רקע
לוי אשכול
על מדיניות השכר

בכנסת, 25 במאי 1964

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה,

מדיניות השכר, כפי שהצהירה עליה הממשלה, הנה חלק מהמדיניות הכלכלית של הממשלה, השוקדת על פיתוחה הכלכלי של המדינה והגברת בטחונה. אין לראות במדיניות השכר נושא עצמאי אשר ניתן לדון בו ללא קשר למצבנו הכלכלי בכללו.

בשל רגישות הנושא והמתח המתלוה לדיוני השכר מאבדים לעתים הגורמים הקשורים בנושא את שיקול הדעת הכולל ונתפסים לפתרונות קלים שכביכול יענו לדרישות ספציפיות מבלי לגרום זעזועים במשק. הדן בנושא בדרך זו מַשלה את עצמו, ומסוכן מזה – מַשלה אחרים. לא קלה הדרך לתקן העיווּתים שנוצרו במרוצת השנים בלחץ תביעות שכר ופתרונות “אד-הוק”. בכל פתרון יסודי וברירת דרך חדשה נתקלים בקשיים אשר חובה עלינו לראותם ולהתגבר עליהם. דרך קלה היא לצאת בהצהרות בגנות הממשלה המאבדת, כביכול, דרכה בסבך השכר מבלי להציע מדיניות-שכר חדשה.

אין סילוף-אמת קשה מזו, וכל המעלה טענה זו מתכחש במזיד לפעולתה של הממשלה בנושא זה בשנים האחרונות.

שתי אבני-פינה הונחו בקביעת מדיניות השכר לשנים הבאות המושתתת על יסודות קבועים ולטוח ארוך. בשירות הציבורי – דין-וחשבון ועדת הורוביץ, ובמשק בכללו – המוסד לחקר התפוקה וההכנסות.

ב-1961 מונתה ועדה ציבורית בהשתתפות כל מפלגות הכנסת, בראשות נגיד בנק ישראל, אשר מתפקידה היה לבדוק ולהמליץ על שינויים שיאפשרו סילוק העיווּתים שנוצרו במרוצת הזמן במערכת השכר בשירות הציבורי. על אף ניגודי עמדות והשקפות-עולם, כביכול, של חברי הועדה הגיעה הועדה להחלטה פה אחד בבעיות העיקריות.

הועדה המליצה על מערכת-שכר חדשה לעובדי השירות הציבורי, המושתתת על מרכיבי-שכר אחידים לכל התפקידים, שהעקרון המונח ביסודה הוא תשלום שוה בעד עבודה בעלת ערך שוה.

כפתרון להסדר השכר בכלל המשק, יזמו ההסתדרות והממשלה הקמת מוסד לחקר התפוקה וההכנסות. גם בארצות אירופה קיימת מגמה לקשור את עליית השכר בעליית הפריון והתפוקה הלאומית, כדי למנוע השפעות אינפלציוניות של עליות שכר מעל ליכולת המשק. ההסכם על הקמת המוסד נעשה בהשתתפות הממשלה, ההסתדרות והתאחדות בעלי התעשיה. כל הגורמים היו בדעה ברורה שניתן להיטיב את שכרו של העובד וכל השותפים האחרים בייצור רק במידה שהגידול בתפוקה מצדיק זאת. בהתאם לממצאי המוסד נקבעה מדיניות השכר ל-1964 והוחלט על העלאת שכר העובדים בשיעור של שלושה אחוזים בנוסף לזחילה אוטומטית של השכר ותוספת יוקר. חריגה מדרך זו היתה מוליכה שולל את העובדים וכל תוספת שכר מעל זאת עלולה לגרור את המשק למעגל הרסני של עליית מחירים ואינפלציה המביאה נזק בראש וראשונה לציבור העובדים.

רבות הן תרופות הקסם שהוצעו בעת האחרונה במתן פתרונות חלקיים, אך המציעים לא ראו חובה לעצמם לפרש היטב כיצד ניתן להביא הצעותיהם מן הכוח אל הפועל.

אין זו דרך נכונה לתלוש נקודה אחת או שתים ולהתיחס אליה בלבד. אלה המציעים לנתק את הצמידוּת בין קבוצות העובדים השונות כפתרון חלקי לבעיית השכר על-מנת לתת פיצוי מעל לשלושה אחוזים לחלק מהעובדים, האם מציעים הם מתן תוספת קטנה משלושה אחוזים לחלק האחר? או שמא בידיהם פתרון-קסמים המאפשר מתן תוספת גדולה יותר מאשר המשק מסוגל לעמוד בו. מהו סדר העדיפויות המוצע על-ידיהם? איזה ענף יעדיפו ומה הם השיקולים המנחים אותם? והאם שאלו פיהם של אלה שיישארו בהעלאה של 3% בלבד כאשר אחרים יקבלו יותר?

הצמידות הקיימת כיום בין קבוצות העובדים השונות אינה ברובה צמידות פורמלית, שנקבעה על-ידי הממשלה, אלא ביטוי למבנה החברתי בארץ הנעדר מחיצות חברתיות תלולות בין קבוצות העובדים השונות. מבנה חברתי זה הביאנו להישגים המדיניים, הבטחוניים והרוחניים. במסגרת השירות הציבורי נותן דו"ח הורוביץ תשובה על חלק מבעיות הצמידות על-ידי קביעת דירוג אחיד לפי אמת-מידה אובייקטיבית להערכת התפקידים.

נראה היה שדרך זו תאפשר מציאת פתרון כולל וצודק לתביעות השכר של הקבוצות השונות בשירות הציבורי. בכל מהלך הדיונים על הכנסת השיטה החדשה שותפו באופן פעיל אנשי ההסתדרות, נציגי איגוד עובדי המדינה והסתדרות הפקידים. הדבר נעשה בידיעת כולם ובסיכוי ברור שעולים אנו על דרך המלך בקביעת מערכת שכר חדשה בשירות הציבורי. משונה ומצער היה לראות את חוסר הסבלנות שגילו חלק מקבוצות העובדים בדחיקת הקץ ובנסיון להשיג הטבות מידיות אשר היו הורסות את השיטה המוצעת כבר בראשיתה. קשיים אלה מנעו ביצוע מהיר ויעיל של הכנסת השיטה החדשה.

הקשיים הנערמים לאחרונה במשא-ומתן עם העובדים בשירות הציבורי והזעזועים המלוים אותם, המאיימים לשבש ארחות המשק והמדינה, הביאו את הממשלה וההסתדרות למסקנה שיש להקים מוסד בוררים אשר יטפל בתקופה זו בכל הסכסוכים הקיימים בדיוני השכר במשק הציבורי. הסכמתנו להעביר הסכסוכים לידי בוררות באה לאפשר טיפול עניני בבעיות השכר לא תחת לחץ מזיק הפוגע בשירות הציבורי.

היקף התביעות של העובדים לעליית שכר והדרישות המופרזות שהועלו על-ידי הקבוצות השונות נראים, על רקע מצבנו הכלכלי-בטחוני והמאורעות והמצבים הסובבים אותנו, כאילו הופנו אלינו מעולם אחר.

במקרה של שביתה מוחלטת קיים במדינה נוהג לפיו אין המעביד משלם לעובדים שכר בעד ימי ההיעדרות – אלא אם מגיעים הצדדים להסדר אחר בסיום השביתה. גם בתקשי"ר בסעיף 42.116 נקבעה הוראה דומה כלפי עובדי המדינה וזו לשונה:

42.116. נעדר עובד מעבודתו לרגל שביתה, בין ליום-עבודה שלם או יותר, בין לחלק של יום-עבודה, לרבות השתתפות באסיפת עובדים שקוימה בשעות העבודה, ללא אישור המשרד או היחידה (ראה 05.211), אינו זכאי למשכורת בעד הזמן בו נעדר לרגל השביתה, אלא אם אישרה נציבות השירות שהוא זכאי לה.

יש הבדל בין משק פרטי השואף לרוחים לבין שירותי ציבור וממשלה. הוראה זו אמנם מדברת על היעדרות מעבודה, אולם, כאמור, לדעת הממשלה גם נוכחות במקום העבודה דינה כדין היעדרות מהעבודה – אם העובד רק נוכח במקום אך אינו עושה את עבודתו. אכן, רק עשיית העבודה בצורתה התקינה והמקובלת מזכה את העובד בשכר המגיע לו.

כמו בכל המקרים של קביעת המדיניות מטעם הממשלה, גם במקרה הנידון ייעשה ביצועה של המדיניות במסגרת החוקים הקיימים וגם בעזרת חקיקה חדשה – אם יהיה צורך בה.

אם ניענה לדרישות המועלות על-ידי הקבוצות השונות, נגרור את המשק לעליות-שכר הנאמדות במאות מיליוני ל“י, עליה של 20%, אשר חלק מקבוצות העובדים רואות בה עליה מינימלית. בהיקף תשלומי שכר במסגרת ההכנסה הלאומית של כ-31/2% מיליארד לירות תסתכמנה עליות-שכר אלה במאות מיליונים ל”י.

הממשלה לא החליטה להטיל סנקציות בלתי חוקיות, ואם מישהו מפרש כך החלטת הממשלה הריהו מגלה אי-הבנה כלפי תכנה של ההחלטה. כונתה של הממשלה בהחלטתה הנדונה היתה לקבוע מדיניות מסוימת ולהודיע על מדיניותה זו לציבור כולו ולעובדים שלהם היא נוגעת. מדיניותה של הממשלה היא להתיחס לתופעה חדשה זו של האטת העבודה בשירותי-ציבור חיוניים כאל הפסקת-עבודה מוחלטת, והטעם לכך הוא שאין הבדל ממשי בין שביתה המתבטאת באי-עשיית העבודה, אגב היעדרות ממקום העבודה, ובין שביתה המתבטאת באי-עשיית העבודה, אגב נוכחות פיסית במקום העבודה. בשני המקרים אין העבודה נעשית והנזק לציבור ולמדינה הוא עצום.

אנו שוקלים עדיין אם דרושים תיקונים בחוק ומה הם. אך אם יתברר לממשלה שיש צורך ביזמה חקיקתית, היא לא תהסס לנקוט יזמה זו בהקדם. חשוב שהעם כולו ואלה המשתתפים או המתעדים להשתתף בשביתות או בשביתות-האטה למיניהן ידעו כי נחושה החלטתה של הממשלה להתגונן ולמנוע פגיעות בכל צורה שהיא במשק המדינה ובשירותיה, וכי היא תבצע החלטה זו, כפי שהודעה עליה, גם אם יהיה צורך ליזום חוקים מיוחדים או תיקונים בחוקים הקיימים – וגם אם יהיה צורך להקנות לחוקים אלה תוקף למפרע עד ליום שבו נמסרה לראשונה הודעת הממשלה על הפסקת תשלומי השכר האמורים ולכך התכּוַנו בהודעתנו.

הרוָחה הכלכלית בה אנו נמצאים כיום עלולה להוליך שולל את אלה המאמינים כי הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. הרוחה היא לא פרי עמלנו ויצור משקנו בלבד, ואם לא נבססה – תהיה בת-חלוֹף.

מבמה זו פונה אני אל רגש האחריות של ציבור העובדים, אשר בטוחני כי לא יאכזב, לבל יחרגו בדרישותיהם מעבר ליכולת המשק ויטו שכם למציאת פתרון בעיות השכר. אם צעדנו צעד להקים מוסד בוררים, זכאית המדינה לדרוש מעובדיה שתיפסקנה ההכשלות והעיכובים, ואם לא ניתן להגיע לסיכום במשא-ומותן ישיר – יימסרו הדברים לבוררים.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 41047 יצירות מאת 2217 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־29 שפות. העלינו גם 16243 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!