נְעִימִים וּמְלַטְּפִים הָיוּ יְמֵי הַקַּיִץ בְּפַרְבְּרֵי הָעֲיָרָה לוֹפָּטִין, הַסְּמוּכָה לַנָּהָר סְטִיר (גָּלִיצְיָה הַמִּזְרָחִית); וְהַנַּעַר אָשֵׁר, בְּנוֹ שֶׁל סוֹחֵר־הָעֵצִים, אָהַב אוֹתָם בְּיוֹתֵר. הוּא הָיָה יוֹצֵא עִם חֲבֵרָיו לִרְחֹץ בַּנָּהָר וְלִרְעוֹת אֶת הַבָּקָר, עוֹרֵךְ “קְרָבוֹת” וּמַפְרִיחַ יוֹנִים, מְשׁוֹטֵט בַּשָּׂדֶה, מְחַפֵּשׂ פִּנּוֹת נֶעְלָמוֹת וּמַרְחִיק לְעִתִּים עַד פְּאַת הַיַּעַר. אוֹת־הַיַּלְדוּת וַחֲוָיוֹת הַנְּעוּרִים לִוּוּהוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וְכַאֲשֶׁר גָּדַל וְהָיָה לְסוֹפֵר בְּיִשְׂרָאֵל – הִרְבָּה לְתָאֳרָן בְּסִפּוּרָיו לִקְטַנִים וְלִגְדוֹלִים. נוּכַל, אֵפוֹא, לוֹמַר לְלֹא הִסּוּס כִּי גַּם סֵפֶר זֶה, פְּרִי עֵטוֹ שֶׁל אָשֵׁר בַּרַשׁ, טָבוּעַ בְּחוֹתַם הָאֱמֶת.
אָשֵׁר בֶּן נַפְתָּלִי־הֶרְץ בַּרַשׁ נוֹלַד בתַעֲנִית־אֶסְתֵּר תרמ“ט (1889) בָּעֲיָרָה לוֹפָּטִין הַסְּמוּכָה לבְּרוֹדִי (גָּלִיצְיָה). בֵּית הוֹרָיו עָמַד בִּפְאַת רְחוֹב שֶׁמִּחוּץ לָעֲיָרָה, נָעוּץ בְּתוֹךְ סִמְטָאוֹת יְרֻקּוֹת שֶׁל מְעוֹנוֹת אִכָּרִים, בַּעֲלֵי־מְלָאכָה וּפְקִידִים. בַּחֲצַר הַמִּשְׁפָּחָה הוֹרִיק גַּן־יָרָק, לִבְלְבוּ עֲצֵי פְרִי וְנִמְצָא מֶשֶׁק שֶׁל פָּרוֹת וְסוּסִים. שְׁנוֹת יַלְדוּתוֹ הָיוּ שְׁטוּפוֹת אוֹר, וְשִׁמְּשׁוּ בָּהֶן זֶה לְצַד זֶה עֹל תּוֹרָה בְּ”חֶדֶר" וְשַׁעֲשׁוּעִים תַּנּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם.
הַנַּעַר אָשֵׁר יָדַע עִבְרִית וְאָהַב עִבְרִית מִשַּׁחַר יַלְדוּתוֹ. בְּבֵיתוֹ הָיוּ מִתְהַלְּכִים בִּטּוּיִים עִבְרִיּים לָרֹב, וְהַלִּמּוּדִים בַּ“חֶדֶר” הוֹסִיפוּ עַל אֲשֶׁר קָלַט בַּבַּיִת. עוֹדוֹ נַעַר צָעִיר הִתְחִיל קוֹרֵא בְּסִפְרֵי הַשְׂכָּלָה, וְאַף הָיָה חוֹרֵז חֲרוּזִים וְכוֹתֵב סִפּוּרִים וּמַחֲזוֹת בְּעִבְרִית וּבְיִידִישׁ. בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה כְּבָר נִמְצְאוּ תַּחַת יָדוֹ חוֹבְרוֹת שֶׁל “כְּתָבִים” מָעְתָּקִים בִּכְתָב־יָד יָפֶה וּמְכֹרָכִים בְּעֶצֶם יָדוֹ.
כְּשֶׁהִגִּיעָה לָעֲיָרָה בְּשׂוֹרַת הַצִּיּוֹנוּת נִתְפַס לָהּ הַנַּעַר אָשֵׁר בְּהִתְלַהֲבוּת. הוּא יִסֵּד יַחַד עִם כַּמָּה מֵחֲבֵרָיו אֲגֻדָּה צִיּוֹנִית וְהָיָה מַחֲלִיף מִכְתָּבִים עִם רָאשֵׁי הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית. אָז הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהַחְלָטָה זוֹ נִתְחַזְּקָה כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ כִּי אֶחָד מִקְּרוֹבֵי אִמּוֹ מָכַר אֶת בֵּית־מְלוֹנוֹ בָּעִיר קְרַאקַא וְעָלָה עִם בְּנֵי בֵיתוֹ לִירוּשָׁלַיִם.
בְּגִיל שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה הֶחְלִיט אָשֵׁר בַּרַשׁ כִּי הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ לַעֲמֹד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ. הוּא עוֹזֵב אֶת בֵּית הוֹרָיו “וּמוֹדֵד בְּשַׁעֲלוֹ אֶת גָּלִיצְיָה”, כִּלְשׁוֹנוֹ. בְּשָׁנִים אֵלֶּה עָסַק בְּלִמּוּד וְהוֹרָאָה, הִשְׁתַּלֵּם בִּלְשׁוֹנוֹת אֵירוֹפָּה וְרָכַשׁ לְעַצְמוֹ אֶת דַּעַת הַחַיִּים.
צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים בַּסִפְרוּת הָיוּ בָּעִתּוֹן הָאִידִי “טאגעבּלאט”, בּוֹ פִּרְסֵם שִׁירִים לִירִיִּים וְסִפּוּרִים הוּמוֹרִיסְטִיִּים. בְּחֹרֶף תרס“ח (1908) הִתְיַדֵּד עִם י”ח בְּרֶנֶר, וְגֶרְשׁוֹן שׁוֹפְמַן. בְּרֶנֶר לָקַח מִבַּרַשׁ כַּמָּה שִׁירִים בִּפְרוֹזָה וּשְׁלָחָם אֶל דָּוִד פְרִישְׁמַן, וְהוּא הִדְפִּיסָם בַּמְאַסֵּף “סִפְרוּת” שֶׁעָרַךְ. סִפּוּרוֹ הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן – “תְּנָאִים” – נִדְפַּס לְאַחַר שָׁנָה בַּיַּרְחוֹן “הַשִּׁלּוֹחַ”. מֵאָז הִתְמַסֵּר אָשֵׁר בַּרַשׁ כֻּלּוֹ לַסִפְרוּת הָעִבְרִית וּפִרְסֵם שִׁירִים, סִפּוּרִים וּרְשִׁימוֹת בְּרֹב כִּתְבֵי הָעֵת הָעִבְרִיִּים שֶׁל הַשָּׁנִים הָהֵן.
בְּחֹרֶף תרע“ד עָלָה בַּרַשׁ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהוּא כְּבֶן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ. זְמַן קָצָר לְאַחַר עֲלִיָּתוֹ עָבַר אֶת הָאָרֶץ לְאָרְכָּה, מִיָּם הַמֶּלַח וְעַד מְתוּלָה, וּמַסָּע זֶה הָיָה זָכוּר לוֹ כָּל יָמָיו. אַחַר־כָּךְ נִכְנַס לְלַמֵּד סִפְרוּת וְלָשׁוֹן עִבְרִית בַּגִּמְנַסְיָה הָעִבְרִית “הֶרְצְלִיָּה”, וּמֵאָז עָסַק בְּהוֹרָאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים רְצוּפוֹת. מִן הַגִמְנַסְיָה עָבַר לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרוֹת בְּתֵל־אָבִיב. בְּמִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָראשׁוֹנָה גֹּרְשׁוּ תּוֹשָׁבֵי תֵּל־אָבִיב מֵעִירָם. מִשְׁפַּחַת בַּרַשׁ עָבְרָה לְזִכְרוֹן־יַעֲקֹב, וְאַחַר־כָּךְ לְחֵיפָה, שָׁם לִמֵּד בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי; מְאֻחָר יוֹתֵר הָיָה מוֹרֶה וּמְנַהֵל בֵּית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן “גְּאֻלָּה” בְּתֵל־אָבִיב. בִּשְׁנַת תש”ג פָּרַשׁ מִן הַהוֹרָאָה וְהִקְדִּישׁ אֶת כָּל זְמַנּוֹ וְאוֹנוֹ לַסִּפְרוּת.
מְסֹעֶפֶת וְרַבְגּוֹנִית הָיְתָה פְּעִילוּתוֹ הַסִּפְרוּתִית שֶׁל אָשֵׁר בַּרַשׁ, וְאֵין לָכֶם שָׂדֶה סִפְרוּתִי אֲשֶׁר בּוֹ לֹא חָרַשׁ וְהֵנִיב פֵרוֹת־בְּרָכָה: הוּא כָּתַב שִׁירִים סְפוּגֵי הָגוּת וּבְהִירֵי נִיב, שֶׁכֻּנְּסוּ בַּסְּפָרִים “תְּמוֹל”, “צֵל הָרִים”; פִּרְסֵם סִפּוּרִים רַבּים, שֶָנּוֹשְׂאֵיהֶם לְקוּחִים מֵחַיֵּי הַיְּהוּדִים בַּגּוֹלָה וּבָאָרֶץ – “חֲבֵרִים”, “מַשָּׂא בֶּהָרִים”, “תְּמוּנוֹת מִבֵּית מְבַשֵּׁל הַשֵּׁכָר”, “עֲלֵי אֲדָמוֹת”, “בְּצֵל אֲנָשִׁים טוֹבִים” וְעוֹד. חִבֵּר רוֹמָנִים – “כְּעִיר נְצוּרָה” וְ“אַהֲבָה זָרָה” (סֵפֶר זֶה זִכָּהוּ בִּ“פְרָס בְּיַאלִיק”). הוּא הִרְבָּה לְלַקֵּט וּלְעַבֵּד אַגָּדוֹת־עַם שֶׁכֻּנְּסוּ בְּשׁוּרַת סְפָרִים – “פֶּלַח הָרִמּוֹן”, “הֲדַס”, “מְנוֹרַת הַזָּהָב”, “עוֹלָם מְסַפֵּר” וְעוֹד. הוּא תִּרְגֵּם מִסִּפְרוּת הַמּוֹפֵת – “רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ”, אֹהֶל הַדּוֹד תּוֹם“, “מְדִינַת הַיְּהוּדִים” לְהֶרְצְל, “דּוֹן קַרְלוֹס” לְשִׁילֶר וְעוֹד. הִרְבָּה לְפַרְסֵם רְשִׁימוֹת, מַאַמְרֵי בִּקֹּרֶת וּמַסּוֹת וְחִבֵּר סֵפֶר־לִמּוּד חָשׁוּב עַל “תּוֹרַת הַסִּפְרוּת הָעִבְרִית וְהַכְּלָלִית”. כֵּן הִשְׁקִיעַ עָמָל וגִלָּה טוּב־טַעַם בַּסִּפְרִיּוֹת וּבְכִתְבֵי־הָעֵת שֶׁעָרַךְ: חוֹבְרוֹת “קֻפַּת הַסֵּפֶר” לִילָדִים, הַיַּרְחוֹן לְנֹעַר “עֲתִידוֹת”, דּוּ־הַיַּרְחוֹן “הֵדִים”, אַנְתּוֹלוֹגְיוֹת, סִפְרִיַּת “מִצְפֶּה” לְסִפְרוּת מוֹפֵת וּמָקוֹר. הוּא קֵרֵב, וְעוֹדֵד סוֹפְרִים צְעִירִים וְהִתְמַסֵּר לִפְעִילוּת צִבּוּרִית־סִפְרוּתִית נִרְחֶבֶת – הִשְׁתַּתֵּף בְּיִסּוּד אֲגֻדַּת הַסּוֹפְרִים וְהָיָה יוֹשֵׁב־הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ; יָסַד אֶת קְלוּבּ הַסּוֹפְרִים “פַּא”ן” וְהָיָה מַזְכִּירָה; הָיָה חָבֵר בְּוַעַד־הַלָּשׁוֹן, בְּוַעַד אֲגֻדַּת־הַמּוֹרִים וְעוֹד. כֵּן יָסַד אֶת הַמָּכוֹן הַבִּיבְּלִיּוֹגְרָפִי “גְנָזִים”, הַנִּקְרָא עַתָּה עַל שְׁמוֹ. אָשֵׁר בַּרַשׁ נִפְטַר בְּי“א בְּסִיוָן תשי”ב וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו יְרֻשָּׁה רוּחָנִית עֲשִׁירָה, הַמּוֹסִיפָה לִחְיוֹת בְּלֵב הַקּוֹרְאִים הָרַבִּים.
חִבָּה מְיֻחֶדֶת רָחַשׁ אָשֵׁר בַּרַשׁ לְנוֹפֵי יַלְדוּתוֹ וְלַדְּמֻיּוֹת שֶׁפָּגַשׁ וְהִכִּיר בִּנְעוּרָיו. מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה חוֹזֵר וּמִתְרַפֵּק עַל אוֹתָם יָמִים רְחוֹקִים, עֵת הָיָה נַעַר שׁוֹבָב וּצְמֵא הַרְפַּתְקָאוֹת וְסִפֵּר עֲלֵיהֶם בְּרֹב חֵן וְאַהֲבָה. גַּם סֵפֶר זֶה שֶׁלִּפְנֵיכֶם עִקָּרוֹ הוּא – תֵּאוּר דְּמֻיּוֹת וַהֲוַי שֶׁל סְבִיבַת יַלְדוּתוֹ, יַחֲסֵי יְהוּדִים וְ“גוֹיִים”, מְשׁוּבוֹת נְעָרִים וְרַחֲשֵׁי יְדִידוּת וְאַחֲוָה. בֶּעָבָר נִדְפְסוּ הַפְּרָקִים כְּסִפּוּרִים נִפְרָדִים (כֻּנְּסוּ בְּסֵפֶר בְּשֵׁם “נְעָרִים”), עַתָּה הֵם עָבְרוּ עֲרִיכָה קַלָּה וְצֹרְפוּ יַחַד לִיצִירָה שְׁלֵמָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. א. א
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.