הידיעות שישנן בידנו על הנגיד ר' יהונתן הכהן שולאל אינן מרובות ביותר, לכן חושבני שכדאי לפרסם את הכתובה הזאת, שממנה נראה שבשנת רנ“ט עמד עוד במשרתו. זוהי תוספת חזוק לאותה כתובת שפרסם ר”י טולידאנו ב“העולם” שנה א' גל' מ“ג, שלפיה מת ר' יהונתן בכ”ד אייר שנת רס“ב, בעוד שההיסטוריונים חשבו שמת בשנת ר”נ בערך3. ממנה אנו ראים גם את רוב התשבחות שבהן שבחוהו פארוהו בני דורו. ממנה נדע גם כן שעד סוף קיומה של נגידות נהגו יהודי מצרים לציין בכתובותיהם, ולנכון גם בקצת שטרות אחרים, את ה“רשות”: רשותיה דאדוננו נגידנו וכו', דבר שכבר קמו לו מתנגדים עוד בזמנו של הרמב"ם, קצת מבני אלכסנדריא קבלו על עצמם בחרם “שלא ישמעו [רשות] לאדם בעולם לא לראש גולה ולא לראש ישיבה”4.
המכתב המתפרסם אחרי זה נוגע לתולדות הנגיד ר' יצחק שולאל, שהיה גיסו5 ובן אחיו של ר' יהונתן. כותב המכתב, ר' יהודה ליב האשכנזי, נמנה בין פקידיו של הנגיד, שהיה “מעלם דאר אלצרב”, הממונה על בית יציקת המטבעות6, ועושי דברו. כשירד הנגיד מגדולתו, כ“שנתבלבלו ענייני היהודים” במצרים, ו“נחבא מחמת המציק”7 סולק ר' יהודה ליב ממשרתו ומנת חלקו היו “היגון והאנחה”. וכשחזר הנגיד לכנו הראשון מביע הוא את שמחת על זה, “כי ששונך הוא ששוני ושמחתך שמחתי”, ורצונו הוא להיות “עבד לאדוני כאשר הייתי”. מתנצל הוא על שלא כתב אליו עד היום, “כי היה עת לחשות”, ומרמז על אויביו של הנגיד. הם “ירדו מטה מטה במצולה ואדוננו יעלה מעלה”. החתימה היא בכתב ודיו אחר מן הכתב והדיו שבו נכתב המכתב. כנראה לא ידע אשכנזי זה לכתוב בלשון יפה או בכתב נאה כיאות לכבוד מקבל המכתב, ולכן פנה לעזרתו של סופר מובהק. יש להצטער על שלא נרשמה שנת הכתיבה, אמנם אפשר לקבוע אותה בקירוב על יסוד שאר הידיעות שהגיעונו על נגיד אחרון זה.
הכתובה והמכתב מתפרסמים מתוך הצילומים של רש"ז שוקן, ואני מביע לו את תודתי על שהרשה לי בטובו להשתמש בהם.
- [כת"י אוכספורד 2875³]
ברביעי בשבת עשרה ימים לחדש אדר הנהדר שנת [אלף] ותמני מאה ועשר שנין
לשטרות למנינה דרגילנא לממני בית הכא
בעיר אלקאהרה הסמוכה לפסטאט מצרים דעל נהר [ני]לוס מותבה רשותיה
דאדוננו נגידנו הודנו והדרנו צניף, תפארתנו
ועטרת ראשנו חמדת לבבנו דגל מחנותינו מנהיג קהילותינו משוש זמננו נשיא השם
בתוכנו מעון התום והצדק מחזיק הבדק
נגיד הנגידים ידי הידידים גדול ליהודים האהוב המעולה הכהן הממולא החכם
המופלא בכתם אופיר לא יסולה הנגיד הגדול
המעוז המגדול הרב המובהק הפטיש החזק דגל הרבנים ישמרו שוכן מעונים האל
חכמה ותבונה בלבו נתן הוא מר' ורבי' א"ע8
יהונתן ויזכה לסעודת לויתן תכון ממשתלו לנצח אנ“ם9 איך כג”ק הצ“ת א”ע10 שמואל השר היקר הבחור המיוקר החתן הנחמד
הדרת החתנים הברוך מבנים יראה זרע יאריך ימים ושנים ס“ט ב”ר יוסף נ"ע
בר משה נ"ע דידיע11 חדידה אמר לה לכלתא
בתולתא יקירתא הקרואה אסתר ברת משה ס“ט בר מימון נ”ע הואי לי לאינתו
כדת משה וישראל ואנא במימרא דשמיא
אפלח ואוקיר ואיזון [ואסוב]ר ואפרנס ואכלכל ואכסי יתיכי כהלכת גוברין
יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומסוברין
ומפרנסין ומכסין ית נשיהון בקושטא ויהיבנא ליכי מוהר בתוליכי אחיד וקים
עלאי מנהון זוזי מאתן דאינון עשרין
וחמשה זוזי מזוזי כספא דחזו ליכי ומזוניכי וכסותיכי וספוקיכי ומיעל לותיכי
כאורח כל ארעא וצביאת אסתר כלתא
בתולתא דא והות ליה לאנתו ואוסיף לה על עיקר כתובתא דא תשעין ושבעה דינרי
דדהבא ונתן לה מהם בתורת מתנה
גמורה מה שקבלה ממנו והגיע לידה ארבעין דינרי דדהבא ונשאר לה מהתוספת
וזאת מאוחר12 עליו חמשין ושבעה דינרי דדהבא וסך נדוניא דהנעלת ליה מבגדים ותכשיטין ושמוש ערסא שבעין
דנרי דדהבא ועיקר ותוספת [הנהוג]ים
שיתין דינר סך הכל מאה ותלתין דינרי דדהבא דשוי כל דינר מנהון תלת מאה
כספים מפרוטות משא ומתן של מצרים
בזמן הזה. קבילנו עלוהי ועל ירתוהי בתרוהי ובאה כל הנדוניא לידו ונעשית
ברשותו וזקף הכל על עצמו
במלוה ורשו וכך אמר לנא ר' שמואל התנא דנן אחריות כתובתא דא עיקר
ותוספת ונדוניא אלין קבילית עלאי ועל
ורתאי בתראי ועל כל שפר ארג ונכסין וקנינין דאית לי תחות כל שמיא דקנאי
ודעתיד אנא למקני מקרקעי ואגבן מטלטלי
כולהון יהון חארין ועבראין לפרעון שטר כתובתא דא ואפילו מגלימא דאכתפאי
ועוד קבל על עצמו חתנא דנן שלא ישא
ויקח עליה אשה אחרת בלי רצונה ואם רצה לישא שלא ברצונה יוציאנה תחילה
ויתן לה כתובה מיד ועדו קבל עליו שתהיה
האשה האת נאמנת עליו בכל מיני מ[אכל ומש]קה ואין לו ולא ליורשיו להשביעה
על זה שום שבועה ואפילו חרם סתם13
וקבלו עליהם בענין הירושה מנהג התקנה שאם חס ושלום תפטר האשה בלא ולד
מניה של קיימא דכר או נוקבא שיהיה
חצי מה שימצא מעזבונה ליורשיה14 ומעשה ידיה לו וכסותה עליו והדירה בידו.
ואתרינו בכלתא דא שאם
תראה אפילו טפת דם כחרדל שתהיה סופרת שבעה ימי נקיים ואחר כן תטבול
טבילת מצוה ואם… תעבור
על זה תצא בלא כתובה15 וקנינו מ' שמואל חתנא דנן ומאסתר כלתא דא על כל
מאי דכתיב ומפרש לעיל…
מעכשיו במנא דכשר למקני ביה דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי אלא כחומר
וכחוזק כל {השטרות העשויים]
כתיקון חז"ל מן יומא דנן ולעלם וקבל [עליו החתן מר' ור' שמואל כל מאי דכתיב
המפורש לעיל]
……. דוד זלה"ה………
ב. [כת"י אוכספורד 2878]16)
נאם לגבר הוק[ם על]17. שלום רב כמי שועל18. ושמחה וששון לאורך ימים. חבלים יפלו לו בנעימים19… בעושר וכבוד. תבוא עליו ברכת אבוד20. הוד והדר לפניו. תעבור המנחה ע[ל פניו]21… פלא הזמן יועץ למלך. יפה אתה כלך22. אדונינו נגידנו ומורינו. כהן לאל [עליון] אחינו23. שמו נודע בכל ישראל. האלוף הגדול כה“ר יצחק שולאל. השי”ת ירבה שלותו וירום הודו ותפארתו. אויביו ירדו מטה מטה במצולה ואדונינו יעלה מעלה מעלה. אדוני ואבי, אחר דרישת השלום והאמת באתי להודיע למעלתך שנתת שמחה בלבי על כי השי"ת החזיר את מעלתך לכנך ראשון, כי מאהבת ה' את ישראל נתנך עליהם לנגיד. ומי יתן והיה כזה כל הימים כי אז היתה שמחתי שלימה. כי ששונך הוא ששוני ושמחתך שמחתי. ועל כי בחנתי היגון והאנחה כשירדת פלאים, לכן נכפלה שמחתי מאז שנתחדש כנשר נעורי מעלתך וחזרה העטרה לישנה, ועלש לא הרביתי לכתוב לאדוני מקדמת דנא זה היה בסבת דבר מה אשר אין עת להעלותו על הפה. כי היה עת לחשות ועתה עת לדבר. ואדוני חכם כמלאך אלהי' להבין הדבר על בוריו. ומעתה אחלה למעלת' אדוני שאל תמנע טוב מבעליו להודיעני שורותים על יד אחד מעבדיך אם יש איזו דבר חדוש הראוי להודיע לעבדך. בזה אהיה עבד לאדוני כאשר הייתי. ותגמור אומר ליקום לך24. ואיך יוכל להיות לי שמחה יותר גדולה רק כשתשימני למשמעתך ושאוכל לשרת לאדוני כחפצו כרצונו. וזה יהיה שלום לאדוני ולכל בני ביתו ולכל דורשי שלומו כחפצך וכחפץ משרת והדום רגליך… יהודה ליב האשכנזי.
נכת' ליל ה' פרש' ולכל בני ישראל היה אור במושבותם25. בסבתך26.
-
נדפס ב“ציון” שנה ב‘, עמ’ 121 – 124. ↩
-
314 ↩
-
גריץ־שפ"רח"ז עמ' 17: רוזאניס שם ↩
-
שו“ת הרמב”ם הוצ‘ פריימן, סי’ קי"א ↩
-
מנחה לדוד עמ‘ רל"ו. אשתו הראשונה של ר’ יהונתן היתה אחות ר' יצחק. ↩
-
עי' קובץ החברה לחקירת עתיקות א"י, שם. ↩
-
דברי ר‘ אברהם הלוי שהובאו בהקדמת ס’ כתר תורה לר"ש די אבילה. ↩
-
אור עינינו. ↩
-
=אמן נצח סלה. ↩
-
=כבוד גדולת קדושת הדרת צפירת תפארת אור עינינו. ↩
-
הידוע בכינויו ↩
-
על המאוחר עי‘ מש"כ בס’ השטרות לרב האיי עמ' 62 ובתשובות הרמב"ם. (לפי המפתח של ד"ר פריימן). ↩
-
עי‘ על תנאים האלה בתשובות הרמב"ם סי’ רצ"ז, ↩
-
עי‘ מש“כ במאמרי על ”התקנות והמנהגים השונים בירושת הבעל את אשתו", מדעי־היהדות ספר ב’. ↩
-
תנאי זה נהגו לכתוב במצרים אחרי זמנו של הרמב“ם ע”פ תקנתו הידועה, עי‘ תשובות הרמב“ם סי צ”ז. ועי’ גם סי' קצ“א – קצ”ו. ↩
-
דורש תיקון – הערת פב"י ↩
-
שמואל ב‘ כ"ג א’. ↩
-
עדה“כ ישעיה מ' י”ב. ↩
-
תהלים ט‘ ו’. ↩
-
עדה“כ איוב כ”ט י"ג. ↩
-
בראשית ל“ב כ”ב. ↩
-
עדה“כ שה”ש ד‘ ז’. ↩
-
=אלהינו. ↩
-
איוב כ“א כ”ב. ↩
-
פר' בא. ↩
-
בסבת עליתו של הנגיד לגדולה היה אור לכל בני ישראל, וקוילי, בקטלוג שלו, רשם שמכתב זה נשלח בשנת 1724 = ה' תפ“ד, מפני שחשב בטעות את המלה הזאת ”בסבתך" לפרט השנה. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.