רקע
לוי אשכול
ספונים־טמונים דובבים

לכינוס ה־14 של החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה

נהריה 6 אוגוסט 1963

טוב להודות ולברך על היזמה שנזומה לפני יובל שנים על־ידי מרחיקי־ראות, ויותר נכון, מעמיקי ראות. היו אלה ימים ברוכים של ראשית, של התחלות ושל כיבושים בשדות־פעולה שונים. אז הונח יסוד גם לחברה העברית לחקירת ארץ־ ישראל ועתיקותיה.

החברה נחלצה לעבודה עצמית ישראלית בשדה חקירת עתיקותיה של ארץ־ישראל. מאז החלה גאולת השליחות הארכיאולוגית בידי הבנים השבים אל ארץ מולדתם רבו ההישגים: נולד החופר והחוקר קדמוניות, קם חושף עפר מעל שרידי העבר.

אילוּ נדרשתי לנסח תורת הציונות על רגל אחת, הייתי אומר: שיבת ישראל לשרשיו וליסודותיו – ואידך זיל גמוֹר. אנו בדורנו מכים שרשים חדשים באדמתנו ואנו גם מעמיקים לחפור ולחשוף שרשי העבר הרחוק ויסודות עברנו המפואר במעמקי האדמה ובמעביה.

הנה חגוֹנו שנת ראשונים ומתרפקים על העבר הקרוב של מעמיקי שורש. השנה חגונו גם חצי יובל שנים לחניתה. היא זכתה, בהמשך לנהריה, להציב גבול לישראל ולהוליך אחריה שורה שלמה – שרשרת מיוחסת של ישובים מניחי־יסוד חדשים ומכי שורש.

וכעת מתוכננים ומתכננים אנו הקמת עשרות ישובים נוספים בגליל המערבי על־ידי עבודת פיתוח והכשרת קרקע. בעוד אלה מצמיחים שרשים צעירים וחדשים ובעוד הם מטמינים יסודות ונכסים חדשים באדמה, באים אחרים ומגלים וחושפים טמונות ונצורות קדמונים, אשר מקרבים אותנו אל העבר וקושרים את עם הארץ המתהוה מחדש, באלפי נימים, אל מוצאו ואל מקורו.

אודה ולא אבוש כי מדי תחשׂפו ממצאים – חרסים, כלי־בית או כלי־ עבודה – עובר רטט בלבי, ואין הדבר משנה אם זאת קערת זכוכית או כף מכסף, אם התגלית בכנישתא בחמתא דטבריה, בפקיעין, בחצור או הגניזות של מערות מדבר יהודה. חש אנכי שעבותות חדשים מקשרים אותנו אל העבר המפואר וכאילו מיתרים, שנותקו והתקלקלו, מתאחים ומתחילים לנגן מחדש.

בעבודתכם הקניתם לעם, על שדרותיו הרחבות, תורה ומדע, אשר בהם כרוכה גם חשיבות פוליטית – כי עם המכיר את שרשיו ומתקשר בהם מחדש מסוגל לעמוד איתן ולהגן על ארצו, להיאחז בה בצפרניו ולכבוש אותה בדרכי עבודה ושלום ולהחזיק בה לעולמי־עד.

אינני בטוח אם ראשוני החלוצים, שפורצים היו במעגלי־“הורה” סוערים ובקריאות “הגלילה” ו“אל יבנה הגליל” – אם ידעו הרבה על הצפונות הטמונות בו בגליל מבחינה היסטורית ומבחינה ארכיאולוגית. אך זהו דרך הרוח, דרך רוחו של עם בריא, שמשמעויות וערכים לאומיים פורצים מתוכו בכוח־איתנים, המשתפך ממקורות חיוּתו ותרבותו.

איני רוצה, ואיני יכול, לדרוש במופלא ובלמעלה ממני – ובמיוחד מה שלמטה ועמוק ממני. אך האכסניה מחייבת, ופטור־בלא־כלום אי־אפשר.

מאז ומתמיד היו הגליל ואנשיו משתבחים בסגולות־יקר של גבורה ותורה. מה לנו עוד מפוארת מאושא, שבה נתחדשה הסנהדרין ותוקנו “תקנות אושא”, או ציפורי, שבה, כידוע, נחתמה המשנה? ומי יודע שמא בהמשך חיפושיכם תמצאו שרידי קלף או מגילות אשר יקשרו אותנו עם חכמינו הקדומים ועם מקומות אלה של פאר וגדולה.

ואשר לגבורה – שלח ידך ב“פרד”ס" ואתה קוטף ומוציא משם שלל ענינים ושמות, שכל אחד מהם הוא עולם־גבורה מלא: גמלא, גוש־חלב, יודפת, וכלה בעלילות “השומר” ותל־חי בימינו. ניתן לומר: גבורה – גבורת הרוח וגבורת הגוף – מא' עד ת': מאושא ועד תל־חי!

והנה עכשיו עומדים אנחנו על סף הכאת שרשים חדשים בגליל – על סף יישובו ואיכלוסו של הגליל. מיסוד חניתה לפני חצי יובל ועד היום הקימונו כשלושים ישובים בגליל המערבי. אמונתי כי בעוד עשור נוכל לחוֹג הקמתם של עוד עשרות ישובים חקלאיים ומרכזים כפריים בגליל זה – מן המערב מזרחה, ייתכן ועל־ידי זאת מכינים אנחנו חומר תעסוקה לחוקרי הארץ שיבואו בעוד אלפים בשנים.

רבותי! שלא כדרך חירם מלך צור, ישרו בעיני “עשרים עיר בארץ הגליל”, ואתחשב בהן יותר מערי החוף – שהרי נתברכנו בישוב צפוף ואף צפוף מדי במישור החוף.

פתחתי ואמרתי “טוב להודות ולברך”. במה אברככם? אומר: “חפישו באורייתא” וחפירו בארעא דאורייתא, שהרבה מהוד עברנו ותפארת קדמוניותינו טמונים בהן!


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49227 יצירות מאת 2721 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20979 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!