רקע
דב נוי
טו. בן – המלך שכל משאלותיו נתמלאו

מפי: ממו דמרי (טוניס – עפולה עילית)


לפני שנים רבות חיו מלך ומלכה, שלא היו להם ילדים. שניהם היו עצובים מאוד והחליטו לאמץ ולגדל ילד זר. שלחו איפוא את משרתם לשוק כדי שיקנה ילד. הלך המשרת והביא לארמון תינוק שחור וקטן. גידלוהו המלך והמלכה ונתנו לו מורים טובים, כי הרי עתיד היה התינוק להיות מלך.

לילה אחד חלמה המלכה חלום, ובחלומה היא רואה איש זקן המנבא לה:— כעת חיה תלדי ילד שיהיה ילד פלא, כי כל בקשה אשר תצא מפיו תתמלא.

אותו חלום עצמו חזר גם בלילה השני וגם בלילה השלישי. בבוקר, לאחר שחלמה את החלום בפעם השלישית, צחקה המלכה בקול רם וצחוקה נשמע בחדר הסמוך, שבו היה ישן אותה שעה הנער השחור.

— מדוע את צוחקת? — שאל אותה המלך.

— שלוש פעמים חלמתי חלום, כי אלד ילד — השיבה המלכה — האם אין חלום זה מבדח ומעציב כאחד? הרי אני כבר זקנה, והדבר לא ייאמן כלל!

שמע הנער השחור את דברי המלכה ובשעת הצוהריים פנה אל המלך ואמר לו:— אבי, ברצוני לנדוד לארצות רחוקות, כדי לרכוש ניסיון בחיים.

קיבל המלך את דברי בנו והסכים אתו. כי אין טוב כבעל הניסיון. ובלבו חשב: בני יהיה בוודאי חכם יותר ומנוסה יותר אחרי שיראה את העולם כולו. נתן לבנו צ’ק וחתם עליו, אך לא ציין את סכום הכסף. — אם תהיה זקוק לכסף, רשום כאן את הנחוץ לך — אמר לבנו שנפרד ממנו.

נסע הנער לאמריקה ובנה שם בית אשר דמה בכל פרטיו לארמונו של אביו המלך. באמריקה נשאר קרוב לתשעה חדשים ואחר־כך חזר לעיר מולדתו. הגיע בדיוק בערב, שבו כרעה המלכה ללדת. קרא המלך את בנו וביקש להביא במהירות את המיילדת. הלך הנער אל המיילדת כשרובהו בידו. רק פתחה המיילדת את דלת ביתה ומייד איים עליה הצעיר בנשקו:— אהרגך אם לא תצייתי לפקודתי.

פחדה המיילדת מאוד ונשבעה:— אעשה הכל מה שתבקש ממני, רק אל נא באפך תהרגני.

— טלי את התינוק שייוולד ושימי במקומו כלבלב במיטת היולדת — ציוה על המיילדת.

עשתה המיילדת כדבריו והביאה לו את התינוק הרך.

כאשר ראה המלך, כי במיטת המלכה נמצא כלבלב במקום תינוק, שפך את חמתו על אשתו האומללה, סגר אותה בלול, השקה אותה מים מרים והאכיל אותה לחם יבש.

והבן השחור נטל את הילד אתו ונסע לאמריקה. שם שכר אשה מינקת וגידל את בן המלך האמיתי בביתו. אוצרות רבים אגר שם בזכות סגולתו המיוחדת של הילד, אשר כל בקשותיו היו מתמלאות בין רגע.

עברו ימים, חלפו שנים והעבד השחור נשא אשה. הביאה אל ביתו, אך את בן המלך הסתיר מפניה. הראה הבעל לאשתו הצעירה את ביתו המפואר, היפה מכל ארמנות אמריקה, ואת שפע האוצרות בתוכו. ביקשה האשה לדעת, מניין לו כל אלה, כי לא היתה מסוגלת להבין, איך אפשר להגיע לרכוש רב כזה בעבודת כפיים בלבד. סיפר לה בעלה:— בן מלך אני, מארץ רחוקה.

יום אחד התהלכה האשה הצעירה לבדה בבית הגדול והמפואר, פתחה את כל הדלתות והציצה לתוך כל החדרים. וכך מצאה באחד החדרים את בן המלך. היא ראתה את הנער והנה הוא יפה־תואר וטוב־מראה, וחשבה בלבה: אלמלא הייתי נשואה, הייתי רוצה להינשא לנער זה. ובלילה שאלה את בעלה על הנער. תחילה סירב האיש לגלות לה את הסוד, אבל בתחנונים ובתחבולות הצליחה האשה הצעירה להוציאו ממנו. והצעיר, שהיה אותה שעה בחדר הסמוך, שמע את תולדות חיו:

… הנער הזה הוא בנו של מלך שאימצני בילדותי, כאשר לא היו לו ילדים. אך כעבור שנים אחדות נולד להם ילד, הוא הנער שראית אותו. לקחתיו עמי לכאן בגלל סגולתו המיוחדת: כל בקשה היוצאת מפיו מתמלאת בן רגע.

שמע הנער את הדברים האלה, נשא את עיניו לשמיים, וביקש כי האיש השחור ייהפך לחמור. בקשתו נתמלאה מייד והאשה הצעירה ברחה מן החדר, נפחדת ומבוהלת. כעבור זמן קצר ביקש הנער לשאת את האשה והיא הסכימה לכך בחפץ לב. שניהם החליטו לחזור לארץ מולדתו של בן המלך ולקחת אתם את החמור.

הגיעו לעיר המלוכה ונכנסו לבית מלון, כדי לברר אם המלך־האב חי עדיין. ואכן, נודע להם כי האב נמצא עדיין בחיים. למחרת היום הלך הצעיר אל בית־הקפה המפואר, שבו נהג המלך לשתות ספר קפה מדי יום ביומו. ישב הנער ליד אחד השולחנות והסתכל בקהל הנוכחים. פתאום נפתחה הדלת ובה נראה המלך בליווי משרתים אחדים. ישב המלך ליד השולחן המיועד לו, נשא את עיניו, והנה הן נפגשו בעיני הנער היפה. מיד נמשך לבו של המלך אל הנער, קראו אל שולחנו וביקש לדעת מי הוא ומה מעשיו. סיפר לו הנער שהוא בן־המלך מאמריקה והגיע עם אשתו וחמורו לעיר־המלוכה הזאת לפני יום אחד בלבד. הזמינו המלך אל ארמונו והנער הבטיח לבוא אליו בתנאי, שגם לחמורו יורשה להיכנס אל הארמון. ולא זו בלבד אלא שגם הוא יוכל לאכול ולשתות ליד שולחן האורחים. הסכים המלך הזקן לתנאי מוזר זה, כי מה אין עושים למען בני־מלכים? וכך הגיעו הבחור, אשתו הצעירה והחמור אל הארמון.

לכבוד האורחים נערך משתה גדול, וכל השרים ונשותיהם היו נוכחים בו. רק כיסא המלכה שליד כיסא המלך נשאר פנוי.

— היכן המלכה? — שאל בן המלך.

— חולה היא — השיב המלך בהיסוס.

— אולי בכל זאת תבוא המלכה למשתה? מאוד אני רוצה להכירה. הרי כל נשי השרים כאן וכן אשתי. האין זה מן הנימוס שגם היא תבוא?

לא היתה למלך בריר אלא למלא את בקשת אורחו, לשלוח משרתות אל אשתו הסגורה עדיין בלול, ולהביאה אל חדרה. שם רחצוה, הלבישוה בגדי מלכות ואחר־כך הכניסוה אל אולם המשתה. מייד קם בן־המלך ופינה לה מקום בינו לבין כלתו.

עתה קם המלך ושאל:— סיפרת לי בבית הקפה, כי בן־מלך אתה מאמריקה הרחוקה. שמא ראית שם את בני? אמנם צבע עורו שחור, אך הוא אומץ בילדותו על־ידינו, כי ילדים לא היו לנו.

— בנך השחור נמצא פה בחדר זההשיב הצעיר, נשא את עיניו לשמים…

מה נדהמו כל הנוכחים, כאשר החמור נהפך לפתע לבן־אדם.

— והרי זה באמת בני! — קרא המלך.

נאלץ הבן השחור לספר את כל האמת על מעשיו: על חטיפת בן המלך האמיתי, על העברתו לאמריקה, על גידולו בביתו ועל גילוי האמת. קשה היה להאמין לסיפור המזעזע, והמלך ציווה להביא מייד את המיילדת הזקנה. — ספרי את כל האמת, ורק את האמת! — פקד עליה המלך — מה קרה כאשר ילדה אשתי המלכה? אם תשקרי, יותז מייד ראשך מעליך.

פתחה המיילדת ואמרה:— אשה זקנה אנוכי. אם אגיד דברי־שקר, אמות ביום הזה: ואם איגד דברי־אמת, אוציא את נשמתי מחר. כאשר כרעה המלכה ללדת, בא אלי בן־המלך השחור ואיים עלי ברובהו, שאם לא אציית לפקודותיו יהרגני. בדרך זו הכריחני להחליף את הילד הנולד בכלבלב. לא ידוע לי מה קרה לתינוק.

שמח המלך על גילוי בנו האמיתי והצטער צער רב על שכלא את אשתו המלכה במשך שנים רבות בלול על לא עוון בכפה.

את הבן המאומץ ציוה להוציא להורג, וביחסו אל אשתו ואל בנו תיקן את המעוות.




מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49984 יצירות מאת 2763 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21301 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!