רקע
דוד רמז
הַשְּׁטָר נִפְרַע יָפֶה

ישיבה נ"ח של הכנסת

ברשות היושב־ראש וברשות חברי הכנסת רצוני להעיר לסוגיה זו של חינוך ותרבות הערות אחדות:

א. נפרע השטר שחתמנו, אנחנו חברי “ועדת השרים לעניני החינוך” מטעם ממשלת ישראל הזמנית. חתמנו אשתקד שטר למורים, להורים ולמפעל והודענו להם, שיקום טרקלין לעניני החינוך והתרבות בתחומה של ממשלת ישראל, כי מדינת ישראל לא תישאר בלי חינוך ובלי תרבות, ואלה לא ישארו מחוץ למדינה. נעים לי למלא חובה במעמד זה ולהביע הוקרה לבעלי הדברים שלנו אשתקד, לקהל עדת המורים, שהאמינו לשטר הזה ולא הכבידו עלינו בתקופת הסידורים הזמניים, סידורי המעבר, ולא אמרו לנו: יקוֹב הדין את ההר.

ב. השטר נפרע יפה, לפי דעתי. כיושב־ראש הועד הלאומי וכיושב־ראש ועדת השרים של הממשלה הזמנית, הייתי שותף לנושאים בעול החינוך והתרבות בשנים האחרונות – ואני אומר בפה מלא: השטר נפרע יפה. ואל נא יסתלק מישהו בכנסת, אם מצד הימני של הבמה הזאת ואם מצדה השמאלי, מלהגיד זאת בפה מלא, גם אם יש לו תביעות נוספות. הוגש לכנסת חוק – בשנה השניה לקיום מדינת ישראל! – שדלתות בית־הספר העממי הישראלי יהיו פתוחות לכל הילדים, ילדי יהודים וילדי ערבים. אני מודה על האמת: הדבר החשוב לי בחוק הזה הוא לא העונש על סרבנים, כי אם הדלת הפתוחה לרוָחה.

ג. ואמנם – לרוָחה! שכן בוטל לא רק שכר הלימוד שבנגלה, שהוא מין קנס פומבי מטעם החברה על אלה שיש להם ילדים והם רוצים לחנכם. כי אם הולך להיעקר ולהיבטל ולעבור מעולמנו גם העונש שבצנעה – מס הרישום, שכר־הלימוד המוּסוה.

ד. והדלת פתוחה לא רק לרוָחה, כי אם גם לצדקה: לא צדקה בכסף, כי אם צדקה ברוּח. מעכשיו לא יגדור מישהו בעד שום אב או אם בישראל לרשום את ילדם לבית־הספר הרצוי להם, כדי לחנך את ילדיהם ברוחם וכרצונם. אין לי כלום נגד ההטפה הרעיונית בכנסת ובחיים לבית־ספר אחיד, אך הטפה זו נפגמה קשה, כשנלוותה אליה בישובנו מידת הכפיה, שלא השגיחה בשום חוקה ובשום צדק. יהיה הויכוח על חינוך אחיד ולא אחיד עמוק ורב־ענין כמו שהוא, אין הוא מזיז את יסוד היסודות של חיינו: חירות הרוח. ורק בית־ספר הפתוח לרוחה ולצדקה על יסוד חירות הרוח, יש לו תקוה!

ה. ירחב לב כולנו לקרוא את השורה הקטנה באיזה נייר כחול, בה כתוב: “השנה נקלטו 9000 ילדי עולים, מהם 2000 בבתי־הספר הקיימים ו־7000 בבתי־ספר חדשים שהוקמו לשם כך. ויש להביא בחשבון עוד 15 אלף לשנה הבאה. כן ירבו!” ובכן, שליחי העליה היינו, אנחנו חברי ועדת השרים לענין החינוך, כשהלכנו אשתקד להנהלת הסוכנות היהודית לתבוע ממנה את השתתפותה ההוגנת בתקציב החינוך, ושליחי העליה הננו כשאנו תובעים השתתפות מסוימת גם השנה בתקציב הזה. אכן, ילדי העולים הם הראשונים המחייבים את מדינת ישראל לדלת פתוחה בחינוך והמחייבים את הנהלת הסוכנות להשתתפות במעשה הרב הזה.

ו. וזאת לשר החינוך – לשַזר. אני עצמי לא פיללתי שנצליח לעשות קפיצה גדולה כזו בבת אחת ו“לדלג שור”. ואש שר החינוך הביא בלהטו את הדברים עד הלום, אשריהו – ודילוּגוֹ עלי אהבה.

תמוז תש"ט.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!