רקע
פסח בר-אדון
ג'בל דרוז
21.jpg
22.jpg

מאדרעי יצאנו דרך מרחבי הבשן לשייך מסכין, מקום הצטלבות הדרכים לצפון, לדרום, למערב, ולמזרח סוריה. פנינו דרך עזרה לשער שני עמודים מסויידים לבן עם כתובת בצרפתית: ג’בל-דרוז – הר הדרוזים, הר החורן.

מראה הארץ משתנה. נכנסים לרוכסי גבעות מסולעים, תילי בזלת – מבצרים טבעיים אשר שמרו על חירות הדרוזים במשך עשרות בשנים לבל ייכנעו תחת עול זרים מאז כיבושם את ההר. לראשונה בשנת 1711 ובשנייה – בשנת 1860. אבל קלון-השעבוד של עכשיו גלוי לכל הנכנס לשטח ההר. העמודים הלבנים הרחבים, אשר לפני כל כפר ושלטי הדרכים מסמנים רק בצרפתית את שם המקום. לערבית אין זכר.

אחרי שלוש שעות נסיעה מאדרעי הגענו לעיר הראשית של הג’בל – סווידה. העיר – עיר תרבותית: חשמל, ברזי מים ציבוריים מסודרים, שדרות עצים, חנויות, גן צבורי עם קפה, מודעות של סינימה – אם כי לא גדולה העיר. בסך הכל חמישה-שישה אלפים נפש. אבטומובילים – לכל חלקי הארץ.

23.jpg

הרחובות רחבים ומסודרים לגמרי לא כבכפרים ערביים. הבניינים גדולים, גבוהים, פשוטים ויפים. ניכר – הדרוזים אוהבי סדר ומרחב הם. הממשלה הצרפתית המרכזית הקימה הרבה קסרקטי-חיילים מכל המינים והגוונים. כולם לבושי קרעים אבל – מזויינים היטב…

24.jpg מקורות הכלכלה של התושבים נראים: עדרי-צאן ובקר, גמלים וסוסים, העולים לשתות מבריכת-המים הגדולה – בתוך העיר בשוק; גרנות תבואה על המגרשים מחוץ לעיר, שדשים בהם באופן פרימיטיבי מאוד עם שוורים וקרש-דיש וזורים בקלשון כלפי-הרוח. האדמה, לרוב אינה שלהם. היא שייכת למשפחת אל-אטרש, או שיש לה החלק הרביעי באדמות, ובני המשפחה לוקחים את חלקם ג’בול.

כשנכנסים בשיחה עם הדרוזים – הם מעירים ראשית כל את תשומת הלב על תילי הבתים, עקבות דיכוי המרד. בתי-הקפה לא של הדרוזים הם; אין זה מנהגם. הם שייכים לאַרמנים המעטים אשר נמצאים ביניהם. הדרוזים אינם נוהגים לשבת בבית קפה. הם יושבי בית ומתאספים על קהווה במסיבת ריעים אחד אצל השני ב“מודפה” (בית המארח) ומבלים בשיחות אחים.

כמובן שאין עיר בלי יהודים. גםכאן בסווידה ישנם שני יהודים דמשקאים ולהם חנות גדולה ומסודרת יפה. “כל-בו” – מצלבים ופסלים עד צרכי צילום ותלבושות מכל המינים, פשוטים ורשמיים, ועד צעצועי ילדים יפים. ליהודים אלה גם חנויות בדיר-אל-זור ובדמשק. נוסף להם יש עוד ספק-יהודי אשר נספח אלינו מיד אחרי בואנו ודאג לנו במסירות עד אשר עזבנו את המקום.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47902 יצירות מאת 2670 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!