לבעל הרשימות.

שולחי, הישוב, ייפה את כוחי להזהירך, כי לצערו יהיה נאלץ לאחוז בצעדים משפטיים נגדך. אתה נאשם בשתים:

א. פגיעה בכבוד. ברשימותיך אתה מטיל בשולחי דופי והשמצה, כגון שאתה מאשימו בהשתמטות ושאננות, באחיזת־עינים וקלות־דעת, בסנוביזם וביורוקרטיה, בפילוגים ובנוסח איש לאוהליך, ברדיפת־בצע וכבוד.

ב. הפרעה במהלך העבודה והעסקים. ברשימותיך אתה עוכר את הרוחות ונוטל חדוות החיים, כגון שאתה מביא מספרים ותיאורים מבעיתים על השואה, מדבר וחוזר ומדבר על גיא הבלהות והתופת, על טבוחים ולקוחים למוות, על בתי המשרפות וחדרי החנק.

שולחי, הישוב, המכבד את עצמו וחרד על מהלך תקין של סדר חייו, אינו יכול לעבור בשתיקה על דברים כאלה. ראה הזהרתיך.

חתום ( –) עורך־דין.

כבוד העורך־דין, –

אנא, מסור לשולחך, הישוב, כי ישים לב, שהנאשם נשרף מצרת־ישראל ונטרף למראית תגובתו הזעומה בכוננות ובהקרבה. קור וחום משמשים בו בערבוב מדי־דברו אליו, כי יתעורר ויתקומם אל מול הגלים הזידונים, כיאות לשריד האחרון של עם עתיק ומפואר. ועוד זאת: הנאשם אינו לא משורר ולא נביא, הוא אך ככלב, הנוהם בבקשו להודיע על הסכנה כי קרבה. והוא לא ירפה מנביחתו, כל עוד כוחו עמו.

והריהו מוסר את ענינו בידי העורך־דין ביום דין.

(תש"ד)