רשימת הנגידים שעמדו ליהודי מצרים אחרי ר' דוד ב“ר יהושע, אחרון הנגידים למשפחת הרמב”ם ז“ל, אינה מלאה ואף ידיעותינו עליהם הן מועטות ביותר2. בשנים האחרונות נתרבו קצת ידיעותינו על שני הנגידים האחרונים, ר' יהונתן הכהן שולאל וגיסו ובן אחיו א' יצחק שולאל, ובמקומות שונים פרסמתי קצת תעודות וידיעות הנוגעות להם3, אולם ביחס לנגידים שקמו בתקופת הזמן שבין ר' דוד ובין ר' יהונתן לא נתחדש דבר. חושבני איפוא שכדאי לפרסם את תעודות הבאות, שיש בהן משום תוספת קטנה של ידיעות הנוגעות לנגידים וגם לתולדות היהודים במצרים ובא”י במאה הט“ו, שאף ביחס להם הרי מקורות אותה תקופה מעטים ודלים ביותר. התעודה הראשונה מזכירה את “אדוננו מאור עינינו נגידנו [השר] ר' עמרם”. שמו נזכר עד היום רק פעם אחת, במכתב הערוך אליו בשנת ר”א קע“ט4, על השמועות נפוצו אז בענין עשרת השבטים, אבל התארים המליציים המרובים שבאותו מכתב נתנו עוד למאן מקום לפקפק אם אפשר בכלל לדבר על נגיד בשם עמרם5 והנה בא המכתב שלפנינו ומסלק כל פקפוק. המכתב נכתב בשנת “ולקחתי אתכם לי לעם” (שו' 48), היינו ה”א ק“מ. אבל תאריך זה מוטל בפסק. כי מתעודה אחת שפרסם מאן6 יוצא כאילו הנגיד ר' דוד ב”ר יהושע עמד בנגידותו עוד בתחלת המאה הט“ו, ולפי זה נצטרך להאריך את זמן עמידתו במשרתו לחמשים שנה בערך, שהרי אביו ר' יהושע נפטר בש' 13557, דבר אפשרי אמנם, שהרי ר' דוד נכד הרמב”ם עמד במשרה זו יותר מששים שנה. אם כן הוא יש להוסיף נקודות גם על המלה “לי” והתאריך הוא “לי לעם”, היינו ד“א ק”פ (1420). אך אפשר להציע לשאלה זו גם פתרון אחר: ר' דוד חי שנים רבות בדמשק וחלב (בע' 1375 – 1386). הסבות לכך אינן ידועות לנו, ואפשר שמטעמים מדיניים הוכרח להסתלק מן הנגידות ולצאת את הארץ ובמקומו בא ר' עמרם. כשחזר ר' דוד למצרים חזר גם לנגידותו. ורק אחרי פטירתו שימש שוב ר' עמרם בנגידות, וע“כ אנו מוצאים אותו נגיד גם בש' ק”מ וגם בש' קע"ט.
מיתר הידיעות שבמכתב יש לציין ביחוד את העובדא שבקהלת קהירא היו אז כמה רופאים. אף במכתב שפרסם מאן ושנכתב בש' 1409 נזכרו כמה רופאים, וזהו ענין לחקירה מיוחדת על הרופאים היהודים במצרים בתקופת הממלוכים. ראויה לתשומת לב גם הידיעה שר' דוד הספרדי הקדיש “ה' כספים לשמן לבית שמואל הנביא (שו' 41)8. הכותב מבקש שישלחו לו סכום זה בצרוף סכום קטן הנועד בשביל אמו, ומכאן ראיה שישב בירושלם והיה מפקח על הקבר הקדוש הזה. הכותב אף הוא היה ספרדי: יוסף ב”ר אליעזר הספרדי, ויש בידינו כמה ידיעות על התישבותם של כמה יהודים ספרדים בא“י אחר גזירת קנ”א עוד לפני הגרוש9. אביו ר' אליעזר נפטר בעיר הקודש ונקבר במערת יהושפט10).
המכתב השני, הקרוע והחסר בסופו, ערוך ל“נגיד הנגידים… מה”ר נתן", הוא ר' יהונתן הכהן שולאל11. הכותב, צדקה ניס, בא להמליץ לפני הנגיד על שני אחים שיש להם ריב עם שני אנשים אחרים הנאשמים בגניבת ממון אחיהם, והדבר נודע לשר העיר. לרגלי זה הוכרחו הנאשמים להיות נדים ומטולטלים ממקומם (שו' 14). על אחד מהם מספר הכותב, “שפעם אחת הוליך גבינה למצרים וטען שמן היהודים קנה וחקרו על הדבר ונמצא שקר והעניש אותו מה"ר יוסף הנגיד ז"ל ומכר הגבינה לגוים”. מתעודה אחת השמורה בקמברידג' T.־S. 8 195 12 יוצא שיוסף זה היה כבר נגיד בש'
- בש' 1481 מלא כבר בנו ר' שלמה את מקומו, כמו שמספר ר' משולם וולטירה בספר מסעותיו13.
מן התוספת הבאה על הגליון נראה, שהנגיד ר' נתן היה מכובד גם בעיניהם של סוחרים נכרים שהכירוהו או שמעו עליו.
מענין יותר הוא המכתב השלישי שכתב ר' יעקב נקאוה לר' יצחק שולאל. בזמן כתיבו של מכתב זה עוד לא היה ר' יצחק בנגידות ו“אדון כל ישראל” (שו' 10) היה דודו ר' יהונתן. כנראה עמד אז ר' יצחק לישא אשה והכותב מברכו “שיבנה לו בית נאמן כחפצו” (ש' 3). ר' יצחק היה בא“י ושהה בחברון ובעזה, כנראה לרגלי עסקיו ומסחרו בתבואת הארץ וחזר למצרים. ר' שמואל מיניר הנזכר כאן (שו' 5) היה אחד מרבני ירושלם בשנות ר”מ–רמ"ח בערך ומסבת הדוחק בירושלם הלך לדמשק14.
בסוף מצורפת תעודה על הלואה שנעשתה בהסכמת הנגיד ר' שולאל מן הכספים של ישיבת ירושלם שהיו בידי מהר"י בירב, “מפני שהיו צריכים המעות” לדבר נחוץ “ולא היו יכולים ל[מהר] לגבות אותם מן הקהלות”.
א. [כ"י קמברידג' T.־ S.16.46]
[יוסף בר] אליעזר זמן הוריד והערה.15
[ ס. פ..] רבו דרושה יהי16 חלק[ו] בגן יוצרו ברורה.
[אהבה מ]כלכלת את השורה17. באשר מימי קדם קדמתה
[יש] חומר וצרה. ואם עבר זר בתוכה שהוא נחש
5/ [הקד]מוני נכריה עבודתו מסעף פארה. על כל פשעים
[תכסה] אהבה ולא תקום פעמים צרה. ובעונותי לא אוכל
[יען ו]ביען18 לי העת עת מארה. אכן אודיעך קצת
[מעשי]נו אחת מני אלף בקצרה. דע אחי כי כל השנה
[הז]את לא חסרו מביתינו חליים רעים ורוח נשברה. עד כי
10/ לפעמים היינו שוכבים שלשתנו ולפעמים השנים ולפעמים
[הא]חד [להי]ות עששית התמיד בחליים דולקת תדירה. סוף
[דבר] עד אש באו ימי הרעה והגיעו ימים אשר אומר אין
חפץ כי נפשי מרה. כי נפלה עטרת נפשי, רכבי
ופרשי, קרן ישישי, משיב נפשי, בעת מולד ראש חדש כסליו
15/…… אוי לי על שברי נחלה מכתי אל
…….[אך] זאת נחמתי בעניי שנפטר בעיר
[הקד]ש ונקבר [במערת יה]ושפט מכוון כנגד העזרה ודע
……….. נ]שמתו מן הגוייה אמרתי לדודך נר"ולבקש
……….. על העֶכיר………..ם לו ז"ל כאשר
20/…… וברכך לפני יי', לפני [מותו]….. ורה. ולבי הומה
כנהמת ים מיום הפלג"ה [ועצמי] מני חורב חרה19 ולא
רק אל אל הלחם אשר אכלנוהו יחד והמטה אשר היינו
[מונ]חים20 שוכבים אוהבי לנום בצל קורה. ולימודנו יחד
[בשבת]נו מימים ימימה חיבה הדורה. ואומר בלבי לכו
והודעת בעל הדין כמאת עדים דמי עם בדיקה וחקירה21).
25/ [נל]כה הג“לגל חוזר חלילה כאשר בתחלה ונחדש שם המלא”כה22
[באורח] ישרה. כי הנה חוזרת לאכסניא שלה התורה. ולנו
[נאה] לחזור23 ליושנה העטרה. והיתה אהבתנו כבראשונה
[רצו]פה בחיבה יתירה. ואם תצוה דבר עלינו מערכת
דבריך לא תשתנה אבל תתקיים הגזירה. ובחסדך
30/ [נא תפ]קידיני בשלום איש האלהים אדוננו מאור עיניו נגידנו
[השר] ר' עמרם שיאריך ימים למרבה המשרה. ובשלום
החסיד החכם הרופא ר' אלעזר ארי שבחבורה. ובשלום
[ה]מעלם מופק ואבו אלפראגי והנחמד בנו, שלשה קני
המנורה. ובשלום הרופא ר' יוסף משמרה טהורה.
35/ [ובש]לום שאר הרופאים גם עבד אלכרם גם סולימן בן
עבד אל עזיז. בחברה. וכלל ופרט שלום כל הקהלה
המהוללה והיקרה. איש כמעלתו ישמרם שומר ישראל
אשר בראשית ברא. והנני מחלה פניך לבל תמנע
מלכתוב לי שומך דבר יום ביומו באיגרתך סתשורה.
40/ ודע שכתב לי ר' דוד הספרדי כי הפקיד בידך ט"ו לטרין
פשתים לשלוח לאמי, האל ירפא שברה. וה' כספים לשמן
לבית שמואל הנביא, זכותו יהי עלינו סתרה. תהי חסדך
לשלחם עם כתבך ביד כלעומת שבא במהרה. וצור
ישראל יצילך מצעקה וצוקה ומסופה ומסערה. ויקיים בך
45/ זה המקרא. ואברהם24 היו יהיה וגו' כנפשך המאירה.
[וכנפ]שי הקצרה אני השוכן בהר ציון כחורב בציון סלע
[מדבר]ה25 החותם פרשת26 וגם הקימותי את בריתי אתם
[וג'] שנת פרשת ולקחתי אתכם לי לעם והיית לכם
[לאלהים] וידעתם כי אני יי' אלהיכם המוציא אתכם מתחת
50/ [סבלות] מצרים. נאם המר אשר הן אני נשארתי לבדי.
יו[סף ב“ר] אליעזר זלה”ה הספרדי. ור' אברהם אל טר?…שי
יגיד לכבודך הזדון
שנעשה לי. תהי חסדך
… י בדין עם אדוננו הנגיד בעבור אהבתי. ושלום.
ב. [כ"י קמברידג'. T.־ S. J 24³]
בש' רח' וחל'27
משתחוה אפים ארצה מול מעלת המעלה, ראש הגולה, בחיר עם סגולה, נגיד הנגידים אדוננו כתר לראשנו אור עיניו מה“ר נתן יצו./ הצעיר בעבדיך צדקה ניס מודיע למעלת תורתך שנתעכבתי מפני קצת שמועות משבוש הדרכים הש' יש28 עכ”ז מזומן אני / לדרך אחר ארבעה או חמשה ימים בעז' הבו' ית' 29 ומהרתי לכתוב למעלתך שורותים30 אלו להודיע למעלת כבוד תורתך / ענינים שונים משתנים, בהשתנות דעת התחתונים לשנות הסדרים העליונים, להוליד ביש' נפשות בלתי טהורות, בעלי עברות מבטלי תורות, עד ישקיף וירא הש' בעדה קדושה, לשלח בקרבנו רוח חדשה. סבת כתבנו זה הוא שמה“ר שמואל ואחיו / כ”ר יצחק פראשי' יצ“ו עניים מדוכים בדאגה ובשעמום צווני לכתוב למעלת כבוד תורתך את כל הקורות אותם עם בעל[י] / ריבם א' שבתאי וא' אלשיאתי, וכבר כתבתי למעלת תורתך שעייאד היה התחלה לגלות זה הדבר, ר”ל גניבת ממון אחיהם/ כ“ר יעקב נ”ע, לשר העיר, וזה היה סבה שהשר כמעט מכריח לכ“ר שמואל ולכ”ר יצחק לטעון לפניו על בעלי [ריבם והם] / התמתנו31 הרבה בדבר עד שנתגלו סימנים רבים ואמתלאות גדולה בענין מצד מה שהנגיד עייא[ד והדמים] / מאלהם32 מודיעים למעיין בהם, שנראה בידם ממון אחר היותם חסרים מכל. גם למוס' א' שבתאי קדם ל דבר[ים] / רובים מודיעים מעוט חריצותו במצוות, מכללם שפעם אחת הוליך גבינה למצרים וטען שמן היהודים קנה וחקרו / עד הדבר ונמצא שקר והעניש אותו מה“ר יוסף הנגיד זצ”ל ומכר הגבינה לגויים. וזה תוכל לידע אותו מגדולי / מצרים. גם כ“ר משה [אבו]שערא יצ”ו יודיע למעלתך דברים שקדמו לו עם כולם. לזה הודענו למעלה תורתך / כדי שלא יחשב מעלת תורתך שהם מאונים במה שהם מטולטלים, או אם יבואו ל[פני מעל]תך ויתחננו תאמין לשבועת[ם] / ולתחנתם כי יחננו קולם אל תאמן, ובכלל ששר העיר שם ידו בזה ואין יכולת להמלט מידו הדבר עד שיצא לאור, / והם, ר“ל כ”ר שמואל וכ"ר יצחק, בוכים לילה ויום על שבא לידם זה הדבר ושמכרחים לדבר בו וכיון שבא לידם צריכים / להיות אנשים ולעשות מה שבאפשרותם לעשות להתגלות זה הדבר והם מחלים פני מעלתך שאם יבואו לפניך/ הם או כתביהם להתחנן לפניך שתדחם בגערה מלפניך ולא תתן ידך לעזור אליהם בצרתם כלל כיון שנגלה קצת רשע[ם]. / וכבר ידע מעלת תורתך בהתחלה בבואם למצרים בעודנו שם אמרנו כולנו לפני מעלתך שאין בזה הדבר כלום /…. שלא33 היה לו בביתו כלום אלא בית במוקצה שיש לו סמוך לביתו ויש שם כלים רקים /…… ם וידעו הגונבים בפי מאמ' עיאד מתוך שסמוך לנסיעתו הביא/ …… הדרך והרגיש בו כשתקן המקום ושם בו הממון ואחר שנסע /…. [ה]לך משומד ונתייעץ עם עייאד לעשות זה הזהירו עייאד /…. ולך ח…. ואתה לבית אלשיאתי ונשק[ו]…. טר והלך א' שבתאי לעזה /… הן טענות בלתי מספיקות לאחר /…. מגידים בני אדם אלינו שיש להם /…. עד…. למדנו /….
על הגליון: משיר גִרגִ אל…. י התגר שהיה בחברת מעלת34 בספינת פיכ’מּ‘…. שמע שמו[עת מעל]תך ומספר קצת שבחיך לבני מינו והוא דו[אג לדעת] שלומך / וש[ואל להגיד] למעלתך ולומ’ שכל מה שמעלתך צ[ריך] / תגזור עליו ויעשה וש[לום].
ג. [כ"י קמברידג'. S. T.־ תיבה בלי מספר מיוחד]
בה"י
יניק וחכים ולכל טוב מסכים, כוכב מזהיר אור בהיר מעריב ומשכים, גזע איתנים נטע נאמנים / שתיל המשרה אחרי שבחבורה לתעודה ולתורה הוא המשכיל הנבון היקר כגק יק' מע' מר' ור' ר' יצח[ק] / ישמרו צורו ויהיה בעזרו וימלא שאלתו ויענה עתירתו ויבנה לו בית נאמן כחפצו ותאות לבו אנס מאת / אחיך אהובך הצעיר יעקב נקאוה הדורש שלומך ומתאוה לראות פניך, מודיע לכבודך איך אעפ שצוית / שאתן לכלתו של מה“ר שמואל מיניר עשרים עומרים חטה ולשרה כל מה שתרצה היה כונתי שלא ל[תת] / דבר עד שאראה כתב אדוננו הרב יל35 אחר כך שלח לי כבודו כתב מחברון וכתב מעזה שאתן לכלת / מה”ר שמואל מיניר עשרים עומר ולאשתו עשרה עומרים והנה נתתי להם כמו שכתבת לי ונתתי להם / 36 אחד עשר עומרים וחצי ונשארו אחד עשר עומרים וחצי מכרתי אותם ונתתי דמיהם ליקר כר…../ הלוי יא37 באופן שסך כל החטה הנמצא הנתון והמכור שלשה וחמשים עומרים. תפקידנו מאד בש[לום] / אדוני ואדון כל ישראל דודך יאריך השם ית' ימיו בטוב ושנותיו בחסדך תנשק ידיו מצדי. גברתי מת…/ ואני וביתי דורשים שלומך ושלום הכבודה הגבירה אחותך תמ38 אם מכלוף ושרה דורשים שלומ[כם] ומתאות מאד לראות פניכם. הנני מזומן כאח צעיר לכל מה שתצוה עלי ולך שלו' כנפשך ה…. / ונפש אחיך הצעיר הדורש שלומך יעקב נקאוה מוכן למצותך ונפש הצעיר הכותב במצותו יום טוב דורש שלומך.
על גבי הכתב: ליד שאהבה נפשי אהובי / ידידי המשכיל היקר / כמר יצחק הכהן שלאל יל / במצרים.
ד. T.־S.8 J 352]]
אנו עדים חתומי מטה יודעים……….
גדולי הקהלות שבמצרים יצ"ו……….
על ענין לבקש קצת מעות שהיו צריכים………..
איזה ריוח למי שילוח אותם המעות שהיו צריכים ל[פי שהיה]
הדבר נחוץ למה שהיו צריכים המעות ולא היו יכולים ל[מהר]
לגבות אותם מן הקהלות והסכימו כולם גדולי הקהלות [בהסכמה]
אדוננו הנגיד יר“ה ליקח קצת מעות שהיו ביד החכם השלם כמו[ה”ר}
יעקב בירב של ישיבת ירושלם ת“ו כדי להרויח39 לישיבה הנז' בע[ה”ק]
שיהיה הריוח בהתר ושיכנסו ערבים קבל[נים קצ]ת מגדולי [הקהלות]
בעד הקהלות הנז' על המעות שיקחו מן החכם הנז' ו…
ולקחו מן החכם הנז' שלשה ותשעים פרחים….
שעשה אדוננו המלך אלסולטאן סלים [ירום] הו[דו]
ונשבעו שבועה חמורה בשי'40 לדעת המקום [ולדעת]
הנשבעים באמת שיפרעו אותם לו מ….
הבא ראשון.
-
נדפס ב“ציון”, שנה ו‘, עמ’ 113 – 118. ↩
-
עי‘ מאן Texts and Studies ח"א עמ’ 428; Hebrew Union College Annual, III 306 – 303 ↩
-
עי‘ במאמרי ב“ציון” שנה ב’ עמ' 21 הערה.1 ↩
-
נתפרסם ע“י דוד קויפמן ב־JQR כרך ד‘ עמ’ 506. יש לציין שבשנה זו נכתבה התוספת למכתב שפרסם מאן, אבל ברור שבאותה שנה לא היה ר' דוד בחיים. [גם התעודה הרשומה בכ”י אוכספורד מס‘ 2806 סי’ 12 נכתבה ברשותיה “דמרנו ורבנו עמרם הנגיד הגדול”, וזמנה הוא “יום אלג'מעה אלתסע מחדש ניסן שנת אלפא [שית מאה תמ]נין ותמן שנין לשטרות” ↩
-
עי' מאן שם הערה 36. ↩
-
שם עמ' 3–432. ↩
-
שם עמ' 427. ↩
-
על קבר שמואל הנביא עי‘ באחרונה בידיעות החברה לחקירת א"י שנה ו’ עמ‘ 81 ואילך ומש"כ שם עמ’ 141־142. ואגב כדאי להעיר שבכ“י אוכספורד Heb. f. 115 דף ו' ע”א יש “סדר תפלות ליום כ”ח באייר פטירת שמואל הנביא ע“ה: יראה ורעד יבא בי עת אזכור נדוד שלום אל מרומים. והשקני כוס רעל לענה וראש עם גחלי רתמים. כי עלה הכורת על אחד ההרים הרמים. וימת שמואל…”. דומני שכה“י הוא מן המאה הי”ז. ↩
-
) כמה יחידים ידועים לנו בשמותיהם, ור' עובדיה ברטנורא מצא בירושלים קצת בעלי תשובה מאנוסי ספרד. ↩
-
גם הרע“ב כותב במכתבו: ”ועמק יהושפט הוא עמק קטן מאד… ושם קברות היהודים עתה“. וכן במכתב שפרסם שווארץ ב”עלים“ שנה ג‘ עמ’ 34: ”אי אפשי אלא להודיעך כי לא נשאר מכל משפחת בית אבא אלא אני אל תתעצב ואל יחר בעיניך כי ש“ל נקברו כולם בעמק יהושפט בירושלים” ↩
-
תמצית קצרה ממנו ניתנה ע"י מאן ב־ .A. O. U . H שם עמ' 305, אבל ראוי הוא להתפרסם כולו. ↩
-
נשמרה ממנה רק התחלתה ואין בה פרטים נוגעים לנגידזה. ↩
-
“ירושלים”, הוצ‘ לונץ, שנה א’ עמ' 185. ↩
-
עי‘ מש“כ בקרית־ספר שנה י”א עמ’ 397, וכאן עלי להוסיף, שר‘ שלום הנז’ שם נזכר גם בשו“ת רלב”ח סי‘ כ“ו: ”ולמען זקני כמהר“ר שלם אשכנזי”, ור’ משה פרג' נזכר גם במכתבו של הרע“ב בדברו על עזה: ”ושם היום הרב אשכנזי אחד, שמו ר' משה מפראגה, אשר ברח מירושלים". ↩
-
מעל שורה זו והבאה אחריה מופיעים טעמי המקרא. –הערת פב"י. ↩
-
ראשי תיבות: ספרדי. ↩
-
)במקום מקלקלת, או מבטלת את השורה (סנהדרין ק"ה ב'). וכאן הכונה לשורות המכתב. ↩
-
ויקרא כ“ו מ”ג. ↩
-
איוב ל‘, ל’. ↩
-
השרידים אינם נותנים לתקן [הוז]ים, ישעיהו נ"ו י'. ↩
-
השורה הזו מופיעה בשולי הטקסט (עמ' 192של הטקסט המקורי) – הערת פב"י ↩
-
עי‘ שמואל א’ י“א י”ד. הכותב מציע לבעל דברו שיבא אליו לירושלים ויקבעו יחד עתים לתורה. ↩
-
)= להחזיר ↩
-
נראה ששמו של מקבל המכתב היה אברהם; בראשית י“ח י”ח. ↩
-
ישעיה ט"ז א'. ↩
-
וארא, שמות ו‘ ד’. ↩
-
=בשמך רחמנא, וחרם לזרים. ↩
-
=השם ישמרנו ↩
-
=בעזרת הבורא יתברך. ↩
-
=שורָתַים. ↩
-
=המתינו והתישבו ↩
-
מאליהם ועי‘ ב“ב ע”ז ב’. ↩
-
בשורה זו ובשלש שורות שלאחריה חסר בכל שורה כחצישורה ובחמשת השורות האחרונות כשני שלישי שורה ויותר. ↩
-
=מעלתך. ↩
-
=יחי לעד. ↩
-
נראה שצ"ל: עוד אחד עשר וכו'. ↩
-
=ישמרהו אליהם. ↩
-
=תבורך מנשים. ↩
-
לתת רווחים. ↩
-
=בשמו יתברך? ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות