רקע
דב נוי
נח. דג אסיר תודה

מפי: שמואל עמרוסי (מדנין – צפת)


היה היה דייג שמתה עליו אשתו, ולו בן יחיד. היה הדייג משאיר את הילד בחדרו ויוצא לעבודתו כרגיל.

גדל הילד והחליט להתלוות אל אביון כדי ללמוד את מקצועו.

יום אחד השליך האב את הרשת לים והנה שלה דג גדול שזנבו זהב, ראשו מרגליות ועיניו מבריקות.

החליט הדייג להגיש את דג הפלא מתנה למלך, וביקש מבנו: – שמור כאן על הדג וארוץ להודיע על המציאה למלך.

לא הספיק האב להגיע לביתו של המלך והבן שריחם על הדג היפה הרים את הרשת. כך נמלט הדג בקפצו לתוך הים. בראות הבן כי הדג נמלט, החליט גם הוא לברוח לפני שוב אביו. כי חשש על שלא שמר על הדג.

שעה שהבן הנמלט היה בשדה, ראה לפתע בחור אחד בא לקראתו. כאשר נפגשו: שאל הבחור: – לאן אתה הולך?

סיפר לו הילד את סיפורו.

סיפר הבחור לילד: – גם אני בורח מהורי כי הם עושים לי צרות צרורות.

נתחברו שניהם והלכו יחד עד שהגיעו לעיר אחת, שבה התחילו עובדים ביחד. בן-הדייג התחיל לעבוד כמלצר, אך כיוון שהיה צעיר, בן שתים עשרה בסך הכל, לא יכול היה להמשיך בעבודתו. הציע לו הבחור: – תישאר אתה בבית ואני אעבוד וארוויח בשביל שנינו.

מאותו יום ואילך היה הבחור עובד אצל מוכר קמח ללביבות ובן-הדייג היה נשאר בבית. בערבים היה הבחור מביא לבן-הדייג אוכל וגם קצת כסף, דמי-כיס. כך המשיכו השניים כשנתיים ימים.

יום אחד, כאשר הבחור היה טרוד בעבודתו, נכנס לחנותו של מוכר הקמח סגנו של המלך וביקש מבעל-הבית שיכין לו כמות גדולה של לביבות וישלחן לו עם הבחור העובד אצלו.

תחילה לא הסכים בעל הבית, אך כאשר הפציר בו סגן המלך מאוד, שלח את הסחורה עם הבחור.

בראות סגן-המלך את יושרו של הבחור החליט לסמוך עליו ולפתוח בעזרתו את אוצר הזהב, הטמון באדמה מחוץ לעיר. לקח אתו את בחור, קרא מה שקרא, והנה האוצר נפתח. פקד הסגן על הבחור: – תיכנס לתוך הבור ותתחיל להוציא את הזהב.

נכנס הבחור לתוך הבור והתחיל להוציא מתוכו שקים של זהב, עד שלפתע התמוטט הבור והבחור נקבר מתחת למפולת. הסגן נסתלק מן המקום, אך הבחור הצליח לצאת חי מתחת למפולת.

כעבור שבוע ימים עבר סגנו של המלך ליד חנותו של מוכר הקמח ללביבות ואת מי הוא רואה שם? את הבחור שחשבו למת. ושוב ביקשו את בעל החנות להתקין לו כמות גדולה של לביבות. וגם הפעם לא הסכים בעל החנות לשלוח אותן עם הבחור העובד אצלו וטען: – בפעם הראשונה התמהמה הבחור הרבה ונשאר שם כמעט כל היום.

אבל סגנו של המלך הפציר בו וגם הבחור היה מוכן לקחת את הלביבות.

כאשר הגיעו שניהם למקום המטמון, אמר הבחור לסגן-המלך: – בפעם הקודמת ירדתי אני, עכשיו רד אתה בעצמך.

ירד סגנו של המלך לתוך הבור, העלה כמה שקים ולפתע פתאום נתמוטט הכל והסגן נקבר מתחת למפולת.

לקח הבחור את שקי הזהב ומסרם לחברו בן-הדייג. כן הזמין פועלים שיחפרו מנהרה סודית מתחת לפני האדמה מן הבית שבו היו גרים שניהם ועד למקום האוצר. עבדו הפועלים והתקינו את המנהרה לפי הוראות הבחור, וכאשר נגמרה העבודה, הראה את כל ההון לבן-הדייג ואמר לו: – מעתה התלבש יפה, כחתן, ותבלה בבית-הקפה הטוב שבעיר. וכל האומר לך “שלום” תן לו לירה זהב, ולמצחצח את נעליך שלם שתי לירות זהב והזמן אותו גם לספל קפה. ובסוף, כאשר תשאל את בעל בית-הקפה כמה עלו לך הוצאות הערב, והוא יגיד לך “עשרים לירות”, תן לו ארבעים ועוד שתי לירות זהב מתנה. כך תמשיך מדי יום ביומו.

נהג בן-הדייג כפי שציווהו הבחור, וכל תושבי המקום שמעו על עושרו ועל אדיבותו והתחילו לבקר בהמוניהם בבית הקפה.

שמע על כך המלך והלך גם הוא לבית-הקפה הזה. ואכן, נוכח לדעת שכל המסופר אמת ונכון הוא. בסוף שילם תשלום כפול ועוד שתי לירות זהב כמתנה. ראה זאת המלך והזמינו שליחה בארמונו.

ענה בן-הדייג למלך: – לא אוכל לתת לך תשובה מיידית, כי צריך אני להתייעץ בדבר. ויש לי את מי לשאול.

התייעץ בן הדייג עם הבחור וזה אמר לו: – מובן שעליך לקבל את הזמנת המלך.

הלך בן-הדייג לארמון והמלך הציע לו לשאת את בתו לאשה.

ושוב לא רצה בן-הדייג להתחייב לשום דבר, כי טען:– יש לי את מי לשאול.

התייעץ עם הבחור וזה אמר לו: – עליך להסכים, כדי שאפשר יהיה לערוך מייד את החתונה.

נערכה חתונה מפוארת ולבני הזוג נולד בשנה הראשונה בן, בשנה השנייה בן שני ובשנה השלישית בת.

יום אחד שאל הבחור את בן-הדייג, שהיה עתה חתנו של המלך: – האם אתה יודע את שלום אביך?

נאנח בן-הדייג ודמעות זולגות מעיניו. כי בלבו התגעגע מאוד לאביו. מה עשה הבחור? נתן קפיצה לעירו של הדייג ומצא שם את אביו אסור בבית-הסוהר על ששיקר למלך וסיפר לו שדג ברשתו דג זהב, אך ברשת לא נמצא דבר.

שיחרר הבחור את הדייג והביאו במרכבה מפוארת אל בנו. ולבן אמר: – ידידי ויקירי, ידוע לך שעשית אתי טובה גדולה מאוד ואני גמלתי לך על חסד זה כפל כפליים. אני הדג ששיחררת אותו מרשת אביך והצלתני ממוות. כי אילו השארתני ברשת, היה המלך הוודאי הורגני. כבנו של מלך הדגים הריני מאחל לך הצלחה בחיים. יהיו חייך טובים וארוכים וכל רע לא יאונה לך.

סיים הבחור את ברכתו ונעלם, ובן הדייג חי בחיק משפחתו חיים מאושרים וטובים.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49533 יצירות מאת 2739 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!