רקע
ישראל זמורה

 

א    🔗

נביא־לדבר־­אחד הוא חגי:

– – עֶת־בֵּית יְיָ לְהִבָּנוֹת! –

ואם כי שאיפתו תקיפה ודעתו עקבית מאד – הרי לשונו רכה ופשוטה גם יחד; הוא מסביר־מוסר ולא מטיפו; דבורו שלו לבבי, אלא שהוא פונה יותר אל הגיונו של השומע:

– – הָעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים, וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב? –

ואִלו הסברה שידכם קצרה וכי יכלתכם דלה ואין אמצעים להקים הבית, הרי שאין ממש בכך. כי הנה (מסביר הנביא) היה זמן גרוע מזה, ואעפי"כ לא כלו הקצין:

– – זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה – וְהָבֵא מְעָט, אָכוֹל – וְאֵין־ לְשָׂבְעָה, שָׁתוֹ – וְאֵין־לְשָׁכְרָה, לָבוֹש – וְאֵין־לְחֹם

לוֹ, וְהַמִּשְׂתַּכֵּר – מִשְׂתַּכֵּר אֶל–צְרוֹר נָקוּב –

הרי שהטענה “אין לי” לאו טענה היא: ולא די גם בזה, כי יש ונדמה לך שאתה רואה את חגי הנביא והוא אוחז בידי האנשים, כאלו טופח להם על שכמם, מעודד ומזמין במישרין למעשה:

– – עֲלוּ הָהָר, וַהֲבֵאתֶם עֵץ, וּבְנוּ הַבָּיִת, וְאֶרְצֶה־

בּוֹ וְאֶכָּבְדָה, אָמַר יְיָ –

כמה מתק־שפתים כאן, כמה נועם של שדולים: וכפשטות משאו של הנביא כן גם פשטות ההשפעה ותוצאותיה:

– – וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל וִיהוֹשֻׁע בֶּן־

יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֹל שְׁאֵרִית הָעָם בְּקוֹל יְיָ

אֱלֹהֵיהֶם וְעַל־דִּבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא! –

והאם לא טבעי מטבעי הוא שנביא בעל דרך כזאת יהיה גם מודה לבסוף ומחזק את ידי השומעים בקול? ואמנם כן הוא: –

– – וַיֹּאמֶר חַגַֹי מַלְאַךְ־יְיָ בְּמַלְאֲכוּת יְיָ, לָעָם

לֵאמֹר: אֲנִי אִתְּכֶם, נְאֻם יְיָ! –

ועכשיו לא נשאר אלא לקבוע עובדה, שהיא אידילית ממש:

– – וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית־יְיָ

צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם; בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה

לַחֹדֶשׁ, בַּשִׁשִׁי, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ. –


 

ב    🔗

בפרק ב' נמשך רוֹך־הנפש של חגי, כי הנה רואה הוא ללב המלך והעם, המצטערים על שהבית החדש “כמוהו כאין” לעומת “כבודו הראשון”, ומובן שהוא מוסיף ומעודדם, מוסיף ומחזקם:

– – לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת; גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה, הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן! –

ואם הוא מדבר על עונש – הרי זה רק על אשר היה ואיננו עוד, אולם “מן היום הזה ומעלה” – ברך וברכם ה' צבאות; ואף בדברו על הטהרה והטומאה, ־ באינטימיות ידבר, בצורת דו־שיח ממשיל הנביא את משלו כדי להפיג את הפחד, ובשביל לקרב את הדברים אל הלב; וגם כשהוא תובע שמוע תשמע כעין בקשה בתביעתו כי הלא זו לשונו כמה וכמה פעמים:

– – שִׂימוּ־נָא לְבַבְכֶם עַל דַרְכֵיכֶם – – וְעַתָּה,

חֲזַק, זְרֻבָּבֶל – – חֲזַק, יְהוֹשֻעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק –

– – חֲזַק, כָּל־עַם הָאָרֶץ – – וּרוֹחִי עֹמֶדֶת

בְּתוֹכְכֶם, אַל־תִּירָאוּ

ואל איזה “גמר־טוב” הביא חגי את נבואתו, כמה עדנה אבהית נסך לתוך הסיום שלו! –

– – בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם־יְיָ צְבָאוֹת, אֶקָּחֲךָ, זְרֻבָּבֶל

בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי, נְאֻם יְיָ וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם,

כִּי־בְךָ בָחַרְתִּי, נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת! –


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50110 יצירות מאת 2768 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21350 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!