א.

בְּחֶלְקָהּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל גֶּרְמַנִּיָּה נִמְצֵאת הָעֲיָרָה גְרִינְוִיזֶל, עֲיָרָה כִשְׁאָר עֲיָרוֹת. בָּאֶמְצַע שׁוּק קָטָן וּבְאֵר בְּתוֹכוֹ, מִן הַצַּד בֵּית-וַעַד קָטָן יָשָׁן, מִסָּבִיב לַשּׁוּק בֵּית שׁוֹפֵט-הַשָּׁלוֹם וּבָתֵּי הַסּוֹחֲרִים הַחֲשׁוּבִים, וּבִרְחוֹבוֹת צָרִים אֲחָדִים יוֹשְׁבִים שְׁאָר הָאֲנָשִׁים. כָּל בְּנֵי הָעֲיָרָה מַכִּירִים זֶה-אֶת-זֶה, כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּבֵיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּכְשֶׁעַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר אוֹ שֶׁל רֹאשׁ-הָעִיר אוֹ שֶׁל רוֹפֵא הָעִיר עוֹלָה פַּרְפֶּרֶת אַחַת יְתֵרָה עַל הָרָגִיל, כְּבָר נוֹדַע הַדָּבָר לְעֵת הַצָּהֳרַיִם בְּכָל הָעִיר. אַחַר גְּמַר סְעוּדָתָן בָּאוֹת אָז נְשֵׁי הָעִיר זוֹ-אֶל-זוֹ, כְּמוֹ שֶׁרְגִילִים לֵאמֹר, לְשֵׁם בִּקּוּר וּמְסַפְּרוֹת זוֹ-עִם-זוֹ עַל כּוֹס קַהְוָה עָבָה וְרָקִיק מָתֹק עַל-דְּבַר הַמְּאֹרָע הַגָּדוֹל הַזֶּה וּבָאוֹת סוֹף-סוֹף לִידֵי מַסְקָנָה, שֶׁהַכֹּמֶר וַדַּאי זָכָה בַגּוֹרָל סְכוּם נוֹרָא, שֶׁרֹאשׁ-הָעִיר לוֹקֵחַ שׁוֹחַד וְשֶׁהָרוֹפֵא קִבֵּל מִיַּד הָרוֹקֵחַ שִׁקְלֵי-זָהָב אֲחָדִים, כְּדֵי שֶׁיִּכְתֹּב לַחוֹלִים סַמֵי-תְּרוּפָה יִקְרֵי-הַמְחִיר, מַה קָּשֶׁה הָיָה אֵיפוֹא הַדָּבָר צָרִיךְ לִהְיוֹת לְיוֹשְׁבֵי עִיר הַמִּצְטַיֶּנֶת בִּסְדָרֶיהָ הַטּוֹבִים כִּגְרִינְוִיזֶל, כְּשֶׁבָּא אֵלֶיהָ עַל-מְנָת לְהִשְׁתַּקֵּעַ אָדָם אֶחָד, שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע, מֵאַיִן הוּא, מַה מַּעַשָׂיו וּמִמַּה הוּא חָי. רֹאשׁ-הָעִיר בָּדַק אָמְנָם אֶת תְּעוּדַת-מַסָּעוֹ, וּבִהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב אַחַר-כַּךְ בִּמְסִבַּת-רֵעִים בְּמִשְׁתֵּה קַהְוָה, גִלָּה דַעְתּוֹ, שֶׁהַתְּעוּדָה נֶעֶשְׂתָה אָמְנָם כְּדָת וּכְדִין, לִנְסֹעַ מִבֶּרְלִין לִגְרִינְוִיזֶל,

וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ דְּבָרִים בְּגֵו, כִּי פְנֵי הָאִישׁ מְעוֹרְרִים חֲשָׁד. רֹאשׁ-הָעִיר הָיָה נִכְבָּד מְאֹד עַל-פְּנֵי כָל הָעָם וְלֹא יִפָּלֵא אֵיפוֹא, שֶׁדְּבָרָיו עָשׂוּ רֹשֶׁם, וּמֵאָז וָהָלְאָה הִבִּיטוּ עַל הָאִישׁ בְּעֵינֵי חֲשָׁד. וְגַם אָרְחוֹת חַיָּיו שֶׁל הָאִישׁ לֹא יָכְלוּ לְהוֹצִיא מִלִבָּם שֶׁל יוֹשְׁבַי הָעִיר, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֵסֶק עִם אִישׁ שֶׁאֵינֶנּוּ כְאַחַד הָאָדָם. הוּא שָׂכַר לוֹ בִמְחִיר רַב בַּיִת שָׁלֵם, שֶׁהָיָה לִפְנֵי זֶה שָׁמַם מֵאֵין יוֹשֵׁב, הִכְנִיס לְתוֹכוֹ כֵלִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים הַרְבֵּה מְאֹד, כְּמוֹ תַנּוּרִים, כִּירוֹת, מַחֲבוֹת וּלְפָסִים. וּמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה הָיָה יוֹשֵׁב גַּלְמוּד. הוּא הָיָה מֵכִין לוֹ בְעַצְמוֹ גַּם אֶת מַאֲכָלוֹ וְשׁוּם אָדָם לֹא הָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס בְּבֵיתוֹ, מִלְּבַד זָקֵן אֶחָד מִגְּרִינְוִיזֶל, שֶׁהָיָה מַסְפִּיק לוֹ אֶת צְרָכָיו בְּלֶחֶם וּבָשָׂר וִירָקוֹת, אוּלָם גַּם לָאִישׁ הַזֶּה הוּרְשָׁה לִכָּנֵס רַק אֶל הָאַכְסֶדְרָה וְשָׁם קִבֵּל הַנָּכְרִי מִיָּדוֹ אֶת הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר קָנָה בִשְׁבִילוֹ. הוּא לֹא הָיָה בָא אַחַר הַצָּהֳרַיִם לְמִשְׂחַק-הַקּוֹנָאוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים שְׁאָר הַגְּבָרִים, וּבָעֶרֶב לֹא הָיָה בָא לְבֵית-הַמַּרְזֵחַ לְסַפֵּר עִם חֲבֵרָיו עַל מִקְטֶרֶת טַבַּק בָּעִנְיְנֵי הַיּוֹם עַל-פִּי הָעִתּוֹנִים. לַשָּׁוְא קָרְאוּ לוֹ זֶה-אַחַר-זֶה עַל הַסֵּדֶר רֹאשׁ-הֵעִיר, הָרוֹפֵא וְהַכֹּמֶר לָבֹא לֶאֱכֹל אִתָּם לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנָם אוֹ לִשְׁתּוֹת קַהְוָה, הוּא לֹא נִדְרַשׁ לִקְרִיאָתָם בְּשׁוּם פַּעַם. מִטַּעַם זֶה הָיוּ אֲחָדִים אוֹמְרִים עָלָיו, שֶׁהוּא מְטוֹרָף, וַאֲחָדִים, שֶׁהוּא מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ

ב.

וַיְהִי הַיּוֹם וְהָעִירָה בָּאוּ אֲנָשִׁים וְלָהֶם חַיּוֹת, שֶׁהוּבָאוּ מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ הֵם אוֹרְחִים פּוֹרְחִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גָמָל, שֶׁיָּכֹל לְחַוּוֹת קִדָּה, דּוֹב מְרַקֵּד, כְּלָבִים וְקוֹפִים אֲחָדִים, הַמְּעוֹרְרִים גִּחוּךְ בְּבִגְדֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם וּבִתְנוּעוֹתֵיהֶם וְהַעֲוָיוֹתֵיהֶם. הֵם עוֹבְרִים עַל הָרוֹב בָּעִיר, עוֹמְדִים בִּפְלַטִּיּוֹת וּבְפָרָשׁוֹת-דְּרָכִים, מַכִּים בְּתוֹף וּמְחַלְּלִים בְּחָלִיל בְּאוֹפֶן בִּלְתִּי נָעִים לָאֹזֶן, וְהַחַיּוֹת מְפַזְּזוֹת וּמְכַרְכְּרוֹת עַל-פִּי פְקֻדָּתָם, וְאַחֲרֵי-כֵן הֵם מְחַזְרִים עַל הַבָּתִּים וְקוֹבְצִים עַל יָד. וְאוּלָם הַחֶבֶר, שֶׁבָּא בַפַּעַם הַזֹּאת גְרִינְוִיזֶלָה, הִצְטַיֵּן בָּזֶה, שֶׁהָיָה לוֹ אָדָם-הַיַּעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד, כִּמְעַט כְּקוֹמַת אִישׁ, וְהָיָה הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת קְפִיצוֹת וְכִרְכּוּרִים שׁוֹנִים, עֲדַת הַכְּלָבִים וְהַקּוֹפִים הַזֹּאת עָמְדָה גַּם לִפְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַנָּכְרִי. כְּשֶׁנִּשְׁמַע קוֹל הַתּוֹף וְהֶחָלִיל, נִרְאָה הָאִישׁ מֵאֲחוֹרֵי הַחֲלוֹנוֹת שֶׁכָּהוּ מֵחֲמַת יָשְׁנָם וְעַל פָּנָיו אוֹתוֹת, אִי-רָצוֹן. אוּלָם אַחֲרֵי זְמַן-מָה הָפְכוּ פָּנָיו טוֹבוֹת וּמַסְבִּירוֹת וּלְתִמְהוֹן כָּל אִישׁ הִשְׁקִיף בְּעַד הַחַלּוֹן וַיְּמַלֵּא פִיו שְׂחוֹק לְמַרְאֵה קְפִיצוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם-הַיַּעֲרִי, וְלֹא זוֹ בִּלְבָד, אֶלָּא שֶׁהוּא נָתַן לְבַעַל-הַקּוֹף מַטְבֵּעַ-כֶּסֶף כֹּה גְדוֹלָה, שֶׁכָּל אַנְשֵׁי הָעִיר לֹא חָדְלוּ מִדַּבֵּר בּוֹ.

מִמָחֳרַת הַיּוֹם הַהוּא יָצְאוּ הַחַיּוֹת מִן הֵעִיר, עַל הַגָּמָל הֶעֱמִיסוּ הַרְבֵּה סַלִּים, שֶׁבָּהֶם יָשְׁבוּ לָהֶם בִּרְוָחָה הַכְּלָבִים וְהַקּוֹפִים, וְהַמְּחַמְּרִים וְהַקּוֹף הַגָּדוֹל הָלְכוּ אַחֲרָיו. אוּלָם לֹא עָבְרוּ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת מֵאָז עָזְבוּ הָאֲנָשִׁים עִם הַחַיּוֹת אֶת הָעִיר, וְהִנֵּה הָאָדוֹן הַנָּכְרִי שָׁלַח אֶל הַדּוֹאַר לִדְרוֹשׁ מֵאֵת הַפָּקִיד מֶרְכָּבָה וסוּסִים-חָשִׁים, וּלְתִמְהוֹנָם שֶׁל כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר יָצָא דֶרֶךְ אוֹתוֹ הַשַּׁעַר לְדֶרֶךְ, שֶׁבּוֹ הָלְכוּ הַחַיּוֹת. בְּעֵינֵי כָל יוֹשְׁבַי הָעִיר הָיָה הַדָּבָר רַע מְאֹד, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהִתְוַדֵּעַ, אָנָה הָלַךְ הָאִישׁ. כְּבָר הָיָה חֹשֶׁךְ עַל הָאָרֶץ, כְּשֶׁהָאִישׁ הַנָּכְרִי שָׁב בַּמֶּרְכָּבָה אֶל שַׁעֵר הָעִיר, אֲבָל בַּמֶּרְכָּבָה יָשַׁב עוֹד אִישׁ אֶחָד, שֶׁמִצְנַפְתּוֹ הָיְתָה מֻפְשָׁלָה לוֹ לְמַטָּה עַל עֵינָיו וּמִסָּבִיב לְפִיו וְאָזְנָיו הָיְתָה כְרוּכָה מִטְפַּחַת מֶשִׁי. הַשּׁוֹעֵר רָאָה חוֹבָה לְעַצְמוֹ לִפְנוֹת אֶל הַשֵּׁנִי וּלְבַקְשׁוֹ לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת תְּעוּדַת-מַסָּעוֹ. אַךְ הָאִישׁ עָנָה קָשׁוֹת, בְּרָטְנוֹ בְּשָׂפָה בִּלְתִּי מוּבֶנֶת כְּלָל.

“הָאִישׁ הַזֶּה בֶּן-אָחִי הוּא”, אָמַר הַנָּכְרִי אֶל הַשּׁוֹעֵר, בְּתִתּוֹ עַל כַּפוֹ שִׁקְלֵי-כֶסֶף אֲחָדִים: “הוּא אֵינוֹ מַכִּיר בְּלָשׁוֹן גֶּרְמַנִּית. הוּא הִתְמַרְמֵר מְעַט בִּלְשׁוֹנוֹ עַל שֶׁעָצַרְתָּ אוֹתָנוּ”.

“אִם בֶּן-אָחִיךָ הוּא”, עָנָה הַשּׁוֹעֵר: “יָכֹל הוּא לָבֹא הָעִירָה גַּם בְּלִי תְּעוּדַת-מַסָּע, בְּלִי סָפֵק יְהֵא דָר בְּבֵיתֶךָ”?

“בְּוַדַּאי”, אָמַר הַנָּכְרִי: “וּכְנִרְאֶה יִשָּׁאֵר פֹּה לְיָמִים רַבִּים”. אָז לֹא הָיְתָה עוֹד לַשּׁוֹעֵר כָּל סִבָּה לִנְעֹל בִּפְנֵיהֶם אֶת הַשָּׁעַר, וְהָאָדוֹן הַנָּכְרִי וּבֶן-אָחִיו נִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם הָעִירָה. רֹאשׁ-הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה לֹא הָיוּ אָמְנָם נוֹחִים מֵהַשּׁוֹעֵר עַל שֶׁלֹּא קָבַע בְּזִכְרוֹנוֹ לְפָחוֹת מִלִּים אֲחָדוֹת מִשְּׂפַת בֶּן-אָחִיו שֶׁל הַנָּכְרִי, שֶׁעַל פִּיהֶם אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְוַדֵּעַ בְּנָקֵל, בֶּן אֵיזוֹ מְדִינָה הוּא וְדוֹדוֹ. אֲבָל הַשּׁוֹעֵר הִבְטִיחַ, שֶׁהַשָּׂפָה הָיְתָה לֹא צָרְפַתִּית וְלֹא אִטַּלְקִית, כִּי-אִם אָזְנָיו צָלְלוּ לְקוֹל, שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֵעֵין רֹחַב הַהֲבָרָה הָאַנְגְּלִית, וְאִם אֵינוֹ טוֹעֶה, אָז יָצְאוּ מִפִּיו שֶׁל הָאָדוֹן הַצָּעִיר הַמִּלִּים! “Got dam”. בְּאוֹפֶן כָּזֶה עָזַר הַשּׁוֹעֵר לְעַצְמוֹ לָצֵאת מִן הַמּוּעָקָה וְלָאִישׁ הַצָּעִיר – לִזְכּוֹת לְשֵׁם, כִּי כָל אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה לֹא דִּבְּרוּ עוֹד בְּשׁוּם דָּבָר אַחֵר, מִלְּבַד בָּאַנְגְּלִי הַצָּעִיר.

וְאוּלָם גַּם הָאַנְגְּלִי הַצָּעִיר לֹא נִרְאָה לֹא בִמְסִלַּת-הַקּוֹנָאוֹת וְלֹא בְּבֵית-הַמַּרְזֵחַ, אֲבָל הוּא הֶעֱסִיק אֶת אֲנְשֵׁי הַמָּקוֹם בְּאוֹפֶן אַחֵר. – סִבַּת הַדָּבָר הָיְתָה, שֶׁמֵהַבַּיִת, שֶׁבּוֹ יָשַׁב הָאִישׁ הַנָּכְרִי וְשֶׁבּוֹ שָׂרֲרָה עַד עַתָּה דוּמִיָּה שְׁלֵמָה, נִשְׁמַע עַתָּה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת שָׁאוֹן נוֹרָא, עַד כִּי יוֹשְׁבֵי הָעֲיָרָה הָיוּ עוֹמְדִים אֲגֻדּוֹת-אֲגֻדּוֹת וּמַבִּיטִים לְמַעְלָה אֶל חַלּוֹנוֹתָיו. הֵם הָיוּ רוֹאִים אָז אֶת הָאַנְגְּלִי הַצָּעִיר, לָבוּשׁ מְעִיל קְצוּץ-כְּנָפַיִם מִצֶּבַע אָדֹם וּמִכְנְסַיִם יְרֻקִּים, שְׂעַר רֹאשׁוֹ סָמוּר וּפָנָיו מְעוֹרְרִים פַּחַד, רָץ בְּחַדְרֵי הַבַּיִת הֵנָּה וָהֵנָּה וְעוֹבֵר עַל פְּנֵי הַחַלּוֹנוֹת בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה, שֶׁלֹּא תְאֻמָּן, הָאָדוֹן הַזָּקֵן רָץ אַחֲרָיו בְּשִׂמְלַת-הַשֵּׁנָה הָאֲדֻמָּה שֶׁלּוֹ וּבְיָדוֹ שׁוֹט אָרֹךְ; הוּא מְעוֹפֵף אֶת הַשּׁוֹט עַל פְּנֵי הַצָּעִיר, מַחֲטִיא אוֹתוֹ עַל פִּי רוֹב, אֲבָל פְּעָמִים אֲחָדוֹת, כְּפִי שֶׁנִּדְמָה לַהֲמוֹן הָעָם הָעוֹמֵד בַּחוּץ, הוּא מַשִּׂיג אוֹתוֹ, כִּי קוֹל שִׁרְבּוּט יִשָּׁמַע וְאַחֲרָיו קוֹל בְּכִי וַאֲנָקָה. הִשְׁתַּתְּפוּתָן שֶׁל נְשֵׁי הָעֲיָרָה בְּיִסּוּרָיו הָאַכְזָרִים שֶׁל הָאִישׁ הַצָּעִיר גָּדְלָה כָּל-כַּךְ, שֶׁהֵן בִּקְּשׁוּ אֶת רֹאשׁ-הָעִיר לְהִתְעָרֵב בַּדָּבָר וְלָרִיב אֶת רִיבוֹ מִיַּד מַכֵּהוּ. וַיִּכְתֹּב רֹאשׁ-הָעִיר לָאָדוֹן הַנָּכְרִי מִכְתָּב, וַיְדַבֵּר אִתּוֹ קָשׁוֹת עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ עִם בֶּן-אָחִיו שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה, גַּם אִיֵּם עָלָיו, שֶׁאִם יוֹסִיף לְהַכּוֹתוֹ בְּלִי חֶמְלָה, יְהֵא אָנוּס לִפְרֹשׂ עַל הָאִישׁ הַצָּעִיר אֶת כְּנָפָיו.

אוּלָם מַה גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ שֶׁל רֹאשׁ הָעִיר, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַנָּכְרִי עַצְמוֹ נִכְנָס אֵלָיו הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אַחֲרֵי עֲבוֹר עֶשֶׂר שָׁנִים מִיּוֹם בּוֹאוֹ לָגוּר בְּעִירוֹ! הָאָדוֹן הַזָּקֵן הִתְנַצֵּל לְפָנָיו עַל מַעֲשֵׂהוּ, בְּאָמְרוֹ, שֶׁהוֹרֵי הָאִישׁ הַצָּעִיר דָּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ לְהִתְנַהֵג עִם בְּנָם בְּמִדַּת דִּין קָשֶׁה. “הוּא אָמְנָם נַעַר פִּקֵּחַ וּמֵבִין דָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ”, אָמַר הָאִישׁ, “אֲבָל אֶת הַשָּׂפָה הוּא לוֹמֵד בִּכְבֵדוּת”.

תְּשׁוּקָתוֹ לְלַמֵּד אֶת בֶּן-אָחִיו גֶּרְמַנִּית, שֶׁתְּהֵא שְׁגוּרָה עַל לְשׁוֹנוֹ. וִיהֵא יָכֹל אַחֲרֵי-כֵן לְהִכְנִיסוֹ בְחֶבְרוֹת אַנְשֵׁי גְרִינְוִיזֶל, גְּדוֹלָה מְאֹד, אֲבָל הַנַּעַר הוּא כָל-כַּךְ קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ, שֶׁלְעִתִּים קְרוֹבוֹת לֹא נִשְׁאַר לוֹ אֶלָּא לִרְדּוֹתוֹ.

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵנִיחוּ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רֹאשׁ-הָעִיר. הוּא יָעַץ אֶת הַזָּקֵן לָשִׂים מַעֲצוֹר לְרוּחוֹ, וּבְבוֹאוֹ בָעֶרֶב לְבֵית-הַמַּרְזֵחַ סָח אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה וְהוֹסִיף, שֶׁלֹּא רָאָה הַרְבֵּה אֲנָשִׁים נְבוֹנִים וּמְנֻמָּסִים כַּנָּכְרִי הַזֶּה. “חֲבָל רַק”, אָמַר, “שֶׁהוּא מוֹקִיר כָּל-כַּךְ אֶת רַגְלָיו מִבָּתֵּינוּ, אוּלָם אֲקַוֶּה, שֶׁכַּאֲשֶׁר רַק יִלְמַד הָאִישׁ הַצָּעִיר לְדַבֵּר גֶּרְמַנִּית כְּהוֹגֵן לֹא יוֹסִיף הַזָּקֵן עוֹד לְהִתְרַחֵק מֵאִתָּנוּ”.

ג.

הַמִּקְרֶה הַבּוֹדֵד הַזֶּה שִׁנָּה אֶת דֵּעוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָעֲיָרָה עַל הַנָּכְרִי מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה: מֵעַתָּה חֲשָׁבוּהוּ הַכֹּל לְאָדָם הָגוּן, הִשְׁתּוֹקְקוּ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְאִם מֵעֵת לְעֵת קָם שֶׁאוֹן גָּדוֹל בַּבַּיִת הַשָּׁמֵם, הִבִּיטוּ עַל זֶה כְּעַל דָּבָר, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא כְלָל מִגֶּדֶר הָרָגִיל. “הוּא מְלַמֵּד אֶת בֶּן-אָחִיו לָשׁוֹן גֶּרְמַנִּית”, אָמְרוּ הַגְּרִינְוִיזֶלִים זֶה לָזֶה וְלֹא יָסְפוּ עוֹד לַעֲמֹד מִסָּבִיב לַבָּיִת. אַחֲרֵי רֶבַע שָׁנָה בְעֶרֶךְ נִגְמְרָה, כְנִרְאֶה, הַהוֹרָאָה בְגֶרְמַנִּית, כִּי הַזָּקֵן עָשָׂה עַתָּה צַעַד לְפָנִים: צָרְפַתִּי אֶחָד הָיָה בָּעִיר, זָקֵן וִידוּעַ חוֹלִי, שֶׁהָיָה מְלַמֵּד אֶת בְּנֵי-הַנְּעוּרִים פֶּרֶק בְּמָחוֹל. אֶת הַזָּקֵן הַזֶּה שָׁלַח הַנָּכְרִי לִקְרֹא אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ, כִּי חָפֵץ הוּא לָתֵת לוֹ אֶת בֶּן-אָחִיו לְלַמְּדוֹ תּוֹרַת-הַמָּחוֹל. הוּא הִגִּיד לוֹ שֶׁבֶּן-אָחִיו הוּא אָמְנָם בִּכְלָל מָהִיר לִשְׁמֹעַ, אֲבָל בְּעִנְיְנֵי רִקּוּד הוּא קְצַת עִקֵּשׁ. הוּא לָמַד אָמְנָם לִפְנֵי זֶה אֵצֶל מוֹרֶה אַחֵר, אֲבָל הַכִּרְכּוּרִים הָיוּ כָּל-כַּךְ מְשֻׁנִּים, שֶׁאֵין סָפֵק, שֶׁהָיָה מִתְבַּזֶּה עַל יָדָם בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן חוֹשֵׁב בֶּן-אָחִיו אֶת עַצְמוֹ לְרַקְדָן גָּדוֹל, אַף שֶׁרִקּוּדָיו אֵין לָהֶם שׁוּם דִּמְיוֹן אֶל הַמְּחוֹלוֹת הַמְּקֻבָּלִים בַּחֶבְרָה, כְּמוֹ מַעְגִּילָה וּדְהָרָה וַאֲפִילוּ אֶל הָאֵיקוֹסִית וְהַפְרַנְסִית אֵינָם דּוֹמִים כְּלָל. אַגַּב קָבַע לוֹ הָאִישׁ שֶׁקֶל-כֶּסֶף שְׂכַר לִמּוּד לְשָׁעָה וְהַמּוֹרֶה הַזָּקֵן לֹא יָכֹל לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כָּזֶה וַיְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּחֵפֶץ-לֵב אֶת הוֹרָאַת הֶחָנִיךְ הַנִּפְתָּל בְּתוֹרַת-הַמָּחוֹל.

כְּפִי שֶׁהֵסִּיחַ הַצָרְפָתִי לְפִי תֻמּוֹ, לֹא הָיָה בָעוֹלָם דָבָר זָר וּמְשֻׁנֶּה כְהוֹרָאוֹת-הַמָּחוֹל הָאֵלּוּ. בֶּן-אָחִיו שֶׁל הַנָּכְרִי, אִישׁ צָעִיר גָּדוֹל וְקִפֵּחַ, אַךְ בַּעַל רַגְלַיִם קְצָרוֹת קְצָת, הָיָה יוֹצֵא אֵלָיו בִּמְעִיל קְצוּץ-כְּנָפַיִם אָדֹם, מְגֻדָּל שֵׁעָר, בְּמִכְנְסַיִם יְרֻקִּים וּבְנַעֲלֵי-יָד שֶׁל עוֹר מְגֻהָץ; הוּא הָיָה מְדַבֵּר מְעַט וּבְקוֹל נְגִינָה זָרָה, הָיָה מִתְּחִלָּה מְנֻמָּס וְשָׁקוּד לִלְמֹד; אַךְ פִּתְאֹם הִתְחִיל קוֹפֵץ בְּהַעֲוָיוֹת מְגֻחָכוֹת, מְכַרְכֵר כִּרְכּוּרִים מְטֹרָפִים וְעוֹשֶׂה פְסִיעוֹת פְּרָאִיּוֹת, עַד שֶׁחָשְׁכוּ עֵינֵי הַמּוֹרֶה מֵרְאוֹת; כְּשֶׁרָצָה הַמּוֹרֶה לְיַשְּׁבוֹ וּלְהַרְאוֹת לוֹ, כֵּיצַד מְרַקְדִים, חָלַץ הַלָּה אֶת נְעָלָיו הַיָּפוֹת, הִשְׁלִיכָן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה וְהִתְחִיל מְנַתֵּר עַל אַרְבַּע הֵנָּה וָהֵנָּה בְרַעַשׁ וַהֲמוּלָה גְדוֹלָה. כְּשֶׁהָיָה הָאָדוֹן הַזָּקֵן שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל-הַשָּׁאוֹן הַזֶּה הָיָה מְמַהֵר וְיוֹצֵא מֵחֶדְרוֹ בְשִׂמְלַת-הַשֵּׁנָה הָאֲדֻמָּה שֶׁלּוֹ וּבְמִצְנֶפֶת נְיָר-זָהָב הַחֲבוּשָׁה לְרֹאשׁוֹ, וּמַכֶּה אוֹתוֹ בַשּׁוֹט שֶׁבְּיָדוֹ שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה רַבָּה. אָז הִתְחִיל הָאִישׁ הַצָּעִיר בּוֹכֶה בְּקוֹל גָדוֹל, מְקַפֵּץ עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת וְהָאֲרוֹנוֹת, נֶאֱחָז בִּסְרִיגֵי הַחַלּוֹנוֹת וּמְטַפֵּס עֲלֵיהֶם וּמְדַבֵּר בְּשָׂפָה זָרָה וּבִלְתִּי-מוּבֶנֶת; אוּלָם הַזָּקֵן בְּשִׂמְלַת—הַשֵּׁנָה הָאֲדֻמָּה הָיָה אוֹחֵז בְּאַחַת מֵרַגְלָיו וְמוֹרִידוֹ מִן הַחַלּוֹן אַרְצָה וּמוֹסִיף לְהַכּוֹתוֹ וּלְיַסְּרוֹ מוּסָר אַכְזָרִי וּבְעֶזְרַת חֶבֶט הָיָה מְשַׁנֵּץ לוֹ אֶת הָרָבִיד שֶׁבְּצַוָּארוֹ הָדֵק הֵיטֵב. רַק אָז הָיָה הָאִישׁ הַצָּעִיר שָׁב לְהִתְנַהֵג בְּנִמּוּס וְדֶרֶךְ———אֶרֶץ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְהַהוֹרָאָה חָזְרָה וְנִתְחַדְּשָׁה.

כַּךְ הָיוּ הַדּוֹד וּבֶן-אֶחָיו נוֹהֲגִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אוּלָם אַחֲרֵי שֶׁהִתְקַדֵּם הַתַּלְמִיד בְּלִמּוּדוֹ כָל-כַּךְ, שֶׁכְּבָר אֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְהוֹרָאָה בְזִמְרָה, שִׁנָּה אֶת דַּרְכּוֹ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. אֶל הַבַּיִת הַשָּׁמֵם הֵבִיאוּ מְנַגֵּן וַיּוֹשִׁיבוּהוּ בַחֶדֶר עַל אַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת, הַמּוֹרֶה מִלֵּא תַפְקִיד אִשָּׁה, כִּי הָאָדוֹן הַזָּקֵן הִלְבִּישׁוּ שִׂמְלַת מֶשִׁי שֶׁל אִשָּׁה וּמִטְפַּחַת הוֹדוּ-הַמִּזְרָחִית צָנַף לְרֹאשׁוֹ, הָאִישׁ הַצָּעִיר הִזְמִינוֹ לְמָחוֹל וְהִתְחִיל מְרַקֵּד וְסוֹבֵב אִתּוֹ בְמַעְגִּילָה, אֲבָל הוּא הָיָה רַקְדָּן, שֶׁלֹּא יָדַע לֵאוּת וּבִזְרֹעוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת חִבֵּק וְגִפֵּף אֶת הַמּוֹרֶה שֶׁנֶּאֱנַח מֵאֶפֶס כֹּחַ; אַךְ הַתַּלְמִיד לֹא שָׂם לִבּוֹ לָזֶה וְאַף לְרֶגַע אֶחָד לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ, עַד אֲשֶׁר נָפַל אַרְצָה בְאֵין-אוֹנִים אוֹ עַד שֶׁיָּגְעָה יָדוֹ שֶׁל הַמְּנַגֵּן עַל-פִּי הַכִּנּוֹר.

הַהוֹרָאוֹת הָאֵלֶּה הוֹרִידוּ כִמְעָט אֶת הַמּוֹרֶה אֱלֵי קָבֶר, אֲבָל הַשֶּׁקֶל, שֶׁנָּתַן לוֹ הַדּוֹד מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם בִּשְׂכָרוֹ, וְהַיַּיִן הַטּוֹב, שֶׁהִשְׁקָה אוֹתוֹ, פָּעֲלוּ, שֶׁהוּא הָיָה בָא

וְחוֹזֵר וּבָא בְּכָל יוֹם אֶל הַבַּיִת הַשָּׁמֵם, אַף כִּי בַיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו גָּמַר בְּלִבּוֹ לְבִלְתִּי שׁוּב עוֹד.

אוּלָם אַנְשֵׁי גְרִינְוִיזֶל הִבִּיטוּ עַל הַדָבָר בְּעֵינַיִם אֲחֵרוֹת: הֵם מָצְאוּ, כִּי הָאִישׁ הַצָּעִיר יוֹדֵעַ הֵיטֵב לְהִתְהַלֵּךְ עִם הַבְּרִיּוֹת, וּנְשֵׁי הָעֲיָרָה הָעֲנִיָּה בִגְבָרִים כְּבָר שָׂשׂוּ עַל הָרַקְדָּן הַמָּהִיר וְהֶחָרוּץ, אֲשֶׁר יִהְיֶה לָהֶן בַּחֹרֶף הַבָּא.

פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁשָּׁבוּ הַשְּׁפָחוֹת בַּבֹּקֶר מִן הַשּׁוּק, סִפְּרוּ לְבַעֲלֵיהֶן, כִּי לִפְנֵי הַבַּיִת הַשָּׁמֵם עָמְדָה מִרְכֶּבֶת-זְכוּכִית יָפָה מְאֹד, רְתוּמָה לְסוּסִים דּוֹהֲרִים, וּמְשָׁרֵת הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ אָחַז בְּדַּלְתָּהּ הַפְּתוּחָה. מִן הַבַּיִת יָצְאוּ שְׁנֵי אֲדוֹנִים מְלֻבָּשִׁים בִּגְדֵי-תִפְאֶרֶת, שֶׁאֶחָד מֵהֶם הָיָה הַנָּכְרִי הַזָּקֵן וְהַשֵּׁנִי, כְנִרְאֶה, הָאָדוֹן הַצָּעִיר, שֶׁלָּמַד כָּךְ-כַּךְ בִּכְבֵדוּת לְדַבֵּר גֶּרְמַנִּית וּמַרְבֶּה כָּל-כָּךְ לִרְקֹד. שְׁנֵי הָאֲדוֹנִים הַלָּלוּ עָלוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה, הַמְּשָׁרֵת קָפַץ עַל הַדַּף שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ וְהַמֶּרְכָּבָה – מִי פִלֵּל כָּזֹאת! – יִשְּׁרָה בַדָּרָה הַמּוֹבִילָה אֶל בֵּית רֹאשׁ-הָעִיר.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַנָּשִׁים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתְּמַהֵרְנָה וַתָּסֵרְנָה מֵעֲלֵיהֶן אֶת סִנּוֹרֵי-הַמִּטְבָּח וְאֶת הַשְּׂבָכוֹת, הַמְּזֻהָמוֹת קְצָת, מֵעַל רָאשֵׁיהֶן וַתִּלְבַּשְׁנָה מַכְלוּלִים. “בָּרוּר הַדָּבָר”, אָמְרוּ אֶל אַנְשֵׁי בֵיתָן, שֶׁיְדֵיהֶם הָיוּ מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה לַעֲשׂוֹת סְדָרִים בַּחֲדַר-הָאוֹרְחִים, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ גַּם לִצְרָכִים אֲחֵרִים: “בָּרוּר הַדָּבָר בְּלִי כָל סָפֵק, שֶׁהַנָּכְרִי רוֹצֶה עַתָּה לְהָבִיא אֶת בֶּן-אָחִיו בֵּין אֲנָשִׁים. בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁנִים לֹא דָרְכָה רַגְלוֹ שֶׁל הַזָּקֵן הַשּׁוֹטֶה הַזֶּה עַל מִפְתַּן בֵּיתֵנוּ, אוּלָם לַדָּבָר הַזֶּה נִסְלַח לוֹ בִּזְכוּת בֶּן-אָחִיו, שֶׁכְּנִרְאֶה, הוּא אָדָם מִן הַיִּשּׁוּב”. כֹּה דִבְּרוּ הַנָּשִׁים וּבְדֶרֶךְ אַגַּב זֵרְזוּ אֶת בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן לְשַׁפֵּר עַצְמָם, לִפְנֵי בוֹא הָאוֹרְחִים, לְהִתְיַשֵּׁר וּלְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׂפָתָם בַּהֲבָרָה טוֹבָה מִכְּפִי הָרָגִיל.

וּנְשֵׁי הָעִיר הַפִּקְּחוֹת צָדְקוּ בְדִבְרֵיהֶן, כִּי אָמְנָם עָבַר הָאָדוֹן הַזָּקֵן עִם בֶּן-אָחִיו בַּמֶּרְכָּבָה עַל הַסֵּדֶר מִבַּיִת לְבַיִת לְבַקֵּשׁ מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְּיֻחָסוֹת שֶׁבָּעִיר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְאֶל בֶּן-אָחִיו בִּידִידוּת וּלְהִתְרוֹעֵעַ אִתָּם.

ד.

תְּהִלַּת שְׁנֵי הַגֵּרִים הָאֵלֶּה מָלְאָה פִיוֹת כָּל יוֹשְׁבֵי גְרִינְוִיזֶל, וְהַכֹּל הִצְטָעֲרוּ עַל שֶׁלֹּא הִקְדִּימוּ לַעֲשׂוֹת הַכָּרוּת אִתָּם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת. הָאָדוֹן הַזָּקֵן הָיָה בְּעֵינֵי כָּל בְּנֵי הָעִיר אָדָם שֶׁל צוּרָה וּבַר-דַּעַת מֻפְלָג, שֶׁאָמְנָם בְּכָל מִלָּה וּמִלָּה, שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, הָיָה מִצְטַחֵק קְצָת, בְּאוֹפֶן שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶל נָכוֹן, אִם בִּלְבָבוֹ יַחֲשֹׁב, כְּפִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר, אוֹ חוֹשֵׁב הוּא אֵחֶרֶת, אֲבָל הוּא סָח עַל הָאַוִּיר, עַל הַסְּבִיבָה, עַל תַּעֲנוּגוֹת הַקַּיִץ בְּבֵית-מִשְׁתֵּה-הַשֵּׁכָר שֶׁאֵצֶל הָהָר בְּהַשְׂכֵּל וָדַעַת כָּל-כַּךְ, שֶׁכָּל שׁוֹמְעָיו הָיוּ כִמְכֻשָּׁפִים. וּבֶן-אָחִיו! הוּא מָשַׁךְ אֵלָיו מַמָּשׁ אֶת כָּל הַלְּבָבוֹת! אָמְנָם בְּנוֹגֵעַ לְפָנָיו הַחִיצוֹנִים אִי-אֶפְשָׁר הָיָה לֵאמֹר עֲלֵיהֶם, כִּי נֶחֱמָדִים הָיוּ לְמַרְאֶה; הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן, בְּיִחוּד הַסַּנְטָר, הָיָה בוֹלֵט יוֹתֵר מִדָּי, וְהַצֶּבַע הָיָה אָמֹץ מְאֹד; גַּם הָיָה עוֹשֶׂה מֵעֵת לְעֵת הַעֲוָיוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, עוֹצֵם אֶת עֵינָיו, וּמְגַלֶּה אֶת שִׁנָּיו, אַךְ בְּכָל זֹאת מָצְאוּ בְשִׂרְטוּטִי פָנָיו דְּבַר-מַה, שֶׁמָּשַׁךְ אֶת הַלֵּב בְּיוֹתֵר, פָּנִים מְלֵאִים זְרִיזוּת וּתְנוּעָה בְּמִדָּה יוֹתֵר גְּדוֹלָה קָשֶׁה הָיָה לִמְצֹא. בְּגָדָיו הָיוּ תְלוּיִים אָמְנָם עַל בְּשָׂרוֹ בְּאוֹפֶן מוּזָר, אַךְ הֵם הָלְמוּ אוֹתוֹ עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב; הוּא הָיָה רָץ בִּפְזִיזוּת נִמְרָצָה בַחֶדֶר הֵנָּה וָהֵנָּה, הָיָה מַפִּיל עַצְמוֹ פַּעַם עַל סַפָּה וּפַעַם עַל כִּסֵּא-רָפוּד וּפוֹשֵׁט אֶת רַגְלָיו לְפָנָיו, אוּלָם מַה שֶׁאֵצֶל אִישׁ-צָעִיר אַחֵר הָיָה נֶחֱשָׁב לְגַס וּמְגֻנֶּה, נֶחֱשַׁב אֶצְלוֹ לְמִין גְּאוֹנִיּוּת. “הוּא בֶן-אַנְגְּלִיָּה, אָמְרוּ זֶה לָזֶה, הֵם כֻּלָּם כָּמוֹהוּ; בֶּן-אַנְגְּלִיָּה יָכֹל לְהִשְׂתָּרֵעַ מְלֹא קוֹמָתוֹ עַל-גַּבֵּי הַסַּפָּה, וּלְהִתְנַמְנֵם בְּשָׁעָה שֶׁעֶשֶׂר נָשִׁים עוֹמֶדֶת מִסָּבִיב לוֹ, מִבְּלִי מְצֹא מָקוֹם לָשֶׁבֶת; בֶּן-אַנְגְּלִיָּה רַשָּׁאִי וְאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֵי מִדּוֹתָיו”. לָאָדוֹן הַזָּקֵן דּוֹדוֹ הָיָה כָּפוּף וְנִכְנָע, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִתְחִיל קוֹפֵץ בַּחֶדֶר הֵנָּה וָהֵנָּה אוֹ, כְּפִי שֶׁהָיָה אוֹהֵב לַעֲשׂוֹת, מוֹשֵׁךְ אֶת רַגְלָיו אֵלָיו אֶל הַכִּסֵּא, אָז דַּי הָיָה

[חסר עמוד 220–221]

וְרֹאשׁ-הָעִיר הָיוּ הַכֹּל מוֹדִים, שֶׁנִּרְאִים לָהֶם דְבָרָיו מִדִּבְרֵיהֶם, יַעַן כְּאַנְגְּלִי מִלֵּדָה הוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל יוֹתֵר טוֹב מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם.

אַחֲרֵי-כֵן, כְּשֶׁהָיוּ רֹאשׁ-הָעִיר וְהָרוֹפֵא יוֹשְׁבִים בַּחֲמָתָם, שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לִבְלֹעַ בְּתוֹךְ חִכָּם, לְשַׂחֵק בְּאִשְׁקָקִי, הָיָה הָאִישׁ-הַצָּעִיר נִטְפָּל לָהֶם, מַבִּיט מִמַּעַל לִכְתֵפָיו שֶׁל-רֹאשׁ-הָעִיר, מִבַּעַד לְמִשְׁקָפָיו הַגְּדוֹלִים, אֶל הַמִּשְׂחָק וּמְגַנֶּה מַסָּע זֶה אוֹ זֶה וּמוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי הָרוֹפֵא, כֵּיצַד צָרִיךְ לִנְסֹעַ, עַד כִּי חָרָה אַפָּם שֶׁל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בַחֲשָׁאִי עַד מְאֹד. וְאִם הָיָה רֹאשׁ-הָעִיר מַצִּיעַ לוֹ אַחַר-כַּךְ לְשַׂחֵק עִמּוֹ אַחַת, בִּכְדֵי לַעֲשׁוֹתוֹ מָט, כִּי חָשַׁב אֶת עַצְמוֹ לְפִילִידוֹר שֵׁנִי, אָז הָיָה הַדּוֹד מְשַׁנֵּץ לוֹ אֶת הָרָבִיד מִסָּבִיב לְצַוָּארוֹ בְּהִדּוּק רַב, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה צָנוּעַ וּמְנֻמָּס וְהִכָּה אֶת רֹאשׁ הָעִיר עַד מָט.

לִפְנֵי זֶה הָיוּ יוֹשְׁבֵי גְרִינְוִיזֶל רְגִילִים לְשַׂחֵק בִּקְלָפִים כִּמְעַט בְּכָל עֶרֶב וָעֶרֶב בַּעֲבוּר גֵּרָה אֶחָת, עַכְשָׁו הָיָה הָאִישׁ-הַצָּעִיר רוֹאֶה בָזֶה סִמַּן עֲנִיּוּת, הָיָה נוֹתֵן אֶל הַקָּלְפֵי שְׁקָלִים וַאֲדֻמִּים, וְהָיָה מַחֲלִיט, שֶׁאֵין מְשַׂחֵק טוֹב מִמֶּנּוּ. אֲבָל עַל-פִּי רוֹב הָיָה מְפַיֵּס אַחַר-כַּךְ אֶת הָאֲדוֹנִים הַנֶּעֱלָבִים עַל-יְדֵי זֶה, שֶׁהָיָה מְאַבֵּד אֶל כִּיסָם סְכוּמִים נוֹרָאִים, וְהֵם גַּם לֹא הָיוּ חוֹשְׁשִׁים כְּלָל לְנַצֵּל אֶת הָאִישׁ הַצָּעִיר כְּפִי הָאֶפְשֶׁר, שֶׁהֲרֵי “בֶן-אַנְגְּלִיָּה הוּא וּבְוַדַּאי-עָשִׁיר גָּדוֹל”. כַּךְ הָיוּ אוֹמְרִים וְאוֹסְפִים בִּמְנוּחַת-נֶפֶשׁ אֶת הָאֲדֻמִּים אֶל צַלַּחְתָּם.

ה.

שֵׁם הָאִישׁ הַצָּעִיר יָצָא בְכָל הָעִיר וּסְבִיבוֹתֶיהָ לְכָבוֹד וְלִתְהִלָּה,

אֲפִילוּ הַזְּקֵנִים שֶׁבָּעִיר אָמְרוּ, שֶׁלֹּא רָאוּ מִימֵיהֶם בִּגְרִינְוִיזֶל אִישׁ צָעִיר מֻפְלָא וּמְצֻיָן כָּמוֹהוּ; אִי-אֶפְשָׁר הָיָה לֵאמֹר עָלָיו, שֶׁהוּא לָמַד דְּבַר-מָה מִלְּבַד לִרְקֹד קְצָת, לַטִּינִית וִיוָנִית הָיוּ לוֹ כְסֵפֶר הֶחָתוּם. מַעֲשֶׂה בְחֶבְרַת-רֵעִים שֶׁהָיְתָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הָעִיר, וְהָיוּ מְשַׂחֲקִים בְּמִשְׂחָק, שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב אֵיזֶה דָבָר, וּכְשֶׁבָּא הַדָּבָר לְיָדוֹ, נוֹדַע, שֶׁהוּא לֹא יָכֹל לִכְתֹּב אֲפִילוּ אֶת שְׁמוֹ; בְּגֵיאוֹגְרָפְיָה לֹא יָדַע מַמָּשׁ בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וְהָיָה אוֹמֵר עַל עִיר גֶּרְמַנִּית, שֶׁהִיא בְצָרְפַת, וְעַל עִיר דֶנִּית, שֶׁהִיא בְּפוֹלַנִּיָּה. הוּא לֹא קָרָא וְלֹא שָׁנָה מְאוּמָה וְהַכֹּמֶר הָרָאשִׁי הָיָה מְנַעֲנֵעַ לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת בְּרֹאשׁוֹ עַל הַבּוּרוּת הַגַּסָה שֶׁל הָאִישׁ הַצָּעִיר; וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיוּ הַכֹּל מוֹצְאִים אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא הָיָה אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה לְטוֹב וְיָפֶה; כִּי הוּא הָיָה עַז-פָּנִים בְּיוֹתֵר וְלֹא יָדַע בֹּשֶׁת וְכָל דְבָרָיו הָיָה רָגִיל לְסַיֵּם: “אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת יוֹתֵר טוֹב”.

כָּכָה עָבַר הַקַּיִץ עַל יוֹשְׁבֵי גְרִינְוִיזֶל וְהִגִּיעַ הַחֹרֶף, וְאָז נִרְאָה הָאִישׁ הַצָּעִיר בְּכָל זִיווֹ וַהֲדָרוֹ. כָּל חֶבְרָה, שֶׁהוּא לֹא הִשְׁתַּתֵּף בָּהּ, הָיְתָה מְשַׁעֲמֶמֶת; כְּשֶׁהָיָה אָדָם אַחֵר, וַאֲפִילוּ חָכָם גָּדוֹל, אוֹמֵר דְּבַר-מָה, הָיוּ הַכֹּל מְפַהֲקִים, וּכְשֶׁהָיָה הָאַנְגְּלִי הַצָּעִיר מַרְצִיא אֵיזֶה דָבָר שֶׁל שְׁטוּת בִּשְׂפַת עִלְגִים, הָיוּ כָל אַנְשֵׁי הַחֶבְרָה עוֹשִׂים אָזְנֵיהֶם כַּאֲפַרְכֶּסֶת; הוּא גַם הוֹפִיעַ עַתָּה לִפְנֵי הַחֶבְרָה בְּתוֹר מְשׁוֹרֵר; לֹא עָבַר אַף עֶרֶב אֶחָד, שֶׁלֹּא הָיָה מוֹצִיא מִצַּלַחְתּוֹ גִּלָּיוֹן גָּדוֹל וְקוֹרֵא בְאָזְנֵי הַנֶּאֱסָפִים אֲחָדִים מִשִּׁירָיו. הָיוּ אָמְנָם אֲנָשִׁים, שֶׁחִוּוּ דַעְתָּם עַל חֵלֶק אֶחָד מֵהַשִּׁירִים, שֶׁהוּא רַע וּמְחֻסַּר-תֹּכֶן, וְעַל חֵלֶק אַחֵר, שֶׁכְּבָר רָאוּ אוֹתוֹ מֻדְפָּס בְּאֵיזֶה מָקוֹם; אֲבָל הָאִישׁ הַצָּעִיר לֹא נִתְבַּלְבֵּל עַל-יְדֵי זֶה כְלָל וְהָיָה מוֹסִיף לִקְרֹא וְאַחֲרֵי כֵן הָיָה מֵעִיד עַל עַצְמוֹ, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ מְשׁוֹרֵר, וּשְׂכָרוֹ הָיָה מְחִיאַת-כַּפַּיִם רוֹעֶשֶׁת.

וְאוּלָם אֶת הַנִּצְחוֹנוֹת הַיוֹתֵר גְּדוֹלִים הָיוּ מַנְחִילִים לוֹ נִשְׁפֵי-הַמָּחוֹל, אַף אֶחָד מֵהָרַקְדָנִים לֹא הָיָה יָכֹל לִרְקֹד בִּמְהִירוּת כֹּה גְדוֹלָה וּבְלִי הַפְסֵק כָּמוֹהוּ; אַף אֶחָד לֹא הָיָה עוֹשֶׂה קְפִיצוֹת כֹּה נוֹעָזוֹת וְיַחַד עִם זֶה מְלֵאוֹת-חֵן, וְדוֹדוֹ הָיָה מַלְבִּישׁוֹ תָמִיד בְּגָדִים נָאִים מְאֹד, תְּפוּרִים עַל-פִּי הַטַּעַם הַיּוֹתֵר חָדָשׁ, וְאַף שֶׁהַבְּגָדִים לֹא הָיוּ מְהֻדָּקִים אֶל בְּשָׂרוֹ וְהָיוּ תְלוּיִים מְרֻשָּׁלִים מִסָּבִיב לְגֵווֹ, הָיוּ הַכֹּל מוֹצְאִים שֶׁהֵם הוֹלְמִים אוֹתוֹ יָפֶה-יָפֶה; אָמְנָם הַגְּבָרִים הָיוּ חוֹשְׁבִים אֶת עַצְמָם נֶעֱלָבִים קְצָת עַל-יְדֵי אוֹפַן-הִתְנַהֲגוּתוֹ הֶחָדָשׁ. קוֹדֶם לָכֵן הָיָה רֹאשׁ-הָעִיר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ פּוֹתֵחַ בְּמָחוֹל, וּשְׁאָר הַמְּחוֹלוֹת נִסְדְּרוּ וְנֶעֶרְכוּ עַל-יְדֵי הַצְּעִירִים מִיַּקִּירֵי הָעִיר בְּרִשְׁיוֹן הַגְּדוֹלִים; אוּלָם מֵאָז בָּא הָאַנְגְּלִי הַצָּעִיר אֶל חֶבְרָתָם, נִשְׁתַּנָּה הַכֹּל שִׁנּוּי גָמוּר; מִבְּלִי לִשְׁאֹל הַרְבֵּה, הָיָה אוֹחֵז בְּיַד אַחַת הַנָּשִׁים, מִתְיַצֵּב עִמָּהּ בְּרֹאשׁ, עוֹשֶׂה הַכֹּל, כַּאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָיו, וְהָיָה לְאָדוֹן וּלְמוֹשֵׁל וּלְרֵישׁ-חוֹלָה. אֶפֶס מִפְּנֵי שֶׁהַנָּשִׁים מָצְאוּ אֶת דַּרְכּוֹ זֶה לְטוֹב וְנָעִים, לֹא הָיָה סִפּוּק בְּיַד הַגְּבָרִים לִמְחוֹת, וְהָאִישׁ הַצָּעִיר נִשְׁאַר בַּגְּדוּלָה, אֲשֶׁר נָטַל לְעַצְמוֹ.

בְּיִחוּד הָיָה נֶשֶׁף-מָחוֹל כָּזֶה מַרְוֶה עֹנֶג אֶת נֶפֶשׁ הָאָדוֹן הַזָּקֵן; הוּא לֹא הָיָה גּוֹרֵעַ עַיִן מִבֶּן-אָחִיו, שׂוֹחֵק אֶל קִרְבּוֹ, וּכְשֶׁהָיוּ בָאִים אֵלָיו מִכָּל עֵבֶר לְסַפֵּר בִּשְׁבָחוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַצָּעִיר הַמְּנֻמָּס וּמַשְׂכִּיל בְּכָל דְרָכָיו, לֹא הָיָה יָכֹל כְּלָל לְהַבְלִיג עַל שִׂמְחָתוֹ וְהָיָה פוֹרֵץ בִּשְׂחוֹק גָּדוֹל וּמִתְנַהֵג כִּמְשֻׁגָּע. הַגְּרִינְוִיזֶלִים הָיוּ חוֹשְׁבִים, שֶׁהִתְפָּרְצוּת-הַשִּׂמְחָה הַמְּשֻׁנָּה הַזּוֹ הִיא מֵרוֹב אַהֲבָתוֹ אֶת בֶּן אָחִיו, וְלֹא הָיוּ דוֹרְשִׁים אֶת הַדָּבָר לִגְנָאי; וְאוּלָם הָיוּ מִקְרִים, שֶׁהָאָדוֹן הַזָּקֵן הָיָה אָנוּס לְשַׁחֵר אֶת בֶּן-אָחִיו מוּסָר; כִּי בְאֶמְצַע הַמְּחוֹלוֹת הַיּוֹתֵר יָפוֹת הָיְתָה נִכְנֶסֶת פִּתְאֹם בָּאִישׁ הַצָּעִיר רוּחַ שְׁטוּת לִקְפֹּץ עַל הַבָּמָה, מְקוֹם שָׁם יָשְׁבוּ הַמְּנַגְּנִים, לַחֲטֹף מִיַּד הָאֲדַרְכָּל אֶת הַבַּטְנוֹן וְלִפְרֹט עַל פִּיו בְּכָל כֹּחוֹ בְּאוֹפֶן נוֹרָא אוֹ לְהַחֲלִיף רֶגֶל בְּיָד וְלִרְקֹד עַל יָדָיו, בְּהַגְבִּיהוֹ אֶת רַגְלָיו לְמַעְלָה, בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה הָיָה דוֹדוֹ פוֹרֵשׁ עִמּוֹ אֶל הַצַּד, אוֹמֵר לוֹ דִבְרֵי כִבּוּשִׁים וּמְשַׁנֵּץ לוֹ אֶת הָרְבִיד מִסָּבִיב לְצַוָּארוֹ בְּהִדוּק יוֹתֵר גָּדוֹל, עַד שֶׁהָיָה חוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה בֶּן-תַּרְבּוּת כְּמִקּוֹדָם.

ו.

כַּךְ הָיָה דַרְכּוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַצָּעִיר בַּחֶבְרָה וּבְנִשְׁפֵי חֵשֶׁק. בַּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מִדָּה רָעָה נוֹחָה לְהִתְפַּשֵּׁט מִמִּדָּה טוֹבָה וּמוֹדָה חֲדָשָׁה, אֵיךְ שֶׁתְּהֵא זָרָה וּמְגֻכֶחֶת, יֵשׁ בָּהּ מֵעֵין מַחֲלָה מִדַּבֶּקֶת בִּשְׁבִיל עוּלֵי-יָמִים, שֶׁעוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל עַצְמָם וְעַל הָעוֹלָם. כֵּן הָיָה הַדָּבָר גַּם בִּגְרִינְוִיזֶל בָּאַנְגְּלִי הַצָּעִיר וּמִדּוֹתָיו הַמְּשֻׁנּוֹת. כְּשֶׁהָיוּ צְעִירֵי הַדּוֹר רוֹאִים אוֹתוֹ, שֶׁלַּמְרוֹת הֱיוֹתוֹ גַס וּמְגֻשָּׁם, לַמְרוֹת צְחוֹקוֹ וּפִטְפּוּטוֹ הַמְּחֻסָר נִמּוּס וּתְשׁוּבוֹתָיו שֶׁלֹּא בְכָבוֹד לְשׁוֹאֲלָיו הַזְּקֵנִים מִמֶּנּוּ, הוּא מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַכֹּל מוֹצְאִים אוֹתוֹ זָרִיז וּמְמֻּלָח בְּיוֹתֵר, הָיוּ אוֹמְרִים בְּלִבָּם: “כְּלוּם קָשֶׁה הוּא לִהְיוֹת חָצוּף וּבַעַל-נֶפֶשׁ כָּמוֹהוּ?” לִפְנֵי בֹא הָאַנְגְּלִי הָעִירָה, הָיוּ הַצְּעִירִים הָאֵלּוּ חֲרוּצִים וְשׁוֹקְדִים עַל לִמּוּדָם, עַתָּה חָשְׁבוּ: “לָמָּה לָנוּ לִקְנוֹת דַּעַת וּלְסַגֵּל מַעֲשִׂים טוֹבִים, אִם בְּחֹסֶר דַּעַת וּבְתַרְבּוּת רָעָה יוֹתֵר נָקֵל לְהִתְחַבֵּב עַל הַבְּרִיּוֹת!” וַיַּעַזְבוּ אֶת סִפְרֵיהֶם וַיְפַנּוּ לִבָּם לְבַטָּלָה וּלְטִיּוּל בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר; לִפְנֵי בֹא הָאַנְגְּלִי הָיוּ כֻּלָם מְנֻמָּסִים וּמִתְנַּהֲגִים בְּדֶרֶךְ-אֶרֶץ עִם הַגְּדוֹלִים מֵהֶם, לֹא הָיוּ עוֹנִים, אֶלָּא אִם כֵּן נִשְׁאָלוּ, וּתְשׁוּבוֹתֵיהֶם הָיוּ בְּכָבוֹד וּבְעַנְוַת-חֵן; עַתָּה הָיוּ עוֹמְדִים בִּמְקוֹם הַגְּדוֹלִים וּמְדַבְּרִים בִּפְנֵיהֶם וּמְחַוִּים אֶת דַּעְתָּם, וְאַף כְּנֶגֶד רֹאשׁ-הָעִיר הָיוּ מְקִלִּים רֹאשָׁם, כְּשֶׁהָיָה אוֹמֵר אֵיזֶה דָבָר, בְּחָשְׁבָם אֶת עַצְמָם לַחֲכָמִים מִמֶּנּוּ.

לִפְנֵי זֶה הָיָה אָדָם שֶׁסּוּרוֹ רַע לְזָרָא לְכָל עוּלֵי-יָמִים שֶׁבִּגְרִינְוִיזֶל, עַתָּה הָיוּ הֵם עַצְמָם שָׁרִים שִׁירִים מְגֻנִּים שׁוֹנִים, מְעַשְּׁנִים טַבַּק מִמִּקְטָרוֹת אֲרֻכּוֹת וּמְאַחֲרִים עַל הַשֵּׁכָר בְּבָתֵּי-מַרְזֵחַ גְּרוּעִים; מִלְּבַד זֹאת קָנוּ לָהֶם, אַף כִּי הֵטִיבוּ לִרְאוֹת, מִשְׁקָפַיִם גְּדוֹלִים, שָׂמוּ אוֹתָם בְּחָטְמָם וְחָשְׁבוּ, שֶׁבְּזֶה כְבָר יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָם לְתַלְמוּד-תּוֹרָה וְדֶרֶךְ-אֶרֶץ, שֶׁהֲרֵי מַרְאֵיהֶם הָיָה כְמַרְאֶה הָאַנְגְּלִי הַמְּפֻרְסָם; כְּשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּבֵיתָם אוֹ כְּשֶׁהָיוּ בָּאִים לְשֵׁם בִּקּוּר לְבָתֵּי אֲחֵרִים, הָיוּ מִשְׂתָּרְעִים מְלֹא קוֹמָתָם עַל הַסַּפָּה, מִתְנוֹעֲעִים עַל הַכִּסֵּא, אוֹ הָיוּ נִשְׁעָנִים בִּלְחֵיהֶם אֶל כַּפּוֹת יְדֵיהֶם וּמַרְפְּקֵיהֶם עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, מַה שֶּׁהָיָה מַחֲזֶה מַרְהִיב עַיִן עַד לִמְאֹד; לַשָּׁוְא הָיוּ אִמּוֹתֵיהֶם אוֹמְרוֹת לָהֶם, כַּמָּה נִבְעָר, גָּרוּעַ, וּמְגֻנֶּה דֶרֶךְ כֶּסֶל זֶה: הֵם הִצִּיגוּ לָהֶן לְמוֹפֵת אֶת הָאַנְגְּלִי הַצָּעִיר, לַשָּׁוְא הָיוּ מִשְׁתַּדְּלוֹת לְהַשְׂכִּילָם בִּינָה, שֶׁלָאַנְגְּלִי הַצָּעִיר צָרִיךְ לִסְלֹחַ עַלַּ גּסּוּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבֶּן-אַנְגְּלִיָה הוּא וּלְאֻמִּית הִיא לוֹ בְּמִדָּה יְדוּעָה, פִּרְחֵי גְרִינְוִיזֶל הֶחֱלִיטוּ, שֶׁגַּם לָהֶם הַצְדָּקָה, כִּלְכָל אַנְגְּלִי, לִהְיוֹת אִי-מְנֻמָּסִים וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי שְׁאָר-רוּחַ. בְּאַחַת, קִלְקוּל מִדּוֹתֵיהֶם הַמְּעֻלּוֹת וְהֶרְגְּלֵיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁל צְעִירֵי גְרִינְוִיזֶל בְּאַשְׁמַת הָאַנְגְּלִי הַצָּעִיר, שֶׁהָיָה לָהֶם לְעֵינַיִם, הָיָה לְנֶגַע וּלְאָסוֹן לְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר.

וְאוּלָם שִׂמְחַת הָאֲנָשִׁים הַצְּעִירִים בְּחַיֵּיהֶם הַגַּסִּים וְהַמֻּפְקָרִים לֹא אָרְכָה, כִּי הַמִּקְרֶה הַמְּסֻפָּר לְהָלָן שִׁנָּה בְּפַעַם אַחַת אֶת הַמַּחֲזֶה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּתַעֲנוּגֵי-הַחֹרֶף הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת נֶשֶׁף-זִמְרָה גָדוֹל, שֶׁבּוֹ יִשְׁתַּתְּפוּ מִלְּבַד מְנַגְּנֵי הָעִיר גַּם שְׁאָר אֲנָשִׁים מֵאוֹהֲבֵי הַזִּמְרָה שֶׁבִּגְרִינְוִיזֶל.

רֹאשׁ-הָעִיר הָיָה מֵטִיב לְנַגֵּן בְּכִנּוֹר, הָרוֹפֵא – לִפְרֹט עַל-פִּי הַנֵּבֶל, הָרוֹקֵחַ אַף שֶׁכִּשְׁרוֹנוֹ הָיָה קְצַת פָּגוּם, הָיָה מְחַלֵּל בֶּחָלִיל, עֲלָמוֹת אֲחָדוֹת לָמְדוּ לָדַעַת עַל-פֶּה אֲרִיּוֹת שׁוֹנוֹת וְהַכֹּל הָיָה עָרוּךְ וּמְתֻקָּן עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב. וַיְהִי כְשֶׁכְּבָר הָיָה הַכֹּל מוּכָן וְנֶשֶׁף-הַזִּמְרָה כְבָר קָרַב לָבֹא, וְהִנֵּה פִתְאֹם גִּלָּה הָאָדוֹן הַזָּקֵן אֶת דַּעְתּוֹ, שֶׁאָמְנָם הַכֹּל נַעֲשָׂה יָפֶה, אֲבָל עוֹד חָסֵר דְּיוֹשָׁר, וְנֶשֶׁף-זִמְרָה בְלִי דְיוֹשָׁר אֵינוֹ וְלֹא כְלוּם.

לְדִבְרֵי הָאָדוֹן הַזָּקֵן קָמָה מְבוּכָה קַלָּה; בִּתּוֹ שֶׁל רֹאשׁ-הָעִיר שָׁרָה אָמְנָם כְּזָמִיר, אֲבָל אֵיפֹה יִמְצָא בֶן-זוּגָהּ, אֲשֶׁר יוּכַל לָשִׁיר עִמָּהּ דְּיוֹשָׁר? כְּבָר חָפְצוּ לְהַצִּיעַ לִפְנֵי הָאֲדַרְכָּל הַזָּקֵן, שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנַעֲרוּתוֹ בְּ“בַּת”-קוֹל עָרֵב; אַךְ הָאָדוֹן הַזָּקֵן הֶחֱלִיט, שֶׁכָּל זֶה אַךְ לְמוֹתָר הוּא, יַעַן כִּי בֶּן-אָחִיו יוֹדֵעַ לָשִׁיר דְּיוֹשָׁר בְּאוֹפֶן מְצֻיָּן. הַכִּשְׁרוֹן הֶחָדָשׁ שֶׁנִּתְגַּלֶּה פִתְאֹם בָּאִישׁ הַצָּעִיר, הֵעִיר הִשְׁתּוֹמְמוּת לֹא-מְעַטָּה בְּקֶרֶב הַגְּרִינְוִיזֶלים. הוּא נֶאֱלַץ לָשִׁיר דְּבַר-מָה לְמִבְחָן, וּמִלְבַד הַעֲוָיוֹת מְשֻׁנּוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁחָשְׁבוּ אוֹתָן רְאוּיוֹת לְכַפָּרָה בִּשְׁבִיל הֱיוֹתוֹ בֶּן-אַנְגְּלִיָּה, מָצְאוּ אוֹתוֹ כְדָאי וְהָגוּן לְכָךְ. וְלֹא הִסְפִּיקוּ לַחֲזֹר עַל הַדְּיוֹשָׁר פַּעַם וּשְׁתַּיִם, בִּכְדֵי לְהִתְרַגֵּל בּוֹ הֵיטֵב, עַד שֶׁבָּא הָעֶרֶב, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַגְרִינְוִיזֶלִים עֲתִידִים לָזוּן אֶת אָזְנֵיהֶם בְּזִמְרָה נָאָה.

הָאָדוֹן הַזָּקֵן לֹא יָכֹל לָבֹא אֶל הַנֶּשֶׁף, כִּי חוֹלֶה הָיָה. אוּלָם לְרֹאשׁ-הָעִיר, שֶׁבָּא לְבַקְּרוֹ שָׁעָה אַחַת מִקּוֹדֶם, מָסַר דְּבָרִים אֲחָדִים בְנוֹגֵעַ לְהִתְנַהֲגוּתוֹ עִם בֶּן-אָחִיו. "בֶּן-אָחִי, אָמַר אֵלָיו, הוּא בַעַל נֶפֶשׁ עֲדִינָה, אֲבָל מֵעֵת לְעֵת נִכְנָסוֹת בּוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְאָז יֵשׁ אֲשֶׁר בְּשִׁגָּעוֹן יִנְהָג; מִטַעַם זֶה צַר לִי כִפְלַיִם, שֶׁלֹּא אוּכַל לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּכֶם בַּנֶּשֶׁף, כִּי אוֹתִי הוּא יָרֵא מְאֹד. לִשְׁבָחוֹ אֲנִי צָרִיךְ לְהַגִּיד, שֶׁכָּל מַה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֵינוֹ עוֹשֶׂה מִתּוֹךְ מְשׁוּבָה רוּחֲנִית, אֶלָּא הַדָּבָר הוּא אֶצְלוֹ חֶסְרוֹן גּוּפָנִי, הוּא שָׁרוּי כֻלּוֹ בְטִבְעוֹ; הוֹאֵל אֵיפוֹא, אֲדוֹנִי רֹאשׁ-הָעִיר, אִם יִכַּנֵס בּוֹ רוּחַ-עִוְעִים לְהִתְמַתֵּחַ עַל גַּבֵּי הָעַמּוּד שֶׁל תָּוִי-הַנְּגִינָה אוֹ לְהַכְנִיס אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו בֵּין נִימֵי הַבַּטְנוֹן אוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר אַחֵר מֵעֵין זֶה, הוֹאֵל אָז וְהַתֵּר לוֹ קְצָת אֶת הָרְבִיד שֶׁבְּצַוָּארוֹ, וְאִם גַּם זֶה לֹא יוֹעִיל, וַהֲסֵרוֹתָ אֶת הָרְבִיד לְגַמְרִי מֵעַל צַוָּארוֹ וְרָאִיתָ, אֵיךְ יָשׁוּב מִיָּד לְהֵיטִיב אֶת דַּרְכּוֹ וּלְהִתְנַהֵג בְּנִמּוּס.

רֹאשׁ-הָעִיר הִבִּיעַ תּוֹדָה לַחוֹלֶה עַל הָאֵמוּן, שֶׁנָּתַן בּוֹ, וַיַּבְטִיחֵהוּ לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר יְעָצָהוּ, כְּשֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בָּזֶה

ז.

אוּלָם הַזִמְרָה הָיָה מָלֵא מִפֶּה לָפֶה, כִּי כָּל אַנְשֵׁי גְרִינְוִיזֶל וּסְבִיבוֹתֶיהָ נִקְבְּצוּ וּבָאוּ. כָּל הַצַּיָּדִים, הַכְּמָרִים נוֹשְׂאֵי-מִשְׂרָה, בַּעֲלֵי-אֲחֻזּוֹת בְּמֶרְחָק שָׁלשׁ שָׁעוֹת מִסָּבִיב, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וְכָל בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם נָהֲרוּ אֶל הָאוּלָם לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַנְּגִינָה שֶׁל הַגְּרִינְוִיזֶלִים. נוֹגְנֵי-הָעִיר עָשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם כְּהוֹגֵן, אַחֲרֵיהֶם עָמַד רֹאשׁ-הָעִיר עַל רַגְלָיו וַיְנַגֵּן בְּכִנּוֹר בְּלִוְיַת הָרוֹקֵחַ, שֶׁחִלֵּל בֶּחָלִיל; אַחֲרֵי רֹאשׁ הָעִיר שָׁר הָאֲדַרְכָּל בַּת-אֲרִיָה וְהֵפִיק רָצוֹן מֵאֵת כָּל הַשּׁוֹמְעִים וְגַם לָרוֹפֵא מָחֲאוּ כָּל הַנֶּאֱסָפִים כַּפֵּיהֶם, כְּשֶׁהֶרְאָה אֶת כֹּחוֹ עַל-פִּי הַנֵּבֶל.

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסֵּדֶר נִגְמַר וְכָל אֶחָד מֵהַנֶּאֱסָפִים צִפָּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם אֶל הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, שֶׁבּוֹ הָאַנְגְּלִי הַצָּעִיר וּבִתּוֹ שֶׁל רֹאשׁ-הָעִיר צְרִיכִים הָיוּ לְהַשְׁמִיעַ קוֹלָם בִּדְיוֹשָׁר. הָאַנְגְּלִי כְּבָר מָשַׁךְ עָלָיו אֶת עֵינֵי כָל הַנֶּאֱסָפִים בִּיקָר תִּפְאֶרֶת לְבוּשׁוֹ. מִבְּלִי לִשְׁאֹל הַרְבֵּה הִתְמוֹדֵד עַל כִּסֵּא-מִסְעָד, שֶׁהָיָה מוּכָן בִּשְׁבִיל שׁוֹעָה אַחַת מֵהַשְּׁכוּנָה, וַיִּשְׁלַח אֶת רַגְלָיו לְפָנָיו וַיִּסְתַּכֵּל בִּפְנֵי כָל אִישׁ מִבַּעַד לְקֶרֶן-חָזוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, נוֹסֶפֶת עַל הַמִּשְׁקָפַיִם, שֶׁהָיוּ עַל חָטְמוֹ, וַיְצַחֵק עִם כֶּלֶב גָּדוֹל, שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ אֶל הָאוּלָם, לַמְרוֹת הָאִסָּר לְהַכְנִיס כְּלָבִים אֶל הַחֶבְרָה. הַשּׁוֹעָה, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ הֻצַּג הַכִּסֵּא, בָּאָה, אֲבָל הָאַנְגְּלִי לֹא קָם מִפָּנֶיהָ, לֹא נָע וְלֹא זָע; אַדְרַבָּה, הוּא עוֹד הִשְׂתָּרַע עַל הַכִּסֵּא בִּרְוָחָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, וְאִישׁ לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לְהָטִיחַ דְּבָרִים נֶגְדּוֹ; הָאִשָּׁה הַחֲשׁוּבָה הָיְתָה אֲנוּסָה לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא פָשׁוּט בְּתוֹךְ שְׁאָר נְשֵׁי הָעֲיָרָה, וּכְפִי שֶׁסִּפְּרוּ, חָרָה לָהּ הֵיטֵב.

בְּשָׁעָה שֶׁהִרְצָה רֹאשׁ-הָעִיר אֶת נְגִינָתוֹ הַיָּפָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָאֲדַרְכָּל הִשְׁמִיעַ אֶת אֲרִיָּתוֹ הַנַּעֲלָה וְאַף גַּם בְּשָׁעָה שֶׁהָרוֹפֵא הָיָה חוֹלֵם-הוֹזֶה בַהֲלָךְ-דִּמְיוֹנוֹ עַל-פִּי הַנֵּבֶל וְהַכֹּל הָיוּ עוֹמְדִים וּמַחֲרִישִׁים וּמַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ מִתּוֹךְ עֲצִירַת נְשִׁימָה, לֹא פָסַק הָאַנְגְּלִי מִלְּצַחֵק עִם כַּלְבּוֹ אוֹ לְפַטְפֵּט עִם שְׁכֵנוֹ בְקוֹל גָּדוֹל, עַד כִּי כָל אִישׁ שֶׁלֹא יָדַע אוֹתוֹ, הִתְפַּלֵּא מְאֹד עַל דַּרְכּוֹ הַמּוּזָר.

לֹא יִפָּלֵא אֵיפוֹא, שֶׁהַתְּשׁוּקָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַרְצָאָתוֹ בִּדְיוֹשָׁר עִם בַּת-זוּגוֹ גָדְלָה מְאֹד. הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי הֵחֵל; אַחֲרֵי נוֹגְנֵי הָעִיר, שֶׁקָּדְמוּ אֶת הַשָּׁרִים בִּפְתִיחָה קְטַנָּה, נִגַּשׁ רֹאשׁ-הָעִיר עִם בִּתּוֹ אֶל הָאִישׁ הַצָעִיר, וּבְמָסְרוֹ לוֹ עֲלֵה-נְגִינָה, אָמַר אֵלָיו: מוּסְיוּ! תִּישֵׁר-נָא בִּתִּי בְּעֵינֶיךָ לָשִׁיר עִמָּהּ אֶת הַדְּיוֹשָׁר ". וַיִּשְׂחַק הָאִישׁ הַצָּעִיר וַיְגַל אֶת שִׁנָּיו, אַחֲרֵי-כֵן קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי רֹאשׁ הָעִיר וּבִתּוֹ אֶל הָעַמּוּד, וְכָל הַנֶּאֱסָפִים הִבִּיטוּ אַחֲרֵיהֶם, מַחֲרִישִׁים וְעוֹשִׂים אָזְנֵיהֶם כַּאֲפַרְכֶּסֶת. הָאֲדַרְכָּל הֵנִיף אֶת יָדוֹ וַיִּרְמֹז לָאִישׁ הַצָּעִיר לִפְתֹּחַ בְּשִׁיר. וַיָּצֶץ הָאַנְגְּלִי מִבַּעַד לְמִשְׁקְפָיו הַגְּדוֹלִים בְּתָוֵי-הַנְּגִינָה וַיּוֹצֵא מִפִּיו קוֹלוֹת-יְבָבָה מַפְחִידִים. אַךְ הָאֲדַרְכָּל קָרָא אֵלָיו. “שְׁפִיל שְׁנֵי קוֹלוֹת לְמַטָּה. יְקִירִי, c עָלֶיךָ לָשִׁיר c!”

אוּלָם תַּחַת לָשִׁיר c, כַּעֲצַת הָאֲדַרְכָּל, חָלַץ הָאַנְגְּלִי אַחַת מִנְּעָלָיו וַיַּשְׁלִיכֶנָּה בְּרֹאשׁ הָאֲדַרְכָּל, עַד כִּי נִפְזַר הַשָּׂרָק לְכָל עֵבֶר. כְּשֶׁרָאָה זֹאת רֹאשׁ הָעִיר חָשַׁב: “אֲבָל, עַתָּה אֲחָזוֹ בְּוַדַּאי הַמֵּחוּשׁ שֶׁלּוֹ”, וַיְמַהֵר וַיִּקְרַב אֵלָיו וַיְרַשֵּׁל לוֹ קְצָת אֶת הָרְבִיד שֶׁבְּצַוָּארוֹ; אַךְ הַדָּבָר הַזֶּה עוֹד עָזַר לְרָעָה. הָאִישׁ הַצָּעִיר לֹא דִבֵּר עוֹד גֶּרְמַנִּית, כִּי אִם שָׂפָה אַחֶרֶת, בִּלְתִּי מוּבֶנֶת לְשׁוּם אָדָם, וְהִתְחִיל עוֹשֶׂה קְפִיצוֹת גַּסּוֹת מְאֹד. וַיִּוָּאֵשׁ רֹאשׁ-הָעִיר כִּמְעַט מִתִּקְוָה, לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַרְצָאַת הַנְּגִינָה, וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד וַיִּגְמֹר בְּלִבּוֹ לִשְׁמֹעַ לַעֲצַת דּוֹדוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַצָּעִיר, וּלְהָסִיר אֶת הָרְבִיד מֵעַל צַוָּארוֹ לְגַמְרִי. אוּלָם לֹא הִסְפִּיק רֹאשׁ הָעִיר לְמַלֵּא אֶת מְזִמָּתוֹ, עַד כִּי סָמַר בְּשָׂרוֹ מִפַּחַד, כִּי בִמְקוֹם עוֹר אָדָם לָבָן הָיָה צַוָּארוֹ מְכֻסֶּה עוֹר חַיָה שָׁחוּם, וּמִיָּד הוֹסִיף הָאִישׁ הַצָּעִיר לְכַרְכֵּר כִּרְכּוּרִים עוֹד יוֹתֵר גְּדוֹלִים וּמְשֻׁנִּים וַיַּכְנֵס אֶת יָדָיו הַנְּעוּלוֹת נַעֲלֵי עוֹר מְגֻהָץ, לְתוֹךְ שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וַיְסִירֵן מֵעָלָיו, וְהִנֵּה – הָהּ, פֶּלֶא! – הַשְּׂעָרוֹת הַיָּפוֹת הָאֵלֶּה לֹא הָיוּ אֶלָּא פֵאָה-נָכְרִית, שֶׁזְּרָקָהּ בִּפְנֵי רֹאשׁ הָעִיר, וְעַל רֹאשׁוֹ הָיָה קָרוּם אוֹתוֹ הָעוֹר הַשָּׁחוּם.

הוּא קָפַץ עַל פְּנֵי שֻׁלְחָנוֹת וְסַפְסָלִים, הִפִּיל אֶת הָעַמּוּדִים, אֲשֶׁר לְתָוֵי-הַנְּגִינָה, רָמַס אֶת הַכִּנּוֹרוֹת וְהַנְּבָלִים וְעָשָׂה שַׁמּוֹת בְּכָל הָאוּלָם. “תִּפְשׂוּהוּ! תִּפְשׂוּהוּ!” קָרָא רֹאשׁ-הָעִיר, שֶׁלֹּא יָדַע נַפְשׁוֹ מֵרוֹב אֵימָה: תִּפְשׂוּהוּ, הוּא יָצָא מִדַּעְתּוֹ!"

אוּלָם לֹא נָקֵל הָיָה לַעֲשׂוֹת זֹאת, כִּי הוּא חָלַץ אֶת נַעֲלֵי-יָדָיו וּבְצִפָּרְנָיו הָאֲרֻכּוֹת צָרַם אֶת פְּנֵי רוֹדְפָיו עַד שְׁפָךְ דָּם. לְסוֹף עָלְתָה בְיַד אַחַד הַצַּיָּדִים לְתָפְשׂוֹ, וַיֹּאחַז הָאִישׁ בִּזְרוֹעוֹתָיו וַיִּלְחָצֵן בְּכָל כֹּחוֹ, עַד כִּי הוּא יָכֹל עוֹד רַק לְפַרְכֵּס בְּרַגְלָיו וְלִשְׂחֹק וְלִצְרֹחַ בְּקוֹל צָרוּד. וַיִּקָּהֲלוּ הָאֲנָשִׁים מִסָּבִיב לוֹ וַיִסְתַּכְּלוּ בּוֹ וַיִּשְׁתָּאוּ לִרְאוֹת, כִּי לֹא הָיָה עוֹד מַרְאֵהוּ כְמַרְאֶה אָדָם; אֲבָל אִישׁ מְלֻמָּד אֶחָד שֶׁדָּר בִּשְׁכוּנָתָם, שֶׁהָיָה לוֹ בֵית-נְכֹת מָלֵא פֻחֲלָצִים שֶׁל חַיּוֹת שׁוֹנוֹת, קָרַב אֵלָיו וַיִּתְבּוֹנֵן בּוֹ הֵיטֵב וַיִּקְרָא בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת רַבָּה: “אַדוֹנוֹת נִכְבָּדוֹת, וַאַדוֹנִים נִכְבָּדִים! אֵיךְ מְלָאֲכֶם לִבְּכֶם לְהַכְנִיס חַיָּה כָּזֹאת לְחֶבְרַת אֲנָשִׁים מְהֻגָּנִים? הֲלֹא זֶה קוֹף מֵהַסּוּג הַנִּקְרָא בְלַטִּינִית Homo Troglodytes Lyannaci. הֲרֵינִי נוֹתֵן בִּמְחִירוֹ שִׁשָּׁה טַלֶּרִים וַאֲפַחֲלֵץ אוֹתוֹ בִשְׁבִיל בֵּית-מַשְׂכִּיתִי”.

מִי יְתָאֵר אֶת תִּמְהוֹנָם שֶׁל הַגְּרִינְוִיזֶלִים, בְּשָׁמְעָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? “מַה, קוֹף, אָדָם-הַיַּעֲרִי בְחֶבְרָתֵנוּ? הָאִישׁ-הַצָּעִיר קוֹף, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ!” קָרְאוּ כֻלָּם וַיִּתְמְהוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. נִבְעָרִים מַמָּשׁ מֵרוֹב הִשְׁתּוֹמְמוּת, לֹא חָפְצוּ לְהַאֲמִין, לֹא הֶאֱמִינוּ לְמִשְׁמַע אָזְנֵיהֶם. הַגְּבָרִים בָּחֲנוּ וּבָדְקוּ אֶת הַחַיָּה בְּדִיקָה אַחַר בְּדִיקָה, אַךְ הִיא הָיְתָה וְנִשְׁאֲרָה קוֹף אֲמִתִּי.> “אֲבָל כֵּיצַד אֶפְשָׁר הַדָּבָר!” קָרְאָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל רֹאשׁ-הָעִיר. הַאִם לֹא קָרָא לְפָנַי פְעָמִים רַבּוֹת אֶת שִׁירָיו? הַאִם לֹא אָכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי כְאַחַד הָאָדָם?"> “מָה? אָמְרָה אֵשֶׁת הָרוֹפֵא. הֲיִתָּכֵן? הַאִם לֹא הָיָה פְעָמִים אֵין מִסְפָּר שׁוֹתֶה אֶצְלִי קַהְוָה וּמְסַפֵּר עִם בַּעֲלִי בְדִבְרֵי-חָכְמָה?”

“כְּלוּם אֶפְשָׁרִי הוּא!” קָרְאוּ הָאֲנָשִׁים זֶה אֶל זֶה. הַאִם לֹא הָיָה מְצַחֵק אִתָּנוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּקוֹנָאוֹת וּמִתְוַכֵּחַ בְּעִנְיָנִים מְדִינִיִּים כְּאֶחָד מֵאִתָּנוּ?"

“הַיְאֻמָּן? הִתְמַרְמְרוּ כֻלָּם; הַאִם לֹא הָיָה יוֹצֵא תָמִיד בְּנִשְׁפֵי-הַמָּחוֹל שֶׁלָּנוּ בְּרֹאשׁ הַחוֹלְלִים? קוֹף? קוֹף! אֲבָל, פֶּלֶא הוּא וּמַעֲשֵׂה-כְשָׁפִים!”> “כֵּן, מַעֲשֵׂה-כְשָׁפִים וּמִקְסַם-שֵׁדִים הוּא”, אָמַר רֹאשׁ-הָעִיר, בְּהַרְאוֹתוֹ לַנֶּאֱסָפִים אֶת הָרְבִיד, אֲשֶׁר הֵסִיר מֵעַל צַוַּאר הָאִישׁ הַצָּעִיר אוֹ הַקּוֹף, הַבִּיטוּ וּרְאוּ, בָּרְבִיד הַזֶּה חָבוּי כָּל הַקֶּסֶם, שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ כָל-כַּךְ חָבִיב לָנוּ. פֹּה רְצוּעַת-קְלָף רְחָבָה וְעָלֶיהָ כְתוּבִים תָּוִים כְּמוּסִים שׁוֹנִים; כִּמְדוּמָנִי, לַטִּינִית הוּא. הַאֵין בֵּינֵינוּ אִישׁ אֲשֶׁר יוּכַל לִקְרֹא אֶת הַכָּתוּב כָּאן?"

הַכֹּמֶר הָרָאשִׁי, אִישׁ מְלֻמָּד, שֶׁהַקּוֹף נֶצַח אוֹתוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת בְּמִשְׂחַק הָאִשְׁקָקִי, קָרַב אֶל רֹאשׁ-הָעִיר, עִיֵּן בַּקְּלָף וַיֹּאמַר: "אֵין זֶה לַטִּינִית; רַק הָאוֹתִיּוֹת רוֹמִיּוֹת הֵן; פֹּה כָתוּב:

מְגֻחָךְ הַקּוֹף וּמְאֹד בָּדוּחַ,

בְּיִחוּד כְּשֶׁהוּא אוֹכַל מִן הַתַּפּוּחַ.

כֵּן, כֵּן, הוֹסִיף, אֵין זֹאת אֶלָּא תַּעְתּוּעֵי-תֹפֶת, מִין כְּשָׁפִים בְּעַלְמָא וְעוֹשֵׂה הַנְּבָלָה עָנֹשׁ יֵעָנֵשׁ".

גַּם דַּעַת רֹאשׁ-הָעִיר נָטְתָה לָזֶה, וַיָּקוּמוּ שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֶל הַנָּכְרִי, שֶׁחֲשָׁבוּהוּ לְקוֹסֵם, וְשִׁשָּׁה אֲנָשִׁים מֵחֵיל הָעִיר נָשְׂאוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת הַקּוֹף אֶל בֵּיתוֹ, כְּדֵי לְהַתְחִיל תֵּכֶּף בַּחֲקִירָה וּדְרִישָׁה".

וַיָּבוֹאוּ כֻלָּם אֶל הַבַּיִת הַשָּׁמֵם, וַאֲנָשִׁים לְאֵין מִסְפָּר נָהֲרוּ אַחֲרֵיהֶם, כִּי כָל אִישׁ חָפֵץ לִרְאוֹת, מַה תִּהְיֶה אַחֲרִית הַדָּבָר, וַיִּדְפְּקוּ עַל הַדֶּלֶת וַיִּמְשְׁכוּ בַפַּעֲמוֹן, אַךְ לַשָּׁוְא, אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. וַיְצַו רֹאשׁ-הָעִיר לִשְׁבֹּר אֶת הַדֶּלֶת וַיַּעֵל הוּא וַאֲנָשָׁיו אֶל חֲדַר הַנָּכְרִי, אוּלָם שָׁם לֹא הָיָה דְבַר מִלְּבַד גְּרוּטָאוֹת שׁוֹנוֹת. הָאִישׁ הַנָּכְרִי לֹא הָיָה שָׁם וְעַל שֻׁלְחַן-הַכְּתִיבָה שֶׁלּוֹ נִמְצָא מִכְתָּב חָתוּם, עָרוּךְ אֶל רֹאשׁ-הָעִיר. וַיִּפְתַּח רֹאשׁ-הָעִיר אֶת הַמִּכְתָּב וַיִּקְרָא בוֹ:

“גְּרִינְוִיזֶלִים יְקָרִים!> בָּרֶגַע, שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים זֹאת, אֵינֶנִּי עוֹד בְּעִירְכֶם וְאַתֶּם כְּבָר יְדַעְתֶּם, מִי הוּא בֶן-אָחִי, מֵאַיִן בָּא וּמַה צּוּר מַחֲצַבְתּוֹ. קְחוּ אֶת הַשְּׂחוֹק הַזֶּה, אֲשֶׁר הִרְשֵׁיתִי לִי עִמָּכֶם, וְהָיָה לָכֶם לְמוּסַר הַשְׂכֵּל, לְבִלְתִּי הוֹסִיף עוֹד לְהַכְנִיס אֶל חֶבְרַתְכֶם בְּעַל כָּרְחוֹ אִישׁ הֶחָפֵץ לִחְיוֹת בְּגַפּוֹ. כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי חָשַׁבְתִּי לִי לִפְחִיתוּת הַכָּבוֹד, לְקַבֵּל חֵלֶק בַּשִׂיחוֹת הַבְּטֵלוֹת שֶׁלָכֶם, בְּמִדּוֹתֵיכֶם הַמְּגֻנּוֹת וּבְכָל הַבְלֵיכֶם, הַמְּעוֹרְרִים גִּחוּךְ, וְאִי-לָזֹאת גִּדַּלְתִּי אָדָם-יַעֲרִי, שֶׁיְּמַלֵּא אֶת מְקוֹמִי, הוּא הָאָדָם-הַיַּעֲרִי, שֶׁרָכַשׁ לוֹ אֶת אַהֲבַתְכֶם בְּמִדָּה כֹה גְדוֹלָה. הֱיוּ שָׁלוֹם וּקְחוּ מוּסָרִי וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בוֹ לְטוֹבַתְכֶם”.

אַנְשֵׁי גְרִינְוִיזֶל בּוֹשׁוּ לֹא-מְעַט מִפְּנֵי כָל יוֹשְׁבַי אַרְצָם, רַק זֹאת הָיְתָה נֶחֱמָתָם, שֶׁהַכֹּל נַעֲשָׂה שֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ הַטֶּבַע; אַךְ יוֹתֵר מִכֹּל גָּדְלָה בֹשֶׁת פְּנֵיהֶם שֶׁל הַצְּעִירִים עַל חַקּוֹתָם אֶת מַעֲשָׂיו וְהֶרְגֵּלָיו הָרָעִים שֶׁל הַקּוֹף. מֵאָז וָהָלְאָה לֹא יָסְפוּ עוֹד לְהָטִיחַ מַרְפְּקֵיהֶם אֶל הַשֻּׁלְחָן וּלְהִתְנוֹדֵד עַל הַכִּסֵּא, לֹא הָיוּ מְדַבְּרִים בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מֵהֶם, הֵסִּירוּ אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם מֵעַל חָטְמֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ לִהְיוֹת מְנֻמָּסִים כְּמִקּוֹדֶם, וּכְשֶׁקָּרָה לִפְעָמִים, שֶׁאַחַד הַצְּעִירִים חָזַר לְסוּרוֹ, אָמְרוּ הַגְּרִינְוִיזֶלִים; הֲרֵי זֶה קוֹף. וְהַקּוֹף, שֶׁמִּלֵּא זֶה שָׁנִים רַבּוֹת תַּפְקִיד אָדוֹן צָעִיר, נִמְסַר לָאִישׁ הַמְּלֻמָּד בַּעַל בֵּית-הַשְּׂכִיָה, הוּא מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה אוֹתוֹ וּמַרְאֶה אוֹתוֹ לְכָל אִישׁ זָר הַבָּא אֶל הָעֲיָרָה, וְהַקּוֹף מִתְהַלֵּךְ עוֹד עַתָּה בַחֲצֵרוֹ שֶׁל הָאִישׁ וְרוֹעֶה עַד שֶׁיִסְתָּאֵב