות יותר נאמנה?

אם באתי כיום לכתוב על אדות צבי מסליאנסקי לא היתה כונתי, חלילה, להביא לו תעודה מבית0מדרשנו הספרותי, כי אם לשלם לו מס־החבה, שאנו כולנו, בני־דורו, חייבים לו ביום שהקהל העברי חוגג את שנת הששים שלו.

לא באתי כיום אלא לבאר לי בעצמי וגם לאחרים מדוע זכה מסליאנסקי להיות חביב־העם, אשר בכל פעם עלותו על הבימה יריע הקהל לקראתו.

המטיף מסליאנסקי הוא בוב נאומים מוכיח וגם מנחם את קהל שומעיו. מורה הוא להעם, בהרחיבו בדרשותיו ונאומיו ידיעות היהדות וידיעות מדברי ימינו, ומסביר הוא את המאור שבתורתנו ובחיינו הלאומיים.בבואו לנחם את אבלי עמו – דבש וחלב תחת לשונו, ובבואו ליסר את הבוגדים באחיהם, את הפּוסעים על ראשי האומה ואת צוררינו ומנדנו בחוץ – ימטיר עליהם אש וגפרית; כי כן אהב העם הנרדף והנענה. יודע הוא, מסליאנסקי, להלהיב את הרוחות ולצודד את לבות שומעיו תוך כדי נאומו. קשור הוא באלפי נימים בלתי נראים אל קהל שומעיו תוךּ כדי נאומו. קשור הוא באלפי נימים בלתי נראים אל קהל שונעיו, ויודע הוא להלביש במלים, בציורים בהירים ובדבורים מפוצצים את רגשי ההמון הגדול, את רגשי העם הערומים ואת הרהוריו המטושטשים. לבו הוא כעין מכונה של אלחוטים: הוא שולח זיקים לכל עבר ומקבל בעצמו ניצוצות מכל הלבבות הנהלהבים לדבריו. קרוב הוא להעם, והעם קרוב אליו.

ובבוא המטיף והנואם מסליאנסקי להיות דרשן בקהל שומעיו, בכל ערבי שבתות, לא יבלבל את מוחותיהם בעקום כתובים ולא יפּילם ברשת של קורי־עכביש, מדרשות מסובכות ומסוכסכות. לוקח הוא פּסוק מתנ"ך ואינו מוציאו מידי פּשוטו, לוקח הוא פּרשת השבוע, או פרק מדברי ימינו של איזו תקופה, ומוציא משם את כל הנחוץ, את כל השייך אל הענין אשר הוא דורש עליו. הוא מוצץ את כל הנועם וגם את כל העוז והחריפות שבפתגמי חכמינו הקדמונים. הוא מרצה את דנרי הזהב שלהם למטבעות העוברים בקהל ושווים לכל נפש. הוא שומר את זיום, הודם והדרם של המטבעות העתיקים האלה, אף כי יושיטם בצורה חדשה לפי טעם ולפי רוח הדור. ויש אשר גם מטבעות של נחושת, הלקוחים מקרב פתגמי ההמון היהודי, יהפך באוצרות לשונו לדנרי זהב.

כל מקרי חיינו בעבר ובהוה, כל ענותנו, יסורינו ופגעינו בדור הזה, כמו כן רגעי שמחתנו, אותות נצחונותינו הרוחניים והמוסריים, וכל הניצוצות המאירים שבחיינו ושבנשמתנו הלאומית, משמשים לו, למסליאנסקי, חומר לדרשותיו ולנאומיו בקהל רב או במסבות שונות.

*

צבי מסליאנדקי שואב את דרושותיו ונאומיו לא רק מתוך אוצרות ספרותנו העתיקה והחדשה, כי אם, ועוד הרבה יתר, מתוך המציאות העברית, מתוך חיי העם הממשיים עצמם. וצייר אמן הוא בנאומיו, ויודע הוא לתאר תמונות חיות ומחזות שלמים לפני קהל שומעיו. ובקי הוא בחיי העם העברי בארצות שונות ומרגיש הוא בכל חושיו ועצביו את אשר בלב רוב אחיו הנאמנים לעמם ולתקוותיו. יודע הוא את חיי בני עמו, פרנסותיהם, תלאותיהם, מצוקותיהם, נדודיהם, חנוכם וגדולם, שאיפותיהם ונטיותיהם מעריסתם עד קברם, ויודע הוא לגעת בכל הנימים שבלב היהודי. כל דבריו יוצאים מלב חם, נובעים מנפש בוערת ומתלהבת, ועל כן הוא מושך, על כן הוא קוסם את קהל שומעיו. הוא מושפּע מאחרים והוא חוזר ומשפּיע עליהם. ובזה צפון סודו של הכוח המיוחד אשר בנאומיו.זה כחמשים שנה, דור שלם, עומד מסליאנסקי על הבימה הלאומית ומטיף לאהבת היהדות, תורתה וכל קניניה הרוחניים והמוסריים, להרעיון הציוני, להרחבת דעת השפה העברית וכל קדשי האומה; ואין מספּר להנפשות אשר עשה למיון ברוסיה ובאמריקה מים היותו למטיף ולנואם בישראל.

אין לך מוסד של צדקה בניו־יורק, ואין לך מפעל לאומי או חברתי בחיי היהודים של כל אמריקה, שמסליאנסקי לא עורר אליהם את הלבבות ולא הועיל לתמכם ולחזקם על־ידי נאומיו ודרשותיו, שהוא מפזרם ביד רחבה וברוח נדיבה.

זה כשלשים שנה ויותר נעשה מסליאנסקי שותף להחיים הצבוריים, החברתיים והלאומיים של יהודי אמריקה. וקשה לי לצייר את התרקמותם של החיים הלאומיים והציוניים בקרב יהודי אמריקה בלי מסליאנסקי.

בכל מקום ובכל אספה, בכל מסבה ובכל חוג־רעים שמסליאנסקי בא, מיד הוא מכניס אתו רוח לאומי, מיד הוא מעורר את הלבבות, מחזק את הידים ומיד הוא מכניס אטמוספירה עברית וציונית.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37188 יצירות מאת 1905 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!