רקע
לוי אשכול
אל חיל הים

במלאת 15 שנים ליסודו, 11 ביולי 1963


חיל הים, קצינים וחיילים

אני שמח כי לאחר ביקורי הראשון בצה"ל, שנערך ביחידת חיל־רגלים, אני מקיים ביקורי השני בחיל הים.

חג לנו היום – מלאו 15 שנה לייסוד החיל. חזיתי במפגן הישגיו של החיל, והוא תעודת כבוד לכושר וליכולת, לשקידה ולרמת־האימונים הגבוהה של החיל. הוא גם מלמדנו, כי צבא־הגנה־לישראל, על זרועותיו השונות, שוקד ושואף להאדיר כוחנו בהגברת הידע של אנשיו, פיתוח כשרם ועוז רוחם.

בשחר אומתנו, בצאת ישראל ממצרים, נתקל הוא באתגר הראשון: קריעת ים־סוף וחצייתו – ויוכל לו. ובימינו אלה, ארבעת אלפים שנה לאחר נצחון משה וישראל על הים, כשניסתה אימפריה ימית גדולה להפסיק תנועת צי המעפילים שלנו לישראל – לא יכול לנו הצי האדיר שלה. קומץ ימאים נועזים, אשר הניחו היסודות לחיל־הים ואשר חלקם מהוים היום שידרתו של חיל זה – הצליחו לפלס נתיבות בים, על אף המכשולים.

בפקודת־יום של מפקד החיל מאשתקד מצאתי, כי דימה את גבולנו הימי לצינור־הנשימה של האמודאי העושה מלאכתו במים עמוקים. הוא הגדיר את משימת חיל־הים כשמירה על צינור־המחיה של המדינה ואבטחת שלמותו ופעולתו התקינה.

חיילים, זו המשימה והיא במלוא תקפה!

אויבנו אוגר למלחמה בים כלים רבים, הטומנים בחוּבּם סכנות ואיומים לעתיד לבוא. שכנינו בגבולות היבשתיים של המדינה שמו עלינו מצור ודרכי הים הם נתיב עיקרי בשבילנו למדינות הים ולארצות אסיה ואפריקה. נתיבים אלה בים התיכון ובמפרץ אילת עלינו לשמור ולקיים בכל עת ובכל תנאי.

הימים בחופי מולדתנו לא יהיו חיץ מבדיל בינינו לבין אומות העולם ותפוצות ישראל, כי אם גשר מקשר; ציינו הוא הגשר.

נס קרה לאבותינו בקריעת ים־סוף, אך כידוע אין סומכים על הנס, ובודאי לא בעת מצוקה. גם בים, כמו ביבשה ובאויר, חובה עלינו לעמול ולעשות, להתכונן ולהכשיר, לחזק ולבצר את כוחנו: לתת בידכם כלים אשר יאפשרו לכם לעמוד מול מתנכלים בחופש תנועתנו בימים. אבטיחכם כי במידת יכלתנו נעמוד בחובה זו.

חיילים ומפקדים! גם אם לא נוכל להתחרות באויב במספר הכלים שבידינו, עליכם לדאוג לכך כי נוכל לו באדם הישראלי, בחייל ובמפקד, אשר בידיו מופקדת המשימה. נוכל לאויב בהעזה, בתושיה ובפיתוח שיטות לחימה אל־שיגרתיות. זכרו כי אתם, העושים פעלכם בלב ימים, נושאים את דגל ישראל למרחקים, מבטיחים את דרכי־הגישה הימיות למדינה ומבטיחים את שלום ציינו המסחרי הגדל והולך.

עיני העם נשואות אליכם באהבה, בבטחון ובתקוה כי יכול תוכלו למשימה שהוטלה עליכם. מלאו את התקוה!


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48706 יצירות מאת 2702 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20830 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!