רקע
לוי אשכול
שיתוף בינלאומי לקואופרציה ולפיתוח

בסיום קורסים, ירושלים, 30 ביולי 1963


כבוד הוא לי להביא את ברכת ממשלת ישראל ועמה לטכס סיום הקורסים על “תפקיד הקואופרציה בחברה מתפתחת” ו“תכנון חקלאי ופיתוח אזורי”, הנערך בירושלים, בירתה של ישראל. בקורסים אלה השתתפו נציגי ארצות ידידותיות משתי יבשות, השונות באָפיין ובבעיותיהן. ושמחה היא לנו שאתם נפגשים בצל קורתנו ורוכשים במשותף ידע, ומחפשים, יחד אתנו, פתרון לבעיות הפיתוח של ארצותינו.

בהזדמנות זו הנני מקדם בברכה חמה את הנציגים של שני ארגונים אזוריים, המייצגים יבשות אלה, וכן ידידים־אורחים נכבדים חברי “אֵם הפרלמנטים”, אשר באו לעמוד מקרוב על הנעשה אצלנו וחברי פרלמנט מהודוּ ומציילוֹן.

אני שׂמח לציין את העובדה שבקורסים אלה השתתפו משתלמים מארצות שבחלקן לא אֵרחנו אותן עד כה במסגרת פעולתנו. אני תקוה ששיתוף־פעולה זה יורחב ויענה על מטרות הקידום של כולנו.

אנו חיים בעולם של שינויים מהפכניים והישגים מפליאים. ההישגים המדעיים והטכניים, שאליהם הגיעה האנושות, תורמים ללא־ספק להשגת מטרות נעלות: הם משמשים מנוף להעלאת רמת־החיים, לפיתוח חקלאי, לחינוך, לבריאות, להרחבת אמצעי הקשר ולשיפור השירותים. הישגים אלה יוכלו להיות נחלת האנושות כולה אם יהיו מושתתים על ידידות, רצון טוב ואחוַת עמים.

בקורסים אלה, שאת סִיומם התכנסנו לחוֹג הערב, השתתפו גם נציגי מדינות אמריקה הלאטינית.

עם עתיק אנחנו, שבמשך דורות סבל מרדיפות ושנאה ולא מצא אוזן קשבת לסבלותיו ובעיותיו. עם ישראל נחך בזכרון טוב – תכונה זאת סיגלנו לעצמנו במשך אלפי השנים של תולדותינו. זוכרים אנו את תעלולי אויבינו, אולם זוכרים אנו ושמחים לזכור במיוחד את סיועם של ידידינו. ארצות אמריקה הלאטינית עמדו לימיננו בהיותנו מוקפים בטבעת של איבה, וגורל עתידנו היה נתון בכף המאזנים. במשך חמש־עשרה שנות קיום מדינתנו העצמאית מלוָה אותנו ההרגשה, שעלינו להכיר טובה לידידים אלה.

ארצות אמריקה הלאטינית עומדות בפני בעיות קשות בשטח החברתי, הכלכלי והתרבותי, ומשתדלות למצוא לעצמן פתרונות יעילים ומהירים. אנו, שרכשנו במשך השנים מידה מסוימת של ידע ונסיון בשטחים שונים – בחקלאוּת, בחינוך מקצועי, בקואופרציה, בפיתוח כפרי – מחובתנו להתחלק עם מדינות אלה מנסיוננו, במגמה לסייע כמידת יכלתנו בחיפוש ובמציאת פתרון לחלק מבעיותיהן הדוחקות.

במגמה זאת החלטנו להעניק מאות מילגות השתלמות לארצות שונות ובכללן ארצות אמריקה הלאטינית. בני אמריקה הלאטינית בלבד השתמשו ביותר ממאה מילגות. אני שמח לציין כי בימים אלה אנו נמצאים בעיצומו של משא־ומתן עם ארגון המדינות האמריקניות (.O.A.S) על המשך ההסכם עמו והרחבתו, על־ידי העמדת מילגות נוספות ועל־ידי ארגון השתלמויות נוספות.

אולם, הקשרים בין ישראל וארצות אלה לא הצטמצמו רק בתחום הסכם זה. קיבלנו מחוץ למסגרת ההסכם עשרות משתלמים נוספים. כמו־כן שוגרו לאחרונה מומחים ישראלים למספר מדינות ביבשת הלאטינו־אמריקנית וזכינו לחתום על הסכמים לשיתוף־פעולה טכני עם מספר נכבד של ארצות באותה יבשת ומתנהל משא־ומתן עם מדינות נוספות. המומחים שלנו פעילים בעיקר בשטחים בסיסיים: תכנון ופיתוח כפרי ואזורי, חקלאות, חינוך נוער, חינוך מקצועי ועוד. אנו מקוים כי תנועה דו־סיטרית זו של משתלמים ומומחים תרחב ותגדל וכך גם תגדל תרומתנו לשיתוף־פעולה, להבנה הדדית ולחילופי ידע בין עמים.

בהזדמנות זו אציין גם את הארגון לשיתוף־פעולה כלכלי ופיתוח באירופה, ה־.O.E.C.D, שעשה ועושה רבות למען שיקום ארצות אירופה לאחר מלחמת־העולם השניה. זה מספר שנים מקיימים אנו קשרי שיתוף־פעוּלה הדוקים עם ארגון זה. כאשר ביקש מאתנו לראשונה לארגן קורס לתכנון חקלאי ופיתוח אזורי בארץ, נענינו ברצון. יש לצפות שנרחיב את מעגל הידידות עם ארצות באירופה ובמזרח התיכון.

ידידי, שטח מדינתנו מצומצם, ואוצרות הטבע שלנו אמנם אינם שופעים, אך מצוידים אנו בנסיון־מה, ברצון טוב וברגשי ידידות. אני מקוה שתרומתנו הצנועה תביא להרחבת ההבנה ולהגברת האחוָה, שהם יסוד להתקדמות האנושות. יקוימו דברי הנביא ישעיהו: “איש את רעהו יעזורו, ולאחיו יאמר חזק”.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53216 יצירות מאת 3125 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22052 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!