במועצת ההסתדרות ס"ב
אותה טבלה קבועה באולם המלאכה בתכניון העברי בחיפה – לכבוד יסוד ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישראל לפני 28 שנים – יש לשים לה מסגרת סביב סביב ולחרות עליה: נוסדה מדינת ישראל.
עברנו כברת דרך, כברת דמים – ועדים עמים כוּלם: עברנוּה! – משעבוד לגאולה. ואולי תציין את המעבר הזה בצורה היותר סמלית אותה דרך הגבורה לירושלים אשר נפתחה היום במעמד חגיגי רב. איו בתנועתנו מידה של פולחן אישי. הפולחן האישי מהווה סכנה לתנועתנו, כמו לכל תנועה אחרת. אולם רואה אני חובה לעצמי להביע במועצת ההסתדרות הזאת, הראשונה במדינת ישראל, הוקרה חברית לאחד בתוֹכנו, היושב אל יד השולחן, אשר פתח היום כביש זה, ואשר הייתי עד להתלבטויותיו ביסורי ההחלטה הנמרצת לעלות על ירושלים ולהילחם לה ולפרוץ אליה.
חזר ונתרחש בתולדותינו החזיון המופלא: רבים ביד מעטים. מזוינים ביד דַלֵי ציוד. והננו היום עם עצמנו: אין זר מפקד ואין זר שליט. היינו לעם לוחם בפועל ממש, לוחם על כרחו, מאין ברירה. קם לנו, לתדהמת אויבינו, צבא מנצח לחטיבותיו ולפלוגותיו, למפקדיו ולטוראיו. קם לנו צבא במין קימה כזאת ובמין תנאים כאלה, שמי יודע אם נמצא דוגמתם בקורות העולם.
ולא רק צבא יבשה. ילד נולד לנו – צי ימי, אשר עלה מתוך גלי ההעפלה ונתחשל ביסוריה, וכבר שׂרה אל גדולים ויכול להם. ובן לילה צץ חיל אויר, אשר גונן, אשר חיפה, אשר התקיף. וחגורת איל של בנים ובנות, אחים ואחיות. נפתחו אפקים לעלית־עם, אשר אליה כמהה נפשנו. אשר למענה ומתוך חזיונה נוסדה לפני עשרים ושמונה שנים הסתדרות זו, אשר מנתה אז חלק החמישים ממספר חבריה כיום. נוצר בסיס ממלכתי להתישבות חקלאית, אשר אני מקוה כי השבים מהמערכה יקחו בה חלק נכבד וחשוב. ניצר בסיס לחרושת המעשה, לתנופת תחבורה, לשיכון רבתי.
אך כל הבסיסים האלה כולם תלויים בחוט שׂערה אחד: כי נהיה מה שהננו צריכים להיות. מה שרצינו להיות, מה שנתן לנו כוח להגיע עד הלום.
אנחנו ניצבים פה היום שלושה ציבורים יחד: אלה אשר אינם עוד ואשר זכרם רענן ויקר לנו, אלה העומדים חגורי כוח ומזוינים באשר הם וערים לכל התנפלות, נכונים לקדם כל סכנה, ואנחנו – רוקמי המשך המפעל במדינה המוּגנת. ולא רק לנו לעצמנו אנו חייבים את השמירה על מהותנו, על מהות תנועתנו, על ערכיה וקניניה המוּסריים הנאמנים – אנו חייבים זאת לאלה העומדים על משמרותיהם על גבולות המדינה. אנחנו חייבים זאת לאלה אשר יצאו למערכה ולא חזרו עוד.
ההסתדרות של העובדים העברים – על פי הרכבה, על פי היקפה ועל פי חזונה – היא אחת הערובות הגדולות לתוכן מדינת ישראל, לנקיונה ולנאמנותה לתכליתה: לחיות כיהודים חפשים חיים אנושיים בעלי ערך. ואין חיים בעלי ערך אלא חיי יצירה, חיי עמל, מוּארים ומודרכים באור מדע ומוסר, בשויון, בחופש, באחדות. כזאת נוצרה הסתדרותנו – ולוּ תהי כזאת בעתיד הקרוב והרחוק ועד סוף כל הדורות.
כסליו תש"ט.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.