רקע
זאב ז'בוטינסקי
לשופט ג'יוּליאן מֶק

 

על סיפון “קוֹמאֶר ראמאֶל”, 30/9/1928    🔗

שופט מֶק היקר,

אני כותב שורות אלו בדרך לארץ-ישראל, שבה אנסה לעשות לאיחודם של רבים ככל הניתן מבין אלה, שנמאס להם ה“ווירטשאַפט” העכשווי, הבריטי כציוני. אני מניח, כי למותר להבטיח לאדוני שאינני מתכוון למעשי “אלימות”, בין במעשה ובין בדיבור, – אילו היה צורך בהבטחה כזאת, לשווא הייתי כותב לאדם החושב עלי כזאת. אבל אני מרגיש, כי שנינו מבינים זה לזה יותר מאשר בשנים עברו. מה שאני רוצה הריהו: א. במדיניות – עמידה יציבה, עיקשת ושקטה על כל זכות מזכויותינו ועל כל תג ותג מן המגיע לנו; ב. כלכלה – עקירה מודרגת של שיטת הסיוע הנקראת קרן-היסוד בצורתה העכשווית, ובמקומה תכנית, שתאפשר אשראי מסחרי בריא, היא התכנית, שאת פרטיה הסביר גרוֹסמן לטוּלין1.

אני רואה כתנאי עיקרי לכך, שהצד שלך והצד שלנו ילכו יחד. ייתכנו הבדלים לגבי אי-אלו פרטים קלים בתכנית הרוויזיוניסטית, אבל תן לי לקוות, שזה לא ימנע אותנו מלשתף פעולה במה שאנו יכולים אף חייבים לעשות יחד. המארה שרבצה על האופוציזיה עד כה היא היעדר הזיקה בתוכה, אי-יכולת להתקשר יחד בצורה נראית לעין: זה החותר תחת הפרסטיז’ה המשותפת שלנו שעה שכל אדם ברחוב חוזר ואומר, כי צדקנו בכל, ורובם היו מצביעים בעדנו אלמלא פיצול אומלל זה של כוחותינו.

לפיכך ברצוני להציע לצד שלך איזה קשר מתמיד ועזרה הדדית. אני מנצל את “מנוחתי” במסע באניה ושולח צרור מכתבים – אל אדוני, אל טוּלין, דה-האַז, רוזנסון, סו­ֹלד, גב' לינדהיים. אנא, כנסו אסיפה מיוחדת לדון בדבר. מן הדין שיהיו מגע ושיתוף-פעולה בין האופוציזיה האמריקנית (כולל קבוצה רוויזיוניסטית בניו-יורק) ובין כוחותינו באירופה (באמצעות לונדון) ובירושלים. אני משמיט את הרדאיקאלים של גרינבוים לא בשל קנטרנות מפלגתית (אינני מעלה על דעתי סיפוק רב יותר מ“מיזוג” אתם, וניסינו מאוד ויותר מפעם אחת – הכל לשווא), אלא משום שנראה, כי מעכב אותם מעין פרו-סוציאליזם אפלאטוני, המרתיע אותם מחברה בורגנית. אולם אלה שפראזילוגיה של מלחמת-מעמדות אינה מונעת אותם, לפחות הם חייבים למצוא דרך לפעולה אחידה.

אנא, יעזור, אדוני, להשיג זאת.

שלו בנאמנות

ז. ז’בוטינסקי




  1. אחד ממנהיגיה הוותיקים של הציונות האמריקנית.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47464 יצירות מאת 2638 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19875 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!