רקע
ברל כצנלסון
אנוּ לא נוַתר

(בּאַנטוֶרפּן בּאסיפת “מפעל הבּצרוֹן”)

לא בּאתי לכאן לשם תעמוּלה. נשלחתי בּמשלחת מדינית ללוֹנדוֹן. וּמכּיון ששמעתי שמתנהל כּאן מפעל רציני למען “בּטחון וּבצרוֹן” – אמרתי: אֵרדה ואראה.

לפני שבוּע ימים השתתפתי בּועידת מפלגת העבוֹדה הבּריטית בּאֶדינבּוּרג. בּאתי שמה על מנת להזכּיר להם את אַהדתם מכּבר למפעלנוּ וּלבקש עזרתם בּמלחמתנוּ הקשה בּשאלת העליה. נזדמנתי עם שליחיה של ספרד, שגם המה בּאוּ לבקש עזרה. נזכּרתי כּי לפני 444 שנה גוֹרשנוּ ממדינה זוֹ, והיוֹם – שליחיה וּשליחי ארץ-ישׂראל נפגשוּ בּדרך בּקשת עזרה. אוּלם אנחנוּ אין אנוּ עוֹמדים בּמצב של מלחמת-אחים, ויש בּמערכה שלנוּ יוֹתר בטחוֹן ותקוה, אף על פּי שהעם הספרדי, הנלחם לחירוּתוֹ, מעוֹרה בּקרקע; כּי אנוּ אחרי נסיוֹנוֹת משיחיים רבּים, אחרי עריגה וכיסוּפי נפש למוֹלדת, לאדמה, חוֹללנוּ כּוֹח מַפרה ויוֹצר העלוּל לעמוֹד בּפני כּל ההסתערוּיוֹת האוֹבּיֶקטיביוֹת.

אנוּ עוֹמדים בּסיוּמוֹ של פּרק אחד, בּאיסטדיה של חיסוּל השביתה. אוּלם המלחמה הגדוֹלה עדיין לא נסתיימה, וּכּשם שבּמאוֹרעוֹת ספרד פּוֹעלים כּוֹחוֹת זרים, כּן נתערבוּ גם בּחיינוּ כּוֹחוֹת-חוּץ, שמילאוּ תפקיד לא קטן בּמאוֹרעוֹת. לוּלא הכּוֹחוֹת הללוּ לא היה בּכוֹח הערבים להחזיק מעמד בּמשך ששה חדשים. אנגליה ראתה את כּוֹחוֹת-החוּץ האלה וּמשוּם כּך היתה מדיניוּתה רבּת-תהפּוּכוֹת. היא ידעה כּי כּל צעד עתיד לגרוֹם לה סכסוּכים כּבדים בּאיזה מקוֹם בּתבל. ואנוּ הוּטלנוּ בּמצב קשה. מוּקפים אוֹיבים מכּל המינים, לא ידענוּ כּי נהיה מסוּגלים לעמוֹד על נפשנוּ, כּי נדע להבליג על כּל מה שעוֹללוּ לנוּ. וּבכל זאת עמדנוּ בּנסיוֹן!

ימים רבּים התנהל ויכּוּח בּתנוּעה הציוֹנית: מפעלים ממשיים וּמפעלים מדיניים – מה עדיף? בּקרב חוּגים ציוֹניים שוֹנים היתה רוֹוַחת הדעה כּי כּל מוֹשבה שאנוּ מיסדים, כּל דוּנם קרקע שאנוּ גוֹאלים, כּל עץ שאנוּ נוֹטעים וכל גבעה שאנוּ מַפרים – חשיבוּתם אינה אלא חשיבוּת ממדרגה שניה; כּי בּעוֹלם מכריעים כּוֹחוֹת מדיניים. אוֹת כּתוּבה, לפעמים הצהרה גרידא, עלוּלה למחוֹת את כּל הישׂגינוּ. הימים הטרוּפים האלה הוֹרוּנוּ לדעת כּי הדרך הזאת היא הנכוֹנה, כּי רק בּמחרשה נכבּוֹש את הארץ, גם כּשיד זדוֹן נטוּיה אלינוּ.

בּימים אלה היתה דעה שאמרה כּי תגוּבתנוּ צריכה להיוֹת פיסית. “עין תחת עין”. בּמצבנוּ המדיני לא היתה שיטה זאת מוֹעילה לנוּ. המאוֹרעוֹת לא נתכּוונוּ לפגוֹע בּנוּ, בּישוּב הארץ-ישׂראלי; כּי החצים היוּ מוּפנים בּעיקר למיליוֹני היהוּדים בּתפוּצוֹת. אִתנוּ, עם הקוֹמץ, היוּ משלימים וּמתפשרים על נקלה. אנחנוּ ידענוּ כּי לא אנוּ בּלבד בּמערכה, כּי אם מיליוֹני היהוּדים העוֹמדים לעלוֹת וּלהשתרש בּארץ.

וּמשוּם כּך אמרנוּ: לא נעזוֹב אף שעל אדמה ונשמוֹר על כּוֹחוֹתינוּ ועצבינוּ למען יוֹם פּקוּדה. השיטה הזאת ניצחה. גם בּעצם המאוֹרעוֹת לא חדלוּ החיים בּארץ-ישׂראל ממהלכם הרגיל. ודוקא בּימים אלה אנוּ יכוֹלים לציין הישׂגים חשוּבים בּכל השטחים. העבוֹדה העברית חדרה לנקוּדוֹת ישוּביוֹת רבּוֹת שלא היתה לה קוֹדם דריסת-רגל שם, כּבשנוּ עמדוֹת כּלכּליוֹת, חדרנוּ לעבוֹדוֹת ציבּוּריוֹת של הממשלה, תקענוּ יתד בּים.

ועוֹד דבר למדנוּ: היה זמן ובחוּגים ציוֹניים ידוּעים סברוּ כּי ההתישבוּת החקלאית, ירקוֹת, גידוּל בּהמוֹת, משק מעוֹרב – אלה הם בּרכה לבטלה, נסיוֹנוֹת שצריכים לשרת אידיאוֹלוֹגיה ידוּעה של חוֹלמים והוֹזים. הציוֹנים “המעשׂיים” טענוּ: המסחר, התעשׂיה, הפּרדסנוּת – רק בּהם ועל ידיהם תיבּנה הציוֹנוּת. בּאה המציאוּת וטפחה על פּנינוּ. לוּלא הישוּבים החקלאיים העברים כּמעט היינוּ בּכל רע (דגניה וּמרחביה עוֹד בּזמן המלחמה העוֹלמית1 הצילוּ הרבּה נפשוֹת); כּי האידיאה הכּלכּלית בּמלחמה כּנגדנוּ היתה לבוֹדד את הישוּב וּלהרעיבוֹ. וכך היתה מזימתם: החקלאוּת היא ערבית. אמנם יש להם ליהוּדים תעשׂיה – היא זקוּקה לשוּק-קליטה חיצוֹני. המסחר – זקוּק לנמל, אנוּ נסגוֹר את הנמל! בּאוּ הישוּבים החקלאיים העבריים ועזרוּ לנוּ לעמוֹד על נפשנוּ, להיוֹת אי-תלוּיים בּסביבה הערבית. גם נמל תל-אביב הוּא אחד ההישׂגים הכי-חשוּבים. הוּא עלוּל ליהפך למפעל מדיני וכלכּלי חשוּב לאין ערוֹך.

בּמאוֹרעוֹת האחרוֹנים נתגלה הכּוֹח המוּסרי הגדוֹל של הישוּב כּוּלוֹ, התפארת שבּגבוּרה האילמת, העקשנוּת ללא רתיעה לעבוֹר תמיד אל סדר העבוֹדה וסדר המעשׂים. זכוּרים לטוֹב הנהגים העברים. יהוּדים פּשוּטים שבּאוּ לארץ-ישׂראל לא לשם שמים, כּי אם לחיוֹת וּלפרנס אשה וּבנים, והנה נתגלוּ בּאנשים האלה כּוֹח כּזה וּגבוּרה הראוּיים להיכּתב בּדברי-הימים. עם ראשית הישוּב בּארץ התחילה להתרקם אגדת “השוֹמר”. העטוּהוּ בּצעיף של רוֹמַנטיקה. קוֹמץ יחידי-סגוּלה היוּ שאמרוּ: נקוּם ונשמוֹר על יגיע כּפּינוּ. בּימים אלה אלפים רבּים הם הנכוֹנים ללכת בּכל רגע לקראת הסכּנה, לשמוֹר בּלילה ולעבוֹד בּיוֹם ללא יֶגע וּללא הרף. גם הנשים עמדוּ ותבעוּ את חלקן בּהגנת הישוּב. תמציתה של גבוּרת תל-חי בּאה לידי גילוּי בּכל הדרה. כּפר-החוֹרש, רמת-הכּוֹבש, כּפר-יעבּץ ועוֹד נקוּדוֹת כּמוֹהן מנוּתקוֹת, צפוּיוֹת לכל סכּנה – ארוּכּה שלשלת העוֹז והנאמנוּת. וּכאחד עם הגבוּרה הנפשית הזאת של הישוּב לא נראוּ אוֹתוֹת פּחד וּבהלה בּארצוֹת הגוֹלה. בּשנה האחרוֹנה – שנת הדמים – עלוּ לארץ כּ-42.000 איש.

---------

השאלה שלפנינוּ היא: מה יהא מחר? בּהתערבוּיוֹתיהם של שליטי ערָב בּעניני ארץ-ישׂראל יש בּלי ספק תקלה מדינית לנוּ. אמנם לא נתַנוּ להם שוּם הבטחוֹת. אך בּכרוּז השליטים לערביי ארץ-ישׂראל נאמר כּי הם סוֹמכים על היוֹשר הבּריטי. ויוֹשר זה אינוֹ קבוּע ואיתן, כּי הוּא תלוּי וּמוּשפּע בּגוֹרמים רבּים, תלוּי בּלחץ מן החוּץ. והלחץ הזה יהיה: אוֹ שהעליה תוּתאם לכוֹח-הקליטה של הארץ, כּלוֹמר, לכּוֹחוֹת המַפרים של עם ישׂראל, היוֹצר את יכוֹלת-הקליטה, אוֹ שתוּתאם לחשבּונוֹת מדיניים ותצוּר לחיינוּ צוּרה מוּגבּלת: עד כּאן ותוּ לא! אוּלם אין אנוּ יכוֹלים להסכּים לגבוּלוֹת, אין אנוּ רוֹצים להישאר בּארץ-ישׂראל של גיטוֹ. אין אנוּ בּאים לארץ-ישׂראל לשם נישוּל, להצר אוֹ לדחוֹק את רגלי מי שהוּא. בּעלייתנוּ אנוּ מרחיבים את גבוּלוֹת הארץ, מגדילים שטחה וכוֹח-קיבּוּלהּ. ארץ-ישׂראל – היא עכשיו “כּבשת הרש” לעם ישׂראל.

אם יש בּין הציוֹנים יחידים הנכוֹנים לוַתר על העליה הגדוֹלה – אנוּ לא נוַתר! אין אנוּ יכוֹלים לוַתר על חשבּוֹן אחרים, על חשבּוֹן מיליוֹני היהוּדים, רצוּצי-משפּט וּשׂבעי-עמל, שארץ-ישׂראל עתידה להיוֹת להם מקלט וּבית. אין אנוּ מסכּימים לשוּם נוֹרמה וּמכסה. כּוֹחוֹתיו היוֹצרים של עם ישׂראל – הם למעל מכּל אוּמדנוּת. הגבּלת העליה מַשמעה צמצוּמם והתנַוונוּתם של כּוֹחוֹתינוּ היוֹצרים. אין אנוּ רוֹצים להישאר בּארץ מיעוּט. מצב כּזה מגרה את התיאבוֹן של השכנים, וּביחוּד בּמזרח, אשר ה“מיעוּט” נדוֹן שם בּסַיף.

היוּ בּינינוּ שהציוֹנוּת היתה להם בּבחינת “מוֹתרוֹת”, נוֹי, תרבּוּת עברית, צרת היהדוּת; באוּ צרוֹת היהוּדים. ודוקא ציוֹני גרמניה, שהיה להם מוּשׂג מינימלי על הציוֹנוּת, מבּשׂרם חזוּ את תגרת יד החיים, וּ-35 אלף מהם מצאוּ מקלט בארץ. אוֹמרים כּי אנוּ הציוּנים “נזוֹנים מצרוֹת ישׂראל”. מחשבה זוֹ בּשקר יסוֹדה. אנוּ ציינוּ את הפּרוֹגנוֹזה והקדמנוּ רפוּאה, בּזעֵיר-אַנפּין, למכּה הגדוֹלה. גם יהדוּת אנגליה, מבצר הדמוֹקרטיה, נזדעזעה בּימים האחרוֹנים. היהוּדים שהאמינוּ כּי איתן מוֹשבם – אבדה אמוּנתם. ימים קשים בּאים ליהדוּת העוֹלמית. אי אפשר להניח את אחינוּ בּפּוֹלין, בּרוֹמַניה וגרמניה בּמצבם, עלינוּ להציל לפחוֹת מאה אלף נפש בּכל שנה. אם לא נצליח – עתיד הנוֹער הישׂראלי ליפּוֹל בּזרוֹעוֹת היאוּש וליהפך ליסוֹד מהרס וּמחריב. הדברים האלה נאמרים לא לשם אִיוּם כּלפּי חוּץ, כּי אם כּלפּי פְּנים. היאוּש יביא את הנוֹער לידי דכּאוֹן וּבגידה, בּגידה בּכל מה שיצרנוּ וטיפּחנוּ, בּכל היקר והקדוֹש לנוּ. גם עכשיו הננוּ עֵדי-ראִיה לתוֹפעה פּתוֹלוֹגית זאת, שצעירים מישׂראל נכוֹנים להתקשר עם המוּפתי ועם שׂוֹנאי-ציוֹן מכּל המינים. כּי ארץ-ישׂראל עדיין אינה נוֹתנת לנוֹער העברי מה שהיא צריכה לתת. עליה קטנה מַשמע פּגיעה בּנשמת הציוֹנוּת. ועל זאת לא נוַתר! ואתם כּולכם כּאיש אחד, בּיחד עם הישוּב כּוּלוֹ, תעמדוּ על המשמר לשם חיזוּק וּביצוּר עמדוֹתינוּ.

תשרי תרצ"ז.



  1. [בּשנות 1914 – 1918]  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!