רקע
לוי אשכול
קיצור השירות בצה"ל

הודעה בכנסת, 18 בדצמבר 1963


אדוני היושב־ראש, כנסת נכבדה,

אני מתכבד להודיע לכנסת על החלטת הממשלה מיום 15 בדצמבר, 1963 בדבר משך השירות בצה"ל. הממשלה החליטה בישיבתה זו:

א. לאשר קיצור תקופת השירות הסדיר בצה"ל לבנים ולבנות בארבעה חדשים. הקיצור ייכנס לתקפו: לבנים – החל בשנתון שיגויס בחודש מאי 1964; לבנות – החל בשנתון שכבר גויס בחודש יוני 1963;

ב. להוציא החלטה זו אל הפועל על־ידי פרסום צו מתאים בחתימת שר הבטחון. כלומר, הכונה לא לשנות חוק שירות הבטחון.

כזכור לחברי הכנסת, נקבע בחוק שירות הבטחון 1949, כי גברים ונשים ישרתו בצה־’ל שירות חובה של שנתים. בשנת 1951 נערך סקר שמטרתו היתה לבחון את היקף מקורות כוח־האדם שיעמדו לרשות צה"ל. תוצאות סקר זה הראו כי צפויה במשך מספר שנים ירידה ניכרת בגודל השנתונים המועמדים לגיוס. כן הראה הסקר כי רק בשנות ה־60 יגדל שוב היקף השנתונים.

כתוצאה מכך, ועל־מנת לקיים את היקף הצבא הסדיר בהתאם לצרכי הבטחון, הציע שר הבטחון דאז (מר דוד בן־גוריון) באוגוסט 1952, להאריך את שירות החובה לגברים בתקופה של ששה חדשים. ביום 19 באוגוסט 1952 אישרה הכנסת את הארכת שירות החובה של הגברים והעמידה אותו על שלושים חודש. מאז ועד היום בדק המטה הכללי מדי פעם תחזית שנתוני הגיוס במגמה לבחון את האפשרות להקטין את משך השירות. התברר, כי לפני שנת 1962־1963 לא תהיה אפשרות להקטין את משך השירות מבלי לפגוע בהיקף הצבא הסדיר וכשרו. בקיץ אשתקד, עוד לפני הכנסי לתפקידי כשר הבטחון, החלה בדיקה מחודשת בנושא זה, אשר תוצאותיה הצביעו על גידול בשנתון, אשר יוסיף ויגדל גם בשנים הבאות. המטה הכללי ערך בדיקות יסודיות בכל הנוגע למשמעות הגידול הצפוי בשנתונים לעומת צרכי צה"ל. מסקנות בדיקות אלו הביאו את המטה הכללי להמליץ בפני על קיצור משך תקופת השירות בארבעה חדשים.

כל היריעה נפרשה אתמול בפני ועדת החוץ והבטחון ולא תתבעו ממני בודאי כי אכנס לפרטי הפרטים מעל במה זו. אסתפק בציון מספר שיקולים יסודיים שהדריכו אותנו בענין זה:

א. כל קיצור שהוא בתקופת השירות אסור שיפגע בכשרו ויכלתו של צה"ל למלא את ייעודו ותפקידיו;

ב. קיום עקרון של חובת התגייסות לשירות על כל אחד ואחד, והכונה לבנים ולבנות;

ג. קיום עקרון של משך שירות שוה לכל;

ד. שמירה על כשרו ויכלתו של הנח“ל ומפעלי החינוך המבוצעים במסגרת צה”ל. אומר כבר עתה, כי הקיצור המתוכנן לא רק שלא יפגע בפעולות אלו, אלא יש בדעתנו להגדילן ולהרחיבן;

ה. קיום החובה והזכות של הבנות לשרת בצה"ל.

יודע אני כי הדעות עדיין חלוקות בנושא זה. אני שמח לקבוע, כי שירות הבנות בצה“ל יש לו חשיבות גדולה. הן משמשות קשריות, אחיות, פקידות, מפעילות מכ”מ1 ועוד, ומשחררות בכך את הבחורים הדרושים והמתאימים לתפקידים חיוניים אחרים. רדר.

יחד עם קיצור השירות ייערך צה“ל להגדלת היקפו של הנח”ל, למען יוכל למלא את תפקידיו בישובי הספר ובהיאחזויות ובתפקידים אחרים אשר יוטלו עליו.

כמו־כן נערך צה"ל להכפלת כשרו ויכלתו להנחיל הכשרה במקצועות טכניים שונים. הכשרה זו תקיף אלפי בני־נוער בגיל 16–17, באופן שבהגיע תור גיוסם יהיו מצוידים בידע ובהכשרה מקצועית מתאימה. יובן שערך שירותם של בני־נוער אלה בצבא יגדל, ובצאתם מן הצבא יהוו נכס חשוב ומועיל למשק הלאומי.

לכנסת ידוע בודאי כי צה"ל נוהג לשחרר חיילים וחיילות הנדרשים לעבודת הוראה בספר ובאזורי פיתוח. נכונות זאת תורחב לפי מידת היכולת.

לבסוף אוסיף, כי נבדק ונמצא כי בהיכנס לתקפו קיצור משך השירות בכל היקפו, ישוחררו ידים עובדות נוספות למשק – בכושר־ייצור מוגדל בהיקף של עשרים מיליון ל"י בקירוב.

לסיום אני רואה חובה חמורה להזהיר לבל נטעה לראות בהצעת קיצור השירות אות להרפיית המתח הבטחוני. ההיפך הוא הנכון. אויבינו ממתיקים סוד ומטכסים עצה ומתגרים בפומבי במעשי תוקפנות ומלחמה. מאבקנו הוא בחזית הבטחון ובחזית הכלכלית כאחד.

גודל השנתונים ונכונותו של צה“ל להטיל על עצמו עול נוסף של תכנון־הדרכה ואימון אחר אינטנסיביים וניצול מלא של כל ימי השירות מתירים לנו לבצע את הקיצור תוך שמירה על כשרו, יכלתו ויעילותו של צה”ל.



  1. כך במקור: רדר. הערת פב"י  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13293 יצירות מאת 2636 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19875 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!