לפני כּמה ימים נתכּנסה מסיבּה של חברים, “אחראים” לפי הנוּסח המקוּבּל, ממפלגת פּוֹעלי ארץ-ישׂראל וּמן “השוֹמר הצעיר” ודנוּ על איחוּד. בּוֹ בּיום וּבוֹ בּערב לא התקדמנוּ הרבּה. אכן, לא פּגישה ראשוֹנה היתה זוֹ ואף לא האחרוֹנה.

יוֹם בּוֹ יקוּם האיחוּד של שנַים אלה ודאי יהיה יוֹם-טוֹב לפוֹעלי ארץ-ישׂראל. אך לפי שעה עוֹדנוּ בּוֹשש לבוֹא, ואפילו אבדן יהדוּת פּוֹלין וּמה שאוֹרב לנוּ כּאן אין בּהם, כּנראה, כּדי להחישוֹ. למחרת

הפּגישה הוֹדיעוּני חברי כּי ההמשך יתקיים בּקרוֹב.

והנה – האוֹמַר: לתמהוֹני? – קוֹרא אני בּמאמר ראשי בּעתוֹן “השוֹמר הצעיר” שוּרוֹת אחדוֹת על אוֹתה פּגישה, והן נוֹתנוֹת לקלס את חברי מפלגת פּוֹעלי ארץ-ישׂראל שהשתתפוּ בּה וּמסלפוֹת את תוֹכן דבריהם.

בּנוֹהג שבּעוֹלם (בּעוֹלם סתם, ולָאו דוקא בּעוֹלמן של שתי מפלגוֹת-אחיוֹת) צדדים העוֹמדים בּמשׂא-וּמתן (ואפילוּ כּשאין המדוּבּר על האיחוּד) אין אחד מהם נוֹטל לוֹ את הזכוּת לנַסח בּרבּים על דעת עצמוֹ את עמדת עמיתוֹ. על אחת כּמה וכמה שאין זוֹ ממידת משׂא-וּמתן לעַוות את עמדת העמית.

האוּמנם יש לוֹ ל“השוֹמר הצעיר” אתֶיקה אחרת, אֶתיקה של “אוֹפּוֹזיציוֹת” מסוּג ידוּע? אוֹ שמא אָכף עליו ההכרח לסַפּר כּכה לחבריו על המשׂא-וּמתן וּלתאר בּפניהם כּכה את עמדת מפלגת פּוֹעלי ארץ-ישׂראל וּלקדם בּדרך זאת את האיחוּד הנרצה?

וּלמען הסיר לזוּת-עֵט וּלמען דעת חברי מפלגת פּוֹעלי ארץ-ישׂראל וחברי “השוֹמר הצעיר” – הרוֹצים לדעת את הדברים כּמוֹ שהם – מַהי נקוּדת הפּילוּג בּשאלת האיחוּד, הריני מקבּל עלי להגדיר את הויכּוּח האידיאוֹלוֹגי שבּינינוּ בּמלים מוּעטוֹת:

חברי “השוֹמר הצעיר” הוֹדיעוּ לנוּ כּי הם רוֹצים בּאיחוּד אתנוּ. אוּלם תנאי קוֹדם הם מַתנים אתנוּ שנקבּל עלינוּ מראש כּמה הגדרוֹת וניסוּחים המקוּבּלים אצל “השוֹמר הצעיר”. אין הם דוֹרשים מאתנוּ שנקבּל עלינוּ כּל מה שמוּסכּם וּמקוּבּל אצל "השוֹמר

הצעיר" בּהלכוֹת דעוֹת, אידיאוֹלוֹגיה וּמדע. הם מסתפּקים בּחלק מזה. מבּלעדי זאת אין האיחוּד, לדעתם, אפשרי.

גם אנחנוּ רוֹצים בּאיחוּד. וּמוּכנים לוֹ לאַלתר. ואין

אנוּ מַתנים שוּם תנאי מחוּץ לאיחוּד עצמוֹ. אין אנוּ דוֹרשים מחברי “השוֹמר הצעיר” כּתנאי לאיחוּד שיעמידוּ למבחן את העיקרים, אם עיקרי אמוּנה אוֹ אידיאוֹלוֹגיה אוֹ מדע, המקוּבּלים אצלם כּהשקפת-חוֹבה, ושיתחייבוּ

לקבּל על עצמם מה שנטיל עליהם וּלהסתלק ממה שלא יִיטב בּעינינוּ. אנחנוּ, המקיימים את אחדוּתנוּ כּמפלגה על יסוֹד חוֹבת-המעשׂה, ולא על יסוֹד השקפת-חוֹבה, איננוּ מסכּימים שכּתנאי לאיחוּד נתחייב להסתלק מחוֹפש הדעה אשר יש לכל אחד בּתוֹכנוּ; איננוּ מסכּימים שכּתנאי לאיחוּד נתחייב לקבּל עוֹל של השקפוֹת-חוֹבה שיוּטלו עלינוּ, בּיחסנוּ לעניני אמוּנה אוֹ

אידיאוֹלוֹגיה אוֹ מדע.

עניני השקפוֹת-יסוֹד ראוּי להם שיהיוּ נדוֹנים בּכל חוֹמר

העיוּן לגוּפם בּתוֹך תנוּעה מאוּחדת, ולא שיהיוּ נחתכים לפי משׂא-וּמתן של צדדים, כּתנאי למשהוּ, אפילוּ לדבר גדוֹל וחשוּב כּאיחוּד.

אנחנוּ, חברי מפלגת פּוֹעלי ארץ-ישׂראל, מוּכנים להתאחד כּמוֹ שהננוּ עם חברי “השוֹמר הצעיר” כּמוֹ שהם.

והשאלוֹת השנוּיוֹת בּמחלוֹקת?

לתנוּעה המאוּחדת פּתרוֹנים.

חשון ת"ש.