רקע
דב נוי
סא. כיבוד אב בזכות ארגז

מפי: שמואל עמרוסי (מדנין – צפת)


היה היה פעם זקן אלמן, סנדלר, אב לשלושה בנים. נשאו הבנים נשים וכל אחד מהם התגורר לו לבד, מבלי לעזור לאביו.

הבן הגדול היה עובד דחק, השני סבל והשלישי סוחר.

בראות האב כי אין בניו מבקרים אותו אלא בלילות שבת, ואינם מחלקים לו כבוד, אמר בלבו: כל עוד אני בריא, יש ביכולתי לפרנס את עצמי. אך אם מחר אזדקן ואפול למשכב, לא יבואו אפילו להסתכל עלי. מה עשה? הלך לנגר, הזמין אצלו ארגז גדול, מילאו שברי זכוכית ושם אותו ליד מיטתו.

בליל שבת באו הבנים, כרגיל, ובראותם את אביהם שוכב, שאלוהו: – מה לך אבא?

ענה: – חולה אני.

רצו הילדים לשבת לידו, והזיזו מעט את הארגז וחשו כי כבד הוא מאוד.

אמרו בלבם: בוודאי מלא זהב הוא. ואבינו שומר עליו בהרגישו כי מתקרבת שעתו.

הציעו שני האחים הגדולים לאחיהם הצעיר להושיב את האב אצלו ומה שיפסיד על פרנסתו יוחזר לו אחרי פטירתו, כאשר יחלקו ביניהם את הזהב שבארגז.

הסכים הבן הצעיר, לקח את אביו אליו, קרא לרופא, הכין לו מרק עוף, הביא לו מטפלת. כן התחילו הבנים לבקר את אביהם מדי יום ביומו.

כאשר הגיעה שעתו של האב להיפרד מן העולם, הזמין את הבנים והשביעם שלא יפתחו את הארגז לפני תום שלושים ימי האבל.

החליטו הבנים להפקיד את המפתח בידי רבה של העיר, וסיפרו לו שאביהם ביקש מהם לא לפתוח את הארגז אלא כעבור שלושים יום.

השאיר הרב את המפתח אצלו. ובינתיים ערכו הבנים לאביהם הלוויה מפוארת. ישבו “שבעה” והתפללו מדי יום ב“מניין”. והבן הצעיר רושם את מה שהם מפסידים. כי כל אחד יקבל בחזרה את הוצאותיו אחרי פתיחת הארגז.

כעבור שלושים יום ערכו אזכרה (וכל ההוצאות נרשמו), הקימו על קברו מצבת שייש מסוג מעולה והזמינו בנאי מיוחד לבניית הקבר.

אחרי שסיימו לחלוק כבוד לאביהם, הלכו לרב וביקשוהו לפתוח להם את הארגז. פתח הרב את הארגז, ומה מוצאים בתוכו? רק שברי זכוכית. התרגזו האחרים והבן הבכור קם וצעק: – אעשה את צרכי על קברו של אבינו.

קם האח הצעיר והכריז: – שתוק, כי לא היתה לאבינו ברירה. אלמלא מעשה קונדס זה, לא היה זוכה להלוויה מפוארת ולקבר ראוי לשמו ואף לא היה זוכה שנשב “שבעה” אחיו, תהיה מנוחתו כבוד.

קם האח האמצעי ואמר: – אחינו הצעיר צודק בהחלט. נסכם את החשבונות וכל אחד מאתנו יסלק את חובו.

חזר בו האח הגדול מדבריו והתחרט עליהם. ועוד הציע לערוך מדי שנה אזכרה לאבא, כנהוג בישראל.

ומאז כיבדו כל תושבי המקום את זכר אביהם וגם כבוד הבנים עלה למעלה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!