¹

ידיעות מענינות עליהם נמצא בתשובתו החשובה של מהר“ם חלואה הלקוחה מכ”י המוזיאום הבריטי Add.26.983 דף רפ“ט ע”א. ר' משה היה אחד מזקני הרבנים בזמן הר“ו והריב”ש. את זמנו אפשר לקבוע בקירוב ע“פ דבריו בתשובתו שהובאו בהסכמת הרב ר' אברהם אשכנזי על חידושי מהר”ם חלואה לפסחים²: “אנכי היום בן שמנים שנה, ראיתי מלפנים בני עליה בקאטלוניה וכמה רבנים… ובבחרותי נתגדלתי בברצילונא בבית מדרשו של הרב הרשב”א ז“ל, עם הרב בנו ז”ל… ואחריו ראיתי המאורות הגדולים הרב רבינו פרץ ז“ל³ והרב ר' נסים ז”ל. ועל תשובותיהם כתבתי דברים להם ולא נסכמתי עמהם… הן אני נתישבתי העיר טורטושא זה ל“ה שנה…” לפי זה יוצא שחי בשנות ה“א ס' – קמ”ה בערך, ואת תשובתו הנז‘, וכן גם את התשובה שלפנינו, כתב אחרי פטירת הר“ן⁴. הריב”ש בתשובותיו סי’ שצ“ה ושצ”ו מזכיר את ר' משה בכבוד רב, כאחד מזקני הדור תשובות ר' משה חלואה היו למראה עיניו של מהר“י ן' לב⁵, כי בתשובותיו ח”א סי' ג' הוא כותב: “ואני הצעיר אחר שעיינתי בתשובות הרב ר' יצחק בר ששת ובתשובות הרב ר' משה חלוואה זלה”ה במעשה שהיה בימיהם עמדתי על סוף דעתם“. ושם סי' ס”ד הוא כותב: “והנה מצאתי תשובת הרב רבי משה חלוואה שהיה רב מובהק בזמנו של הר”ן", והוא סומך עליו לפסק הלכה.

בשאלתו של השואל נזכרו שלשה ספרי תורה חשובים שהיו לקהלת ברצילונה, ומהם שנים קדומים ביותר: ספר כתר תורה וספר סיני. יש לציין שבקהלה זו נמצא גם מקרא שנכתב בירושלם, כמו שנראה מן הכתובת המובאה בספר של גינצבורג Introduction To the Massoretico – Critical edition of the Hebrew Bible עמ' 748: “והספרים אשר מהם העתקתי הספר הזה היו ספרי חמדה… גם בהם ספר אחד מחברת תלמוד תורה, אשר נכתב בברצלונה המעטירה, אשר העתק מן המקרא אשר נכתבה בירושלם עיר הקדש ת”ו במהרה והיא מקדשי“ה בשם נקראה⁶” בספר אור תורה לר“מ לונזאנו נזכרו כמה פעמים ספרי קטלוניא, עי' דף ד' ע”ב בס' שתי ידות: “ועד אחרין עאל קדמי ספרא דוקנא סגי לחדא דאיכתיב בקטלוניא ביומין קדמאין” (ועיי"ש גם בדפים ה' א‘, ט’ ב‘, י’ ב', ועוד). ואף כאן הכונה בודאי בראש וראשונה לספרים שנכתבו בברצלונה, הקהלה העתיקה, שכבר במאה הט' שימשה מרכז רוחני לשאר קהלות ישראל בספרד. אגב יש להזכיר, שגם הר"ן, רבה המפואר של קהלה זו, כתב בעצם ידו ספר תורה מדויק⁷, וספר תורה מיוחס לו הובא למכירה בירושלם לפני שנים אחדות.

ובעיקר השאלה שדן בה מהר“ם חלוואה, בענין ספר תורה שנכתב בנגוד לכללי המסורת, עי' בתשובה הרשב”א בשו“ת המיוחסות להרמב”ן סי' רל“ב, ודבריו קרובים מאד לדברי הרשב”א, אלא שכנראה לא היתה תשובת הרשב"א לנגד עיניו.

עוד תשו' שאלות לרב ר' משה חלואה ז“ל. בכתבך ספרת כל משפטי פיך⁸. אמרת: נמצא חומש מוגה בתכלית ההגהה מחסרות ויתרות ופרשות וחגין, הכל כתיקון מ”ח, ובסוף כל סדר וחומש סכום אותיות ותיבות, ונעתקו ממנו ספרי תורה ופרשת נשיאים שבמדבר סיני ושבשלח לך כתובות בו ראשי שבטים בראשי שטות. וכך נמצא במסורת: שבטיא דבמדבר סיני ודויתורו בריש שיטיא. ואתה שמעת וידעת שהרב ר' ניסים ז"ל הרגיש בספר התמיד שבהיכל ברצלונה שהפרשיות הנז' היו מתחילין הפסוקין כראש שיטין ומסיימין בחצי שטין, ובטל התמיד⁹, שאמ' שהוא כעין שירה, עד שהתקין והאריכו האותיות עד סוף כל שטה ושטה. ותמהת על הדבר מה נעשה למסורת, ושני ספרים אחרים קדומים לקודמים: ספר כתר תורה וספר סיני נמצאו הפרשיות הנזכרות מתחילין בראש שיטין ומסיימים בסוף שיטין, ובקשת להעמידך על דעתי.

תשובה. דעות חלוקות לחכמי תורה בדינין במצות ובאיסור והתר רבו כמו רבו, עד שירדה תורה לסוף דעתן של בנות¹⁰ ונתנה קיצבה לדבר בשני פנים, הא' אחרי רבים להטות, והשני אשר תקראו אותם אתם, אפי' שוגגין אפי' מוטעין ואפי' מזידין¹¹. גם רבותי' ז“ל נתנו קצבה לדבריהם ואמרו¹² כל הלכה שהיא רופפת בידך צא וראה היאך צבור נוהג ונהוג כן, ואלמלא סייגין הללו היו רגליהן של שונאי ישראל מתמוטטות, שהרי אפי' בגופה של תורה ובקריאתה נחלקו, אמרו בפ' קמא דקדושין ופ' אין בן המודר¹³: במערבא פסקי ליה להאי קרא לתלתא פסוקי, ויאמר י”י אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן, ואעפ“י שהכל הלל”ם כמו שאמרו שם¹⁴ ושום [שכל] אלו הפסוקים, ובפ' עומד ויושב¹⁵ אמרו כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקי ליה, ובפ' הישן¹⁶ לבוד הלל“מ כל פחות מג' כלבוד דמי רשב”ג חולק ואמ' ארבעה, ובפ' העור והרוטב¹⁷ ר' יוסי לית ליה טומאה רצוצה בוקעת והיא הלכה למשה מסיני, והרבה בדומה לזה, והכל מתוקן על ידי אחרי רבים להטות. ולפי' אין מחדשין שום דבר על פי המסורת שיש בחדושו ספק פסול אלא הולכין אחר ספרי רוב הסופרים שהם כדאי לסמוך עליהם ואחר מנהג הכללי. תדע לך שהרי בג' ובמדרשים אמרו כלה¹⁸ כתיב, פלגשים¹⁹ כתי‘, ותשמם²⁰ כתי’ ובספרי התורה אשר אתנו כלם מלאים ולא עלה ל…²¹ לתקן, ולא תהא המסורה גדולה מן הגמ' ומן המדרש. וכבר העמידו חכמים דבריהם בהגהת הספרים על דין זה של תורה ללכת אחר הרב. אמרו במס' סופרים כו' אמר רשב“ל ג' ספרים נמצא בעזרה ספר מעון וספר זעטוטי בני ישראל וספר היא, באחד מצאו כתו' מעון אלהי קדם ובשנים מצאו כתו' מעונה אלהי קדם וקיימו שנים ובטלו אחד. באחד מצאו כתו' וישלח אל זעטוטי בנ”י ובשנים מצאו כתוב²² אחד עשר היא וקיימו שנים ובטלו אחד. לפיכך אין משנין מדרך רב הספרים לעשות פרש' הנשיאים כשירת האזינו, שאם עשה פרשה שבתורה כאחד השירות פסל, כדאיתא בפ' הבונה²³, וכ“ש בענין הזה שאפשר לקיים מסורת בלא פסול, ואמרו בריש יבמות כל מקום שאתה מוצא עשה ול”ת אם אתה יכול לקיים את שניהם מוטב, ואם לאו יבא עשה וידחה לא תעשה. וכאן איפשר להתחיל בראשי שיטות ולמלאות כל שיטה ושיטה בהארכת האותיות. גם אם נכתבו תחלתן בראשי שיטין ומסיימין הפסוקים באמצע שיטין בלתי הפסק ובלתי צורה שירה אין לפוסלו בכך בדיעבד אעפ“י שרוחב הדף מתקצר באותן השיטין, אחר שאין שם לא צורת שירה ולא צורת פרשה שהם לצורך ענין שנוי הדף בקצור מקצת רחבו אינה מעכב, כדמשמע בפ' הקומץ רבה²⁴ גבי לעיני כל ישראל באמצע שיטה ובסוף הדף, דאמר מקצר ועולה עד שמגיע לסוף הדף, פי' מקצר ארך השיטין בסופם. ולא דמיא הא לההיא דפ' הקומץ²⁵ דקרי למזוזה שעשאה שתים ושלש ואחת עשויה כשירה, דהתם שעשה דפין או תיבות כפי הפירושין שתים ושלש ואחת למטה באמצע והיא כעין שירה אבל הכא בשיטין שוות אלא שהן קצרות משאר שיטות הדף אין זה כשירה, ואלו כדרך זה נמצאו אותן הפרשיות בספר התמיד, שכך נראה מלשונך, תמה אני מה ראו על ככה לבטל ולחזור ולתקן. ואם אתה עושה אותו כשירה צריך היה לסלק כל הדף כמו שאכתוב²⁶. וכמדומה אני בתחלת שימושי לפני מורי הרב נאשתרוק שלמה²⁷ ז”ל נתעוררו על ספר התמיד הנז' על אותה פרשה ולא הוציאוהו מחזקתו ולא הורידוהו מקדושתו ולא נתתי אל לב מה הוא ענין, כי נער הייתי, אבל אין משיבין את הארי לאחר גניזה²⁸. זהו דעתי באותן הפרשיות.