רקע
דב נוי
סח. אשת־חיל ששיחררה את בעלה משביו

מפי: פורטונה שלי (ספאקס – גילת)


באחת מארצות המזרח חי סוחר עשיר וצעיר שנשא לאשה נערה יפהפייה. יום אחד נאלץ הסוחר לנסוע, לרגל מסחרו, אל ארץ אחרת ורחוקה, והפרידה מאשתו האהובה עליו היתה קשה ביותר. לדרך לקח אתו את תמונתה כדי לראותה כל אימת שירצה.

ובארץ זו היה מנהג משונה: בצאת מלכת המדינה לטייל בלילה אסור היה לתושביה להעלות אור בביתם. הסוחר לא ידע על כך, וערב אחד, בצאת המלכה לטייל, העלה, כמנהגו, אור בחדרו השכור.

למחרת היום באו שוטרים, אסרוהו והביאוהו בפני המלך.

לא ידע המסכן מה פשעו ומה חטאו וכאשר המלך הביא בפניו את כתב האשמה, התחיל להתנצל ולטעון: – והרי חדש אני בעיר זו, ונקלעתי אליה רק לרגל מסחרי. – לא נזהר הסוחר בלשונו והזכיר בדבריו את אשתו האהובה ואת רצונו לחזור אליה בהקדם.

רצה המלך לראות את תמונת האשה, וכאשר נוכח לדעת מה גדול יפיה, ציווה לכלוא את הסוחר בבית הסוהר, קרא לאחד השרים, סיפר לו על אשת הסוחר, נתן בידיו מתנות רבות ובפיו הפקודה: – עליך להביא לי את אשת הסוחר!

הגיע השר אל בית הסוחר, נתן את המתנות לאשתו וסיפר לה, כי המלך מזמינה, מבלי להזכיר כלל את דבר כליאת בעלה. האשה הפיקחית הבינה, שהענין אינו חלק. מה עשתה? הזמינה את השר לארוחה ולשיחה. נתפתה השר בשל יופיה הבלתי רגיל של האשה, ציווה לקנות מצרכים טעימים והזמין טבחית מיוחדת לבישול.

בשעת הארוחה קיבל השר את הרושם, כי אשת־הסוחר מוכנה לבוא אתו אל המלך, ושמח על כך מאוד. אך אחר הארוחה אמרה לו: – ועכשיו נלך אל חדרו של בעלי!

שמח השר עוד יותר והלך בעקבות האשה. אך היא הביאה אותו למקום חשוך, שליד באר עמוקה ויבשה. שם אמרה: – שלשל את רגלך ואני אחזיקך עד שתגיע לריצפה.

כשהיה כל גופו של השר בתוך הבאר, חדלה להחזיק בו והשר נחבט ברצפת הבאר והחל לצעוק. עתה עמדה למעלה אשה שונה לגמרי ואכזרית ביותר. בקול נוקשה אמרה לו: – זה יהיה מעכשיו מקום מגוריך ותצטרך לעבוד כדי לאכול את לחמך.

כל טענותיו של השר לא הועילו לו. כעבור כמה ימים התחיל הרעב להציק לו. שאל: – במה אעבוד? הרי איני יודע שום עבודה?

מה עשתה אשת הסוחר? שלחה אליו את המשרתת שלה ללמדו אריגת שטיחים. בינתיים השאילה לו נר לעבודה, גם אוכל בהקפה נתנה לו באומרה: – כאשר תשלים שטיח והמשרתת תמכור אותו, תחזיר לי את החוב.

לא היתה לשר ברירה אלא לעבוד, לפרנס את עצמו ולחיות חיים עלובים בבאר.

חשד המלך כי אשת־הסוחר מצאה חן בעיני השר עד כדי כך שנשאר אצלה. מה עשה? קרא לשר הנאמן לו ביותר ושלחו באותה שליחות עצמה אל אשת הסוחר. ועל דבר קודמו הוסיף אזהרה: – ואוי ואבוי, אם תילכד בקסמיה ותישאר שם.

ושוב עמה לה פיקחותה של אשת הסוחר. גם הפעם, בתום ארוחת הערב, הצליחה להוריד את השר אל הבאר שבביתה. אלא שהפעם נפל השר על נרו של השר הראשון בתוך הבאר, ובעקבות כיבוי הנר נתלקח ריב בין שני השרים. גם השר השני נאלץ ללמוד את מלאכת האריגה. החלו שניהם קונים בשותפות נרות ומשיחים זה בפני זה את צרת נפשם.

ראה המלך שגם השר הנאמן לו ביותר אינו חוזר, וחשב בלבו: אין לסמוך על הזולת. בעצמי אסע אל אשת־הסוחר היפהפייה.

קיבלה האשה את המלך בכבוד גדול ובארוחה חגיגית ביותר, ואת אדיבותה אין כלל לשער.

בסוף הארוחה נלקח המלך ל“חדר” בעלה וכעבור כמה דקות מצא את עצמו בחברה טובה של שני שריו.

התחיל המלך לצעוק, לאיים ולהתחנן, אך האשה לא ויתרה והציעה ברירה: – או שתעבוד ותתפרנס כדוגמת שני שריך, או שתחתום לי על הבקשה שאגישנה לך.

תחילה ניסה המלך להחזיק מעמד וחשב: האשה תימלך בדעתה. אבל השרים התחילו להשפיע עליו שיחתום, כי אז תוציא גם אותם מתוך הבור. גם הרעב הציק למלך, ולכן החליט לחתום על המכתב שהוגש לו על־ידי האשה. ובו כתוב: לשחרר מייד את הסוחר מבית־הסוהר! להביאו לבית המרחץ ולרחצו שם! ולאסוף את רכושו שהתפזר במשך ימי שהותו בכלא ולהחזירו לבעליו! להעלותו על אונייה שתביאנו הביתה!

כן התחייב המלך בכתב שלא יאונה כל רע לא לסוחר ולא לאשתו, אחרי שיחרור המלך ושריו.

הביאה האשה את הפקודה החתומה לוזיר, והיא נתמלאה במהירות רבה. ובינתיים חזרה האשה הביתה, שיחררה את המלך ואת שריו וחיכתה לבעלה.

הכיר המלך באי־הצדק שעל־פיו רצה לנהוג כלפי האשה וכאות הוקרה נתן לה במתנה את כל מה שהביא לה.

גדולה היתה שמחת בני הזוג, כאשר התאחדו מחדש, המלך כיבדם ונהפך לידידם, והבעל ידע שבחלקו נפלה אשת־חייל שאין כמוה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49944 יצירות מאת 2759 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21301 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!