א 🔗
חַפְּשׂוּ אַחֲרֵי נְבִיאֵי יְהוּדָה,
שְׁחָטוּם כִּכְבָשִׂים לַנַּחַל!
כִּי גָעֲלוּ כָּל מוֹעֲדֵינוּ,
הָפְכוּ כָּל שִׂמְחָה לְמִסְפֵּד.
קָצְצוּ יְדֵי נָשִׁים עֲדִינוֹת,
תּוֹפְרוֹת לָאֲשֵׁרָה מִפְלֶצֶת;
חִלְלוּ כָּל בָּמָה טְלוּאָה,
טִמְּאוּם בְּדַם כֹּהֲנֵינוּ.
לִפְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶּן־אָמוֹן
וְכָל עוֹשֵׂי־הַטּוֹב בְּעֵינֵיהוּ,
יָלְדוּ הָרְחֵלִים בֶּהָרִים
וְשֵׂיוֹת — בָּעֲמָקִים דְּשֵׁנִים.
בְּכוֹרֵיהֶן הֵבֵאנוּ לְקָרְבָּן,
לְבַעַל־קַרְנַיִם בְּבֵית־אֵל, —
אֲשֶׁר קְרָנָיו חֲטוּבוֹת הָבְנִים
וּטְלָפָיו מְצֻפּוֹת זָהָב,
גְּדִי, בַּחֲלֵב־אֵם מְבֻשָּׁל,
הֶעֱלִינוּ בְּמִזְבַּח־שֶׁמֶשׁ,
עַל שֻׁלְחַן־אֶבֶן מִתְנַשֵּׂא, —
לֹא עָלָה עָלָיו בַּרְזֶל.
אֵשׁ זָרָה לֹא נָגְעָה מִנְחָה,
לֹא לָחֲשׁוּ גֶּחָלִים תַּחְתֶּיהָ;
רַק שֶׁמֶשׁ־בֹּקֶר אֲכָלָהּ,
לִחֲכָהּ שְׁרַב־צָהֳרָיִם.
עַד כִּי יָבְשׁוּ חָלָב וּבָשָׂר,
נִקְשׁוּ, הָיוּ כָּאֶבֶן, —
מַאֲכָל לְעוֹף־אֳלֹהִים;
נְשָׁרִים נְשָׂאוּהוּ שָׁמָיְמָה.
עַתָּה רֵיק שֻׁלְחַן־שֶׁמֶשׁ
וְרֵיקָה נַפְשֵׁנוּ, אֵין כֹּל.
מַטְעַמֵּי־בַעַל הָיוּ תָּפֵל,
נִשְׁרֵי־שָׁמַיִם לֹא יְבַקְשׁוּם.
בַּעֲזוּבַת שְׁבִילֵי־מִזְבֵּחַ
לְטָאוֹת צְהֻבּוֹת יִרְחָשׁוּן.
מַיִם יִנָּסְכוּ עַל מֶלַח,
כְּמִצְוַת נְבִיאֵי יְהוּדָה;
הָיָה הַמּוֹעֵד הָעַלִּיז
לְחַג לוּחוֹת־הָאֶבֶן, —
קָשִׁים כְּכֵפֵי הַמִּדְבָּר,
עִם מֵאָה מִשְׁפָּטִים חֲרֵבִים.
גְּדִי מְבֻשָּׁל בֶּחָלָב
לֹא יְמַלֵּא בֶּטֶן מַאֲמִינִים;
בְּחַדְרֵי־חֲָדִרים יֵאָכֵל,
בְּחַגֵּי־שֶׁמֶשׁ נִשְׁכָּחִים.
ב 🔗
וּבִימֵי הַבָּצִיר מָה רָבְתָה
הַשִּׂמְחָה בְּכֶרֶם וָיֶקֶב!
דָּרְכוּ עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים
וּלְעֵין הַכּוֹכָבִים אָהָבְנוּ.
מְעַרְבֹּלֶת אַוּוֹת הִתְפָּרְצָה —
נָמוֹת בָּאָדָם מִקֶּדֶם,
חוֹמָה לָהֶן, חוֹמוֹתַיִם, —
רִנָּה, שִׁכָּרוֹן וּמְחוֹלוֹת…
הִתְמוֹטְטוּ חֻקֵּי־מִשְׁפָּחָה,
שָׁלַט הַקַּדְמוֹן בְּכֻלָּם.
יָדַעְנוּ כָּל אִשָּׁה, בְּבוֹאָהּ
אֶל בֵּין זְרוֹעוֹתֵינוּ, בַּחשֶׁךְ.
הָיִינוּ כִּבְנֵי־אֱלֹהִים, —
נְפִילִים מִשֹּׁרֶשׁ עֲזָאזֵל,
עֵת יָרְדוּ לָאָרֶץ וַיִּלְמְדוּ,
רִאשׁוֹנָה, לֶאֱהוֹב בְּנוֹת־אָדָם.
נוֹלְדוּ בְּלִי אָב וּבְלִי אִמּוֹת.
אֲחָיוֹת וְדוֹדוֹת לֹא יָדְעוּ;
עֵירֻמִּים, כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן,
הִתְהַלְּכוּ וְלֹא הִתְבּוֹשָׁשׁוּ.
בְּלֵילוֹת־הַבָּצִיר, כְּמוֹהֶם,
כָּל סְיָג לֹא יָדַעְנוּ גַּם אָנוּ;
לֹא תְשׁוּקוֹת קוֹסְסוֹת עֶצֶם,
כִּי שֶׁפַע עֲדָנִים וְחֶמְדָּה.
בְּאֵין חֻקִּים לֹא יֶחֱטָא אָדָם,
הַלֵּב הַשָּׂבֵעַ לֹא יִגְנֹב.
בָּאוּ נְבִיאֵי יְהוּדָה,
הָפְכוּ צְחוֹקֵנוּ לְאֵבֶל;
צוֹם, עַנֵּה־נֶפֶשׁ וּתְפִלָּה,
הִתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר עַד בֹּקֶר;
יוֹם־כִּפּוּר הוּא, יוֹם הָעֲשִׂירִי,
לְכַפֵּר עַל חֵטְא לֹא חָטָאנוּ.
ג 🔗
לְכַפֵּר אֶת פְּנֵי אֵל־עֲזָאזֵל,
הַחוֹמֵד כָּל בְּנוֹת־הָאֲדָמָה, —
לוֹ יִשְׁלְחוּ דֹּרֶן צְפִיר־עִזִּים,
צְרוֹר־שָׁנִי מַאְדִּים בֵּין קַרְנָיו;
וּמְפַצְפְּצִים עַצְמוֹתָיו שְׁאוֹלָה, —
מִנְחָה לַנָּפִיל הַמְגֹרָשׁ.
יִצְחַק עֲזָאזֵל בִּתְהוֹמוֹ:
— הַבְאֵלֶּה, בְּנֵי־אָדָם, חָשָׁקְתִּי?
הָאֶשְׂבַּע גְּדִי־עִזִּים שָׁבוּר,
אֲמַלֵּא בִּטְנִי עֲצָמוֹת?
נְשׁוֹת בְּנֵי־אָדָם אִוִּיתִי,
עִם שִׂמְלוֹת שָׁנִי לְעוֹרָן, —
מְחוֹלְלוֹת בְּגַנִּים יְרֻקִּים;
בְּאֵלֶּה חָשַׁקְתִּי גַּם עָתָּה.
נְעָרוֹת זְקוּפוֹת כִּדְקָלִים,
שְׁדֵיהֶן — כְּאֶשְׁכֹּלוֹת בְּשֵׁלִים;
אֲשֶׁר בִּטְנָן כַּעֲרֵמַת־חִטִּים
וְרֵיחַ אַפָּן —ּ תַּפּוּחִים.
אֲשֶׁר אֶקְפֹּץ אֲלֵיהֶן כְּשָׂעִיר,
בְּרַגְלַיִם מַפְרִיסוֹת פַּרְסָה, —
וְקַרְנֵי־הָאַיִל בְּמִצְחִי
אַשְׁקִיעַ בְּחַשְׁרַת־צַמָּתָן,
וְדָבַקְתִּי בָּהֶן וּבָרְחֵלוֹת,
בְּעַשְׁתְּרוֹת־צֹאן וּבְנוֹת־אָדָם;
גָּעֹה וְצָחֹק וְגָעֹה,
כִּילוּד־אִשָּׁה וְצָפִיר יָחַד.
ד 🔗
שְׁאַלְנָה כְּלֵי־לָבָן, בָּנוֹת,
אִשָּׁה מֵרְעוּתָהּ שְׁאַלְנָה!
נֵצֵא אֶל כְּרָמִים אֲבֵלִים,
בִּשְׂעַרְכֶן — לוּלְאוֹת־שָׁנִי;
תִּבְעַרְנָה בְּאוֹר־תַּמּוּז אַחֲרוֹן,
כְּעוֹלְלוֹת בְּשָׂרִיגִים שְׁחוֹרִים;
לְהַצִּית אֵשׁ־קְנָאוֹת בַּלְּבָבוֹת,
לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת יָבֵשׁוּ.
וְאֵל־נְפִילִים יֵרָאֶה לָכֶן
בְּקוֹמַת נְעָרִים שְׁזוּפִים;
בְּעֶכֶס רַגְלֵי־מְחוֹלְלוֹת
צְחוֹקוֹ הַמָּתוֹק יְצַלְצֵל.
קִרְאוּ לְכֹהֲנֵי עֲזָאזֵל —
אַלּוּף יְמֵי־קֶדֶם לַנְּפִילִים,
יָסִירוּ הָאֵפֶר מֵרֹאשָׁם,
בְּיוֹם צוֹם־הַכִּפּוּרִים הָאָרֹךְ.
יַאֲזִינוּ לְקוֹלוֹת תֻּפֵּיכֶן,
יַבִּיטוּ בִּמְחוֹלוֹת־מַחֲנָיִם;
יִבְחַר כָּל בָּחוּר אֶת אִשְׁתּוֹ,
מִכָּל אֲשֶׁר יָבוֹא בִּזְרוֹעוֹ.
יָהִינוּ לְהָסִיר הַשִּׂמְלָה
הַשְּׁאוּלָה, הַצֶּחָה כַּשֶּׁלֶג,
לְכַסּוֹת כָּל מַצָּע רַעֲנָן —
מִשְׁכַּב־דּוֹדִים עַד בֹּקֶר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות