רקע
דב נוי
ב. ערמת השועל

מפי שלמה אוזן (מוכנין – גילת)


שועל רעב פגש בארנבת ואמר לה:— יש ברצוני לאכול אותך, כי רעב אני מאוד.

הארנבת שפיקחית היתה הציעה לו:— אל תאכלני ואראך כרם־ענבים משובח.

קיבל השועל את הצעתה והלך בעקבותיה.

הגיעו לכרם והנה הוא סגור ומסוגר. גדר אבנים סביבו ואין אפשרות להיכנס. הסתובבו הארנבת והשועל מסביב לכרם עד שמצאו בו פרצה צרה, שדרכה עברו, כנראה, המים. נכנסה הארנבת פנימה והשועל, שהתאמץ מאוד, הצליח לבסוף להיכנס גם הוא, אך פצע את עצמו. הארנבת אכלה מעט ומדי פעם היתה חוזרת כדי לראות אם מסוגלת היא עדיין לעבור בפרצת היציאה שבגדר.

אך השועל לא שם את לבו לכך ואכל בתיאבון גדול.

פתאום נשמע רעש גדול בחוץ. משפחתו של בעל הכרם באה לבקר בכרם שעמד להיבצר למחרת היום. הארנבת נמלטה, אך השועל לא יכול היה להימלט. מה עשה? שכב על גבו והעמיד פני מת. ובלבו חשב: אולי יוציאוני מן הכרם כפגר, ואז אמלט.

ילדי בעל־הכרם הסתובבו ושיחקו ופתאום גילו את השועל ה“מת”. התחילו לשחק בו: משכוהו, קשרו לו חבל, ענדו לו שרשרות של אמם, הלבישוהו מטפחת ראש, הנעילוהו נעליים ברגליו. כאשר הגיע הזמן לחזור הביתה, הוציאו הילדים את השועל החוצה והוא נמלט, כמובן, עם כל מה שהלבישוהו.

בשעת ריצתו, כשהוא נעול נעלי־ילדים, פגש בו האריה, מלך החיות. התפלא האריה בראותו עם הנעליים לרגלי השועל ושאלו:— מניין לך נעליים אלה?

סיפר השועל:— הייתי שוליה אצל סנדלר ולמדתי להתקין נעליים. אם רוצה אתה נעליים, מוכן אני להתקינן לך. והרי הן תשמורנה את רגליך מדקירות הקוצים ותוכל לרוץ בערבה כרצונך.

מצא העניין חן בעיני האריה והזמין נעליים אצל השועל. ביקשו השועל:— תספק לי עור טרי ומעיים של גמל, ובעוד שלושה ימים ניפגש כאן.

הסכים האריה והלך לחפש את חומר־הגלם הנחוץ לשועל.

כעבור שלושה ימים ביקש השועל את האריה:— שכב על גבך ותצמיד את טלפיך, — והוא עטף אותן בעור וקשר חזק במעיים. אחר־כך השכיב את האריה במקום גבוה, שבו פוגעת השמש בזריחתה ובשקיעתה כדי שה“נעליים” ייטיבו להתייבש. — בעוד שלושה ימים אשוב — הודיע השועל — כדי לראות מה מצב הנעליים.

כעבור שלושה ימים בא השועל ומצא את האריה כבול על־ידי העור שהתייבש. אמר לאריה:— כעת, מתח את רגליך, אך לא בחזקה!

מתיחת הרגליים של האריה הוכיחה כי הוא מסוגל עדיין להשתחרר. לכן אמר השועל:— עליך לשכב כך עוד יומיים.

האריה הרעב והמסכן ציית ל“סנדלר”. כי מה אין עושים בעבור נעליים?

כעבור יומיים חזר השועל ואמר לאריה— מתח בחזקה את רגליך ונסה לקרוע את העור, וכך תהיה לך נעל לכל רגל. התאמץ האריה, מתח ומתח, משך ומשך, אך לא הצליח לקרוע את עור־הגמל היבש.

ראה זאת השועל ואמר— זמן רב מתאווה אני לבשר אריה וכעת תהיה לי הזדמנות הטובה לטעום ממנו.

איים עליו האריה— כאשר אשתחרר, אתנקם בך. — אך השועל התחיל לקפוץ ולשחק על גופו של האריה ולהתגרות בו— באיזה חלק אתחיל?

באחת הקפיצות לא נזהר השועל וזנבו נשאר בלוע האריה. וזוהי הסיבה שעד היום ניכר השועל בזנבו הקצוץ.

הלך השועל הפיקח אל חבריו השועלים, אספם ואמר להם— עשיר אחד נדר נדר לנדב אונייה המלאה בשר ודגים לכל דכפין! חיות רבות באות לאונייה ואוכלות כאוות נפשן! אפשר גם להביא כדים ולמלאם בשר!

נתפתו השועלים, קשרו כדים לזנבותיהם ונכנסו בעקבות השועל החלוץ קצוץ הזנב אל תוך הים, בדרכם לאונייה. בקרבת האונייה עשה לפתע השועל החלוץ סיבוב וצעק— בעל האונייה התחרט! עתה הוא מחזיק רובה בידו ומתנכל לנו! — והוא מיהר אל החוף.

התחילו כל השועלים לרוץ בחזרה אל החוף בעקבות מנהיגם, אך הכדים התלויים בזנבותיהם נתמלאו מים והכבידו עליהם. קראו למנהיגם שיצילם, וזה צעק להם מרחוק— חיתכו את זנבותיכם וחיזרו לחוף!

קיבלו השועלים את עצתו וזנבותיהם ירדו למצולות־ים יחד עם הכדים הצמודים אליהם.

עתה ידע השועל כי האריה לא יכירנו ולא יבדיל בינו לבין כלל השועלים קצוצי הזנב.

והאריה נשאר שכוב על גבו עד שעברה לידו ארנבת. ביקש ממנה— אנא הביאי לי קצת מים והרטיבי את העור.

מילאה הארנבת את בקשתו והאריה השתחרר. כאות תודה הוא… בלע אותה בבליעה אחת באומרו— לא כדאי לעשות טובה ולא כדאי להאמין לאיש.

מטרתו של האריה היתה עכשיו: להתנקם בשועל. במהרה מצא שועל קצוץ זנב, תפס אותו ורצה לאכלו. שאל השועל— מדוע אתה, מלך החיות, מתנכל לחיי? והרי אין זה מתאים לך כלל.

התכונן האריה לרענן את זכרונו של השועל בדבר המעשה שעשה לו, אך השועל גילה לו שכל בני מינו קצוצי זנב הם.

החליט האריה לאסוף את כל השועלים והביא אותם לשטח שבו גדל פילפל חריף. שם הכריחם לאכול מן הפילפל, ומי שיתלונן ויצעק “אח!”, הוא הוא השועל המבוקש.

השועל שסידר את האריה לא יכול היה להתאפק. מה עשה? ניגש אל האריה ואמר לו— יש לי אח שברח אל הכרך. משום כך לא נוכח כאן בסך.

— מובן שמשפט זה איפשר לשועל לומר“אח” מבלי שהאריה ירגיש בכך.

חזר השועל על מעשהו פעם ופעמיים, עד שהאריה התחיל לחשוד בו. כאשר חזר על מעשהו בפעם השלישית, קם עליו האריה וטרפו.

כך בא השועל הערום על עונשו.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47484 יצירות מאת 2638 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19875 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!