¹

מפרקי “ספר המוסר” למשורר התימני זכריה בן סעדיה אלצאהרי, שנתפרסמו ע“י מר אברהם יערי (ירחון “סיני”, ניסן תרצ"ט), נודע לנו, שבשנת של”ט, בא לתימן כשליח ישיבת טבריה “ר' אברהם בכ”ר יצחק אשכנזי, מארץ האמורי והפרזי, בספרים רבים, גמרא ופירושים ותורות חשובים“. מר יערי הביע את דעתו כי ר' אברהם אשכנזי זה הוא המדפיס הצפתי הידוע, ובשנת של”ט עזב את צפת כדי ללכת בשליחות א“י לתימן ולשאר ארצות המזרח ולמכור בדרך נסיעתו את ספרי דפוסו ושאר ספרים. ר' אברהם הוא לפי ידיעותינו עד עתה השליח הארצישראלי הראשון לתימן, וגם הוא ראשון לשלוחי א”י בכלל שעסקו אגב שליחותם במסחר הספרים, ואולם ראשון הוא ולא אחרון. מן התעודה שאני מפרסם כאן נראה, שבשנת תצ“ה מתחברים שלשה שותפים לעסק של מכירת ספרים עברים בערי תימן. אחד מהם, ר' נסים נוח, הוא בעל הכסף שקנה את הספרים מכיסו והוציא עליהם סכום גדול של עשרים ושנים אלף מאיידי, והשנים האחרים הם העוסקים בהפצת הספרים ובמכירתם. אחד מהם “החכם המרומם כמה”ר יעקב בונשיניור”, הולך לתימן בשליחות חברון תוב"ב. חברו ר' רחמים נוח משתדל לקבל שליחות חשובה מירושלים ולשתף בה גם את חברו ר' יעקב, וזה דבר השליחות:

בקהלות תימן הטילו סמוך לאותו זמן “על כל איש ואיש מתושבי תימן” קצבה מיוחדת בסך מאיידי אחת לשבוע לטובת מוסדות ירושלים ². ראשי ירושלים הכינו כתבים לערי תימן כדי לזרזם על מעשה טוב זה ואת הכתבים רצו לשלוח באמצעות ר' נסים הנז‘, השולח את ספריו למכירה לתימן. ר’ נסים, שישב כנראה במצרים, החליט בדעתו לכתוב להם, שהוא מוכן אמנם להגיע את הכתבים לערי תימן, אבל ברי לו שהכתבים לבדם “לא יועילו ולא יצילו שום דבר מהקצבה ואפילו פרוטה קטנה”, והוא מציע לראשי ירושלים, “שישלחו כתבים – לקהלות תימן – בשם ה”ר יעקב וה“ר רחמים הנז' (הם שותפיו לעסק) ויעשו אותם שלוחים לגבות להם הנדבה הנזכרת, ויתנו להם פרי שליחותם כמנהג כל השלוחים”. אם הצעה זו תתקבל יהא חלקו של נסים בריוח ממכירת הספרים גדול יותר, ובמקום חמשים אחוז יקבל ששים.

חוץ מספרי השותפות הוביל אתו השד“ר ספרים משלו למכירה בסך של אלפים ושבע מאות מאיידי. את הספרים שלחו דרך נמל ג’דה. דרך נמל זה נסע לתימן גם ר' יעקב ספיר, השד”ר הראשון שהביא עמו כתבי־יד מתימן, ומאותו זמן התחילו להוציא ספרים מתימן יותר מאשר להכניס אליה. יהודי תימן חבבו את הספר בחבה יתרה,³ ואוצרות חשובים של כ“י וספרי דפוס נאצרו שם. סמוך לזמן שבו נכתבה התעודה שלנו התחילו ספרי הדפוס דוחקים יותר ויותר את כה”י מן השוק, וישן מפני חדש הוציאו. ר' יחיא הכהן אלעיראקי כפה על י"ט בתי כנסיות בצנעא לקבל את המחזורים הנדפסים, ורק בשלושה בתי־כנסיות “הכינו עצמם לעמוד עליו במקלות ולא אבו לשמוע לו”⁴.

התעודה המתפרסמת בזה, שמוצאה מן ה“גניזה” הקאהירית, שמורה באוסף קמברידג' וסימנה היא T. S. 1314 32

בפנינו עדים חותמי מטה הודו, החכם המרומם כמה“ר יעקב בונשינייר יצ”ו והגביר נשא ונעלה הגבאי המפואר ראש משמרה כמה“ר נסים נוח יצ”ו וגיסו הכה“ר רחמים נוח יצ”ו בכה“ר אברהם נ”ע, הודאה גמורה, שנשתתפו יחד שותפות גמורה במכירת ספרי לימוד שקנה אותם מכיסו ה“ר נסים הנז' והוציא עליהם כמה הוצאות, וגם מה שצריך להוציא עליהם עד הגעתם לג’דה לבית אלפ’קי⁵ אשר שם. ועוד נתן להם ה”ר נסים הנז' כ’רז ואטלז⁶ להתעסק בהם שם, ועלה סכום הספרי לימוד והוצאות ודמי הכרז וההוצאות כלם ששה ועשרים אלף ומאתים ושלשה ושבעים מאי' כסף דיואניס, שזה פרטם: דמי ספרי למוד והוצאות בסך שנים ועשרים אלף ושש מאות ושבעים ושנים, ודמי הכרז ואטלז הנז' בסך שלשה אלפים ושש מאות ומאיידי אחד, הכל כאשר לכל נתן אותם הר' נסים הנז' להח' יעקב ולה“ר רחמים הנז' למכרם בערי תימן, וקבלו עליהם הח' יעקב וה”ר רחמים הנז' להשתדל בשותפות הנז' בהשתדלות נמרץ וחריצות גדולה, מבלי עצלה והתרשלות כלל, ולקרב השבח והריוח ולרחק הנזק וההפסד ח“ו וחפץ ה' בידם יצלחו, ולהתנהג בכל פרטיהם בנגלה ובנסתר ביראת ה' באמת ובאמונה על קו הצדק והיושר מבלי מרמה וערמה ותחבולה כלל, ומבלי הוראת שום פתח התר לעצמם ומבלי הסתר שום דבר מאת רעהו, וימצאו ברכה, וכל מין שבח וריוח והנאה ותועלת שיזמין להם השי”ת במכירת הספרים ובמכירת כרז ואטלז הנז' אחר כל מיני הוצאות מכל עשרה חלקים יקח ה“ר נסים הנ”ז חמשה חלקים בינו ובין שותפיו הנודעים לו, וח' יעקב הנז' יקח שלשה חלקים וחצי, וה“ר רחמים הנז' יקח חלק ומחצה, וכן ח”ו בהפכו, ולהיות כי בעיה “ק ירושלים [כתבו] כתב[ים] לערי תימן הנז' על יד הר' נסים הנז‘, שישלחם לשם על אודות קצבת המאיידי הנוהגת בכל שבוע על כל איש ואיש מתושבי תימן, ורוצה הר’ נסים הנז' לשלוח לעה”ק הנז' תשובה על ענין זה, באמור שהכתבים לבדם הנם כי יגיעו לערי תימן לא יועילו ולא יוצילו (!) שום דבר מהקצבה ואפי' פרוטה קטנה, ואם יראה בעיניהם ישלחו כתבים בשם הר' יעקב וה“ר רחמים הנז' ויעשו אותם שלוחים לגבות להם הנדבה הנז‘, ויתנו להם פרי שליחותם כמנהג כל השלוחים ואז יתקיים הדבר, ובכן תקנו ביניהם תנאי גמור ומפורש, שאם יבאו להם הכתבים הנז’ בסדר הנ”ל, אז כל מין שבח וריוח שיבא מצד פרי שליחותם זה יתחלק ביניהם בזה האופן, מכל עשרה חלקים יקח הר' רחמים הנז' שבעה חלקים וח' יעקב הנז' יקח שלשה חלקים, ומהריוח שיבא בספרי למוד הנז' כרז ואטלז הנז' לא יתחלק ביניהם כסדר הנז“ל, אלא יתחלק ביניהם בזה האופן, מכל עשרה חלקים יקח הר' נסים הנז' ששה חלקים וח' יעקב הנז' יקח שלשה חלקים וה”ר רחמים הנז' יקח חלק אחד, וכן ח“ו בהפכו, ואם לא ישלחו עה”ק הנז' כתבים ולא ירבו בהם אז תהיה החלוקה בסדר הנז“ל. ולהיות כי הר' רחמים הנז' הוליך גם כי עמו ספרי למוד למכרם בערי תימן בסך שנים אלפים ושבע מאות ומאיידי כסף דיואנים, תקנו ביניהם שכל מין שבח וריוח שיזמין להם השי”ת יתחלק ביניהם בזה האופן, מכל עשרה חלקים יקח ה“ר רחמים הנז' שבעה חלקים וח' יעקב הנז' יקח שלשה חלקים, וכן ח”ו בהפכו, ואין לה“ר נסים הנז' שום חלק עמהם כלל. ולהיות כי הח' יעקב הנז' הוא הולך גם כן בשליחות עה”ק [חב]רון תוב“ב לערי תימן הנז‘, הנה כי כן התנו ביניהם תנאי גמור ומפורש שבזה האופן, שקבל עליו הח’ יעקב הנז' שאם [נתן] מהספרים הנז' לשום בעל הבית הדר שם בערים ההנה ויתנו לו מתנות רבות בעבורם, אז יתנכה מהם בתחלה הספרים שנתן במתנה כפי הערך שיהיה שוה בשוקא חריפא במקומות ההמה, והנותר יתחלק לשני חלקים חלק אחד יהיה לעה”ק חברון הנז' וחלק השני יחלקו אותו ביניהם בזה האופן, מכל עשרה חלקים יקח הר' יעקב הנז' ששה חלקים וחצי והר' נסים הנז' יקח שלשה חלקים וחצי. עוד התנו ביניהם שכל מין שכירות הדרך שמוכר בה ספרי למוד מלבד שכירות כל הספרים יתחשב לשני חלקים חלק אחד יהיה על חשבון עה“ק חברון הנז' וחלק השני יתחשב על חשבון שותפות הספרים הנז'. וקנינו מידם על כל הנז”ל קנו“מ במדל”ב כתחז“ל⁷ דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי לעצתם ורצונם הטוב ובשבועה וכו', והיה זה בשליש ראשון לחדש תמוז שנת הת”צ וחמש ליצי' תרי נסחי⁸ וקיים.