רקע
דב נוי
ס. שלושה חברים זריזים

מפי: שמואל עמרוסי (מדנין – צפת)


היה היו שני אחים שאביהם היה עשיר מאוד. השניים, שהיו זריזים מאוד, הכירו בבית-הספר ילד בגילם, שאביו היה עני והתחברו אתו, כי היה זריז כמותם. וכל הזמן הם לומדים יחד. אהבו הבנים העשירים את חברם ומה שהיו קונים לעצמם היו קונים גם בשביל חברם על חשבונם, כמובן. כך גמרו הילדים את בית-הספר העממי, נכנסו לתיכון וסיימוהו, גדלו ונהיו בחורים. אז ביקשו מאביהם חופש לשנה ויצאו לדרך יחד עם חברם. בהגיעם לפאריס בירת צרפת, שכרו לעצמם חדר בבית מלון וטיכסו עצה, כיצד לנהל את החיים. עד שהחליטו: – נפיל גורל בין שלושתנו, ולפיו נחליט מי ילך ויביא לנו כסף.

נפל הגורל על האח הבכור.

יצא האח הבכור לדרך וחשב: מה לעשות? בערב הלך לחנות “כל-בו”, חיכה עד שהתרוקנה מאדם וביקש מבעל החנות למכור לו בדים מכל המינים. כן קנה כמה זוגות נעליים. בסוף הוציא מתוך כיסו של בעל החנות את ארנקו, מבלי שזה ירגיש בדבר. בארנק מצא שני כיסים, באחד מהם מאה לירות ובאחד מהם מאה שילינגים. בו במקום העביר שילינג אחד ולירה אחת מכיס לכיס, והחזיר את הארנק לכיסו של בעל החנות. אחרי שהוגש לו החשבון, הכניס הבחור את ידו לכיס כדי להוציא את ארנקו, ופרץ בצעקה גדולה ומרה: – אוי ואבוי לי! איפה ארנקי?

נתאספו אנשים ובכללם גם שוטרים והובילו את שניהם למשטרה. בעל-החנות טען שהארנק שלו הוא, והבחור טען: שלי הוא.

שאלו את בעל החנות: – מה הסימנים שיש לך בארנק?

ענה: – שני כיסים בארנקי, באחד מהם מאה לירות ובאחד מאה שילינגים.

אמר הבחור: – ידעתי כי עיר זו עיר גנבים היא, ולכן החלטתי לשנות בארנקי מן המקובל. ולכן בכיס של השילינגים הכנסתי ליד 99 השילינגים לירה, ובכיס הלירות יש שילינג אחד ו-99 לירות.

אך בינתיים, בשעת החקירה, נאסר הבחור הזר ובעל-החנות המקומי שוחרר.

אך החקירה הוכיחה כי הבחור צדק. מייד קראו לשניהם וחייבו את בעל החנות לשלם לבחור קנס גדול: עשרת אלפי פראנק, תמורת הישיבה בבית הסוהר, והבושה שבייש אותו ברבים, בהאשימו בגניבה.

לקח הבחור את כל הכסף וחזר לחבריו. שמחו בו החברים ושוב הפילו גורל. הפעם נפל על האח השני.

התחיל האח השני לטייל בעיר וראה כושי הולך ברחוב עם סוס יפה ונחמד. התחבר עם הכושי ויחד נכנסו לבית-קפה. שם שילם הבחור תמורת השתייה, עד שנשתכר הכושי ולא ידע בין ימינו לשמאלו. אז התחיל לספר לו שהסוס שייך למפקד-צבא גבוה והשתתף בקרב פלוני אלמוני. כן סיפר לו את שאר קורות הסוס ואת כל אורחות חייו. והבחור רושם את כל מה שהוא שומע. אחרי שהכושי נרדם לקח הבחור את הסוס והסתירו בחורבה, והוא עצמו חגר את חגורתו, רסנו ורתמתו וחזר לבית הקפה. למחרת היום קם הכושי והנה בן-אדם במקום הסוס. פרץ הכושי בצעקות והבחור שואל בשובה ובנחת: – מדוע תצעק? הרי אני סוסו של האלוף. קח אותי אליו.

לקח הכושי את הסוס אל אדונו ובהגיעם אל האלוף התחיל הבחור לצעוק: – אדוני היקר, אדוני הנכבד! רוצה אני הביתה. הביתה!

לא הבין האלוף במה המדובר, ומייד המשיך הבחור לטעון: – האם לא השתתפתי אתך בקרב פלוני? האם לא השתתפתי אתך בתחרות אלמונית?

האם לא השתתפתי אתך בהרצאה זו וזו? והאלוף נזכר בכל אלה ועונה בחיוב.

אז ביקשו הבחור: – והרי שירתתי אותך בנאמנות ובמסירות, שלם לי עכשיו כגמולי, כי רצוני לחזור הביתה. שני אחים אנחנו בבית. וכאשר רבנו והכינו זה את זה, קילל אותנו אבא ואמר: – הלואי ותיהפכו לסוסים. אני, תודה לאל, השתחררתי כעת, ואחי, אינני יודע מה קרה אתו.

אמר האלוף: – עתה הנני נותן לך עשרת אלפים פראנקים עבור שירותך הנאמן לי ואם תביא לי את אחיך, אתן לך עשרת אלפים פראנקים נוספים.

קנה לו הבחור מספריים, הלך לחורבה שבה החביא את הסוס, גזר חלק משערותיו, עשה בו סימנים כדי שהאלוף לא יכירנו ולקחו אל האלוף. שמח האלוף מאוד ונתן לו פרס נוסף של כעשרת אלפים פראנק. חזר הבחור אל אחיו ואל חברו וסיפר להם את סיפורו. שלושתם צהלו, צחקו ושמחו.

עתה הגיע תורו של החבר העני, הוא החבר השלישי, אשר השניים טיפלו בו בעבר. הסתובב בעיר ולא ידע מה לעשות. חשב וחשב ולא מצא כל עצה. חזר לחדרו והוציא את כל הכסף מתוך המזוודה שבה נטמן. את הכל לקח משני האחים, אפילו פרוטה לא השאיר.

בערב באו שני האחים אל חדרם והנה היא ריקה המזוודה וחברם איננו. חיפשו וחיפשו עד שהגיעו לתחנת הרכבת. שם פגשו מכר אחד ושאלוהו: – האם ראית את חברנו?

נסע למרסיי – ענה להם.

נסעו שני האחים למארסיי ובידם אין פרוטה אף לשתיית כוס סודה. שאלו, חקרו והתעניינו במקומות שבהם מכניסים אורחים ונודע להם כי הערב נערכת באחד המקומות חתונה מפוארת.

החבר שברח למארסיי התחיל לעבוד אצל פחח, שלו בת יחידה ויפה. כעבור זמן מה ביקש הצעיר לשאתה לאשה ונענה בחיוב. התקיימה החתונה באותו יום עצמו, שבו הגיעו האחים למארסיי. מובן, שגם הם בין האורחים.

חשבו האחים מה לעשות, והחליטו שאחד מהם יתחבא בחדרו של חברם, מתחת למיטתו וכאשר יישנו בני הזוג, יקח את החגורה שבו הוסתר כל הכסף ויסתלק איתה.

וכך היה. האח התחבא מתחת למיטה. ולפני השינה אמר החבר לאשתו: – כאשר ארדם אתן לך את החגורה, ואם תרגישי שאת נרדמת, החזירי לי אותה.

כך עברה החגורה מן הבעל אל אשתו.

כאשר ישנה האשה לחש האח לבחור: – תן לי את החגורה!

נתן לו הבחור את החגורה, כי חשב שאשתו לוחשת אליו. כעבור זמן קצר ביקש החבר מאתו את החגורה.

לא קיבלתיה – ענתה האשה והצעיר ידע כי אחד האחים היה כאן. מבלי שאשתו תרגיש בדבר יצא לבוש פיג’אמה החוצה, והנה הוא רואה את אחד יורד מן הגג והחגורה בידו. מיהר לרדת למטה ואמר לאח שהגיע עם החגורה: – הבאת אותה? יופי! תננה ללי!

נתן האח את החגורה לחבר, כי בלילה החשוך חשב שזהו אחיו. והחבר חזר לחדרו עם החגורה בידו והמשיך לישון, כשהחגורה למראשותיו, עד אור הבוקר.

כאשר נפגשו האחים שאל אחד מהם: – האם הבאת את החגורה?

ענה לו: – הרי נתתיה לך.

ידעו השניים כי החבר הערים עליהם. לא היתה להם ברירה אלא לישון על שפת הים עד אור הבוקר.

למחרת היום הזמין אליו החבר את שני האחים והסביר להם: – דעו לכם ששמרתי על כספכם והנה הוא כאן, עד הפרוטה האחרונה. החתונה נערכה על חשבון חותני, ואתם קחו את כל הכסף וחזרו הביתה. אך לפני כן נערוך מסיבת-פאר שלא היתה כמוה בכל המסיבות, נאכל ונשתה “לחיים” וניפרד בנשיקות חמות.

החזירו האחים את החגורה לחבר ואמרו לו: – אנחנו עשירים ואתה עני, והחגורה שלך היא. מקווים אנו שלא תשכחנו וכמו תמיד כאחיך תראנו.

מאז הרבו להתכתב ולבקר זה אצל זה וחיו חיים טובים וארוכים עד סוף ימיהם.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!