רקע
ברל כצנלסון

(בּישיבת הועד הפּוֹעל של ההסתדרוּת עם חברי משלחת פּוֹעלי אמריקה)

רצוֹני לענוֹת על שתי שאלוֹת של החבר בּרסלר: מה חפצנוּ מאת המשלחת? הרבּה מאד. חפצנוּ שתתחילוּ לפרוֹע את חוֹבכם, שכּן בּעלי-חוֹב גדוֹלים אתם. בּעלי-חוֹב לא לנוּ, לועד הפּוֹעל של ההסתדרוּת, על שהוּא נוהג בּכם הכנסת-אוֹרחים, אלא לעם היהוּדי, אשר אתם בּנים לוֹ, למיליוֹנים האחים העתידים לבוֹא הנה. והם יבוֹאוּ. ומי שאינו מחיש את בּוֹאם – מתחייב. אל נא תשׂאו עלי תרעוֹמת שאני מדבּר אִתכם בּלשון כּזאת, שאינה לשוֹן בַּנקטים, אבל היא לשוֹן חברים הערֵבים זה לזה. ואילוּ הייתם אתם בּעלי-חוֹב כּפרטים בּלבד לא היה הדבר כּל כּך חמוּר, אבל אוֹתה תנוּעת הפּוֹעלים היהוּדית הגדוֹלה אשר בּתוכה גדלתם וּמתוֹכה בּאתם היא היא בּעל החוֹב הגדוֹל. ועכשיו, כּשאתם בּאתם וראיתם אוֹתנו בּעמידתנוּ ובהישׂגינוּ, ואתם שׂמחים ואנחנוּ שׂמחים, אי אפשר לי להעלים מכּם את הכּאֵב על אשר בּוֹששתם לבוֹא. אתם יכוֹלים וּצריכים להעלוֹת על הדעת מה היה מצבנוּ כּיוֹם, אילמלא היוּ המוֹני פּוֹעלים יהוּדים עוֹמדים מנגד.

בּשעה של קוֹרת-רוּח לא אבוֹא להעלוֹת את זכר כּל תלָאוֹתינוּ בּעקב ההתנכּרוּת של פּוֹעלים יהוּדים לחזוֹננוּ וּלמפעלנוּ.

אספּר לכם רק משהוּ מנסיוֹני בּאמריקה. אני הגבר הייתי חבר בּמשלחת הראשוֹנה של ההסתדרוּת בּאמריקה. עוֹד לפני היוֹת מגבּית הגֶוֶרקשַפטין. לא אֵבוֹש לגלוֹת לפניכם שרבּים מכּם התבּיישוּ עדיין לדבּר עמדי. יוֹסף שלוֹסבּרג לא התבּייש. מַכּס פּיין בּילה אתי ועם יוֹסף בּרץ יוֹם תמים, וגם חתם על קוֹל-הקוֹרא שעמדנוּ לפרסם. עוֹד אנוּ מבקשים חתימוֹת נוֹספוֹת וּמַכּס פּיין בּא אלי ואוֹמר לי: שמעֵני, נתתי את חתימתי ואינני חוֹזר בּי. אני נאמן לכם כּאשר הייתי. אוּלם תדע שקמה סערה עצוּמה בּכל “התנוּעה”; היוֹדע אתה מה זה בּשבילי להישאר קרוּע וּמנוּתק מכּל החברים וּמכּל הסביבה אשר בּה חייתי ועבדתי כּל שנוֹתי? תחליט אתה מה עלי לעשׂוֹת. שיחררתיו מחתימתוֹ. אך האמַנתי להבטחתוֹ כּי בּוֹא יבוֹא.

ועוֹד מַזכּרת-מעט מאוֹתם הימים: לאחר שׂיחה יסוֹדית עם אֵבּ. כּהן, בּדירתו של דוֹקטוֹר י. ל. מַגנס, הוּזמנתי על ידוֹ למערכת ה“פאָרווערטס” לשם נטילת-אִינטרביוּ. אוּלם אוֹתו אינטרביוּ ראשוֹן על ההסתדרוּת שהתקיים אתי לא הוֹפיע בּדפוּס. הסערה אשר התחוֹללה בין הגֶנוֹסין – בּפניה לא יכוֹל היה לעמוֹד גם אדם כּאֵבּ. כּהן, אשר אז עדיין לא הכריע בּלבּוֹ. כּך היה המצב לפני ט"ו שנים.

מאז נשתנה הרבּה. אף נעשׂוּ כּמה מעשׂים טוֹבים. ואַל תראוּ מצדי מיעוּט הדמוּת של מגבּית הגֶוֶרֶקשַפטין אם אוֹמַר בּכל זאת כּי לגבּי הכּוֹחוֹת הגנוּזים בּתנוּעת הפּוֹעלים היהוּדית בּאמריקה אין זה אלא מעט מאד. כּן, בּשביל תנוּעה שאינה נוֹשׂאת את נפשה לגדוֹלות הרי אלה מעשׂים נאים. אבל בּשביל הצלת עם הטוֹבע בּיסוּרים?

אנחנוּ, אנשי ההסתדרוּת, איננוּ יכוֹלים להיוֹת מרוּצים מן הטֶמפּוֹ הזה של התקדמוּת הענינים לגבּי ארץ-ישׂראל בּציבּוּר הפּוֹעלים. לנוּ אין סבלנוּת. המצב בּארץ, מצב העם, ואפילוּ מצב העוֹלם – דוֹחקים. ואנוּ חפצים מכּם שתעזרוּ לנוּ להעמיד את ארץ-ישׂראל בּמקוֹם המגיע לה בּחיי הפּוֹעל היהוּדי.

בּתנוּעת המהפּכה הרוּסית היה קיים מוּנח אחד: הכּרת האינטליגנציה כּי היא בּעל-חוֹב להמוֹן העם. הכּרה מצפּוּנית זוֹ נעשׂתה לגוֹרם אדיר, מחנך וּמניע. חפצנוּ כּי הכּרה זוֹ של בּעל-חוֹב תתעוֹרר אצל עסקני תנוּעת הפּוֹעלים היהוּדית. וּבשעה שתתעוֹרר הכּרה זאת תתרוֹמם ותתעלה אִתה התנוּעה כּוּלה. ארץ-ישׂראל נעשׂתה לנקוּדת-המוֹקד בּגוֹרל העם היהוּדי בּימינוּ. וּתנוּעת הפּוֹעלים היהוּדים תמצא את תיקוּנה רק אם תמצא בּה את הכּוֹח לעשׂוֹת את ארץ-ישׂראל לנקוּדת-המוֹקד שלה.

אם תעברוּ את פּוֹלין תמצאוּ שם את מחנה-הפּוֹעלים היהוּדי לא באוֹתוֹ מצב אשר בּוֹ עזבתם אוֹתוֹ. נוֹסף למצוּקתוֹ הגדוֹלה, נוֹסף לאבדן-עמדוֹת, הרי הוּא גם קרוּע ומפוֹרד, דל-יצירה, שקוּע בּמלחמת-אחים. מהוּ הגוֹרם העיקרי לקרע זה: ארץ-ישׂראל. וכל עוֹד לא תעבוֹר מן העוֹלם העקשנוּת השמרנית השׂוֹטמת מַשׂטמת-אין אוֹנים את החזיוֹן הגדוֹל בּיוֹתר של ההיסטוֹריה היהוּדית החדשה – את ארץ-ישׂראל הנבנית – אין כּל סיכּוּיים לתנוּעת-פּוֹעלים יהוּדית בּריאה וּשלמה בּפּולין.

בּאמריקה השתחררתם ממסוֹרת כּיתתית זאת. אבל אתם יוֹדעים היטב כּי “משהוּ” חסר לתנוּעת הפּוֹעלים היהוּדים בּאמריקה. ואת ה“משהוּ” הזה יכוֹלה לתת רק ארץ-ישׂראל. בּשנים הראשוֹנוֹת להגירה היה תפקידה של תנוּעת הפּוֹעלים בּאמריקה גדוֹל מאד. אבל היא איננה יכוֹלה להתפּרנס עתה רק בּזכרוֹנוֹת רוֹמַנטיים של אוֹתם הימים. דרוּשים תפקידים גדוֹלים עכשיו. וּכשם שאנחנוּ גדלנוּ על ידי זה שהטלנוּ על עצמנוּ תפקיד רציני בּבנין הארץ וקיבּלנו עלינוּ את כּל ההתחייבוּיוּת הנוֹבעוֹת ממנוּ לגבּי התנוּעה הציוֹנית, כּכה תפתחוּ גם אתם אפקים חדשים לפּוֹעל היהוּדי בּשעה שתעיזוּ להביא את הסתדרוּיוֹתיכם בעוֹל המפעל הארץ-ישׂראלי. ואזי יבוֹא הנה גוּסקין לא כּפרט. אלא כּבא-כּוֹח ה“אַרבּייטר-רינג” כּוּלוֹ, וכל אחד מכּם יְיַצג בּמערכה הארץ-ישׂראלית את הסתדרוּתוֹ הגדוֹלה, ואזי ידוּבּר גם על פּעוּלוֹת הנראוֹת היוֹם כּהזיוֹת.

וּלפי שעה נדבּר על הפּעוּלוֹת הקרוֹבוֹת בּיוֹתר. אתם ראיתם אוֹתנוּ כּאן בּהיאָבקוּתנוּ. בּהיאָבקוּתנו עם המתקיפים הערבים ובהיאָבקוּתנוּ עם השלטוֹן הבריטי. אתם גם ראיתם את טיב היאָבקוּתנוּ והרגשתם בּצדקתנוּ. וזהוּ העיקר. אתם תיפּגשוּ בּדרך עם מנהיגי פּוֹעלים בּצרפת וּבאנגליה. אתם צריכים להעביר להם, קוֹדם כּל, הרגשה זוֹ. אתם צריכים להקנוֹת להם ראִיית הנעשׂה אצלנוּ כּראִייתם את מאוֹרעוֹת ספרד. ההבדל הוּא בּקנה-המידה. אך הכּוֹחוֹת הנלחמים נגדנוּ ונגד הרפּוּבּליקה הספרדית הם אוֹתם הכּוחוֹת,. ואחת היא מגמת ההריסה והשעבּוּד הנלחמת נגד חירוּת ספרד ונגד בּנין ישׂראל. מדוּע יוֹדע כּל העוֹלם על מהוּת המלחמה בּספרד, וּמדוּע מבחין העוֹלם כּל כּך מעט בּמַהוּת המלחמה המתנהלת נגדנוּ כּאן?

ולא רק בּאירוֹפּה, כּי אם גם בּאמריקה עליהם לפעוֹל בּמוּבן זה, ולא רק בּין גוֹיים, כּי אם גם בּין יהוּדים. אם לעוול הערבי וּלעוול השלטוֹן הבּריטי מתוַסף גם עיווּת-דין סוציאליסטי, ויוֹתר מזה, עיווּת-דין יהוּדי, הרי זה מכבּיד בּיוֹתר. ואין לכם תפקיד של סוֹלידריוּת יוֹתר גדוֹל מאשר להרוֹס את חוֹמוֹת המוּשׂגים המסוּלפים הקייימים נגדנוּ בּמחנוֹת-עוֹבדים.

ולפעוּלתכם זאת יהיה שׂכר. לא רק פּרוֹפּגנדיסטי, אלא אף פּוֹליטי. אנגליה צריכה להרגיש כּי איננוּ בּוֹדדים. כּי יש לנוּ חברים וּבני-בּרית. ואזי תבין כּי דרך “ההתנגדוּת הקלה בּיותר” שבּה היא רוֹצה ללכת כּלפּינוּ איננה כּל כּך קלה.

הצעתוֹ של גוּסקין שנפרסם ספר על ההסתדרוּת היא טוֹבה. ונשתדל לקיים אוֹתה. אלא שעלי לגלוֹת את חששוֹתי: לא די לפרסם, צריך גם שהדברים יגיעוּ לקוֹרא שאיננוּ יוֹדע ואיננוּ מחפּשׂ. כּלום לא פירסמנו כּמה דברים? והנה לאליכם עוֹד לא הגיעוּ. אני גם תוֹמך בּהצעת נַגלר שהמשלחת תפרסם דין-וחשבּוֹן שלה. העיקר שיהיה לכם אוֹמץ לוֹמר כּל מה שאתם חוֹשבים. סוֹציאליסטים יהוּדים חוֹלים לעתים בּהרגשת נחיתוּת. נראה להם שהסוֹציאליזם האמיתי הוּא אֵי-שם אצל אחרים: פּעם אצל המוּז’יק הרוּסי וּפעם אצל הפּוֹעל הגרמני, פּעם בּאוסטריה וּפעם בּספרד. חסר להם הכּוֹח הפנימי להכּיר בּערכים הסוֹציאליסטיים שבּחיי עמם. ואם יהיה לכם האוֹמץ להכּיר בּמה נתיחדה תנוּעת הפּוֹעלים הארץ-ישׂראלית וּמה כּוֹח-יצירתה הסוֹציאליסטי – תבוֹא עליהם בּרכה.

כּל אחד מאתנוּ, שיצא פּעם בּשליחוּת לגוֹלה, זוֹכר ודאי כּיצד יהוּדים חכמים וּנבוֹנים מקשיבים למה שאנחנוּ מספּרים. זכוּרני כּיצד סיפּרתי בּאמריקה כּי יש כּבר ששת אלפים פּוֹעלים בּארץ-ישׂראל. המספּר נראָה דמיוֹני. וּכלוּם צריך אני לספּר בּאיזוֹ העוָיה של פּיקחוּת שאיננה מאמינה לכל דבר נתקבּלוּ דברַי על בּנק הפּוֹעלים אוֹ על משקי הפּוֹעלים הראשוֹנים? אחר כּך כּשאוֹתם השוֹמעים זוֹכים וּמגיעים לארץ, הרי הם טוֹענים כּנגדנוּ שאיננוּ יוֹדעים “לעשׂוֹת פּרסוּם” למַה שיש לנוּ.

ואני סבוּר כּי הצדק עמם. הענין הוּא גדוֹל יוֹתר ממה שאנחנוּ יכוֹלים לספּר עליו. ויש שאחד האוֹרחים החשוּבים אוֹמר: תראוּ, אני אשוּב למקוֹמי ואספּר. הוּא אמנם מקיים את דברוֹ. ונוֹאם וכוֹתב. אלא שגם לאחריו בּאים עוֹד אנשים והם טוֹענים שלא הוּגד להם אף החצי, ואפילוֹ פּחוֹת מן החצי. ואף הם צוֹדקים. מכּאן אני למד כּי הדרך הטוֹבה בּיוֹתר לגלוֹת ליהוּדים את ארץ-ישׂראל – היא להביאם לארץ…. אילוּ יכוֹלנו לעשׂוֹת זאת! וּלפי שעה אני מציע לפחוֹת, לאַרגן בּקביעוּת וּבשיטתיוּת מסעוֹת של פּועלים לארץ-ישׂראל. צריך להרחיב משנה לשנה את חוּג האנשים היוֹדעים את הארץ ממראה עיניהם. אוּלי צריך להקים לשם כּך בּאמריקה חברת-נסיעוֹת.

ועוֹד שאל החבר בּרסלר: למה לנוּ כּספים? הלא הקוֹאוּפּרטיבים שלנוּ נוֹשׂאים את עצמם ואף עוֹשׂים רוָחים? נכוֹן הדבר. מוֹסדוֹתינו וקוֹאוֹפּרטיבינוּ אינם צריכים עזרה. אך אל נשכּח אפילוּ רגע אחד כּי עם ישׂראל עני וזקוּק לעזרה. הכּספים אשר אנוּ תוֹבעים מכּם דרוּשים בּשביל הצלת יהוּדים מפּולין, מרוֹמניה, משאר ארצוֹת. לכך דרוּש הרבּה כּסף. אוֹצרוֹת. לשם כּך קיימות הקרנוֹת הלאוּמיוֹת: קרן הקימת וקרן-היסוֹד. בלעדיהן לא היינוּ מקימים את מה שהקימוֹנוּ. ואת ההכּרה הזאת צריכים אתם להביא לפּוֹעל היהוּדי בגוֹלה.

בּעוד ימים אחדים תזדמנוּ לנטיעת היער על שם אברהם שיפליַקוֹב. זהוּ המפעל הראשוֹן של כּלל הפּועלים היהודים בּאמריקה בּשביל הקרן הקימת. ואתם קרוּאים להמשיך. ויהיה זה השלב השני שלכם: גאוּלת שטח אדמה מסוּים בּשביל הקמת משק-עבוֹדה.

איני צריך להזכּיר לכם את מגבּית הגֶוֶרקשַפטין. להאדיר אוֹתה – זוֹהי חוֹבתכם הישרה. אוּלם חפצתי להפנוֹת את מחשבתכם לשיטת-פּעוּלה נוֹספת: מלוה-פּוֹעלים להתישבוּת וּלשיכּוּן. הפּעוּלה המשקית של ההסתדרוּת כּבר הגיעה למדרגה זוֹ שיש בּכוֹחה לקבּל מלוה כּזה וּלהבטיח את הקרן והרוָחים. בּשוּק הכּספים הכּללי רוֹחשים אֵמוּן לניירוֹת שלנוּ. חברת “נִיר”, אשר הספּיקה בּשנוֹת קיוּמה במעטוֹת לגייס כּספים גדוֹלים לאַשראי חקלאי ארוֹך, תהיה מוּכנה להיכּנס למאמצים התישבוּתיים חדשים עם קבּלת מלוה, נאמר של מיליוֹן דוֹלר, בּתנאים נוֹחים. אפשר להניח כּי בּגיוּס מלוה כּזה בּאמריקה ישתתפוּ יחידים והסתדרוּיוֹת. היוֹם אשר בּוֹ יבוּצע המלוה הראשוֹן של פּועלים יהוּדים לבנין משק-העבוֹדה הארץ-ישׂראלי יהיה יוֹם של עליה לתנוּעת הפּוֹעלים היהוּדית.

אפשר שהדבר נראה לכם עכשיו למעלה מכּוֹחכם, אוּלם הוּא איננוּ למעלה מכּוֹחוֹ של הפּוֹעל היהוּדי. ארבּע השנים הקרוֹבוֹת תהיינה ודאי שנוֹת עליה כּלכּלית לפּוֹעל האמריקאי ולפּוֹעל היהוּדי בּתוֹכוֹ. שנים קרוֹבוֹת אלה גם תהיינה שנים מכריעוֹת בגוֹרלנוּ כּאן. ואיננוּ צריכים להחמיץ את השעה. עלינוּ להעיז ולמצוֹא אפשרוּיוֹת של יתר-שיתוּף לפּוֹעל היהוּדי בּבניננוּ.

וּלבסוף עוֹד הערה אחת: כּאן בּארץ הכּרתם לדעת מה אָפיה של ההסתדרוּת הציוֹנית וּמה השפּעתו של הפּוֹעל העברי בּתוֹכה. השפּעה זוֹ היא המקיימת למעשׂה את אָפיה הפּרוגרסיבי והפּרודוּקטיבי של ההסתדרוּת הציוֹנית, והיא השוֹמרת על רמת-חיים אנוֹשית לעוֹבד, שוֹקדת על עניני העוֹלה והחלוּץ וּמשמשת חוֹמת-מגן לזכוּיוֹת האדם העוֹבד בּארץ הנבנית. לעמדה זוֹ הגיע הפּוֹעל בּכוֹח השתתפוּתוֹ האַקטיבית בּכל עניני התנוּעה הציוֹנית: בּקוֹנגרס, בּקרנוֹת, בּסוֹכנוּת היהוּדית. עד היוֹם אתם עמדתם מן החוּץ, כּשם שעוֹמדים מן החוּץ גם “פּוֹעלי-ציוֹן” שׂמאל. אין לכם חלק לא בּקוֹנגרס ולא בּסוֹכנוּת. עמידתכם בּחוּץ מפחיתה את משקלנוּ. וּברגע של סכּנה היא עלוּלה לסייע למתנגדינוּ, להגבּיר את הכּוֹחוֹת האַנטי-פּוֹעליים שבּעם היהוּדי. אין אתם רשאים להמשיך בּשיטה זאת. אתם צריכים להשתחרר ממוּשגים שעבר זמנם. אין אַתם רשאים להשאיר אוֹתנוּ בּהיאָבקוּתנוּ הסוֹציאלית לבדנוּ. אַתם חייבים לקבּוֹע את מקוֹמכם בכּל מוֹסדוֹת-הבּנין של עמנוּ.

שבט תרצ"ז.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49714 יצירות מאת 2747 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21199 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!