¹.

(דוגמאות).

בית הכנסת – בתחלה הנח השם הזה לבית תפלה אשר בו ישפךְ היהודי שיחו לפני אלהיו, אךְ זאטוטי בני ישראל דבארעא חדתא שנו את תעדת הבית הזה וכיום הוא שם נרדף עם בית מרוץ אחרי כבוד מדומה, ואלה תולדות בתי הכנסת בארעא חדתא: עשרה יהודים שיושבים בעיר אחת ורוצים להשתרר איש על רעהו – כי לעולם לא ישתרר היהודי על הנכרי – מיד הם נאספים לאספה: ושוקלים וטרים, וממנים עליהם מקרבם, אחד נשיא; ואחד סגן, ששה משגיחים ואחד גזבר, ואחד ממבר, ומשלחים בקשתם אל עיר הבירה כי קהלתם תאשר מטעם הממשלה, ושוכרים להם דירה קטנה כלול של תרנגולים, ומכניסים בה ספר תורה, ומביאים שני כסאות גבוהים, ומעמידים אותם על הבמה, ומושיבים על הכסא האחד את הנשיא, ועל השני את הסגן, והנשיא מפקד את צבאו, וכבקרת רועה עדרו מעבירם תחת שבטו, והסגן מנענע בראשו ובלבו יתפלל ליום אשר יחלה הנשיא והיה הוא מפקד צבא הרצים אחרי הכבוד, ואחת בחדש נאספים בני הקהלת לאספה, והנשיא יושב ראש והפטיש החזק בידו, מימינו יושב הסגן, משמאלו המשגיח הראשון. ומלפניו ומאחריו שאר המשגיחים והגזבר, והממבר האחד יושב בקצה השלחן אל עבר הדלת, הנשיא מכה בפטישו על השלחן אחת, אחת ואחת, ואז ידע כל העם כי האספה החלה ועת לחשות היא, ולכן יתאמץ כל אחד להרים את קולו בכח להשתיק את שאון הנדברים והמתפלפלים על הדברים העומדים ברומה של הקהלה, והשאון ישאון ברעש, ואז יתגעש הנשיא ויתרעם הסגן, ויתנפח המשגיח הראשון, ויתקצף המשגיח השני, וישתוללו השלישי והרביעי, וימגו לבות החמישי והששי, ויתדמדם הגזבר ויתבלבל הממבר, והאספה כלתה.

הגיע חדש אלול או אז יחלו ימי קציר הכבוד, ובכל הלילות יושבים כל תשעת השרים הגבוהים ומשכירים מושבות ליהודים מן החוץ למען ינתן להם הרשיון להראות את פני האדון ד' צבאות בימיו הנוראים, והפנקסים פתוחים והידים כותבות, ומפת הבית נגלה על השלחן כספר, ולפי כיס כל אחד ואחד ינתן לו מושב, אם בכותל המזרחי אם בצד הדלת, והפטיש מכה בחזק והנשיא חורץ משפּט, מי יהיה לראש ומי לזנב, כמה יעברון וכמה יבאו, מי בכיסו ומי לא בכיסו, מי ינוע ומי ינוח, והסגן מונה ושוקל, והמשגיח הראשון מודד והגזבר לוקח, והממבר שמח.

ובליל ראשון של ראש השנה עומדים המשגיחים לפני הדלת בחוץ, וכל זר מבני ישראל אשר לא שלם כסף מלא, לא יבא הביתה, נשבה ארון אלהי ישראל, ועל המנהג הזה מיוסד הפיוט “ברח דודי לימים נוראים” כפי אשר מצאו חוקר הקדמניות אבחיל במחזור ישן דפוס נויארק, ואלה דברי הפיוט.