רקע
פסח בר-אדון
רוכל בין הבדואים
34.jpg

צהרים, ואני שוכב לי על-יד המעיין בהרים, אחרי השקאת הצאן, ויחד עמהן אני נח מחום היום. על ידי עוד רועה, בדואי צעיר, מחלל לו בחליל כשהוא שוכב על בטנו. התקרב אלינו רוכב על “קדיש” (סוס עבודה). לבוש כערבי עירוני, בנחות-דרגה, קרוע. פניו כפני ערבי טיפוסי. כבן חמישים ומעלה, שיבה זרקה בזקנו ובשערותיו. על צווארו חוטים צבעוניים, בד זול, לפנים; מכיסיו מבצבצים מראות, סבון צעצועים נוצצים; על סוסו שקיים מלאי “כח טוב” של הבדואים – נעליים בלות, נאדות בקועים, צמר כבשים, שער עזים וגמלים וכיוצא באלה – רוכל!

ברך אותנו לשלום והשבנו לו שלום, הזמַנוהו, כמנהג, לרדת מהסוס ולשבת על-ידינו. הודה בהכנעה ושאל לפתע בהתבוננו בחברי ובי –

– איפה נמצא כאן עבד-אל-עזיז, רועה צאן של השייך פלוני?

– אנוכי! – אמרתי. הסתכל בי, מדדני במבטו כמפקפק, בהסתכלו בלבושי וצורתי הבדואית; השווני אל חברי, ושאל כמהסס בגמגום, בעברית:

– אתה ישראל?

– כן, ישראל אנוכי.

– שלום! שלום עליך! – אמר בהתרגשות והושיט לי את ידו בלחיצה חמה. שמע שיש יהודי יחידי בין גויים. מי יודע, אולי יחסר לו דבר מה – והוא על יד השבט, שעות אחדות רכיבה לאוהל השייך, ולמה לא יגש לראות בשלום אח-יהודי.

הביאו לנו אוכל: פיתה ולבן – “ארוחת בוקר” (בצהרים! – לפי המנהג). הזמינוהו לאכול איתנו.

– האין מים ונטילת ידיים?… ואחר כך התעניין לדעת:

– תפילין יש?

– ותפילה (סידור) יש?

ואחרי ששמע את תשובתי נאנח ממעמקים:

– אין דבר, ה' שומר ישראל!…

35.jpg

הוא אינו אוכל “אצלם” בלתי אם “יבש”; אינו טועם מהמבושל אצלם. אסור! ושבת – שבת לד‘; בשבת אינו עובד! ואם נשאר “אצלם”, הוא מתעטף בטליתו ומתפלל כל היום. בין השבטים ובכפרים מכירים ויודעים אותו היטב, ומכבדים אותו בעד זה. שבת לד’ – אפילו שידע ברור כי יתעשר מעבודת השבת, חלילה לו מלעשות זאת. – “ד' שומר ישראל”…

משפחה גדולה לו הנמצאת בדמשק; הוא דמשקי ואבותיו משם. הוצאות רבות, אבל תודה לאל, ברוך ד‘… היתה לו חנות בג’בל-אל-דרוז (בהר הדרוזים) ובזמן המרד בזזוה; אבל "ברוך ד’ שומר ישראל"… הוא מחליף את בחורתו בסחורות הבדואים כפי שעיניכם רואות, והוא מראה על השקיים ועל עצמו – הכל סחורה: צמר דברים קרועים, טלה, שמנת, גבינה – הכל טוב, ובלבד להרוויח, כי המשפחה גדולה וההוצאות מרובות.

ילדים לו, ברוך השם, ולמה יגדלו כחיות השדה כמו אלה הילדים באוהלים? הוא ושכמותו לא ידברו בלשון הקודש, ואינם יודעים דבר, ממש וואחש (חיית פרא). אבל ילדיו יודעים הרבה יותר מאבותיהם, הם מבינים בלשון הקודש, לומדים אצל חכם. טוב הדבר, הרבה טוב.

האיש היה בארגנטינה1 היה בהודו כשבוי מלחמה. הוא יודע ספניולית, הודית ותורכית. – אך מה כל זה בחברת “בן-אדם”, “איש מישראל”? עימו אינו יכול לדבר כן; “האין זו בושה וחרפה?” – הוא שואל.

קשה לו להסתובב “ביניהם”, – קשה מאוד, בין “הגויים והפלשתים” האלה, אף על פי שהוא חי ביניהם כל חייו והזדקן ביניהם. אבל הפרנסה – ד' שומר ישראל!…

פה ושם הוא מתבל את דיבורו הערבי באיזו מלה או שתיים בלשון הקודש, שהוא זוכר לפתע מהתפילה או מהתורה, ומכניסה בשטף השיחה אם כי אין לה ענין כלל למדובר! הוא מעיד על עצמו כמאה עדים, שאינו “שאטר” (בן-חיל) בכתב ובספר…

לפני שנה היה בארץ, בטבריה, אצל ר' מאיר בעל הנס; כי נדר נדר והלך לקיימה על-יד קברו הקדוש. שבע שנים לא גזז את שערות בנו; ושם, על קברו “זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל”, עשה “חלאקה”, תספורת; ערך חגיגה ונתן צדקה לעניים. גם השנה, ברצון אללה, ילך ל“הילולא דר' מאיר הצדיק”, עם אשתו ילך. למה? “בשביל בריאות”. “היא נעשתה זקנה וקצת חלשה”, ילכו איפוא לקברו הקדוש להתברך ממנו. זה מועיל מאוד. “הרבה תועלת” הרבה אנשים כבר הציל ר' מאיר הצדיק. דבר ידוע הוא ומפורסם.

– ומה נשמע ב“ארץ ישראל” – “ד' שומר ישראל”! הגויים אומרים, כי הרגו שם יהודים; אינני יודע את שם המקום (היה זה אחרי רצח יג’ור)… הנכון הדבר?… כן, רשעים הם הגויים, יקללם אללה ויחריב ביתם, ד' שומר ישראל!…

וכשנפרד ממני לחץ את ידי בחזקה, וכאילו רצה להביע את כל רחשיו וכאב לבו היהודי, אמר:

– אינשאללה, שלכל היהודים יהיה טוב. לשון הקודש, ארת-הקודש, טוב. הכל טוב, לכולם, – ברצון אללה, לכולם…

– אינשאללה! ענה חברי הרועה הבדואי – א-י-נ-ש-א-ל-ל-ה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47914 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!