מאת יעקב לשצ’ינסקי
הסוֹציוֹלוֹגיה של הכּלל היהוּדי בּהוֹוה – ענף צעיר הוּא בּמדעי האוּמה. החוֹקרים המפוֹארים, מניחי יסוֹדוֹתיה וּבוֹניה של “חכמת ישׂראל”, היוּ מוֹקירים את העבר שלנוּ הרחוֹק, המכוּבּד, ולא היוּ מחבּבים את ההוֹוה שלנוּ, המוּשפּל. בּהיכלוֹת המדע שהקימוּ אצילי ישׂראל, כּחסד של אמת לשכינת ישׂראל, כּמצבת תפארת לעבר הגדוֹל ששבק חיים, אפשר היה לחקוֹר גם קוֹצין של יוֹ"דין, אך לא את גוּפוֹ ונשמתוֹ של היהוּדי החי, בּן ההוֹוה, לא תוֹאר לוֹ ולא הדר, על מַדיו ועל קרעיו ועל בּלוֹאיו. גם הסוֹציאליזם היהוּדי – בּמהדוּרתוֹ האַסימילַטוֹרית וגם בּמהדוּרתוֹ הבּוּנדאית – לא ראה את ההוָיה היהוּדית כּמשהוּ ראוּי לחקר, להתבּוֹננוּת. הכּללים הכּלליים האוּניברסַליים, הנחרצים והמקוּבּלים,
הספּיקוּ להם. לא עלה על דעתם שגם חוּקים בּלתי-מעוּרערים קויהם משתבּרים וּמתעקמים בּתוֹך ההוָיה היהוּדית. רק עם תקוּמת הציוֹנוּת, וּביתר יחוּד עם הנץ הציוֹנוּת הסוֹציאליסטית, נמצא מי שהתחיל רוֹאה את חיי העם בּהוֹוה נוֹשׂא ללימוּד ולחקירה.
חקר ההוֹוה היהוּדי – חקר יתוֹם הוּא. שלטוֹנוֹת אינם מטפּחים אוֹתוֹ. מוֹסדוֹת מדע של העמים אין להם ענין בּוֹ, וגם המוֹסדוֹת לחכמת ישׂראל מתעלמים הימנוּ. האוּניברסיטה בּירוּשלים היא היחידה בּעוֹלם שראתה לקיים קתדרה לסוֹציוֹלוֹגיה של היהוּדים והוֹשיבה בּה את איש המחקר והבּנין, אבי יֶדע ההוֹוה היהוּדי, ד“ר א. רוּפּין, שבּשעת הדפּסת השוּרוֹת הללוּ נגזר עלינוּ לצרף לשמוֹ הנערץ את האוֹתיוֹת “ז”ל”. יֶדע ההוֹוה של עמנוּ עדיין לא הוּשלב בּמערכת החינוּך שלנוּ ואינוֹ נחשב לחלק שאין לפסוֹח עליו בּהשׂכּלת האדם היהוּדי. יכוֹל אדם להיוֹת מוֹרה, מדריך נוֹער, עסקן, פּקיד ציבּוּרי, גם מבּלעדי זאת. יכוֹל אדם להיחָשב משׂכּיל וּלאוּמי ולהיוֹת חסר ידיעוֹת אלמנטריוֹת בּחיי העם. למה לטרוֹח וללמוֹד אם אפשר להסתפּק בּאמרוֹת פּוֹרחוֹת? ואם ידיעה אַיִן – פּעוּלה מוּשׂכּלת מנַין?
חקר ההוֹוה היהוּדי עדיין הוּא נחלת יחידים. יעקב לֶשצ’ינסקי הוּא אחד היחידים אשר יִחדוּ עצמם לכך. מאז פּירסם את מחקרוֹ הראשוֹן “סטַטיסטיקה של עיירה אחת” (“השלוֹח” תרס"ג, בּחתימת “אחד הקנאים”) עשׂה את חקר הכּלכּלה היהוּדית והסטטיסטיקה היהוּדית למפעל-חייו. הוּא יצא ללמד, כּדרך רבּים באוֹתם הימים, ונמצא לָמד. זה ארבּעים שנה הוּא מגשש וּמלקט, מוֹנה ושוֹקל, וּמצרף מספּר למספּר ועוּבדה לעוּבדה. יש שהוּא בּוֹנה בּנינים והם נהרסים עליו, אלא שהוּא איננוּ מתעלם מן ההריסוֹת, טוֹעה וגם מתקן טעוּיוֹת, מתבּוֹנן וּבוֹדק וּמוֹסיף דעת עִם שהוּא מוֹסיף מכאוֹב. זה מכּבר השתחרר מנוּסחאוֹת מרגיעוֹת וּמרדימוֹת. הוּא עוֹסק כּל ימיו בּטבלאוֹת, אך הוּא מדבּר לא בּלשוֹן חַקרנים, והמספּרים אינם מסתירים הימנוּ את האדם היהוּדי החי. הוּא מלַוה אוֹתוֹ בּכל נתיבי העינוּיים שלוֹ, בּנדוּדיו מעיירה לכרך וּמגוֹלה לגוֹלה, בּחיפּוּשׂיו אחרי פּרנסה, בּנשילוּתוֹ ממעמד, בּשׂידוּדי מקצוֹע, בּבריחתוֹ מחמת המציק, בּהתגוֹננוּתוֹ, בּהיאָבקוּתוֹ. הוּא חוֹקר לא כּאדם מן החוּץ. הסבל היהוּדי מדריך אוֹתוֹ. אוֹרוֹת הגאוּלה – אמיתיים וגם מדוּמים – קוֹסמים לוֹ. הוּא מזרים לתוֹך המספרים לב יהוּדי חם, דוֹאב, מתלהב וּמתיאש, שוֹאל לעתידוֹת.
ספרוֹ זה עוֹסק בּאחת הסוּגיוֹת החמוּרוֹת של הגוֹרל הישׂראלי בּדוֹר אחרוֹן. סוּגיה עלוּמה. מעין “עשׂרת השבטים” חדשים. על המתרחש אצל יהוּדי ססס“ר יוֹדעים אנוּ פּחוֹת ממה שאנוּ יוֹדעים על איזה שבט יהוּדי נידח. ולא מפּני שלא חפצנוּ לדעת, כּי אם מפּני שלא ניתן לנוּ לדעת. היהדוּת הרוּסית, שהיתה שוֹפעת חיוּת בּאברי האוּמה כּוּלה, נקרעה מעל שאר האוּמה. חוֹמה אטוּמה מקיפה אוֹתה. כּפוּ עליה התנכּרוּת, והיא סוֹגרת וּמסוּגרת. והרוֹצה לדעת וּלהכּיר – אין לוֹ מראה-עינים ואף לא מדע שבּכתב. יהוּדי ססס”ר נתנוּ למדינה וּלעמיה הרבּה חוֹקרים בּענפים רבּים ושוֹנים, אך לא הקימוּ חוֹקרים אשר יעשוּ את ההוָיה היהוּדית נוֹשׁא לחקירה וּלמפעלים מדעיים. ואנוּ נזוֹנים בּידיעוֹת קטוּעוֹת וּבלתי-בּדוּקוֹת. בּא לשצ’ינסקי, היוֹשב עתה בּארצוֹת-הברית, וטרח וליקט וצירף, והגיש לנוּ את פּרי עמלוֹ. לא ספר של פּוּלמוּס, ואף לא של אידיאוֹלוֹגיה. ספר תיאוּרי.
חובה להכּיר בּקשיים המיוּחדים שהמחבּר נפתל עמהם. כּאן לא עמדה לרשוּתוֹ אוֹתה שפעת המקוֹרוֹת המצוּיה אצל יהוּדי פּוֹלין אוֹ גרמניה. היה עליו לרדת אל עתוֹנוּתה של היֶבסֶקציה, לנאוּמיהם של עסקנים, וּלברר מתוֹכם גרעיני-מציאוּת.
היסטוֹריַת-הדמים של ימינוּ עוֹשׂה את נוֹשא הספר טרגי יוֹתר ממה שהיה בּשעה שנכתב. כּוַנתוֹ היתה לפתוֹח אשנב אל חייהם של אחים אשר נעשׂוּ בּימינוּ שבט “לבדד ישכּוֹן”, מנוּתקים וּמוּבדלים. והנה בּא מסע הכּיבּוּשים של הצוֹרר אשר כּלה ונחרצה מעמוֹ לאַבּדנוּ והשוָה את הקהילוֹת היהוּדיוֹת בּססס"ר עם שאר קהילוֹת ישׂראל, והטיל על כּוּלנוּ את אחדוּת הגוֹרל היהוּדי האכזרי.
טבת, תש"ג.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.