בני יקירי!

הן רבים יְדָעוךָ כמוני, כי שוחר חכמה אתה וסוחר באמונה, מבקש אמת בשׂוֹם שכל ותבונה, לכל סכלות תִּשְׂחַק, ומדבַר שקר תִּרחַק, לא תדע מרמה ורהב, ופֶתִי לא תְאֵהב; והנה גם מחברתי זו את קרוביך אלה תְקָרֵב וְתִבְחַר, ובאלה רְחֵקֶיך היא תִתְחַר, על כן אמרתי להגישה אליך למנה, לך היא יאֶתה ולשמך תהיה נתונה,

מידי אביך אוהֵבך ומוקירך

המחבר.

על דבר הספר'

אמר אד“ם הכהן: זה לי חמש ועשרים שנה אשר כתבתי את השירה הזאת על ספר, בקנאי את קנאת החוכמה והאמת בתוך בני עמי, והיתה זאת לעת צאת ספרי שירי שפת קודש לאור (לייפציג תר"ב), כי גם שם בתחילתו במכתב אשר דיברתי שם לנוכח פני שפתנו הקדושה, יראה הקורא כי כבר החֵלה אז קנאתי זו להתעורר בקרבי, ויהי אך בצאתו מבה”ד, החילותי לכתוב גם ספרי זה, וכן השלמתיו בשנה ההיא, והיא עִמי בכתובים עד שנת תר“ז, אשר אמרתי אז להוציאו בדפוס, והודעתי שמו ותבניתו בסוף ספרי קנאת סופרים שנדפס פה עירנו בשנה ההיא (אולם אחרי זאת ניחמתי כי דיברתי,, ויישאר כמוּס עמדי עוד עשרים שנה עד היום הזה). בתוך השנים האלה הוצאתי לאור ספרי שירי שפת קודש, מחברת ב (וילנא תרט"ז). גם שם באש קנאתי דיברתי שיר קטן צד 139, בשם ‘אלידע ואלדעה’, והוא מעין השיר הגדול הזה. וכן בא שם שיר מעניין זה בצד 154, ועוד גם בצד 69, מלבד אשר באו דברי מעניין זה כה וכה בתוך הבא”ח אשר בתוך התנ“ך שיצא על-ידי לאור בארצנו עם ת”א וביאור בא“י ובא”ח פה עירנו, ואשר באו גם בבא“ח מחוצה לו בספרי תורת האדם. וכן גם בתוך ספרי קנאת סופרים הנ”ל; ויותר מהם בתוך הדרושים שלי אשר נתתים לספר קובץ דרושים הנדפס מטעם הממשלה יר"ה (וילנא תרכ"ד), ואך מספר הנוכחי לבד השיבותי ידי מלשלחו החוצה מטעמים שונים, ולא שמעתי עד כה גם לעצת חברַי אשר העירוני תמיד להוציאו בדפוס.

ועתה, כאשר התפטרתי מעבודת מורה לשון עברי וארמי בבית-ספר הרבנים אשר בעירנו (אשר נקרוא נקראתי אליה מהממשלה יר"ה זה עשרים שנה), כי רפה כוחי לעת זקנתי ואור-עינַי גם הם אין אִתי, והרופאים ציוו עלי מקרוא ומכתוב בספר. ואומר: הנה עתה היא העת למלאות עיתותי הפנויות, בעבודה מן העבודות אשר הִסכנתי בהן מעודי. כי על-כן כבדה עלי הבטלה עד-מאוד, ואחגור שארית כוחי ואקרב אל ספרי זה לעבור עליו שנית ולהגיהו ולשום עליו מעט נוספות לפי הזמן הזה, ונתתיו לבית-הדפוס אחרי רואי כי עינֵי רבים תצפינה לראותו.

והנה אקדם את פני הקורא בהגיד לו בטרם יבוא לקרוא ספרי זה, כי כולו הוא אך משל במראה וחיזיון בין המדברים באורח שיר האלה, אשר נשאתיו על כל הנעשה בעניין זה תחת השמש, שהוא הנמשל אל המשל הזה, ועל-כן ככלות דברי החיזיון והמשל עד תומם, יבואו אחריו בסוף הספר עוד שני מאמרים בדבר הנמשל הזה (שכן הוא גם דרך ספרי-הקודש לרוב לבוא הנמשל אחרי המשל כמו במשל יותם [שופטים ט] ומשל ישעיה [שם ה] ועוד רבים): המאמר הא' ידבר על מחקרי שמות המדברים במשל זה לפי משפטם ומעשיהם, יען כי לא היתה דעתי בשמות האלה שיהיו רק שמות עצם פרטי לבד, כמו שהם בשאר ספרי-חיזיון, כי אם שרצוני בהם מה שהוא – לדעתי – עניין השמות האלה בלשוננו, בעולם המציאות, וכל איש מהם שידבר או יעשה מה בתוך המשל ידבר ויעשה לפי מה שהוא גדרו ועניינו בנמשל שהוא במציאות. ובזה יהיו דברי המדברים בספר מובנים יותר אל הקורא ויובנו גם איזה ביטויים אשר יבואו לפעמים במשל, לפי דעתנו זו בהוראת שמות המדברים ובמהותם, בלשוננו; והמאמר הב' ידבר על כל המקרים אשר קרו למדברים אלה בנמשל, רצוני לומר: בפועל המציאות. ובזה יראה הקורא כי כל הדיבורים והמעשים שבאו בתוך המשל בספר, כולם המה כּוָנִים לכל הנעשה בנמשל, במציאות, וכולם יעמדו הכן זה לעומת זה בד בבד יחיו, עד שכל דברי השיר הנשמעים במשל המה עונים לקורא גם מן הנמשל כקול הֵד הרים. והנה לפי זה היה ראוי להביא ב' המאמרים האלה לפני כל סיפור המשל בשיר, אבל ראיתי כי אין להוגיע ולהלאות את כל הקוראים הבאים להשתעשע לראות מראה חיזיון ולשמוע דברי המדברים בו בשיר ומליצה, בתתנו לפניהם בראשית בואם עניינים עיוניים, אשר המה יאחרו מאוד את דרכם בטרם יגיעו למחוז-חפצם הראשי, אחרי רואי שגם המשל לבדו יובן להם למדי, והאיש החפץ לדעת ולהבין ברחבה את כל האמור בתוך המשל, יוכל לקרוא לו את המאמרים האלה תחילה או לשוב ולקרוא את המשל שנית, אחרי קראו את המאמרים בסוף הספר, וימצא רוב הדברים וכל המעשים איש לקראת רעהו במשל ובנמשל ר“ל: בשיר ובמאמרים, וכל הקורא יעשה לו כחפצו וכטוב בעיניו. וגם פה אחדל מדבר עוד מטעם האמור, ואשים שאר הדברים ע”ד ספרי זה וע"ד מלאכתי בו בשיר ובמשקל, וגם במה שאצטדק עליו לפני חפצי צדקי, בסוף המאמר השני בסוף הספר.

שנת יום ו', י“ב לחדש אייר. אד”ם הכהן לעבענזאהן.

המדברים

חוכמה – המלכה בארץ בני-קדם ומכון שבתה בירושלים

אמת – משנה למלכה

שכל – יועץ המדינה

סכלות – שפחת חוכמה, ומתפרצת מפני גבירתה למלוך

מרמה – יועץ סכלות

שקר – בן דמיון, מתהלך את סכלות ומִרמה

המון – בן כפר עַמוֹנָה, הקרוב לעיר לוז היא בית-אל

פתיות – אשת המון

אמונה – בִּתָּם

עקשות – בת שקר

צִבעון החוי – מורה ומלמד בבית המון

עבד ואמה – משרתי בית המון

חכמי לב – זקני שער עיר לוז

המשוררים

ירושלים עיר המלוכה, עיר לוז וכפר עמונה כֻּלם בנחלת שבט בנימין (יהושע יח).

חכמה בתולַדתו גם כי יזקין לא יסור מהאמין כל, כמו שכתוב (משלי יא, טו) פתי יאמין לכל דבר, כי הפתיות היא המביאה לאמונה כזאת. ואמונה זו הטבעית החפשית ובלתי-מוגבלת, לא נזכרה בכל ספרי-הקדש בשם אמונה. וכל שם אמונה הבא לרב מאוד בכל ספרי הקדש הוראתו תמיד. היות נאמן וקיים (עיין ספר שרשים) כי אך זה הוראת שרש אמן. אבל מי שהוטבע בתולדתו להיות מוכן לבוא חכמה בלבו מעט-מעט עד אשר יגדל ויהיה לאיש חכם-לב אליו ילוה גם כח הבינה להבדיל בין האמת ובין השקר, וגם כח השכל לשכל ולהשליך כל דבר-שוא ותפל מתוך האמונה החפשית הזאת (עיין מאמר א שם שכל), והוא השכל יגביל אותה ויצרפנה, ויקדשנה להִנתן אך לאמת וצדק לבד, והיא לבדה באה פעם אחת לדעת קצת בספרי הקדש (חבקוק ב, ד) וצדיק באמונתו יחיה. ועל-כן באה בכנוי על הצדיק להורות על אמונה זה הנתנת אך לאמת וצדק, ואך אז היא אמונת אומן, קיימת ונאמנת, זכה וצרופה, רמה ונִשאה. ובמשל השיר הזה הצגתיה תחלה כיום הִולדה, על-כן יחסתיה להורים אלה כדבר הכתוב הנ“ל (משלי יא, טו), והשיר הולך ומספר איך שהיא מוצאת אחרי-כן מתחת ידי הוריה אלה בידי החכמה והשכל ובישועת ה', ונִתנת ונִשאת אך לאמת כרצון אלהים וחכמיו ז”ל בתורתו, שהוא גם תכלית כל השירה הזאת, כאמור בשער.

אלה מקראי-קדש הם למזכרת,

לשמות המדברים ולמעשיהם בזו החוברת

הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא, קשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת, אֱמוּנָה אֹמֶן.

אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ, הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה, הוֹמִיָּה פְּתַיּוּת.

צִבְעוֹן הַחִוִּי, לֹא יִרְאֶה כָּל חַכְמֵי לֵב, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל.

וְיָפִיחַ כְּזָבִים מִרְמָה, עִקְּשׁוּת פֶּה, הוֹלֵלוּת וְשִׂכְלוּת.

 

מערכה א    🔗

מחזה א    🔗

(בית המלכות בירושלים)

(המלכה יושבת על כסא אבני שיש טהור ושכל בא.)

שכל בַּת מֶלֶךְ אֵל עוֹלָם מַלְכַּת אֶרֶץ הַקֶּדֶם!

יִגְדַּל הֲדַר כִּסְאֵךְ וּשְׁלוֹם מַלְכוּתֵךְ יִרֶב

שֵׁם חָכְמָה וִיקָרוֹ יִקָּרֵא בִּקְצוֹת אָרֶץ

יִיקַר בַּאֲפָסֶיהָ שָׁם יַכִּירוּהוּ סֶלָה

וּבְזִכְרֵךְ אוֹר זוֹרֵחַ יַחַד נִתְהַלֵּלָה.

המלכה וּשְׁלוֹם אֶרֶץ מַה הוּא גַּם עִיר לוּז שָׁם שֻׁלָּחְתָּ?

שכל עַתָּה זֶה שַׁבְתִּי וּדְבַר שָׁלוֹם הֲשִׁיבוֹתִי

שָׁלוֹם בָּעִיר בָּאָרֶץ אַךְ הַשְׁקֵט אֵין פָּרֶץ! –

אָמְנָה לוּלֵא בָאתִי וּבִדְבָרֵךְ שֻׁלַּחְתִּי

אַחַר קֶשֶׁר לִדְרוֹשׁ וּדְבַר שָׁרְשׁוֹ לָדַעַת

וּלְהַשְׁקִיט כָּל נִרְגָּן וּמְפִיחֵי רוּחַ מֶרִי

כִּי עַתָּה הָעִיר לוּז כִּמְעַט כֻּלָּהּ נֶהְפָּכָה

וַתְּהִי לָךְ עִיר הַמַּרְדּוּת עִיר עֵרוּ עָרַיִךְ¹

וּכְאֵשׁ אָכְלָה סָבִיב כָּל הָאָרֶץ אַחֲרֶיהָ.

וּכְבָר הֵרִים שָׁם רֹאשׁ זֶה מִרְמָה רֹאשׁ מַמְרַיִךְ

סִכְלוּת שִׁפְחָתֵךְ אוֹמְרָה הַגְּבִירָה לָרֶשֶׁת

וּבֶן דִּמְיוֹן זֶה שֶׁקֶר אֲשֶׁר הִיא גִדְּלַתְהוּ

וִילִידֵיהֶם כֻּלָם וַחֲנִיכֵיהֶם גַּם יָחַד

וַיְהִי אַמִּיץ הַקֶּשֶׁר בַּחוּט זֶה שִׁלֵּשׁוּ

וַיְהִי עֲבוֹת² עֶגְלָת צָב חֶבֶל שָׁוְא עִבֵּתוּ³

הוּא יָסוֹב עִיר כֻּלָּהּ וּסְחָבָהּ אֶל כָּל רוּחַ

אַחַר כִּי אֲנָשֶׁיהָ זֶה אֶל זֶה נִקְשָׁרוּ

כֵּן כֻּלָּמוֹ גַם יַחַד בִּשְׁלָשְׁתָּם אֻסָּרוּ.

וּלְרַגְלֵי כָל הַמְּדִינָה לִהְיוֹת הִיא הָרֶשֶׁת

הֵעִיזוּ עַם נוֹעָז וּנְלוֹזִים כֻּלָּם לוּזָה⁴

וַיְדַבְּרוּ בָךְ תּוֹעָה וַיִּתְּנוּ בָךְ כָּל דֹּפִי

לָתֵת כָּל הָעָם לָךְ יַחַד כָּתֵף סוֹרֶרֶת

וּלְהַבְזוֹת יִקְרָתֵךְ וּלְסַכֵּל עֲצָתָיִךְ

וּלְהוֹרִידֵךְ מִכֵּס אֱלֹהִים בַּשֵּׁפֶל שֶׁבֶת

מִפְנֵי אֲמָתֵךְ זוֹ מִפְּנֵי סִכְלוּת יַמְלִיכוּ.

וּבַשָּׁלִישׁ הָרֹאשׁ עַל יָדוֹ תִּשָּׁעֵנִי

בֶּן מֶשֶׁק בֵּית הַמַּלְכוּת וּמְחוֹקֵק הָאָרֶץ

נֶאֱמַן גִּנְזֵי הַמְּלוּכָה הַשָּׂר אֱמֶת סֶלָה

הַשּׂוֹרֵר בַּמְּדִינָה טֶרֶם לִמְלוֹךְ הִגַּעַתְּ

וּבְטֶרֶם לַכִּסֵּא יָשַׁבְתְּ עַד לֹא נוֹדַעַתְּ

בּוֹ לַמְרוֹת הוֹסִיפוּ וַיַּעֲנוּ בוֹ אַךְ סָרָה

וּפְקוּדָתֵךְ בַּמְּדִינָה הַיּוֹצֵאת עַל פִּיהוּ

כָּל חֻקֵּי מַמְלַכְתֵּךְ הַנְּתוּנִים עַל יָדֵהוּ

וּכְתוּבֵי הַדָּתוֹת בִּשְׁמוֹ אֱמֶת נֶחְתָּמוּ

הֱמִירוּם הֵם בַּהֲתֻלִּים וּבְתַעְתּוּעֵי הָבֶל

וּבְמַשְׂאוֹת שָׁוְא וָאָוֶן וּבְמַדּוּחֵי רוּחַ

הִמְצִיא לָמוֹ שֶׁקֶר תַּחַת אֱמֶת מִנּוּהוּ.

וּלְמַצָּבִי אֲנִי עַבְדֵּךְ וּמְשָׁרְתֵךְ שֵׂכֶל

אֶת רֹאשׁ מִרְמָה הֵרִימוּ תַּחְתַּי הִפְקִידוּהוּ.

הֱסִירוּךְ מִגְּבִירָה וּצְעִירֵיהֶם הֵשִׂירוּ

חֶשְׁכַת סִכְלוּת שִׁפְחָתֵךְ מֵאוֹרֵךְ הוֹקִירוּ

אַף מַעֲקַשֵּׁי שֶׁקֶר מִנְּתִיב אֱמֶת הִכִּירוּ

וּבִרְמִיַּת מִרְמָה חֵן אֲמָרַי הֵמִירוּ

כִּי זֶה לֶכְתָּם שׁוֹבָב בִּשְׁרִירוּת לֵב וָחֹפֶשׁ

טוֹב לָהֶם מֵחֻקִּים לָהֶם נַחְנוּ נָתַנּוּ

מִשָּׁמְרָם אָרְחוֹתַיִךְ מִנְּצוֹר אוֹתָם עֵקֶב.

רוּחָם כִּי יַמְרִיא כַּדְרוֹר לָעוּף אֶל כָּל רוּחַ

טוֹב לָהֶם מִדְּאוֹת דֶּרֶךְ נֶשֶׁר לַשָּׁמָיִם

וּפְנוֹת עֲקַלְקַלּוֹת מַעְגָּל וּמִשְׁעוֹל הֵלֶךְ

מֵהַלֵּךְ הֲלִיכוֹת עוֹלָם יוֹלִיכֵם מֶלֶךְ.

אֲבַל יַהַס אוֹר שֶׁמֶשׁ הֶמְיַת יָם נָפוּחַ

וּדְבַר הַמַּלְכָּה עַל פִּי, הֲמוֹן מַמְרִים אֵלֶּה.

אֲנִי אַךְ שָׁם הִגַּעְתִּי הָעִירָה אַךְ בָּאתִי

רָאִיתִי בַפְּתָאִים וּבַחֲשֻׁכִּים בִּינוֹתִי

וּכְמוֹ כַנְפֵי שַׁחַר אֶל רֹאשׁ הָרִים יָעוּפוּ

וּכְהַקְדִּים אוֹר קָדִים עֲלוֹת עֲלֵי רֹאשׁ גֶּבַע

טֶרֶם יָפִיצוּ אוֹרָם עֲדֵי רַחֲבַת עֵמֶק

כֵּן חַשְׁתִּי גַם אָנִי וּמַהֵר כֹּה הִקְדַּמְתִּי

עֲלוֹת רֹאשׁ הוֹמִיּוֹת עֲלֵי גַפֵּי רוֹם קָרֶת

לִמְקוֹם רָאשֵׁי הָעִיר אֶל חַכְמֵי לֵב לָגֶשֶׁת

וּדְבָרַי הָיוּ רֵאשִׁית עִם זִקְנֵי הַשָּׁעַר.

אֶפֶס גַּם הַמּוֹרְדִים וּמְרִימֵי יָד שָׁם בָּאוּ

זֶה מִרְמָה רֹאשׁ הַמּוֹרִים גַּם שָׁם עָלָה שָׁבֶת

רַבּוֹת שָׁם נִלְחַמְתִּי בַּעֲצוּמוֹת הִתְאַמַּצְתִּי

עִם שׂוֹנְאֵי שַׁאֲנָן אֵלֶּה אוֹיְבֵי אוֹהֲבָיִךְ

עֲדֵי כִי שָׂרִיתִי נִצַּחְתִּי גַם יָכֹלְתִּי

וָאוֹכַח בִּדְבָרִים וּלְשׁוֹן שׁוֹנִים⁵ הִרְשַׁעְתִּי

כִּי לִבִּי הִשְׂכִּיל פִּי וּפְרִי סֶכֶל שִׁכַּלְתִּי

וּלְבַב כָּל חַכְמֵי לֵב מִפִּי מִלִּים מִלֵּאתִי

כַּמַּיִם בָּאוּ בָם עַל קִירוֹתָם חָרָבוּ

כִּלְשַׁד שֶׁמֶן הַטּוֹב עַל עֲצָמוֹת נִחָרוּ

עַד אֲשֶׁר פָּקַחְתִּי וַיֵּאוֹרוּ עֵינֵימוֹ

לִרְאוֹת מַלְכוּת הַקֶּדֶם אֶל מִי הִיא יָאָתָה

לִרְאוֹת רַאֲוַת עָרַיִךְ וּמְרִי מוֹרִים אֵלֶּה

כִּי אַךְ תַּאֲוַת נַפְשָׁם וּמְשׁוּבוֹת לִבָּם אָוֶן

הָיוּ בִמְרוֹת עֵינַיִךְ הַכְּבוּדָה רַבָּתִי!

וַחֲשֻׁכִּים רוֹדְפֵי חֹשֶךְ יוֹשְׁבֵי צֵל צַלְמָוֶת

בַּל הָכֵן יִתְיַצְּבוּ עִם אוֹר הַדְרָתֵךְ סֶלָה.

אָז קָמוּ גַם נִדְבָּרוּ כָּל חַכְמֵי לֵב יַחַד

כָּל מִתְבּוֹנֵן בִּינָה כָּל אִישׁ בּוֹ חַיֵּי רוּחַ

אַחַר כִּי תוֹכַחְתִּי אַךְ מֵישָׁרִים הִכִּירוּ

וַיְגָרְשׁוּם כָּלָה וַיַּדִּיחוּ קוֹשְׁרֵי קָשֶׁר

עַד לֹא נִשְׁאַר אִישׁ מִכָּל הֲמוֹנָם בַּשָּׁעַר,

אַחַר נָתְנוּ יָדָם וּבִבְרִית שָׁלוֹם בָּאוּ

אַחַת לִי נִשְׁבָּעוּ בַּל יָשׁוּבוּ מִמֶּנָּה

כִּי אַךְ לָךְ הַמְּלוּכָה חֻקָּה הִיא לֹא עוֹבָרֶת

וַאֲנִי עַבְדֵּךְ שֵׂכֶל תּוֹעֵי לֵב אֲשַׁכֵּלָה

גַּם אֱמֶת שַׂמְתְּ לִנְצִיב עַד עוֹלָם נִצָּב סֶלָה.

המלכה מַה נָּעִים מַעֲנֵה פִיךָ וּנְאוּמֶיךָ שֵׂכֶל

וּלְהַקְשִׁיב גַּם סוֹף דָּבָר הֲלֹא נַפְשִׁי תֵכֶל

כִּי עֲדַת סִכְלוּת אִם מֵאָדָם לֹא שִׁכַּלְתָּ

כָּל עַמִּי מִיָּדָהּ עוֹד הַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ.

שכל אָמְנָם כִּי לֹא כָלָה לֹא שָׁלֵם עוֹד חֶפְצֵנוּ

וּשְׁמֵי לוּז עוֹד לֹא זַכּוּ וּלְמַדַּי טָהָרוּ

כִּי אַךְ כַּעֲבוֹר עָבִים מִשֶּׁמֶשׁ הַצָּהֳרָיִם

כִּי יָשׁוּבוּ יִתְלַקְּטוּ שָׁם בַּיַּרְכָתָיִם

וּבְתַחְתִּית רָקִיעַ בִּקְצוֹת אֹהֶל שָׁמָיִם

כֵּן בִּנְגוֹעַ קַו אוֹרֵךְ בַּחֲשֻׁכִּים כָּאֵלֶּה

נָדְדוּ מֵרוֹם קָרֶת מִנִּי שַׁעַר נֶהְדָּפוּ

“מוֹץ הָרִים לָעֵמֶק חֲשַׁשׁ גִּבְעָה לַשֵּׁפֶל”

וַיְבַקְּשׁוּ מָנוֹס לָמוֹ מִפְלָט וַיִּמְצָאוּ

בֵּית צָנוּעַ אִישׁ תָּמִים וּטְפוּשׁ לֵב מִדָּעַת

אִישׁ בִּכְפַר עַמּוֹנָה וּשְׁמוֹ הָמוֹן יָדָעְתִּי

שָׁם הָלְאָה לֹא הַרְחֵק מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה

וּמְאֹד כָּבֵד בַּהוֹן מִבְּנֵי הָעִיר בָּעֹשֶר

שָׁם לוֹ שָׁרוֹן עִם כַּרְמֶל עַל שָׂדוֹת וָכָרֶם

פָּרוֹת הַבָּשָׁן לָרֹב וּפְתַיּוּת לוֹ אֵשֶׁת

אֵין עִם אִישׁ לוֹ דָבָר מֵאַנְשֵׁי עִיר וָקָרֶת

וּדְבַר מַלְכוּת וּמִשְׂרָה מִמֶּנּוּ רָחָקוּ

כִּי לִבּוֹ אַךְ אֱמוּנִים אֶל כָּל בּוֹ יִמְשׁוֹלוּ

אִם אַתְּ חָכְמָה הַמַּלְכָּה אוֹ סִכְלוּת שַׁלָּטֶת

הַקּוֹשְׁרִים גַּם הֵמָּה לֹא עוֹד פָּנִים הֵעֵזּוּ

כִּי יַזְכִּירוּ בֵית הָמוֹן מֶרִי וּדְבַר קָשֶׁר

וּמְזִמּוֹת רָע בִּלְבָבָם בַּל פִּיהֶם תַּעֲבוֹרְנָה

כִּי יָרְאוּ גַם רָאוּ הָרָעָה תִמְצָאֵמוֹ

אִם יִוָּדַע בָּעִיר וִיבֻלַּע אֶל רָאשֶׁיהָ

כִּי עַל קִיאָם הֵם שָׁבִים שׁוֹנִים בָּאִוֶּלֶת

עַל כֵּן אַךְ כָּאוֹרְחִים וּכְמוֹ נָטוּ מִדֶּרֶךְ

בָּאוּ בֵיתָה הָאִישׁ וָיּוֹאִילוּ שָׁם שָׁבֶת

לַנְוֹתָם⁶ אַךְ בִּקְּשׁוּ וּלְאָסְפָם אֶל נָוֵהוּ

וּבְאַחַת מֵחַצְרוֹתָיו כִּי רַבִּים לוֹ הֵמָּה

עַד עֵת מָנוֹחַ אַחֵר כִּלְבָבָם יִמְצָאוּ

אֲשֶׁר אַחֲרָיו יָתוּרוּ בִּסְבִיבוֹת הַפֶּלֶךְ

וּבְתֻמַּת זֶה הָאִישׁ מִבְּלִי דַעַת כָּל עָוֶל

וּבִרְבוֹת טוֹבָתוֹ וּבִרְבוֹת גַּם אוֹכְלֶיהָ

לֹא רַבּוּ גַם עָלָיו כָּל מַרְבִּיתָם גַּם יָחַד:

לֵב הַבָּאוֹת לֹא יֵרֶא לֹא יִפְחַד כָּל פָּחַד.

המלכה מַה נָּעִים מַעֲנֵה פִיךָ וּנְאֻם נִיבְךָ שֵׂכֶל

וּלְהַקְשִׁיב גַּם סוֹף דָּבָר הֲלֹא נַפְשִׁי תֵכֶל

וּכְבָר אָמַרְתִּי זוֹ סִכְלוּת כַּאֲשֶׁר נוֹאָלָה

כֵּן לֹא נוּכַל לָהּ אִם לֹא גָרֵשׁ אוֹתָהּ כָּלָה.

שכל עַד הֲלוֹם עַל כֵּן שַׁבְתִּי הַמַּלְכָּה עָדַיִךְ

וּלְבַדִּי וּלְנַפְשִׁי וּמִבְּלִי לָךְ כִּי אֶהִי

לֹא אוּכַל אִוָּעֵצָה מַה־לַּעֲשׂוֹת אָחֵלָּה

יָדַעְתִּי לֵב מִרְמָה לֵב זֵדִים וּבְלִיַּעַל

כִּי הַשְׁקֵט לֹא יָדָע מֵרִיב לֹא יוּכַל שָׁבֶת

אַךְ עַד יַעֲבָר זָעַם יֵחָבֵא כִּמְעַט רָגַע

אַחַר יִקְבָּץ אָוֶן יֶאֱסֹף אַנְשֵׁי גִילֵהוּ⁷

לָצוּד גַּם לֵב הָמוֹן אֶל תּוֹךְ לִבָּם הָרֶשֶׁת

וּבְשַׁחְתָּם יִתָּפֵשׂ וּבְחַכָּה יַעֲלוּהוּ

עִם כָּל מַרְבִּית בֵּיתוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי רָבָּה

כִּדְגֵי הַיָּם הֵם וּלְמִכְמַרְתָּם כֵּן יָבֹאוּ.

גַּם עֵינֵי אָדָם רָב אֶל לֵב הָמוֹן נִשָּׂאוּ

אֶל מִסַּת יָדֵהוּ⁸ כָּל מָטֵי יָד יִדְרוֹשׁוּ

יָתֵד נֶאֱמָן הוּא רַבִּים יִתְלוּ בּוֹ חַיֵּימוֹ

וּבְבִרְכַת בֵּיתוֹ חַכְמֵי לֵב גַּם יִתְבָּרֵכוּ

אָז יַהֲפוֹךְ לֵב כֻּלָּם חִישׁ יַסֵּב אֶת רוּחָמוֹ

לִמְאוֹס הוֹד מַלְכוּת וּבְחוֹל בַּהֲדַר מֶמְשַׁלְתֵּנוּ

וּכְאֶחָד אָז נוֹסָפִים יִהְיוּ עַל שׂוֹנְאֵינוּ

וּלְאֵיתָנָהּ אָז תָּשׁוּב מַרְדּוּת לִבְנֵי מֶרִי

תִּפְשֶׂה כַּסַּפַּחַת וּכְמִכְוַת אֵשׁ צָרָבֶת

וּתְכַלֶּה כֻלָּם יַחַד מִבָּשָׂר עַד נָפֶשׁ

תֵּצֵא אֵשׁ לֹא נֻפָּח מִכְּפַר עַמּוֹנָה לוּזָה

בִּסְבִיב עָרִים תֹּאחֵז בִּמְדִינוֹת תִּתְלַקֵּחַ

וּבְדוּר אֵשׁ⁹ אוֹכֵלָה תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ.

וּלְהוֹכַח כִּי אוֹמַר אֲנִי מִלִּים אֶחְשׁוֹבָה

וּבְעַד לֵב הָמוֹן לַעֲצוֹר מִלִּים אִמְרֵי יֹשֶר

וּלְיַסְּרוֹ מִתּוֹעָה דֶּרֶךְ קוֹשְׁרִים מִלֶּכֶת

לֹא עוֹד אֶתְפָּאֵר וּלְהִתְעָרֵב לֹא אוּכָלָה

כִּי לִבּוֹ טַח מֵהַשְׂכִּיל גַּם אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ

וּדְבָרַי לֹא יִשְׁווּ לוֹ בִּדְבַר בַּדִּים אֵלֶּה

אַף כִּי שָׁם הַבֵּן שֶׁקֶר בֶּן רֵעוֹ מִנֹעַר

בֶּן־דִמְיוֹן מוֹדָעוֹ וּמִבֶּטֶן יַנְחֶנּוּ

וּלְבַב הָמוֹן הֵן נִפְתָּה אַךְ אַחֲרֵי הַהֶבֶל

וּפְלָאוֹת וּגְבֹהוֹת מִמֵּישָׁרִים לוֹ טוֹבוּ

אוֹהֵב הַרְבֵּה מִמְּעַט אִם גַּם לֹא אֶחָד בָּמוֹ

וּמַעֲקַשִּׁים בַּמֶּרְחָב מִדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ

וּלְמִי חֲמוּדוֹתָיו אֵלֶּה הֲלֹא אַךְ לָמוֹ

כִּי מַה לֹּא יִתְּנוּ לוֹ עַל אֶרֶץ עַל שָׁמָיִם

אֶת כֹּל תִּשְׁאַל עֵינוֹ אִם יֶשְׁנוֹ אִם אֵינֶנּוּ –

וּמָה אֶתְּנָה לוֹ אָנִי לַחֲסַר לֵב כָּמוֹהוּ

וּמַה תֵּת לוֹ אוּכָלָה? – הֲלֹא אַתְּ יָדַעַתְּ –

עַל כֵּן לִבּוֹ דִבְרֵיהֶם כַּיַּיִן יֵיטִיבוּ

כִּי בָם יִמְשׁוֹל כַּשִּׁכּוֹר רַב הַמֶּמְשָׁלֶת

וּדְבָרַי הֲלֹא יִבֶז יִמְאָסֵם כַּמָּיִם

כִּי לֹא יִטְעַם בָּמוֹ אֶת לוֹ נַפְשׁוֹ תָּאָבָה.

עוֹד רַע וָמַר אֶרְאֶה מִכָּל אֵלֶּה אָמָרְתִּי

כִּי לִבּוֹ בִּידֵי זָרִים וּבְקִרְבּוֹ אֵינֶנּוּ

וּמִיָד יִמְסוֹר לִבּוֹ לֹא עוֹד יִקָּחֶנּוּ;

וּלְמוֹרֶה הֵן בָּחַר לוֹ קָח לִמְלַמְּדוֹ דָעַת

אֶת צִבְעוֹן הַחִוִּי הָעַיִט הַצָּבוּעַ

אִישׁ מִתְקַדֵּשׁ בָּעָם וּבַקְּדֵשִׁים יָנוּחַ

וּמְשַׂנֵּא כָל תּוֹעֵבָה וּבִלְבָבוֹ שֶׁבַע

מִשְׂפַּח מוּסַר הֲבָלִים עַל מַחְשְׁבוֹתָיו אָוֶן

יֹאמַר כִּי יֵיטִיב לֵאלֹהִים וִיהִי לוֹ יֶשַׁע

כִּי יִסְכֹּן הוּא עִם אֵל גַּם כֹּחוֹ הוּא יֶרֶב

וּלְאָדָם לֹא מָצָא גַּם לֹא בִקֵּשׁ לוֹ עֵזֶר

יֹאמַר לַעֲזוֹר עוֹזְרוֹ לַעֲזוֹב אֵין עוֹזֵר לָמוֹ.

וּמִרְמָה עִם זֶה צִבְעוֹן פֶּן יִלָּווּ יַחַד

וּשְׁנֵיהֶם אֶל סִכְלוּת וּשְׁלֹשְתָּם עוֹד אֶל שֶׁקֶר

וּלְהָמוֹן אֵין תִּקְוָה וּלְבֵיתוֹ אֵין תּוֹחֶלֶת.

עַתָּה לַעֲצַת מַלְכוּת לִשְׁמוֹעַ הֲלוֹם בָּאתִי

וּכְמוֹ בִדְבַר אֱלֹהִים הֲלֹא פִּיךְ אֶשְׁאָלָה

וּכְחֵךְ יִטְעַם אֹכֶל עֹמֶק דָּבָר תִּטְעָמִי

וּדְבַר מַה תִּפְקוֹדִי הֲלֹא אֶשְׁמַע גַּם אָעַשׂ

אִם לַחֲנִינָה וָנַחַת אִם לִגְמוּל וָכָעַשׂ.

המלכה הִקְשַׁבְתִּי וָאֵדָעָה כָּל אִמְרָתְךָ שֵׂכֶל!

גַּם לִבִּי לָאִישׁ זֶה גַּם רוּחִי לוֹ נִבְהָלָה

וּדְבַר הָמוֹן וּבֵיתוֹ יִגַּע בִּי עַד נָפֶשׁ

אִם גַּם אָמְנָה לֹא לָנוּ כִּי אִם לוֹ יָרֵעַ;

כִּי אֲנִי אֶל כָּל עַמִּי אַךְ אֵם אֶל בָּנֶיהָ

וּתְעַנֵּנִי עָנְיָם אַף צָרָתָם לִי תֵצֶר

גַּם לֹא בַחֶרֶב אֶמְלוֹךְ בַּחֲנִית לֹא אָשׂוֹרָה

וּבְחָזְקָה וּבַעֲנוֹשׁ לֹא אַעַשׂ לִי מֶמְשָׁלֶת

בִּי אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי וּבְכִסְאִי לֹא אָמִירָה

כִּי אַךְ בִּצְדָקָה יִכּוֹן וִיכוֹנְנֵהוּ חָסֶד

וּבְאַהֲבַת כָּל בָּשָׂר וּבְחֵפֶץ כָּל רוּחַ

וּבְהַכִּיר כָּל לֵבָב וּבִמְאֹד דַּעַת נָפֶשׁ

אֲנִי עַל אִישׁ וָאִישׁ אֲנִי אַךְ אָז אֶמְשׁוֹלָה

וּלְהָמוֹן זֶה מָה אָעַשׂ מָה אָבִיא לוֹ עֵזֶר

אִם אַחַת מִכֹּל אָהַב אִתָּנוּ לוֹ אָיִן

וַחֲפָצָיו כֻּלָּם תַּאֲווֹת נַפְשׁוֹ גַם יָחַד

אַךְ בִּידֵי שׂוֹנְאֵינוּ בֵּית אוֹיְבֵינוּ נִמְצָאוּ

אוֹצָרוֹת וּנְצוּרוֹת כָּל הַיּוֹם לוֹ יִיצָרוּ

אַךְ גַּבֵּי חֹמֶר לוֹ יִבְנוּ עַל אַבְנֵי בֹהוּ –

עַתָּה אַתָּה שֵׂכֶל יוֹעֵץ מַלְכוּת הִנֶּךָּ

וּמֵלִיץ בֵּין הָעָם וּבֵינִי הֵן שַׂמְתִּיךָ

וּלְבַדְּךָ נֶפֶשׁ הָמוֹן גַּם שִׂיחוֹ יָדַעְתָּ

גַּם חָלְיוֹ וּמְזוֹרוֹ מִי יַכִּיר בִּלְעָדֶיךָ

וַהֲלִיכוֹת לָךְ תָּמִיד בֵּין עַמִּי כָּל יָמֶיךָ

וּכְבָר לָךְ תַּחְבֻּלּוֹת מַה שִּׁית עֵצוֹת נֶגְדָּמוֹ

עוּצָה שֵׂכֶל אַתָּה וּפְלִילִיָּה נָא הָבָה!

וּבְכֹל לִתְמוֹךְ אוּכַל גַּם אֲנִי אֶת יָדֶיךָ

אִם לַעֲזוֹר לָךְ תִּשְׁאָל מֵאִתְּךָ לֹא אֶחְדָּלָה

אִם הַגְבֵּהַּ וּלְמַעְלָה אוֹ הַעֲמֵק וּשְׁאָלָה.

שכל הֵן אֲנַסֶּה דָבָר מִפִּי מִלִּים אוֹצִיאָה

וּבְעֵינַיךְ אִם אַךְ יִיטַב הֲלֹא טוֹב יֶהִי

עֵצָה הִיא בִלְבָבִי עֲמוּקָה כִּי אֶדְלֶנָּה

וּלְפָנַיךְ רַבַּת בִּינָה! תִּבָּחֵן רָגַע.

הִנֵּה הָמוֹן לוֹ בַת מֵאָז אוֹמְרִים שָׁמַעְתִּי

תַּמָּה הִיא וּבָרָה גַּם בַּגֵּו גַּם בַּנֶּפֶשׁ

וּשְׁמָהּ אֱמוּנָה גַּם כִּשְׁמָהּ כֶּן־הִיא נֶאֱמָנָה

לָתֵת כָּל נַפְשָׁהּ אֶל אִישׁ אָבִיהָ יִתְּנֶנָּה

וּמְבַקְּשֶׁיהָ רַבִּים וַעֲצוּמִים שׁוֹחֲרֶיהָ

כִּי תֻמַּת גֵּו וָנֶפֶשׁ כָּל מַהֲלָל כָּל אֵשֶׁת

עַתָּה כֹּחֵךְ נָא יִגְדַּל וּבְחִכֵּךְ תִּטְעָמִי

מִלַּי תִּבְחַן אָזְנֵךְ עֲצָתִי נָא תַחְקוֹרִי

לִבֵּךְ נָא תָשִׂימִי אֶל הַבַּת זוֹ אָמָרְתִּי

וּלְחֶבֶל אוּלַי תִּפּוֹל וּלְגוֹרָל נָא תַעַל

לִהְיוֹת אִשָּׁה לִבְחִירֵךְ רַעְיַת אִישׁ תַּכִּירִי

אִישׁ דָּגוּל מֵרְבָבָה בָּחוּר מֵאַלְפֵי אָלֶף

וּכְבָר קֹרָא בַשֵּׁם הוּא הַנְּצִיב אֱמֶת סֶלָה,

וּשְׁמוֹ הַטּוֹב מִשֶּׁמֶן בָּזֶה לֹא נַחֵלָּה.¹⁰

כִּי יִשְׁכּוֹן גַּם הָאֵל אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ

וּלְפִי גֹבַהּ הָעֵץ שָׁרָשָׁיו כֵּן יַעֲמִיקוּ

יָדַעְתִּי גַם עַנְוָתֵךְ כִּגְדֻלָּתֵךְ תִּרֶב

כִּי יִתְחַתֵּן בָּךְ זֶה הָמוֹן לֵב אַל תָשִׂימִי

כִּי אַךְ אֶל טוֹבַת עַמֵּךְ הֵן שׂוּמוֹת עֵינַיִךְ

וּמַה טּוֹב מִבּוֹא אֱמֶת בֵּית הָמוֹן לָשֶׁבֶת.

לָסוּר אָז כָּל מָגוֹר כָּל פַּחַד מִלִּבֵּנוּ

וּבְשֶׁבֶת זֶה הַשָּׂר נוֹתֵן דָּתֵי הָאָרֶץ

וּבֵית וּבַת הָמוֹן לוֹ, שָׁם בִּכְפַר עַמּוֹנָה

וּפִקּוּדֵי הַמְּדִינָה גַּם מִשָּׁם יֵצֵאוּ

לִרְצוֹן בֵּית הָמוֹן גַּם כִּרְאוֹת עֵין אֱמֶת שָׁמָּה

לֹא עוֹד יָד וָרֹאשׁ סִכְלוּת וּמִרְמָה יָרִימוּ

עַד עוֹלָם יֵאָלְמוּ, נֶצַח יִדְּמוּ עִם שֶׁקֶר

כִּי חֲצַר הָמוֹן זֶה לִמְקוֹם מַאֲרָב שָׂמוּהוּ

עַתָּה חִישׁ יֵהָפֵךְ לִמְצוּדָה וּלְפַח לָמוֹ

וּבְיַד הַבַּת זוֹ, פִּנַּת יִקְרַת כָּל הַבָּיִת

לֵב הָמוֹן וּבֵיתוֹ עִם הַנִּלְוִים לוֹ יָחַד

לִוְיַת עוֹלָם יִלָּוֶה לָךְ נֶצַח לֹא יִפָּרֶד

כִּי הִיא בִידֵי אֱמֶת, לָךְ חוֹמָה מִפְּנֵי מָרֶד.

המלכה אִם כִּדְבָרְךָ הוּא שֵׂכֶל כִּי לִשְׁאוֹל הִקְשִׁיתָ

הִתְחַתֵּן אֱמֶת בֶּאֱמוּנָה וּבְהָמוֹן אָבִיהָ

אֲבָל אִם כִּדְבָרְךָ כִּי אַךְ הֵיטֵב שָׁאָלְתָּ

לִשְׁמוֹר רַגְלֵי הָמוֹן וּצְעָדָיו מִכָּל לָכֶד

וּלְהַשְׁקִיט הַמְּדִינָה וּמְרִי מוֹרִים לִמְנוֹעַ

וּלְכוֹנֵן הַמְּלוּכָה בַּל תִּמּוֹט עֲדֵי נֵצַח

הֵן נָתוּן לָךְ גַּם זֶה לִרְצוֹנְךָ וּבְיָדֶךָ

כִּי אַךְ אֶל שָׁלוֹם אַבִּיט אַךְ אֶל טוֹב וָחָסֶד.

הֵן כָּמוֹנִי כֶאֱמֶת אַךְ אֵלֶה כָל חֶפְצֵנוּ

כִּי לֹא אֶרְאֶה אֶת הָמוֹן בִּיקוֹד אֵשׁ שַׁלְהָבֶת

וּלְהַצִּילוֹ לֹא אֵרֵד אִם אוּלַי אוּכָלָה

כִּי אוֹמַר: אֲנִי חָכְמָה הֵן הַמַּלְכָּה אָנִי!

עַתָּה אִם אֶל מֵישָׁרִים עֲצָתְךָ כּוֹנַנְתָּ

הֵן אַתָּה יָעַצְתָּ גַּם אַתָּה תַשְׁלִימֶנָּה

וּלְכָה לָךְ עַמּוֹנָה בּוֹא אֶל הָמוֹן בָּיְתָה

בִּדְבָרִי וּדְבַר אֱמֶת בִּשְׁמִי וּבִשְׁמֵהוּ,

הֲלֹא לִבּוֹ יִשְׂמַח יַעֲלוֹז נַפְשׁוֹ לָךְ תָגֶל

וּתְהִי לוֹ זוֹ הַבְּשׂוֹרָה אֶל צִמָּאוֹן מָיִם

כִּי לִשְׁמוּעָתוֹ הַיּוֹם לֹא עוֹד הֶאֱמִין אָמֶשׁ.

גַּם זֶה הַמִּתְקַדֵּשׁ הַמִּטַּהֵר מוֹרֵהוּ

לֹא יוּכַל הָנִיא דָבָר בַּעֲצָתְךָ שׂוֹם סֶלֶף

כִּי לֹא יִתֶּן לוֹ הִתְקַדְּשׁוֹ עֲשׂוֹת לָךְ אֵלֶּה

וּבְכֵן צָלְחָה וּרְכַב נָא בִדְבַר אֱמֶת, שֵׂכֶל!

וֵאלֹהִים הַבּוֹחֵר בָּנוּ חֶפְצֵנוּ יַעַן

יִשְׁלַח מַעֲנֶה לִלְשׁוֹנְךָ לִמְלָשְׁנִים כִּי תַעַן

כִּי הָרִים יָד וָרֹאשׁ לַמְרוֹת בִּמְלוּכַת אָרֶץ

הוּא רֹאשׁ כָּל רִשְׁעָה, אַף פֶּשַׁע רָב מִכָּל פֶּשַׁע! –

שכל הִשְׁתַּחֲוֵיתִי הַגְבִירָה וּלְמִצְוָתֵךְ הִנֵּנִי!

(הולך)

מחזה ב    🔗

(בית המון בכפר עמונה)

(המון. ופתיות. לפנות ערב)

המון מַדּוּעַ לֹא הַיּוֹם גַּם לֹא אֶתְמוֹל הוֹפַעַתְּ

לֹא בָאת אֵלַי הַשָּׂדֶה לִהְיוֹת שָׁם לִי עֵזֶר

וּבְכֵן אֱמוּנָה גַם הִיא פֹּה עִמָּךְ נֶעֱצָרָה

וּכְדַרְכָּהּ מִבְּלִי לָךְ לֹא צֵאת וָבוֹא אַף פֶּשַׂע,

וּדְעִי נָא וּרְאִי כִּי לוּ יָצָאת אֵלַי שָׁמָּה

וּכְבָר פָּעֳלִי וּמְלַאכְתִּי כִּי עַתָּה כִלִּיתִי

וּכְבָר יַחְדָּו שַׁבְנוּ בָּאנוּ עַתָּה הַבָּיְתָה

אַךְ לִרְווֹת נַחַת וָעֹנֶג וּשְׂמָחוֹת שׂבַע.

פתיות כִּי כִדְבָרְךָ כֵּן הוּא הֲלֹא אִישִׁי הֶאֱמַנְתִּי

אֲבָל יָדַעְתָּ נַפְשִׁי נֶפֶשׁ אֲהֵבָתֶךְ

כִּי גַם שִׂיחַ גַּם שִׂיג הִיא כָמוֹךָ אוֹהָבֶת

וּמִבֵּין אוֹרְחִים אֵלֶּה אֵלֶיךָ אָסַפְתָּ

מִבַּיִת בּוֹ יִנְווּ אֵלַי יוֹם יוֹם יָבֹאוּ

אִישׁ גַּם אִשָּׁה וּמִכֻּלָּם הֲכִי נִכְבָּדוּ

שֵׁם הָאִשָּׁה סִכְלוּת וּמִרְמָה שֵׁם הַגֶּבֶר

וּגְבִרְתִּי הוּא יִקְרָא לָהּ שָׂרָתִי! רַבָּתִי!

וּנְבוֹן לַחַשׁ הִיא תִקְרָא לוֹ גַּם יוֹעֵץ פֶּלֶא

וּגְבֹהַת הַקּוֹמָה הִיא וּגְדוֹלַת עֵינָיִם

אֲרוּכַת הָאֹזֶן וּגְלוּיַת הַשִּׁנָּיִם

עֲצֵלַת גֵּו וּבָשָׂר וּכְבֵדַת הָרֶגֶל

פִּיהָ אַךְ פָּתוּחַ וּלְשׁוֹנָהּ לֹא יָנוּחַ.

וּקְצַר הַקּוֹמָה הוּא וּכְמוֹ שׁוּעָל מַרְאֵהוּ

וּצְנוּמִים פָּנָיו וּזְקָנוֹ צָהוּב בָּקוּעַ

וּקְטַנּוֹת עֵינָיו וּכְמוֹ בָרָק בּוֹ רוֹצֵצוּ

וּלְשׁוֹנוֹ שָׁנוּן כַּחֵץ גַּם נִמְהָר מִמֶּנּוּ

וּדְבָרִים רָב לָמוֹ שָׁמַיִם לֹא יָכִילוּ

אֵלַי וּלְבִתֵּנוּ כָּל הַיוֹם הֵם נִדְבָּרוּ

מָה רַבּוּ תַעֲנוּגוֹת רָוִינוּ גַם שָׂבַעְנוּ

לִשְׁמוֹעַ לַקְשִׁיב אִמְרוֹתֵיהֶם כִּי נָעֵמוּ

מִנֹּפֶת צוּפִים יִמְתָּקוּ מִדְּבַשׁ יֶעֱרָבוּ,

הָאִשָּׁה אֹמֶר וּדְבָרִים אֵלַי עָרָכָה

עַד כִּי נַפְשִׁי בָהּ וּבִדְבָרֶיהָ נִקְשָׁרָה

וּבִתֵּנוּ אֱמוּנָה גַּם עַל חֵיקָהּ נָתָתִּי

וּבְזֹאת לָהּ תִּרְגַּלְתִּי בִדְרָכֶיהָ לָלָכֶת;

וּמִרְמָה הָאִישׁ עָרַךְ מִלִּים אֶל מוֹרֶךָ

וַיְגַל לוֹ אֶל צִבְעוֹן נִסְתָּרוֹת לֹא אֵדָעָה

וַיּוֹרֵהוּ חֲדָשׁוֹת אֵיךְ וּמַה יּוֹרֶךָ

וּלְפִי דִבְרֵי סִכְלוּת אַךְ אֶל מִרְמָה נוֹדָעוּ

קַדְמוֹנִים לֹא דִמּוּם לֹא זַמּוּם אֲבוֹתֵינוּ

עַל לִבָּם לֹא עָלוּ עַל פִּיהֶם לֹא נִשְׁמָעוּ

מֵעֵטָם לֹא יָצְאוּ עַל סִפְרֵיהֶם לֹא בָאוּ

נִפְלָאת חֲדָשָׁה זוֹ! – אֹזֶן צִבְעוֹן כָּרָתָה

וּבְרִית עוֹלָם לֹא תוּפָר בֵּינֵיהֶם כֹּרָתָה.

וּבַאֲבוֹתִי כָל הַיוֹם לָצֵאת אַךְ אֵלֶיךָ

לַעֲזָרְךָ בַּעֲמָלְךָ וּכְמוֹ מֵאָז הִסְכַּנְתִּי

מִרְמָה פָּתַח פִּיהוּ וַיּוֹרֵנִי לָדָעַת

כִּי לֹא עָמָל לָאֵשֶׁת וּמְלָאכָה לַגֶּבֶר

כִּי לֹא עָלֵימוּ וּלְבַדָּם תִּחְיֶה כָּל נֶפֶשׁ

וּדְרָכִים יוֹרֶה אָמַר וַחֲדָשׁוֹת יוֹדִיעַ

לִמְצוֹא בָם מִחְיַת אָדָם וּבִנְקַלָּה גַם עֹשֶר

וִיבַלֶּה יָמָיו בִּצְחוֹק וּשְׁנוֹתָיו בַּנָּחַת

וּבְלִי אִתִּים וּמַזְמֵרוֹת מִזְרֶה וָרָחַת¹¹!

המון אֲנִי אַךְ הֶעָמָל אַךְ עֲבוֹדָה יָדָעְתִּי

כִּי הֵמָּה יִתְּנוּ חַיִּים אֶל כָּל חַיֵּי נָפֶשׁ.–

אֲבָל אֱמוּנָה אֵפוֹא אָן כַּיּוֹם הָלָכָה

וּבְיַד מִי שַׂמְתְּ אוֹתָהּ יַד אִשָּׁה לֹא תֵדָעִי.

פתיות אָמְנָה כִי טוֹב הֶעָמָל וּמְלָאכָה נָעֵמָה

אֲבָל שַׁעֲשׁוּעִים וּצְחוֹק גַּם הֵם לֹא יָרֵעוּ

טוֹב כִּי נֹאחַז בִּשְׁנֵיהֶם וּנְחַבְּרֵם גַּם יָחַד

וּכְדִבְרֵי אִישׁ מִכֶּם כֵּן הוּא, כִּי כֵנִים הֵמָּה,

וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי אֶל כֹּל אֲנִי שׁוֹמָעַת

אֶת כֹּל אַאֲמִינָה אִם גֵּם נַפְשִׁי לֹא יוֹדָעַת.

גַּם הָאִשָּׁה טוֹבָה הִיא אִם עוֹד לֹא נוֹדָעָה

אַךְ מַהֲלָלָהּ מִפִּיהָ¹² כָּל הַיּוֹם אֶשְׁמָעָה,

עִמָּהּ הַיּוֹם בִּתִּי כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם שָׁלָחְתִּי

בַּשָּׂדוֹת לָשׂוּחַ כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחַ

וּלְתִתָּהּ עַל יָדָהּ הָאִשָּׁה כֵּן בִּקֵּשָׁה

וּבִתִּי אֱמוּנָה הֲלֹא נַפְשָׁהּ יָדַעְתָּ

כִּי אֶל יַד אִישׁ אֶתְּנֶנָּה גַּם בּוֹ הִיא בוֹחָרֶת

כִּי הַפְצֵר לֹא נוּכָלָה מָאֵן לֹא נֵדָעָה

כֵּן לֻמַּדְתִּי מֵאָז לִמַּדְתִּיהָ מִבָּטֶן

וּכְדַבְּרָהּ עִמָּהּ אַחַת כֵּן דָּבְקָה בָהּ פֶּתַע.

גַּם אָמַרְתִּי הֵן בִּתִּי מֵעוֹדָהּ בַּבָּיִת

וּפְנִימָה תֵשֵׁב וּכְלוּאַת מִטָּה וָעָרֶשׂ

תִּשְׁמַע תַּקְשִׁיב מִלִּים מִפִּי זֹאת הַמְדַבֶּרֶת

וַאֲשֶׁר תַּאֲזִין בַּנֹּעַר לֹא תַעֲזוֹב לָנֶצַח

הִיא תוֹרֶנָּה מַה יּוֹרוּ קַוֵּי כַף וָמֵצַח

לִלְחוֹשׁ עַל עַיִן רָעָה אוֹ עַל שֵׁן כּוֹאָבֶת

עַל מַכֶּה, עַל נָחָשׁ, עַל נַעֲרָה לֹא אוֹהָבֶת –

בָּעֲבוּר תֵּדַע מַה־תֵּבֵל תָּבִין מֶה חָלֶד

וּלְחָתָן הֵבִיאָה לָהּ הָאִשָּׁה גַם יָלֶד.

(סכלות ואמונה באות. והקודמים. אישון לילה)

אמונה שָׁלוֹם לָךְ אָב יָקָר וּשְׁלוֹמֵךְ אִמִּי יִרֶב.

סכלות שָׁלוֹם הוֹרֵי הַבַּת זוֹ, אֵין טוֹבָה מִמֶּנָּה.

המון וּמַה בִּתִּי עָשִׂית וּמָה הַיּוֹם שָׁמַעַתְּ.

אמונה רַבּוֹת וַעֲצֻמוֹת הֵנָּה וּלְאֵין קֵץ רָב אֹמֶר

וּנְעִימוֹת גַּם נוֹרָאוֹת – סַפֵּר לֹא אוּכָלָה.

המון הֲלֹא תַגִּידִי מָה וּמְאוּמָה מִכָּל אֵלֶּה!

אמונה הֵן גָּבְהוּ מִכָּל דָּעַת – לֹא אֵדְעָה גַם אָנִי

מָה אֵדַע בִּפְלִיאוֹת אִם אַךְ הַפְלֵא אַךְ פֶּלֶא

אַךְ זֹאת יָדַעְתִּי כִּי אַךְ רָמוּ כִּי נִשְׂגָּבוּ –.

דִּבְּרָה עַל אֵל אֵלִים וּכְלֵי יָדָיו כָּמוֹהוּ

וּבְנֵי בֵיתוֹ וַחֲדָרָיו וּמְשָׁרְתָיו גַּם יָחַד

עַל בַּעֲלֵי מַצוּתוֹ אֲשֶׁר פָּעֳלוֹ יַפְרִיעוּ

עַל הַמִּתְפָּרְצִים לַחְשִׁיךְ וּלְכַהוֹת אוֹרֵהוּ

וּבְעַד עָצְמָתוֹ לַעְצוֹר גַּם כֹּחוֹ לִגְרוֹעַ

וּפְקִידֵי הַצְּבָאוֹת בַּשָּׁמַיִם בָּאָרֶץ

אַף עַל רִבּוֹת שֵׁדִים פֹּעַל שַׁדַּי יָשֹׁדּוּ

וּשְׂעִירִים אַלְפֵי אֶלֶף מִשַּׂעֲרוֹתַי רָבּוּ

מַשְׁחִיתֵי כֹל בָּאָרֶץ עֲלִילָה יַתְעִיבוּ

וּבְנֵי הַבַּלָּהוֹת בֶּהָלוֹת וּבְנֵי קֶטֶב

וּבְיָדָם שִׁבְטֵי אֵשׁ וּמְיַסְּרִים בָּם מֵתֵינוּ

אֲשֶׁר לִדְבָרֶיהָ בַּחַיִּים לֹא הֶאֱמִינוּ.

וּמָה אֲסַפֵּר לָךְ וּמָה עוֹד אֲדַבֵּרָה

וִיגֵעִים הַדְּבָרִים וּלְשׁוֹנִי הֲלֹא תֵלֶא.

המון וּמַדּוּעַ לֹא דָרַשְׁתְּ לֹא שָׁאַלְתְּ אֶת פִּיהָ

עַל מַרְאֵה עֵינַיִךְ עַל כָּל יֶשְׁנוֹ בָאָרֶץ

עַל כָּל צֶמַח וָחַי כּוֹכָב שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ?

אמונה הֲלֹא נֹכַח עֵינַי וּמִמּוּלִי כָל אֵלֶּה

וּמַה כָּל חָדָשׁ מַה פֶּלֶא בָּם תַּשְׁמִיעֵנִי

וּבְמַה כִּי אֲדַבְּרָה בָּם הַפְלֵא תַפְלִיאֵנִי

הֲלֹא טוֹב אָמַרְתִּי רַק חֲדָשׁוֹת לִשְׁמוֹעַ

כָּל עַיִן לֹא רָאָתָה לֹא שָׁמְעָה כָל אֹזֶן

כִּי אֶשְׁמַע כִּי אַאֲזִין אֶתְפַּלֵּא לֹא אָבִינָה

הִיא תָשִׂיחַ וּתְדַבֵּר וַאֲנִי אַךְ אַאֲמִינָה.

אָמְנָם גַּם אֵלֶּה עַל כָּל נִרְאֶה לֶעָיִן

דִּבְּרָה הָאִשָּׁה וּדְבָרִים אֵלַי הִכְבִּירָה

וַתְּגַל בָּם תַּעֲלוּמוֹת וַחֲרָשִׁים לִי הִשְׁמִיעָה

וּלְסַפְּרָם הֵן אִירָא וּלְגַלּוֹתָם אֶפְחָדָה: –

(אל אזניו בלחש) הֵן כָּל חַי בָּאָרֶץ בַּיַּבֶּשֶׁת בַּמָּיִם

גַּם כָּל עוֹף כָּנָף כָּל עָף בִּרְקִיעַ שָׁמָיִם

נַפְשׁוֹת מֵתֵי אָדָם בָּם, מִגְּוִיּוֹת גָּוָעוּ

בָּם עַתָּה תִחְיֶינָה תָּבֹאנָה גַּם תֵּצֶאנָה.

לִתְקוֹן אֵיפֹה שַׁחְתָּם, לִמְנוֹת עַתָּה פֹּה אָרֶץ

הִשְׁחִיתוּ בַעֲוֹנָם בִּהְיוֹתָם פֹּה רִאשׁוֹנָה

בִּדְמוּת כָּל הַקֹּדֶשׁ וּבְמַעַרְכוֹת אֱלוֹהַּ –.

כִּן לַצֶּמַח גַּם לַצּוּר וּלְכָל מוֹסְדֵי אָרֶץ

לִנְפָשׁוֹת הַפּוֹרְחוֹת מִשְׁכָּנוֹת כֻּלָּם הֵמָּה

וּבְאָדָם – יָבֹא בָחוּר בִּבְתוּלָה וּלְהֶפֶךְ.

גַּם יֶשׁ חַי וּבֶן אָדָם מָעוֹן לַשֵּׁד יֶהִי

אוֹ עֵץ יִבְחַר לוֹ שֶׁבֶת אוֹ יָשׁוּד לוֹ בָיִת.

גַּם יֶּשׁ שָׁם בֵּאלֹהִים אַף שֶׁמֶשׁ אַף יָרֵחַ

וּצְבָא שָׁמַיִם כֻּלָּם וִיקוּם כָּל הָאָרֶץ

גַּם כָּל אֲשֶׁר בָּאָדָם מֵרֹאשׁ עַד כַּף רָגֶל.

וּמָה אוֹסִיף דַּבֵּר וּלְהַגִּיד לָךְ אוֹסִיפָה

וּבְתוּלָה אָנֹכִי אֵבוֹשׁ כִּי אֲמַלֵּלָה –.

הִנֵּה זוֹ הַכְּבוּדָה פֹּה עִמָּנוּ נִצֶּבֶת

וּמִי יוּכַל יָשִׂיחַ וִימַלֵּל כָּמוֹהָ

הֵן עוֹד רַבּוֹת אִתָּהּ מָלְאָה עָתָק וּגְבוֹהָה.

פתיות עַתָּה אִישִׁי מַה תֹּאמַר וּמָה עַתָּה תַעַן

הֲטוֹב כִּי עַל יָדָהּ אֶת בִּתִּי זוֹ נָתָתִּי

וּמִי הֶאֱמִין כָּזֹאת וּמִי מִלֵּל לִשְׁנֵינוּ

כִּי תֶאֱלַף בִּתֵּנוּ כִּי תֵדַע גַּם כָּל אֵלֶּה

וּבְיוֹם אוֹ יוֹמַיִם – וּמַה יָּמִים יָבֹאוּ?

אֲדַמֶּה כִּי עַתָּה תִתְּנֶנָּה כֵּן גַּם אָתָּה

לַאֲשֶׁר בּוֹ רָצְתָה נַפְשִׁי וּלְכָל בּוֹ אֶבְחָרָה.

המון אָמְנָם הִתְאַוֵּיתִי גַּם רוּחִי כֵּן נִכְסָפָה

לִשְׁאוֹף תַּעֲלֻמוֹת וַחֲמוּדוֹת אֵלֶּה לִשְׁמוֹעַ

הֵן דִּמְיוֹן זֶה רֵעִי וּכְאָח לִי מִנִּי רָחֵם

עוֹד זָכוֹר אֶזְכּוֹרָה עֲדֶנָה לֹא שָׁכָחְתִּי

כִּי רַבּוֹת וּכְמוֹ אֵלֶּה גַּם מִפִּיו שָׁמָעְתִּי

בִּימֵי יַלְדוּתֵנוּ וּבְשַׁעֲשׁוּעִים בַּנֹּעַר.

סכלות בבהלה הַנִּכְבָּד הַלָּזֶה הָאִישׁ דִּמְיוֹן הִזְכַּרְתָּ

תֹּאמַר כִּי רֵעֶךָ, וּכְאָח לָךְ תַּכִּירֵהוּ?

הֶאָח מַה שִּׂמַּחְתָּ, מָה הֶחֱיִיתָ רוּחֵנוּ!

בִּבְשׂוֹרָה זוֹ, מַיִם קָרִים לִמְעוּף נַפְשֵׁנוּ

בִּשַּׂרְתָּנוּ וַתּוֹסֶף בָּשָׂר לִבְשָׂרֵנוּ –

בִּשְׁמוּעָה טוֹבָה זוֹ דִּשַּׁנְתָּ עֲצָמֵינוּ.

המון וּמָה הוּא לָכֶם זֶה רֵעִי דִּמְיוֹן, אֱמוֹרִי

כִּי כֹּה תָגִילִי וּלְאִמְרָתִי כֹּה תַעֲלוֹזִי?

סכלות הֲלֹא בֶּן גִּילֵנוּ הוּא וּמֵאֹרְחָתֵנוּ

וּבְכָל מַסָּעֵינוּ מַהֲלָכֵינוּ בָאָרֶץ

אִתָּנוּ הִתְגּוֹרֵר וּבוֹ דָבַקְנוּ סֶלָה

גַּם עַתָּה כִי גֹרַשְׁנוּ, הָעִיר כִּי יָצָאנוּ

אֶת הַבֵּן לִזְקֻנָיו הַבֵּן נַעַר וָעֶלֶם

שָׁלַח אִתָּנוּ וּבְיָדֵנוּ עֲזָבָהוּ

אַךְ הוּא עוֹדֶנוּ נִשְׁאָר עוֹד עָצוּר הִנֵּהוּ

שָׁם לַעֲמוֹד בַּשָּׁעַר כִּי יִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ

לִפְנֵי זִקְנֵי עִיר יִתְנַפֵּל, חַכְמֵי רָאשֶׁיהָ

כִּי אַךְ אוֹתוֹ לֹא שָׂנְאוּ וּבוֹ לֹא יִמְאָסוּ

גַּם אַנְשֵׁי מָצּוּתֵנוּ גַּם אוֹיְבֵינוּ אֵלֶּה.

וּמִשְׁפַּט נַעַר זֶה וּמַעֲשֵׂה זֶה הַיָּלֶד

יָדַע אִישׁ עֲצָתֵנוּ מִרְמָה פֹה אִתָּנוּ

כִּי אַךְ אֶל יָדוֹ אֶל תַּחַת עֵינוֹ חוֹדֶרֶת

נָתַן אוֹתוֹ לָלֶכֶת אִתָּנוּ אָבִיהוּ

וַיֹּאמֶר לִי אִמּוֹ אַתְּ וּמִרְמָה אָחִיהוּ.

המון וּמְאֹד מֵעַי יֶהֱמָיוּן וּמְאֹד נַפְשִׁי תֵכֶל

וּמִפִּי זֶה הָאִישׁ מִפִּי מִרְמָה לִשְׁמוֹעַ

קוֹרוֹת אַלּוּפִי זֶה גַּם תּוֹלְדוֹת זֶה הַיָּלֶד.

סכלות וּקְרָא נָא לוֹ הֵנָּה הֲבִיאֵהוּ בֵיתֶךָ

וּדְעָה אֶת כָּל תֹּאבֶה לָה לָדַעַת נַפְשֶׁךָ.

המון קִרְאוּ נַא לַהֵלֶךְ זֶה מִרְמָה הָאוֹרֵחַ!

(העבד רץ ומביאו)

מרמה שָׁלוֹם לָךְ הָמוֹן וּלְכָל פֹּה עִמְּךָ בַבָּיִת

וּגְבִרְתִּי חַכְמָת נָשִׁים סִכְלוּת הַמַּשְׂכֶּלֶת.

המון שָׁלוֹם גַּם בּוֹאֶךָ מֵאַיִן הוּא הַגִּידָה.

מרמה מִנְּוֵה צַדִּיק מוֹרְךָ חֲדַר צִבְעוֹן אִישׁ קֹדֶשׁ

כִּי אַךְ בּוֹ מִיּוֹם בּוֹאִי אַךְ בּוֹ אֶשְׁתַּעֲשָׁעָה

וּבוֹ גַם אִוָּעֵצָה, יַחַד סוֹד נַמְתִּיקָה

כִּי יַכִּירֵנִי וּמִנֹּעַר לוֹ נוֹדָעְתִּי

בַּעֲצָתִי הָיָה אָמוֹן בִּזְרוֹעַ אוֹמְנֵהוּ

הוֹרָיו וּמוֹרָיו עַל פִּי דַרְכִּי חֲנָכוּהוּ

וּלְאִישׁ הָיָה עַתָּה וַיִּגְדַּל גַּם מִמֶּנִּי

וּגְדִי נַעֲשָׂה תַיִשׁ וַעֲצָתוֹ אֶשְׁאַל אָנִי.

המון הֵן חֶפְצִי לִי תַגִּיד וּמַאֲוַיַּי תּוֹדִיעַ

מַה מִּשְׁפַּט בֶּן דִּמְיוֹן הַנִּתָּן עַל יָדֶךָ

אָהַבְתִּי אֶת הָאָב וּבְנוֹ לֹא עוֹד אֵדָעָה.

מרמה אֶל עֵצוֹ יִדְמֶה עָנָף כִּפָּה אֶל צַמֶּרֶת

וּבַת אֶל הוֹרָתָהּ וּבֵן אֱלֵי אָבִיהוּ

וּכְמוֹ רֵעֲךָ דִמְיוֹן אִישׁ נוֹדַע בִּשְׁעָרֵינוּ

כִּי נֶחְמָד אַף נָעִים נֶאֱהָב אֶל כָּל רוֹאֵהוּ

וּלְכָל אִישׁ מַכִּירוֹ דָּבֵק מֵאָח הִנֵּהוּ

כֵּן פִּרְיוֹ זֶה כָּמוֹהוּ בֵּן מַחֲמַד כָּל עָיִן

וּמְיוּדַע כָּל יוֹדְעָיו וּבְרוֹאָיו יִדְבַּק נֵצַח

וּלְכָל רוּחַ אִישׁ וָאִישׁ יַטֶּה גַם רוּחֵהוּ

עַד יִמְצָא בוֹ כָל אָדָם אֶת כָּל יִרֶץ¹³ סֶלָה.

וּמִי מַלֵּל יוּכַל כָּל מַהֲלָלוֹ יַבִּיעַ

וּלְלֹא רָאָהוּ וּלְלֹא שָׁמַע שֶׁמֶץ מֶנְהוּ –.

המון הַאוּכַל לִרְאוֹתוֹ לָשׂוּם עָלָיו אַךְ עָיִן?

מרמה הֵן לֹא עֵת עוֹד עֲדֶנָה לֹא הַיּוֹם אֶעֱשֶׂנָּה

כִּי כֵן אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי וּלְאָבִיו נָדַרְתִּי

בַּל יָשׁוּר עָלָיו עַפְעַף בַּל תִּרְאֵהוּ עַיִן

כָּל עוֹד אֵינֶנּוּ אִתּוֹ זֶה דִמְיוֹן אָבִיהוּ

כִּי מִנַּפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ גַּם יָרֵא הִנֵּהוּ

פֶּן לוֹ תָרֵעַ עַיִן רָעָה כִּי תִרְאֵהוּ

אֲבָל אַךְ זִכְרוֹ תֵדָע וּשְׁמוֹ לָךְ אַגִּידָה

קָרָא לוֹ אָבִיו גַּם פִּי יִקָּבֶנּוּ – שֶׁקֶר

וּלְהַבִּיט תָּאֳרוֹ וּרְאוֹת פָּנָיו אִם חָפָצְתָּ

אֶת דִּמְיוֹן אַךְ תִּזְכּוֹר שַׁוֵּה פָּנָיו נֶגְדֶּךָ

וּכְאָבִיו כָּמוֹהוּ הֵן תֹּאַר אֶחָד לָמוֹ

וּכְמוֹ אֱמוּנָה קוֹמָתוֹ לֹא יִגְבַּהּ מֶנָּה –.

סכלות לוּ הָמוֹן שׁוֹמֵעַ לִי אִם לִי לוּ אָבִיתָ

לוּ תֹאבֶה כִי יָבֹא גַּם בֵּיתְךָ יֵשֶׁב שָׁקֶר

כִּי יֵשֵׁב גַּם לֹא יָשׁוּב בַּל עוֹד יַעַזְבֶךָּ

אֶת בִּתְּךָ לוֹ תִתֵּן אֶל בֶּן דִּמְיוֹן רֵעֶךָ

אֱמוּנָה תָּבֹא חֵיק שֶׁקֶר לִהְיוֹת לוֹ אֵשֶׁת

וּבָא אָז שֶׁקֶר לִהְיוֹת לוֹ אֵשֶׁת

וּבָא אָז שֶׁקֶר בֵּיתְךָ עוֹלָם בּוֹ לָשָׁבֶת

אָז עָלָיו תִּתְעַנֵּג וּמָצָאתָ לָךְ נֹעַם.

פתיות אֲבָל אִישִׁי לוּ תוֹאִיל לוּ תִרֶץ כָּמוֹנִי

וַנִּתְּנָה בִתֵּנוּ אֶת אֱמוּנָה אֶל שָׁקֶר

וּמִי יִתֵּן אֶחֱזֶה לִי – וּכְבָר לוּ רָאִינוּ

אוֹתָם כִּתְאוֹמִים כִּי יִלָּווּ וּלְעֵינֵינוּ

כִּי תִהְיֶה לוֹ אִשָּׁה גַּם אַחַר אַחֲרִיתֵנוּ –.

המון אִם זֹאת אֶעֱשֶׂנָּה אִם אֲנִי לָכֶם אֵאוֹתָה

אִם גַּם לֹא כִלְבָבִי וּלְבַב אֱמוּנָה תֶּהִי

אֲזַי בַּעֲבוּר וּלְמַעַן אַךְ דִּמְיוֹן רֵעֵנוּ

הַטּוֹב לִבְנוֹ לִגְמוֹל וּלְזַרְעוֹ לַעֲשׂוֹת חָסֶד

וּלְהָבִיא בֶן גָּרְנוּ וּפִרְיוֹ לֶאֱסוֹף בָּיִת

כִּי לֹא יוּכַל עֲמוֹד וּתְקוּמָה לוֹ לֹא תֶהִי

בֶּעָרִים וּקְרִיּוֹת שֶׁשָּׁם רוֹדְפָיו מָלֵאוּ

זֶה שֵׂכֶל וּמֵרֵעָיו וּכְמוֹ לִי תַגִּידוּ

לוּלֵא אֶאֶסְפֶנּוּ אָנִי אֵלַי הַבָּיְתָה.

פתיות אִם הַדָּבָר טוֹב לָךְ וּבְעֵינֶיךָ גַם אָנִי

וֶאֱמוּנָה כֵּן לִפְרִי בֶטֶן דִּמְיוֹן תִּתְּנֶנָּה

אָנָּא מַהֲרָה נָּא וּלְבַצַּע דָּבָר נָא חוּשָׁה

כִּי לִבְלִי תֵת אֶת בִּתִּי אֶל אִישׁ יִשְׁאָלֶנָּה

אֲנִי הִתְאַפֵּק לֹא אוּכָל, הָכִיל נִלְאֵיתִי.

המון אֲבָל כִּי תֵחָפְזִי כֵּן תָּמִיד תִּבָּהֵלִי

וּבִתֵּךְ לֹא עֵת עוֹד לֹא עֶת־בּוֹא עוֹד דּוֹדֶיהָ

כִּי עוּלַת יָמִים הִיא גַּם הוּא עוֹדֶנּוּ יָלֶד.

מרמה לֹא כֵן אֲדוֹנִי דוֹבֵר אֲמָרִים לֹא טוֹבוּ

לֹא רַבּוֹת נוֹחִילָה קַחַת אִשָּׁה לִבְנֵנוּ

אַף כִּי לֹא נוֹחֶר¹⁴ עֵת תֵּת בִּתֵּנוּ לַבָּעַל

וּלְחַכּוֹת לֹא טוֹב לָנוּ עַד עֵת כִּי יִגְדָּלוּ

כִּי לֹא אֶל תַּאֲוַת לִבָּם אֶל חִשְׁקָם נַבִּיטָה

וּנְיַחֵל עֵת בּוֹאָם בָּם טֶרֶם נִקְרָאֵמוֹ

לֹא כֵן כִּי אִם נַחְנוּ נוֹצִיאֵם וּנְבִיאֵמוֹ

כִּי אַךְ אֶל הַזֶּרַע וּפְרִי בֶטֶן עֵינֵינוּ

וּנְקַדְּמֵהוּ טֶרֶם יִגְמוֹל עוֹדֶנּוּ בֹסֶר

נַחְנוּ לֹא נִשְׁמוֹר עִתָּם עֵת דּוֹדִים תַּגִּיעַ

כִּי פֶן אָז יֶחֱטָאוּ טֶרֶם חֶלְקָם יִנְחָלוּ

כִּי יִקְחוּ לָמוֹ חֶפְצָם טֶרֶם יֻתַּן לָמוֹ

אָז הֵמָּה יִבְחָרוּ לֹא נַחְנוּ אֲבוֹתֵימוֹ

לֹא כֵן הוּא בִמְקוֹמֵנוּ לֹא כֵן נַעַשׂ נַחְנוּ

וּבְנֵי אָדָם לֹא יִתְחַבְּרוּ כַּסּוּס כַּפֶּרֶד

וּכְחֶפְצָם הָאָבוֹת – לֹא בָנִים – יִתְחַתֵּנוּ

הַבֵּן יִקַּח אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַב אָבִיהוּ

הַבַּת לַאֲהוּב יוֹלַדְתָּהּ תִּתֵּן אֶת דּוֹדֶיהָ

וּבְעוֹדָם רַכִּים וּבְעוֹד עַד מָה לֹא יֵדָעוּ

וּבְעוֹדֶנּוּ לֹא אִישׁ וּבְעוֹד הִיא גַּם לֹא אֵשֶׁת

הֲלֹא אָז יַרְבּוּ זֶרַע כִּרְבוֹת חֶלְדָּם יָחַד

גַּם יִפְרוּ גַם יִדְגּוּ עַד כִּי כָעָשׁ יִשְׁרוֹצוּ

וּכְמִסְפַּר שָׁנִים יִלָּווּ יִהְיֶה זַרְעָמוֹ

וּלְמַחֲסוֹרָם כִּי יִגְדַּל כַּאֲשֶׁר הֵמָּה יִגְדָּלוּ

וּרְפוֹת כֹּחָם בָּחֳלָיִים כַּהוֹרִים כַּיָּלֶד

כִּדְבַר רוֹפְאִים וּפְרוּעִים הַמְרַפִּים יָדֵנוּ

לֹא לָנוּ לָשׂוּם לֵב וֵאלֹהִים זֶה לוֹ יֵרֶא

וַאֲשֶׁר יִתֵּן חַיִּים יִתֶּן כֹּחַ וָטָרֶף

יוֹצֵר אָדָם אַךְ לִפְרוֹת הֵן פִּרְיוֹ אַל יֶרֶף

אַף כִּי שֶׁקֶר וֶאֱמוּנָה כָּל עוֹד בִּנְעוּרֵימוֹ

יַחַד יִדְבָּקוּ אֵין דָּבָר יַפְרִיד בֵּינֵימוֹ

וּשְׁאַל נָא פִי מוֹרֶךָ פִּי צִבְעוֹן וַחֲקוֹרָה

מֵעַל סִפְרֵי מִצְרַיִם וּבָאוּ בָבֶלָה

אָז תִּשְׁמַע עוֹד מִלִּים, רַבּוֹת וּנְצוּרוֹת סֶלָה.

המון אִם כִּדְבָרְךָ הוּא וּמוֹרִי כֵּן גַּם יוֹרֵנִי

הֲלֹא כָבְדָה חַטָּאתִי מִנְּשׂוֹא וּמִסְּלוֹחַ,

זֶה רַבּוֹת דֻּבַּר בָּהּ בֶּאֱמוּנָה שִׁבְעָתָיִם

וַאֲנִי לֹא אָבִיתִי לֹא פָנִיתִי לִשְׁמוֹעַ

וּפְשָׁעַי פָּשׁוּ, זֶרַע רָב עַד כֹּה לִמְנוֹעַ.

פתיות וַאֲנִי לָךְ אָמַרְתִּי מֵאָז דַּבֵּר הֵחֵלּוּ

לָתֵת אֶת אֱמוּנָה אֶל כֹּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ

וּכְדִבְרֵיהֶם כֵּן הוּא הֵן מֵאָז לָךְ אָמַרְתִּי.

המון וּמַה נַּסֵּב פָּנִים נַבִּיטָה מֵאַחֲרֵינוּ

נֶחֱזֶה אֲשֶׁר עַתָּה וּלְפָנֵינוּ הַפָּעַם

בַּל נוֹסִיף נֶחֱטָא עוֹד בַּיַּלְדָּה זוֹ אִתָּנוּ

וּלְאִישׁ אֲבִיאֶנָּה, בַּל תָּבִיא עָלַי קָצֶף.

עַתָּה מִרְמָה הוֹאִילָה וּלְכָה לָנוּ שָׁמָּה

וּבוֹא עִם הַבֵּן הֵנָּה אֶל בֵּיתִי עִם שָׁקֶר

וּלְמָתַי אָכִין הַמִּשְׁתֶּה מוֹעֵד שִׂים לָנוּ.

מרמה יוֹם שׁוֹב דִּמְיוֹן אֵלֵינוּ יוֹם חַגֵּנוּ יֶהִי

כִּי אַחַת דִּבַּרְתִּי ושְׁתַּיִם לֹא אוֹסִיפָה

כִּי לֹא יֵרָא שֶׁקֶר אִם אֵין אִתּוֹ אָבִיהוּ –.

(פתיות בנפול על צוארי סכלות) הֵן תַּאֲוַת נַפְשֵׁנוּ וּרְצוֹנֵנוּ מָלֵאוּ

עַתָּה כַף נִמְחָאָה גַּם אֶשָּׁקֵךְ וּשְׁקִינִי

מִי יִתֵּן וּכְבָר נִתְּנָה אֶל שֶׁקֶר בִּתֵּנוּ –

עַתָּה סִכְלוּת בֹּאִי וּרְעוּתִי אָנָּא לֵכִי

וּמַהֲרִי אֶת חֶפְצֵנוּ, מַהֲרוּ נָא הָחִישׁוּ

וּלְמַעַן נִדְבַּק בָּכֶם גַּם אַתֶּם כֵּן בָּנוּ.

סכלות בצחוק אֵיך לֹא אֲמַהֵר הֲלֹא אֶל זֹאת הֲלוֹם בָּאנוּ –.

מרמה אֲבָל שִׁמְעִי עֲנֻגָּה וּפְתַיּוּת הַאֲזִינִי

הֵן כִּדְבָרֵךְ אֵלְכָה אֲמַהֲרָה גַם אָשׁוּבָה,

אַךְ טוֹבַת עַיִן אַתְּ וַאֲנִי עַל כֵּן יָרֵאתִי

גַּם מֵהִתְעַנֵּג וָרֹךְ פֶּן מַהֵר תִּפָּתִי

וּלְאַחֵר אֶת בִּתֵּךְ אֶת אֱמוּנָה תִתֵּנִי

אִם טֶרֶם אָשׁוּבָה לָךְ יָבֹא וִיקַדְּמֵנִי.

פתיות כֵּן הוּא, עַל כֵּן צִוִּיתִי לִבְלִי תִתְמַהְמָהוּ

כִּי כֵן גַּם אֶת נַפְשִׁי אִירָא אֶפְחַד גַּם אָנִי

אִם גַּם אֵדַע כִּי מֵעוֹדִי אִישׁ לֹא רִמָּנִי.

(סכלות ומרמה הולכים)

 

מערכה ב    🔗

מחזה ג    🔗

(בית המון. המון. פתיות. ואמונה. ושכל בא והבוקר אור.)

שכל שָׁלוֹם לָךְ בֶּן עַמִּי שָׁלוֹם לִנְוַת בֵּיתֶךָ!

המון ופתיות שָׁלוֹם לָךְ אִישׁ הַכָּבוֹד וּלְשָׁלוֹם בּוֹאֶךָ!

שכל וּלְשָׁלוֹם גַּם בּוֹאִי וּלְשָׁלוֹם לָךְ שֻׁלַּחְתִּי.

המון וּמַה זֶּה? וּלְמִי שֻׁלַּחְתָּ? וּמִי שׁוֹלְחֶךָ?

שכל הֵן אֵלֶיךָ הָמוֹן! בִּדְבַר הַמַּלְכָּה בָאתִי

אַךְ לֹא לִפְקוֹד וּלְצַוּוֹת גַּם לֹא לַחֲרוֹץ אֹמֶר

כִּי אִם לִשְׁאוֹל שָׁאוֹל לִיעָצְךָ עֲצַת אֹמֶן.

הֲיָדַעְתָּ אֶת אֱמֶת אִם שִׁמְעוֹ שָׁמָעְתָּ

וּבְחִיר הַמַּלְכָּה הוּא שָׂר וּמוֹשֵׁל שָׂמַתְהוּ

עַל כָּל מֶמְשֶׁלֶת יָדָהּ מַמְלַכְתָּהּ בָּאָרֶץ

כָּל פִּקּוּדֵי דָת וָחֹק עַל פִּיהוּ יֵצֵאוּ

וּבִלְעָדָיו בַּמְּדִינָה וּבִלְתּוֹ בַּפֶּלֶךְ

אַל יוּרַם רֹאשׁ כָּל אָדָם אַל תֵּט יָד וָרָגֶל

גַּם כָּל חַכְמֵי הָעֵצָה הָרָאשִׁים בַּשָּׁעַר

בָּעִיר וָעִיר בַּמַּלְכוּת, בִּמְדִינוֹת מָשָׁלָה

אַךְ אֶת פִּיהוּ יִשְׁאָלוּ אַךְ אֵלָיו יִדְרוֹשׁוּ

וּבִקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד עַד עָדָיו יָבֹאוּ –

עַתָּה הִנֵּה זֶה הַשָּׂר בִּדְבַר הַשַּׁלָּטֶת

יָחוֹן לָבוֹא אֶל בֵּיתְךָ וּלְחָתָן לָךְ יֶהִי

וּלְאִשָּׁה לוֹ אֶת בִּתְּךָ הַמַּלְכָּה הוֹכִיחָה

הַבַּת זוֹ אֱמוּנָה אֶל אֱמֶת תִּנָּתֶן

וּבְחַכְמֵי הַשְּׁעָרִים אָז תִּתְחַשֵּׁב גַּם אָתָּה

עַתָּה הָבָה תוֹדָה כָּבוֹד לַמַּלְכָּה תֵנָה

וַעֲנֵה אוֹתִי דָּבָר וּנְכוֹחָה לִי הָשִׁיבָה

כִּי הִתְחַתֵּן בִּמְלוּכָה לֹא נָקֵל לָךְ יֶהִי

לָבוֹא אֱמֶת אֶל בֵּיתְךָ וּבִתְּךָ לוֹ תֶהִי.

פתיות מָה אֵפוֹא אַאֲזִינָה מַה זֶּה אָזְנִי שׁוֹמָעַת

אֲדוֹנֵינוּ זֶה אֱמֶת – שַׂר שָׂרֵי אַרְצֵנוּ

אֶת בִּתֵּנוּ הוּא יִקַּח וּתְהִי לוֹ הִיא אֵשֶׁת?

וּפִינוּ עוֹד תִּשְׁאַל וּדְבַר מַה לָּךְ נָשִׁיבָה

הֵילִיכָה אֶת בִּתִּי וּנְתוּנָה לָךְ הִנֶּהָ

וּבְטֶרֶם עוֹד תִּשְׁאָל טֶרֶם דַּבֵּר הוֹאַלְתָּ

וּכְכֹל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ כֵּן הוּא כֵּן גַּם יֶהִי.

המון הַאוּכַל הַפֵּל דָּבָר אוֹ הָשִׁיב אַחֶרֶת

אִם לֹא אַךְ יָשָׁר וָטוֹב! אַךְ לָתֵת הִנֵּנִי –

כִּי מִי רַב מֵחָכְמָה וּמֵאֱמֶת טוֹב אָיִן

וּמַה יָּקָר מִמִּשְׂרָה מִכָּבוֹד גַּם עֹשֶר

וּמָה הַטּוֹב יֶחְסַר לִי עֲצָתְךָ אִם קָמָה.

אֶפֶס כִּי מִלִּים וּמִפִּי דָּבָר הוֹצֵאתִי

טֶרֶם בִּדְבָרְךָ אֵלַי וּבְטֶרֶם תָּבוֹאָה

אֶת בִּתִּי זוֹ לָתֵת וּלְבֶן רֵעִי אָהַבְתִּי

וּמוֹצָא פִי לַזָּר וּשְׂפָתַי פָּצוּ לָרֵעַ

אֶחֱטָא כִי לֹא אֶשְׁמוֹרָה אֶאְשַׁם כִּי אָמִירָה

וַאֲנִי וּבִתִּי חַטָּאִים פֶּן נִהְיֶה יָחַד

וּדְבַר אֱלֹהִים הוּא – כֵּן אֵלָיו אֲבִיאֵהוּ

אֶל מוֹרִי אִישׁ סוֹדוֹ אֶל צִבְעוֹן אַגִּישֶׁנּוּ

וּכְמוֹ גַם אֵל מִבַּלְעָדָיו דָּבָר לֹא יָעַשׂ

וּדְבַר מַה יָּשִׁיב לִי הוּא דָּבָר אֲשִׁיבֶךָּ,

וּלְכֹל תִּשְׁאַל אֶת הָמוֹן אַךְ צִבְעוֹן עוֹנֶךָּ.

שכל הֵן לֹא אוֹתְךָ יִשָּׂא אֱמֶת כִּי אִם בִּתֶּךָ

וּמָה אִם לֹא הִיא כִּי אִם אַתָּה אָז דִּבַּרְתָּ

עַתָּה הֲלֹא אֶת פִּיהָ אֶת לִבָּהּ נִשְׁאָלָה

וַאֲשֶׁר לוֹ לִהְיוֹת תֹּאבֶה, לָאִישׁ זֶה גַם תֶּהִי.

(פתיות אל אמונה) בִּתִּי הֲלֹא תַגִּידִי אֱמוּנָה אֱמוֹרִי!

הֲתִרְצִי אֶת הָאִישׁ וּבֶאֱמֶת אִם תַּחְפּוֹצִי

הֲלֹא לִהְיוֹת תּוֹאִילִי לָאִישׁ לוֹ כָל אֵלֶּה

רוֹם כָּבוֹד שִׁלְטוֹן וָיַחַשׂ, רָב הוֹן וָעֹשֶר

וּכְבָר אֵרֶץ אוֹאִיל, אוֹבֶה אֶחְפּוֹץ גַּם אָנִי.

אמונה לֹא אֶל אֵלֶּה אַבִּיט אִמִּי לֹא בָם חָפָצְתִּי

כִּי אִם בּוֹ וּבְנַפְשׁוֹ אָמְנָה נַפְשִׁי חָפֵצָה

אִם גַּם לֹא אֵדָעֵהוּ לֹא עֵינִי רָאַתְהוּ

אֲבָל זֹאת אֶזְכּוֹרָה וּמְאֹד נַפְשִׁי יוֹדָעַת

כִּי עַל פִּי כָל אִישׁ חַי וּפִי כָל עֵט בַּסֵּפֶר

נִשָּׂא שֵׁם זֶה הַשָּׂר לִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת

וּמִי לָנוּ עֵדִים מֵאֵלֶּה יֵאָמֵנוּ

וּלְמִי אֵפוֹא נָאוֶה לָכֶם הוֹרַי! לִשְׁמוֹעַ

אֶל מִי לָתֵת אֱמוּנָה – הֲלֹא אַךְ אֶל שֵׂכֶל –.

המון לֹא כֵן שֵׂכֶל תַּעֲשֶׁה לֹא כֵן מוֹרִי הוֹרַנִי

כִּי תִשְׁאַל פִּי אֱמוּנָה אֶת מִי אוֹהֶבֶת

לֹא הַנַּעֲרָה תִבְחַר אִישׁ כִּי אִם עֵין אָבִיהָ

גַּם אֱמוּנָה לֹא תִהְיֶה אֶל הִיא תִבְחָרֵהוּ

כִּי אִם לַאֲשֶׁר נֹאבֶה אֲנִי וּמוֹרִי יָחַד

אִם גַּם לֹא בוֹ תַחְפּוֹץ וּתְמָאֵן וּמְאָסַתְהוּ

וּבְרוֹב יָמִים אִם לֹא תַחְפּוֹץ הֲלֹא תִרְצֵהוּ.

שכל יָדַעְתִּי כִּי לֹא תִשְׁמַע לִי לֹא תַט לִי אֹזֶן

כִּי תוֹקִיר עוֹלְלוֹת צִבְעוֹן מִבְּצִיר עִנְבֵי שֵׂכֶל

גַּם לֶקֶט סִכְלוּת מִקְּצִיר חָכְמָה הַמוֹלֶכֶת

וּשְׁלַח נָא וּקְרָא לָךְ אֶל אֲשֶׁר תִּקְרָאֵהוּ

וּשְׁאַל נָא פִי מוֹרְךָ וּדְבָרוֹ הֲשִׁיבֵנִי.

המון קִרְאוּ נָא לִמְלַמְּדִי צִבְעוֹן מוֹרֵה צֶדֶק

שָׁם בֶּחָצֵר הַחִיצוֹנָה יוֹשֵׁב בֶּחָדֶר

מַה זֶּה הֶעֱבִיר מוֹעֵד אֵחַר בּוֹאוֹ עַד עָתָּה

מָתַי אֶלְמַד הַיּוֹם חֹק הַשְּׁעָרִים לַבֹּקֶר.

(העבד רץ ומביאו)

צבעון בקדושה שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָךְ הָמוֹן וֵאלֹהִים יַעֲנֵהוּ

אַךְ תּוֹרָה וּתְפִלָּה מִבֵּיתְךָ אַל יָמוּשׁוּ

וּבְכֵן כֶּסֶף וּפָז כַּנְּשָׁרִים לָךְ יָטוּשׂוּ.

המון מַה זֶּה כֹה אֵחַרְתָּ הַיּוֹם לָבוֹא בּוֹשַׁשְׁתָּ?

צבעון מֵאָז הַבֹּקֶר אוֹר עוֹד טֶרֶם אֶתְפַּלֵּלָה

וּבְטֶרֶם אֵלְכָה בֵית אֵל לִתְפִלַּת הַשַּׁחַר

כָּרָאוּי אֶל אִישׁ עַל כָּל הָעֵדָה כָּמוֹנִי

וּכְפִי מִימֵי יַלְדוּתִי עוֹד הַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי

לָבֹא הֲלוֹֹם אֵלֶיךָ אָנִי לֹא יָכֹלְתִּי

כִּי לֹא עוֹד אָז כִּלִּיתִי עוֹד לֹא הִשְׁלַמְתִּי

תּוֹרָתִי בַּלֵּילוֹת תָּמִיד אֶהְגֶּה אֶלְמָדָה

לֹא נִפְקַד עוֹד לַיְלָה מִימֵי חַיַּי בֶּחָלֶד

כִּי אִשְׁתִּי לִבְשָׂרִי הֵן בָּנִים לִי יוֹלָדֶת

וּלְרוּחִי כֵּן תֵּלֶד לִי גַּם תּוֹרָתִי זָרַע

אַף כִּי אִישׁ כָּמוֹנִי תּוֹרָתוֹ שַׁעֲשׁוּעֵיהוּ

לֹא נִבְרָא לוֹ לַיִל כִּי אִם לַהֲגוֹת בּוֹ סֵפֶר

וּכְמוֹ לַבָּשָׂר, יַרְבֶּה זֶרַע בּוֹ לָנָפֶשׁ

וּלְחַדֵּשׁ בּוֹ חֲדָשׁוֹת וּצְרוּרוֹת לִפְתּוֹחַ

לִבְנוֹת מִגְדָּל בָּרוּחַ וַעֲלִיּוֹת עָלֵיהוּ

וַעֲמוּקוֹת לִדְלוֹת בַּחֲתוֹר הֵיטֵב בָּעֹמֶק

וּלְהוֹצִיא מִדָּבָר נִשְׁמָע לָנוּ בַּנָּחַת

לֶקַח שָׁנוּן וָחַד לֵב יִפּוֹל בּוֹ פוֹלֵחַ

חוֹד חִידָה חַדָּה וּשְׁאֵלָה תַעֲמִיק לִשְׁאוֹלָה

וּלְרוּם מוֹחַ קָדְקֹד אִישׁ, הִיא תַעֲלֶה תַבְקִיעַ

וּלְחַבֵּר נִפְרָדִים זֶה אֶל זֶה לֹא קָרָבוּ

וּלְהַפְרִיד חֲבוּרִים זֶה מִזֶּה לֹא עוֹד מָשׁוּ

וּלְהַתִּיר אִסָּרִים לֶאֱסוֹר אֲשֶׁר הֻתָּרוּ

וּלְהָקֵל כָּל כָּבֵד סוֹב כָּל קַל וּלְהַכְבִּידֵהוּ

וּלְהָמֵר אֹמֶר כָּל אוֹמֵר וּלְהַחֲלִיפֵהוּ

גַּם אֶתְפּוֹשׂ גַּם אֶשְׁפּוֹט וּכְפַטִּישׁ אֲפוֹצְצֵהוּ.

המון (אל נפשו)

הַפְלֵא וָפֶלֶא!

שכל (אל נפשו)

מִי יִשְׁאָלֵהוּ כָל אֵלֶּה!

צבעון וּבַלַּיְלָה זֶה אָרְכָה תוֹרָתִי מִמֶּנּוּ

חֲדָשׁוֹת לָהּ הוֹלַדְתִּי וּבְכֵן הִרְבֵּיתִיהָ

עַד צֵאת לָהּ סֶרַח עֹדֶף עֲלֵי אוֹר הַשַּׁחַר

עַד קָרְבָה עֵת הַתְּפִילָּה וּבֵיתָהּ לָלֶכֶת

וּלְהָסֵךְ גַּם רַגְלַי טֶרֶם שָׁם יִתְפַּלָּלוּ

(וּתְפִלַּת עָם תּוֹחִיל לֹא תוּחַל עַד בּוֹאֵנִי)

וּלְהָרִיק גַּם הַבָּשָׂר וּלְטַהֲרוֹ כָרוּחַ

וּלְהִתְמַהְמֵהַּ שָׁמָּה לִלְמוֹד חָכְמוֹת שֶׁבַע

וּבְמֵי מִקְוֶה לָבוֹא הִתְוַדּוֹת שָׁם עַל אָוֶן

כִּי גַם צַדִּיק אָיִן בַּל יֶחֱטָא בִבְלִי דָעַת

מִשָּׁם לָבוֹא בֵית מוֹעֵד לָבוּשׁ בִּגְדֵי קֹדֶשׁ

צִיצִית בִּכְסוּת אוֹת עַל יָד טוֹטָפוֹת עַל עָיִן

לִתְפִלָּה אֲרוּכָה וּבְמַחֲשָׁבוֹת עָמָקוּ

מִתְנַשֵּׂאת עַל אֵל אֵלִים בִּמְרוֹמִים מִמָּעַל

גַּם לָנוּעַ בִּתְפִלָּה וּכְנוֹעַ הַגֶּבֶר

עַד כִּי אוֹגַע אֶת גֵּוִי וּבְשָׂרִי בַיָּזַע

כִּי אָז אֶסְכּוֹן לִתְקוֹן בָּהּ חֵטְא מִקְרֵה כָל לָיִל.

וּלְלַמֵּד לַחֲבֵרִים גַּם תַּלְמִידִים אַחֲרֶיהָ

הַנִּצָּבִים עָלַי סָבִיב כִּנְצִיבֵי מֶלַח

וּדְבָרַי לִצְמָאָם אַשְׁקֵם אַרְוֵם כַּמָּיִם

וּמִפִּי עַל סֵפֶר כָּל חָדָשׁ הֵם יִכְתּוֹבוּ

וּבְכַסְפָּם וּלְמַעֲנִי גַם לָאוֹר יוֹצִיאוּהוּ

אַחַר לִסְעוֹד לִבִּי בַּעֲבוֹדַת אֵל יָגֵעַ

וּלְתָמְכוֹ בִמְעַט מָרָק לַעֲבוֹד עַדֵי עָרֶב

לָכֶן כֹּה אֵחַרְתִּי אַחַר עֲשׂוֹת כָּל אֵלֶּה

וּבְכֵן תּוֹרַת לֵילִי אָכְלָה תוֹרַת יוֹמֶךָ

אֲבָל יֶשׁ לִי רַבּוֹת וּמָחָר אֲשַׁלְּמֶנָּה

וַחֲדָשׁוֹת בָּהּ אוֹסִיף וּבְמַרְבִּית אֲשִׁיבֶנָּה.

המון (אל נפשו)

אֲהָהּ צַדִּיק נָגוּעַ!

שכל (אל נפשו)

הוֹי עַיִט צָבוּעַ! –

המון אל צבעון הֵן עֲצָתְךָ אֶדְרוֹשׁ מָה אֶשְׁאַל הוֹדִיעֵנִי

כִּי בִמְקוֹם הַתּוֹרָה שָׁם תּוּשִׁיָּה יָדַעְתִּי

הִנֵּה זֶה שֵׂכֶל יוֹעֵץ הַמְּדִינָה הִנֵּהוּ

עַתָּה בִּדְבַר הַמַּלְכָּה אֵלַי הוּא שָׁלוּחַ

לָתֵת אֶת אֱמוּנָה הָאֲמוּנָה עַל יָדֶיךָ

אֶל אֱמֶת הַמִּשְׁנֶה נוֹתֵן דָּתִים בַּפֶּלֶךְ

חֶמְדַּת כָּל הָעָם (הֲלֹא תוֹקִירוֹ גַם אָתָּה)

אֲבָל הֲלֹא תֵדַע הֲלֹא הֻגַּד לָךְ אֶמֶשׁ

כִּי מִפִּי דָבָר יָצָא אֶל אִישׁ הָאוֹרֵחַ

אוֹהַבְךָ זֶה מִרְמָה וַחֲלָטָהוּ מִמֶּנִּי¹⁵

תִּתָּהּ אֶל בֶּן דִּמְיוֹן בֶּן רֵעִי גַּם רֵעֶךָ

עַתָּה לִתְבוּנָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ עֵינֵינוּ

אָמוֹר מַה תֹּאמַרְנָה מַה תּוֹרוּךָ תוֹרֵנוּ.

צבעון מִי לָנוּ בַמְּדִינָה גָּדוֹל מִשַּׂר הָאָרֶץ

מֵאֱמֶת אִישׁ כָּל הַחֲמוּדוֹת חֶמְדַּת אֵל וָגָבֶר

וּמִי זֶה לֹא יֶאֱהַב אֲשֶׁר הַכֹּל יֶאֱהָבוּ

וּדְבַר מַלְכוּת שִׁלְטוֹן וּמִי לֹא יִירָאֶנָּה

וּמִיִּרְאָתָהּ עַל כֵּן גַּם בֶּאֱמֶת אֶבְחָרָה –

זֹאת הִיא תוֹרָתִי רוּחַ בִּינָתִי יַעֲנֵנִי.

אֲבָל פָּנִים שִׁבְעִים וּדְרָכִים אַלְפֵי אָלֶף

לִרְחָבָה מִנִּי יָם תּוֹרָה לִפְלַגּוֹתֶיהָ

וּכְפַלְגֵי מַיִם נִתְּנָה בִּידֵי מַלָּחֶיהָ

לַהֲפוֹךְ בָּהּ גַּם לִנְטוֹת אֶל כָּל פֵּאָה וָרוּחַ

לָכֵן שׂוֹם לִי מוֹעֵד אֶשְׁאַל יוֹם אוֹ יוֹמַיִם

עַד אֶדְלַח יָם זֶה כַּמֶּרְקָחָה אֲשִׂימֵהוּ

גַּם עַד אָשׁוּב אַשְׁבִּיחַ שׂוֹא גַלָּיו רוֹמַמְתִּי

וּכְשִׂמְלָה מִיַּד כּוֹבֵס אוֹצִיא דָת לָטֹהַר.

המון וּדְבַר הַמַּלְכָּה הוּא עַל כֵּן אֵל תִּתְמַהְמֵהַּ.

צבעון הֵן לֹא רָחוֹק עוֹד לִתְפִלַּת בֵּין הָעַרְבָּיִם

וַעֲדָתִי מִבַּלְעָדַי הֵן לֹא יִתְפַּלָּלוּ

וּבֵינָהּ וּבֵינוֹת עֵת הַתְּפִלָּה בָּעָרֶב

אִם לֹא לִדְרוֹשׁ וּלְלַמֵּד הָעָם בִּי יַפְצִירוּ

וּכְדַרְכָּם זוֹ יוֹם יוֹם בֵּין הַתְּפִלּוֹת הָאֵלֶּה

אוּלַי אָז אוּכָלָה וּכְבָר אָשׁוּב אֵלֶיךָ

אוֹ אוּלַי בַּלַּיְלָה אַחַר כִּי אֶתְפַּלֵּלָה

וּמִבֵּית הַתְּפִלָּה כָּל הָעָם כִּי יֵצֵאוּ

אַחַר אֵצֵא הָאַחֲרוֹן וּכְמוֹ הָרִאשׁוֹן בָּאתִי

וּדְלָתָיו כִּי אָגִיף וּכְמוֹ אוֹתָם פָּתַחְתִּי

אוֹ אוּלַי אוּכַל כַּחֲצוֹת אוֹ בַּחֲצוֹת הַלָּיִל

כִּקְרוֹא לִי הַנֵּרְגַל¹⁶ אֶל תּוֹרָתִי וִיעִרֵנִי

וִישֵׁנֵי שָׁמַיִם כֵּן בָּהּ אָעִיר כָּמוֹהוּ

אוֹ אַחֲרֵי אֶחְדָּלָה – לִפְנֵי הַתְּפִלָּה בֹּקֶר

וּבְשֶׁבַע הַחָכְמוֹת אִם אָז לַחֲקוֹר לֹא אֶרֶב

אוֹ (זֶה עוֹד לֹא יַעֲבוֹר) אַחַר הַתְּפִלָּה רָגַע

וּבְטֶרֶם לָעָם רֻבֵּי תוֹרוֹת אֲלַמֵּדָה

אוֹ אַחַר כִּי תוֹרָה בִתְפִלָּה אֲחַבֵּרָה

טֶרֶם גַּם אֱמוּנָה אֶל דּוֹדָהּ אֲעוֹרֵרָה.

המון( אל נפשו) בִּתְפִלָה יָמֹד עִתִּים וּבְתוֹרָה אוֹר וָאָמֶשׁ.

שכל (אל נפשו) הוֹי מַחְשִׁיכֵי כָל אוֹר וּמְכַחֲשֵׁי עִתּוֹת שָׁמֶשׁ!

צבעון (אל שכל) שָׁמַעְתִּי דִבְרֵי בָלַע וּנְבוֹן לַחַשׁ אָנִי

וּכְרוֹם חֶלְקַת מִצְחִי וּכְרֹחַב לִבִּי תֵרֶא

כֵּן רָחֲבוּ גַם אָזְנַי גַּם כֵּן הֲלֹא תֶאֱרַכְנָה

לִדְבָרַי בּוֹז תָּבוּז וּבְעֵינֶיךָ לֹא טוֹבוּ

כִּי אֶסְמֹן לִי עִתּוֹתַי אַךְ בִּפְעֻלּוֹת קֹדֶשׁ

וּמֶה חָשַׁב לִבְּךָ כִּי אֲחַשְּׁבָה גַם אָנִי

עִתּוֹתַי כִּבְנֵי גִילְךָ וּמוֹעָדַי כָּמוֹךָ

לָמֹד יוֹם וָלַיִל בִּצְלָלִים, חוֹל, אוֹ מָיִם

אוֹ בִכְלִי הַכֶּסֶף וּמְצִלּוֹת הוֹלְמֵי פָעַם

עַל אוֹפַנֵּי עֵץ וּנְחֹשֶת אוֹ בַרְזֶל עֶשֶׁת

בָּדָאתָ מִלִּבְּךָ וּבְתַעְתּוּעֶיךָ, שֵׂכֶל!

הִנּוֹ תָלוּי עַל צַוָּארְךָ חוֹתָם עַל לִבֶּךָ

רֵאשִׁית חַטָּאת לָךְ וִיסֻד מַעְלָה אֶל כָּל מָעַל

וּכְמוֹ רֶכֶב אֱלֹהִים הֲלֹא לָךְ תַּעֲשֵׂהוּ

הַאִם כָּמוֹהוּ גַלְגַּל קוֹרָא לָךְ בָּאֹזֶן

הֲגַם רָצוֹא וָשׁוֹב אוֹפַנָּיו לָךְ יֵלֵכוּ

וּבְנוֹצַת בַּרְזֶל דַּקָּה רוּחַ חַיָּה שַׂמְתָּ

וַתָּשֶׂם חִישׁ אָשָׁם בָּהּ אֶת יָשְׁרָהּ עִקַּשְׁתָּ

הוֹשַׁבְתָּהּ בֵּית כֶּלֶא וּמִשְׁפָּטָהּ חָרָצְתָּ

לָתֵת מִדּוֹת לַזְּמָן לָךְ לִסְפּוֹר חֶלְקֵי רָגַע

רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים לָךְ תּוֹדִיעַ

וּלְסָפְרָם עַל לוּחַ וּבְאוֹתוֹת לֹא קָדֵשׁוּ

וּסְפוֹר הָחֵל מֵחֲצוֹת יוֹם וּמֵחֲצוֹת הַלָּיִל.

הֵן הַזְּמָן כִּדְבַר אֱלֹהִים אַתָּה שִׁוִּיתָ

וֵאלֹהִים הֲלֹא תֹאמַר כִּי לֹא נֵדָעֶנּוּ

גַּם תּוֹכַח כִּי אֵין לוֹ לֹא מִדָּה גַם לֹא חֵלֶק

וֶאֱמוֹר עַתָּה גַם הַזְּמָן אֵיךְ נֶחְלַק לָךְ כָּכָה

אֲבָל הַאַךְ אוֹתוֹ תָמֹד לָךְ וּתְחַלְּקֵהוּ

וּמֶה עָשִׂיתָ גַם לָאוֹר חֹם קֹר וָרוּחַ

וּלְכָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ וִיצוּרָיו אֵלֶּה

הֲכִי לֹא תֹאמַר כִּי כֵן תַּחֲלוֹק אֶת כֻּלָּמוֹ

וּלְנַפְשׁוֹת אָדָם וָחָי. וּבְאֵל מַה תַּחֲקוֹרָה

הֲגַם עָלָיו תִּתְחַקֶּה וּמְעַט לָךְ מַעֲשֵׂהוּ

וּמַה דַּבֵּר אוֹסִיף אֲבַלֶּה עֵת בַּהֶבֶל

וּלְתוֹרָתִי מָה אָעַשׂ כִּי תִבְטַל גַּם רֶגַע

וּלְשָׂטָן לָהּ מֵאָז אָתָּה, גַּם עֵת וָפֶגַע.

שכל אָמְנָם כֵּן כִּי בַהֶבֶל אֵלַי הִתְרַגַּזְתָּ

וּרְגָעִים אֲחָדִים אוֹר תּוֹרָתְךָ מָנַעְתָּ

אֲנִי כֹה אָמָרְתִּי: הֵן מָאוֹר גָּדוֹל אָתָּה

עַד תַּחְשִׁיךְ אוֹר שֶׁמֶשׁ וּתְכַחֲשֶׁנּוּ כָאָיִן.

צבעון אַף בָּזֶה אֵין כָּל חָדָשׁ גַּם הוּא כִשְׂפַת יֶתֶר

וּכְבָר רַבִּים וּשְׁלֵמִים גַּם מִבַּלְעָדֶיךָ

נָקְבוּ לִי שֵׁם מָאוֹר גָּדוֹל וּבְפֶה וּבְסֵפֶר.

שכל מִפִּיהֶם לֹא שָׁמַעְתִּי סִפְרָם לֹא רָאִיתִי

וּשְׂפַת יֶתֶר כִּי תִשְׂנָא מֵרֹאשׁ בָּךְ חָזִיתִי.

המון שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָכֶם! לֶךְ־נָא צִבְעוֹן וָשׂוּבָה.

(הולך)

שכל אַךְ שִׁמְעוֹ שָׁמַעְתִּי עַתָּה עֵינִי רָאָתְהוּ.

המון גַּם עַתָּה שֵׂכֶל עוֹד לֹא רַבּוֹת בּוֹ רָאִיתָ

אִישׁ קָדוֹשׁ הוּא מִבֶּטֶן מָלֵא סִפְרֵי קֹדֶשׁ

וּשְׂבַע מִצְוָה כַּמָּן וּרְוֵה תוֹרָה כַּמָּיִם

וּכְבָר כָּתַב גַּם סֵפֶר אָרְכּוֹ אַמָּתַיִם

וּכְמוֹ אַמָּה רָחְבּוֹ וַעֲבִי גַבּוֹ כִפְלַיִם

וּכְחִין עֶרְכּוֹ וּכְרוֹב צִדְקוֹ מִנּוּ לוֹ אֵשֶׁת

וּכְמוֹ גֻלַּת מַיִם אֶל עֵץ יָבֵשׁ כִּי תֵתֶא

כֵּן נָאוָה לוֹ הָאִשָּׁה לוֹ מָנָה נִתָּנָה

הִיא חֲנוּפָה בַת זִיפָה אֵשֶׁת חֵן וָנֹעַם

עַל פָּנֶיהָ רָצוֹן וּבְפִיהָ עַנְוַת צֶדֶק

בִּשְׂפָתָהּ אַךְ טוֹבוֹת וּבְעֵינֶיהָ אַךְ חָסֶד.

גַּם כִּפְרִי תֹאַר בָּעֵץ זֶה יִתְּנוּ הַמָּיִם

הַבַּת הַיְפֵה־פִיָּה הָאִשָּׁה לוֹ יָלָדָה

תָּהֶל אוֹר כָּל עַיִן וּתְהִלָּה לָהּ קָרָאוּ

מַרְאֶיהָ מַה נָּאווּ וּמִלֶּיהָ אַךְ נֹפֶת

וּכְבָר מוּדַעַת בָּעָם בַּמְּדִינָה נִכְבֶּדֶת

כָּבוֹד וִיקָר לָאִישׁ אַךְ אֵלָיו הִיא דִבֵּרָה,

וּכְאִמָּהּ בִּתָּהּ אֶל כָּל רוֹאֵיהֶן נֶחְמָדוּ

אִישׁ אִישׁ יִשְׁאַל מִן הָאֵם תֵּת בִּתָּהּ לוֹ אֵשֶׁת

וּבְעֵינֵי צִבְעוֹן יֹאמַר הֲלֹא יָשָׁר אָנִי.

וּבִגְלָלָן אַךְ צִבְעוֹן חַי בַּטּוֹב עַל חָלֶד

כִּי לֵאלֹהִים וּלְתוֹרָתוֹ הוּא קָדוֹשׁ מִנֹּעַר

וּלְבֵיתוֹ לִמְצוֹא טֶרֶף גַּם חָפֵץ אֵינֶנּוּ

עַל כֵּן אַךְ חֵיל זָרִים יֹאכַל צַדִּיק לָשׂבַע

אֲשֶׁר אַךְ בַּעֲבוּרָן כָּל הָעָם לוֹ יַקְרִיבוּ

כִּי אֶל כָּל יוֹדְעֵיהֶם אֲהוּבוֹת הֲלֹא הֵנָּה

וּבְעֵינֵיהֶן כָּל הָעָם אֶל בֵּיתָן תִּקְרֶאנָה,

וּכְבָר לַעֲבוֹדַת עָמָל אֵינֶנּוּ צוֹלֵחַ

כִּי חוֹלֶה הוּא חֳלָיָיו וִידוּעַ כֻּלָּמוֹ

יַעַן אַחַר גֵּווֹ הִשְׁלִיךְ הָס אֶת גֵּוֵהוּ

וִיהָבוֹ עַל עַמּוֹ וּמְנוּחָה לוֹ נָעֵמָה

וּבְשָׂרוֹ כִּי אַךְ יִשְׁבּוֹת שָׁבַת גַּם פָּעֳלֵהוּ

וּבְרוּחוֹ כָל מַעֲשָׂיו עַל כֵּן אַךְ הִיא עָצֵמָה;

וּמַה תַּעֲנֶה, שֵׂכֶל! הָרוֹפְאִים זֹאת הִגִּידוּ

אֲנִי כִּי חֲקַרְתִּים מִמֶּנִּי לֹא הִכְחִידוּ.

שכל וֵאלֹהִים עָשָׂה הָאָדָם בָּשָׂר וָרוּחַ

וּשְׁנֵיהֶם יַחַד יַתְאִימוּ לָצֵאת מַעֲשֵׂהוּ

וּפְעֻלַּת אֶחָד הֶבֶל בִּלְעֲדֵי רֵעֵהוּ

וּמַעֲשֵׂה רוּחַ צִבְעוֹן אַךְ כַּנֹּאד נָפוּחַ.

המון עַל כֵּן יֹאמַר צִבְעוֹן כִּי הוּא לָנוּ הָרוּחַ

וּכְבָשָׂר נוֹצַרְנוּ אַךְ לוֹ וּלְמַעֲנֵהוּ –.

שכל (אל נפשו) אָמְנָם כִּי אַתֶּם הַבָּשָׂר – אַךְ הוּא נִגְעֵהוּ.

(אל המון) וּמַה זֶה יָכֹף רֹאשׁ וַיְעַקֵּל אֶת גַּבֵּהוּ?

המון כִּי יָעִיק מַשָּׂא תוֹרָתוֹ אֶת רֹאשׁוֹ אָרְצָה

כַּעֲגָלָה מָלְאָה עָמִיר כִּי תֵצֵא מִגֹּרֶן

וּבְקִרְבּוֹ תוֹרָתוֹ הֲלֹא יוֹם יוֹם תִּרֶב

כִּרְבוֹת עַל אַדְמָתִי קִשּׁוּאִים וַאֲבַטִּיחַ

עַל כֵּן גָּבַהּ גַּבּוֹ גַּם שַׂעֲרוֹתָיו יִגְבָּהוּ

וּכְמוֹ סִיר הַמָּרְתָּח וּכְאוֹבוֹת חֲמַת יָיִן¹⁷

עַד כִּי בִטְנוֹ עַל פִּיו זָבַת תּוֹרָה כָּעָיִן.

פתיות וּשְׂעָרוֹ הוּא לֹא יִשְׂרוֹק לֹא יַבְדִּיל בֵּינֵימוֹ

מֵאֵין לוֹ עֵת לִפְנוֹת מִן הַקֹּדֶשׁ אַךְ רָגַע

עַל כֵּן שָׁמְנוּ עָבוּ וּכְמוֹ יַחַד נֶאֱרָגוּ

כִּסְבַךְ חוּטֵי כִישׁוֹרִי עֻבְּתוּ וַיְסֻבָּכוּ

וּבְצִפָּרְנָיו כָּל הַיּוֹם עַל כֵּן אַךְ יִתְגָּרֶד

וּרְחָצָם כֵּן בַּמָּיִם וִיטַהֲרֵם כָּל רָגַע

וּבְשָׂרוֹ הַטָּהוֹר לֹא יִטְהַר מִכָּל נָגַע.

המון גַּם מֵעוֹדוֹ לֹא יָצָא מִקִּיר עִיר וָהָלְאָה

כִּי כַחֲמוֹר הַגֶּרֶם יִרְבַּץ הוּא בִּשְׁפַתָּיִם

וּכְאַרְיֵה עַל טַרְפּוֹ יֶהְגֶּה תָמִיד עַל סֵפֶר.

עַל כֵּן לֹא יָדַע בִּתְבוּאַת שָׂדֶה וָכָרֶם

גֹּרֶן לֹא יַכִּיר לֹא יֶקֶב עֵינוֹ רָאָתָה

גַּם לֹא עִשְׂבּוֹת הָרִים פִּרְחֵי כַרְמֶל וְאָחוּ

זָרוּ לוֹ חָרִישׁ קָצִיר נָטוֹעַ וּזְרוֹעַ

כָּל עוֹף הָרִים לֹא יָבִין כָּל צִפּוֹר שָׁמָיִם

גַּם לֹא חַיְתוֹ שָׂדָי לֹא בַהֲמוֹת כַּר וָיָעַר

וּשְׁמוֹת עָרִים לֹא יָדַע וּמְדִינוֹת לוֹ פֶלִאי

וּבְכָל אֲשֶׁר פֹּה אָרֶץ מִתַּחַת לַשָּׁמֶשׁ

לֹא יַחְפּוֹץ לָדָעַת כִּי זֶה כָל אִישׁ וָגָבֶר

וּבֶן שָׁמַיִם הוּא כִּי תוֹרָתוֹ מִמָּעַל

עַל כֵּן אַךְ בָּהּ יִבְחַר מִמְּלוֹא תֵבֵל וָאָרֶץ

גַּם הִיא עָמְדָה לוֹ מִדַּעַת כֹּל עֲלֵי חָלֶד

וּדְמוּת תַּבְנִית בֶּן אָדָם לָכֵן לוֹ גַם אָיִן.

פתיות גַּם בִּתְמוּנוֹת כָּל מָמוֹן¹⁸ חוֹתֶמֶת כָּל מֶלֶךְ

הָעוֹבְרִים לִרְגָעִים מִיָּד אֶל יָד בָּאָרֶץ

גַּם בָּהֶם לֹא יַכִּיר לֹא יַבְחִין כָּל עֵרֶךְ

גַּם בִּלְשׁוֹן עַם אַחֵר וּבְנֵי אֶרֶץ אַחֶרֶת

לֹא יָדַע מַה לַּעֲנוֹת אַף אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ

אַף כִּי סִפְרָם וּכְתָבָם אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ

כִּכְתָב וּלְשׁוֹן בַּת עַמּוֹ לֹא לָמַד לָדַעַת

כִּי דָבָר אֵין לוֹ עִם אֶזְרָח גַּם גֵּר אוֹרֵחַ

וּכְמַלְאַךְ אֱלֹהִים הוּא הַגָּר בִּבְנֵי חָלֶד.

שכל אל נפשו אוֹ כַחֲמוֹר שׁוֹר וָכֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֶד.

מחזה ד    🔗

(חדר צבעון)

צבעון (למשרתו): עוּרָה נָּא מִשְּׁנָתְךָ וּרְחַץ הֵיטֵב יָדֶיךָ

כִּי תַעֲבִיר רוּחוֹת רָעוֹת מֵעַל צִפָּרְנֶיךָ

אַף עָרְכָה לִי הַשֻּׁלְחָן וּתְנָה אֶת הָאֹכֶל

הֲלֹא לַיְלָה יָשַׁנְתָּ וַאֲנִי עֵר הָיִיתִי

וּכְרֵשְׂךָ מִלֵּאתָ וַאֲנִי לֹא עוֹד בָּרִיתִי

וּבִכְלֵי בֵית הָמוֹן חִישׁ הַבִּרְיָה הַגִּישָׁה

וּכְמוֹ שִׁפְחָתוֹ עַתָּה וּלְעֵינַי הֵבִיאָה

וּבָם גַּם בִּשֵּׁלָה וּמְלֵאִים עוֹד הִנָּמוֹ

וּבְמִטְפַּחְתָּהּ הֵבִיאָה לֹא יָד בָּהּ נָגָעָה

וּלְבַד עִמָּהּ הָיִיתִי עַל כֵּן שִׁלַּחְתִּיהָ

גַּם לֹא עָלֶיהָ אַךְ בַּמַּאֲכָל הִתְבּוֹנַנְתִּי

אַךְ פִּיהָ שָׁאַלְתִּי דָרַשְׁתִּי גַם עָנַתְנִי

לֶחֶם מֵעֲבוּר יָשָׁן וּשְׂרוֹךְ בַּבָּשָׂר אָיִן

לֹא תַחַת מִטָּתָהּ עָמַד גַּם הִין הַיָּיִן

וּמְסֻנָּן גַּם הַמָּרָק רִמָּה בוֹ אֵינֶנָּה

גַּם בָּעֻגָּה אֵין כָּל עָשׁ כִּי חַמָּה עוֹדֶנָּה

גַּם הַסְּפָרִים הָבָה וּלְפָנַי פֹּה הַנִּיחָה

כִּי אֶלְמַד גַּם אוֹכַל אֶתְבּוֹנֵן גַּם אֶשְׂבָּעָה

וּלְכָה בֵית הָאוֹרְחִים שָׁם נָטוּי מִנִּי דָרֶךְ

וּמַהֲרָה אֵלַי סִכְלוּת גַּם אֶת מִרְמָה הֵנָּה

וַאֲנִי פֹה אֶרְחַץ כַּפַּי בַּמַּיִם בַּכֶּלִי

כַּד לַכַּף כַּד לַכַּף פַּעָם אַחַת וּשְׁתָּיִם

טֶרֶם אָכֹל טֶרֶם שָׁתֹה כֵּן גַּם אַחֲרֵימוֹ

וּמָחֹה אֶמְחֶה אֶת יָדַי, עַד כִּי תִיבַשְׁנָה

וַאֲבָרְכָה אָחוֹר וָקֶדֶם טֶרֶם תָּבוֹאוּ.

(יושב לאכל וללמוד כאחד והמשרת הולך ומביאם, ויוצא)

צבעון: בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם לָאֵל מִתּוֹרָתוֹ לִמְּדַנִי

וִיצַו חַסְדּוֹ לָתֵת עַל יָדִי לָכֶם יֵשַׁע

הִנְנִי מִתְבּוֹנֵן קוֹרֵא דוֹרֵשׁ מֵעַל סֵפֶר

לִמְצוֹא הַשְּׁאֵלָה שָׁאַל הָמוֹן אוֹתִי עַתָּה

תּוֹרָה בִקֵּשׁ מִפִּי בִּסְפָרִים אֲחַפֵּשָׂה

כִּי עַל כָּל שֶׁמֶץ דָּבָר לִי תוֹרוֹת אֵין קֵצֶה

וּלְהוֹרוֹת אֵלַי נָתַן אֶל מִי בִּתּוֹ תִנָּתֶן

כִּרְצוֹנְכֶם אֶל שֶׁקֶר אִם לֶאֱמֶת כִּדְבַר שֵׂכֶל

רוקק אֲשֶׁר בִּמְהוּמַת לֵב וּבְרוּחִי כִּי נִמְהָרָה

שָׁכַחְתִּי הַגֵּד לָכֶם בּוֹאוֹ וּמַעֲשֵׂהוּ.

סכלות (באנחה): גַּם בּוֹאוֹ יָדַעְנוּ גַּם מַעֲשֵׂהוּ שָׁמַעְנוּ

גַּם יָדַעְנוּ כִּי בוֹאוֹ יָחִישׁ אֶת צֵאתֵנוּ

וּמַעֲשֵׂהוּ אֶת מַעֲשֵׂינוּ יַשְׁבִּית יַפְרִיעַ.

מרמה: אִם לוּ עֲצָתִי לוּ אֲדוֹנִי תִשְׁמָעֵנִי

אֲנַסֶּה נָּא עוֹד דָּבָר מָה אַחֲרִיתוֹ אֵרֶא

וּבְעוֹד תִּקְרָא בִסְפָרִים כֹּה הֵנָּה וָהֵנָּה

נִקְרָא נָא לֶאֱמוּנָה וּפְתַיּוּת אֶל חֶדְרֶךָ

פֹּה אֲדַבְּרָה בָהֵן וּנְפַתֶּה לִבָּן יָחַד

אוּלַי נוּכַל הֲשִׁיבוֹ מֵאֱמֶת בּוֹ בָחָרוּ

וּלְהַטּוֹתוֹ אֵלֵינוּ אֶל בֶּן דִּמְיוֹן שֶׁקֶר

וּבִשְׁנֵי הַלְּבָבוֹת גַּם הַשְּׁלִישִׁי נֹאחֵזָה

לֵב אַלּוּפָם הָמוֹן הַלֵּב הֶאָחוּז בָּמוֹ.

צבעון: הֵן צַדִּיק יִבְחָן אֶל כָּל דֶּרֶךְ פָּנָיו יִפֶן

בַּל יֶחְדַּל גַּם מִנַּסּוֹת כָּל מַעֲלוֹת רוּחֵהוּ

וִיקַו גַּם לֵאלֹהִים כִּי תֻמַּת לִבּוֹ יֵרֶא –

הֵן זֶה רָחוֹק מֵרָע וּלְטוֹב קָרוֹב הִנֵּהוּ

אִם אוּלַי לֹא יוֹעִיל הֲלֹא אֵין בּוֹ גַם נֵזֶק

וּלְמִי נָתוּן לֵב הָמוֹן הֲלֹא אֶל יַד אֵשֶׁת

וּפְתַיּוּת הֲלֹא לִבָּהּ יִטֶּה אֶל כָּל רוּחַ.

סכלות: וּבְיָדִי לֵב אֱמוּנָה מֵאָז הֲלוֹם בָּאנוּ

וּפְתַיּוּת גַּם לִבָּהּ – וּכְבָר אוֹתִי נָשָׁקָה.

צבעון: אִם כֵּן הָבָה נָחִישָׁה וּנְמַהֲרָה אוֹתָנָה

אִם כִּי דַבֵּר עַל לֵב נָשִׁים עוֹד לֹא נִסִּיתִי

כִּי לֹא אֶשְׁמַע קוֹלָן מִבְּלִי גַם יַרְהִיבֵנִי

וּפְנֵיהֶן גַּם לֹא אֶרְאֶה בַּל אֶתְעוֹרֵר לָמוֹ

אַף כִּי נָשִׁים אֵלֶּה אֲשֶׁר גַּם יָפוֹת הֵנָּה.

(למשרתו) רוּצָה בֵית הֶעָשִׁיר בֵּיתָה הָמוֹן נָא חוּשָׁה

וּקְרָא לִי לֶאֱמוּנָה וּפְתַיּוּת כִּי תָבֹאנָה

כִּי כַדָּת לֹא אוּכַל הוֹרוֹת עַד עֵת בּוֹאָנָה.

מרמה: וּרְאֵה לִבְלִי יִרְאוּ הָמוֹן שֵׂכֶל אוֹתָכָה

וּפֶן יָבִינוּ בָךְ כִּי לָהֵן לִקְרוֹא בָאתָ.

(רץ ומביאן)

אמונה ופתיות: אֱלֹהִים עִמְּךָ הַמּוֹרֶה וּמְלַמֵּד דָּעַת!

צבעון: וּבְרוּכוֹת לִי הַבָּנוֹת קוֹל מוֹרָן תִּשְׁמַעְנָה

הֲלֹא כִי לִי הַתּוֹרָה שָׂרוֹתַי תֵּדַעְנָה

תּוֹרֵנִי חֶפְצִי וּתְלַמְּדֵנִי אֲשֶׁר אֵרֶץ

וַאֲנִי מָה אֶחְפֹּץ אַךְ אֲשֶׁר אַתֶּן תַּחְפּוֹצְנָה

וַאֲדוֹנֵינוּ הָמוֹן יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה בָיִת

וּלְתוֹרָתִי יִיָּחֶל וּדְבַר מָה אוֹרֵהוּ

אִם יַעֲזוֹב אֶת שֶׁקֶר וּבֶאֱמֶת יַחֲלִיפֶנּוּ

וּבְשֶׁקֶר אִם יַחֲזִיק וּבְבֶן דִּמְיוֹן רֵעֵהוּ

עַתָּה עִמִּי אַתֵּנָה אֶת פִּיכֶן אֶשְׁאָלָה

אֱמוֹרְנָה אֶת מִי תֹאבֶינָה וּבְמִי תִבְחַרְנָה

וּכְמוֹ עִמִּי תֶחֱרַצְנָה אוֹתוֹ אוֹרֶה שָׁמָּה.

פתיות: וּשְׁמוּעָה מַה תָּבִין מַה תּוֹרֶה לָנוּ דָעַת

הֲנַעַזְבָה הַשָּׂר אֱמֶת שַׂר מַלְכַּת קֶדֶם

לִבְלִי תֵת לוֹ אֱמוּנָה אִם כֹּחַ אֶעֱצוֹרָה

הַאוּכַל לִסְגּוֹר לִבִּי אִם יָדִי אֶקְפּוֹצָה.

סכלות: אֲבָל זִכְרִי רַעְיָתִי הֲתוּכְלִי שָׁכוֹחַ

כִּי אַךְ בִּרְצוֹן נַפְשֵׁךְ וּבְשׂוּשׂ לִבֵּךְ אִתָּנוּ

(אָמְנָם כִּי גַם פִּתִּינוּךְ מִרְמָה וָאָנִי)

תַּתְּ לָנוּ אֶת בִּתֵּךְ אֶת אֱמוּנָה אֶל שָׁקֶר!

פתיות: גַּם מִזֶּה לֹא אָשׁוּב גַּם אֶת זֶה לֹא אַנִּיחַ

הֲלֹא אָמוּר: מִן הָאֶחָד טוֹבִים הַשְּׁנָיִם.

צבעון: וּלְהוֹרוֹת זֹאת שָׂרָתִי! לֹא אוּכַל גַּם אָנִי

כִּי עַל פִּי תוֹרַת כָּל עָם גַּם חֻקֵּי כָל אָרֶץ

לֹא תִהְיֶה אִשָּׁה אַחַת לִשְׁנֵי אִישִׁים אֵשֶׁת

גַּם בִּסְפָרַי לֹא נִמְצָא אִם נֶעֶשְׂתָה כָּכָה.

אָמְנָם זֹאת לָךְ אַעַשׂ כִּי אֶבְחַר גַּם אָנֹכִי

בָּאִישׁ בּוֹ תִבְחָרִי וֶאֱמוּנָה לוֹ תִתֵּנִי

וּתְהִלָּה בִתִּי עָלֶיהָ כֵּן לוֹ אֶתְּנֶנָה.

פתיות: וּבַעַל אֶחָד יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים עַד אָלֶף?

כִּי בִידֵי הַגְּבָרִים תּוֹרָה וָדָת נִתָּנָה

כִּדְבָרְךָ אֲדוֹנִי וּכְמוֹ עָנָה בָךְ פִּיךָ –

וּבְעֵינֶיךָ אִם אַךְ אִיטַב לַעֲשׂוֹת לִי חֶסֶד

הֲלֹא תִמְצָא יָדְךָ גַּם תֵּת בִּתִּי לִשְׁנֵימוֹ.

צבעון: וּמָה אִם לִמְצוֹא לָךְ כָּכָה לֹא עוֹד אוּכָלָה

הֲלֹא אִם לֹא אֶמְצָא אוֹת כִּי אֵל לֹא יִרְצֵהוּ

עַל כֵּן כָּתוּב עַל סֵפֶר עַתָּה עוֹד אֵינֵהוּ –.

פתיות: אָז עֲשׂוּ לָכֶם אַתֶּם אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּהוּ

וַאֲנִי הֵן לֹא אֶרֶף אַף לֹא אֶחָד מֵּהֵמָּה.

צבעון: וֶאֱמוּנָה אַתְּ מַה תַּעֲנִי אֶת מִי לָךְ תִּבְחָרִי?

אמונה: אֶת הַנִּבְחָר לִבְנֵי אָדָם וּבְחִיר אֵל סֶלָה

וַאֲשֶׁר כָּל חַכְמֵי לֵבָב אַךְ אוֹתוֹ יִדְרוֹשׁוּ

וּלְמִשְׁנֶה לָהּ הַמַּלְכָּה אַךְ אוֹתוֹ בָחָרָה

אֶת הֶחָתוּם אֱמֶת עַל כָּל דָּתֵי אַרְצֵנוּ

וּבְפִי כָל הָעָם בַּמְּדִינָה לוֹ שֵׁם וָזֵכֶר

אַף כִּי הַמַּלְכָּה וָשֵׂכֶל כֹּה יִיעָצוּנִי –.

מרמה: וּמַה בֶּצַע לַנָּשִׁים וּמֶה חֵלֶק לָמוֹ

בִּכְבוֹד בַּעֲלֵיהֶן וּבְמֶמְשֶׁלֶת אֲדוֹנֵימוּ

הֲלֹא כֵן גַּם בָּהֵנָּה יִמְשׁוֹלוּ יִשְׁלָטוּ

וּמָה אִם כָּל הַיּוֹם אוֹתָם רַבִּים יִדְרוֹשׁוּ

וּדְבָרָיו לַאֲחֵרִים וּלְזָרִים מַעֲשֵׂהוּ

בַּל יִפְנוּ לִנְשֵׁיהֶם אֶל רַעְיָתָם אַף רָגַע

וּדְעִי כִּי כֵן זֶה אֱמֶת אַךְ יִמְשׁוֹל עָלַיִךְ

מֵרַבִּים דּוֹרְשֵׁי פָנָיו אֵלַיִךְ לֹא יִפֶן

וּמְעַט קָט וּמִצְעָר תִּשְׁמַע דָּבָר מִפִּיהוּ

גַּם בִּמְעַט זֶה אֵין נַחַת, קָשֶׁה וַחֲסַר עֹנֶג

וּלְמַשְׂכִּילִים הַמְשַׁכְּלִים טוֹב הוּא, לֹא לָךְ אֵשֶׁת!

לֹא כֵן רֵעֵנוּ שֶׁקֶר אִם לוֹ תִהְיִי חֶבֶל

הוּא אַךְ בָּךְ יִתְפָּאֵר וּלְבַד בָּךְ יִשְׁתַּעֲשֵׁעַ

אַתְּ בּוֹ תִמְשׁוֹלִי וּלְפָנַיִךְ יִכָּנֵעַ

הַמִּתְחַכְּמִים בָּעָם וּגְאֵיוֹנִים הָאֵלֶּה

אֶל בֵּיתוֹ לֹא יָבוֹאוּ אֵלָיו לֹא יִגָּשׁוּ

וּפְנֵיהֶם אַל יֵרֶא וּלְפָנָיו לֹא יִכּוֹנוּ

אַךְ אַתְּ תִּהְיִי כָל חֶלְקוֹ כָּל הַיּוֹם שִׂיחֵהוּ

וּבָךְ יִדְבַּק תָּמִיד יִלָּוֶה אַךְ אֵלַיִךְ

עֲדֵי כִי לֹא יַעֲמוֹד בִּלְעָדַיִךְ אַף רָגַע

וּבְאַהֲבָתֵךְ יִשְׁגֶּה כִּי אַתְּ מָעוֹז חַיֵּיהוּ

וּדְבָרָיו כָּל הַיּוֹם אַךְ אָזְנַיִךְ תִּשְׁמַעְנָה

אַךְ דִּבְרֵי רָמוֹת נוֹרָאוֹת אַךְ אִמְרוֹת פֶּלֶא

וּפְלָאוֹת כָּל הַיּוֹם לִדְבָרָיו אַךְ תִּקְרָאִי

הַמְמַלְּאִים לֵב נַחַת וּמַשְׂבִּיעֵי אֹזֶן עֹנֶג.

סכלות: זִכְרִי נָא בִתִּי הֲלֹא עֲדֶנָה תִזְכּוֹרִי

מִלִּים אָז נִדְבַּרְנוּ כִּי הָלַכְנוּ לָשׂוּחַ

רָאִיתִי כִּי נִפְלֵאת אֵיךְ נוֹרָאוֹת הִשְׁתּוֹמַמְתְּ

עַד שָׁבָה וַתְּחִי רוּחֵךְ מֵהַאֲזִין מִשְּׁמוֹעַ

וּדְעִי לָךְ בַּת הָמוֹן לִשְׁמוּעָתֵךְ הַקְשִׁיבִי

כִּי עוֹד לֹא הֶאֱזַנְתְּ עוֹד לֹא אָזְנֵךְ לָקָחָה

כַּדַּק מֵעֲפַר אֶרֶץ וּמִיָּם כִּרְסִיס מָיִם

מִכֹּל צָפַן לָךְ דּוֹדֵךְ זֶה רֵעֵנוּ שֶׁקֶר

כִּי הוּא יוֹסִיף יַפְלִיאֵךְ אַךְ הַפְלֵא וָפֶלֶא

וּמַה יֶּעֱרַב לַנְּקֵבָה יִנְעַם אֶל אֵשֶׁת

מִשְּׁמוֹעַ חֲדָשׁוֹת מֵהַאֲזִין שִׂיג וָשִׂיחַ

אַף כִּי מִפִּי דוֹדָהּ, אִישָׁהּ בּוֹ בָחָרָה

וּמַה יִּמְתַּק לַבָּנוֹת, עֲדִינוֹת כָּמוֹכִי

מֵהִתְהַלֵּךְ כָּל הַיּוֹם כֹּה וָכֹה לָשׂוּחַ

אֶל כָּל דֶּרֶךְ וּמִשְׁעוֹל רוּחָהּ יִשָּׂאֶנָּה

כִּי כֵן מִשְׁפַּט הַנָּשִׁים בֵּית הָמוֹן רָאִיתִי

לִרְאוֹת כָּל חָדָשׁ וּלְהֵרָאוֹת אֶל כָּל עָיִן

לֹא כֵן זֶה אֱמֶת אִם לוֹ חֶבֶל תִּפּוֹלִי

לֹא הוּא עִמָּךְ יֵצֵא לִפְנוֹת אָנֶה וָאָנָה

וּלְבַדֵּךְ גַּם לֹא יִתֶּן לָךְ אֵיפֹה לָלֶכֶת

כִּי אַךְ דֶּרֶךְ אֶחָד לוֹ וּבוֹ תָמִיד יֵלֶךְ

לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ וּמְשְׁמַרְתּוֹ בָאָרֶץ

וּבוֹ יַדְרִיכֵךְ גַּם אַתְּ אִם לָצֵאת תּוֹאִילִי

פֶּשַׂע יָמִין אֵין לִצְעוֹד וּשְׂמֹאל אֵין לָנוּעַ

וּדְרָכִים לֹא לוֹ הֵמָּה הוּא יִסְגּוֹר עָלַיִךְ

עַד אֲשֶׁר תָּקוֹץ נַפְשֵׁךְ וּבָחֲלָה בַדֶּרֶךְ

יוֹם יוֹם אַךְ בָּהּ תָּבוֹאִי מִיּוֹם לוֹ תוּבָאִי

וִיקַנְּאֵךְ גַּם בַּבַּיִת תָּמִיד מִכָּל גָּבֶר

וּבְעַד עֵינַיִךְ יִגְדּוֹר בַּל אִישׁ זָר יַבִּיטוּ

אַךְ אֵלָיו יַיְשִׁירוּ וּלְבַד פָּנָיו יָשׁוּרוּ –.

אֶפֶס לוּ הוֹאַלְתְּ בִּתִּי וַתִּהְיִי אֶל שֶׁקֶר

וּלְפָנַיִךְ כָּל מַעְגָּל וּלְחֶלְקֵךְ כָּל אֹרַח

תִּתְהַלְּכִי כָל הַיּוֹם אֶל כָּל תִּשְׂאִי שָׁם עַיִן

אֶל כָּל תִּשְׁאָלֵךְ נַפְשֵׁךְ שָׁם יָסוֹל לָךְ דָּרֶךְ

וּבַאֲשֶׁר תֵּלְכִי בֹקֵר לֹא תֵלְכִי עוֹד עָרֶב

וּבִימִינוֹ יִתְמוֹךְ יָדֵךְ יוֹלִיכֵךְ אַךְ נָחַת

וָאֳרָחוֹת לוֹ לָרוֹב וּמַסְלוּלִים אֵין קֵצֶה

כֻּלָּם מָלְאוּ עֲדָנִים שַׁעֲשׁוּעִים וָנֹעַם

לָהֶם תַּאֲוַת כָּל נֶפֶשׁ יִתְּנוּ לָהּ כָּל חָמֶד

עֵינֵךְ לִרְאוֹת לֹא תִשְׂבַּע אֶת לֹא תִרְאֶה עָיִן

וּבְלֶכֶת יַשְׁמִיעֵךְ אֶת לֹא שָׁמְעָה עוֹד אֹזֶן.

וּלְפָנַיִךְ גַּם כָּל רֵעָיו בָּם נִתְפָּאֵרָה

נִלְוִים פֹּה אֵלֵינוּ עוֹלָם לֹא יִפָּרֵדוּ

חֲנִיכֵי בֵּית מִרְמָה תַּלְמִידֵי צִבְעוֹן הֵמָּה

נָבָל עָכְרָן וַאֲחִירַע עַלְוָן שׁוֹבָב חֵפֶר

עַקּוּב גַּזָּם תּוֹעִי וּכְזֵבָא בּוּז וָהָבֶל

עֶגְלוֹן סוּסִי וּגְמַלִּי חֲמוֹר וּבְעוֹר לַיִשׁ

נִמְרוֹד יָרִיב וּמְדָן בֶּלַע שַׁמָּה וָגָעַל¹⁹

עַל כֻּלָּם תַּעְגָּבִי בַּל יָרִיב בָּךְ הַבָּעַל.

אמונה: הֲרֹב מִלִּים לֹא אַעַן אִמְרוֹת כַּבִּיר רוּחַ

אֲנִי רָאמוֹת לֹא אָבִין לֹא לִי בִינַת גָּבֶר

וּבְאֶחָד אָנִי וּבְלִבּי אַחַת אָחוּשָׁה

וּכְבָר אוֹתָהּ דִּבֶּר פִּי אָחוֹר לֹא אֶזּוֹרָה²⁰

לֶאֱמֶת הֵן אֶפּוֹל חֶבֶל וּלְגוֹרָל לוֹ אָעַל

וּמֵאָז בָּא שֵׂכֶל, מִבֵּית מַלְכוּת הוֹפִיעַ

וּבְשֵׁם אֱמֶת הִזְכִּיר, הִשְׁמִיעוֹ אֶל אָזְנֵינוּ

חִישׁ כַּדָּג נֶאֱחַז לִבִּי בוֹ וַיִּקָּחֵהוּ

וַיּוֹלִיכֵהוּ שֶׁבִי וַאֲנִי גַם אָרוּצָה

וּכְמוֹ בַרְזֶל לָאֶבֶן כֵּן אַחֲרָיו נִמְשַׁכְתִּי

וּמִבְּלִי דַעַת לָמָּה מַה זֹּאת וּמַדּוּעַ

לָכֵן תִּשְׁעוּ מִנִּי אַל נָא לִבִּי תַכְאִיבוּ

וּבְחָזְקָה וּבְהַפְצֵר אַל נָא אַתֶּם תַּפְרִידוּ

בֵּין נַפְשׁוֹת נֶאֱהָבִים זוֹ אֶל זוֹ כֹּה נִקְשָׁרָה

בֵּין לִבּוֹת בֵּין רוּחוֹת כֵּן יַחַד הִתְלַכָּדוּ.

סכלות (בספוק כף): הָהּ בִּתִּי אֵיךְ הַכְרֵעַ כֻּלָּנוּ תַכְרִיעִי

גֵּרִים פֹּה אֲנַחְנוּ עֲלֵי צַוָּאר נִרְדָּפְנוּ

מָה אֵיפֹה נַעֲשֶׂה וּלְעֶזְרָה אָנָה נָנוּסָה

אִם גַּם עַד עַמּוֹנָה עַד בֵּית הָמוֹן יַגִּיעַ

שֵׁבֶט אַף מַכֵּנוּ מַטֵּה שֵׂכֶל אוֹיְבֵנוּ.

הָהּ חוּסִי עֲנֻגָּה עַל נִדְכָּאִים חֲמוֹלִי

אַף כִּי עֲלֵי שֶׁקֶר בִּלְתֵּךְ מָעֳמָד לוֹ אָיִן –

אַל נָא הַרְחֵק תַּרְחִיקִי לִבּוֹת בָּךְ דָּבֵקוּ

פֶּן רָעַת הַמַּלְכָּה וַחֲמָתָהּ תַּדְבִּיקֵנוּ.

אמונה: אִם בִּגְבוּרַת חֹזֶק יָד וּבְמַאֲמַצֵּי כֹחַ

יִקָּחֵנִי אִישׁ וִיבִיאֵנִי אֵלָיו בָּיִת

הֲלֹא לִבִּי לֹא יִקָּח רוּחִי לוֹ לֹא בָאָה

וּמְאוּמָה לֹא מָצָא כִּי אֲנִי לֹא לוֹ אָנִי –;

אֶת אָבִי יַעֲרוֹץ עָרִיץ יָנִיף עָלָיו חָרֶב

אוֹ הַעֲלוֹת אוֹתוֹ יֹאמַר עַל מוֹקֵד שַׁלְהָבֶת

עַד יִתְרַצֶּה לוֹ בִי וּלְאִשָּׁה לוֹ יִתְּנֵנִי

אֲנִי לֹא אֶרְצֵהוּ לֹא דוֹדַי לוֹ נִתָּנוּ;

כֵּן אִם בַּחֲנִינָה וּבְחֶמְלַת נִחוּמֵי נֶפֶשׁ

אִם אֵרָצֶה לָאִישׁ וִיפַתֶּה לִבִּי רָגַע

גַּם לוֹ לֹא אֲנִי הִיא יַעַן לֹא בוֹ חָשָׁקְתִּי

לֹא אֲנִי חֲמַדְתִּיהוּ לֹא נַפְשִׁי אִוַּתְהוּ

אֵינֶנִּי שֹׁוָה לָאִישׁ לֹא אֶסְכּוֹן לַגָּבֶר

כִּי אִם חֶפְצִי בוֹ וַאֲשֶׁר אִוְּתָה נַפְשִׁי סֶלָה.

פתיות: גַּם אֲנִי לֹא אִנָּחֲמָה לֹא עוֹד אַחֲלִיף אֹמֶר

וּבְחֶפְצִי עוֹד אַחֲזִיק וּמַאֲוַיַּי לֹא אֶרֶף

לָתֵת בִּתִּי לִשְנֵימוֹ לֶאֱמֶת שָׂר וּלְשֶׁקֶר

מִי יִתֵּן וִיהִי כֵן לוּ הוֹאִיל אֵל וַיָּעַשׂ

עוֹד לִבִּי דוֹבֵר בִּי עוֹד רוּחִי יַרְאֵנִי

כִּי נִתְּנוּ דוֹדֵי בִתִּי לִשְׁנֵי דוֹדִים אֵלֶּה –

וּשְׁלִישִׁי עוֹד בֵּינֵיהֶם – גַּם לָהּ אֲבִיאֵהוּ –

צבעון: יָדַעְתִּי כִּי נָשִׁים כָּמוֹכִי תִּנָּבֶאנָה –

יָדַעְתִּי גַּם הַשְּׁלִישִׁי עָלָיו תִּנָּבֵאִי

יָדַעְתִּי כִּי לוּ אָבִיתִי גַּם לִי תִתְּנִיהָ –

וּלְהוֹרוֹת לַעֲשׂוֹת זֹאת לֹא אוּכַל לָעֵינָיִם

לָתֵת הָמוֹן אֱמוּנָה לִשְׁלֹשָה לִשְׁנָיִם.

מַה לַּעֲשׂוֹת לֹא נָאוָה אוֹתוֹ גַם לֹא אַזְכִּירָה

וּלְלֹא הוֹעִיל נָשִׂיחַ שָׁוְא מִלִּים נַכְבִּירָה.

שׁוֹבְנָה עַתָּה שָׂרוֹתַי נָא שׁוֹבְנָה הַבָּיְתָה

אֲנִי אַחֲרֵיכֶן אָשׁוּב גַּם דָּבָר אֲשִׁיבָה

וֶאֱמוּנָה אַתְּ הַאֲמִינִי כִּי לָךְ אֵאָמֵנָה

כִּי לֹא אַךְ מוֹרֵה אָבִיךְ כִּי גַם אוֹמְנֵךְ אָנִי

וּלְרַגְלִי הֲלֹא רָבִית²¹ גַּם עַל יָדַי גָּדַלְתְּ –.

מרמה: אֲבָל נָא הִשָּׁמַרְנָה אַל נָא יִוָּדֵעַ

כִּי נִקְרֵאתֶן הֵנָּה כִּי בָאתֶן פֹּה הֶחָדְרָה

אַף כִּי מִכֹּל דִּבַּרְנוּ לֹא עַד מָה וּמְאוּמָה

דַּעְנָה כִּי שָׁם זֶה שֵׂכֶל מֵרֹאשׁ סוֹף יוֹדֵעַ

וּמֵאַחַת אִם תַּגֵּדְנָה הוּא יִמְצָא שֶׁבַע

אֱמוֹרְנָה כִּי הֱיִיתֶן בַּאֲשֶׁר תֹּאמַרְנָה.

(הולכות)

אל צבעון: הֵן לָרִיק יָגַעְנוּ וּדְבָרִים אַךְ שִׁחַתְנוּ

וּכְאִמָּהּ כֵּן בִּתָּהּ בִּשְׁתֵּיהֶן נַחַת אָיִן

וַיְהִי בָהֶן הֵפֶךְ מִדֶּרֶךְ תּוֹלְדוֹת אָרֶץ

כִּי הָאֵם טֶרֶם תֵּדַע טוֹב וָרָע כַּיָּלֶד

הַבַּת כִּמְלֵאַת יָמִים אֶל נָכוֹן יוֹדָעַת

זוֹ תָנוּד כַּעֲנַף עֵץ כֶּעָלֶה אֶל כָּל רוּחַ

וּפְרִי בִטְנָהּ כַּשֹּׁרֶשׁ וּכְגֶזַע עֵץ אָרֶז

אֶפֶס גַּם לוּ רָצוּ לוּ אָבוּ לַעֲצָתֵנוּ

לוּ תוֹרֶה גַם אַתָּה תֵּת אֱמוּנָה אֶל שָׁקֶר

נָבוֹל כֻּלָּנוּ נִבּוֹלָה נִיגַע לֶהָבֶל

וּלְבַצַּע לֹא נוּכַל חֶפְצֵנוּ לֹא נַשְׁלִימָה

אַחֲרֵי בוֹא שֵׂכֶל וּמַעֲשֵׂינוּ הֲלֹא יַחַז

וּכְבָר נָתַן כַּמּוֹרְדִים וּמַמְרִים כֻּלָּנוּ

לִפְנֵי חַכְמֵי עִיר לוּז לִפְנֵי כָל זִקְנֵי אָרֶץ

עַתָּה גַם אֱמוּנָה מִיָּדוֹ כִּי נִקָּחָה

וּמָצָא מִרְיֵנוּ כִּי בַמַּלְכָּה נִבְאַשְׁנוּ

וּכְבָר לוֹ כָל חַכְמֵי לֵב כָּל יוֹשְׁבֵי הַשָּׁעַר

וּבְפִשְׁעֵנוּ יִסָּפֶה גַם הָמוֹן אִתָּנוּ.

צבעון: וּמַה זֶּה אֵיפֹה אוֹרֶה וּלְהָמוֹן אָשִׁיבָה

הַלְמַלְּאוֹת אַחֲרֵי שֵׂכֶל וֶאֱמֶת יָבִיא בָיִת

הֲלֹא אָז גַּם מִזֶּה כֻּלְּכֶם יַחַד תֵּצֵאוּ

כַּקַּשׁ לִפְנֵי רוּחַ מִפְּנֵי אֱמֶת תָּנוּסוּ

וַאֲנִי אִם אֱמֶת לֹא אִירָא אִירָא אֶת שֵׂכֶל

כִּי הוּא עֵינָיו תַּחֲדוֹרְנָה חַדְרֵי לֵב וָבָטֶן

עַד גַּם לִטְמוּנֵי²² צִדְקִי בַּת עֵינוֹ מַגַּעָת

וּכְרֶגַע מִגִּבְאֵי לִבִּי²³ יַחְשׂוֹף אוֹתָמוֹ

וִישַׁכְּלֵם אַךְ שָׁכוֹל מִשִּׁנַּי יַשְׁלִיךְ טֶרֶף

וִיגָרְשֵׁנִי גַם אָנִי כִּגְרוֹשׁ רֶפֶשׁ מָיִם.

עַתָּה אִם לֹא אֱלֹהִים אֵין עוֹד עוֹזֵר לָנוּ

מִזֶּה אֵשׁ מִזֶּה מָיִם אִם כֹּה אוֹ כֹה אַעַשׂ

בָּאנוּ מִשְׁעוֹל צָר וּמְשׂוּכוֹתָיו גִּדְרוֹת חָדֶק²⁴.

וּלְךָ מִרְמָה אִם עוֹד עֵצָה הָבָה נָּא עוּצָה

וּלְמַעַן תּוֹרָתִי אֱלֹהִים גַּם יוֹרֶךָ

הַשּׁוֹלֵחַ בִּמְלַאכְתָּךְ מִקֹּדֶשׁ עֶזְרֶךָ.

מרמה: עוֹד אַחַת לִי אָבִי וּבִלְבָבִי רוֹחֶשֶׁת

וּשְׁמָעֶנָּה אֲדוֹנִי מִלִּים תִּבְחַן אֹזֶן

הִנְּךָ בָא בֵית הָמוֹן הַדָּבָר לַהֲשִׁיבֶהוּ

וּבְחַר לוֹ אַתָּה עָתָּה כִּי יִשְׁמַע אֶל שֵׂכֶל

הוֹרֵהוּ דֶרֶךְ זוּ יֵלֵךְ אַל יֵט מִמֶּנָּה

עוּץ כִּי אֵין טוֹב מֵאֱמֶת לוֹ וּלְבִתּוֹ גַם יָחַד

וִימַהֵר לַעֲשׂוֹתוֹ וּמֵאַחֲרוֹ יִשָּׁמֶר

פֶּן יִחַר לַמַּלְכָּה אִם עוֹד מַה יִּתְמַהְמֵהַּ

עוֹד עֶגְלַת צָב יִשְׁלַח מֶרְכַּבְתּוֹ הַמְרַקָּדֶת

וּבָהּ אִישׁ הַנִּכְבָּד מִכָּל אִישֵׁי הַבָּיִת

(וּמִי הוּא הָאִישׁ הֲלֹא יָדַעְתָּ כִי אָתָּה)

כִּכְבוֹד מַלְכַּת קֶדֶם וּכְבוֹד אֱמֶת מִשְׁנֶהָ

וּבְיָדוֹ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת אֶת כָּל הָעֵרֶךְ

וִידֵי הַבַּת אֱמוּנָה תַּעֲשֶׂינָה אוֹתָמוֹ

כִּרְצוֹנָהּ כִּלְבָבָהּ וּכְמִנְהַג בֵּיתָם סֶלָה

אֲדַמֶּה כִּי כֵן נַעֲשׂוּ וּכְבָר לָהּ הוּכָנוּ

לַאֲשֶׁר דּוֹדָהּ לִהְיוֹת אוֹתוֹ יוֹכַח אֱלוֹהַּ

כִּי זֹאת בָּעָם מִלְּפָנִים חֹק הַבָּנוֹת כֻּלָּנָה

וּבָא עִיר הַמְּלוּכָה אֶת אֱמֶת יָבִיא הֵנָּה

וּלְבוּשׁ הַבְּגָדִים אֱמֶת. בִּגְדֵי הָמוֹן הֵמָּה

אוֹת הִיא בֵּינוֹ וּבֵין הָמוֹן וּבִתּוֹ אֵלֶּה

כִּי אֶת הָמוֹן אָהֵב וּבָהּ נַפְשׁוֹ חָפֵצָה

וַיְשַׁו נַפְשׁוֹ כָּהֵם וּכְמוֹהֶם יִלְבַּשׁ בֶּגֶד

וּבְאָחֲזוֹ אֶת דַּרְכָּם גַּם הֵם דַּרְכּוֹ יֹאחֵזוּ

וּלְמַזְכֶּרֶת אַהֲבָה, לֶאֱמוּנָה עוֹלָם יֶהִי

כִּי מַתְּנַת יָדָהּ הֵמָּה גַּם פֹּעַל כַּפֶּיהָ

אִם כָּזֹאת תִּיעָצֶנּוּ וַעֲצָתְךָ אִם יַעַשׂ

הֵן הִשִּׂיגָה יָדֵנוּ וּמָצָאנוּ חֵפֶץ

וַעֲצַת הָאִישׁ שֵׂכֶל יִשָּׂא זֶרֶם וָנֶפֶץ.

צבעון: עֲמוּקָה מַחֲשַׁבְתֶּךָ וּרְחוֹקָה מִמֶּנִּי

עַד כִּי רִאשׁוֹנָה מֵעוֹדִי כָּזֹאת תִּקְרֵנִי

הֵן עֲמוּקוֹת תּוֹרַת אֵל לֹא מִנִּי תִרְחַקְנָה

אִם בִּשְׁאוֹל יַצִּיעוּ גַּם שָׁם יָדִי תֹאחֲזֵמוֹ

וּדְבָרֶיךָ מִרְמָה הֲכִי מִשְּׁאוֹל עָמָקוּ.

תֹּאמַר אִם הָמוֹן כֹּה יַעַשׂ אָז נִמְצָא חֵפֶץ

הֲלֹא אָז אֶת חֶפְצוֹ יִמְצָא שֵׂכֶל לֹא נַחְנוּ

וֶאֱמוּנָה מִיָּדֵנוּ הֲלֹא אָז שִׁלַּחְנוּ.

מרמה: הֵן זֶה דַרְכִּי מֵעוֹלָם מִשְׁפָּטִי מִנֹּעַר

כִּי אַסְתִּיר דָּבָר וּבְדָבָר זָר אֲכַסֶּנּוּ

וּדְבַר סִתְרִי כָּמוּס כִּי זֶה עָלָיו כַּבָּגֶד

וּלְעֵינֵי הַשּׁוֹמֵעַ עָרוֹם אַצִּיגֶנּוּ

וּבַל יַכִּיר כִּי אַךְ כִּלְבוּשׁ הוּא עַל הַפֶּלִאי

וּדְבָרִי כִי יָבוֹא אָז סוֹדִי יִוָּדֵעַ

אָז כִּי הַעֲרֵם הֶעֱרַמְתִּי יֵדַע הַשּׁוֹמֵעַ

אָז יִקְרָא כִּי עֵירֻמִּים אַךְ בֶּגֶד בָּגָדוּ

וּבְשֵׁם הַדְּבָרִים אֶת הַדּוֹבֵר הֵם יִקְרָאוּ

כִּי גַם עָרוּם וּבוֹגֵד כִּדְבָרוֹ הִנֵּהוּ.

עַתָּה אֶרְאֶה אֶעֱלוֹזָה אַךְ לִבִּי שָׂמֵחַ

כִּי כִסִּיתִי דָבָר וּלְהַעֲרִים כֹּה יָדָעְתִּי

עֲדֵי כִי לֹא הִכַּרְתָּ בוֹ צִבְעוֹן אַף אָתָּה!

וּבְזֹאת יֶאֱמַץ לִבְּךָ וִיהִי עַתָּה בוֹטֵחַ

כִּי תָבֹא אֶל הָמוֹן בַּעֲצָתִי לָךְ יָעַצְתִּי

לֹא עוֹד שָׁם יַכִּירוּ בָךְ גַּם הָמוֹן גַּם שֵׂכֶל.

צבעון: יָדַעְתִּי גַם אָנִי לַעֲשׂוֹת רַבּוֹת כָּאֵלֶּה

וּבָרוּךְ שֵׁם אֵלִי כִּי עָרוּם גַּם אֲנֹכִי

וּלְהַעֲרִים בַּבֶּגֶד מִי זֶה יוּכַל כָּמוֹנִי

(וּלְמַעַן הַשָּׁלוֹם. יַעַן שָׁלוֹם לִי יֶהִי)

וּבַמָּה אֲזַכֶּה אָרְחִי בֵּית הָמוֹן שֶׁבֶת

וּלְהִתְעָרוֹת כָּאֶזְרָח וַאֲנִי גֵר וָעֵקֶר²⁵? –

אֲבָל זֹאת עוֹד יֵצֶר לִי גַּם הֵיטֵב לִי יִחַר

כִּי לֹא אַגִּיד חִידָתְךָ סוֹדְךָ לֹא אֵדָעָה

הֵן סוֹד אֵל וּקְדוֹשָׁיו מִי כָמוֹנִי יוֹדֵעַ

וַאֲשֶׁר כִּסָּה עַתִּיק יוֹמִין אֲנִי גִלִּיתִי

אַף כִּי סוֹדְךָ מִרְמָה תַּעֲלוּמוֹת עֲצַת גָּבֶר

אוּלָם חַי אָנִי! – לוּ עוֹד רֶגַע אֶתְבּוֹנָנָה

וּמִתַּחַת לִתְהוֹמוֹת חִידָתְךָ אַעֲלֶנָּה

אֲבָל יָרַט לִי דַרְכִּי בֵּית הָמוֹן אֵלֵכָה

וּכְבָר עֵינֵיהֶם שָׁם מִיַּחֵל לִי תִכְלֶינָה

לָכֵן כַּלֵּה וֶאֱמוֹר אַחֲרִית דָּבָר הוֹדִיעָה!

גַּלֵּה גַם הִגָּלֶה לִגְלוּי עַיִן הוֹפִיעָה!

מרמה: קוּם צִבְעוֹן וּשְׁמָע אִישׁ חִוִּי עָדַי הַאֲזִינָה

הֵן לֹא אֱמֶת הָמוֹן יַכִּיר אַף לֹא אֶת שֶׁקֶר

וּפְנֵיהֶם לֹא רָאָה וּשְׁנֵימוֹ לוֹ אַךְ זָרוּ

עַתָּה אִם כֹּה הָמוֹן יַעַשׂ וּשְׁלָחֲךָ שָׁמָּה

וֶאֱמֶת תַּלְבִּישׁ שָׁמָּה בִּגְדֵי אֱמוּנָה אֵלֶּה

וּלְבַדְּךָ אַתָּה עִם אֱמֶת הֵנָּה תִסָּעוּ

אֲנִי עִם תַּלְמִידֶיךָ אֶשְׁמָר־לָךְ בַּדָּרֶךְ

וּכְקָרָבְכֶם הֵנָּה לִקְרַאתְכֶם אָז נֵצֵאָה

וּפִתְאוֹם עֲלֵיכֶם כַּטַּל יַחַד נִפּוֹלָה

וּמֵעַל אֱמֶת הַבְּגָדִים מַהֵר נַפְשִׁיטָה

אֶת שֶׁקֶר שָׁם אִתָּנוּ חִישׁ אוֹתָם נַלְבִּישָׁה

וּבְאַחַת הַמְּעָרוֹת פֹּה אֶת אֱמֶת נַשְׁלִיכָה

וּבַמֶּרְכָּבָה שֶׁקֶר לִימִינְךָ נוֹשִׁיבָה

וּבִמְקוֹם שַׂר אֱמֶת אוֹתוֹ תָבִיא הַבָּיְתָה

וּבְשֵׁם אֱמֶת יִקָּרֵא לֹא עוֹד לוֹ שֵׁם שָׁקֶר

וּבְכֵן גַּם אֱמוּנָה לוֹ אָז אִשָּׁה נִתֵּנָה

הֲלֹא אַךְ נַחְנוּ לֹא שֵׂכֶל אָז נִמְצָא חֵפֶץ –.

וּבְגָדִים אֵלֶּה עָשׂוּ, עַתָּה בָם יִבְגּוֹדוּ

כִּי בַעֲטוֹת זֶה שֶׁקֶר, אֵלֶּה מַעֲשֵׂי יָדֵימוֹ

אֲשֶׁר לֶאֱמֶת אוֹתָמוֹ זֶה עַתָּה שָׁלָחוּ

לֹא עוֹד בּוֹ יִתְבּוֹנָנוּ לֹא עוֹד לוֹ יַחְקוֹרוּ

אִם לֹא כַשָּׂר אֱמֶת מִשְׁפָּטוֹ וּמַעֲשֵׂהוּ

כִּי לֹא כָמוֹךָ לַלֵּב יִרְאוּ אַךְ לָעַיִן

וּבַבֶּגֶד לַעֲרִים עַתָּה יֵדַע גַּם שָׁקֶר.

מִלְּבַד אַהֲבָתָם וּשְׁלוֹמָם יִרְבּוּ בֵינֵימוֹ

אִם תִּלְבּשֶׁת כָּל בֵּית הָמוֹן גַּם שֶׁקֶר יַעַט

כִּי כֵן אָחֲזָה רַגְלוֹ (יֹאמְרוּ) אַךְ בַּאֲשׁוּרֵינוּ

וּכְמוֹ גַם בִּבְגָדָיו הוֹאִיל לִדְמוֹת אֵלֵינוּ.

כֵּן יֹאמְרוּ פֹה בֵית הָמוֹן וּלְמַרְאֵה עֵינָיִם

כֵּן גַּם בֵּית הַמַּלְכָּה וּלְהַשְׁמָעוּת אָזְנָיִם.

וּבִגְדֵי אֱמֶת מִלְּפָנִים אִם לוּ אָמַרְנוּ

לַעֲטוֹתָם עַל שֶׁקֶר, הֵן לוֹ לֹא יִתָּכֵנוּ

וּפֶן כִּי לֹא אֱמֶת הוּא בָּזֶה יַכִּירוּהוּ

לֹא כֵן בִּגְדֵי אֱמוּנָה שֶׁכְּבָר כֵּן הוּכָנוּ

מִבְּלִי דַעַת תַּבְנִית הָאִישׁ לוֹ נַחֲלָה תֶהִי

וּכְמִדַּת הָאִישׁ תִּבְחַר עוֹד תִּתְקוֹן אוֹתָמוֹ

וּלְאִישׁ מִשְּׁנֵיהֶם אוּלַי עַתָּה לֹא יִכּוֹנוּ

וּבְזֹאת בַּל יִוָּדַע בָּם אִם אֱמֶת אִם שָׁקֶר

בִּגְדֵי אֱמוּנָה עָלָיו עַל כֵּן לֹא יֵחָקֶר!

צבעון: הֵן בִּסְפָרַי מִרְמָה! וּבְתוֹרָתִי נִשְׁבָּעְתִּי

כִּי אַךְ יָצָא דָבָר מִפִּיךָ טֶרֶם אֶשְׁמָעָה

וּכְבָר עָלָה עַל לִבִּי וּכְבָר גַּם יָדָעְתִּי

וּמְאֹד יֵצֵר לִי כִּי לֹא עוֹד רֶגַע חִכִּיתִי

וּפִי אָז הִגִּיד לָךְ אֲשֶׁר הִגִּיד לִי פִיךָ –

עַד כִּי עֲצָתְךָ זוֹ לִי הִיא, אַגִּיד גַּם עָתָּה –

אַךְ עוֹד אֶשְׁאָלְךָ וּמְנוֹד לִבִּי אָז יָנוּחַ

הֵן אוֹמְרִים כִּי נִשְׁבָּעוּ, שָׁמַיִם גַּם אָרֶץ

(וּשְׁבוּעַת רַבִּים הִיא לֹא אוּכַל אֲפִירֶנָּה –)

לִבְלִי כַסּוֹת דָּבָר וּלְהַעְלִימוֹ עַד נֵצַח

אַף כִּי מֵעֵינֵי הַמַּלְכָּה וּמְשָׁרְתָהּ שֵׂכֶל

חוֹפְשֵׂי מָרוֹם מֵעָל תָּרֵי אֶרֶץ מִתָּחַת

הֲמֵהֶם תִּצְפּוֹן דָּבָר וּבַל יִמְצָאוּהוּ

אִם לֹא הַיּוֹם אוֹ מָחָר הֵן עוֹד יֵדָעוּהוּ

כִּי הֵם בִּדְבַר סֵתֶר עַד לִפְנִימָה יַחֲדוֹרוּ

וִיפַנֶּה הוּא הַדֶּרֶךְ עַד אֲשֶׁר יַחֲקוֹרוּ.

מרמה: זוֹ דֶרֶךְ חָכְמָה וָשֵׂכֶל הִיא כֶסֶל לָמוֹ

אֶת הַנּוֹלָד יִרְאוּ אוֹתוֹ תָמִיד יִירָאוּ

וּלְאָחוֹר יַבִּיטוּ אֶל אוֹתִיּוֹת יַשְׁקִיפוּ

וִימֵיהֶם מָלְאוּ מָגוֹר וּשְׁנוֹתָם אַךְ פָּחַד

נַחְנוּ לֹא כֵן נַעַשׂ לֹא יוֹתֵר נִתְחַכֵּמָה

בִּלְתִּי אֶל הַיּוֹם הַזֶּה בִּלְתִּי לוֹ עֵינֵינוּ

מַה לָּנוּ וּלְמָחָר אוּלַי לֹא לָנוּ יֶהִי.

יוֹם בּוֹ חַיִּים נַחְנוּ בּוֹ נָשִׂישׂ אַף נָגִילָה

לַיְלָה לֹא עוֹד נָמוּת בּוֹ לָמָּה בוֹ נֵילִילָה

רֶגַע אֲשֶׁר מָצָאנוּ אַל נָא יֹאבַד לָנוּ

שׁוּרוּ חַיִים חַיֵּיכֶם לֹא מָוֶת וָנֶהִי

וּרְאוּ הֹוִים בַּהֹוֶה לֹא בַאֲשֶׁר עוֹד יֶהִי

אֶל מָחָר אִם נָבוֹא אוּלַי עַל יוֹם טוֹב בָּאנוּ.

צבעון: הֵן יֵשׁ אִתִּי רַבּוֹת אִם כֹּה אוֹ כֹה טוֹב לָנוּ

אִם לִדְאוֹג וּלְפַחֵד אוֹ אִם לָשׂוּשׂ לִבְטוֹחַ

וּכְבָר אֶל כָּל הָעָם בָּזֶה שׁוֹנוֹת הִגַּדְתִּי

וַיְהַלְּלוּנִי כָל הַשּׁוֹמְעִים מֵאִישׁ עַד אֵשֶׁת

וּבְסִפְרִי זֶה הִגְדַּלְתִּיו כֻּלָּם אֻסְּפוּ בָאוּ

קָחֶנּוּ נָא בִמְחִירוֹ כִּי הַכֹּל בּוֹ תֵרֶא –

וּקְרָא בוֹ כָל הַקְּדוֹשִׁים מֶה עָלָיו הִגִּידוּ

אַךְ מִשָּׁמְעָם כִּי לִי הוּא טֶרֶם בּוֹ יִקְרָאוּ –.

אוּלָם אֲנִי בֵאלֹהִים מִבְטָחִי אָשִׂימָה

גַּם עָלֶיךָ מִרְמָה עוֹד אַחֲרָיו אֶשָּׁעֵנָה

וַאֲנִי הוֹלֵךְ בֵּית הָמוֹן וּדְבָרְךָ אוֹרֶנּוּ

הֵן הוֹלֵךְ תֹּם אָנִי עַל כֵּן בֶּטַח אֵלֵכָה.

מרמה: וּכְתֻמְּךָ עָלֶיךָ כֵּן יִגְמָלְךָ אֵל סֶלָה!

צבעון: הָאֵל הָאוֹהֵב גֵּר אֲבִי יָתוֹם וָעֵקֶר

הוּא יַעֲמוֹד לִימִינִי לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם שֶׁקֶר.

(הולך)

סכלות: אוֹיָה לִי מִרְמָה הָהּ! כִּמְעַט כִּי אֶתְעַלֵּפָה

וּלְבָבִי תָּעָה בִי כִּי נִבְהַלְתִּי מִשְּׁמוֹעַ

הַנַּח יָדְךָ עַל לִבִּי וּרְאֵה מַה יִּנּוֹעַ! –

אוּלַי טוֹבָה עֲצָתְךָ אוּלָם כִּי אֶפְחָדָה

אֶת אוֹיְבִי עַז אִירָא מִפְּנֵי שֵׂכֶל אָגוּרָה

פֶּן יַכִּיר בָּרָעָה וּבְפַח טָמוּן פֶּן יָבֶן

(כֵּן צִבְעוֹן נִשְׁבַּע כִּי הֵבִין טֶרֶם גִּלִּיתָ)

וַחֲמַת הָמוֹן תִּגְדַּל מִן הַטּוֹב לוֹ קִוִּיתָ

וּרְאֵה כִּי לִבִּי יִנָּבֵא לִי כִּי כֵן גַּם יֶהִי

כֵּן רַבִּים אוֹמְרִים כִּי הַנְּבוּאָה לִי נִתָּנָה –.

מרמה: מֶה עָשִׂית וַתִּירְאִי גַּם אֲנִי מֶה עָשִׂיתִי

הֲלֹא צִבְעוֹן הַמְדַבֵּר שָׁם לֹא אַתְּ לֹא אָנִי –

וּגְאוֹנוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ אִם יִתָּפֶשׂ שָׁמָּה

תֵּת לַזָּר חֵילוֹ לֵאמֹר מִרְמָה הִשִּׁיאַנִי

וּלְהִצְטַדֵּק בַּשָּׁוְא יִמְצָא מַדּוּחִים אָלֶף

הֲלֹא אֲנִי מַכָּרוֹ מִנֹּעַר מִבָּטֶן –

אֶפֶס כִּי לֹא יַכִּירוּ הֵן אֶבְטַח לֹא אָפוּנָה

זֶה הָמוֹן יַאֲמִין בּוֹ, לֹא בוֹ יַכִּיר כָּל רֶשַׁע

כִּי לֹא יֶחְכַּם וּמְזִמָּה אֵין בּוֹ, יָדַע שֵׂכֶל

וּשְׁנֵיהֶם אַחַר דַּבְּרוֹ לֹא עוֹד לוֹ יַחֲקוֹרוּ

אַף כִּי בֶאֱמֶת חֶפְצָם לָכֵן עוֹד לוֹ יַעֲזוֹרוּ.

מחזה ה    🔗

(בית המון)

(המון ושכל יושבים וצבעון בא)

צבעון בָּרוּךְ הָמוֹן לָאֵל גַּם שֵׂכֶל אִישׁ הַדָּעַת

כָּל הַיּוֹם יָגַעְתִּי גַּם לַיְלָה לִמְצוֹא פֵשֶׁר

עַד שֶׁמָּצָאתִי, בֵּית הַתְּפִלָּה כִּי יָצָאתִי

(בַּחֲצוֹת הַיּוֹם כִּי כֵן שָׁם יוֹם יוֹם אֶתְמַהְמֵהַּ)

פִּתְאֹם עַל לִבִּי מִמַּעֲמַקִים הֶעֱלִיתִיהוּ

כַּחַכָּה אֶת הַדָּג וּכְאַגְמוֹן הַצְּפַרְדֵּעַ

וּכְבָר – אִם גַּם אָמרוּ לִי – כָּתוּב זֹאת עַל סֵפֶר

אֲנִי לֹא בוֹ קָרָאתִי מִלֵּב הוֹצֵאתִיהוּ

וָאֲמַהֵר לֶכֶת הֵנָּה לֹא אֵלַי הֶחָדְרָה

לִטְעוֹם מִשְׁרַת פַּת שַׁחַר פָּתוֹת בִּמְרַק גֶּרֶשׂ²⁶

כִּי טוֹב לִי תוֹרַת פִּי מִכָּל מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ

אַף כִּי לִמְבַקֵּשׁ מִפִּי תוֹרָתִי, כָּמוֹךָ.

המון הֲלֹא תַגִּיד מִשְׁפָּטְךָ כִּי אֶחֱרַד לִשְׁמוֹעַ.

צבעון אֲבַל לֹא אַךְ לִשְׁמוֹעַ כִּי גַם לַעֲשׂוֹת כָּכָה

גַּם תּוֹרָתִי מֵעוֹדִי לֹא אוֹתָה לָדַעַת

כִּי אִם גַּם לִשְׁמוֹר לַעֲשׂוֹת אֶעֱמוֹלָה אִיגָעָה.

דָּבָר כֻּלּוֹ דַעַת וּבוֹ כָל פֹּעַל אָיִן

אַף אִם אוּכַל לוֹ גַם הוּא, לֹא יִשְׂגַּב מִמֶּנִּי

אוֹתוֹ לֹא אֶלְמָדָה גַּם פִּי בַל יַעֲבוֹר סֶלָה

אַךְ אֶל מַעֲשִׂים עֵינַי אִם גַּם לֹא אָבִין לָמוֹ

כִּי מַעֲשֶׂה בִּבְלִי דָעַת גֶּשֶׁם בִּבְלִי רוּחַ

וּבְלִי מַעֲשֶׂה, דַּעַת, רוּחַ וּגְשָׁמִים אָיִן

וּמְשַׁל קַדְמוֹנִי הוּא וּמְכַחֲשִׁים יַהַפְכוּהוּ

כִּי גֶשֶׁם אַחֵר לָמוֹ גַּם רוּחַ אַחֶרֶת

אֶל חִקְרֵי לִבָּמוֹ שֵׁמוֹת אֵלֶּה הֵסַבּוּ

גֶּשֶׁם אֶל כָּל גּוּף, לַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ גוּף, רוּחַ

וּבְכֵן הַטּוֹב לָרַע הָרַע לַטּוֹב יָשִׂימוּ –.

המון ושכל הַנַּח נָא הַמּוֹרֶה! וֶאֱמוֹר מִשְׁפָּט חָרָצְתָּ

פֶּן תִּשְׁכַּח מֵרֹב דָּבָר, אֶת אֲשֶׁר יָעָצְתָּ.

צבעון סִלְחוּ נָא אֲדוֹנַי בִּדְבַר תּוֹרָה אִם אַעַן

גַּם תּוֹרָה אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא יִשְׁאָלוּנִי –

וּמִשְׁפָּטִי שֶׁשְּׁאֶלְתֶּם גַּם עָלָיו אָשִׁיבָה.

אַךְ אַחַת אֶשְׁאָל טֶרֶם מִשְׁפָּט אַגִּידָה:

מִמּוֹעֵד מִנְחַת עֶרֶב פֶּן אוֹחֵר יָרֵאתִי

הֵן טוֹב כִּי עַתָּה כֻלָּנוּ פֹּה נִתְפַּלֵּלָה.

שכל הַלְהִתְפַּלֵּל הֲלוֹם בָּאתָ הַלְזֹאת נוֹעַדְנוּ

בגערה וּדְבַר מַלְכוּת לָנוּ אִם נוֹחֶר וּמָרַדְנוּ!

צבעון זֶה הוּא מִשְׁפָּטִי הָמוֹן! (וּשְׁמַע נָא גַם שֵׂכֶל!)

בבהלה אָמַרְתָּ כִּי בֶאֱמֶת תַּחְפּוֹץ וּבוֹ חָשָׁקְתָּ

אַךְ דָּבָר מִפִּיךָ וּבְטֶרֶם יָבוֹא שֵׂכֶל

יָצָא אֶל אֲחֵרִים וּמִמְּךָ חֲלָטוּהוּ²⁷

וּרְאֵה זֶה מָצָאתִי, פִּלְאֵי תוֹרָתִי שׁוּרָה:

הֵן טֶרֶם יָצָא אִמְרָךְ וּכְבָר יָצָא שֵׂכֶל

מֵאַרְמוֹן הַמַּלְכָּה וַאֲמָרֶיהָ עַל פִּיהוּ

וּדְבָרֶיהָ קִדְּמוּךָ גַּם בַּאֲשֶׁר הִיא שָׁמָּה

אֲשֶׁר לוּ זֹאת יָדַעְתָּ עֵת נִדְבַּרְתֶּם יַחַד

אַתָּה עִם הַדּוֹבְרִים בָּךְ אִישׁ אֱלֵי רֵעֵהוּ

לֹא אוֹתָם הִבְטַחְתָּ לֹא אָז נָתַתָּ אֹמֶר

וּדְבָרְךָ אִם כֵּן, כִּשְׁגָגָה יוֹצֵאת מִפִּיךָ.

גַּם מוּפָר הוּא מֵרֵאשִׁית כָּמוֹהוּ כָאָיִן

וּדְבַר הַמַּלְכָּה רִאשׁוֹן וּדְבָרְךָ הִפְרִיעַ

וּנְתוּנָה אֱמוּנָה מֵאָז לֶאֱמֶת שָׂרֵנוּ.

עַתָּה כָּבוֹד לַמַּלְכָּה עֹז לֶאֱמֶת גָּם הָבָה

מַהֲרָה מֶרְכַּבְתֶּךָ, וּרְתוֹם אוֹתָהּ לָרֶכֶשׁ

וּלְסוּסָתְךָ הַיְפֵה-פִיָּה בַּעֲדִי עֲדָיִים

(רַעְיָה רָמָה וּקְדוֹשָׁה אֵלֶיהָ נִמְשָׁלָה –)

וּבְיַד אִישׁ הַנִּכְבָּד וּמִבְחַר כָּל אִישֶׁיךָ

תָּרוּץ בֵּית הַמַּלְכָּה עִם סוּסָה הַדּוֹהָרֶת

אֶל אֱמוּנָה הָרַעְיָה תָּבִיא אֶת הָרֵעַ

וּבִימִין אִישׁ הַכָּבוֹד תִּשָּׂא אֱמֶת הֵנָּה

אֶל יוֹם חֲתֻנָּתוֹ הוּא יוֹם שִׂמְחַת לִבֵּנוּ

לִרְאוֹת אֶת אֱמוּנָה עֲלֵי חֵיק אֱמֶת סֶלָה.

אֲבָל גַּם שִׁלּוּחִים²⁸ תִּשְׁלַח מֵאֵת פָּנֶיךָ

וּנְשָׂא מַשְׂאֵת אֶל אֱמֶת עַל יַד הַשָּׁלוּחַ

אֶת הַבְּגָדִים לֶאֱמוּנָה יָדֶיהָ כּוֹנָנוּ

לַאֲשֶׁר אֱלֹהִים מֵאָז לוֹ אוֹתָהּ הוֹכִיחַ

וּלְבֵשָׁם גַּם אֱמֶת אִם לֹא לִכְבוֹדוֹ הֵמָּה

וּכְמִנְהַג אַחַד הָעָם לֹא כִנְסִיכֵי אָרֶץ

וּבָזֶה אוֹת לָךְ יִתֵּן כִּי יֶאֱהַב בִּתֶּךָ

וּבִידִידוֹת הֵמִיר מַלְכוּת וּבְאַהֲבָה הֶדֶר

וּכְמוֹכֶם יִלְבַּשׁ וּכְבִגְדֵיכֶם יַעֲטֶה בָּגֶד –

וּבִרְצוֹתוֹ עִמָּךְ גַּם עִמּוֹ תִּרֶץ אָתָּה

וּבְעוֹד רַבּוֹת כָּזֹאת כֵּן אִישׁ לָאִישׁ תֵּאוֹתוּ.

עַד הַבְּרִית בֵּינֵינוּ גַם בֵּינֵיכֶם תִּכְרוֹתוּ.

המוןמַה נָּאווּ דִבְרֵי מוֹרִי וּמַה לִּי נָעֵמוּ!

(אל שכל) הִנֵּה מִלֵּא אֵל כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ שֵׂכֶל!

כִּי כָל דִּבְרֵי צִבְעוֹן אִמְרוֹת אֵל הֵם בַּקֹּדֶשׁ.

צבעון וּבְתוֹרָתוֹ כִּי אִיגָע כֵּן לִי חִישׁ נִמְצָאוּ

לוּ יָגַעְתָּ בָהּ שֵׂכֶל! וַתִּמְצָא גַם אָתָּה.

שכל כָּל יוֹדְעֵי אֱמוּנָה כִּי נָשׁוּבָה נִשְׁאָלָה

אֶל מִי מִכָּל גֶּבֶר לִהְיוֹת אִשָּׁה יָאָתָה

הֲלֹא אַךְ אֶל שַׂר אֱמֶת! פֶּה אֶחָד יָשִׁיבוּ

וּלְאִישׁ אַחֵר זוּלָתוֹ לֹא תוּכַל תִּנָּתֶן

וַאֲשֶׁר לֹא יָשָׁר הוּא כָּל תּוֹרָה לֹא תוֹרֶנּוּ

אַף כִּי דִבְרַת הָמוֹן לֹא לָנוּ תַּיְשִׁירֶנּוּ

כִּי יָבוֹר הוּא לוֹ אִישׁ, לֹא בִתּוֹ תִּבְחָרֶנּוּ.

וּמָה אִיגַע לִמְצוֹא אֲשֶׁר עִמִּי הִנֵּהוּ –.

(אל המון) אַךְ זֹאת יָדַעְתִּי וּכְבָר לִי הָמוֹן הִגַּדְתָּ

כִּי פִי בִנְכֶם אוֹ בִתְּכֶם בָּעֵת תִּתְחַתֵּנוּ

אַתֶּם לֹא תִשְׁאָלוּ הֲיִרְצוּ הַיְמָאֵנוּ,

וֶאֱמֶת אֲדוֹנִי לֹא כֵן, לֹא יַחְפֹּץ בָּאֵלֶּה

הוּא שָׁאוֹל יִשְׁאַל אִם פִּי אֱמוּנָה שָׁאָלְתִּי

אִם לֹא כֵן לֹא יֵאוֹת לִי לֹא יֹאבֶה לָלָכֶת

וּכְבָר אִם נִשְׁאָלָה – אוּלַי אַחֵר מָהָרָה.

המון קִרְאוּ נָא גַם לֶאֱמוּנָה אֵיפֹה הִיא נֶחְבָּאָה.

(נקראת ובאה)

(אל אמונה) הֲטוֹב גַּם לָךְ בִּתִּי הֲתֹאבִי אִם תּוֹאִילִי

כִּי אֶל אֱמֶת שַׂר הַמַּלְכָּה אוֹתָךְ נָתָתִּי

וּכְבָר הוֹרָה כֵן מוֹרִי וּכְבָר כֵּן עֲשִיתִי –.

אמונה בָּרוּךְ אֵל עוֹשֵׂנִי וּבְרוּכִים הוֹרַי אֵלֶּה

בשום כפות וּבְרוּכָה הַמַּלְכָּה גַּם שֵׂכֶל יוֹעֵץ פֶּלֶא

ידיה לאחדים זֶה צִבְעוֹן הוֹרָה דֵעָה גַּם הוּא בָּרוּךְ יֶהִי

נוכח לבה אֲנִי תֻמָּתִי אַגִּיד – אוֹבֶה מִבְּלִי דָעַת –

אַךְ דָּבְקָה רוּחִי בוֹ מֵעֵת אָזְנִי שׁוֹמָעַת

עַל פִּי שֵׂכֶל שֵׁם אֱמֶת שָׁם שֶׁבֶת מַגְבִּיהִי.

מֵאָז חָיְתָה נַפְשִׁי מִשְׁנֵה חַיִּים חָיִיתִי

וּכְאִלּוּ מִלְּפָנִים הַחֵצִי אַךְ הָיִיתִי

חֲצִי בָשָׂר וָדָם חֲצִי נֶפֶשׁ וָרוּחַ

וּמֵאָז בָּא שֵׂכֶל בִּשְׁמוֹ כֻּלָּם שָׁלֵמוּ

וִיצוּרַי וּבַדֵּי עוֹרִי חַיִּים עָצֵמוּ

כִּזְכּוֹר אַךְ אֱמֶת אֵיתָם, לִבִּי בִי יָנוּחַ.

שכל אוֹת הוּא לָךְ אֱמוּנָה וִהְיִי בָזֶה נוֹכָחַת

כִּי אַךְ יַד הָאֱלֹהִים גּוֹרָלֵךְ זֶה הִפִּילָה

לֶאֱמֶת לִהְיוֹת נַחֲלָה מֵאָז עָלָה עָלַיִךְ

וּמֵעֵת נוֹצַרְתֶּם נוֹעַדְתֶּם לִהְיוֹת יָחַד

וּלְבָשָׂר אֶחָד, לַאֲחָדִים רוּחַ וָנֶפֶשׁ

לָכֵן כִּי אַךְ הִקְשַׁבְתְּ שֵׁם אֱמֶת אַךְ שָׁמַעַתְּ

כֵּן דָּבְקָה רוּחֵךְ בּוֹ כֵּן נַפְשֵׁךְ בּוֹ נִקְשָׁרָה.

עַל כֵּן בָּשָׂר אֶחָד עָשָׂה אֱלֹהֵי קֶדֶם

אָז הָרִאשׁוֹן אָדָם מֵאַדְמַת עַפְרוֹת חֹמֶר

מִבָּשָׂר הָאֶחָד גַּם הָאִישׁ גַּם הָאֵשֶׁת

אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו הִיא, מִמֶּנּוּ לֻקָּחָה

עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ הִיא, וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ סֶלָה

כִּי קָח גֵּו מִן גֵּו אָצַל רוּחַ מִן רוּחֵהוּ

וּמַה בִּקֵּשׁ אֱלֹהִים כִּי אֶחָד עָשָׂמוֹ

אֲשֶׁר יִבְחַר לוֹ אִישׁ אִישׁ אַךְ אִשָּׁה מֵהֵנָּה

וּתְהִי אַךְ הִיא לוֹ אִשָּׁה וּבָה יִדְבַּק סֶלָה

אֶחָד יִהְיוּ גַם הֵם זֶה אֶת זֶה לֹא יָמִירוּ

אַךְ זֶרַע לָטַעַת וּפְרִי בֶטֶן יָבִיאוּ

כִּי זַרְעָם יוֹלִידוּ זֶרַע אֱלֹהִים הֵמָּה

כִּי בִדְמוּתוֹ וּבְצַלְמוֹ גַּם אוֹתָם יוֹלִידוּ

כַּאֲשֶׁר בָּהֶם מֵרֵאשִׁית הוּא בָרָא אוֹתָמוֹ.

לֹא כִבְהֵמָה וָעוֹף וּכְכָל חַיְתוֹ הַיָּעַר

כִּי אַךְ לִתְשׁוּקָתָם וּלְמַלֵּא תַּאֲוַת נָפֶשׁ

יִבְחַר לוֹ לִרְגָעִים אַחֶרֶת מִמִּינֵהוּ,

כֵּן לֹא אֶחָד עָשָׂה זָכָר וּנְקֵבָה בָּמוֹ

כִּי לֹא זֶרַע אֱלֹהִים גַּם אֵלֶּה זַרְעָמוֹ

כִּי בִדְמוּתוֹ וּבְצַלְמוֹ גַּם הֵם לֹא נִבְרָאוּ.

זִכְרִי אֱמוּנָה! וּבְרוּחֵךְ זֶה הִשָּׁמֵרִי

גַּם אֱמֶת כֵּן יִשָּׁמֶר-בָּךְ בִּשְׁאָר רוּחֵהוּ

פֶּן זֶה בָזֶה תִּבְגּוֹדוּ פֶּן תִּמְעֲלוּ מָעַל

וּשְׁאָר רוּחַ כִּשְׁאָר בָּשָׂר אִשָּׁה לַבָּעַל.

צבעון אֶת אֵלֶּה לֹא אֵדָעָה אַךְ אֶת זֹאת יָדָעְתִּי

כִּי נִשְׁמוֹת אִשָּׁה וּבַעְלָהּ חַד הָיוּ שָׁמָּה

בַּחֲדַר הַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר לֵאֱלֹהִים מִמָּעַל

וּבְטֶרֶם יוּצָרוּ, יִבְתָּרֶנָּה אֵל לִשְׁנָיִם

וּבְגֵו אִשָּׁה וָגֶבֶר הַחֲצָאִים יוּשָׂמוּ

לָכֵן גַּם פֹּה בָאָרֶץ יַחַד יִתְלַכָּדוּ

כַּחֲצוֹת מֵי-הַנָּהָר וּלְהִתְעָרֵב יָשׁוּבוּ

כִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת אִם זוֹ מִזּוֹ בִּמְאֹד רָחָקוּ

אֲנִי אַכִּיר אוֹתָן כִּי תוֹרָה אַחַת הֵנָּה

וּבְחַדּוּדֵי רַעְיוֹנַי לַאֲחָדִים תִּהְיֶינָה.

המון אֵין דּוֹבֵר רָאמוֹת אֵין חֲכַם לֵבָב כָּמוֹךָ

רוּחַ אֵל דּוֹבֵר בָּךְ וּמִלָּתוֹ עַל פִּיךָ

וּמִי בִבְנֵי בֵיתִי יוֹתֵר נִכְבָּד מִמֶּךָּ

וּלְהָבִיא אֱמֶת הֵנָּה הֲלֹא אֵין בִּלְתֶּךָ

עַל כֵּן מִמְּךָ אֶשְׁאַל עַנְוַת צִדְקָךְ תַּרְבֵּנִי

הִתְאַזֵּר אַתָּה וָלֵךְ וּרְכַב נָא וּנְסָעָה

בּוֹאָה עִיר הַמְּלוּכָה בֵּית הַמַּלְכָּה הוֹפִיעָה

וַעֲשֵׂה כֹל יָעַצְתָּ כִּי אַךְ אַתָּה יָדָעְתָּ.

צבעון וּלְתוֹרָתִי מָה אַעַשׂ מֵהַגוֹת בָּה אֶחְדָּלָה

כָּל עוֹד אוֹחֲזָה דֶרֶךְ כָּל עוֹד אֹרַח אֶעֱבוֹרָה

וּמְבַקְּשֶׁיהָ מִפִּי מַה יַּעֲשׂוּ אֵיפוֹא הֵמָּה

אִם לֹא כִי מַסָּעִי זֶה דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵכָה

כִּדְבַר אֱלֹהִים הוּא וּכְמִצְוַת תּוֹרַת פִּיהוּ

וּכְכָל מַעֲשַׂי מֵעוֹדִי גַּם הֵם יֵחָשֵׁבוּ

כִּי חֶפְצוֹ הֱיוֹת אֱמוּנָה לֶאֱמֶת אַשְׁלִימָה

וּכְתוֹרָתִי כָמוֹהוּ חֵפֶץ אֵלִי הֵמָּה

לָכֵן לַעֲשׂוֹת לֵאלֹהַי תּוֹרָתִי אָפֵרָה

וּלְמַעַן הַמַּלְכָּה וּלְמַעַנְךָ אֶעֱשֶׂנָּה

וּלְמַעַן בִּתְּךָ אֱמוּנָה לֶאֱמֶת אֶתְּנֶנָּה.

המון עַתָּה אֱמוּנָה בִתִּי! הַבְּגָדִים הָבִיאִי!

הַשְּׁמוּרִים שָׁם אִתָּךְ וּלְמוֹעֵד זֶה נִשְׁמָרוּ

וּתְנִימוֹ עַל יַד צִבְעוֹן מַשְׂאַת אֱמֶת הֵמָּה

כִּי בָהֶם כַּעֲצַת צִבְעוֹן יֵרָאֶה אֵלֵינוּ

וּכְאַחַד מֵאִתָּנוּ יִתְהַלֵּךְ בֵּינֵינוּ

וּבָזֶה שֶׁבֶת נוּכַל יַחַד כָּל יָמֵינוּ.

(רצה ומביאה)

(אל צבעון) הֵא לָךְ מוֹרִי הַבְּגָדִים גַּם נֶאֱסַר הָרֶכֶב

וּמַהֲרָה נָּא מַעֲשֶׂיךָ רָצוֹא וָשׁוֹב חוּשָׁה

כִּי תֵכֶל נֶפֶשׁ בִּתִּי עֵינֶיהָ תִּכְלֵינָה

מִיַּחֵל לָךְ צִבְעוֹן! גַּם לֶאֱמֶת בִּימִינֶךָ.

צבעון שָׁלוֹם לָךְ הָמוֹן! הִנְנִי עִם שֵׂכֶל נוֹסֵעַ

גַּם לָךְ אֱמוּנָה! שָׁלוֹם הֵרָגְעִי וָדֹמִּי

חִישׁ תִּרְאִי הָאִישׁ בִּתְשׁוּעַת אֵל לָךְ הוֹכָחְתִּי

בִּישׁוּעָתוֹ הַחִלּוֹתִי בָּהּ אֶגְמוֹר סֶלָה

כִּי אַךְ תּוֹרָתוֹ אֶהְגֶּה אֵלָיו אֶתְפַּלֵּלָה.

(צבעון ושכל יוצאים וכרגע והנה צבעון שב הביתה)

המון מַה זֶּה צִבְעוֹן שַׁבְתָּ וּבַחוּץ יַעֲמוֹד שֵׂכֶל?

צבעון הֵן דָּבָר לִי אֵלֶיךָ הוּא אַל יֵדָעֶנּוּ

הֲלֹא תֵדַע הָמוֹן גַּם הָעָם זֹאת יָבִינוּ

כִּי אֵין תִּפְאַרְתִּי וּכְבוֹדִי עַל זוּ הַדֶּרֶךְ

כִּי אֵלְכָה גַם אָנִי עִם הָאִישׁ שֵׂכֶל יָחַד

אִישׁ לֹא שֵׁם לוֹ בָּעָם בִּקְדוֹשִׁים לֹא יֵחָשֶׁב

וּבָם גַּם לֹא יַאֲמִין יֹאמַר כִּי מַתְעִים הֵמָּה

כֹּל בִּינָתוֹ מֵאֵנָה לֹא עוֹד יַאֲמִינֵהוּ

גַּם חֲרָדוֹת וּפְחָדִים לוֹ לַעַג וָקֶלֶס

כִּחֵשׁ בַּשֵּׁדִים וּשְׂעִירִים, יֹאמַר לוֹא הֵמָּה

יֹאמַר כִּי הַמֵּתִים לֹא יִחְיוּ גַם בַּלַּיְלָה

גַּם יָמִים נוֹרָאִים יָמִים טוֹבִים לוֹ הֵמָּה

וּמוּסָרִי הַנּוֹרָא קָרָא מוּסַר הָבֶל

וָאֲבַכֶּה אֶת כָּל הָעָם הוּא לֹא בָא לִשְׁמוֹעַ

אַךְ תּוֹרָתִי שָׁמַע בַּעֲבוּר יַלְעִיג עָלֶיהָ

קִלְלָתִי לוֹ מִשְׂחָק יִלְעַג לַחֲלוֹמוֹת לַיִל

יָמִים אֵלֶּה יֹאמַר מִן הָרִאשׁוֹנִים טוֹבוּ

אֵלֶּה חַיִּים עֲדֶנָה וּכְבָר אֵלֶּה מֵתוּ

וּלְיִרְאֵי אֵל חֶרְפָּה לֶכֶת עִמּוֹ בַּדָּרֶךְ

אַף כִּי לִי הַנּוֹדָע – הוֹדוֹת לָאֵל – בָּאָרֶץ

וּלְמַעַנְךָ אַךְ הָמוֹן הֲלֹא זֹאת הֵן אָעַשׂ

עֲשֵׂה נָא אִם כֵּן אֵיפוֹא וּלְמַעֲנִי גַם אָתָּה

וּכְתוֹב חִישׁ אֶל הַמַּלְכָּה אֶל אֱמֶת אִגֶּרֶת

כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא יָעַצְתִּי גַם הוֹרֵיתִי

לָכֶם הָמוֹן וֶאֱמוּנָה! אַךְ לַעֲזוֹב אֶת שֶׁקֶר

וּתְמוּרָתוֹ אֶת הַשָּׂר אֶת אֱמֶת תִּבְחָרוּ

וַעֲצַת שֵׂכֶל וַאֲמָרָיו כֻּלָם לֹא הוֹעִילוּ

לוּלֵא תוֹרָתִי לִי עִם עָרָיו הִתְיַצָּבָה

לַהֲרוֹס אֲשֶׁר בָּנוּ לִנְתוֹשׁ אֲשֶׁר נָטָעוּ

כִּי כֵן אוּכַל הַטּוֹת תּוֹרָתִי אֶל כָּל רוּחַ.

וַהֲרִיצוֹתָ אִגַּרְתָּךְ בַּעֲבוּר יַקְדִּימֵנוּ

מִדֵּי דַבֶּרְךָ תִּכְתּוֹב גַּם מִי וּמָה אָנִי –

וּבָזֶה גַם זוֹ הַמַּלְכָּה תַאֲמִין בִּי עָתָּה

עַל יָדִי וּלְבַדִּי אֶת אֱמֶת לָךְ לִשְׁלוֹחַ

וּמִבְּלִי שֵׂכֶל כִּי אָשׁוּב עִם אֱמֶת הֵנָּה

וּמִדֵּי נָסְעִי אַךְ אָנִי, אִתּוֹ בַדָּרֶךְ

כָּל דַּרְכֵי בֵיתְךָ מִלְּפָנִים אוּכַל אוֹרֶנּוּ

אוֹרֶנּוּ לִנְשׁוֹת מַלְכוּת וּנְגִידִים לִשְׁכּוֹחַ

לִחְיוֹת חַיֵּי עָם וּבְחַיֵּי עוֹלָם לִבְטוֹחַ

יִתְרַע אֶת אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ וּכְמוֹהֶם יָשֹחַ

וּבְבִתְּךָ אַךְ יִדְבַּק וּבֶאֱמוּנָה אַךְ יִחַדְּ

וּלְמַעַן תּוּכְלוּ שֶׁבֶת תִּשְׁלָיוּ גַם יָחַד.

המון אַחֲרֵי עֲצָתְךָ מִי יִשְׁנֶה – הֵן אֶעֱשֶׂה כָכָה!

צבעון עַתָּה בֶּטַח אֵלֵךְ וֵאלֹהִים גַּם יוֹשִׁיעַ

לִשְׁלוֹחַ לָךְ הָאָדוֹן בּוֹ אֲנִי אֶחְפּוֹצָה –

וּלְהָבִיא אֱמֶת אֱמֶת – עַד לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ

וַאֲשֶׁר כָּלְתָה לוֹ נַפְשִׁי – תִּרְאֶינָה עֵינֵינוּ.

( אל לבו) מִי יַגִּיד אֶל מִרְמָה כִּי עַתָּה זֶה בִצַּעְתִּי

(בפנותו לצאת) אֶת עֲצָתוֹ כֻלָּהּ כַּאֲשֶׁר אִוְּתָה נַפְשֵׁנוּ –

כִּי אַךְ אֲנִי וּלְבַדִּי אֶת אֱמֶת אוֹלִיכָה

וּבְאֵין שֵׂכֶל אִתִּי גַּם מַעֲשַׂי אֲבַצֵּעַ

וִיכַנֵּס אָז הָמוֹן תַּחַת אֱמֶת אֶת שָׁקֶר

אַךְ מִרְמָה יִשְׁמוֹר חֻקּוֹ לַעֲמוֹד עֲלֵי דָרֶךְ

עִם עֵרֶב תַּלְמִידַי בַּיַּעַר וּבְמוֹ אָרֶב

כִּזְאֵבֵי עֲרָבוֹת אֵלַי יֵצְאוּ בָעָרֶב.

(יוצא)

מחזה ו    🔗

(בית המון)

(המון ופתיות ואמונה)

המון (נשקף בחלון ביתו): גַּשְׁנָה מַהֵר הֲלוֹם פֹּה הַחַלּוֹן וּרְאֶינָה!

(פתיות ואמונה נגשות)

הֵן שָׁבָה מֶרְכַּבְתִּי, שָׁם תַּעֲמוֹד עֲלֵי דָרֶךְ –

הָהּ! – וּמַה מֵּרָחוֹק אֶרְאֶה, כָּל אִישׁ בָּהּ אָיִן.

(פתיות ואמונה נבהלות:)

הַרְפּוּ! – הֵן מִן הַמְּעָרָה שָׁם בַּחֲצַר הַקָּיִץ

כִּשְׁנַיִם אֲנָשִׁים הֵן אֶרְאֶה כִי יָצָאוּ

וּרְאֶינָה! – כִּי צִבְעוֹן הָאֶחָד! – וּמִשְׁנֵהוּ?…

הֵן לָבוּשׁ בִּגְדֵי הַמַּשְׂאֵת – וֶאֱמֶת הִנֵּהוּ!!

פתיות: כֵּן הוּא! וּמִבְּלִי הַבְּגָדִים גַּם אַכִּירֶנּוּ.

המון: מֵעוֹדֵךְ אוֹתוֹ לֹא רָאִית כִּי תַכִּירִיהוּ

זֶה דַרְכֵּךְ כֶּסֶל לָךְ “כֵּן הוּא” תָּמִיד תֹּאמֵרִי.

פתיות: הֵן אַכִּיר אֶת צִבְעוֹן, זוֹ מִרְכֶּבֶת סוּסֵינוּ

וּמִי זֶה הָאִישׁ עִמָּם אִם לֹא אֱמֶת יֶהִי.

המון: אוּלַי הוּא שֵׂכֶל וּכְמוֹ הָלְכוּ כֵּן יָשׁוּבוּ

וֶאֱמֶת הַשָּׂר אֵין אִתָּם לֹא יָבוֹא אֵלֵינוּ.

פתיות: הֲלֹא אֱמֶת הוּא! כִּי גַם אַתָּה כֵּן אָמָרְתָּ

וּרְאֵה! כִּי גַם צִבְעוֹן יֹאמַר כִּי כֵן הוּא סֶלָה –.

המון (אל העבד): אֲבָל רוּצָה חִישׁ אַתָּה וּשְׁאָלָה וָשׁוּבָה

וּדְעֶה²⁹ גַם בַּמְּעָרָה מַה זֶּה כִּי יַחַד בָּאוּ.

(רץ גם שב)

העבד (בהשיב רוח): צִבְעוֹן וֶאֱמֶת הַשָּׂר הֵמָּה! וּכְבָר יִסָּעוּ

וּבַמְּעָרָה שָׁם, אָמַר צִבְעוֹן הִתְפַּלָּלוּ

וֶאֱמֶת שָׁמָּה הֶחֱלִיף הַבְּגָדִים בִּבְגָדֵינוּ

גַּם מִרְמָה וַעֲדָתוֹ שָׁם בַּמְּעָרָה עוֹד יָחַד

גַּם כָּל תַּלְמִידֵי צִבְעוֹן נֶעֱצָרִים עוֹד שָׁמָּה

כִּי לִכְבוֹדוֹ וּכְבוֹד אֱמֶת לִקְרָאתוֹ יָצָאוּ,

אַךְ צִבְעוֹן עִם אֱמֶת מִן הַמְּעָרָה מִהֵרוּ

וּלְמֶרְכַּבְתָּם בַּחֲרָדָה אָצוּ לַעֲלוֹת שָׁבֶת

וַיְצַוּוּנִי לָשׁוּב חִישׁ לָרוּץ וּלְבַשְּׂרֶךָ

עַד בִּמְתֵי הַמְּעָרָה הִתְבּוֹנֵן לֹא הִרְפּוּנִי –

וּכְבָר עַד שׁוּבִי הַמֶּרְכָּבָה הֶעֱבִירַתְנִי

וּכְבָר עוֹלִים הַבָּיְתָה – גַּם הִנֵּה הִנָּמוֹ!!

(המון ופתיות תומכים חיש בידי אמונה מזה ומזה וקרבים אל פתח הבית, הדלתים נפתחים וצבעון בא תומך בידי שקר לבוש בגדי המשאת)

צבעון: בָּרוּךְ אֱמֶת הַבָּא לָאֵל הֱבִיאוֹ הֵנָּה!

וּבְרוּכָה אֱמוּנָה בַּשָּׂר אֱמֶת בּוֹחָרֶת!

וִיבֹרְכוּ הוֹרֶיהָ חִבְּרוּ זוֹ הַחוֹבָרֶת!

קוּם הָמוֹן כִּפְתַיּוּת אֱמוּנָה לֶאֱמֶת תֵּנָה!

וּלְטוֹבָה גַם אוֹהַבְכֶם אֶת צִבְעוֹן תִּזְכּוֹרוּ

וּבְרִית כָּרְתוּ לוֹ אָבוֹת גַּם בָּנִים יִשְׁמוֹרוּ

המון ופתיות: בָּרוּךְ אֵל הֶרְאָנוּ אוֹתְךָ אֱמֶת שָׂרֵנוּ!

וּנְצִיב הָאָרֶץ אַתָּה וַתְּהִי חֲתָנֵנוּ

הֵא לָךְ בִּלְבַב אֵמוּן אֱמוּנָה זוֹ בִתֵּנוּ

וּנְתוּנָה הִיא לָךְ כַּאֲשֶר הוֹרָה זֶה מוֹרֵנוּ

שקר (אוחז יד אמונה): הֵא לָךְ רַעְיָתִי עַל יָדֵךְ זוֹ הַטַּבָּעַת

שֵׁם הַמַּלְכָּה וּשְׁמִי אֱמֶת חָקוּק עָלֶיהָ

חוֹתַם לִבִּי הוּא, עַתָּה זִכָּרוֹן לָךְ יֶהִי

כָּל רוֹאַיִךְ יַכִּירוּךְ כִּי לִי אַתְּ מֵעָתָּה

וּנְתוּנָה אַתְּ לִי מֵאֵת הַמַּלְכָּה יֵדָעוּ

כִּי בִי אֱמֶת בָּחַרְתְּ בָּךְ אֱמוּנָה גַם אָנִי

בִּשְׁמִי זֶה חַקֹּתִי עַל יָדֵךְ, לָךְ נִשְׁבָּעְתִּי.

(אמונה יוצאת וידיה על ראשה וצבעון מתבונן אליה ומשתומם.

סכלות ומרמה באים ומשתחוים לשקר בהדרת קדש.)

מרמה: לָךְ אֱמֶת אֲדוֹנֵינוּ! עַתָּה בָאנוּ

וּלְבַדְּךָ אַךְ אַתָּה הֱיֵה נָא מָנוֹס לָנוּ

הֵן זֶה שֵׂכֶל הָאִישׁ צִיר הַמַּלְכָּה שָׁלוּחַ

שָׂמָנוּ מִפְגָּע לוֹ וַיִּלְטוֹשׁ עֵינָיו לָנוּ

אַךְ לִמְצוֹא חִנּוֹ מָצָא חִנָּם עֲוֹנֵנוּ

וּלְהַרְאוֹת לַמַּלְכָּה כִּי נֶאֱמָן לָהּ הִנֵּהוּ

וּבְחַנְפֵי חֶלְקַת לַעֲגוֹ כִּמְלָשְׁנִי בַסָּתֶר

יִתְּנֵנוּ כַמּוֹרְדִים יִצְדֵּנוּ כִּבְנֵי מֶרִי

מֵעָרִים גֵּרְשָׁנוּ מִקְּרִיּוֹת הֲדָפָנוּ

כִּי שָׁם יֵדַע לִמְצוֹא לוֹ חֲכָמָיו בַּשָּׁעַר

בִּגְדוֹלוֹת יֵלְכוּ עִמּוֹ נִפְלָאוֹת מִמֶּנּוּ

וּבְשֵׁם זוֹ הַמַּלְכָּה וּבְשִׁמְךָ יִתְאַמָּרוּ.

כָּרוּחַ בַּחֲשַׁשׁ הָרִים כֵּן יָפִיחַ בָּנוּ

כִּתְּרָנוּ מִסָּבִיב לִסְגּוֹר עָרִים מִמֶּנּוּ

עֲדֵי הִרְדִּיפָנוּ וּמְנוּחָה הִדְרִיכָנוּ

בִּכְפָר זֶה עַמּוֹנָה לִמְצוֹא אֵיפֹה מָנוֹחַ

תַּחַת תֻּמַּת הָמוֹן וּפְתַיּוּת רַכַּת נָפֶשׁ

אֲבָל קָשֶׁה לֵב שֵׂכֶל עוֹד יִתְנַכֵּל לָנוּ

וּכְבָר נִרְאוּ פֹה רַגְלָיו הָהּ! עוֹד לֹא יָנוּחַ

לִבּוֹ אַךְ לַעֲקוֹר זוֹ מִשְׁפַּחַת גֵּר וָעֵקֶר

עַתָּה אֲדוֹנֵינוּ אֶל שֵׁמַע שִׁמְךָ בָּאנוּ

כִּי נוֹרָא שֵׁם אֱמֶת וּמִפָּנָיו נִחַתְנוּ

כִּי רִגֵּל זֶה בָנוּ גַּם אֵלֶיךָ יָדַעְנוּ

וּכְזָבִים הֵן שָׂנֵאתָ גַּם סֵעֲפִים³⁰ תִּעַבְתָּ

אַל נָא מִזֶּה הָלְאָה אוֹתָנוּ עוֹד תָּנִיעַ

וּמְנוּחָה אַחֲרוֹנָה אַל נָא תָשֹׁד אוֹתָנוּ

וּשְׁאַל נָא פִי הָמוֹן, וּפְתַיּוּת כִּי תַחֲקוֹרָה

אוֹ פִי צַדִּיק תִּשְׁאַל צִבְעוֹן הֲלוֹם הִנְחֶךָ –

הֲשָׁמְעוּ מִפִּינוּ מַרְדּוּת וּדְבַר כָּל מֶרִי

מֵאָז בָּאנוּ הֵנָּה מֵאָז פֹּה נִתְגּוֹרֵרָה

גַּם נַפְשֵׁנוּ יַכִּירוּ כִּי לֹא הִתְנַכֵּרָה.

פתיות: כֵּן הוּא, חֲתָנִי אֱמֶת! אוֹרְחִים כֵּנִים הֵמָּה.

המון: הֲלֹא גַם אֶת שֵׂכֶל, תֵּדַע אַתָּה לֹא נָחְנוּ

בִּדְבַר הַמַּלְכָּה עַד בּוֹאוֹ לֹא נוֹדַע לָנוּ.

שקר: גַּם אֲנִי גַם הַמַּלְכָּה כָּזֹאת בּוֹ יָדַעְנוּ

כִּי לֹא תָמִיד לֹא יַחֲטִיא לֹא יֵט מִנִּי דָרֶךְ

כִּי יֵלֵךְ מִישׁוֹר אַךְ כָּל עוֹד בּוֹ נָשִׂים עָיִן

וּבְהַרְחִיקוֹ לֶכֶת אָז יִקֶר כִּי גַם יֵתַע.

המון: אִם כֵּן הוּא חֲתָנִי אֱמֶת אֲחַל פָּנֶיךָ

יֵשְׁבוּ נָא פֹה אִתָּנוּ אַחַר כִּי יָשָׁבוּ

כָּל עוֹד לֹא רָאִינוּ גַּם לֹא נֵרֶא בָם אָוֶן.

פתיות: כֵּן הוּא, כֵּן דִּבֶּר אִישִׁי כֵּן אֶחְפּוֹץ גַּם אָנִי.

סכלות: עָלֵז לִבִּי בָךְ תָּמִיד “כֵּן הוּא” כִּי תָשִׁיבִי

וּשְׂפָתַיִם תִּשָּׁקִי עֵת פִּיכִי תַרְחִיבִי.

מרמה: כִּי אָמְנָם מַעֲנֶה “כֵּן הוּא” לֹא יֵצֵא מִפִּיהָ

בִּלְתִּי אִם עַל דָּבָר בִּמְאֹד נַפְשָׁהּ יוֹדָעַת –.

שקר (אל המון ופתיות): כִּי אֱמֶת חֲתַנְכֶם בַּעֲבוּר הַיּוֹם תֵּדָעוּ

הִנֵּה אֵאוֹת לָמוֹ כִּי אַךְ לָכֶם נַעֲנֵיתִי

וּפְנֵיכֶם לָשֵׂאת פִּי הַמַּלְכָּה לֹא אֶשְׁאָלָה

אֶפֶס עוֹד אֶחָד בָּמוֹ אוֹתוֹ לֹא אוּכָלָה

הֵן צִבְעוֹן סִפֶּר לִי וּבְתֻמּוֹ הוֹדִיעַנִי

כִּי גַם שֶׁקֶר נִלְוָה עִמָּם נִסְפַּח עָלֵימוֹ

וַאֲנִי אוֹיְבוֹ מֵאָז וּכְמוֹ הוּא יִשְׂנָאֵנִי

כַּאֲשֶׁר לִשְׁאוֹל לִשְׁלוֹמִי לֹא בָא גַם הַפָּעַם

הוּא לֹא יוּכַל גּוּר פֹּה, שֶׁבֶת עִמִּי גַם יָחַד

בִּשְׁמִי אֱמֶת וּבְשֵׁם הַמַּלְכָּה אִשָּׁבֵעַ

כִּי גָרֵשׁ אֲגָרְשֵׁהוּ בַּעֲבוּר לֹא אֶרְאֶנּוּ

אָמְנָם זֹאת לָכֶם אַעַשׂ וּבְזֹאת אֵאוֹת לָמוֹ

אִם אֵין מִפְלָט לוֹ וּבְעַמּוֹנָה יִסְתַּפֵּחַ

לִסְגּוֹר בַּעֲדוֹ צֵאתוֹ לֹא יֵצֵא פֹה עוֹד חוּצָה

וּבְאַחַת הַמְּעָרוֹת יוּשָׂם אִישׁ בַּל יִרְאֵהוּ

גַּם לָשׂוּם עָלָיו מִשְׁמָר לִשְׁמוֹר פִּתְחֵי פִיהוּ

בַּל יוֹצִיא הַחוּצָה תּוֹךְ לִבּוֹ וּדְבַר מָרֶד

וַאֲרוּחַת תָּמִיד שָׁם מֵאִתִּי לוֹ תִנָּתֶן

וּלְאִישׁ אַל יִוָּדַע כִּי פֹה בַמְּעָרָה שָׁקֶר

כִּי רָבִּים הֵם אוֹהֲבָיו מֵרֵעָיו לֹא יִצְעָרוּ

פֶּן יִוָּעֲדוּ יַחְדָּו וּבְחָזְקָה יוֹצִיאוּהוּ

עַל כֵּן לִבְלִי הוֹדַע זֹאת כֻּלְּכֶם תִּשָׁבֵעוּ

בָּזֹאת תִּבָּחֵנוּ וּבְאֵלֶּה תּוָּדֵעוּ!

מרמה: גַּם כָּל אֵלֶּה אָעַשׂ אַף לֹא דָבָר אַפִּילָה

אַחֲרֵי תִתּוֹ עוֹד לָנוּ פֹה אִתּוֹ לָשָׁבֶת.

שקר: בַּמָּה אֵדַע כִּי כֵן הוּא כִּי אַחֲרַי מִלֵּאתָ?

פתיות: יָדַעְתִּי כִּי כֵן הוּא וּדְבָרָיו יֵאָמֵנוּ.

המון: וּלְעֵינֵינוּ אוּלַי יֵעַשׂ כִּי נֵלְכָה שָׁמָּה.

שקר: לֹא עֵת צֵאת הַיּוֹם לָנוּ יוֹם שִׂמְחַת גִּילֵנוּ –.

פתיות: כֵּן הוּא, וּבְעוֹד רֶגַע הֲלֹא נָבוֹא כֻלָּנוּ

אֶל הַמִּשְׁתֶּה כִּי הוּכַן, בֵּית חֻפַּת בִּתֵּנוּ.

צבעון: אִם כֵּן אֵלְכָה אָנִי עִם מִרְמָה אֱלֵי שָׁקֶר

וַאֲנִי פִי אֱמֶת אֶשְׁמוֹר – עָלָיו עוֹד אוֹסִיפָה

וּלְמַעֲנָךְ אֶל תּוֹרָתִי לֹא אָשׁוּב עוֹד רָגַע

כִּי אֲמַהֵר לַעֲשׂוֹת וּמַעֲשַׂי שָׁם אָחִישָׁה

וּלְבָרֵךְ אֶת הַזֶּבַח הֲלֹא גַם אָשׁוּבָה

וִינוּבוּן אֱמֶת וֶאֱמוּנָה אָז כִּי אָנוּבָה.

שקר: אֵין טוֹב לִי מֵאֲשֶׁר תֵּלֵךְ כִּי אַךְ בָּךְ אַאֲמִינָה

וּלְחַלּוֹת פָּנֶיךָ פָּנִים לֹא הַעִזֹּתִי

עַתָּה כִי אָבִיתָ לֹא אוֹבֶה זוּלָתֶךָ

וּלְשֶׁקֶר תֹּאמַר כִּי אֲנִי אֱמֶת שׁוֹלְחֶךָ.

צבעון: הוֹי עֵת הַתְּפִלָּה בָאָה! – אֲבָל אֶתְפַּלֵּלָה

בַּמְּעָרָה הִתְפַּלַּלְנוּ אָז אַתָּה וַאֲנַחְנוּ

כִּי שָׁם אָמַר לִבִּי אַסְגִּיר שֶׁקֶר אוֹיְבֶךָ

בַּעֲבוּר תֵּדַע אֱמֶת! הַמְּעָרָה בּהּ הִנֵּהוּ

וּמִשְׁמָר עַל מִשְׁמָר יוֹם יוֹם עָלֵיהוּ תֶרֶב.

מרמה (אל סכלות): הֲלֹא עִמָּנוּ סִכְלוּת! גַּם מִזֶּה תֵּלֵכִי

וּפְנֵי שֶׁקֶר הֲלֹא תִרְאִי טֶרֶם יִסָּגֶר

גַּם לִבְלִי גַלּוֹת סוֹד שָׁם יַחַד נִשָּׁבֵעָה

כִּפְקוּדַת אֱמֶת הַשָּׂר וּכְמוֹ הֵעִיד בָּנוּ.

(אל צבעון בלחש): אִירָא פֶּן תִּשְׁאַר פֹּה וּתְגַלֶּה הִיא סוֹדֵנוּ

אוֹ תִשְׁגֶּה וּתְבַטֵּא הַשֵּׁם שֶׁקֶר עַל שָׁקֶר.

(צבעון סכלות ומרמה פונים ללכת וגם שקר אחריהם)

המון: וּלְאָן תֵּלֵךְ אֱמֶת הֲלֹא צִבְעוֹן שָׁלָחְתָּ?

שקר: הַאִם צִבְעוֹן אֶשְׁלַח וּלְשַׁלְחוֹ לֹא אֵצֵאָה?

אַךְ כַּחֲצִי כִּבְרַת אֶרֶץ – אַךְ רֶגַע אָשׁוּבָה

וּכְבָר לִהְיוֹת מִבְּלִי לוֹ כָּבֵד הוּא מִמֶּנִּי –.

(הולכים ארבעתם ואמונה באה מן החדר)

(המון ופתיות ואמונה)

פתיות: אוּלָם עַל עֵינֵי אֱמוּנָה שִׂימָה עֵינֶיךָ

וּרְאֵה נָא אִישִׁי אֲהָהּ! כִּי דִמְעָה מָלֵאוּ.

המון: קִרְבִי הֵנָּה אֱמוּנָה וּמַה זֹּאת אֱמוֹרִי!

הֲבִמְלֹאת סִפְקֵךְ כֵּן מִלֵּאת עֵינַיִךְ בֶּכִי?

אִם עֵינַיִךְ רוֹאוֹת אֱמֶת הַיּוֹם תִּדְמַעְנָה?

גּוֹשִׁי נָא הֲלוֹם וּמָה הָיָה לָךְ הַגִּידִי.

(נגשת וידיה על לבה)

אמונה: הוֹי אָבִי הוֹי אִמִּי! הֵן נַפְשִׁי לֹא אֵדָעָה

אַךְ כִּלְבָבִי בִי יַגִּיד לִי אַךְ זֹאת אַגִּידָה

וּכְלִבִּי זֶה כֵּן פִּי הֲלֹא הוֹרַי תֵּדָעוּ

וּלְנַפְשִׁי מָה הָיָה וּלְלִבִּי – לֹא אָבִינָה

מַה זֶּה כִּי מֵרָחוֹק שֵׁם אֱמֶת כִּי שָׁמַעְתִּי

לֹא נָחוּ לֹא שָׁקְטוּ מִיַּחֵל לוֹ אַךְ חָלוּ

וּכְאֵשׁ בּוֹעֶרֶת אַהֲבַת אֱמֶת בָּם נִצָּתָה

עַתָּה כִּי עֵינִי רָאַתְהוּ פִּתְאֹם נֶהְפָּכוּ

וּבִמְקוֹם אִשָּׁם זֹה יוֹצִיאוּ עַתָּה מָיִם.

(בוכה)

( בבכי) וּלְנַבְּאוֹת לִי אַך קִינִים אַךְ מִסְפֵּד הֵחֵלּוּ

וּלְאֵבֶל שִׂמְחָתִי וּלְהִי גִילִי יַהֲפֹכוּ

וּשְׂשׂוֹנִי בִיגוֹנִי חֻפָּה בִשְׁאוֹל יָמִירוּ

וּלְאָזְנַי כָּל הַיּוֹם אַךְ קוֹל בּוֹכִים יַשְׁמִיעוּ

וּכְמוֹ קוֹלְכֶם אֶשְׁמַע וּבְכִיתְכֶם הוֹי אַקְשִׁיבָה! –

וּלְעֵינַי אַךְ דַּם חָלָל דַּם עוֹלָל אַבִּיטָה –

הוֹי אֶחֱרַד מֵרְאוֹת הוֹי מִשְּׁמוֹעַ אִבָּהֵלָה! –

הָהּ לִבִּי – הָהּ רוּחִי – רֶטֶט וָרַעַד סֶלָה!! –

פתיות: הָהּ פַּחַד וּרְעָדָה – אֲנִי חָזוֹן אַאֲמִינָה

כֵּן הוּא, אִישִׁי הָמוֹן! גַּם אֲנִי לֹא אָבִינָה.

המון: הַס נַעֲרָה יַלְדָּה גַּם אַתְּ אֵם וָאֵשֶׁת דֹּמִּי!

הֵן דֶּרֶךְ נָשִׁים לָכֶן עַם לֹא בִינוֹת הֵנָּה

לָגוּר מֵרְעוּת רוּחַ וּמִכָּל מַחֲזֵה הָבֶל

וּבְיוֹם טוֹבָה לִבְכּוֹת לַשְׁבִּית כָּל גִּיל וָעֹנֶג

מַה לֵּב אֱנוֹשׁ כִּי יֵדַע הַבָּאוֹת יוֹרֵנוּ

לוֹ בַת עַיִן לִרְאוֹת מִכְרֵה אֹזֶן לִשְׁמוֹעַ

לֹא לִבּוֹ לֹא רוּחוֹ הַסְּפוּנֵי עוֹר וָעֶצֶם

אַף כִּי לִבֵּךְ אֱמוּנָה לֵב עַלְמָה כָּמוֹכִי

לוּ צִבְעוֹן הַמּוֹרֶה אִישׁ יָלַע³¹ כָּל הַקֹדֶשׁ

לִי דִבֵּר כָּאֵלֶּה וּבְקָדְשׁוֹ נָתַן אֹמֶר

אוֹ אָז פָּנִיתִי לִבִּי הִטֵּיתִי לוֹ אֹזֶן

כִּי כָל מַצְפּוּנֵי שַׁדַּי בִּלְבָבוֹ נִצְפָּנוּ

אַחַת הִיא אֱמוּנָה וּכְבָר עַל כֵּן אָמָרְתִּי

כִּי לֹא אַתְּ תִּבְחָרִי טוֹב וָרָע לִי תֶחֱרָצִי

לֹא יַעַן כִּי אָז אָהַבְתְּ אָהַבְתִּי גַּם אָנִי

אַף לֹא עַתָּה כִּי מֵאַנְתְּ אֲנִי אֲמָאֵנָה

אֲנִי אֲנִי אֶבְחַר וַאֲשֶׁר אוֹאֵל הוֹאִילִי

אֵהַב וּתְאֵהֵבִי אֲתָעֵב וּתְתָעֵבִי

לֹא אֵין־אָב אַתְּ עֲדֶן, כִּי תֹאבִי וּתְמָאֵנִי

לוּלֵא חָפְזָה אִמֵּךְ כִּי עַתָּה תֵעָגֵנִי.

(שקר שב ואמונה יוצאת)

שקר: הֵן זֶה שֵׂכֶל הָאִישׁ מִצִבְעוֹן הִזְהִירָנִי

כִּי אִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ גַּם לִשְׁמוֹר לוֹ עֵקֶב

כִּי הוּא לֹא יַאֲמִין בּוֹ אַף יָשׁוּר וִיחַסְּדֶנּוּ

כִּי נָטָה גַם לִבּוֹ וַיְהִי בַקּוֹשְׁרִים אֵלֶּה

וּכְבָר אָמַרְתִּי אָמוֹר כִּי זֶה הָאִישׁ שֵׂכֶל

לֹא תָמִיד עֵינָיו לֹא עוֹלָם לִרְאוֹת יֵיטִיבוּ

וּמַשְׂכִּיּוֹת לִבּוֹ לֹא לָעַד גַּם יַיְשִׁירוּ

כִּי הִנֵּה עֵינַי רוֹאוֹת אֶת זֶה צִבְעוֹן עָתָּה

כִּי אַךְ תָּמִים דַּרְכּוֹ אַךְ שָׁלֵם הוּא אִתָּנוּ

הֵן הוּא גָּלָה אָזְנִי כִּי יֶאֱרַח עִמָּם שֶׁקֶר

גַּם הוּא נֵעוֹר עַתָּה לַהֲבִיאוֹ בֵּית הַכֶּלֶא.

המון: אֲנִי אֲבָרְכָה אֱלֹהַי כָּל עֵת אוֹדֶנּוּ

כִּי שָׁלַח לִי הָאִישׁ וַיּוֹאֶל אִתִּי שָׁבֶת

וַאֲנִי עַל כֵּן גַּם תַּחְתָּיו אוֹתוֹ לִי שִׁוִּיתִי –.

פתיות: הָבָה נָּא אִישִׁי בּוֹא עִם אֱמֶת חֲתָנֵנוּ!

הָלוֹךְ בֵּית הַמִּשְׁתֶּה בֵּית הַחֻפָּה נֵלֵכָה!

שׁוּרָה כִּי רַד הַיּוֹם וּמַעֲשֵׂינוּ שָׁם רָבּוּ

עוֹד זֶה הַיּוֹם לָתֵת עַל חֵיק אֱמֶת בִּתֵּנוּ

כִּי כִדְבָרְךָ כֵּן הוּא חֲזוֹן אֱמוּנָה הָבֶל!

המון: הֲלֹא צִבְעוֹן עוֹד לֹא שָׁב אֵיכָה נֵלְכָה שָׁמָּה

הֲמִבַּלְעָדָיו יֵעָשׂ מָה, לֹא מָה וּמְאוּמָה!

פתיות: אָנָּא אִישִׁי בוֹאָה צִבְעוֹן כִּי יָשׁוּב הֵנָּה

אֲמָתִי תֵשֵׁב פֹּה וּתְבִיאֵהוּ הִיא שָׁמָּה

נַחְנוּ נָבִיא אֱמֶת לֶאֱמוּנָה שָׁם הִנֶּהָ

חִישׁ! – כִּי הִיא לֹא נֻחָמָה, עַד יָבוֹא אֵלֶיהָ –.

(הולכים)

(צבעון מרמה וסכלות שבים, והאמה)

צבעון: אֲיֵּה אֵיפוֹא הֵמָּה וּלְאָן כֻּלָּם הָלָכוּ?

האמה: בֵּית הַחֻפָּה הָלְכוּ גַּם אֱמֶת שָׁם הוֹלִיכוּ

וּפְקָדוּנִי כִּי אוֹבִילָה גַם אֶתְכֶם שָׁמָּה.

צבעון: וּלְכִי אִמְרִי הַכֹּל נַעֲשָׂה וּכְבָר גַּם שַׁבְנוּ

וּמַהֵר נָבוֹא שָׁמָּה אַחֲרֵי אֶתְפַּלֵּלָה,

וּתְפִילָּתִי אֵין דָּבָר יַקְדִּימֶנָּה סֶלָה.

(הולכת)

סכלות (קוראה אחרי האמה בצחוק): אִמְרִי הַכֹּל נַעֲשָׂה טֶרֶם לַעֲשׂוֹת הָלַכְנוּ –

עַתָּה דָבָר לֹא עָשִׂינוּ כִּי אִם צָחַקְנוּ

וּבְטֶרֶם שָׁב צִבְעוֹן מֵעִיר הַמְּלוּכָה הֵנָּה

וּכְבָר אָז אֶת הָאִישׁ אֶל הַמְּעָרָה הוֹרַדְנוּ.

צבעון: אַל נָא תָּרִימִי קוֹל, בַּקִּיר, יֹאמְרוּ, אָזְנָיִם.

סכלות (שונה אמריה אחרי האמת): אַסִּירָם הֶחָתָן, וַחֲתָנָם אַסִּיר כֶּלֶא!

צבעון: הָס! פֶּן יוֹלִיךְ הַקּוֹל הַמַּלְאָךְ עוֹף שָׁמָים

אוֹ שֵׁדִים בַּעֲלֵי הַכָּנָף דָּבָר יַגִּידוּ.

סכלות (במלוא פיה צחוק): עַתָּה עוֹד לֹא נִירָא פֶּן אֶל אִישׁ יִוָּדֵעַ

כִּי אִישׁ בַּמְּעָרָה וּמִי הוּא יֹאבֶה לָדָעַת

וַחֲקָרוֹ וּמָצָא אֲשֶׁר אֱמֶת הִנֵּהוּ

עַתָּה אִישׁ לֹא יַחֲקוֹר כִּי יִשְׁמַע שֶׁשָּׁם שָׁקֶר –.

גַּם עַתָּה מִדֵּי שַׁבְנוּ אֶל הַמְּעָרָה רַצְתִּי

וּבַמְּאוּרָה לָהּ מִחוּץ לֶאֱמֶת קוֹל נָתָתִּי

לֹא עוֹד אֱמֶת שִׁמְךָ כִּי אִם יִקָּרֵא שֶׁקֶר

וּלְשֶׁקֶר שִׁמְךָ נִתַּן כָּפְרוֹ אַתָּה עָתָּה

גַּם אֱמוּנָה נִתְּנָה לוֹ עָלָה הוּא תַּחְתֶּיךָ

וּבְשִׁמְךָ הוּא עַתָּה יִתֵּן דָּתָיו בָּאָרֶץ

וּבְשִׁמְךָ הוּא יַחְתּוֹם הַסְּפָרִים בַּטַּבָּעַת

דָּתִים עֲלֵי דָתִים לֶחֳדָשִׁים יִתְחַדְּשׁוּ

וּבְצִדֵּי שֵׂכֶל עַבְדָּךְ כִּצְנִינִים יָבֹאוּ

גַּם אֲמָרַי בָּם יִרְבּוּ, עַל זֹאת יֶרֶב כָּעַשׂ

וּסְפָרֶיךָ כֻלָּם עַל יַד שֵׂכֶל שָׁלָחְתָּ

אוֹתָם נָשִׁיבָה מִן הָאָרֶץ יֵאָסֵפוּ

וּבִמְעָרָה גַם הֵם כָּמוֹךָ יִסָּגֵרוּ

בַּעֲבוּר לֹא יִפָּקְדוּ וּבַל עוֹד יִזָּכֵרוּ

וּבַל עַל לֵב הָעָם יַעֲלוּ עוֹד רָאמוֹתֶיךָ³²

גַּם עוֹד נֶאֱסוֹר אִסָּר עַל נֶפֶשׁ קוֹרֵא בָמוֹ

כָּל הוֹגֶה בָם יָחֳרָם, מֵעָם יִבָּדֶל נֵצַח

כָּל בַּיִת בּוֹ יָבוֹאוּ טָמֵא לוֹ יִקְרָאוּ

וּלְמוֹפֵת זֹאת תֶּהִי כִּי הֵם מֵהֶבֶל יָחַד! –

וּלְדַבֵּר כַּהֲתִימִי³³ בִּשְׂחוֹק קוֹלִי נָתָתִּי

וֶאֱמֶת לֹא קָם לֹא זָע וּדְבָרַי אַךְ שִׁחַתִּי –.

מרמה: לָמָּה כֹה עָשִׂית וּבְכָל עֵת מַה זֶּה תִצְחָקִי

וּמְהוֹלָל אוֹמַר לִצְחוֹק אַף כִּי בִדְבַר סָתֶר

כִּי הַצְּחוֹק לִמְתֵי סוֹד הוּא לִמְעָרָה הַפֶּתַח –.

צבעון: וּמַה בִּצְעֵךְ כִּי עוֹד בִּנְפוֹל אֱמֶת תִּשְׂמָחִי

הֵן בִּרְאוֹת אֵל אֵלֶּה יָשִׁיב אַפּוֹ מִמֶּנּוּ

וּבָא שֵׂכֶל וּגְאָלוֹ וַאֲנַחְנוּ אָבָדְנוּ;

הֲלֹא מִמֶּנִּי תִרְאִי וּמוּסָר תִּקָּחִי

עֵת עָרוֹם בַּמְּעָרָה הַשָּׂר אֱמֶת הִצִּיגוּ

תַּלְמִידַי כֻּלָּם וַחֲנִיכֵי מִרְמָה גַּם יָחַד

הַאִם גַּלְתִּי³⁴ אִם גֻּלְּתָה שִׂמְחָתִי אֶל עָיִן

הֲלֹא אַךְ הִתְפַּלַּלְתִּי וּבְקוֹלִי קוֹל בֶּכִי

וּמַדּוּעַ זֶה אַתְּ לִשְׂחוֹק לִבֵּךְ תִּתֵּנִי.

סכלות: מִצְּחוֹק הִתְאַפֵּק לֹא אוּכַל לֹא אֶעֱצָר כֹּחַ

וּבְדַבֶּרְכֶם אֶל הָמוֹן וּבְדַבֶּר לוֹ שֶׁקֶר

אָשִׂים מַחְסוֹם אֶל פִּי וּבְקִרְבִּי אַךְ אֶצְחָקָה

כִּמְשַׁל הַמַּלְכָּה אוֹיַבְתִּי הֻגַּד בַּשָּׁעַר

"כַּאֲשֶׁר שֶׁקֶר יֵרָאֶה כֶּאֱמֶת לָעֵינָיִם

“כָּל מַכִּירוֹ אָז יִצְחַק וּמַעְצוֹר לוֹ אָיִן”

נִבְּאָה וּבַל יָדְעָה כִּי עַל אֵלֶּה נִבָּאָה.

וּכְבָר יִכְאַב לִבִּי בִי מִצְחוֹק זֶה הִרְבֵּיתִי

גַּם עֵינִי יוֹרְדָה מָיִם כִּי תִדְמַע דָּמוֹעַ

עַד כִּי גַם יָרֵאתִי אוּלַי מַה יִּנָּבֵאוּ

וּלְבָבִי גַם עֵינִי בַּנְּבִיאִים אוּלַי הֵמָּה

לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ אֲשֶׁר אוֹיַבְתִּי לִי עוֹלֵלָה

וּצְחוֹק זֶה פֶּן יוּמַר בִּבְכִי וּמַכְאוֹב סֶלָה.

צבעון: הַרְפִּי אַל נָא תַרְבִּי שִׂיחַ מִלִּים תַּכְבִּירִי

עַד כִּי חִישׁ מִגִּיל אֶל אֵבֶל רָקַדְתְּ כָּאָיִל

וּלְשָׂטָן וּמַחֲנוֹתָיו הֲלֹא פִיךָ תִּפְתָּחִי

וּדְבָרֵךְ כִּי יָבוֹא תֹּאמְרִי כִּי תִנָּבֵאִי.

סכלות: וּמַה לִּצְחוֹק כָּזֶה תֹּאמַר צִבְעוֹן גַּם אָתָּה

אוּלַי כִּדְבַר שֵׂכֶל וּמְשָׁלוֹ זֶה שָׁמָעְתִּי

"לֹא לִצְחוֹק יוֹלַד אָדָם בַּתֵּבֵל הוֹמִיָּה

“עַל כֵּן כִּי יִצְחַק לִבּוֹ, בַּת עֵינוֹ בּוֹכִיָּה”.

צבעון: וַאֲנִי אֶצְחַק לִמְשָׁלָיו וּלְשִׁירָיו גַּם יָחַד

אֲנִי בִּלְבָבִי אֶשְׂחַק גַּם כִּי אֶרֶב בֶּכִי

וַאֲבַכֶּה אֶת כָּל הָעָם וּבְקִרְבִּי אֶצְחָקָה.

מרמה: וַאֲנִי גַם מִשְּׂחוֹק גַּם מִבְּכִי כֵּן אֶתְאַפָּקָה

לִבְלִי יָבִינוּ רוֹאַי בִּי שִׂמְחָה אוֹ עֶצֶב –.

אֲבָל נֵלְכָה נָּא מַהֵר בֵּית הַמִּשְׁתֶּה יָחַד

טֶרֶם יִקְרָאוּנוּ וּבְטֶרֶם אִישׁ יִשְׁלָחוּ

וּלְבִלְתִּי מָה יָבִינוּ כִּי מִתְלַחֲשִׁים נָחְנוּ.

(הולכים)

(שקט ארוך)

 

מערכה ג    🔗

מחזה ז    🔗

(בית המלכות)

(חכמה ועבדיה, ושכל בה)

שכל יִגְדַּל נָא כֹּחֵךְ וּכְבוֹדֵךְ יִרֶב בָּאָרֶץ

תִּנַּשֵּׂא מַלְכוּתֵךְ כִּי תִכְרַע לָךְ כָּל בֶּרֶךְ

כִּי לָךְ הַמְּלוּכָה כָּל זֶרַע אָדָם יַכִּירוּ

וּלְטוֹבָה מִכֹּל בָּאָרֶץ אוֹתָךְ יוֹתִירוּ.

וּמְשַׂנְאַיִךְ בָּם יֵבוֹשׁוּ רֶגַע יָשׁוּבוּ

וּמְאַהֲבַיִךְ אָיָבוּ כָּאִבִּים יָנוּבוּ.

המלכה אֵי מִזֶּה אֵלַי בָּאתָ וּמֵאַיִן שֵׂכֶל?

שכל מִסֹּב בַּמְּדִינָה וּמִשּׁוּט עֲלֵי עָרֶיהָ

לִקְרוֹא לָךְ יוֹשְׁבֵיהֶן בִּמְרוֹמִים עֲלֵי קָרֶת

עֹז מַלְכוּתֵךְ לִיסוֹד וּמֶמְשַׁלְתֵּךְ לִנְטוֹעַ.

אֶל הֲדוֹם כִּסְאֵךְ לִכְרוֹעַ שַׁבְתִּי עָדַיִךְ

סַפֶּר לָךְ חֲדָשׁוֹת וּלְהַגִּיד מַה קָּרָנִי

כִּי אֵחַרְתִּי עַד כֹּה בּוֹשַׁשְׁתִּי לָשׁוּב הֵנָּה

וַיַּאַרְכוּ הַיָּמִים עַד חֲלוֹף שָׁנִים עֶשֶׂר

גַּם עֲצָתֵךְ לִדְרוֹשׁ תַּחְבּוּלוֹת אַף תּוֹרֵנִי

אֵיךְ לָשׁוּב לֶאֱחוֹז דַּרְכִּי וּמְלַאכְתִּי בַּל אֶרֶף

שַׁכֵּל סֶכֶל מֵעַמֵּךְ וּזְרוֹת זָרִים הָלְאָה

וַאֲנִי עָיֵף יָעֵף אֲנִי – וּכְבָר הֶלְאוּנִי.

המלכה הַגֵּד מַה יָּדַעְתָּ כִּי נִכְסַפְתִּי לִשְׁמוֹעַ

וּמֶה חָדָשׁ עִמָּדִי אוֹדִיעָךְ גַּם אָנִי

וּלְעֵצוֹת כִּי נִדְרוֹשָׁה אֱלֹהִים יוֹרֵנוּ

כֹּחַ חִכִּי אַעֲמִיק לִמְצוֹא טַעַם וָדָעַת.

שכל לֹא טוֹב אָז יָעַצְתִּי מִשְׁפָּטִי נִשְׁאַר מָעַל

שָׁרֵשׁ עֵץ מִלְּבָנוֹן וּלְהַעְתִּיקוֹ צָפוֹנָה

הַעֲלוֹת אֲרִי מִמְּעוֹנוֹ לָגוּר אַרְצוֹת קֶרַח

וֶאֱמֶת מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ בֵּיתָה הָמוֹן לָשָׁבֶת

כִּי מֵעֵת בּוֹ הִתְחַתֵּן מֵאָז בּוֹאוֹ שָׁמָּה

שִׁנָּה מִשְׁפַּט דַּרְכּוֹ גַּם הֵמִיר כָּל מַעֲשֵׂהוּ

וַתְּהִי בוֹ רוּחַ חָדָשׁ רוּחַ זָרָה לָנוּ

רוּחַ הָמוֹן הַחוֹתֵן וּפְתַיּוּת חוֹתֶנֶת

רוּחַ צִבְעוֹן מוֹרָם וּמִרְמָה הָאוֹרֵחַ

רוּחַ סִכְלוּת שׂוֹרַרְתָּם וּבֶן דִּמְיוֹן שֶׁקֶר

וֶאֱמוּנָה הַבַּת גָּרְנָם וּמְדֻשַּׁת כֻּלָּמוֹ.

מִלִּבּוֹ יִתֵּן דָּתִים חֻקִּים לֹא לָךְ הֵמָּה

כָּל שׁוֹמְעָם יַכִּירֵם כִּי לֹא מִמֵּךְ יָצָאוּ

חֲדָשִׁים הֵם לַבְּקָרִים לֶדֶת חֹק אַךְ רָגַע

וּסְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ כִּתְבֵי דָת אֵין חֵקֶר

לִמְדִינוֹת הַמַּלְכָּה אֶל כָּל עִיר אֶל כָּל פֶּלֶךְ

יוֹם יוֹם נִשְׁלוֹחַ וִירִיצֵם אֱלֵי כָל רוּחַ

וּדְבָרָיו לֹא תָכִיל אֶרֶץ לָשֵׂאת נִלְאָתָה

כִּי הוֹגַע אֶת כָּל הָעָם הֶלְאָה כָּל יוֹשְׁבֶיהָ

יָחֵלּוּ מִמַּשָּׂאוֹ וּנְשׂוֹא בַּל יוּכָלוּ

חַיַּת יָדָם לֹא מָצְאוּ אֵין עֵת לִמְצוֹא חֵפֶץ

כָּל יָד נֶאֱסָרָה מִבְּלִי יוּכְלוּ בַּקֵּשׁ טֶרֶף

גַּם צַעֲדֵיהֶם צָרוּ מֵרֹב גָּדֵר וּגְדָרֶת

וּלְמַלְאוֹת כָּל פִּקּוּדָיו הַיּוֹם קָצָר לָמוֹ

כֻּלָּם אַךְ תַּעְתּוּעִים הֲבָלִים הַבְלֵי הָבֶל

מַהֲתַלּוֹת וָלַהַג – אוֹ אַךְ מִסְפֵּד וָאֵבֶל!

המלכה לִבִּי פָג מֵהַאֲמִין כִּי מַעֲשֵׂי אֱמֶת הֵמָּה.

שכל הֵן בִּשְׁמֵךְ נִכְתָּבוּ, וּבִשְׁמוֹ הֵן נֶחְתָּמוּ

וּבְחוֹתָמוֹ אֱמֶת הֶחָרוּת בַּטַּבָּעַת

גַּם צִבְעוֹן יִתֵּן עֵדָיו בָּם כִּי לֶאֱמֶת הֵמָּה

לָכֵן לֹא עוֹד יִבְחָנוּם כִּי עַל כֵּן קָדֵשׁוּ

הָאִישׁ יִגַּע בָּהֶם בָּבַת עֵינָם נוֹגֵעַ

וּכְדַבֵּר בֵּאלֹהִים אִם יָהִין דַּבֶּר בָּמוֹ

וּבְיָדִי יֵשׁ מֵהֵמָּה אֲשֶׁר לָךְ הֵבֵאתִי

וּלְהַרְאוֹת לָךְ הִנָּמוֹ הֵא לָךְ וּקְרָאִימוֹ!

(המלכה קוראת וקורעת)

המלכה אֵלֶּה לֹא צִוִּיתִי לֹא עַל לִבִּי הֶעֱלֵיתִי

וּשְׁאַל נָא חַכְמֵי לֵב חֲקוֹר זִקְנֵי כָל שָׁעַר

הֲשָׁמְעוּ אַחַת מִפִּי מִכָּל זָרוֹת אֵלֶּה

וּנְבִיאַי אִם נִבְּאוּ זֹאת אִישׁ מֵחַכְמֵי קֶדֶם

וּלְחֵקֶר סִפְרֵי אֲבוֹתָם אָנָּא כּוֹנֵנָה

וּבְעֵינֶיךָ אִם תִּרְאֶה אַף אַחַת מֵהֵנָּה.

וּלְשׁוֹנוֹ מַה נִּלְעָגָה, עֲמוּקָה מִשְּׁמוֹעַ

הֲשָׁכַח דַּבֵּר צַחוֹת וּשְׂפָתָיו אֵיךְ זָרוּ

דֵּעוֹתָיו אֵיךְ עֻוְּתוּ מִשְׁפָּטָיו מֶה עֻקָּלוּ

נֶפֶשׁ שׁוֹמְעָם תִּגְעַל בָּם כִּי אָזְנָיו הָרְעָלוּ

וּמַה יַּעֲנֶה כָל הָעָם וּמַה בִּי נִדְבָּרוּ.

שכל לֹא טוֹבָה הַשְּׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי גַּם רָאִיתִי

יֵשׁ אֲשֶׁר יִלּוֹנוּ וּבַסֵּתֶר יִרְעָמוּ

כִּדְמִי הֶמְיַת בֶּטֶן עָב וּשְׁאוֹן סֵתֶר רָעַם,

יֵשׁ אֲשֶׁר יָרִיעוּ חָמָס וָשֹׁד יִזְעָקוּ

כַּחֲמַת חֲמַס קוֹלוֹ כַּאֲשֶׁר עָבָיו יַבְקִיעַ

וַחֲמָסָם עָלַיִךְ כִּי יֹאמְרוּ אַתְּ יָדַעַתְּ.

גַּם יֵשׁ אֲשֶׁר יִתְפָּרְצוּ, בָּךְ לִמְרוֹד יָעֵזּוּ

לִשְׁבּוֹר עֹל מַלְכוּתֵךְ וּלְנַתֵּק מוֹסְרוֹתַיִךְ

וּכְבָר שָׁבוּ אָחוֹר וּכְבָר נִמְצָא בָם קָשֶׁר.

הַנֵּר יִכְבֶּה חִישׁ כֹּחַ אוֹרוֹ כִּי יֵעָתֶר

וּבְחָזְקָה כִּי יִמָּתַח יִנָּתֵק הַיָּתֶר

נַעֲלֶה עֹל עַל עָלוֹת³⁵ וּמֵעֲלֵיהֶם חִישׁ יָעַל

צָבָא רָב צַו לָצָו יוֹצִיא מֶרֶד וָמָעַל.

נִסִּיתִי כֹחִי שֵׁנִית וַאֲשַׁנֵּס מָתְנָיִם

קָרָאתִי כֹּחַ לִבִּי עֹז פֶּה וּשְׂפָתָיִם

אַךְ תַּם לָרִיק כֹּחִי כִּי לֹא כֵן זוֹ הַפָּעַם

לֹא עוֹד יִתְחַזֵּק עִמִּי אִישׁ מִמְּשִׁיבֵי טָעַם

גַּם בַּשַּׁעַר סָעָרוּ וּבְרִיתָם הֵפֵרוּ

בִּכְתוּבֵי אֱמֶת אֵלֶּה אֶת עֵינַי נִקֵּרוּ

וּבְשֵׁם חוֹתָמוֹ זֶה הִכּוּנִי עַל אַפַּיִם

רֶגַע וּרְגָמוּנִי בִּסְפָרָיו רִבּוֹתַיִם

הֵשִׁיבוּ עָלַי אוֹפָן לֵאמֹר לֶךְ־לָךְ הֵלֶךְ

שׁוּרָה שָׂרְךָ אֱמֶת וּלְמַלְכָּה לֵךְ הִמָּלֶךְ

וּבְבֹשֶת פָּנִים – וּכְלִמּוֹת וָרֹק מָלֵאוּ

שַׁבְתִּי אֵלַיִךְ – וּפָנַיִךְ לִי יִנָּשֵׂאוּ.

אוֹבֵד עֵצוֹת אָנִי וָאֲנִי כֵן גַּם אָבַדְתִּי

וּלְפַח לִי עֲצָתִי וּכְצִפּוֹר בּוֹ נִלְכַּדְתִּי.

(יסתיר עיניו בכף ימינו ובוכה)

מלכה אַחֲרֵי הוֹדַעְתַּנִי בַּמְּדִינָה קוֹרוֹתֶיךָ

אוֹדַע לָךְ גַּם אָנִי הַמּוֹצְאוֹת אוֹתִי בָּיִת.

אִגְּרוֹת שָׁלַח הָמוֹן יוֹם יוֹם אֵלַי תָּבֹאנָה

גַּם הוּא יִצְעַק חָמָס שֹׁד וָשֶׁבֶר יוֹדִיעַ

כִּי מֵעֵת בָּא אֱמֶת בֵּיתוֹ, שׁוֹאָה בָּאַתְהוּ.

עֶמְדָתוֹ לֹא עָמְדָה וּלְרַגְלוֹ מָעַד רָגֶל

וּבְאִגְּרוֹתָיו כֻּלָּנָה אַחַת זוֹ שָׁמָעְתִּי.

הָעֲבֻדָּה³⁶ אָבָדָה גַּם אַדְמָתוֹ נִדְמָתָה

הַשָּׂדוֹת שֻׁדָּדוּ וּכְרָמָיו הֻכּוּ חֵרֶם

אֲסָמָיו נֶאְשָׁמוּ וּמַאֲבוּסָיו עָבָשׁוּ

עֲרֵמָיו עֲרֻמִּים כִּי הַתְּבוּאוֹת טָבָעוּ

הַדָּגָן לֹא יִדְגֶּה וּפִרְיוֹ לֹא עוֹד יִפֶר

הַחִטָּה הֶחֱטִיאָה גַּם הַשְּׂעוֹרִים סֹעָרוּ

הַדֹּחַן דֹּחָה אָרְצָה הַכֻּסְּמִים נִכְסָמוּ³⁷

כִּחֵשׁ זַיִת כַּשַּׁיִת גַּם רִמּוֹן רִמָּהוּ

הַתְּאֵנָה תּוֹנֵהוּ וּגְפָנִים כָּפְנוּ שֹׁרֶשׁ³⁸

הַיֶּקֶב קַבֹּה³⁹ אֵל כִּי הַפּוּרָה⁴⁰ הוּפָרָה

וִיצָאוּהוּ צֹאנוֹ וּבְתוֹךְ דָּבְרוֹ בָּא דָבֶר

הַמִּכְלָאוֹת נִכְלָאוּ וַעֲדָרָיו נֶעְדָּרוּ

הַפָּרוֹת רָפוֹת הֵנָּה וַאֲלָפָיו עֻלָּפוּ

הַכְּבָשׂוֹת נִכְבָּשׁוֹת וּתְיָשָׁיו גַּם הֻתָּשׁוּ

כָּרָיו לֹא נִכָּרוּ וַעֲבֻדָּתוֹ אָבָדָה.

וּבִדְבַר הַבַּצָּרוֹת כִּי שָׁמָיו נֶעֱצָרוּ

אִישׁ אָגַר לוֹ מִלִּים וַיֶּאֱרוֹג לִי אִגֶּרֶת.

"מָטוּ מַטָּעִים גַּם גּוֹמְלִים קָמֵלוּ

"וַעֲרוּגוֹת גִּנָּה עָרְגוּ אֱלֵי מָיִם

"וּלְשַׁד שָׂדֶה שֻׁדַּד לִבְנִים נָבֵלוּ

אָבַל הָאוּבָל⁴¹ אָפְסוּ מֵי אַפְסָיִם

"עֵנָב לֹא יָנוּב אַשְׁכּוֹלוֹת שָׁכָלוּ

“עָגְמוּ אֲגַמִּים וּמְלִילוֹת אֻמְלָלוּ”.

כָּאֵלֶּה לַבְּקָרִים זֶה הָמוֹן יוֹדִיעֵנִי

אֵלַי יִצְעַק לִבּוֹ, נַפְשׁוֹ יָרְעָה⁴² עָלֶיהָ

וִיפַלֵּל וִיבַקֵּשׁ וִיחַלֶּה פָנַי סֶלָה

נֶשֶׁף עֶרֶב וָבֹקֶר, וּבְבֵין הָעַרְבָּיִם

וַחֲצוֹת לַיְלָה וַחֲצוֹת יוֹם צָהֳרַיִם וָאָמֶשׁ

וּשְׁאוֹנוֹ אֵלַי עוֹלֶה כָּאֲרָיוֹת בַּיָּעַר

וּכְמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק כַּסּוּפָה וָסָעַר

וּתְחִנָּה לֹא הָיְתָה לוֹ מֵאִתִּי עֲדֶנָה

כִּי לֹא טוֹבָה הַשְּׁמוּעָה גַּם עָלָיו יַעֲבִירוּ

גַּם הָמוֹן בַּמּוֹרְדִים מָשַׁךְ אִתָּם יָדֵהוּ

סָר מִדַּרְכּוֹ תָמִים וַיֵּט אַחַר הַהֶבֶל

סִכְלוּת הֵבִיא בָיִת וּלְמִרְמָה קָרָא רֵעַ

וּשְׁפָטַנִי אֵל וּנְקָמַנִי גַּם מִמֶּנּוּ

עַל כֵּן לֹא אֶעֱנֵהוּ וּתְפִלּוֹתָיו שָׂתָמְתִּי⁴³

יִזְעַק וִישַׁוֵּעַ אֲנִי לֹא אֶשְׁמָעֶנּוּ

כִּי לֹא שָׁמַע גַּם לִי לִנְאֹם אֲשֶׁר נָאָמְתִּי.

שכל וּלְרַגְלֵי אֱמֶת אִם כֵּן בָּאוּ לוֹ כָל אֵלֶּה

וּלְרֶגֶל אַחַת קוֹרוֹת רַבּוֹת כִּי נֶאֱסָפוּ

הֲלֹא דָבָר הוּא, אוֹת כִּי הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי

כִּי מוֹצָאָם אֶחָד וּנְסִבָּה אַחַת לָמוֹ

כִּי חָלַף רוּחַ אֱמֶת נָטָה מִנִּי אֹרַח

כִּי מַמְרִים הִטּוּ לִבּוֹ רוּחָם בּוֹ הֵפִיחוּ

וּבְיַד נָשָׁיו בָּחַר צָדוֹת⁴⁴ נֶפֶשׁ הַגֶּבֶר

אֲשֶׁר חִצֵּי אֲהָבִים אֶל לִבּוֹ תִּמְרוֹטְנָה

גַּם חִצָּם בֵּין חִצֵּיהֶן עַל יִתְרָן כּוֹנֵנוּ

וּבְהַכּוֹת בּוֹ חֵץ זֶה נָסוֹג חִישׁ מִנִּי דָרֶךְ

כִּי אַהֲבַת כֻּלָם יַחַד עַד נַפְשׁוֹ נָגָעָה.

כִּי גַם זֹאת שָׁמַעְתִּי וּדְעִי נָא גַם אַתְּ אֵלֶּה

כִּי זֶה צִבְעוֹן הָאִישׁ וּשְׁמוֹ אָז לָךְ הִזְכַּרְתִּי

נָתַן גַּם אֶת בִּתּוֹ עַל אֱמוּנָה לוֹ אֵשֶׁת

לָהּ לִהְיוֹת שִׁפְחָה וּלְאִישָׁהּ אֱמֶת פִּילֶגֶשׁ

וּתְהִלָּה שֵׁם הַבַּת חֲנוּפָה לוֹ יָלָדָה

וּבִשְׁתֵּי נָשָׁיו אֵלֶּה כַּצִּפּוֹר צָדוּהוּ

כִּי מַה לֹּא יִתֵּן אִישׁ בִּשְׁתֵּי אֲהוּבוֹת אֵלֶּה.

וּבִפְשׁוֹעַ אֱמֶת גַּם הָמוֹן יִפְשַׁע בָּנוּ

כִּי הוּא אַחַר כָּל מוֹשְׁכוֹ כַּחֲמוֹר יֵלֶךְ שֶׁפִי

אַף כִּי אַחַר אֱמֶת אַחֲרָיו גַּם אֶתְנַהֵלָה

זוֹ הִיא חַטַּאת אֱמֶת וּמְשׁוּגוֹת הָמוֹן סֶלָה.

המלכה אֲנִי מֵעֵת הֱיוֹתִי אֶת אֱמֶת יָדָעְתִּי

רוּחוֹ חָזָק הוּא מֵעֵץ וּמֵאֲרִי אָמָרְתָּ

גַּם נִשְׂגָּב מִנָּשִׁים וּמִמַּמְרִים זָכָרְתָּ

לֹא לוֹ הָמִיר דַּעַת גַּם לֹא לוֹ שַׁנּוֹת טָעַם

וּלְשֵׁמַע אֹזֶן לֹא אַאֲמִין לֹא אֶגְמָר אֹמֶר

וּלְמַרְאֵה עֵינַיִם לֹא אֶשְׁפּוֹט לֹא אוֹכִיחַ

לִי חֵךְ לִטְעוֹם טָעַם הַחוֹדֵר אֶל תּוֹךְ אֹכֶל

אָז אֶל נָכוֹן אֵדָעָה וּבְבִטְחַת הַדַּעַת.

לָכֵן עָדָיו תִּגַּע, שֵׂכֶל! בֵּית הָמוֹן בּוֹאָה!

וּבְעֵינֶיךָ אֱמֶת תַּבִּיט בִּינָה וַחֲקוֹרָה

וּרְאֵה מָה הָיָה לוֹ הִתְבּוֹנֵן וּמְצָא דָעַת

וַאֲנִי אֵדַע אִם תִּיגַע וּתְגַלֶּה כָל עֹמֶק

וַאֲשֶׁר תִּמְצָא תַּגִּיד לִי, תֹּאמַר עִם הַסֵּפֶר

אוֹ תִקְרָא לִי (אִם תִּרְאֶה) וַאֲנִי אָבוֹא שָׁמָּה

וּשְׁנֵינוּ שָׁם יַחַד תַּעֲלֻמָּה אוֹר נוֹצִיאָה

בִּשְׁאוֹל אִם תֵּחָבֵא מִשָּׁם אוֹתָהּ נָבִיאָה.

שכל אֵיךְ לֶאֱמֶת אֵלֵכָה, וַאֲנִי לֹא לוֹ נִקְרֵאתִי

מֵאָז יָצָא עִיר הַמְּלוּכָה וּבָא עַמּוֹנָה

וּכְמוֹ הוּא לֹא עוֹד יֹאבֶה כִּי אֵלָיו אָבוֹאָה

וּבְפַתְשֶׁגֶן⁴⁵ כִּתְבֵי דָתָיו אִם מֵחוֹל רָבּוּ

לֹא לִי עָרַךְ מִלִּים וּשְׁמִי לֹא זָכַר בָּמוֹ

לֹא אֶחָד בָּהֵמָּה דּוֹבֵר בִּי מָה וּמְאוּמָה

וּשְׁאָלַנִי מִי אָתָּה, עַתָּה כִּי אָבוֹאָה.

המלכה הֲלֹא בִּשְׁמִי תָבֹא הֵן אֲנִי אֶשְׁלָחֶךָ

וּלְבַקֵּשׁ פָּנָיו בִּשְׁמִי מֵעוֹדְךָ הִסְכַּנְתָּ

וּבַל יֶעֱרַב לִבּוֹ לִשְׁאוֹל אוֹתְךָ מִי אָתָּה.

שכל אֲשֶׁר לִבּוֹ חִישׁ סָג⁴⁶ וַאֲשֶׁר רוּחוֹ הוּמָרָה

אֲשֶׁר בָּחַל גַּם בָּךְ וּבִי אֲנִי הָעָבֶד

הֲלֹא הוּא גַם יָעֵז לִשְׁאוֹל אוֹתִי כָּאֵלֶּה.

הַשֵּׁנִית. מָה אֵרֶא וּכְבָר אֶת כֹּל חָזִיתִי

לִבִּי רוֹאֶה מֵרָחוֹק מֶה עֵינַי יוֹסִיפוּ.

המלכה לֹא אַחַת וּשְׁתַּיִם זֶה שֵׂכֶל הֶרְאִיתִיךָ

כִּי מֵרֵאשִׁית לֹא בָרוּר עֵינֶיךָ תֶחֱזֶינָה

כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר תִּשְׁגֶּה טֶרֶם תָּשִׂים לִבֶּךָ

וּכְמוֹ מִלְּפָנִים דִּמִּיתָ וּבְעוֹדְךָ נָעַר

כִּי אֶרֶץ בָּהּ תַּעֲמוֹד גַּם הִיא עִמְּךָ עוֹמָדֶת

וּמֵעֵבֶר לִמְקוֹם שִׁבְתָּךְ אֵין שָׁם כָּל שָׁבֶת

וּמִסָּבִיב לָהּ תִּסּוֹב שֶׁמֶשׁ וּצְבָאֶיהָ

וּפְעָמִים לַאֲלָפִים גָּדְלָה אֶרֶץ מֵהֵמָּה

וּמִקֶּרֶב הַמְּאוֹרוֹת קַרְנֵי אוֹר יֵצֵאוּ

וּלְהָאִיר אַךְ אֵלֶיהָ כָּל אֵלֶּה נִבְרָאוּ.

אֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר מוֹסְדוֹת תֵּבֵל הֵמָּה⁴⁷

הַשֶּׁמֶשׁ אַחַת הִיא אֵין שֵׁנִי לַיָּרֵחַ

גַּם אֵין עוֹד כּוֹכָבִים לֹא עֵינֵנוּ תִּרְאֵמוֹ

מִמַּעַל לָמוֹ אֵין כֹּל כִּי אִם אַךְ שָׁמָיִם

כַּדּוֹק וִירִיעָה כָּאֹהֶל וּרְאִי נִמְתָּחוּ

אַךְ שָׁלֹש רוּחוֹת בָּמוֹ וּרְבִיעִית אֵינֶנָּה

וּמוֹשָׁב לֵאלֹהִים הֵמָּה כִּסְאוֹ לָשָׁבֶת.

עוֹד רַבּוֹת כָּאֵלֶּה מַחֲשָׁבוֹת אַלְפֵי אָלֶף

מוֹרָשֵׁי לִבְּךָ הֵם טֶרֶם בַּיָּמִים בָּאתָ

עַד לֹא בָם חָקַרְתָּ עַד לֹא בָם הִתְבּוֹנַנְתָּ

כִּי כֻלָּם אַךְ תַּהְפּוּכוֹת וּרְעוּת רוּחַ הֵמָּה

גַּם עוֹד רַבּוֹת כּוֹנַנְתָּ לֹא כֵן הֵמָּה לָמוֹ

וּרְאֵה כִּי גַם עַתָּה בִּרְאוּת לִבְּךָ שָׁגִיתָ

כִּי מִי אוֹתִי יָעַץ וּמִי זֶה הִשִּׁיאַנִי

לָקַחַת בַּת הָמוֹן אִשָּׁה לֶאֱמֶת שָׂרֵנוּ

וּבִכְפַר עַמּוֹנָה יָמִיר בֵּית מַלְכוּת סֶלָה.

הֲלֹא אַתָּה שֵׂכֶל! וּלְטוֹב לָנוּ דִּמִּיתָ

וּלְמַרְאֵה לִבְּךָ הַיּוֹם וּכְפִיךָ הֵן עָתָּה

לֹא הֵיטַבְתָּ אָז לִרְאוֹת לֹא טוֹב אָז יָעָצְתָּ

וּמִי זֶה יוֹדֵעַ אִם לֹא גַם זוֹ הַפָּעַם

לֹא זָרוֹת וַהֲפוּכוֹת יִרְאֶה יַחַז לִבֶּךָ

וּבִבְחִירִי זֶה אֱמֶת חִנָּם תִּתֶּן דֹּפִי.

לָכֵן אֵין טוֹב שֵׂכֶל! מֵאֲשֶׁר תָּבוֹא אַךְ שָׁמָּה

שָׁם בִּמְקוֹם אֱמֶת מָה הָיָה לוֹ נָקֵל דָּעַת

וּבְדָבָר קָרוֹב לָנוּ קָרוֹב גַּם לִשְׁמוֹעַ

הֵן רַבִּים לִי אֲנָשִׁים יֵלְכוּ לָנוּ שָׁמָּה

וּלְהִתְבּוֹנֵן בֶּאֱמֶת אֵין אִישׁ מִבַּלְעָדֶיךָ

אָחִיךָ הוּא מֵאָז תִּשְׁכַּל סֶכֶל יָדֶךָ.

שכל הֵן טוֹב לִקְחֵךְ חָכְמָה מִכָּל תַּחְבּוּלוֹת שֵׂכֶל

וּמוֹעֲצוֹת הַמַּלְכָּה מִמְּזִמּוֹת עֲבָדֶיהָ

וּכְיֵין הַטּוֹב חִכֵּךְ כִּשְׁמֵךְ חָכְמָה עַל כָּכָה

לֵאלֹהִים וַאֲנָשִׁים אַתְּ וּלְאָדָם אַךְ אָנִי

אַתְּ בֵּאלֹהִים תִּמְלוֹכִי וּבוֹ מָצָאת דָּעַת

וַאֲנִי כֶּאֱנוֹשׁ אַשְׂכִּיל וּבְדַעַת הֵן קַלּוֹתִי

וּלְפִי לָכֵן יָד אָשִׂים לָלֶכֶת הִנֵּנִי

הִנְנִי בָא בֵית הָמוֹן וֵאלֹהִים יַעַזְרֵנִי.

(הולך)

מחזה ח    🔗

(בית המון, בנשף בערב יום)

(פתיות ואמונה, ועקשות בתה נשענת על ברכי אמונה, ושכל בא.)

אמונה ופתיות (בהכירן אותו): שֵׂכֶל! הוֹי, בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ הֲלוֹם אִישׁ הַדָּעַת

וּמַה זֶה כִּי עַד כֹּה אֵלֵינוּ לֹא נִרְאֵיתָ?

שכל: הַמְעַט לִי שָׂרוֹתַי! בַּמְּדִינָה וּבְעָרֶיהָ

עֲבוֹדַת הַמַּלְכָּה וּפְקֻדַּת הַמִּשְׁמָרֶת

לַעֲמוֹד עַל חַכְמֵי לֵב בָּעִיר וָעִיר בַּשָּׁעַר

וּדְבַר הַמַּלְכָּה וֶאֱמֶת עַל לִבָּם לִנְטוֹעַ

וּלְשָׁרֵשׁ כָּל מֶרִי כַּהֲגוֹת סִיגִים מִכָּסֶף

וּלְשַׁכֵּל הַמְסַכְּלִים עֲצַת אֱמֶת שָׂרֵנוּ

לִשְׁפּוֹט דָּבָר קָרוֹב עַל פִּי חֻקִּים אֵדָעָה

וּלְהַגִּישׁ עַד הַמַּלְכוּת דָּבָר יִרְחַק מִנִּי

וּבֵין הַמַּלְכָּה אֶעֱמוֹד וּבֵין חֲכָמֶיהָ

בִּמְדִינוֹת מֶמְשַׁלְתָּהּ וּבְכָל עִיר וּבְכָל פֶּלֶךְ

גַּם לִמְצוֹא הַשָּׂר אֱמֶת לִמְבַקְּשֵׁי פָנֵיהוּ

וּלְהַגִּישׁם אֵלָיו אִם גַּם חֶדֶר בֶּחָדֶר.

גַּם עַתָּה אַךְ לַמִּצְעָר אֶת לִבִּי פָנִיתִי

עָזַבְתִּי אֶת מִשְׁמַרְתִּי וַאֲלֵיכֶם אַךְ בָּאתִי

אַךְ לִשְׁאוֹל לִשְׁלוֹמְכֶם וּשְׁלוֹם אֲדוֹן הַבָּיִת

וּשְׁלוֹם אֱמֶת הַשָּׂר אַהֲבָתוֹ לִי נִפְלָאָה

מֵאַהֲבַת אִישׁ רַעְיָתוֹ מִכָּל חֶמְדַּת נֶפֶשׁ.

פתיות: כֵּן הוּא!

אמונה: אֲבָל לוּ גַם אֱמֶת כֵּן יֶאֱהָבֶךָ

וַאֲנִי שֵׁם שֵׂכֶל עַל פִּיו וּלְטוֹב יַזְכִּירֶךָ

מֵאָז בּוֹאוֹ עַד עַתָּה לֹא עֲדֶן שָׁמָעְתִּי

גַּם בִּרְבוֹת אֲמָרָיו וּדְבָרָיו אִם עָצֵמוּ.

פתיות: גַּם אִם דִּבֶּר בָּךְ צִבְעוֹן אָז גַם חֲתָנֵנוּ…

אמונה: רַב לָךְ אִמִּי! – מַה צִּבְעוֹן? – וּמֶה חֲתָנֵנוּ? –

(שכל נאנח)

וּמַה זֶּה תֵּאָנַח אִם לֹא אֲהֵבְךָ גָּבֶר

וַאֲנִי הֲלֹא אִשְׁתּוֹ וּבַל נֶאֱנָחָה אָנִי –

אִם בַּת צִבְעוֹן אֲמָתִי אֲהֵבָהּ מִמֶּנִּי

בֵּיתָהּ יִשְׁכּוֹן תָּמִיד גַּם עַתָּה הִנּוֹ שָׁמָּה

"וּתְהִלָּה עוֹד גַּם יֹאמַר מֵאֱמוּנָה אָהָבְתִּי

"וּלְמַעַן יִתֵּן צִבְעוֹן בִּתּוֹ זוֹ לִי אֵשֶׁת

“לָקַחַת אָז גַּם אוֹתָךְ אַךְ לוֹ שָׁם נִרְצֵיתִי”.

פתיות (אל אמונה): כַּאֲשֶׁר תֶּאֱהַב אִשָּׁה אִישׁ כֵּן הוּא יֶאֱהָבֶנָּה

וּפָנַיךְ כַּאֲשֶׁר הֵם כֵּן תִּרְאִים בַּמָּיִם

וּלְבָבֵךְ כַּאֲשֶׁר יֶהִי כֵּן לָךְ לֵב הַבָּעַל.

שכל: הַאֶת אֱמֶת הַשָּׂר אֱמוּנָה לֹא אָהֵבָה

הֲלֹא אֶזְכּוֹר עַד מָה אַהֲבָתָהּ אָז הִגִּיעָה?

פתיות: עַד מָה אָז הִגִּיעָה גַּם אֲנִי אָז רָאִיתִי

אַךְ דַּע שֵׂכֶל וּשְׁמָעָה חִקְרֵי לִבְּךָ הָבָה

כִּי אַךְ בָּא אָז אֵלֵינוּ זֶה אֱמֶת הַבָּיְתָה

וַיְהִי אַךְ כִּרְאוֹתָהּ אַךְ שָׂמָה בוֹ עֵינֶיהָ

כֵּן פֶּתַע יָרְדוּ דִמְעָה עַד כִּמְעַט נִגָּרוּ

וַתְּנַבֵּא לָהּ אַךְ רָע וּבְשֵׁם לִבָּהּ נִבָּאָה

וּמִבְּלִי נֵדְעָה מַה זֹּאת, מֵאָז עַד גַּם עָתָּה

כִּי כֵן תַּעֲשֶׂה תָמִיד אַךְ תִּבְכֶּה כִּי תִרְאֵהוּ

וּרְאֵה כִּי נֶהְפַּךְ הוֹדָהּ יִפְעָתָהּ אֵיךְ סָפָה

גַּם סָר כֹּחָה מִמֶּנָּה וּמְאֹד גַּם רוֹפָפָה

עַד כִּי כָל רוֹאֶיהָ הָהּ! לֹא עוֹד יַכִּירוּהָ

יֹאמְרוּ הֲזֹאת אֱמוּנָה אֲשֶׁר אִשַּׁרְנוּהָ

וַיְנַכְּרוּ כָל אָשְׁרָהּ וַיִּתְּנוּ בָהּ כָּל דֹּפִי

דֵּרָאוֹן בּוּז וָגֹעַל תַּחַת הוֹד וָיֹפִי

וּרְאֵה וּדְעֶה שֵׂכֶל! וִיהִי לָךְ זֶה אוֹת פֶּלֶא

כִּי מֵעֵת הָיְתָה אֶל אֱמֶת הָיוּ כָל אֵלֶּה

כַּאֲשֶׁר אָז בֶּאֱמוּנָה הֵעִיד מִרְמָה לֹא אַחַת

כִּי לֹא תִתְעַלֵּס בֶּאֱמֶת לֹא תִמְצָא בוֹ נָחַת.

שכל: לוּלֵא כִּי זֶה בֵית הָמוֹן וּבוֹ אַתְּ, יָדָעְתִּי

אֲזַי לֹא הִכַּרְתִּיהָ חֵי נַפְשִׁי! גַּם אָנִי

וַאֲנִי אָז אָמַרְתִּי אִם אַךְ לֶאֱמֶת תִּתְּנוּהָ

עוֹד תֶּחְזַק תּוֹסִיף אֹמֶץ גַּם תִּיף עוֹד כִּפְלָיִם.

(מוחה דמעה מעל פניו ואמונה תביט אליו ונותנת גם קולה בבכי)

פתיות: וּמַה תִּבְכִּי עַתָּה הֲלֹא אֱמֶת פֹּה אָיִן?

אמונה: הַבִּיטִי אֶל שֵׂכֶל כִּי גַם עֵינָיו תִּדְמַעְנָה

וּלְרַגְלֵי דִמְעוֹתָיו גַּם דִּמְעוֹתַי יָצָאוּ

כִּי נָגְעוּ עַד לִבִּי מִבְּלִי אֵדְעָה מַדּוּעַ

וּכְמוֹ בִכְיוֹ וּבִכְיִי בָּכוּת אַחַת הֵמָּה.

עקשות (בשום ידה על פי אמונה): (הֵן עוֹד עִם הָאִישׁ הַלָּז לֹא אֶתְּנֵךְ לָשִׂיחַ

תּוֹסִיפִי דַבֵּר עִמּוֹ עוֹד תּוֹסִיפִי בֶכִי.)⁴⁸

שכל: וּלְמִי הַבַּת הַלֵּזוּ כִּי פִיךְ הִיא סוֹגָרֶת?

עקשות: וּלְמִי זֶה גַם אַתָּה אִם אוֹתִי לֹא יָדָעְתָּ.

אמונה: הֵן בִּתִּי הִיא שֵׂכֶל! בַּת אֱמֶת אֲדוֹנֶיךָ!

שכל: וּשְׁמָהּ?

עקשות: נִפְלָאוֹת רַבּוֹת לָנוּ וּשְׁמִי גַּם הוּא פֶלִאי.

פתיות: קָרָא לָהּ עִקְּשׁוּת פִּי אֱמֶת אָבִיהָ

וּבִתִּי הַמְבַכָּה בַּת אוֹנִי לָהּ קָרָאָה.

שכל: שִׁלְחִי נָא אֶל אֱמֶת לִקְרוֹא לוֹ לָבֹא הֵנָּה

כִּי כָלְתָה נַפְשִׁי לוֹ לִרְאוֹת פָּנָיו נִכְסַפְתִּי

אִמְרוּ אֵלָיו כִּי בָא, וּבְשֵׁם הַמַּלְכָּה, שֵׂכֶל.

עקשות:* וּמָה אִם גַּם בָּאתָ הַאִם יֶחֱרַד אֵלֶיךָ?!

פתיות (לאמתה): רוּצִי נָא בֵּיתָה צִבְעוֹן לֶאֱמֶת פֹּה תִקְרָאִי.

(רצה)

שכל: וּלְאָן הָלַךְ הָמוֹן גַּם זֶה צִבְעוֹן מוֹרֵהוּ

כִּי עַד כֹּה לֹא אֶרְאֵם אֵיפֹה עַד כֹּה אֵחֵרוּ?

עקשות: לֹא הֵם אֵחֵרוּ כִּי אִם אַתָּה בּוֹא הִקְדַּמְתָּ

לִקְדוֹשִׁים בָּאָרֶץ, וּבַל לָמוֹ נִקְרֵאתָ

וּמַה לָּהֶם וָלָךְ כִּי תִשְׁאַל אֵיפֹה הֵמָּה

כִּי תַחְפֹּץ לִרְאוֹתָם כִּי תִדְרוֹשׁ תַּחְקוֹר לָמוֹ.

פתיות: מַה תִּרְאֶה בִּפְנֵי הָמוֹן – לֹא לִרְאוֹת פִּלַּלְתָּ

אֵיךְ פָּנָיו חָוָרוּ, קוֹמָתוֹ אֵיךְ שָׁחָחָה?

כִּי תִבְכֶּה מֵרְאוֹת פָּנָיו הֵן בֶּטַח אֵדָעָה.

(בוכה)

שכל: וּמַה זֹּאת?!

עקשות: הֲכֹל תָּתוּר לָדַעַת אַתָּה הָאוֹרֵחַ!

פתיות (בבכיתה): הֲטֶרֶם תֵּדַע מֶה הָיָה לָנוּ?

וּבְעִנְיַן רָע וָמָר כִּי אָבַד כָּל עָשְׁרֵנוּ

וּמָה הוָֹה גַּם צָרָה עָלֵינוּ לֹא בָאָה

שִׁדָּפוֹן וּבַצֹּרֶת גַּם חֳלִי גַּם דָּבֶר

גַּם עֹנִי רֵישׁ וָחֶסֶר קָלוֹן בּוּז וָנֶכֶר

שֹׁד וָשֶׁבֶר…

שכל: הֶחֱשִׁי! וּכְבָר הַכֹּל שָׁמָעְתִּי

גַּם צַעֲקוֹת הָמוֹן אֶל הַמַּלְכָּה שָׁם רָאִיתִי.

עקשות: כִּי יִצְעַק יָדַעְתָּ עוֹד תֵּדַע כִּי גַם תַּעַן.

פתיות: וּלְרִיק שַׁוְעָתוֹ וּתְפִלּוֹתָיו רֵיקָם שָׁבוּ

כִּי תַאְטֵם אָזְנָהּ מִפִּיו וּלְקוֹלוֹ לֹא תַעַן

קוֹלוֹתָיו לֹא כָלוּ דִּמְעוֹתָיו לֹא תִדְמֶינָה.

וּמִבַּלְעֲדֵי הַמּוֹרֶה אֵין עוֹד עוֹזֵר לָנוּ

וּכְבָר תַּמְנוּ בָּרָעָב לוּלֵא הֶחֱזִיק בָּנוּ.

הֲלֹא הוּא אַךְ מוֹרֶה, וִילַמֵּד בִּמְעַט שֶׂכֶר

וַיְלַקֵּט מַשְׂכֻּרְתּוֹ בִּמְלַאכְתּוֹ זוֹ אִתָּנוּ

וַיִּתֵּן גַּם אוֹתוֹ אֶל הָמוֹן בַּעֲבוֹט בָּגֶד

וּבְמַרְבִּית לֹא רָב וּבְנֶשֶׁךְ מִצְעָר בֵּינֵינוּ

כִּי לֹא יַעֲבוֹר אֶת הָרֹאשׁ⁴⁹ מִיָּמִים יָמִימָה

אַף כִּי לֹא כַתּוֹרָה קַחַת מַרְבִּית וָנֶשֶׁךְ

הֲלֹא אַךְ בַּעֲבוּרֵנוּ יַהֲפוֹךְ לָאוֹר חֹשֶךְ.

אַף כִּי בִּשְׁלֹש הַשָּׁנִים יָרַשׁ כָּל כַּסְפֵּנוּ

וּבְגָדֵינוּ כֻלָּם אֶל חֶדְרוֹ קִוּוּ לָמוֹ⁵⁰

אֲבָל כָּל הַכֶּסֶף הוֹלֵךְ וָשָׁב אֵלֵינוּ

כִּי נָשׁוּב נִלְוֵהוּ שָׁנָה שָׁנָה וּכְקֶדֶם

וּבְכָל שָׁנָה עַל כֵּן אַךְ בֶּגֶד לוֹ נוֹסִיפָה

כִּי יָשׁוּב גַּם הַנֶּשֶׁךְ וּבְרֹאשׁוֹ יֵחָשֶׁב

אֶפֶס כִּי שָׁנָה זוֹ לֹא עוֹד נִהְיָה כָּל שֶׂכֶר

בַּמִּקְנָה וּמִמְכָּר הוֹרָה צִבְעוֹן אוֹתָנוּ

לַעֲשׂוֹת עִם מִרְמָה רֵעוֹ וַאֲנָשָׁיו גַּם יָחַד

וַנֹּאכַל גַּם אָכוֹל עַד כִּי תַם כָּל הַכֶּסֶף.

(בספוק כף)

וַעֲנִיִּים נַעֲנִים נַחְנוּ! – וַעֲרֻמִּים נוֹתַרְנוּ! –

וּבְאֵין עֲצַת נֶפֶשׁ הֵן כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ!

כִּי מִכָּל רֵעֵי אֱמֶת אֶת מִי נִוָּעֵצָה

אִם אַךְ דַּלַּת עַם לוּז אֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ

וּמֵחַכְמֵי הָעִיר לֹא עוֹד יָבוֹא אִישׁ הֵנָּה

עוּצָה נָּא אַתָּה שֵׂכֶל! וּמְצָא מֶה עוֹד נָעַשׂ

וִישַׁנֶּה דִינוֹ שַׁדַּי, שַׁדּוּן⁵¹ שֹׁד וָכָעַס.

(בוכה)

שכל: וּמַה יָּעַץ אֱמֶת מַה צִּבְעוֹן הוֹרָה דָרֶךְ?

עקשות: מַה לָּךְ לַעֲצָתָם הֲתִיעָצֵנוּ גַם אָתָּה?

הֵן אַחֲרֵי עֲצַת אָבִי לֹא עוֹד יִיעַץ גָּבֶר

דֶּרֶךְ לֹא הוֹרָה צִבְעוֹן לֹא אַתָּה תּוֹרֶנָּה.

פתיות: רַבּוֹת יָעָצוּ וּגְדוֹלוֹת עֲשׂוֹת הִפְלִיאוּ

הַאוּכַל סַפֵּר כֻּלָּהּ הֵן אַךְ אִשָּׁה אָנִי

אֲבָל עַד כֹּה לֹא עָזְרוּ עוֹד לֹא מָה הוֹעִילוּ.

שכל: סַפְּרִי נָא שָׂרָתִי! אָבִין אִם גַּם תַּמְעִיטִי.

עקשות: לֹא שֶׁמֶץ דִּבְרֵיהֶם לָדַעַת לָךְ נִתָּנוּ

וּלְמַעְלָה הֵם מִמְּךָ לֹא תַגִּיעֵם יָדֶךָ.

פתיות: לִדְרוֹשׁ אֶל הַמֵּתִים שׁוֹכְבֵי קֶבֶר הוֹרוּנוּ

לֶאֱחוֹז אָרְחוֹת דֶּרֶךְ לִמְקוֹם קִבְרוֹת הוֹרֵינוּ

בַּקֵּשׁ אוֹתָם כֹּה וָכֹה בֶּעָרִים נִקְבָּרוּ

וּבְאָזְנָם לִצְעוֹק כָּל הַקּוֹרוֹת סַפֶּר לָמוֹ

וּלְהִתְנַפֵּל עַל קִבְרָם, גַּבֵּי בָּתֵּי חֹמֶר

עַל גַּלֵּי עֲפָרוֹת וּלְרַגְלֵי הַמַּצָּבֶת

גַּם אֲנִי גַם אֱמוּנָה גַּם הָמוֹן וָהֵמָּה

וּבְחוּט גַּם יִמַּדּוּ כָּל קִבְרוֹתֵיהֶם יַחַד

וּלְהַעֲלוֹתוֹ בַנֵּרוֹת לַמֵּתִים הָאֵלֶּה

וּכְנֵר שִׁבְעַת יָמִים, רִאשׁוֹנִים בִּימֵי אֵבֶל

וּכְנֵר שָׁנָה שָׁנָה, יוֹם בּוֹ עָלֵינוּ מֵתוּ.

גַּם חָשְׁבוּ עִתִּים, יָמִים גַּם לֵילוֹת בָּחָרוּ

עֵת יִשְׁלַט כּוֹכָב זֶה, עֵת יִמְשׁוֹל עַל מִשְׁנֵהוּ

בָּם יִפְעַל הָמוֹן כֹּה וָכֹה, כַּאֲשֶׁר הוֹרוּהוּ

כָּזֹאת גַּם כָּזֹאת יַגִּיד, כֹּה יַבִּיעַ אֹמֶר

וּבְאָמְרוֹ יַחֲשׁוֹב אֵלֶּה, אוֹ כֵן וָכֵן יַעַשׂ.

וּבִשְׁמוֹת אֱלֹהִים, רַבִּים וַעֲצוּמִים לָמוֹ

הִשְׁבִּיעוּ כָל שׂוֹטְנָיו וּמְחַבְּלֵי כָל פָּעֳלֵהוּ

וּשְׁמוֹתָיו אֵלֶּה ושְׁמוֹת כָּל לוֹחֲמָיו גַּם יָחַד

עַל עוֹר חַיָּה יִבְחָרוּ בַּחֲרָדָה כִּתֵּבוּ

עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ בִּכְלִי חֶרֶשׁ כָּלִיל נִשְׂרָפוּ

וּבְאַף כֻּלָּנוּ עֲשָׁנָם הֶעֱלוּ בַכֹּחַ

עַד כִּמְעַט נֶחֱנַקְנוּ מֵרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ.

וּשְׁמוֹת מַחֲנוֹת שָׂטָן עַל כָּל בַּלָּהוֹת מֶלֶךְ

וּשְׂעִירֵי הָעֲזָאזֵל גַּם שֵׁדִים שָׂרֵי קָטֶב

וּמַלְאָכִים הַמְחַבְּלִים בִּשְׁמוֹתָם יַחֲרִידוּ –

חָרְתוּ בִשְׁחוֹר נֵר דֹּנַג, וּבָאֵשׁ הֶעֱלוּהוּ

וּבְעוֹר כֶּשֶׂב כָּתְבוּ וּבְדָמוֹ שֵׁם שַׂר דָּבֶר

בַּתַּעַר חָרוּשׁ בּוֹ שֵׁם אֵל, אוֹתוֹ גָּזָרוּ.

וּלְשׁוֹנִי כָבְדָה, מִמַּלֵּל לָךְ שֵׁמוֹת אֵלֶּה

כִּי גַם שִׁנֵּי גֶבֶר כִּמְעַט בָּם תִּשָּׁבַרְנָה.

גַּם שַׂר הַחֲלוֹמוֹת בִּתְרוּעוֹת שׁוֹפָר הוֹרִידוּ

וּלְהַעֲלוֹת לָמוֹ בַּחֲלוֹמָם מֵתִים צִוּוּהוּ

וּלְדַרְיוֹשׁ⁵² מֵהֵמָּה מָה אַחֲרִית צָרוֹתֵינוּ.

גַּם אֶת נַפְשׁוֹתֵימוֹ אָז הֶעֱלוּ הַשָּׁמָיְמָה

אוּלַי הֵן מֵאַחֲרֵיהֶן שָׁם דָּבָר תִּשְׁמַעְנָה

וּבְכֵן הֶחֱיוּ הַמֵּתִים גַּם חַיִּים הֵמִיתוּ.

גַּם רָאוּ בַכָּבֵד וּבְגוֹרָלוֹת שִׁאֵלוּ

וּלְמַעְלָה בִּסְבַךְ הָעֵץ קַרְדֻּמּוֹת הֵבִיאוּ

וּזְרָקוּם מֵאֶרֶץ אֶל רֹאשׁ אֶרֶז בַּיָּעַר

יִוָּדַע אִם נֹאחֲזוּ בוֹ אוֹ אָחוֹר יִפּוֹלוּ

וּדְבָרָם אָז יִוָּדַע אִם טוֹב אִם רָע יֶהִי.⁵³

גַּם בִּמְרוּצוֹת חַיְתוֹ יַעַר עַל רֹחַב דָּרֶךְ

אוֹתוֹתָם אָז שָׂמוּ, אוֹ בַנְּחָשִׁים נִחֵשׁוּ

וּלְחָשִׁים הוֹרוּנוּ נֹכַח שֶׁמֶשׁ נֹאמֵרָה

וּלְעֵת תֵּצֵא אוֹ תָבוֹא, אוֹ מוּל הַיָּרֵחַ

וּבְעֵת יִיטַב אֵל וּבְעֵת לֹא אַפּוֹ בָהּ יִחַר

עֵת דִּינוֹ לֹא יָדוֹן בָּהּ עֵת רַחֲמָיו יִגְבָּרוּ

אָז אֵלָיו נִצְעָקָה נֶרֶב לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחֵנוּ

בִּתְהִלּוֹת וּתְפִלּוֹת הֵם לַבְּקָרִים חִדֵּשׁוּ

אַךְ חֲתוּמוֹת וּסְתוּמוֹת כִּי עַל כֵּן קָדֵשׁוּ

בִּלְשׁוֹנוֹת הַשּׁוֹנוֹת יַחַד בָּם יִתְבּוֹלָלוּ

וּבְכָל עֹמֶק שָׂפָה בַּל יָבִין בָּם כָּל גָּבֶר

כִּי אִם הָאֱלֹהִים, יַעַן אֵלָיו אַךְ תֻּקָּנוּ –

וּבַחֲלִיפוֹת צָרוֹת לֹא אוֹתָנָה נַחֲלִיפָה

כִּי אֶל כָּל צָרָה יֹאמְרוּ, כַּצְּרִי הֵם תּוֹעֵלְנָה

בָּם נִקְרָא אֶל מַלְאָכָיו שָׂרֵי טוֹבַת אָרֶץ

(אֲשֶׁר בַּל עָלָיו הִיא וּבְיָדוֹ עוֹד אֵינֶנָּה

כִּי אִם לִקְדוֹשִׁים אֵלֶּה כִּי נִתְּנָה אֵלֵימוֹ)

וּבְמַלְכוּת שָׁמַיִם הֵם רִאשׁוֹנָה יֵשֵׁבוּ

וּלְהַעֲלוֹת הַתְּפִלּוֹת עַד לִשְׁמֵי הַשָּׁמָים

וּלְכִסֵּא שַׁדַּי יַגִּישׁוּם מֵהֶם נִשְׁאָלָה.

אוֹ עוֹד נַגְבִּיהַ עוּף עַד אֲצוּלֵי רוּחֵהוּ⁵⁴

וּכְמוֹהֶם כָּמוֹהוּ, חֲלָקָיו בּוֹ הֵם הֵמָּה.

שכל משתומם ובידיו יאחד בשערות ראשו למרטם

וּמַה זֶּה תִשְׁתּוֹמֵם שֵׂכֶל! גַּם תֹּאחֶז שָׂעַר⁵⁵

הֲלֹא עַד אֵל אֵלִים דַּעַת צִבְעוֹן הִגִּיעָה

וּלְעֵת בָּא אֱמֶת הֵנָּה גַּם הִיא פֹה הוֹפִיעָה

עַל כֵּן עַל שֵׁם אֱמֶת הִיא בֵינֵינוּ נִקְרָאָה

וּקְדוֹשָׁה בִמְאֹד כִּי לֹא נָבִין בָּהּ לִמְאוּמָה –.

לוּ גַלּוֹת עוֹד אוּכַל אֶת כֹּל מֵהֶם שָׁמַעְתִּי

אוֹ אָז הִשְׁתּוֹמַמְתָּ וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ אָחָזְתָּ

אֲבָל אַךְ הַסְתֵּר דָּבָר הֵמָּה הִזְהִירוּנוּ

וּכְבוֹד אֵל אֱלֹהִים הוּא עַל כֵּן נַעְלִימֵהוּ

פֶּן יִשְׁמַע זֹאת אִישׁ בַּעַר וִיצַחֵק בֵּאלוֹהַּ.

שכל: הֲלֹא לִי תַגִּידִי כִּי לֹא בַעַר אָנֹכִי

אֲנִי לֹא אֶצְחַק כִּי אִם בָּכֹה אֶבְכֶּה סֶלָה! –

עקשות: לֹא אָזְנֶיךָ תִשְׁמַעְנָה תַּעֲלוּמוֹת כָּאֵלֶּה

וּמְאֹד נַעֲלֶה סוֹדָם מִגֹּבַהּ עֵינְךָ שֵׂכֶל!

פתיות (בלחש): הֵן צִבְעוֹן וֶאֱמֶת אֶת כָּל נָשָׁיו גַּם יָדָעוּ⁵⁶

וּפַאֲתֵי אִישׁ וּזְקָנִים, בּוֹ הֵמָּה מָצָאוּ

גַּם מַעֲרֵי נָשִׁים⁵⁷ אֵלֶּה בַּשֵּׁמוֹת יִקְרָאוּ

וִימֵי נִדָּתָן וַהֲרוֹתָן רֹאשָׁם יִשָּׂאוּ

הֵם שׁוֹמְרֵי עֵת עוֹנָתָן אַחֲרֵי הִתְחַטָּאוּ

וּלְכָל נֵתַח וִיצוּר בָּם שֵׁם אַחֵר נָשָׂאוּ

בִּיצוּרֵי צַדִּיק יִשְׁכּוֹנוּ אוֹתָם נִמְלָאוּ

עַל כֵּן זֶה צִבְעוֹן וֶאֱמֶת גַּם כֵּס יָהּ נִקְרָאוּ.

מֵי זָכָר וּנְקֵבָה קָרְאוּ לַאֲשֵׁר קָרָאוּ –

גַּם אָרוּךְ וּקְצַר אַפַּיִם שָׁם שָׁם נִמְצָאוּ

וּמֵאַף קָצָר זֶה צָרוֹתֵינוּ יָצָאוּ

וַחֲמָתוֹ שׁוֹתָה רוּחֵנוּ –. וּדְבָרַי לָעוּ.⁵⁸

(שכל קורע בגדיו)

(אל נפשו): הָהּ חֲרָפוֹת נֶאָצוֹת גִּדּוּפֵי אֵל סֶלָהּ!!

עקשות: וּבְגָדָיו הֵן קָרַע מֵרֹב קִנְאָה וָכָעַס

מִשְּׁמוֹעַ רָאמוֹת עָלָיו וּגְבוֹהוֹת עָלֵימוֹ.

פתיות: וּמַה זֶּה הַבְּגָדִים אֲהָהּ שֵׂכֶל קָרַעְתָּ?!

שכל: צָרוֹתֵיכֶם הִזְכַּרְתְּ וּבְגָדַי לֹא אֶקְרָעָה. –

אֲבָל הֲלֹא לֵאלֹהִים נִסְתָּרוֹת כָּאֵלֶּה

יָדַעְתִּי כִּי עוֹד רַב לָךְ – גַּם רַב לָךְ וָדֹמִּי!

הַנִּגְלוֹת הֵן לָנוּ עַל כֵּן נָא לִי אֱמוֹרִי

מַה יַעֲנוּ צִבְעוֹן וֶאֱמֶת בַּעֲשׂוֹתָם כָּל אֵלֶּה

וּלְלֹא הוֹעִיל עַד מָה וּלְלֹא עֵזֶר וָיֵשַׁע

כִּי רִפְּאוּ אֶת מַכַּתְכֶם וַעֲדֶן לֹא נִרְפָּאָה

גַּם קָרְאוּ לֵאלֹהִים – הֲגַם הוּא לֹא יַעֲנֵמוֹ? –

עקשות: הֲמַעֲנֵה צִבְעוֹן וֶאֱמֶת לָךְ נִגְלוֹת נֶחְשָׁבוּ?

כִּי תִשְׁמַע מֶה עָנוּ לֹא תֵדַע מֶה חָשָׁבוּ.

פתיות: כִּי לֹא הַרְבֵּה עוֹד צָדַקְנוּ הֵמָּה יֹאמֵרוּ

וּתְפִלּוֹתֵינוּ אֵין דֵּי בָם לִמְחוֹת מִרְיֵנוּ

גַּם דִּמְעוֹתֵינוּ אֵין דֵּי לִרְחוֹץ בָּם נִגְעֵנוּ

כִּי יֹאמְרוּ עַד שָׁמַיִם נָגְעָה חַטָּאתֵנוּ

וּפְשָׁעֵינוּ נָתְנוּ מוּם בִּמְלֶכֶת שָׁמָיִם

בָּדָד הוֹשַׁבְנוּהָ בַּל יִקְרַב אֵל אֵלֶיהָ

וּבְמִרְכֶּבֶת אֵל הַצְּבָאוֹת מָשְׁחַת נָתַנּוּ

וּכְלֵי אוֹרוֹתָיו בַּחֲמַת לִבֵּנוּ שָׁבַרְנוּ

וּבְמַעַרְכוֹת מַחֲנוֹתָיו שַׂמְנוּ שֹׁד וָסֶלֶף

חֶסְרוֹן וּמְעֻוָּת וּלְהִמָּנוֹת לֹא יוּכָלוּ

וּלְאֵין מַרְפֵּא בַחֲטָאֵינוּ כֹּחוֹ חָלָשְׁנוּ

וּלְעָרָיו וִירִיבָיו עָצְמָה וָאוֹן הִרְבִּינוּ

עַל אַנְשֵׁי מִלְחַמְתּוֹ אֵלֶּה נוֹסָפוֹת שַׂמְנוּ

וּלְחַבֵּל מַעֲשֵׂי יָדָיו מַשְׁחִיתִים הוֹלַדְנוּ

שֵׁדֵי בַלָּהוֹת וּשְׂעִירֵי לִילִית בַּלָּיִל.

כָּל אֵלֶּה חַטֹּאות מָרוֹם וּפִשְׁעֵי שָׁמָיִם

אַף כִּי פֹה בָאָרֶץ לֹא כָל חֵטְא נִמְצָא לָנוּ

כִּי אַךְ טוֹב וָחֶסֶד עִם כָּל אָדָם עָשִׂינוּ

וּכְתֻמַּת לֵב הָמוֹן חַף מֵרָעָה וָרֶשַׁע

וּכְנִקְיוֹן כַּפָּיו מִכָּל עָוֶל מִכָּל פֶּשַׁע.

אַךְ לוּ הָפַךְ הָמוֹן יָדוֹ צִבְעוֹן יוֹכִיחַ

לוּ לֹא הֵיטִיב פֹּה אֶרֶץ לִבְנֵי אֱנוֹשׁ הָבֶל

וּלְהֵיטִיב לֵאלֹהִים לוּ נָשָׂא לֵב וָעָיִן

אָז אַשְׁרָיו בָּאָרֶץ אָז טוֹב לוֹ בַּשָּׁמָיִם

פֹּה אֶרֶץ לֹא יִתֵּן וּמֵאֵל יִקַּח שָׁמָּה –.

לָכֵן צִבְעוֹן וֶאֱמֶת אַךְ שׁוֹב אֶל אֵל יוֹרוּהוּ

וּלְרַחֵם עַל הָאֵל טוֹב מֵרַחֵם עַל רֵעַ.

עַל כֵּן יוֹסִיף צוֹמוֹתָיו וּתְפִלּוֹת עוֹד יֶרֶב

בַּעֲבוּר יָשִׁיב לָאֵל אֲשֶׁר הֶחְסִיר מִמֶּנּוּ

וּכְבָר הֵשִׁיב לוֹ כָל כֹּחוֹ גַּם חֵילוֹ יָחַד

וּכְבָר עִנּוּ נַפְשׁוֹ לָצוּם יוֹמָם וָלָיִל

וּלְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי אֵל וּלְהַרְבּוֹת שִׂיחַ

לִמְאוֹס כָּל טוּב אֶרֶץ יַד הָאֵל לוֹ יָצָרָה

וּלְהִנָּזֵר מִכָּל עֹנֶג וּמִכָּל נָחַת

הִשְׁכִּיחוּהוּ כָל כָּבוֹד וִיקַר כָּל תִּפְאָרֶת

נִשּׁוּהוּ כָל גִּיל הֱנִיסוּהוּ מִכָּל עֵדֶן

וּמְנָעוּהוּ מִכָּל הַשְׂכֵּל – תַּעֲנוּגוֹת רוּחַ

בַּל יִחְיֶה בַּחַיִּים, תֵּת חַיָּיו אַךְ בַּמָּוֶת –

וּכְבָר בִּבְשָׂרוֹ וּבְעוֹרוֹ עַצְמוֹ דָבֵקָה

וּלְהוֹסִיף צוֹם וּתְפִלָּה עוֹד לֹא יַעֲצָר כֹּחַ

וֵאלֹהִים עוֹד לֹא נִחָם לֹא נֶעְתַּר לִסְלוֹחַ.

(בוכה)

שכל: וּלְמָתַי עוֹד תּוֹחִילוּ עוֹד נֶפֶשׁ תַּאֲרִיכוּ

הַעַד כִּי תָמוּתוּ תֻּמַּתְכֶם לֹא תָסִירוּ

הֲלֹא לֵב תָּשִׂימוּ וּלְמַעֲשֵׂה אֵל תָּבִינוּ

כִּי כִנְתוֹץ אַדְמַת הָעֵץ מִסָּבִיב לַשֹּׁרֶשׁ

טֶרֶם יַסִּיעוּהוּ טֶרֶם יִסַּח מֵאָרֶץ

כֵּן לָקְחָה מִכֶּם יָדוֹ כֹּל לָכֶם נָתָנָה

וַיִּתּוֹץ אֶתְכֶם נָתוֹץ סָבִיב מִכָּל עֵבֶר

טֶרֶם יִקַּח גַּם רוּחוֹ כִּי לוֹ גַם הָרוּחַ

וִישָׁרֵשׁ גַּם אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה.

הֲלֹא רוֹאוֹת עֵינֵיכֶם רוֹפְאֵי אֱלִיל אֵלֶּה

כִּי לֹא מִכֶּם יִגְהוּ מָזוֹר מוּסָר יָסִירוּ

הַתְּעָלָה לֹא תַעֲלֶה וַאֲרוּכַתְכֶם אָרָכָה⁵⁹

הָרְפוּאָה הִיא רָפָה וּמַחֲלַתְכֶם גָּבָרָה

וּבַל תָּשִׂימוּ לֵב כִּי לֹא הָרוֹפְאִים הֵמָּה

כִּי לֹא זוֹ הִיא הָרִפְאוּת גַּם לֹא זֶה הַחֹלִי

וּצְרִי מַה לָּהֶם אִם הַמַּחֲלָה לֹא הִכִּירוּ

וּבְאֵין מַכִּיר לַמַּחֲלָה הָרְפוּאָה לָהּ זָרָה

כִּי לֹא אָז רִפְאוּת הִיא כִּי אִם מַחֲלָה כָמוֹהָ

כִּי עוֹד תַּרְהִיבֶנָּה אָז, וֶעֱזוּזָהּ עוֹד תֶּרֶב

אָמְנָם רוֹפְאֵיכֶם אֵלֶּה לֹא יִיגְעוּ לַתֹּהוּ

כִּי רִפְּאוּ מַחְסוֹרָם מִדֵּי הֶחֱלוּ חוֹלֵימוֹ

אַךְ רוֹפְאִים יֵרָפְאוּ הַחוֹלִים עוֹד יַחֲלוֹשׁוּ

הֵם בַּטּוּחוֹת יִקְחוּ, לֹא כֵן אֲשֶׁר יִתֵּנוּ

אַךְ חֳלָיִים יִתְּנוּ וּרְפוּאוֹת הֵם יִקָּחוּ

עַל כֵּן לִרְפּוֹא יוֹסִיפוּ – וּרְפוּאַתְכֶם אָיִן

וּנְבַקְּשָׁה אֶת הָרוֹפֵא – אוּלַי נִמְצָאֵהוּ

אֲשֶׁר יִמְצָא יַכִּיר הַמָּזוֹר וּמְזוֹרֵהוּ.

עקשות: הַאַתָּה הָרוֹפֵא תִּרְפָּא אֶת לֹא רָפָאוּ

הֵם הָרוֹפְאִים, זוֹ הָרִפְאוּת, זֶה הוּא הַחֹלִי!

וּמָזוֹר עוֹד יִגְהוּ וּמַדְוֶה עוֹד יָסִירוּ

וּלְעֶזְרָם נוֹחִילָה אִם גַּם נֶחֱלֶה לָנֶצַח!

פתיות: הַבְצִבְעוֹן לֹא נַאֲמִין אִם בּוֹ גַם נִתֶּן דֹּפִי?

וּמָה הַגְּדוֹלוֹת כִּי יַעַשׂ, יִרְאוּ עֵינֵינוּ?

רוּחַ מֵת יָבוֹא בֶחָי הוּא יוֹצִיאוֹ חוּצָה

נִשְׁמוֹתָם הוּא יַכִּיר בַּחַיִּים יִתְגַּלְגָּלוּ.

בִּגְלָמִים פֹּעַל יָדָיו יִפַּח נִשְׁמַת רוּחַ

אִם שֵׁם מִשְּׁמוֹת אֱלֹהִים יָשִׂים בָּם עַל מֵצַח.

אֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים מִיָּדָם יַצִּילֵמוֹ

וּלְנָשִׁים יָלָדוּ לֹא יִתְּנֵם אַף לָגֶשֶׁת.

אִם הַלֵּצִים בָּמוֹ, בֵּית אִישׁ לָהֶם יִגְזוֹלוּ

כֹּל בּוֹ הַשְׁחֵת יַשְׁחִיתוּ וִיהַתְּלוּ, יָהֹלּוּ

אָז צִבְעוֹן יַתְוֶה תָווֹ עַל דַּלְתוֹת הַבָּיִת

וּבְעַד הַחַלּוֹנִים עַל נַפְשָׁם יִמָּלֵטוּ.

לוֹ הָרוֹת קַל תֵּלַדְנָה וַעֲקָרוֹת הוּא יַהַר

לִנְשׁוּכֵי הַנְּחָשִׁים אוֹ כֶלֶב מִשְׁתַּגֵּעַ

מֻכֵּי עַיִן רָעָה וּנְגוּעֵי אוֹר יָרֵחַ

יִרְפָּא בִלְחָשָׁיו וּבְהַנְתִּיךְ לָמוֹ עֹפָרֶת⁶⁰

וּמֵתִים הַמְחַנְּקִים נִרְדָּמִים בַּחֲצוֹת לָיִל

יַחֲלוֹשׁ בִּדְבַר קֶסֶם וִיחַנְּקֵם בַּעֲתַר עֶשֶׁן

לַיְלָה בַּחֲצַר מָוֶת וּבְמִקְדַּשׁ אֵל כִּי בָאוּ

גַּם הוּא יָבֹא שָׁמָּה וּמִפָּנָיו יָנוּסוּ.

עוֹד רַבּוֹת יַפְלִיא בִּשְׂעַר רֹאשׁ וּמֵי רַגְלָיִם

וּבִגְלָלִים וּבְרֹק וּבְשׁוּלֵי צִפָּרְנָיִם

וּבַחֲרִיצֵי יָד יָבִין וּבְקַוֵּי הַמֵּצַח

בָּם יַכִּיר מִשְׁפַּט גֶּבֶר מֵעוֹדוֹ עַד נֵצַח

יָדַע שִׂיחַ כָּל חַיָּה יָבִין נִיב עֵץ יָעַר

גַּם בִּבְלִי דַעַת בִּלְשׁוֹן כָּל אָדָם בָּאָרֶץ.

יָדַע כֹּל, מַה בִּשְׁאוֹל, וּמַה בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם

וּכְרֶמֶשׂ, וּכְתִנְשֶׁמֶת, יָדַע מַה בָּאָרֶץ.

לַמֶּרְחָק כִּי יִסַּע תִּקָּפֵץ לוֹ הַדָּרֶךְ

וּמִקִּירוֹת הַיְקָבִים יוֹצִיא אֶת הַיָּיִן

כַּאֲשֶׁר יַשְׁבִּיעֵמוֹ אַךְ בִּשְׁמוֹת שָׂרֵי מָעְלָה.

בִּשְׂפָתָיו כִּי יִשְׁרוֹק לַשְּׂעִירִים כִּי יָבוֹאוּ

אָז מִתַּחַת לִתְהוֹמוֹת מֵעַל הַרְרֵי חֹשֶךְ

מִמַּחֲשַׁכֵּי הַיְעָרוֹת וּמִמִּדְבַּר תֹּהוּ

מִמַּעֲמַקֵּי הַמְּעָרוֹת וּמֵחָרְבוֹת בֹּהוּ

לַאֲלָפִים יִסְעוּ הֵנָּה לִרְבָבוֹת יָעוּפוּ

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים חִישׁ יָרוּצוּ יִנְהָרוּ

וּבְקוֹל סוּפָה וּסְעָרָה וִילֵל אָיוֹם סֶלָה.

כָּל הָאָדָם וָחַי אָז יַחַד חֻבְּאוּ לָמוֹ

מֵחֶרְדַּת פֶּגַע מִפַּחַד אָסוֹן וָקָטֶב

אַךְ צִבְעוֹן יַעֲמוֹד הָכֵן אֵלָיו לֹא יִגָּשׁוּ

כִּי נָטָה קַו מִסָּבִיב וּבָא הַמַּעְגָּלָה

וּבְמַקְלוֹ יִקְסָם לוֹ וִינִיפוֹ עַל פָּנֵימוֹ

וִיצַוֵּם לַעֲשׂוֹת לוֹ כֹּל נַפְשׁוֹ תִשְׁאָלֵהוּ

גַּם הַגֵּד לוֹ יַגִּידוּ כֹּל יַחְפּוֹץ לָדָעַת

אוֹ מֵעֵץ יִשְׁאַל עֵצָה אוֹ גַד יַגִּידֶנּוּ⁶¹

אוֹ הָעוֹרֵב בָּרָע וִיבַשֶּׂר לוֹ הַנֶּשֶׁר

כִּנְבִיאִים יָבוֹאוּ לוֹ בָּאוֹת יִנָּבֵאוּ

וּבְיָדָם יִגְלֶה אֵל סוֹדוֹ אֶל צִבְעוֹן חֶרֶשׁ

גַּם לוֹ מַלְאָךְ מַגִּיד סוֹד כָּל רָז וּדְבַר סָתֶר

וּבְלֵיל אֶמֶשׁ הוּא יִקָּר לוֹ בַּל תֵּרֶא עָיִן

גַּם הוּא לִרְאוֹת יוּכַל עֵת נַחְנוּ לֹא נִרְאֵהוּ.

אוֹ אִם בֶּאֱמֶת לֹא נַאֲמִין בֶּאֱמֶת חֲתָנֵנוּ?

וּכְבָר אֶת בִּתֵנוּ בַּעֲצָתְךָ לוֹ נָתַנּוּ

אֱמוּנָה לוֹ נָתַנּוּ וּבוֹ לֹא נַאֲמִינָה –?

אִם גַּם מִלָּה בִלְשׁוֹנוֹ נַחְנוּ לֹא נָבִינָה

כִּי נַפְשֵׁנוּ רָמוֹת אֵלֶּה עוֹד לֹא הֶאֱזִינָה.

שכל: אֲבָל זוֹ בִתֵּךְ אֱמוּנָה לֹא אֲהֵבַתּוּ.

עקשות: וּמִי יַגִּיד זֹאת – אוּלַי מֵעֵת בָּאתָ אַתָּה?

פתיות: זוֹ אַךְ אַל וָאָפַע, יֹאמַר צִבְעוֹן מוֹרֵנוּ

אַךְ פֹּעַל הַשָּׂטָן הוּא כַּשָּׁפָיו עָשׂוּהוּ

הַמַּשְׁבִּיתִים מַעֲשֵׂה אֵל וַעֲצָתוֹ יִפְרָעוּ

וֵאלֹהִים הֲלֹא יָעַץ תֵּת לֶאֱמֶת בִּתֵּנוּ

וּבְלַהֲטֵיהֶם עַל כֵּן חֵפֶץ שַׁדַּי יָפֵרוּ

וַיַּטּוּ לֵב אֱמוּנָה מֵאַחֲרֵי הַבָּעַל

וּבֶאֱסוּרֵי יִדְּעוֹנִי אֶת לִבָּהּ אָסָרוּ

וּבְעוֹד יָמִים לֹא רָב יָתִּיר צִבְעוֹן הַקֶּשֶׁר

וּכְבָר עָשָׂה צִבְעוֹן גַּם לַשָּׂטָן כָּאֵלֶּה

וַיֶּאֱסוֹר כֵּן לֵב מָחֲלַת⁶² בַּשֵּׁדִים רַבָּתִי

(אַחַת מִנָּשָׁיו הִיא גַּם צִבְעוֹן יֵדָעֶנָּה) –

וּכְמוֹ אֱמוּנָה בֶּאֱמֶת נַפְשָׁה בּוֹ בָחָלָה

עַד נִשְׁבַּע לוֹ הַשָּׂטָן כִּי יִרֶף מִמֶּנָּה

וּכְשׁוּב אֱמֶת עַתָּה מִבֵּית צִבְעוֹן אֵלֵינוּ

מִתְּהִלָּה בִתּוֹ אֶל אֱמוּנָה הָאֹהֶלָה

גַּם לֵב אֱמוּנָה יָשׁוּב וִיהִי לֶאֱמֶת סֶלָה.

אמונה: וֵאלֹהִים יָשִׁיב לֶאֱמוּנָה אֶת אֱמֶת סֶלָה –

פתיות: כֵּן הוּא. כִּי לֹא לָנֶצַח יֵשֵׁב אֱמֶת שָׁמָּה

בִּתְהִלָּה חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ וּכְבָר לוֹ הָיָתָה

עַתָּה יָשׁוּב, בִּתִּי! יִלָּוֶה עוֹד אֵלַיךְ

כִּי מַה לּוֹ בֵּית צִבְעוֹן אַחַר מָצָא בִתֵּהוּ

וּמִי בֵית צִבְעוֹן – הֲלוֹא אַךְ בֵּית הָמוֹן סֶלָה!

(אל שכל) וּרְאֵה נָא שֵׂכֶל עַתָּה כִּי כֵן גַּם הֵחֵלּוּ

אוֹתוֹת צִבְעוֹן לָבוֹא וּדְבָרָיו גַּם לָגֶשֶׁת

כִּי כֵן כָּלְתָה נַפְשָׁהּ לִתְשׁוּבָתוֹ אֵלֶיהָ

כַּאֲשֶׁר עַתָּה כֹּה עָנַתְנוּ עָנָה בָהּ פִּיהָ

וּכְבָר הֵחֵל כֵּן לִבָּהּ לָצֵאת מֵאֲסוּרֵיהוּ

וּלְאַט אַהֲבַת אֱמֶת שָׁבָה בוֹ בִּרְשָׁפֶיהָ

וּבְאֵשׁ אַהֲבָתוֹ הָאֲסוּרִים כָּלָה יִמַּסּוּ.

אמונה: הַאֵדְעָה מָה אָמָרְתִּי מַה מִּלִּים עָנִיתִי

הָהּ! לִבִּי דוֹבֵר בִּי וַאֲנִי לֹא מָה יָדָעְתִּי.

כמתנבאה “אֱלֹהִים יָשִׁיב לֶאֱמוּנָה אֶת אֱמֶת סֶלָה!”

(האמה שבה מבית צבעון)

פתיות: מֶה עָנָה אוֹתָךְ אֱמֶת מָתַי יָבוֹא הֵנָּה?

האמה: כֹּה אָמַר הַשָּׂר אֱמֶת כֹּה תֹאמְרִי אֶל שֵׂכֶל

מַה לִּי וָלוֹ עָתָּה מַה בָּא אֵלַי הַפָּעַם

וּכְבָר נוֹדַעְתִּי לָעָם בַּשְּׁעָרִים כֻּלָּמוֹ

בִּמְדִינוֹת הַמַּלְכָּה וּבְעָרֶיהָ גַּם יָחַד

אֶל כָּל זִקְנֵי הָעָם אֶל כָּל אִישׁ חוֹבֵר חָבֶר

עַתָּה גַם הָמוֹן גַּם כָּל גָּרֵי בֵיתוֹ יָחַד

יָדְעוּ אֶת אֱמֶת אֲשֶׁר עַד כֹּה לֹא יָדָעוּ

עַתָּה מַה יִתֶּן לִי וּמַה יּוֹסִיף לִי שֵׂכֶל?

וּבְשַׁגָּם⁶³ כָּל בֵּית הָמוֹן לֹא אוֹתוֹ יֶאֱהָבוּ

וּבְעֵינֵי צִבְעוֹן וּבִתּוֹ לֹא טוֹב הִנֵּהוּ

יֹאמְרוּ "הֲפַכְפַּךְ דַּרְכּוֹ חִקְרֵי לִבּוֹ זָרוּ

"אִישׁ אֵין כָּל אֵמוּן בּוֹ כִּי נַפְשׁוֹ בוֹ עֻפָּלָה⁶⁴

"וּלְמַרְאֵה עַיִן אַךְ יִשְׁפּוֹט וּלְמִשְׁמַע אֹזֶן

“וּבַהֲלָךְ נֶפֶשׁ יַחְפּוֹץ וּבְמַחֲזוֹת קֹדֶשׁ”

לָכֵן לִרְאוֹת פָּנָיו גַּם אֲנִי לֹא אוּכָלָה –

אִם כִּי זֶה רֵעוֹ אֲשֶׁר הָיִיתִי הִנֵּנִי –

פֶּן יֵרַע לִי לֵב הָמוֹן גַּם צִבְעוֹן מוֹרֵהוּ

כִּי יֹאמְרוּ בָּם נִבְאַשְׁתִּי וָאֹהַב אֶת שֵׂכֶל

וּלְבֵית הַמַּלְכָּה נִכְסַפְתִּי לָהּ נַפְשִׁי תֵכֶל.

שכל משים יד על מצח ונדמה כאבן

שכל: הֲלִרְאוֹת פָּנַי לֹא יָבֹא אֱמֶת שָׂרֵנוּ!? –

עקשות: הֲשָׁמַעְתָּ דִּבְרֵי אָבִי בִּינָה מַעֲנֵהוּ!

וַאֲשֶׁר יַעֲנוּ בָךְ אֲבִי אִמִּי וּמוֹרֵהוּ

וּמַה תּוֹסִיף לַחְקוֹר וּלְהִתְבּוֹנֵן הַפָּעַם

הֵן גָּבְהוּ דֵעָיו מִמִּתְחַכֵּם וַחֲסַר טָעַם

מַה תֵּדַע בִּשְׁמוֹעַ אֹזֶן מַה בִּרְאוֹת עָיִן

וּמַדּוּעַ לֹא בַדַּעַת תִּמְאַס כָּמוֹנוּ?

כִּי כָל הָבִין הָבֶל, הַשְׂכֵּל וַחֲקוֹר כָּאָיִן

הֲלֹא טוֹב כִּי תַחְלוֹט⁶⁵ תַּאֲמִין כָּל מוֹצָא פִינוּ.

פתיות: כֵּן הוּא שֵׂכֶל! כִּי אֱמֶת יֶאֱהָבֶךָ. – אֶפֶס…

אמונה: דֹּמִי נָא אִמִּי! הֵן אֶת כֹּל יָבִין גַּם שֵׂכֶל –.

פתיות (אל האמה): וּמַה זֶּה כִּי הִתְמַהְמַהַתְּ לָשׁוּב הַבָּיְתָה

הֵן עוֹד בַּנֶּשֶׁף יָצָאתָ וּבַחֲצִי לַיִל שַׁבְתְּ?

האמה: הֲמִבֵּית הַמוֹרֶה צִבְעוֹן עַתָּה זֶה בָאתִי

הֵן זֶה כַּבִּיר שַׁבְתִּי וּכְקָרְבִי פֹה הַבָּיְתָה

וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה אֶל הָהָר שָׁמָּה

וַאדוֹנִי הָמוֹן עִם צִבְעוֹן עָלָיו נִצָּבוּ

וּפְנֵיהֶם כִּלְהָבִים מִדַּם עֵנָב אָדָמוּ

וּנְשׂוּאוֹת עֵינֵיהֶם וּנְטוּיוֹת הַשָּׁמָיְמָה

אֶל נֹכַח הַלְּבָנָה כִּי תִתְחַדֵּשׁ כַּנָּשֶׁר

וּלְמַעַן קַדֵּשׁ אוֹתָהּ כַּיּוֹנָה אֶל בַּעַל –

וּשְׁחוֹרִים כָּעוֹרְבִים עָבִים סָבִיב יָעוּפוּ

וּנְשִׂיאִים יִנָּשְׂאוּ עַל כַּנְפֵי רוּחַ סָעַר

לַסְתִּיר כֵּן מֵעֵינֵיהֶם זֹאת הַמִּתְקַדֶּשֶׁת

וּכְמוֹ מֵעוֹגְבֶיהָ כַּלַּת חֵן כִּי תִסָּתֶר

וּלְהַרְהִיב אַהֲבָה תִתְחַמָּק וּכְמוֹ הִיא בוֹשָׁה

וַיְהִי הֵמָּה רָצִים שָׁבִים הֵנָּה וָהֵנָּה

מֵהָרִים לַעֲמָקִים וּמֵעֵמֶק לַגֶּבַע

וּלְבַקְּשָׁה וּלְחַפְּשָׂה וּלְתָפְשָׂהּ כִּמְעַט רֶגַע

אַךְ לָעִיף עֵינָם בָּהּ אַךְ לָתֵת בָּהּ עֵינֵימוֹ

וָהִיא מִסְתַּתֶּרֶת וַתְּכַס בָּעָב פָּנֶיהָ

מִתַּחַת לָעָב זֶה אֶל מִשְׁנֵהוּ חָמָקָה

עַד כִּי נִלְאָה הָמוֹן וַיִּיעַף גַּם מוֹרֵהוּ

לִמְצוֹא שֶׁאָהֲבָה נַפְשָׁם שֶׁעָרְגָה אֵלֶיהָ

עַד עָלוּ בַּמִּכְלָה⁶⁶ עַל הָרְפָתִים הַגָּגָה

וּלְהִזָּהֵר גַּם שָׁם מֵהֶם, הִיא לֹא זָמָמָה

עַל כֵּן לִרְאוֹת שָׁם פָּנֶיהָ חִישׁ הִשִּׂיגוּהָ

חִישׁ גַּם תַּלְמִידֵי צִבְעוֹן מִן הַמַּאֲרָב בָּאוּ

וַיִּשְׂאוּ יַחַד קוֹלָם קוֹל יַרְעִים בַּכֹּח

גַּם בֵּרְכוּ אֱלֹהִים כִּי הִמְצִיא אוֹתָהּ לָמוֹ

וַיְקַפְּצוּ וַיְדַלְּגוּ וַיְפַסְּחוּ וַיָּנוּעוּ

כִּבְנֵי צֹאן וּכְאֵילִים וּכְמוֹ עֵגֶל רָקָדוּ

עֲדֵי נָצוּ גַם נָעוּ עֲדֵי הִתְגּוֹדָדוּ

וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כֵּן כָּל הַלַּיְלָה עַד עָתָּה

וּבְזֵעַת אַפַּיִם וּבִשְׁפָךְ דָּם עָלֵימוֹ

כִּלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם וּמְלַאכְתָּם, וּבְכֵן הֵתַמּוּ.

וַאֲנִי שָׁמַרְתִּי פִיהֶם וּלְבַשְּׂרָם חָפָצְתִּי

כִּי בָא אֵלֵינוּ שֵׂכֶל וִימַהֲרוּ הַבָּיְתָה

עַד כַּלּוֹתָם לִגְעוֹת עַד הַשְׁלִימָם לִצְווֹחַ

לֹא עָרַבְתִּי לִבִּי גֶשֶׁת, וּקְרוֹב אֵלֵימוֹ

פֶּן מֵעָבְדָם לַלְּבָנָה אוֹתָמוֹ אַפְרִיעָה

וִיצוּעָם אֲחַלֵּל, הֲלֹא לַעֲשׂוֹת אַרְשִׁיעָה –

עַל כֵּן הוֹחַלְתִּי עַד בּוֹשׁ וָאֵחַר עַד עָתָּה

וּגְרוֹנָם עַד כִּי נִחַר וּלְשׁוֹנָם נָשָׁתָּה.

(שכל סופק את כפיו)

(אל נפשו): גַּם הַבְּעָלִים הָהּ! וּצְבָא שָׁמַיִם יַעֲבוֹדוּ

וּגְדוּדִים פָּשְׁטוּ בַחוּץ לַגַּד כִּי יָגוֹדּוּ.⁶⁷

עקשות: הַבְּגָדִים קָרַעְתָּ, עַתָּה תִּסְפּוֹק כַּפָּיִם

כִּי קִנֵּאתָ בַקְּדוֹשִׁים לִמְלֶכֶת שָׁמָים

וּתְקַנֵּא בָם עוֹד –, הֲלֹא תַחֲרוֹק גַּם שִׁנָּיִם

פתיות (מוחאת כף): הֵן כָּמוֹךָ אֶמְחָא כַף בַּחֲתֻנַּת הַקֹּדֶשׁ.–

לוּ סִכְלוּת אִתִּי, יַחְדָּו בַּמָּחוֹל יָצָאנוּ.

(אל האמה:) אֲבָל הוּא מֶרֶד גָּדוֹל כִּי עַל כֵּן פָּשַׁעַתְּ

לָסוּר לִרְאוֹת דָּבָר בִּשְׁרִירוּת לֵב וָנָפֶשׁ

וּלְהִתְמַהְמֵהַּ וּלְבוֹשֵׁשׁ אִם לָךְ נוֹחִילָה.

וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא נִסְתַּרְתְּ גַּם אַתְּ שָׁמָּה

לִמְחַפְּשֵׂי בַת הַשָּׁמַיִם כִּבְנוֹת הָאָרֶץ –

גַּם נִמְצֵאת לִמְבַקְּשַׁיִךְ אַחֲרֵי תֵחָפֵשִׂי.

האמה: וִיהִי מָה הָיָה שָׁם, הֲלֹא עַתָּה נִקֵּיתִי

כִּי רָאִיתִי שָׁם צִבְעוֹן נוֹעֵר כַּנְפֵי בָגֶד

כִּנְעוֹר אוֹתָם בַּיּוֹם בּוֹ נֵצֵא אֶל הַמָּיִם

יֹאמַר כִּי אָז כָּל פִּשְׁעֵי שָׁנָה יִנָּעֵרוּ

וּבְכֵן נִנְעָרִים עַתָּה כָּל פִּשְׁעֵי הַיֶּרַח

וָאַעַשׂ כֵּן גַּם אָנִי וּמֵחֵטְא טָהַרְתִּי

וּכְמוֹהֶם אֶבְטַח כִּי יֶרַח זֶה לֹא אָמוּתָה –.

פתיות: כֵּן הוּא!

שכל (אל האמה): הַבְבִגְדֵךְ חָטָאת? אִם בַּלֵּב תֶּחֱטָאִי

הֲלֹא אֶת לִבֵּךְ תִּנְעָרִי לֹא אֶת הַבָּגֶד.

עקשות: בִּכְנַף בִּגְדֵי חוֹטֵא מִי נֶאֱחָז לוּ רָאִיתָ

וּמַחֲזֵה אֲחֻזַּת שֵׁדִים לוּ בוֹ חָזִיתָ

כִּי עַתָּה לֹא צָחַקְתָּ לֹא כָזֹאת דִּבַּרְתָּ

וּכְנַף בֶּגֶד גַּם אַתָּה אָז נָעוֹר נָעַרְתָּ.

פתיות: וּבְעוֹף כָּנָף, שֵׂכֶל! כִּי נַסֵּב אֶת רֹאשֵׁנוּ

וִיכֻפְּרוּ בוֹ הֲלֹּא גַם אָז חַטֹּאות לִבֵּנוּ

הַאִם הַלֵּב נַסֵּב לֹא בַּעַל הַכְּנָפַיִם?

שכל (אל נפשו): הוֹי הֲסִבּוֹתֶם לִבְּכֶם אֲחוֹרַנִּית סֶלָה!!

פתיות: אֲבָל גַּם אֶת לִבֵּנוּ נַקֵּה לֹא נִקִּינוּ

וּבְאֶגְרוֹף עַל כָּל חֵטְא הֵן גַּם אוֹתוֹ הִכִּינוּ

עַד כִּי כֵן נִסְלַח לָנוּ כֹּל אֲשֶׁר עָוִינוּ.

שכל (אל נפשו): בִּכְנַף בֶּגֶד וּבְעוֹף כָּנָף וּבְאֶגְרוֹף רֶשַׁע⁶⁸

נִכַּפֵּר גַּם נִסְלָח לָמוֹ כָּל חֵטְא וָפֶשַׁע –.

אל האמה: וּמֶה עָנוּךְ הֵמָּה בֶּאֱמוֹר לָמוֹ כִּי בָאתִי?

עקשות: הַמְעַט לָךְ מַעֲנֵה אָבִי כִּי תִשְׁאַל גַּם לָמוֹ

הֲלֹא תוֹרָה אַחַת לֵב אֶחָד אֶל כֻּלָּמוֹ.

האמה: כַּעֲנוֹת אוֹתִי אֱמֶת עָנוּנִי כֵן גַּם הֵמָּה

צִבְעוֹן אָמַר גַּם נִשְׁבַּע כִּי לֹא יִשְׂנָאֶךָ

אַף כִּי לֹא תַאֲמִין בּוֹ וּבְקָדְשׁוֹ הֵן כִּחַשְׁתָּ

אֲבָל עֲדֶן תִּקְוָה לָךְ כִּי אִישׁ לֵבָב אָתָּה

אֶפֶס כִּי הָמוֹן וֶאֱמֶת הֵם לֹא אֲהֵבוּךָ

וַאֲדוֹנָיו הֵם הֵמָּה וּמִלְחָם הוּא מוֹלֵחַ⁶⁹

גַּם תּוֹרָתוֹ וּכְבוֹדָהּ אַךְ מֵהֶם לוֹ הֵמָּה

וּפֶן יִחַר לָמוֹ אִם הוּא לָךְ יִתְרוֹעֵעַ

גַּם הָמוֹן כֹּה אָמַר לִי כִּי גַם הוּא רֵעֶךָ

וּבְתֻמּוֹ נִשְׁבַּע כִּי חָפֵץ לִרְאוֹת פָּנֶיךָ

(אַף כִּי בָךְ בָּא אֱמֶת פֹּה וּלְרַגְלוֹ כָּל פֶּגַע)

אַךְ מַה יַּעֲשֶׂה וֶאֱמֶת גַּם צִבְעוֹן הֵם שׂוֹנְאֶיךָ

זֶה הוּא מִשְׁנֵה הַמַּלְכָּה זֶה לוֹ מוֹרֵה דָרֶךְ

עַל כֵּן יָרֵא הוּא אוֹתָם לָבוֹא וּלְכַבְּדֶךָ

לוּ הוֹאַלְתָּ וַתֵּלֶךְ כִּי עַתָּה יוֹדֶךָ.

שכל (אל נפשו): הָהּ חֲמַס רֶשַׁע כֶּסֶל, הָהּ חַנְפֵי לֵב יָחַד!

(אל פתיות) אִם הָאֲדוֹנִים עַל בּוֹאִי לֹא יָבוֹאוּ בָיִת

הֲלֹא אַךְ הָלוֹךְ יֵלֶךְ לוֹ אָז הָאוֹרֵחַ.

עקשות: וּמִי יִתֵּן כִּי תֵלֵךְ – אַךְ לוּ גַם לֹא בָאתָ

כִּי עַתָּה גַּם לֵב אִמִּי לֹא כֹה הֲנִיאוֹתָ

פתיות: כֵּן הוּא!

שכל (אל פתיות): בָּרְכִי נָא בִּשְׁמִי אֶת אוֹהֲבַי הַשְּׁלֹשֶת

לִשְׁלָשְׁתָּם מַעֲנֶה אֶחָד תַּהְפּוּכוֹת וָכַחַשׁ

אִישׁ וָאִישׁ רֵעִי הוּא, לֹא זוּלָתוֹ הַשְּׁנַיִם

וּשְׁנֵי עֵדִים בָּאִישׁ מֵהֶם, כִּי יִשְׂנָאֵנִי –

וּבְאַהֲבָתָם זוֹ, הֵן כָּלָה גָּרֵשׁ גֵּרְשׁוּנִי.

אַךְ טוֹב כִּי עוֹד יִכָּחֲשׁוּ לִי הַשְּׁלֹשָה יָחַד

וּמֹרֶךְ לִבָּם אוֹת לִי כִּי עוֹד פָּחֲדוּ פָחַד –!

(מסב פניו ללכת)

עקשות: לֹא אוֹתְךָ וּכְבוֹדְךָ כִּי אִם פִּיךָ יִפְחָדוּ

וּמִלְּשׁוֹנְךָ הַתַּעַר הֵם יִרְהוּ יִרְעָדוּ

יָדְעוּ כִּי רַגְלֶיךָ בֵּית הַמַּלְכָּה יִצְעָדוּ.

אמונה: וּלְאָן תֵּלֵךְ עַתָּה, עוֹד רֹאשׁ אַשְׁמוֹרֶת בֹּקֶר?

שכל: אֵצְאָה לִי הַשָּׂדֶה שָׁם אֶשְׁאַף לִי הָרוּחַ

כִּי רוּחִי בִי לֹא קָמָה לִבִּי לֹא יָנוּחַ

אַבִּיט רֹאשׁ כּוֹכָבִים מֶה עֵינַי שָׁם תִּקְרֶאנָה

בָּם אָבִין מַעֲשֵׂי אֵל גַּם הַשְׂכֵּל גַּם יָדוֹעַ

וּמְעַט אֶשְׁכַּח תּוּגוֹתַי כִּי בָם תִּנָּשֶׁינָה

וּבְכָל צָרַי מֵאָז אַךְ בָּם אֶמְצָא מַרְגּוֹעַ.

עקשות: מַה יּוּכְלוּ עֵינֶיךָ לִרְאוֹת שָׁם בַּשָּׁמָיִם

הֲלֹא אַךְ כּוֹכָבִים כִּרְאוֹת כָּל חַי אוֹתָמוֹ

מָה אָבִי יִרְאֶה בָם מַה צִּבְעוֹן לוּ שָׁמָעְתָּ

כִּי עַתָּה מִי הֵמָּה אֵלֶּה הֲלֹא יָדָעְתָּ

מַה תֶּחֱזֶה בָם אַתָּה אַךְ כִּרְבָבָה זוֹרָחַת

וּמָה הֵם יֶחֱזוּ בָם – כִּי רָעָה לָךְ פּוֹרָחַת.

אמונה: וּלְבַדִּי פֹה שֵׂכֶל! אֵשֵׁב שׁוֹמֵמָה? –

וּבִלְעָדֶיךָ עֶזְרָתִי אֵינֶנָּה –

וַחֲלוֹמוֹתַי אוּלַי גַּם כֵּנִים הֵמָּה

כִּי לוּ בָאתָ גַּם אָז עִם אֱמֶת הֵנָּה

כָּל הַצָּרָה הַזֹּאת לֹא עָלַי בָּאָה –

וּבְלֶכְתָּךְ גַּם עַתָּה עַל כֵּן אִירָאָה –.

שכל: אֱמוּנָה תַמָּה! עַל אֵל שִׂימִי שֵׂבֶר⁷⁰

כִּי כָמוֹהוּ מָזוֹר אֵין אֶל כָּל חֹלִי

נֹחַם אֶל כָּל אֵיד מַרְפֵּא אֶל כָּל שֶׁבֶר

דֹּמִי נָא אַךְ לוֹ דַּרְכֵּךְ עָלָיו גֹּלִּי

דֹּמִי – וּשְׂאִי נָא עִם עֵינַי עֵינַיִךְ

אֶל אֵל רוֹאֶה עָצְבִּי גַּם עִצְּבוֹנַיִךְ.

עקשות: הֵן יִתְחַנֵּן אֶל אֵל אַךְ יֶעְתַּר אִישׁ כָּמוֹךָ

וֶאֱמֶת אָבִי לֹא כֵן הֲלֹא הוּא יִגְזַר אֹמֶר

גַּם צִבְעוֹן אַךְ צִוָּה צַו וַיְהִי לוֹ כָּל חֵפֶץ.

(שכל יוצא החוצה ואמונה ועקשות יוצאות אל החדר וצבעון בא)

צבעון: שָלוֹם לָךְ יָפָתִי! וּלְבַד אוֹתָךְ מָצָאתִי –

פתיות: כֵּן הוּא – וַאדוֹנִי אֵיפוֹא, זֶה אִישִׁי אַיֵּהוּ?

צבעון: הוֹגַעְתִּיו בַּתְּפִלּוֹת וּבַצּוֹם הֶלְאֵיתִיהוּ

וּלְמַעֲנֵךְ כֹּל עָשִׂיתִי בַּעֲבוּר אֵל לָךְ יֵיטֶב

כִּי לֹא יִמְאַס גַּם הוּא יוֹנָה תַמָּה כָּמוֹכִי –.

עַתָּה לִישׁוֹן לָנוּחַ חֶדְרוֹ הֶעֱלִיתִיהוּ

וַאֲנִי לֹא עוֹד אִישָׁן לִלְמוֹד תּוֹרָה אֵשֵׁבָה

כִּי קָרוֹב אוֹר הַיּוֹם עֵת הַתְּפִלָּה בַּבֹּקֶר

וָאוֹמַר לָבוֹא אֵלַיִךְ – לִדְרוֹשׁ עַל שֵׂכֶל

מוֹצָאָיו גַּם מוֹבָאָיו לָתוּר אֵיזֶה הֵמָּה

לָדַעַת כַּצַּיָּד הַצִּפּוֹר אֵיפֹה נָדָה

וּלְהוֹרוֹת גַּם לִירוֹת הֲלֹא מוֹרֶה אָנֹכִי! ⁷¹

לִירוֹת מוֹרִים בִּי, הוֹרוֹת אִישֵׁי אִשּׁוֹת יֹפִי.⁷²

פתיות: הֲגַם לִירוֹת אֶת שֵׂכֶל תֹּאמַר לוּ יָכֹלְתָ?

וּבְעֵינַי טוֹב גַּם הוּא, לֹא נוֹפֵל הוּא מִמֶּנּוּ.

צבעון: כִּי לֹא יִוָּדַע לַמַּלְכָּה לוּ אַךְ יָדַעְתִּי

כִּי עַתָּה אֶת כָּל חִצַּי אֶל לִבּוֹ שָׁלַחְתִּי

וּמִי עוֹד טוֹב גַּם יָשָׁר לַהֲמִיתוֹ, כָּמוֹהוּ

הֲיִדְרוֹשׁ אֵל דָּמוֹ מִיַּד אָדָם מַכֵּהוּ

אִישׁ לֹא תַאֲמִין נַפְשׁוֹ בַּאֲשֶׁר לִבּוֹ לֹא יָבֶן –

וּלְפִלְאוֹת צַדִּיקִים הוּא יֹאמַר לֹא רָאִיתִי

(תַּעֲלֻמּוֹת כָּאֵלֶּה חֶפְצוֹ לִרְאוֹת בָּעָיִן)

וִיחַסֵּר מֵאֱלֹהָיו גַּם הַקְּדוֹשִׁים בָּאָרֶץ

וּטְמֵאִים יֹאמַר גַּם הֵמָּה כַּאֲשֶׁר יִגְוָעוּ

וּבְמוֹתָם יִגַּע בָּם טֶרֶם יִרְחַץ בַּמָּיִם

וִיטַמֵּא גַּם מֵת זֶה אֲבִי אֲבוֹת הַקֹּדֶשׁ.

אִישׁ לַשֵּׁדִים יִשְׂחַק בִּשְׂטָנִים יַעַן כָּחַשׁ

לֹא יִירָא נַפְשׁוֹת מֵת וּשְׂעִירִים לֹא לוֹ פָחַד

כַּשּׁוּעָל יָבוֹא בָּחֳרָבוֹת – בַּקְּבָרִים לָיְלָה

וִיכַחֵשׁ כָּל כַּשָּׁף יִלְעַג לַחֲלוֹמוֹת לַיִל

הוּא בַּהוֹבְרִים⁷³ יִרְהַב יִתְחַר בַּחוֹבְרִים חָבֶר⁷⁴

וִיתַחֲרֶה אֶת חַרְטֻמִּים וּלְלַהֲטֵיהֶם יִבֶז

וַיְהִי בוֹ אַךְ הֵפֶךְ מִמֵּךְ הַנְּדִיבַת־אֹמֶן!

אֲשֶׁר בַּצַּדִיק תַּאֲמִינִי אוֹתוֹ תֶּאֱהָבִי –

וּמֶה עוֹד זֹאת תִּשְׁאָלִי? – אַךְ אִמְרִי אַיֵּהוּ!

פתיות: אָמַר אֵצֵא הַשָּׂדֶה וּמְעַט שָׁם יָשׂוּחַ

כִּי בִתְשׁוּבוֹתֵיכֶם מָצָא אַךְ מֹרַת רוּחַ

מָחָר לֹא אֵדַע אָנָה יֵלֵךְ אָנָה יִפֶן.

אוּלָם פֹּה לֹא יָשׁוּב כִּי אָמַר "הֵן גֹּרַשְׁתִּי

"אִם לִשְׁלוֹמִי לִדְרוֹשׁ לֹא בָאוּ כִּי דָרַשְׁתִּי

“וּבֵין עֲצֵי יַעַר אָנֹכִי פֹה הַגֶּפֶן”

אַךְ הָהּ! לִבִּי דַוָּי, כִּי כֵן הוּא כִּדְבָרֵיהוּ

וּתְנֵנִי נָא הַמּוֹרֶה! אֵלְכָה וַאֲשִׁיבֵהוּ.

צבעון: אַל יָשׁוּב עוֹד הֲלוֹם, וּלְבַדִּי עִמָּךְ אֶהִי –.

עַתָּה כּוֹכָבִים יִספּוֹר יִשָּׂא רֹאשָׁם יַחַד

יִתְגּוֹרֵר כַּר נִרְחָב וּקְצוֹת שָׁמַיִם יֵרֶא

חוֹרֵי עָפָר יִשְׁכַּב, יַבִּיט עָשׁ עַל בָּנֶיהָ

וּשְׁתַּיִם דֻּבִּים יִמְצָא בִּפְנֵי הָרָקִיעַ

גַּם עֲגָלָה לוֹ שָׁם, בָּהּ יֵשֵׁב לוֹ עִם עָיִשׁ

בָּהּ יֶאֱסוֹר הַדֻּבִּים וּבָם יָשׁוּב הַבָּיְתָה.

מִן הַבְּתוּלָה שָׁם, צֵדָה יִקַּח לוֹ לַדָּרֶךְ

כִּי סַרְטָן וָדָג חַיִּים נוֹשֵׂאת בִּדְלִי מָיִם

וּבְשַׂר שׁוֹר טָלֶה וּגְדִי תִּשְׁקוֹל בַּמֹּאזְנָיִם

וּבְנָסְעוֹ וּמְצָאוֹ עַקְרָב, וַאֲרִי בַּדָּרֶךְ

וִימַלְּטוּהוּ מִפִּיהֶם הַתְּאוֹמִים בַּקָּשֶׁת

כִּי הוּא פֹּה בָאָרֶץ כֵּאלֹהִים בַּשָּׁמָיִם

וּבְשָׁמָיו גַּם יִרְדֶּה וּכְמוֹ אֵל עַל אַרְצֵהוּ –.

כָּל פֹּעַל שַׁדַּי, יִתְעָרֵב עִמּוֹ לָדַעַת

וּלְכָל מַעֲשֶׂה אֵל, בַּסֵּתֶר יָהִין לָגֶשֶׁת

וּלְגַלּוֹת תַּעֲלֻמּוֹתָיו יָרִים רֹאשׁ וָמֵצַח

וּבְמִסְתָּרָיו יָבוֹא כִּמְרַגֵּל עֶרְוַת אָרֶץ

כּוֹכָבָיו יָמֹד שִׁמְשׁוֹ וִירֵחו יַרְקִיעַ

אֶל עָבָיו יָשִׂים לֵבָב וּבַעֲנָנָיו עָיִן

מִטְרוֹת עֻזּוֹ יִשְׁפּוֹט בִּגְשָׁמָיו יִתֶּן אֹמֶר

וִידַבֵּר עַל רַעְמוֹ וּבִבְרָקָיו יָשִׂיחַ

וּבְאוֹרוֹ יָשִׂים חֻקָּיו בִּמְאוֹרוֹתָיו חֵקֶר

לַשֶּׁמֶשׁ מָצָא אֹהֶל עֲרָפֶל יַעֲטֵהוּ

יֹאמַר כִּי הִיא חֹשֶךְ וָהוּא הָאוֹר יַגִּיהַּ

וַיְגַל סוֹד אוֹת הַבְּרִית שִׁבְעָה מַרְאֵי הַקֶּשֶׁת

גַּם יֹאמַר כִּי כָל שָׁחוֹר בּוֹ כֻּלָּם נִכְלָאוּ

וּמִכָּל לָבָן כֻּלָּם יָצְאוּ כַּאֲשֶׁר בָּאוּ.

רוּחוֹתָיו הוּא יִשְׁקוֹל וַעֲפַר אֲרְצוֹ יִמְנֵהוּ

כִּי נִקֵּשׁ כָּל מַצְפּוּנָיו בִּסְפוּנָיו לוֹ חֵפֶשׂ

קָדְשֵׁי קָדָשָׁיו אֵלֶּה, גָּדְלוּ מִכָּל גֹּדֶל

כּוֹנֵס הוּא בִּסְפָרָיו מִטּוֹטְפוֹתַי קָטֹנוּ

וּבְכָל צִבְאוֹת שָׁמַיִם וּמְלוֹא רֹחַב אָרֶץ

יָשִׁית חִקְרֵי לִבּוֹ וּלְתוּרָם יִפְרוֹץ פָּרֶץ

בִּכְסִיל כִּימָה וָעָשׁ וּבְמַזָּרוֹת שָׁמֵיהוּ

בַּאֲבָנָיו וּבִצְמָחָיו וּבְחַיֵּי כָל נָפֶשׁ

עַד יַעְפִּיל לַחְקוֹר אֵל גַּם אוֹתוֹ לֹא יַנִּיחַ.

יֹאמַר אַךְ לֹא הוּא – כִּי כָל נַחֲשׁוֹב בּוֹ אֵינֶנּוּ

לֹא חָכָם וָחַי הוּא לֹא גָדוֹל גַּם גָּבוֹהַּ

לֹא אֶחָד לֹא הַרְבֵּה לֹא נָאוֶה וִיפֵה תֹאַר

לֹא רַב עֹז וָחָיִל, לֹא רוֹאֶה לֹא שׁוֹמֵעַ

לֹא יָחוֹס וִירַחֵם לֹא יָשׁוּב לֹא יִנָּחֶם

אֵין לוֹ נוֹחַ וָנוֹעַ לֹא מַהֲלָךְ וָשָׁבֶת

אֵין לוֹ כָּל מַהֲלָל רַק כִּי אֵין בּוֹ גַּם כָּל דֹּפִי

אֵין לוֹ כָּל יֵשׁ אֶפֶס כִּי אֵין בּוֹ גַּם כָּל חֶסֶר

גַּם מַאֲמִין וּמַשְׂכִּיל לֹא יֵאָמֵר בּוֹ סֶלָה.

גַּם כֹּחוֹ הוּא יַגְבִּיל לִיכָלְתּוֹ יִתֶּן קֶצֶב

עַד פֹּה כֹּחוֹ יָבוֹא וּבַל יוֹסִיף עוֹד לֶכֶת

לָזֶה יָדָיו רָב לוֹ, לָזֶה יָדוֹ קָצָרָה

יֹאמַר כִּי לֹא יַעֲשֶׂה וִיהִי גַם תֵּשַׁע עֶשֶׂר

אוֹ חָמֵשׁ אַרְבַּע, וּשְׁתַּיִם יוֹתֵר מִשֶּׁבַע

גַּם כִּי יִגְדַּל מִן הַכֹּל אַךְ חֵלֶק מִמֶּנּוּ

גַּם לִבְרוֹא אֶת נַפְשׁוֹ לֹא יָכוֹל עוֹשֵׂה פֶלֶא

וּבְרוֹא עוֹד אֵל כָּמוֹהוּ אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת

וּבְנַפְשׁוֹ לֹא יִמְשׁוֹל אַף שַׁנּוֹת בּוֹ לִמְאוּמָה.

עוֹד חֲרָפוֹת כָּאֵלֶה הוּא חֵרֵף עוֹשֵׂהוּ

אֲשֶׁר אָזְנֵי כָל צַדִּיק תִּצַּלְנָה מִשְּׁמוֹעַ.

יֹאמַר כִּי כָאָרֶץ הַזֹּאת כָּל כּוֹכְבֵי לֶכֶת

וּמְלוֹאָם עָלֵימוֹ כִּמְלוֹא אַרְצֵנוּ הֵמָּה

כִּי גַם הֵם כָּמוֹהָ אַךְ לָשֶׁבֶת נוֹצָרוּ

וּכְמוֹהֶם תִּסֹּב גַּם הִיא מִסָּבִיב לַשָּׁמֶשׁ

וַהֲלִיכוֹת גַּם לַשֶּׁמֶשׁ עִם סוֹבְבֶיהָ יָחַד

מִסָּבִיב לָאַחֶרֶת שֶׁתְּהַלֵּךְ כָּמוֹהָ

עִם כָּל סוֹבְבֶיהָ, מִסָּבִיב עוֹד לָאַחֶרֶת

וּכְמוֹ כֵן הָלוֹךְ וּפְשׁוֹט עַד אֵין סוֹף וָקֵצֶה

וּשְׁמָשׁוֹת כָּאֵלֶּה כָּל כּוֹכְבֵי מָרוֹם הֵמָּה

אֲשֶׁר מֵחוֹל יָם רַבּוּ וּבִמְאֹד גָּדֵלוּ

עַד כִּי יֹאמַר הַקְּטַנָּה גָדְלָה מִנִּי אָרֶץ

וּבְזֹאת יָפֵר יִרְאָה גַּם יַשְׁבִּית תּוֹרַת קֶדֶם.

יָעֵז לַחֲזוֹת בִּלְבָנָה בִּמְלֶכֶת שָׁמָיִם

הַמַּלְכָּה לִכְבּוֹשׁ, עִם הַמֶּלֶךְ בָּגָּבוֹהַּ

וּלְחַלֵּל תִּפְאַרְתָּהּ וּלְהַבְזוֹת הַדְרַת קֹדֶשׁ

וִיחַפֵּשׂ בִּכְלֵי רֳאִי⁷⁵ בִּמְקוֹם מִסְתָּרֶיהָ

כִּי יִרְאֶה בָהּ, יֹאמַר, הַר וָעֵמֶק מָלֵאָה

גַּם צִלְלָהּ הוּא מוֹדֵד מִדַּת גָּבְהָהּ לָדַעַת

וּלְהִתְאַמֵּר הִתְעַמֶּר בָּהּ, וַיִּמְעוֹל מָעַל

וּכְהָתֵל בַּשִּׁפְחָה הֵתֵל בַּעֲטֶרֶת בָּעַל

שָׂם שָׁמַיִם סִיר רַחְצוֹ עַל אֶרֶץ יַשְׁלִיךְ נָעַל⁷⁶

וּלְהִתְרוֹעַע אָהֵב עַל רַעְיָה זוֹ מִמָּעַל.

פתיות: וּמַדּוּעַ זֶה גַם אַתָּה, עַתָּה בַּלָּיִל

גַּם הָמוֹן אִישִׁי עִמָּךְ עֲשִׂיתֶם כָּאֵלֶּה

וַתִּשְׂאוּ כֵן בִּידִידוֹת עֵינֵיכֶם אֵלֶיהָ

וַתְּרַקְּדוּ בַחֲמוּדוֹת נֶגְדָהּ, וּבְתַאֲוַת נָפֶשׁ

וֵאלֹהִים קִנְאָתוֹ הֲלֹא כִשְׁאוֹל קָשָׁתָה

וּמַה תַּעֲשׂוּ כִּי יִפְקוֹד, קִנְאָה חֲמַת גָּבֶר?

צבעון: הַתְדַמִּי שָׂרָתִי! כִּי כֶאֱנוֹשׁ וּכְמוֹ שֵׂכֶל

נַחְנוּ נַבִּיט בַּלְּבָנָה לִרְאוֹת מַעֲרֻמֶּיהָ

אוֹ לַלְּבָנָה זוֹ נַעֲבוֹד בִּצְבָא הַשָּׁמָיִם

הַאִם בָּהּ חָשְׁקָה נַפְשִׁי אִם אוֹתָהּ אָהָבְנוּ

הַקְּטַנָּה מִכַּף סִכְלוּת וּמִקָּדְקֹד שֵׂכֶל

וּמֵחֲנוּפָה אִשְׁתִּי פָּנֶיהָ עוֹד יֶחֱוָרוּ?

הֵן לַלְּבָנָה מִמַּעַל לָהּ בִּמְרוֹמֵי גֹבַהּ

אֲשֶׁר זֹאת אַךְ צָלְמָהּ הִיא וּדְמוּתָהּ מִתַּחַת

וּנְוַת בֵּית אֱלֹהִים הִיא, הַמַּלְכָּה הִנֶּהָ

אֵלֶיהָ נִשָּׂא עַיִן אַךְ אוֹתָהּ נַעֲבוֹדָה

וּבְאַהֲבָתָהּ הֵן נִשְׁגֶּה וּבָהּ נִדְבַּק סֶלָה.

הִנֵּה גַם פֹּה מַטָּה טֶרֶם אֲעוֹרֵר אֵשֶׁת

לֹא יֵעוֹר גַּם הוּא אֵלֶיהָ שָׁמָּה לָגֶשֶׁת

הַיְקַנֵּא אוֹתָהּ אֵל אִם נַחְנוּ נֶאֱהָבֶנָּה

הֲלֹא צַדִּיק מוֹשֵל בּוֹ, כֵּאלֹהִים כָּמוֹהוּ

וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד הֵמָּה חֵלֶק הוּא מִמֶּנּוּ

הַכְּשֵׂכֶל כָּמוֹנִי – מִי הוּא לִי יַעַרְכֶנּוּ!

פתיות: כֵּן הוּא! – אָמְנָם עַתָּה זֶה אֶשְׁאַל כִּדְבָרֶיךָ

הֵן אֱמֶת אוֹהַבְךָ גַּם לוֹ תֶאֱהַב כָּמוֹךָ

וּשְׁנֵיכֶם אִם כֵּן אִישׁ אֶחָד כֵּן הוּא כֵּן אָתָּה

וַאדוֹנִי יִזְכּוֹר חֶפְצִי, וּרְצוֹנִי יוֹדֵעַ

כִּי תֵת אֱמוּנָה אֶל כָּל חָפֵץ בָּהּ, חָפַצְתִּי

לֶאֱמֶת זֶה הַשָּׂר וּלְשֶׁקֶר בַּמְּעָרָה עָתָּה

אָמְנָם לֹא כַתּוֹרָה הוּא אָז אֵלַי אָמָרְתָּ

כִּי לֹא אִשָּׁה אַחַת תִּהְיֶה אִשָּׁה לִשְׁנָיִם

וּכְפִי אָמְרָךְ עַתָּה גַּם לָךְ אֱמוּנָה תֶהִי

וּשְׁלָשְׁתְּכֶם גַּם בַּשָׂר אֶחָד תִּהְיוּ כַנָּפֶשׁ

וּבְתֵת לָךְ בִּתִּי זוֹ אֵין נֶאֱמָן לִי כָּמוֹךָ.

צבעון (בשחוק): מֶה חָכַמְתְּ וּנְבוּנוֹת וּמַחְשְׁבוֹתַי יָדַעַתְּ

וּכְמוֹ בִלְבָבִי הָיִית וּרְצוֹנוֹ שָׁמַעַתְּ –

אֲבָל אַל תֹּאמְרִי זִמָּה הִיא, חֶסֶד וָתֶבֶל

הַאֲמִינִי כִּי גַם זֹאת לֹא מֵאִתֵּךְ יָצָאָה

אָמְנָם סוֹד עֶלְיוֹן הוּא – וּכְבוֹדוֹ הַסְתֵּר סֶלָה.

פתיות: מִמְּךָ תֵּצֵא תוֹרָה לֶאֱסוֹר אִסָּר עַל נָפֶשׁ

גַּם מִפִּיךָ תֵצֵא כִּי תַתִּיר אֱסָרֶיהָ –

וּבְצֶדֶק עַל כֵּן לָךְ הַמּוֹרֶה נִקְרָאֶךָ

עַתָּה חֲדַר אֱמוּנָה בּוֹא נָא וַאֲבִיאֶךָ.

צבעון: וּמָה אֶעֱנֶה כִּי תִשְׁאַל אֱמוּנָה מִי אַתָּה

הִיא אַךְ שֵׁם אֱמֶת תֶּאֱהַב כַּאֲשֶׁר אָז הִגִּידָה.

פתיות: הֵן עוֹד אִישׁוֹן לַיְלָה אֱמוֹר כִּי אֱמֶת אָתָּה

(הֲלֹא כִדְבָרְךָ כֵּן הוּא אִישׁ אֶחָד אַתֵּמָה)

וּמִתְּהִלָּה וּבֵית צִבְעוֹן עַתָּה זֶה שַׁבְתָּ.

צבעון: כֵּן דִּבַּרְתְּ – וּפְתַיּוּת הֲכִי לִשְׁמֵךְ קָרָאוּ

כִּי תֵת אֱמוּנָה גַּם לִי נִפְתֵּית בִּלְבַב אֹמֶן.

פתיות: כֵּן הוּא – גַּם אוּלַי עַל כִּי אֶפָּת לָךְ גַּם אָנִי –

צבעון: בָּרוּךְ טַעְמֵךְ וּבְרוּכָה אַתְּ לַהוֹד מִמָּעַל –!

וּפְתַיּוּת כִּי יָפִית, כִּי תִתְיַפִּי, כִּי תִיפִי.

(יחבקנה)

פתיות: הֶרֶף הַנִּיחֵנִי! בּוֹא אֶל בִּתִּי הֶחָדְרָה

טֶרֶם אֵלַי תָּשׁוּב – עַל כֵּן לֹא תִתְמַהְמֵהַּ!

צבעון: צָדַקְתְּ. כִּי קָצָר הַלַּיְלָה קָרוֹב אוֹר בֹּקֶר

וַאֲנִי הֲלֹא עוֹד אָבוֹא בֵּית אֱלֹהִים סֶלָה.

פתיות (בפה מלא צחוק): עַתָּה גַּם יָדַעְתִּי – יָדַע לִבְּךָ גַּם אָתָּה –

עַל מַה שִּׁמְךָ צִבְעוֹן – הוֹרֶיךָ אָז קָרָאוּ

אִם עַל פֶּתַח אִשָּׁה בֵּית אֱלֹהִים זָכָרְתָּ. –

צבעון (בצחוק): לֹא, כִּי אָסֹר בָּאֶצְבַּע – כַּאֲשֶׁר אֲלַמֵּדָה.

פתיות: אוֹ עַל אֲשֶׁר חִנְּךָ חֵן צִבְעֵי רִקְמָתַיִם –.

וּלְכָה חִישׁ עוּפָה כִּי לַשַּׁחַר עַפְעַפַּיִם!

גַּם פֶּן תַּכִּירְךָ וּבוּז תִּשְׂבַּע שִׁבְעָתַיִם.

(תוליכהו לחדר אמונה והיא שבה הביתה, וכרגע גם צבעון שב נבהל)

פתיות: מַה זֶּה מִהַרְתָּ – וּמַה זֶּה נָפְלוּ פָנֶיךָ!?

צבעון (בבהלה): מַעֲשֵׂה שֵׁדִים הוּא! – פֹּה בֵיתֵךְ חֹשֶךְ וָאָמֶשׁ

וּבְחַלּוֹנֵי אֱמוּנָה הֵחֵל בּוֹא אוֹר בֹּקֶר –

וּנְסוּגֹתִי חִישׁ אָחוֹר פֶּן תַּכִּירֵנִי –.

פתיות: תֹּאמַר מַעֲשֵׂה שֵׁדִים – אוּלַי מַעֲשֵׂה אֱלוֹהַּ

יִתֶּן אוֹת כִּי לֵיל אֱמוּנָה חִישׁ יַחֲלוֹף יִכֶל

וּמִמֶּנָּה יָחֵל הָאוֹר לָאִיר אֵלֵינוּ –.

וּלְבִלְתִּי גַּם אֻנּוֹת לֶאֱמוּנָה חֵטְא וָאָוֶן.

צבעון: אֵיךְ מַעֲשֵׂה אֵל הוּא וּמַעֲשַׂי הִפְרִיעַ?

אוּלַי בַּעֲבוּר אָבוֹא חִישׁ לִתְפִלַּת הַשַּׁחַר.

פתיות: כֵּן הוּא. לָכֵן גַּם מִמֶּנִי לֵךְ עַתָּה שָׁמָּה.

(הולך)

מחזה ט    🔗

(פנה בככר אחורי בית המון. שכל כורע על ברכיו ושתי ידיו חבוקות על ראשו.)

שכל אֵל חֵי הָעוֹלָם, אָחוֹר וּלְפָנִים אֵין קֵצֶה! –

אֵל מִכֹּל נֶעְלָם וּמִכָּל גָּלוּי נִגְלֵיתָ

אֵל לֹא תֵרֶא עַיִן וּלְבָבוֹת הֵן יִרְאוּהוּ

אֵל בָּאוֹר לֹא נֵרֶא וּמַחֲשַׁכִּים לוֹ אוֹרוּ

אֵל כָּאוֹר כֹּל יָאֶר וּבַל יֵרָא, כָּמוֹהוּ

אֵל בַּכֹּל לֹא נִמְצָא וּבַכֹּל הִנֵּהוּ!

אֵל רֹאשׁ כָּל הַנְּסִבּוֹת וּנְסִבָּתוֹ בוֹ תֶהִי

אֵל כֹּל יִרֶץ⁷⁷ יוּכַל, אַךְ לֹא תַהְפּוּכוֹת יָחַד

אֵל כָּל מַהֲלָל לוֹ הוּא! וּמִכֻּלָּם גָּבוֹהַּ

אֵל לֹא נוֹדָע מָה הוּא, אַךְ רַק כִּי לֹא אֵינֶנּוּ –

אֵל, בִּלְתּוֹ מָה לֹא נוֹדָע, אַךְ הוּא יוֹדִיעֶנּוּ.

אֲנִי עַבְדָּךְ שֵׂכֶל! וּבְיָדִי כֹּל הוֹדַעְתָּ

לֹא בִי עֶזְרֶךָ וּלְעֵזֶר אָדָם שַׂמְתָּנִי

כִּי אָבוּר לוֹ דֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה תוֹרֵנִי.

מִכָּל אֶבֶן מַכְשֵׁלָה דַּרְכּוֹ אֲסַקֵּלָה

וּלְפָנָיו אֵלֵךְ וַאֲפַנֶּה פָנֶיהָ סֶלָה.

מַהֲלַךְ אֶרֶץ גַּם יָרֵחַ, כָּל כּוֹכְבֵי לֶכֶת

גָּדְלָם אָרְחָם גָּבְהָם, וּמַה מִּדַּת אוֹרָמוֹ

מַעְגָּלָם סָבִיב לַשֶּׁמֶשׁ לֶכְתָּם עַל אֹרַח

אָנָה וּמָתַי יִקְדָּרוּ עֵת כִּי נִפְגָּשׁוּ

גַּם מוֹעֵד וּמָקוֹם, יֵרָאוּ כּוֹכְבֵי שָׁבֶט

מִי כָל אֵלֶּה הוֹרַנִי, אֱלֹהִים, בִּלְתֶּךָ!

כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר אֵלֶּה, שָׁם מֵחוֹל יַמִּים רָבּוּ

וּגְבוֹהִים עוֹד עָלֵימוֹ מֵאֲבַק נֶגֶב דָּקּוּ

כִּי שֶׁמֶשׁ אִישׁ אִישׁ, וִירָחִים וַאֲרָצוֹת לָמוֹ

וּמִדָּתָם רַבָּה מֵאֵלֶּה פֹּה אִתָּנוּ

וּלְמַעְלָה כֵּן הָלְאָה עֲדֵי אֵין קֵץ וָחֵקֶר

עַד כִּי אֵלֶה כֻּלָּם יַחַד, מַר מִדְּלִי הֵמָּה⁷⁸

מִי כָל אֵלֶּה הוֹרַנִי, אֵלִי, בִּלְעָדֶיךָ!

מִדַּת מֵרוֹץ קַרְנֵי אוֹר כָּל אֶחָד מֵהֵמָּה

וּמֶשֶׁךְ צִלְלֵי אֵלֶּה עַד אָנָה יַגִּיעַ

מִשְׁקַל רוּחַ וַחֲלָקָיו, גַּם אֵשׁ עָפָר מָיִם

כָּל מַרְאוֹת מָרוֹם גָּם רַעַם בָּרָק וָקֶשֶׁת

חֹק מָטָר וּבָרָד, קֶרַח וּכְפוֹר וָשֶׁלֶג

מִדּוֹת אוֹר חֹם וָקֹר, וַחֲזִיזֵי עָבֵי שַׁחַק

שִׁכְבַת טַל בַּעֲלוֹת אֵד, קִיטוֹר יַמִּים וָאָחוּ

יַעֲבֶה רוּחַ יִגְשַׁם וִיהִי לִרְסִיסֵי מָיִם

כִּי יִתְלַכְּדוּ יַחַד יִתְנַגְּשׁוּ לִהְיוֹת גָּשֶׁם

וּלְמוֹרֶה לַמַּטָּרָה לִנְטוֹר מִטְרוֹת אָרֶץ

מִי כָל אֵלֶּה הוֹרַנִי, שַׁדַּי, זוּלָתֶךָ!

חֲלֻקַּת אֶרֶץ כֻּלָּהּ לִמְדִינוֹת מַמְלֶכֶת

וּנְתִיבוֹת רַחֲבֵי יַמִּים וּמְסִלּוֹת לִבָּמוֹ.

מִסְפַּר כָּל צִמְחֵי אֲדָמָה כָּל עֵץ וָנָטַע

שָׁרְשָׁם גִּזְעָם וּפִרְיָם, בַּדִּים וַעֲנָפֵימוֹ

עֲלֵיהֶם וּפִרְחָם, וַחֲלִיפוֹת מַרְאוֹת לָמוֹ

גַּם עִשְּׂבוֹת דִּשְׁאֵי שָׂדֶה, וּפְרִי וּדְגַן עֵמֶק

רִבּוֹת אַלְפֵי אֲלָפִים וּלְכֻלָּם תֵּת חֵקֶר

כֹּחָם וּפְעֻלָּתָם תַּבְנִית תֹּאַר פָּנֵימוֹ

אֵיךְ יִוָּלְדוּ אֵיךְ יִינְקוּ וּבַמֶּה יִגְדָּלוּ

וּבַמָּה הֵמָּה שׁוֹנִים אִישׁ אִישׁ מִמִּשְׁנֵהוּ

וּפְקוּדֵי כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה רֻבֵּי מִינֵימוֹ⁷⁹

לַאֲלָפִים לִרְבָבוֹת וּבְשֵׁם לִקְרוֹא כֻּלָּמוֹ

מִשְׁפָּטָם וּמַעֲשֵׂיהֶם כָּל תּוֹלְדוֹתָם יַחַד

מַה נַּפְשָׁם וּמֶה חַיֵּימוֹ וּלְכֹל בָּהֵמָּה

עוֹף דָּגָה וּבְהֵמָה, נָחָשׁ עִם חַיְתוֹ טֶרֶף

זִיז⁸⁰ רִמָּה וָרֶמֶשׂ, זוֹחֵל תַּנִּין וְשָׁרֶץ

מִי כָל אֵלֶּה הוֹרַנִי, צוּרִי! חוּץ מִמֶּךָּ.

אָדָם שַׂר אֲדָמָה בִּדְמוּת צֶלֶם אֱלוֹהַּ

גָּלְמוֹ יִירַשׁ עָפָר נַפְשׁוֹ מוֹרֶשֶׁת מָעְלָה

צָפוּי אֱלֵי קֶבֶר צוֹפֶה בִּשְׁמֵי שָׁמָיִם

שָׁמוּר אֱלֵי מָוֶת שׁוֹמֵר חַיֵּי הַמָּוְתָה

טָמוּן בַּעֲרוּץ נַחַל יִפְשׁוֹט עַל אַפְסֵי גֹבַהּ

רָמוּי⁸¹ אֱלֵי רִמָּה וּמְרוֹמִים לוֹ לֹא רָמוּ.

חִקְרֵי גֵווֹ, סִתְרֵי נַפְשׁוֹ, וּבְמֶה חֻבָּרוּ

מִשְׁמַע אֹזֶן, וּרְאוּת עַיִן, אֵיךְ וּמָה הֵמָּה

אֵיכָה יִטְעַם, וִיגַשֵּׁשׁ, וּמָה אַף כִּי יָרַח,

אֵיךְ יֵדַע גַּם יֶחְכַּם אֵיכָה יַשְׂכִּיל גַּם יָבֶן

מִי כָל אֵלֶּה הוֹרַנִי, עֶלְיוֹן! הֲלֹא אָתָּה.

אֵלֶּה הוֹרֵיתַנִי וּלְאָדָם רָב הוֹרֵיתִי

וִידִידוּת נַפְשָׁךְ חָכְמָה, מַלְכַּת אֶרֶץ קֶדֶם

וֶאֱמֶת שַׂר הָאוֹצָרוֹת וּמְחוֹקֵק בָּאָרֶץ

שָׂמוּנִי צִיר וּמֵלִיץ בֵּין עָם וּבֵינֵימוֹ

וּלְמַעַנְךָ הַבּוֹחֵר בָּם וּלְמַעֲנָם סֶלָה

אֲשָׁרְתֵם בִּלְבַב אֹמֶן וַעֲבוֹדָתִי תַּמָּה,

כִּי חַיֵּימוֹ אַתָּה וּמָעוֹז חַיַּי הֵמָּה

הַמַּלְכָּה תִּמְלוֹךְ בָּךְ וּבָכֶם הַשָּׂר יָשַׂר

בָּךְ וּבָהֶם עֶזְרִי וּלְעַמָּם עֵזֶר אָנִי

וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב אַהֲבַת אֱמֶת נָטַעְתִּי

וּכְבוֹד שֵׁם הַמַּלְכָּה גַּם בִּשְׁעָרִים הוֹדַעְתִּי

גַּם רָאשֵׁי מוֹרְדֵי בָם מִן גֵּו אוֹתָם גֵּרַשְׁתִּי

וּלְאִישׁ הָמוֹן הַזֶּה כָּל עֵזֶר לֹא מָצָאתִי

כִּי מִשְׁפַּחַת הַמַּמְרִים כֵּן אֵלָיו נִסְפָּחוּ

עַד שֶׁהֵבֵאתִי שָׂר אֱמֶת בֵּיתוֹ לָשָׁבֶת

וּבִתּוֹ זוֹ אֱמוּנָה לֶאֱמֶת הוּא יִתְּנֶנָּה.

עַתָּה עֲצָתִי זוֹ נֶהֶפְכָה לַמְרוֹת רוּחַ

וּלְמַשְׁחִית וּמַעֲצֵבָה הָהּ! וּלְמַפַּח נָפֶשׁ

עָנְיִי רָאִיתָ אֵלִי! וַיּוֹכַח לֵיל אָמֶשׁ.

הוֹי אֵיכָה נֶהְפַּךְ לִי לֵב אֶמֱת כִּלְבַב שָׁקֶר

וּלְבַב הָמוֹן כִּלְבַב צִבְעוֹן לֵב מִרְמָה הֵמָּה

וּבֵית הָמוֹן כֻּלּוֹ נֶהְפַּךְ, וּכְאֵשׁ אוֹכֶלֶת

כִּי צִבְאוֹת צִבְעוֹן וּמִרְמָה עָלָיו נִסְפָּחוּ

נִדְמוּ כִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה טֶרֶם אָז נֶהְפָּכוּ.

הֵן הֵרֵעוּ עוֹד מֵהֶם וּלְשַׁחֵת הֶעֱמִיקוּ

שָׁם גִּלּוּ עֲוֹנָם חַטָּאתָם לֹא כִחֵדוּ

רוֹאֵיהֶם הִכִּירוּם, כִּי תוֹךְ לִבָּם עַל פִּימוֹ

סוּרוּ מֵאַנְשֵׁי רֶשַׁע, סוּרוּ קָרְאוּ לָמוֹ

אֵלֶּה מַעֲשֵׂיהֶם מַחְשָׁךְ וּפִשְׁעֵיהֶם סָתֶר

תֹּךְ לֵב⁸² וּתְכָכִים תַּחַת פֶּה מָלֵא חֹנֶף

עַל כֵּן פַּחִים הָיוּ, רֶשֶׁת אֱלֵי כָל רָגֶל;

שָׁם בִּמְרוֹתָם מָרוּ וּבְרֶשַׁע רָע הֵרֵעוּ

אֵלֶּה בֶּאֱמוּנִים הִמְרוּ וּבְצִדְקָם יִרְשָׁעוּ

קוֹרְאִים לֵאלֹהִים, לִצְבָא מָרוֹם כִּי יַעֲבוֹדוּ

וּבְשֵׁם אֵל בָּאוּ, אֶל הַמֵּתִים כִּי יִדְרוֹשׁוּ

וִיעוֹנְנוּ וִינַחֲשׁוּ וּבְאוֹבוֹת גַּם יִשְׁאָלוּ

וַעֲלֵי כָל תּוֹעֵבָה שִׁמְךָ הָאֵל יַזְכִּירוּ

מִקְדָּשָׁם מָלֵא אַשְׁפּוֹת, כִּתְפִלָּתָם לַעַג

לִשְׁמוֹתֶיךָ לֹא שָׂמוּ קֵץ, כָּל מִבְטָא פִּימוֹ

כַּאֲרֶשֶׁת סִיס⁸³ עָגוּר כֵּן הָגוּ וַיְצַפְצֵפוּ

וּבִשְׁמוֹת חֹל, מֵחוֹל רַבּוּ, שִׁמְךָ חִלֵּלוּ

וַיֲכַחֲשׁוּ וַיְכַזְּבוּ, פּוּר וּתְרָפִים דָּרָשׁוּ

וּבִגְלָמִים יִקְסָמוּ וּבְשִׁמְךָ נוֹרָא לָנוּ

גַּם אֱלֹהִים חֲדָשִׁים זֶה מִקָּרוֹב בָּאוּ

שָׂמוּם עָלֶיךָ נוֹסָפוֹת, הֵמָּה הָעֶשֶׂר

וּכְמוֹ עַל תּוֹרָתְךָ הוֹסִיפוּ כֵן עַד אָלֶף)

בָּהֶם חֵרְפוּךָ אֵל! גַּם גִּדְּפוּ גַּם נִאֵצוּ

וּשְׁמוֹתָם בַּל יַעֲבָר פִּי, אֶחֱטָא אִם זַמֹּתִי–.

אוֹרוּ עֶשְׁתּוֹנוֹת אֵלֶּה, אוֹרוּ אָרוֹר נֶצַח! –

בָּרְאוּ אֶת לֹא בָרָאתָ, צָרוּ אֶת לֹא צַרְתָּ

לַשֵּׁדִים וּשְׂעִירִים נָתְנוּ כֹּחַ חֵילֶךָ

בַּדֵּיהֶם⁸⁴ יַחֲרִישׁוּנִי, מִסַּפֵּר עָצֵמוּ –

וּכְמוֹ אִם אֲסַפְּרָה, אִם אַזְכִּיר וּלְפָנֶיךָ

וּטְמֵא שָׂפָה אֶהִי, וּכְבוֹדְךָ אֵל חִלָּלְתִּי.

עַל כֵּן גַּם חָמְסוּ תוֹרָה גַּם מִשְׁפָּט עִקֵּלוּ:

חֻקֶּיךָ אַךְ לָךְ הֵמָּה אַךְ אֵלֶּה יִשְׁמוֹרוּ

(אֲבָל לֹא עוֹד אֵלֶּה – כִּי שִׁנּוּ אֶת פָּנֵימוֹ

עַד לֹא עוֹד נִכָּרוּ, הָאֱלֹהִים! כִּי הֵם הֵמָּה)

יֹאמְרוּ כִּי לָךְ יִסְכּוֹנוּ, כִּי בָם לָךְ יֵיטִיבוּ –

אָכֵן מִכְסֶה טוֹב הוּא עַל כָּל אֲשֶׁר יָרֵעוּ.

מִשְׁפָּטֶיךָ אַךְ לָאָדָם אֵין בָּם שׁוֹמֵעַ

וּלְאָח וּלְרֵעַ לֹא יָדְעוּ כִּי אִם הָרֵעַ

וּלְשַׁנֵּן חֵץ לָשׁוֹן, לָשׂוּם פִּיהֶם פִּי חֶרֶב

וּמֵרָחוֹק לַחְדּוֹר לוֹ, חַדְרֵי לֵב וָקֶרֶב

בִּתְהִלּוֹת אָח תִּקַּח אָזְנָם, תָּהֳלָה יָשִׂימוּ

אַךְ שֶׁמֶץ דָּבָר שָׁמְעוּ בוֹ, אֶל עָל יָרִימוּ

בַּעֲמִיתָם יִתְּנוּ דֹפִי אֲחֵיהֶם יִשְׂטוֹמוּ

וִיקַנֵּא אִישׁ בִּשְׁאֵרוֹ בִּבְשָׂרָם יִקּוֹמוּ

פֶּה אֶל פֶּה יַקְרִיבוּ, בִּנְשִׁיקוֹת כִּי יִשָּׁקוּ

וּלְבָבוֹת זֶה מִזֶּה, מִקְּצוֹת אֶרֶץ יִרְחָקוּ

פִּיהֶם יֶהְגֶּה מֵישָׁרִים, מִלֵּב מָלֵא עָוֶל

וַיְצַפּוּ רִשְׁעָתָם, יִרְאַת שָׁוְא מוּסַר הָבֶל

וּכְעַל יָשֵׁן עָלֶיךָ, קוֹל גָּדוֹל יִתֵּנוּ

וִילָשְׁנוּ בַּסֵּתֶר וּבְלַחָשׁ אֶת אַחֵינוּ

הַחַיִּים יִשְׁכָּחוּ וּמֵתֵיהֶם יַזְכִּירוּ

עֲלֵיהֶם אוֹ אֲלֵיהֶם יִתְפַּלְּלוּ יַעְתִּירוּ

כָּל שָׁוְא וָרִיק יַחְקוֹרוּ אַךְ לֹא אֶת מַעֲשֶׂיךָ

וּלְכָל דָּבָר יַאֲמִינוּ אַךְ לֹא רֵישׁ רָשֶׁיךָ⁸⁵

כָּל הוֹן לָהֶם יִמְעָט, וּמִחְיַת דַּל יִתְאָבוּ

מַהֲלֵל רֵעַ הֵקַלּוּ אַךְ מוּמָיו חָשָׁבוּ.

הוֹנָם מֵהוֹנוֹת אָח וּמִצֵּידוֹ לוֹ צָיִד

וִירוֹשְׁשׁוּ גַּם רָשִׁים חַיֵּי נַפְשָׁם יַחְבּוֹלוּ.

בַּנֶּשֶׁךְ נָתְנוּ כַסְפָּם וּבְמַרְבִּית מַכֹּלֶת

אַךְ נֶשֶׁךְ אַךְ מַרְבִּית לֹא אָכוֹל לֹא שָׂבוֹעַ

כִּי לוּ אָכְלוּ מִקָּחָם⁸⁶ כִּי עַתָּה הֶחֱרַשְׁתִּי

וּלְמַלֵּא נַפְשָׁם גַּם לַגּוֹנְבִים אַל יָבוּזוּ

אַךְ יִשְּׁכוּ⁸⁷ לֹא יֹאכְלוּ, וּלְמַרְבִּית הוֹן אַךְ לָמוֹ

כִּי לֹא עוֹד אֶל בִּטְנָם, כִּי אֶל כִּיסָם יִתְּנוּהוּ

הַהוּא נֶשֶׁךְ יִקָּרֵא וּמַרְבִּית – לֹא אֹכֶל

כִּי אַךְ נָשׁוֹךְ לֹא אָכוֹל, אַךְ הוֹנָם הוּא יֶרֶב

כִּנְשׁוֹךְ אַרְיֵה טַרְפּוֹ בֵּין שִׁנָּיו יִשָּׂאֵהוּ

וִימַלֵּא חוֹרָיו חֹסֶן, וּמְעוֹנוֹתָיו אָוֶן

הוּא אֲשֶׁר צִוִּיתָ אֵל! לִבְלִי אוֹתוֹ קַחַת.

וּבוֹ אָכְלוּ עַמְּךָ אֵל! אָכְלוּ לֹא הוֹתִירוּ

וּבְהַבְלֵי בַדֵּיהֶם אַךְ מַעֲקַשִּׁים יַיְשִׁירוּ

וּבְלִבָּם עִקְּשׁוּהוּ כָּל הַיְשָׁרָה עִקֵּשׁוּ

עַד כִּי מוֹרִים נִבְעָרִים כֵּאלֹהִים בִּקֵּשׁוּ

הַמּוֹרֶה יִרְוֶה גַּם יִבְרָא, יִרְפָּא גַּם יֶפֶר

אִישׁ בַּעַר כִּבְעִיר, לֹא יַכִּיר לָשׁוֹן וָסֵפֶר

הֵם רוֹדְפֵי רוֹדֵף בִּין, רוֹעֵי הַשְׂכֵּל שִׁכֵּלוּ

הֵם יִבְזוּ בּוֹזֵי שָׁוְא וּפְרִי פִיהֶם עָרֵלוּ

יִתְּנוּ מוּמָם בָּם יִתְּנוּם לִמְחָרְפֵי אֱלוֹהַּ

עַל אָמְרָם חֶסֶד אִישׁ מִתְּפִלּוֹתָיו גָּבוֹהַּ

עַל זַכּוֹתָם לִבָּם וּבְהַמְרוֹתָם מֵאֵנוּ

עַל עָזְבָם מַתְעֵיהֶם וּלְבַד בִּי יִשָּׁעֵנוּ.

וּמַה יַעֲשׂוּ אֵלֶּה וּמָה הוֹעִיל יוּכָלוּ

אוּלַי יִרְעוּם מוּסַר הַשְׂכֵּל, מִלִּים יִפְעָלוּ

וּכְבָר עָשׂוּ כֵן אַךְ לַשָּׁוְא וּלְרִיק עָמָלוּ

הָיָה פִיהֶם הַמַּכְתֵּשׁ וּלְשׁוֹנָם הָעֱלִי

אַךְ הָרִיפוֹת לֹא־רָפוּ וַיִּקְהֶה הַכֶּלִי

אִוַּלְתָּם לֹא עוֹד סָרָה וּקְשִׁי עָרְפָּם פֶּלְאי! ⁸⁸

אִם הָמוֹן וּבֵיתוֹ עָווּ הֲלֹא הֶחֱרַשְׁתִּי

אֲבָל אֶת בִּנְךָ, אֵלִי! אֶת אֱמֶת הֶחֱטִיאוּ

הַבֵּן יַקִּיר לָנוּ מַחְמַד כָּל יִקְרֵי רוּחַ

רוּחַ כָּל אִישׁ חַי – חַיֵּי נֶפֶשׁ כָּל אִישׁ רוּחַ

הוּא חֶמְדַּת רוּחֵנוּ רוּחַ אֲפֵּינוּ סֶלָה.

עַל זֶה אֶשְׁפּוֹךְ שִׂיחִי, עַל דִּמְעוֹתַי כַּמַּיִם

אֶשְׁפּוֹךְ לִבִּי אֶל עֵינַי, נִגָּרוֹת פֹּה אָרְצָה

וַאֲבַכֶּה פֹה אִתִּי כָּל רֵעֵי אֱמֶת יָחַד

כִּי מֵאֱמֶת זֶה מַבָּטָם בּוֹשׁוּ גַּם נִכְלָמוּ

עַל מוֹצָא פִיו חָיוּ, בָּא הֵנָּה וַיֶּחְפָּרוּ

וּמְקוֹר חַיֵּיהֶם עִמּוֹ, הֵן מֵימָיו נִכְזָבוּ

נֶהְפַּךְ לִבָּם בָּם, כִּי הָפַךְ אֱמֶת לִבֵּהוּ.

וַיְבַצַּע צִבְעוֹן בִּצְעוֹ, עָלַי יִשְׂרוֹק שֶׁקֶר

מִרְמָה יֵלֵךְ רוֹמָה,⁸⁹ כִּלְיוֹת סִכְלוּת תַּעֲלוֹזְנָה

עִקְּשׁוּת תַּקְשֶׁה לִבָּהּ, כִּי אֵל הֵרַךְ לֵב שֵׂכֶל

וּפְתַיּוּת תַּרְחִיב נַפְשָׁהּ, כִּי נַפְשִׁי קָצָרָה

אַךְ הָמוֹן יֶהֱמֶה הֲמוּת יָם, שַׁלְוָתוֹ סָרָה –.

(בוכה מר)

(בבכי) אֵל נָא רַחֵם נֶפֶשׁ, לֹא תֵדַע אַךְ רַחֲמֶיךָ

וּכְשֶׂה אוֹבֵד תּוֹעָה, וּתְבַקֵּשׁ אַךְ חַסְדֶּךָ

לֵב אֲשֶׁר נָפַל חָלָל, תָּקִים וּתְחַיֵּהוּ

נָפַל לִפְנֵי עַזִּים, חָלָל עַל בָּמֳתֵי רָהַב

עֵינַיִם שֻׁלְּחוּ מַעְיָנוֹת, בַּעֲדָם תַּעְצוֹרָה

וּתְאִירֵם נָא מַהֵר, כִּי יָאִיר זֶה הַבֹּקֶר

רוּחַ לָהּ הֲמֵרוֹתָ, תִּצּוֹק בָּהּ רוּחֶךָ

שִׂים בָּהּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ, וּכְמוֹ אֹפֶל תּוֹפַע

פָּנִים כִּסָּה חֹשֶךְ, תָּאִיר לָמוֹ פָנֶיךָ

אוֹרְךָ לָמוֹ יַעַל, בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר עָתָּה.

אִישׁ נוֹקֵשׁ בַּעֲצָתוֹ אַתָּה אֵל! תִּיעָצֶנּוּ

תּוֹרֶנּוּ מִפְלָט מָהִיר, מֵעֵצָה נִמְהָרָה

לָבוֹא אֱמֶת הֲלוֹם, בֵּית חֲשֻׁכִּים לָשָׁבֶת

וּתְּהִי יָדוֹ אֶת זָרִים, מַמְרִים פֹּה נוֹעָדוּ

וּלְחֶבְרָה עִמָּם אָרַח, מָשַׁךְ יָד אִתָּמוֹ

אַךְ מַכָּרוֹ לֹא יַכִּיר, אַךְ רוּחִי לוֹ זָרָה.

גַּם הָמוֹן מָאַס בִּי וּלְבֵיתוֹ מוּזָר אָנִי

וַיִּתְנוּ זָר בִּמְרוֹמִים, הוּקַם עָל מִשֵּׁפֶל

בֶּן נֵכָר מִתְנַכֵּר, גֵּר מִתְגוֹרֵר אִישׁ־עֵקֶר! ⁹⁰

שֶׁקֶר(בחרדה) הָהּ קוֹל! – מִי זֶה יַעֲנֵנִי – לֹא אֲשֶׁר זַמּוֹתִי?

אֲנִי עַל צִבְעוֹן אֲדַבֵּר לֹא עוֹד עַל שֶׁקֶר

וּכְבָר שֶׁקֶר נִדַּח מִפְּנֵי אֱמֶת שָׂרֵנוּ

כַּאֲשֶׁר מִפָּנָיו אֲנִי תָמִיד אַדִּיחֶנּוּ

כֵּן מִבֵּית הָמוֹן כֵּן מֵעִיר לוּז וּמִשָּׁעַר.

הֲקוֹלְךָ זֶה אֱלֹהָי אִם אַתָּה דִּבַּרְתָּ? –

אַךְ לַיְלָה לִי מֵחָזוֹן, מִדַּעַת כָּל פָּשֶׁר

וּכְמוֹ לַשָּׂר אֱמֶת מֶה הָיָה לֹא אֵדָעָה

כִּי עָצְבִּי כִּסָּה לִבִּי, וּכְעֵינַי הַלַּיְלָה

וּכְעֵינַי תָּאֵר נֵרִי, מַהֵר לִפְנוֹת בֹּקֶר

כִּכְלוֹת חִישׁ לַיְלָה זֶה, לֵיל חֶזְיוֹנִי גַם יִכֶל.

הֲיִכֶל בִּכְלוֹת הַלַּיְלָה הֲלֹא עוֹד רָגַע?! –

אִם כֵּן קָרוֹב יִשְׁעִי – אָן לִקְרָאתוֹ אָרוּצָה?

אוֹ אֵשֵׁב פֹּה אֲצַפֶּה לוֹ, לֹא אֶשָּׂא רֶגֶל?

רַגְלִי אֶשָּׂא לָלֶכֶת, אָנָה זֶה אֵלֵכָה?

הָאֵלֵךְ בֵּית הָמוֹן? הֵן עַתָּה זֶה גֵּרְשׁוּנִי

אִם בֵּית הַמַּלְכָּה אֵלֵךְ? אַחְפִּירָה אֵבוֹשָׁה

וּמִדֵּי אֵלֵכָה חֶרְפָּתִי שָׁם אוֹלִיכָה

מֵעֲצָתִי יָעַצְתִּי הֲלֹא נַפְשִׁי נִכְלֶמֶת!

הַאֶל בֵּית אֱמֶת אֵלֵךְ אֵיפוֹא אֶמְצָאֶנּוּ

הֲבַחֲדַר אֱמוּנָה אוֹ בֵית צִבְעוֹן עוֹדֶנּוּ

עוּצָה נָּא אָתָּה! כִּי עֲצָתִי לֹא עוֹמֶדֶת.

יִכֵל

רָגַע

רֶגֶל

אֱמֶת

עומֶדֶת

עוֹמֶדֶת? כֵּן יַעֲמוֹד מִרְמָה, סִכְלוּת וָשָׁקֶר!

אֲשֶׁר הָפְכוּ לֵב אֱמֶת, וַעֲצָתִי נֶהְפָּכָה

וַאֲנִי אָמַרְתִּי לֵב אֱמֶת יַעֲמוֹד לָנֶצַח.

הֲנֶצַח לִבּוֹ עוֹמֵד וּמָה הֵמָּה אֵלֶּה

הַפְּקוּדוֹת גַּם הַדָּתִים נָתַן שָׁם בָּאָרֶץ

וּפְתַיּוּת זוֹ מַה לִּי בִּשְׁמוֹ לַיְלָה סִפֵּרָה?

עַד כַּיֶּלֶק סָמָר,⁹¹ שַׂעֲרַת רֹאשִׁי סִמֵּרָה.

וּבְיַד הָאָמָה שָׁלַחְתִּי מָה הוּא עָנָנִי,

וּכְפֵיוֹת חֶרֶב,⁹² יָרַד בִּטְנִי וּדְקָרָנִי. –

אֶפֶס כִּי אָוֶן הַפְצַר, וּכְקֶסֶם הוּא מֶרִי⁹³

אוּלַי אֵלִי דִבֶּר – עַל כֵּן אַחֲרִישׁ אֶדֹּמָּה –

דֹּמִּי נַפְשִׁי לֵאלֹהִים! וּבֵית אֱמֶת לֵכִי,

קַוִּי רִנַּת בֹּקֶר אִם עֶרֶב יָלִין בֶּכִי.

(עומד מכרוע על ברכיו)

נֶצַח

(אל נפשו) הָהּ! רַגְלַי תִּמּוֹטְנָה, גַּם תִּכְאַבְנָה מִכְּרוֹעַ

שָׁאַגְתִּי מִנַּהַם לֵב, עַד כֹּחִי בִּי אָיִן

אֶקְרַב לִי אֶל קִיר בֵּית הָמוֹן שָׁם מֵאֲחֹרֵיהוּ

אֵשֵׁב לִי כִּמְעַט רֶגַע שָׁם עֲלֵי הָאָבֶן

לָנוּחַ וּלְהִנָּפֵשׁ טֶרֶם אֵלְכָה שָׁמָּה

טֶרֶם אֵלֵךְ אֶל אִישׁ, לֹא אָבָה אֵלַי לֶכֶת.

(הולך אל קיר בית המון מחוץ ויושב שם על האבן אצל הקיר)

(יביט השמימה) הֵן הֶאְדִּים הַקָּדִים וּפְנֵי מִזְרָח הִלְבִּינוּ

וּבְמַחְשָׁךְ וּבְצַלְמָוֶת עוֹד עֵינַי יָלִינוּ

עוֹד לִבִּי לֹא יַאֲמִין, לֹא נַפְשִׁי בִי יָשָׁרָה

אִם מַעֲנֵה הָאֵל הוּא, אִם אַךְ הֵד הָרִים אֵלֶּה

(רָאוּ כִי אֵל לֹא יַעֲנֵנִי, וַיַּעֲנוּ הֵמָּה)

אֲבָל אֵיכָה מִלּוֹתָיו זוֹ אֶל זוֹ תִּקְרַבְנָה

לִהְיוֹת אֹמֶר שָׁפֶר, וּתְשׁוּבָה לִי יָאָתָה

אִם לֹא מַחֲזֵה שַׁדַּי הוּא וּבָהֵן עָנָנִי

וּדְבַר אֱלֹהִים הוּא – הֲלֹא יָקוּם לָנֶצַח! –

עַתָּה אָשׁוּב עַל מַעֲנֵהוּ וּבְפִי אָשִׂיחָה

אָשׁוּבָה אָבִינָה בוֹ, בּוֹ אֶהְגֶּה סֶלָה

"שֶׁקֶר יִכֶל רָגַע! רֶגֶל אֱמֶת עוֹמֶדֶת

נֶצַח!" (בחום לב) רֶגֶל אֱמֶת עוֹמֶדֶת!

(ובקל רם ובאהבה עזה) רֶגֶל אֱמֶת!! –

קול מתחת לאבן הִנֵּנִי – מִי זֶה בַּלַּיְלָה יִקְרָא לִי שָׁמָּה?

וּבִשְׁמִי רִאשׁוֹן – אֲשֶׁר פֹּה לֹא בוֹ נִקְרֵאתִי.

שכל הוֹי! – מִי הוּא הוֹגֶה גַּם פֹּה, מִתַּחַת לָאָבֶן?

(מביט מתחת לאבן) הֵן פֶּתַח לִמְעָרָה פֹּה! טוֹב כִּי אֶגַּשׁ הָלְאָה

פֶּן עוֹד יֹאמַר הָמוֹן עַל פִּי צִבְעוֹן מוֹרֵהוּ

(וּפְתַיּוּת תֹּאמַר כֵּן הוּא) כִּי בָּאתִי הַפֶּתְחָה

אֲשֶׁר פֹּה לַמְּעָרָה זוֹ, לִגְנוֹב מָה וּמְאוּמָה

וּתְהִי עוֹד אַחֲרִיתִי, כִּי גַּם בָּהּ יִכְלָאוּנִי.

הקול הֵן אֲנִי לֹא גָנַבְתִּי וּבְבוֹר זֶה שָׂמוּנִי!

שכל הָהּ! הֲלֹא אָנוּסָה גַּם מִשֵּׁמַע מִקְרֵהוּ –.

אֲבָל גַּם קָח אֶת לִבִּי מִדֵּי הֱנִיעָהוּ

וּכְמוֹ יֹאחֵז לִבִּי אֶל בּוֹרוֹ יִסְחָבֶנּוּ

הוֹי! סוּר בַּל אוּכַל גַּם שׂוֹא רֶגֶל בַּל יִתְּנֵנִי

הָהּ לִבִּי – מַה לָּךְ! כִּי תִדְפּוֹק, כִּי תִרְחַב כָּכָה

הַעַד בּוֹר זֶה תָנוּס אֲהָהּ! כַּעֲשׁוּק דַּם נָפֶשׁ

אִם מוֹרָשֶׁיךָ לִבִּי! בּוֹר זֶה יוֹרִישׁוּנִי?

וּמִי לָךְ שָׁם? אַךְ קוֹל קוֹרֵא מֵחֶשְׁכַת לָיְלָה.

הקול גַּם מֵעַי הָמוּ לָךְ – מִי אַתָּה שָׁם מִלְמָעְלָה?

שכל וּמִי אַתָּה זֶה שָׁמָּה, כִּי נִכָּר חֵן פִּיךָ?

הקול הֲקוֹלְךָ זֶה, שֵׂכֶל!? – הֵן עַתָּה הִכַּרְתִּיךָ –

וַאֲנִי הָהּ! הַעוֹד לֹא תַּכִּיר? – אֱמֶת אָחִיךָ!

שכל הָהּ! – אֲדוֹנִי אֱמֶת! וּמַה לָּךְ פֹּה כִּי בָאתָ

הֵן זֶה אֶמֶשׁ בֵּית צִבְעוֹן הֲלֹא עוֹד הָיִיתָ

וּבִתְהִלָּה בִּתּוֹ הַלַּיְלָה הִתְעַלַּסְתָּ?–.

הקול הֵן גַּם בֵּית הָמוֹן וּפְתַיּוּת עוֹד לֹא רָאִיתִי

וּפְנֵי אֱמוּנָה אֲשֶׁר לִי אוֹתָהּ הוֹכַחְתָּ

אַף כִּי בֵית צִבְעוֹן וּתְהִלָּה בִתּוֹ אֵדָעָה.

שכל הַמְעַט מִמְּךָ אֲדוֹנִי! כִּי תַסְתִּיר פָּנֶיךָ

מִבְּלִי תִתְּךָ לִרְאוֹתָם עֵינֵי עַבְדָּךְ שֵׂכֶל

וּבְיַד הָאָמָה קָשׁוֹת אֵלֶּה עֲנִיתָנִי

כִּי תוֹסִיף גַּם עַתָּה עַל פִּצְעִי לִזְרוֹת מֶלַח

וּלְהַכְחִיד אִמְרוֹתַי, אֲשֶׁר בָּרוּר אֵדָעָה.

הקול מִי פָּנַי הִסְתִּיר הֶאָנִי? – הֲלֹא אוֹיְבֵינוּ! –

וּמִי הָאָמָה תֹאמַר? וּמְאוּם לֹא יָדָעְתִּי.

שכל מַה זֹּאת?! הֵן עַתָּה הָיְתָה זֹאת! אֵיךְ כֹּה כִּחַשְׁתָּ

וּמַה תֹאמַר כִּי פָנֶיךָ אוֹיְבִים הִסְתִּירוּ?

מִי הֵם הָאוֹיְבִים? הָבִינָה לִּי מַה דִּבַּרְתָּ.

הקול זָכְרָה נָּא! כִּי אֶת צִבְעוֹן אָז הֵנָּה נָסַעְתִּי.

שכל אֶזְכּוֹרָה–!

הקול וּכְקָרְבֵנוּ הֲלוֹם יַחַד עָלַי הִקִּיפוּ

הָהּ! זוֹ סִכְלוּת וּמִרְמָה וּבֶן דִּמְיוֹן שֶׁקֶר

וּגְדוּד חַכֵּי אִישׁ עִמָּם וּלְהָבִים פָּנֵימוֹ.

שכל אֱלֹהִים!!

הקול בִּמְקוֹם צִבְעוֹן שָׁם הוֹעִידָם פֹּה תּוֹךְ הַיָּעַר.

שכל אֵל אֱלֹהִים!!

הקול וּבְגָדַי הִפְשִׁיטוּנִי גַּם אֶת הַטַּבָּעַת.

שכל אֲהָה שָׁמָיִם!! וּמָה!?

הקול וּלְעֵינַי אוֹתָם הִלְבִּישׁוּ אֶת אוֹיְבִי שֶׁקֶר–.

שכל אַלְלַי! אֵי הַמָּוְתָה!!

הקול אוֹתִי שָׂמוּ פֹּה בַבּוֹר, אוֹתוֹ הָהּ! הוֹלִיכוּ –

שכל אֲדוֹנִי אֱמֶת!! – הָהּ! אֱמֶת אֲדוֹנִי! אָתָּה!…

כָּלוּא פֹּה בִמְעָרָה – הוֹי! – אֱמֶת אַסִּיר כֶּלֶא!? –

הַמָּוְתָה אֵיפֹה? – אֲבַדּוֹן וּשְׁאוֹל אֵרֵדָה!

אוֹיָה –! הִנְנִי מֵת!! – עוֹד רֶגַע אִם כֹּה אֶרְאֶךָ –

לִבִּי – אוֹי לִבִּי – הָהּ רוּחִי! – אֵיפֹה פָּנֶיךָ?!

(משליך נפשו על הארץ על יד פתח המערה)

הָהּ חֶבֶר חֲבָרִים⁹⁴ וּמְסוּכַת סִבְכֵי חֵדֶק! ⁹⁵

הָהּ צִבְעוֹן צִפְעוֹן, אֲהָהּ צֶפַע בִּצְבַע צֶדֶק!

הָהּ מִרְמָה הַמַּמְרֶה, הוֹי סִכְלוּת הַמְשַׁכֵּלָה!

כּוֹס דָּמִים בֶּן דִּמְיוֹן שֶׁקֶר הַמְשַׁכֵּר סֶלָה!

אַתָּה שֶׁקֶר חֲתַן הָמוֹן – אוֹיָה לִי – אָתָּה! –

אַתָּה בֶּן בֵּיתוֹ – וּבֵית צִבְעוֹן הִנְךָ עָתָּה –

אַתָּה הוּא נוֹתֵן דָּתִים! – כָּל הָעָם שִׁחַתָּ –.

אמת הֲלֹא תַרְגִּיעַ שֵׂכֶל! עַל אוֹדוֹתַי נוּחָה!

הֵן אֲנִי בַּאֲשֶׁר אֲנִי שָׁם, אֲנִי הוּא אָנִי! –

וּלְצָרַי אַל יֵצַר לָךְ וּבְזֹאת הִנָּחֵמָה

וּבְזֹאת דֵּי נָקָם לָךְ כִּי גַם הֵם אֲשֶׁר הֵמָּה

יַכֵּם לִבָּם עַל רִשְׁעָתָם, הִיא בָם לוֹחֵמָה! –

אֲבָל הָשֵׁב נָא רוּחֶךָ וּדְעֶה מַה תָּעַשׂ

כִּי לֹא עֵת לִצְעוֹק חָמָס כִּי אִם לַעֲשׂוֹת חָיִל –

וּזְכוֹר מַעֲנֵה הָאֵל עַל פִּיךָ זֶה שָׁמָעְתִּי

וּבְלִבְּךָ אָז יָקוּם לִדְמָמָה זֶה הַסָּעַר

וּכְבָר הוּא אֲשֶׁר הָיָה – לוֹ יִדְאַג אִישׁ בָּעַר.

שכל (נעור לשבת) אַךְ רוּחִי עוֹד לֹא שָׁבָה – הָהּ אֱמֶת! הָהּ אָתָּה! –.

אָמְנָם גַּם עוֹד אַעַשׂ אַחַר כִּי אֶתְבּוֹנֵנָה –

הֵן עוֹד אֶזְכּוֹר מַעֲנֵה הָאֵל גַּם כֻּלּוֹ יָחַד –

כֵּן גַּם אֶחָד אֶחָד עַל כָּל אֹמֶר וָאֹמֶר

וּמְאֹד מַה נֶּאֱמָנוּ, הָהּ! עַל מִי הֲלִינוֹתִי? –

הוֹי! כַּחֲלוֹם רָע וָמָר וּמִבְּלִי דַּעַת פֵּשֶׁר

הִנֵּה הָיָה לִי, וּבְהָקִיץ, כָּל זֶה הַלַּיְלָה

גַּם זֶה שָׁנִים עֶשֶׂר זוֹ אַרְצֵנוּ נָבוֹכָה

דָּתֵי רוּחַ כִּי יָצְאוּ וּבְשֵׁם אֱמֶת בָּאוּ

וּמְבוּכָתָהּ מָה הִיא, וּבְשֶׁלְּמִי, לֹא נוֹדָעָה

חִידָה חַדָּה כַחֶרֶב אַךְ הָיְתָה זֹאת לָנוּ

עַתָּה נִפְתַּר הַחֲלוֹם הֵן הַחִידָה נִפְתָּחָה!

הָהּ! אֵין רָע מִלֹּא־הָבִין אֵין מַר מִלֹּא־דָעַת

מֶה עַזּוּ זָרוֹת, וּפְלִיאָה דַעַת מַה מָּרָה

וּמַה נָּעִים כִּי נִכְּרוּ, מַה טּוֹב כִּי נוֹדָעָה

מַה מָּתוֹק, אִם גַּם יֵמַר, אַחֲרֵיהֶם הַפָּשֶׁר

טוֹב חַי יָדַע מוֹתוֹ, מִמֵּת לֹא מָה יוֹדֵעַ.

הַכֹּל עַתָּה הֶאָח! הַכֹּל עַתָּה אָבִינָה

צָדְקָה הַמַּלְכָּה “כֵּן לֵב אֱמֶת, אַל יֵשְׂטְ סֶלָה!”

אֲבָל כִּי שֶׁקֶר פֹּה תַּחְתָּיו, זֹאת לֹא פִלֵּלָה.

(יקום מן הארץ) אוּלָם רַב לִי פֹּה דַבֵּר, הֲלֹא אַךְ אָרוּצָה –

אָרוּץ – וּלְאָן אָרוּץ? – אָרוּץ אֶעֱלֶה הַשָּׁעַר!

אֶל חַכְמֵי לֵב חִישׁ שָׁמָּה, שָׁם מַהֵר הָעִירָה

יוֹדְעֵי אֱמֶת הֵמָּה, יֵדְעוּ עַתָּה מִקְרֵהוּ

עִמָּם חִישׁ אָשׁוּב וּנְבַקְּשָׁה מָנוֹס לוֹ יָחַד.

אָנוּס מִפְּנֵי אֱמֶת, בַּעֲבוּר מָנוֹס לוֹ יֶהִי

מִבְּחִירִי אֶבְרָחָה, בַּעֲבוּר אֵלָיו אָשׁוּבָה.

(אל אמת בפתח המערה)

מִמְּךָ אֱמֶת אָרוּץ, בַּעֲבוּר אָרוּץ אַחֲרֶיךָ

וּלְדָבְקָה בָּךְ עוֹלָם, אִפָּרֵד מִמְּךָ רָגַע

הִנְנִי נִפְרָד מִמְּךָ, בַּעֲבוּר אֶדְבַּק בָּךְ נֶצַח

וּבְשׂוֹרָה אֶשָּׂא עַל פִּי, וּבִלְבָבִי רֶצַח–!

רץ אל פני דרך העירה

שקט

אמונה יוצאת כעלות השחר על פני הככר

אמונה עַד אָן תֶּהֱמִי נַפְשִׁי בִי, עַד אָן לֹא תִשְׁקוֹטִי

מֵעֵת לֶאֱמֶת הַשָּׂר לִמְנָת חֵלֶק הָיִיתִי

אוּלַי טֶרֶם בָּא שֵׂכֶל וּבְשֶׁקֶר אָז חָשַׁקְתְּ

וַתִּסָּתֶר אַהֲבָתוֹ בָךְ וּבַל יָדַעַתְּ –

וַתְּלַהֵט גַּחַלְתָּהּ יוֹם יוֹם, עַד כִּי בָעָרָה

וּמַשְׂאֵת אַהֲבָה לֹא תִכְבֶּה, אַחַר הֵחֵלָּה.

אוּלַי טוֹב לַךְ עַתָּה כִּי מֵאֱמֶת תִּפָּרֵדִי

וּמִן הַבּוֹר חָפְשִׁי, יַעֲלֶה שֶׁקֶר וּלְקָחֵךְ

הָהּ! קוֹל מִי זֶה שָׁם עָנָה לִי “קָחֵךְ” עַל שֶׁקֶר?

הֲלֹא אֱמֶת קָחַנִי! לֹא בֶן דִּמְיוֹן שֶׁקֶר

אֵיכָכָה תִּשְׁנֶה לִי, כִּי אוֹתִי לָקַח שֶׁקֶר?

הֲלֹא הוּא יוֹשֵׁב פֹּה, בִּמְעָרָה זוֹ מִתָּחַת

לָאֶבֶן הַלֵּזוּ, עַל פִּיהָ פֹּה מֻנַּחַת

וֶאֱמֶת יוֹשֵׁב עִמִּי בִּירִיעַת שֵׁשׁ נִמְתַּחַת

הַאֱמֶת יוֹשֵׁב פֹּה מִתָּחַת? – לוּ הָיָה כָכָה –

אַךְ בִּמְשַׁמּוֹת⁹⁶ בּוֹר זֶה נֶפֶשׁ שֶׁקֶר שׁוֹמֶמֶת

הָהּ! מִי זֶה נֶחְבָּא שָׁם וַיֵּשֶׁב הָרִים אֵלֶּה

וּמִכֹּל אָמְרָה נַפְשִׁי, יַעֲנֶה לִי הַהֶפֶךְ

יֹאמַר שֶׁקֶר עַל אֱמֶת וֶאֱמֶת עֲלֵי שָׁקֶר

הַאַתָּה שָׁם שֵׂכֶל! תִּתְהַלֵּךְ שָׁם לָנוּע?

עַתָּה אֶרְאֶה כִּי כֵן, צִבְעוֹן וֶאֱמֶת דִּבֵּרוּ

כִּי תַהְפּוּכוֹת תֶּאֱהָב וּדְבָרֶיךָ אַךְ זָרוּ

וּרְאֵה כִּי הֲפָכִים אֵלֶּה פֹּה עֲנִיתָנִי

הוֹלִידוּ לִי מַעֲנֶה זֶה וּכְמוֹהֶם כָּמוֹהוּ

“קָחֵךְ שֶׁקֶר תַּחַת אֱמֶת” וַאֲנִי קָחַנִי

אֱמֶת תַּחַת שֶׁקֶר אֲשֶׁר יָגַע לַתֹּהוּ.

לַתֹּהוּ כָמוֹהוּ הֵן יָגַעְתִּי גַם אָנִי

זֶה אָבִיתִי אָהַבְתִּי לֹא עוֹד אוֹבֶה עָתָּה

אִישׁ לִשְׁמוֹ וּלְזִכְרוֹ כָּאַיָּלָה עָרַגְתִּי

עַתָּה שָׂנְאָה נַפְשִׁי כִּי כַמַּשָּׂא לִי יֶהִי

וַאֲשֶׁר אֶשָּׂא אֶשְׂנָא לִנְשׂוֹא כִּי לֹא אוּכָלָה

וּלְשֵׁמַע אָזְנַי אָז, לֶאֱהוֹב אוֹתוֹ אָבִיתִי –.

וּלְמַרְאֵה עֵינַי עַתָּה, לֶאֱהוֹב אַךְ צֻוֵּיתִי –

לֹא אֵהָב כִּי אוֹבֵהוּ, כִּי אִם כִּי אִירָאָה

וַתְּהִי לִי אַהֲבָתִי, מִצְוַת הוֹרִים לֻמָּדָה,

אַהֲבָה הָיְתָה אֶל חֹק, וּלְמִצְוָה תַּאֲוַת נָפֶשׁ

אַהֲבָה לֹא כַדָּת הִיא, לֹא אַהֲבָה בִי נֵעוֹרָה

אַהֲבָה נִרְאָה הִיא, אֶל עֵין רוֹאֶה לָעֵינָיִם

עֵין רוֹאֶה גַּם לַלֵּבָב, לֹא בוֹ אוֹתָהּ תֵּרֶא

אֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי נַפְשִׁי, תָּמִירִי אָרְחוֹתַיִךְ

הֲלֹא אֱמֶת בָּחַרְתְּ מִשֶּׁקֶר אָז קִדְּמָהוּ

וַתִּהְיִי לוֹ כִּלְבָבֵךְ, וּכְחֶשְׁקֵךְ כִּי עָזוּ

וּמַה זֶּה אַחַר שֶׁקֶר, תִּנָּהִי תָּשׁוּבִי

בִּשְׂנוּא נֶפֶשׁ שֵׂכֶל, בִּזְעוּם מַלְכָּה תִּדְבָּקִי

וּמִדַּת דּוֹדִים אָז לֶאֱמֶת, לוֹ תִתְּנִי עָתָּה.

אֶל פֶּתַח זוֹ הַמְּעָרָה לַיְלָה תוֹצִיאִינִי

בַּל תָּשׁוּר עֵין רֳאִי, עֹז אַהֲבָה הַמְסֻתָּרֶת.

וּמָה אֶרְאֶה שָׁם אָנִי? – אַךְ דֶּלֶת וָאָבֶן –

אַךְ סוּגַר פִּתְחֵי דוֹדִי, כִּסְגוֹר דּוֹדַי סֶלָה –

הוֹי אַהֲבָה נִסְתָּרָה הוֹי אֵשׁ עֲצוּרַת עֶצֶם!

אָכַל לַהֲבֵךְ לִבִּי, דָּמִי אִשֵּׁךְ תִּבְעֵהוּ

וַתְּלַחֵךְ לֵחִי בִי, כִּלְּתָה כִלְיוֹתַי אֵלֶּה

וּכְעוֹלַת תָּמִיד עַל מוֹקְדֵךְ זֶה כָּלִיל אָעַל.

הוֹי רוּחַ עוֹלֶה מִן הַמְּעָרָה יֵעוֹר סֶלָה

אֵיךְ יַעֲבוֹר אֶל לִבִּי, עָלֶיהָ כִּי אֶעֱבוֹרָה

יִפַּח אֶל רִשְׁפֵּי אִשִּׁי, בִּלְבָבִי פֶּן יוּעָמּוּ

וּלְנַהֲרוֹת אֵשׁ יַהֲפוֹךְ בִּי, דּוֹדִים לֹא הִרְוֵיתִי

הַאוּכַל קוּם, אִם אֶעֱמוֹד, לָצֵאת כִּי יִפְרוֹצוּ

וּכְלוּא הַמְּעָרָה טֶרֶם יֵצֵא טֶרֶם יָעַל

טֶרֶם מֵאֶרֶץ יִצְמַח, אִישׁ צֶמַח הַבָּעַל –.

(נושאת עיני אל פני הדרך, ותראה מרחוק כי שכל בא במרוצה.)

הִנֵּה זֶה שֵׂכֶל בָּא! – אַךְ לֹא מֵהָרִים אֵלֶּה

וּמִי הֵשִׁיב לִי כֵן מִי כָאֵלֶּה עָנָנִי?

עַתָּה לִבִּי יַכֵּנִי אִירָא אִמְרוֹת אֵלֶּה

וּשְׂעִפַּי בִּי יָנוּעוּ, יָסֹבּוּ כַסָּעַר

וּסְחַרְחַר הִנֵּה לִבִּי, כֹּחִי יַעַזְבֵנִי –

(נושאת עיניה שני אל פני הדרך)

קָחֵךְ!

שֶׁקֶר!

תַּחַת

אֱמֶת

(בחרדה) הָהּ! מִי הֵמָּה עוֹד אֵלֶּה רָצִים אַחֲרֵי שֵׂכֶל?!

אוֹי! מַה זֶּה יָטוּשׂוּ הֵנָּה, וּבַחֲמַת רָעַם

וּפְנֵיהֶם כִּלְהָבִים, וּבְרַק עֵינָם שַׁלְהָבֶת

וּבְרוּחַ נוֹאָשׁ אִם לַחַיִּים אִם לַמָּוֶת–?

(וּכְמוֹ נִכְחָם מִזֶּה, אֵלַי תָּרוּץ הַשָּׁמֶשׁ–)

הוֹ הוֹ אָנוּסָה! כִּי אֵלַי הֵנָּה יָרוּצוּ

וּמְגַמָּתָם בִּפְנֵיהֶם הָהּ! לִמְעָרַת שֶׁקֶר

הַלְהָרְגוֹ שָׁמָּה – אוֹ לַחָפְשִׁי יוֹצִיאוּהוּ?–

וּכְבָר נַפְשִׁי נָבוֹכָה – עַד מָה לֹא אֵדָעָה.

(תנוס ותתיצב מרחוק על גג הבית)

פֹּה אֶעֶמְדָה בֶּטַח פֹּה אֶרְאֶה גַּם אֶשְׁמָעָה.

(שכל וחכמי לב באים ומתנגשים חיש אל קיר הבית אשר פֶתַח המערה בו)

חכמי לב אַיֵּה הַמְּעָרָה – אֵי הַפֶּתַח – אֵי הָאָבֶן–?!

שכל פֹּה הִנֵּה הִנָּם!!

(מסב פניו אל הפתח בקול גדול)

אֲדוֹנִי אֱמֶת הִנֵּנוּ!!

(חכמי לב יגיחו כולם אל הפתח לשברה)

חכמי לב מִי לֶאֱמֶת פֹּה אֵלֵינוּ!! שַׁבְּרוּ קִיר וָדָלֶת!!

שכל הַרְפּוּ! – הַבְּרִיחִים בַּרְזֶל וּנְחוּשָׁה הַדֶּלֶת!

הָאֶבֶן סֶלַע מָצוּק, חַלָּמִישׁ הִנֵּהוּ!

חכמי לב (אל שכל) הֲבֵין אֱמֶת וּבֵינֵינוּ אֵלֶּה יַבְדִּילוּ?

מַה בַּרְזֶל וּנְחֹשֶת, צוּר חַלָּמִישׁ וָסָלַע?

הַדֶּלֶת וּבְרִיחֶיהָ אַךְ דָּלִית נוֹבֶלֶת!

גַּם הָאֶבֶן תֶּבֶן, חֲשַׁשׁ וָקַשׁ כֻּלָּמוֹ

וּבְרִשְׁפֵּי קִנְאַת אֱמֶת, שַׁלְהֶבֶת יָהּ נַחְנוּ!

כולם זה אל זה הָבוּ אַחִים הָבוּ – פֹּה אֱמֶת אֲדוֹנֵינוּ!

הֵן עִמּוֹ חָיִינוּ בִּלִּינוּ בוֹ יָמֵינוּ

וּלְהַצִּילוֹ הַפַּעַם, יִבְלוּ⁹⁷ כֻלָּם יָחַד!! –

האחד הָבָה כֹּחַ וָעֹז הָבוּ עָצְמָה וָחָיִל!

השני וּלְחָצוּ, וּרְעָצוּ, הַצּוּרִים יִתְפּוֹצָצוּ!

השלישי הַיְסוֹד עָרוּ עָרוּ מוּצָקִים יִתְפּוֹרָרוּ!

הרביעי כַּחַיִּים כַּמָּוֶת – הַמָּוֶת פֹּה חַיֵּינוּ! –

החמישי כִּי אִם לֹא אִתָּנוּ הוּא הֵן מֵתִים כֻּלָּנוּ!

הששי פֹּה הוּא חֵי הָעוֹלָם – פֹּה חַיֵּי כָל חַיֵּינוּ –

השביעי הָבוּ כֹח הָבוּ עֹז – הָבוּ עָצְמָה – הָבָה!!

כולם יחד אַהֲבַת אֱמֶת הָבִי עֹז! הָבִי, אֵשׁ לֶהָבָה!

(מתנפלים בכל כוחם בקיר באבן ובדלת, והמה מתפוצצים בקול רעש גדול, הדלת נשברה ונפתחה, כל חכמי לב ושכל ידחקון אל תוך המערה, משם נשמע אך קול נשיקות רבות וקול בכי רב.)

(קולות יוצאים מן המערה)

הקול האחד הֵא לָךְ אֱמֶת אֲדוֹנִי כֻּתָּנְתִּי פָּשַׁטְתִּי!

השני הֵא לָךְ אֵזוֹר וּמְעִיל, מֵעַל רֹאשִׁי מִצְנֶפֶת!

השלישי קַח נָא אֱפוֹדִי וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם!

הרביעי וּנְעָלַי מֵרַגְלַי, מִיָּדִי הַמִּשְׁעֶנֶת!

החמישי שָׂא נָא גַּם פָּנַי, וַעֲטֵה נָא אֶת הָאַדֶּרֶת!

הששי וַאֲנִי אֶת הַצָּנִיף!

השביעי וַאֲנִי אֶת הַמִּגְבָּעַת!

קול שכל מָחָר יַעֲבִיר שֶׁקֶר מִיָּדוֹ הַטַּבָּעַת!

(כולם יוצאים מן המערה ואמת בתוך, והם תומכים בידיו מזה ומזה)

שכל (אל חכמי לב) הֵא לָכֶם חַכְמֵי לֵב וּרְאוּ נָא מָגִנֵּנוּ

הָאִישׁ אַחֲרָיו תִּנָּהוּ חֲזוּ פָנָיו עָתָּה

מִתַּחַת לָאָרֶץ תֵּצֵא שֶׁמֶשׁ עָלֶיהָ

וּבְאוֹר עִמּוֹ בָּאָה עִמּוֹ כָּלִיל גַּם שָׁבָה;

פֹּה מִמְּעָרַת אֹפֶל יָצָא אֱמֶת אֵלֵינוּ

וּבְמִכְלַל כָּל יָפְיוֹ וּכְמוֹ הָיָה הִנֵּהוּ

וּכְמוֹ נִשְׁקָף מִשָּׁמַיִם, יִצְמַח מֵאָרֶץ

אֵין נִגְרָע מֵעֶרְכּוֹ בִּמְקוֹם חֹשֶךְ אִם יֶהִי

הֵן בֵּמְקוֹם שֶׁמֶשׁ שָׁם יוֹם בַּאֲשֶׁר הוּא אֵין לָיְלָה

בִּמְקוֹם אֱמֶת שָׁם אוֹר יִשְׁכּוֹן מַטָּה אוֹ מָעְלָה.

חכמי לב כולם הֵן בִּמְקוֹם שֶׁמֶשׁ שָׁם יוֹם בַּאֲשֶׁר הוּא אֵין לָיְלָה

בִּמְקוֹם אֱמֶת שָׁם אוֹר יִשְׁכּוֹן מַטָּה אוֹ מָעְלָה.

(שכל נושא עיניו⁹⁸ ורואה את אמונה עומדת על הגג מנגד וקורא אליה בקול)

שכל מַהֲרִי, גּוֹשִׁי הֲלוֹם! וּמַהֲרִי אַל תִּירָאִי!

(אמונה הולכת ואמתה אחריה ובטרם נשתה)

אמונה (אל אמתה) שׁוּרִי מַרְאֵה שֶׁקֶר כִּי יָאִיר אֱלֵי עָיִן!

וּפְנֵי אִישִׁי אֱמֶת אַחֲרֵי רוֹאִי אֶת שֶׁקֶר

לֹא עוֹד אוֹסִיף לִרְאוֹת כִּי כָמוֹהוּ כָּאָיִן.

מִי מִלֵּל לִי הַיּוֹם כִּי יָצָאתִי בַּבֹּקֶר

כִּי דוֹדִי הָרִאשׁוֹן אֱלֹהִים פֹּה יַרְאֵנִי

כִּי חָפְשִׂי יֵצֵא שֶׁקֶר (גַּם עוֹד יִקָּחֵנִי! –)

וּכְמוֹ הַיּוֹם מֵרֹאשׁ, אֶל נַפְשׁי כֵּן דִּבַּרְתִּי

כַּאֲשֶׁר רוּחִי חִפַּשְׂתִּי, וִיגוֹנָהּ חָקַרְתִּי.

(ניגשת אליהם דומיה ומשתאה לדעת)

שכל הִנֵּה זֶה לָךְ אִישֵׁךְ – זֶה אֱמֶת אֲדוֹנַיִךְ!!

אמונה מִי אִישִׁי הָהּ! מִי אֱמֶת?!

שכל וּלְאִשָּׁה לַשָּׂר זֶה הֵן אוֹתָךְ אָז הוֹכַחְתִּי.

אמונה וּלְמִי אִשָּׁה אֲבוֹי!

שכל וּשְׂבֵעֵי לֶחֶם אָבִיךְ, גָּרֵי בֵיתוֹ אֵלֶּה –

אמונה וּמָה אֵלֶּה? אוֹי לִי!

שכל אֲבוֹת כָּל רָע וָאָוֶן, מוֹרְדֵי הַמֶּמְשָׁלֶת

אמונה אוֹיָה! וּמָה?

שכל זוֹ סִכְלוּת וּמִרְמָה גַּם צִבְעוֹן מוֹרֶה מֶרִי

אמונה וּמֶה עָשׂוּ? הָהּ!

(נאחזת באצילי ידי שכל ונשענת עליהם)

שכל שָׂמוּ אֱמֶת פֹּה בַבּוֹר, וּבְבֵיתְכֶם הֵן שָׁקֶר!! –

אמונה מִי!? – אוֹי מִי לִי?! – אָבִי! – שֵׂכֶל! –

(שכל נאלם מפחד)

חכמי לב (ישלימו דבריו) בֶּן דִּמְיוֹן זֶה שֶׁקֶר, הִנֵּה אִישֵׁךְ הוּא עָתָּה!

אמונה (בכלות נפש הָהּ! אִישִׁי גַּם אֲבִי בִתִּי – אוֹיָה! – הוּא שֶׁקֶר –

(אל אמת) הָהּ אֲדוֹנִי אֱמֶת! – אֲנִי אֱמוּנָה אָנִי! –

אַתָּה אֱמֶת – אָתָּה! – וּלְשֶׁקֶר מִי יָרָנִי?! ⁹⁹

אֱמֶת אַתָּה! – יֹאמַר שֵׂכֶל – רוּחִי יַעֲנֵנִי –

הוֹי אֱמֶת אָנָּא!… אוֹ מָוֶת! אָנָּא קָחֵנִי! –

וּלְשֶׁקֶר אַל נָא עוֹד אֱהִי – הֵן לָךְ הִנֵּנִי! –

(עתה פניה יחוורו ידיה מרעידות ותחלחל ותפול אחור מלוא קומתה ארצה ותתעטף עליה רוחה ותתעלף.)

שכל (ניגש חיש אליה) עוּרִי נָא אֱמוּנָה!! – אֱמוּנָה נָא הָקִיצִי!!

הָשִׁיבִי נָא נַפְשֵׁךְ עוּרִי שַׁאֲפִי נָא רוּחַ!

וּבְעֶזְרֵךְ הֵן אָנִי! וּבְעֶזְרִי אֵל בַּקֹּדֶשׁ!

כַּמֵּת אַל נָא תִהְיִי, בֵּית אָבִיךְ אַל תַּעְכּוֹרִי

כִּי אִם אֵינֵךְ אֱמוּנָה! תִּקְוָתוֹ אָבָדָה –

(קול הגה יוצא מפיה ותייבב מלב עמוק)

הֵן נַחְלָה ¹⁰⁰ אַתְּ בִּתִּי! וִהְיִי נָא לֹא נוֹחָלָה¹⁰¹ –

הַעֲלִי נָא עַל לֵב וּזְכוֹרִי כִּי אָז אָמָרְתִּי

"דֹּמִי וּשְׂאִי נָא עִם עֵינַי עֵינַיִךְ

“אֶל אֵל רוֹאֶה עָצְבִּי גַּם עִצְבוֹנַיִךְ”.

(עיניה נפקחות)

עוּרִי נָא הַבְלִיגִי חִזְקִי אִמְצִי וָקוּמִי!

(מתעוררת לאט לאט ושכל יקימנה מן הארץ)

חכמי לב נָפְלָה נָפְלָה אֱמוּנָה וַיְקִימֶהָ שֵׂכֶל!! –

וּתְמוֹךְ בָּהּ שֵׂכֶל עַתָּה, בַּל עוֹד תִּפּוֹל סֶלָה!

אמונה הָהּ קוֹל אֱלֹהִים! – “תַּחַת אֱמֶת קָחֵךְ שֶׁקֶר”.

שכל הָאֵל הָעוֹנֶה אוֹתִי “יִכֶל שֶׁקֶר רָגַע”

“רֶגֶל אֱמֶת עוֹמֶדֶת נֶצַח” הוּא עוֹנֵכִי!

וּמַה נִּבָּא לָךְ לִבֵּךְ מֵאָז עַתָּה דָעִי!

גַּם מֶה עִצְבוֹנֵךְ תָּמִיד מַה דִּמְעוֹת עֵינַיִךְ.

אמונה אוֹי לִי כִּי נִטְמֵאתִי וּלְזָר דּוֹדַי נָתָתִּי

וּנְתָנוּנִי הוֹרַי הָהּ! בִּידֵי לֹא תָשֵׁבְנָה…

שכל אַל תִּרְאִי אֱמוּנָה! הֵן חָטָאת בִּבְלִי דָעַת

וּלְהוֹרַיִךְ בִּשְׁגָגָה כִּי תָמִים הָלָכוּ,

עַל צִבְעוֹן וּמִרְמָה חֲטָאַיִךְ יָחוּלוּ

וִידֵי שֶׁקֶר אֶל יַד אֱמֶת אוֹנוֹ תָשֵׁבְנָה.

אמונה אוֹי לִי כִּי גַם בַּת יָלַדְתִּי, הוֹי זֶרַע שֶׁקֶר!

שכל לֹא שֵׁם וּשְׁאָר יִשְׁאַר לוֹ גַּם לֹא נִין וָנֶכֶד

וּכְבָר אֱלֹהִים דִּבֵּר “יִכֶל שֶׁקֶר רָגַע”.

חכמי לב הֶרֶף מֵאֱמוּנָה שֵׂכֶל! הֵן אֱמֶת עָז לָנוּ –

הֵן שָׁב חָלַף לָיְלָה, וּרְאֵה כִּי אָתָא בֹקֶר

וּלְהָמוֹן תָּשׁוּב אֱמוּנָה, וֶאֱמֶת אֵלֵינוּ –

הַלַּיְלָה הָלַךְ לוֹ, עָלֹה עָלָה הַחַרְסָה¹⁰²

וּלְכִי לָךְ אֱמוּנָה! וֶאֱמֶת אִתָּנוּ יַעַל.

שִׁיתִי צִלֵּךְ לַיִל¹⁰³ עַד יִגַּהּ לָךְ יָרֵחַ

חַכִּי פֹה בֵּית אָבִיךְ עַד שׁוּב אֵלַיִךְ שֵׂכֶל.

עַד יָאִיר לָךְ הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרַת צָהֳרָיִם

עַד יָבוֹא לָךְ גַּם אֶמֱת מֵאִיר כָּל עֵינָיִם.

אָז יִתֹּם חִישׁ חֹשֶךְ וּלְאוֹר יוֹם נִשָּׂא דָגֶל

אָז יִכֶל שֶׁקֶר רֶגַע, וֶאֱמֶת יַעֲמִיד רָגֶל!

אמונה אָמֵן! כֵּן יֹאמַר אֵל אֱמֶת וֶאֱמוּנָה סֶלָה.

(הולכת)

(חכמי לב תומכים בידי אמת והולכים אל פני הדרך העירה ושכל לפניהם; המה באים עלי ראש דרך, ושכל יתן בשיר קולו.)

א

רַגלַי מִדֶּחִי

עֵינַי מִבֶּכִי

הֵן לֹא מָנַעְתִּי אָנִי

עַד הֲלוֹם בָּאתִי

אֶל אֵל קָרָאתִי

וּמְקוֹם אֱמֶת הוֹרָנִי

ב

חַכְמֵי לֵב בָּאוּ

סוֹדִי מָצָאוּ

וּמְקוֹם אֱמֶת גִּלִּיתִי

צוּרִים גַּלּוֹתִי

בַּרְזֶל כַּתּוֹתִי¹⁰⁴

דֶּרֶך אֱמֶת פִּנִּיתִי–.

נעלמים מעיני הרואים

מחזה י    🔗

(חדר אמונה)

(עקשות ישנה על מיטתה, אמונה באה ויושבת על הכסא מנגד, נשענת על גבה להשיב נפש מעצבה ומרגזה.)

אמונה (מבטת אל עקשות) הוֹי בִּתִּי וּפְרִי בִטְנִי – אֲהָהּ זֶרַע שֶׁקֶר!

הוֹי עַצְמִי וּבְשָׂרִי – אֲהָהּ בַּת הַמְתַעְתֵּעַ!

בַּת אִמֵּךְ אַתְּ בִּתִּי, אַךְ לֹא בַּת אָב דִּמִּיתִי

הוֹי בַּת אָב עָזַבְתִּי אַתְּ, בַּת אָב לֹא אָבִיתִי

לֹא אָבִי בָּחַר בּוֹ, לֹא אִמִּי הִכִּירַתְהוּ

סִכְלוּת וּמִרְמָה רִמּוּנִי, צִבְעוֹן הוֹנָנִי

זֶה מִרְמָה הֵמַר לִי, זוֹ סִכְלוּת אֵיךְ שִׁכְּלַתְנִי

הוּא שָׂם עָקֵב מֵאֲחוֹרַי, חִישׁ אָחוֹר רָמָנִי¹⁰⁵

הִיא בַּהֲבֵל מִלֶּיהָ נִבְעַרְתִּי גַּם נִסְכַּלְתִּי

זֶה צִבְעוֹן עִצְּבַנִי, הִצְטַבַּע וַיְבַצְּעֵנִי¹⁰⁶

הוֹי דָּמִי בִי רֻתַּח, בִּשְׁמוֹתָם כִּי קָרָאתִי.

(נוטלת חנית) וּבְרֹאשָׁם דָּמֵךְ! כִּי אֶשְׁפּוֹךְ חִישׁ אוֹתוֹ אָרְצָה.

(רצה אל המיטה לדקרה)

אֲהָהּ זֶרַע שֶׁקֶר, אֲהָהּ בַּת הַמְתַעְתֵּעַ!!

(נופלת על המיטה והחנית נופלת מידה)

(בבכי) הוֹי עַצְמִי וּבְשָׂרִי, הוֹי בִּתִּי וּפְרִי בָטֶן!–

(עקשות נעורה לקול)

עקשות מַה זֹּאת תִּבְכִּי אִמִּי, מַה תִּנְהִי וּתְיֵלִילִי?!

אמונה אֲנִי אֲנִי אִמֵּךְ, וּמִי אָבִיךְ אֱמוֹרִי?!–

עקשות אָבִי הֲלֹא אֱמֶת שַׂר מַלְכַּת אֶרֶץ קֶדֶם.

אמונה לֹא, כִּי שֶׁקֶר שֵׁם אָבִיךְ, בֶּן דִּמְיוֹן אָבִיהוּ

וּשְׁמוֹ נָתַן לֶאֱמֶת, בַּמְּעָרָה הוֹשִׁבָהוּ

וּבְשֵׁם אֱמֶת הִתְחַפֵּשׂ אָבִיךְ וַיְרַמֵּנוּ.

עקשות שֵׁם אָבִי הוּא אֱמֶת, שַׂר הַמַּלְכָּה הִנֵּהוּ!

אמונה הֵן עַתָּה זֶה נוֹדַע אֶל שֵׂכֶל כָּל מַעֲשֵׂהוּ

וּלְכָל זִקְנֵי חַכְמֵי לֵב יוֹשְׁבֵי כֵס בַּשָּׁעַר

וּכְתֻמָּם כֵּן בָּאוּ אֶל הַמְּעָרָה כֻּלָּמוֹ

וּבְעֹז רוּחַ אֱלֹהִים אֶת אֱמֶת הוֹצִיאוּ

וַאֲנִי שָׁם הָיִיתִי, אֲנִי עֵינַי רָאוּהוּ

שָׁם נוֹכַח לִבִּי כִּי הוּא אֱמֶת כִּדְבַר פִּימוֹ

אַף כִּי לֹא אָבִין לוֹ, וּלְדַעְתּוֹ לֹא אוּכָלָה –

וּכְמַלְאַךְ אֱלֹהִים הוּא, מַה נּוֹרָא מַרְאֵהוּ!

וּמַסְוֶה עַל פָּנָיו, כִּי כַשֶּׁמֶשׁ יַזְהִירוּ

עַד כִּמְעַט עֵינַי כָּהוּ רֶגַע הֱסִירָהוּ

אַף לִבִּי נָמֵס בִּי, מֵחֹם צַח עַל אוֹרֵהוּ.

הוֹי גַּם קוֹל אֵל שַׁדַּי אָזְנַי עַתָּה שָׁמָעוּ

לִי קוֹרֵא לֵאמֹר “תַּחַת אֱמֶת קָחֵךְ שֶׁקֶר”

גַּם לִבִּי נִבָּא לִי וּבְיַד עֵינַי הוֹרַנִי

מֵאָז הָיִיתִי צֵיד אָבִיךְ מֵאָז בָּא הֵנָּה

כִּי לֹא הוּא זֶה הָאִישׁ, לִשְׁמוֹ תַּאֲוַת כָּל נָפֶשׁ

עַל כֵּן לִבִּי לֹא נָח, עֵינַי לֹא עוֹד יָבֵשׁוּ

מֵאָז בָּא אָבִיךְ שֶׁקֶר – הוֹי אָבִיךְ הוּא שֶׁקֶרֱ

(אוחזת שנית החנית לדקרה ותפול אחור)

(בבכי) הוֹי עַצְמִי וּבְשָׂרִי, הוֹי בִּתִּי וּפְרִי בָטֶן! –

עקשות הֲלֹא אֱמֶת אָבִי שַׂר הַמַּלְכָּה הִנֵּהוּ!

אמונה אִם גַּם עֵינַי רָאוּ אִם גַּם אָזְנַי שָׁמָעוּ

אִם כָּל חַכְמֵי לֵב וּבְרֹאשָׁם שֵׂכֶל הֵעִידוּ

אִם אֱלֹהִים דִּבֵּר – גַּם שָׁלַח עֹז מִקֹּדֶשׁ

אִם לִבִּי יוֹדֵעַ אִם נַפְשִׁי בִּי יוֹדָעַת

כִּי שֶׁקֶר הוּא אָבִיךְ, אֲהָהּ! אָבִיךְ הוּא שֶׁקֶר!

עקשות אִם לוּ עֵינַי יֶחֱזוּ אִם לוּ אָזְנַי תִּקְשַׁבְנָה

אִם גַּם כָּל חַכְמֵי לֵב וַעֲלֵיהֶם הָאִישׁ שֵׂכֶל

וּבְרֹאשָׁם גַּם הָאֵל, אֵלַי כֻּלָּם דִּבֵּרוּ

כִּי אָבִי הוּא שֶׁקֶר, אֲנִי לֹא זֹאת אֶשְׁמָעָה!

אמונה וַאֲנִי אִמֵּךְ הֵן אָנִי וּכְבָר כֵּן אֵדָעָה!

עקשות אִם גַּם אִישֵׁךְ אָבִי, יֹאמַר לִי “אֲנִי שֶׁקֶר!”

אֲנִי אֹמַר לוֹ לֹא כֵן הוּא כִּי אֱמֶת אָתָּה!!

כִּי כֵן מִדְּבַר שֶׁקֶר דִּבְרֵי צִבְעוֹן נֶאֱמָנוּ

כִּי נָתַן אֵל תּוֹרָתוּ, בִּלְבָבוֹ וּבְפִיהוּ

וַאֲמָרָיו גַּם עַל כֵּן, אַךְ אִמְרֵי קָדוֹשׁ הֵמָּה

וּפִי צִבְעוֹן דִּבֵּר, הוּא אֱמֶת יִקְרָאֵהוּ.

אַף כִּי אֱמֶת אָבִי אוֹמֵר “הֵן אֱמֶת אָנִי!”

וּדְבַר אֱמֶת הֲלֹא תֹאמְרוּ כִּי יִכּוֹן נֶצַח

וּמֶה עַתָּה תַּכְזִיבוּהוּ, וּבְחֶזְקַת מֵצַח.

וּפְתַיּוּת אִמֵּךְ הִיא, וּכְבָר גַּם הֱעִידַתְהוּ

כֵּן סִפְּרָה לִי כִּי אָז מֵרָחוֹק הִכִּירַתְהוּ.

אמונה אֲהָהּ זֶרַע שֶׁקֶר, אֲהָהּ בַּת הַמְתַעְתֵּעַ

כִּשְׁמֵךְ עִקְּשׁוּת כֵּן אַתְּ, אַךְ מַעֲקַשִּׁים תַּבִּיעִי

מִנָּחָשׁ עֲקַלָּתוֹן עֻקַּלְתְּ הַמְעֻוָּתֶת!

אֵיךְ מָצוּק¹⁰⁷ מִצּוּר אַתְּ קָשָׁה מֵחַלְמִישׁ אָבֶן

הֵן דַּלְתוֹת הַנְּחֹשֶת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל שָׁמָּה

מִשֵּׁם אֱמֶת הַנָּכוֹן רֶגַע הִתְפּוֹצָצוּ

גַּם קִירוֹת קֻרְקָרוּ סַלְעֵי צוּר הִתְפּוֹרָרוּ

רַק אַתְּ עוֹד לֹא תֵעָנִי מִשְּׁמוֹ לֹא תֵחָתִּי

בִּנְכוֹחוֹת שֵׂכֶל, בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ תִּתְקַלָּסִי

גַּם בֵּאלֹהִים כִּחַשְׁתְּ וַחֲכָמָיו לֹא תַחְשׁוֹבִי

אָב וָאֵם הֲקִלּוֹת קוֹל הוֹרִים לֹא תִשְׁמָעִי

וַתְּכַחֲשִׁי עַיִן רוֹאָה, גַּם אֹזֶן שׁוֹמָעַת.

(נוטלת החנית בחרי אף)

אֲהָה זֶרַע שֶׁקֶר! אֲהָהּ בַּת הַמְתַעְתֵּעַ!

אִם כֹּה נֶעֱקַשׁ לִבֵּךְ אֲהָהּ פָּרָה סוֹרָרֶת!

לָמָּה זֶה לָךְ חֶלְדֵּךְ, וּמַה לָּךְ חַיִים אֵלֶּה! –

מוּתִי! אוֹ עִם הָעִקֵּשׁ מָוֶת הִתְפַּתָּלִי –

הֵרוֹעִי¹⁰⁸ בַּרְזֶל וּנְחֹשֶת קָלָל הֵרָכִּי!

אֶל לַהַב חֲנִיתִי זוֹ הִמּוֹגִי הִמָּסִּי

מוּתִי עַל יַד הָאֵם, הֶחָלָה וּמְחוֹלֶלֶת! ¹⁰⁹…

מוּתִי עַל יַד הָאֵם, הַשְּׁכוּלָה וּמְשַׁכָּלֶת!…

מוּתִי עַל יַד אֵם, וּלְאָב זָר אוֹתָךְ יָלָדָה.

(דוקרת החנית אל לב עקשות)

מוּתִי עַל יַד אִמֵּךְ בַּת שֶׁקֶר! – הוֹי אָבָדָה!!!–

(נופלת לאחוריה, ועקשות תפרוץ מן המיטה ותרוץ על פני החדר ותתן קולה בנאקת חלל.)

עקשות הוֹי אֱמֶת אָבִי אָבִי! עָלֶיךָ הוֹרָגְתִּי!…

אָבִי אָבִי אֱמֶת! – הֵן אָמוּתָה בִּשְׁמֶךָ.

(נופלת מתה לרגלי אמונה)

(דומיה ארוכה)

(אמונה תתעורר ותשב בכבדות, תביט אל החללה, תספוק כפיה)

אמונה (בבכי רב) הוֹי עַצְמִי וּבְשָׂרִי – הוֹי בִּתִּי וּפְרִי בָטֶן! –

הָרִיתִי גַם הָרָגְתִּי – חַלְתִּי גַם חוֹלַלְתִּי¹¹⁰

הוֹי דַּם הֶחָלָל – דַּם הָעוֹלָל אָז חָזִיתִי –

דַּם חֲלָלִי הָיָה – דַּם עוֹלָלִי זֶה עָתָּה! –

הוֹי! דַּם זַרְעִי דָּם זֶה וּדְמֵי בִתִּי הָהּ! הֵמָּה

אֲהָהּ רוּחַ בִּתִּי! הִיא עָלָיו הַמְרַחֶפֶת –

וּבְכוֹר מָוֶת נִצָּב עַל דַּם בִּתִּי הִבְכַּרְתִּי

חִיל חֲלָלִים יַחֲלֵנִי – יִרְדֵּנִי גַם רָעַד¹¹¹

הָהּ! אֵיךְ יַדּוּ יָדַי בִּי – כֹּה וָכֹה יִדֹּדוּ –.

הוֹי תַּנִים וִיעֵנִים! רַחֲמָנִיּוֹת אַתֵּנָה!

אִמּוֹת גּוּרֵיכֶן קוֹמְנָה! וּלְבָאוֹת גַּם הֵנָּה!

אֶת אֱמוּנָה אַכְזְרִיָּה בּוֹאֶינָה וּרְאֶינָה –

עַל אֵם רוֹצַחַת עוּלָהּ ¹¹²– חֲמוֹלְנָה וּבְכֶינָה –

וּבְכוּ עִמָּה בֶּכִי, כָּל אֵם לִבְכּוֹת יוֹדַעַת –

וּבְכוּ קִירוֹת בֵּיתִי, כַּסּוֹת דִּמְעָה דַּם זָרַע! –

דַּם זַרְעִי שָׁפַכְתִּי, וּבְרֶצַח בִּי, רָצָחְתִּי –

(לוקחת החנית לתקעה בלבה – מבטת אל לבה)

הָהּ אֵם הֲרַת עִקְּשׁוּת! הוֹי שׁוֹכֶבֶת חֵיק שֶׁקֶר!

עַל דַּם זַרְעוֹ עַל דַּם זַרְעֵךְ – עוֹד חַם הִנֵּהוּ! –

גַּם דָּמֵךְ דַּם־הָאֵם, בַּחֲנִיתֵךְ זוֹ הַגִּירִי!!

(החנית נופלת ארצה מרפיון ידיה ותתיפח)

הֵן “חָטָאת בִּבְלִי דָעַת” אֵלַי אָמַר שֵׂכֶל –.

הִתְעוּנִי רִמּוּנִי – וּבְעָקְבָה הִכְשִׁילוּנִי

שׂוֹם אֱמֶת בַּבּוֹר, וּשְׁבִית שֶׁקֶר אוֹתִי בָיִת.

(תספוק כפיה ותרים קולה בבכי)

הוֹי צִבְעוֹן מוֹרֶה מַתְעֶה! אֲהָהּ מוֹרֶה מֶמֶר! ¹¹³

שֶׁפֶךְ דָּם וּמְטַר דִּמְעָה בֵּית הוֹרַי מִלֵּאתָ

אוֹן עֹנִי, רֵישׁ וּמַחְסוֹר, בֵּית אָבִי הֵבֵאתָ

וּנְשִׂיא אֵל וַאֲנָשִׁים, אֶל בּוֹר עָמוֹק הוֹרַדְתָּ

וּבְזוּי לֵב אָדָם לִמְרוֹם בֵּית אָבִי יָעַדְתָּ

וִידֵי אֱמוּנָה בַּדָּם הוֹי צִבְעוֹן! צָבַעְתָּ

דּוֹדֵי אִישׁ זָר, וּדְמֵי זַרְעָהּ, אוֹתָהּ הִשְׂבַּעְתָּ

וּבְאָדוֹם זֶה עֵינֶיהָ גַּם לֶחֱיָהּ כָּחַלְתָּ

אֱמוּנָה הַיְפֵה־פִיָּה כָּרֹאִי¹¹⁴ נִבַּלְתָּ

אֱמוּנָה הַזַּכָּה אַךְ בַּשַּׁחַת טָבַלְתָּ

וּדְמֵי בִתִּי אֵלֶּה, וּלְעֵינַי עוֹד יָזוּבוּ

ופַלְגֵי מֵי עֵינַי, בָּם יִתְעָרְבוּ, יָשׁוּבוּ

יִהְיוּ עַל רֹאשׁ צִבְעוֹן, עַל קָדְקָדוֹ יֵרֵדוּ

עִמּוֹ סִכְלוּת וּמִרְמָה, כָּמוֹנִי יֹאבֵדוּ!

(שכל שב מן העיר ובא לחדר אמונה)

שכל (בתמהון) מַה זֶּה תִּבְכִּי אֱמוּנָה, בִּבְכִי מַר תָּהִימִי–?!

מָה אָדוֹם לִלְבוּשֵׁךְ, מָה הַדָּם בִּכְנָפַיִךְ!?

וּמַה נֵּשֶׁק בַּרְזֶל זֶה – וּבַדָּם מָשׁוּחַ!?

(מביט אל עקשות)

הָה מִי הוּא זֶה חָלָל – הוֹי הַאֶת עִקְּשׁוּת אֵרָא?–

(נזור לאחוריו)

אמונה הָהּ בִּתִּי עִקְּשׁוּת הִיא, אֶמֶשׁ חַיָּה רָאִיתָ

עֲקַלְקַלּוֹת וּקְשִׁי לִבָּהּ אַתָּה חָזִיתָ

וּבְהַמְרוֹתָהּ וּבְהַעֲוֹתָהּ לָנָה עֵינֶךָ

זֶה עַתָּה כִּי שַׁבְתִּי, מִן הַמַּרְאֶה כִּי בָאתִי

וַתֶּקֶשׁ לֵב לַאֲמִין זֹאת – לַשָּׁוְא לָהּ קָרָאתִי

עַד שֶׁעָשִׂיתִי הָהּ! אֲשֶׁר רוֹאֶה הִנֶּךָ.–

שכל (נגש אליה) הָהּ אֱמוּנָה עַזָּה! אַךְ זֶה דַרְכֵּךְ לָךְ כֶּסֶל

חִישׁ מַהֵר לִשְׁפָּךְ־דָּם, רֶגַע לִרְצוֹחַ רֶצַח

אִם אִישׁ אִם עָם כֻּלּוֹ אִם זָקֵן אִם גַּם יָלֶד

כָּל מָאֵן הַאֲמֵן אַף הַדָּבָר אֵין בּוֹ אֹמֶן

אֶת נַפְשׁוֹ לָךְ יִתֵּן, כֹּפֶר אֱמוּנָיו סֶלָה

וּבָזֹאת לֹא צָדַקְתְּ, גַּם הִרְבֵּית לִפְעוֹל אָוֶן

לוּ מֵאָז לֶאֱמֶת הָיִית לֹא עָשִׂית כָּאֵלֶּה.

אִישׁ עַל אֵמוּן לִבּוֹ, לֹא יָמוּת גַּם לֹא יֶחִי

כִּי לֹא בִידֵי אִישׁ, מַשְׂכִּיוֹת לִבּוֹ נִתָּנוּ

כִּי נֹאמַר לוֹ כֹּה הַאֲמֵן, כֹּה וָכֹה הָבִינָה

אֵין אוֹנֵס לַלֵּב, וּכְלָיוֹת לֹא תֵאָכַפְנָה

מֵעָקַת רֶשַׁע לֹא יַהֲפוֹךְ דֵּעוֹתָיו גָּבֶר

אֲבָל חַכּוֹת לוֹ טוֹב, עַד יִלְמַד יַכִּיר דָּעַת

עַד יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ, וּלְבָבוֹ יָבִין צֶדֶק.

אֶפֶס בַּפַּעַם הַזֹּאת חַטָּאתֵךְ לֹא רָבָּה

כִּי אֵין מַרְפֵּא לִפְתַלְתּוֹל, וּלְעִקְּשֵׁי לֵב יֶשַׁע

וּלְנֶעֱקַשׁ דֶּרֶךְ אֵין תִּקְוָה, עַד יוֹם הַמָּוְתָה.

יֵשׁ עֵצָה וּתְרוּפָה נֶגֶד כָּל רָעוֹת גֶּבֶר

וּלְלֵב הוֹלֵךְ מַעֲקַשִּׁים, רוֹפֵא וּצְרִי אָיִן!

עַתָּה אֱמוּנָה הִנָּחֲמִי וּלְנַחֲמֵךְ בָּאתִי

שִׁכְחִי אִישֵׁךְ שֶׁקֶר, וּנְשִׁי גַּם כָּל מַעֲשֵׂהוּ

גַּם שִׂיחוֹ גַּם שִׂיגוֹ, וּדְבָרָיו אַל תִּזְכּוֹרִי

שִׁכְחִי גַּם בִּתֵּךְ, מוֹתָהּ טוֹב לָךְ מֵחַיֶּיהָ

עַתָּה כִּי אֵינֶנָּה, עֲצָתִי אֲחַדֵּשָׁה

עַתָּה הִיא תָקוּם וּתְהִי כֵן עוֹלָם עוֹמָדֶת

מַהֵר יָבֹא לָךְ הָאָדוֹן, נַפְשֵׁךְ בִּקְּשַׁתְהוּ

אֱמֶת יִשָּׂאֵךְ, וּתְהִי נִשָּׂאָה בָּאָרֶץ

אֲבָל חַכִּי עוֹד רֶגַע, עוֹד יוֹם לִי יַחֵלִי

כִּי גַם כָּל בֵּית אָבִיךְ, אֲנִי לִרְפּוֹא הוֹאַלְתִּי

כִּלְמוּדֵי צִבְעוֹן כַּחֲנִיכֵי מִרְמָה רֵעֵהוּ

לֹא בִגְדוֹלוֹת מַבְהִילוֹת וּבְצִבְעוֹן וָשָׁקֶר

כִּי בִקְטַנּוֹת וּנְקַלּוֹת, אַךְ מֵישָׁרִים סֶלָה.

וּמְמֻשָּׁכָה הַמַּחֲלָה מִמְּשׁוֹךְ הַתּוֹחֶלֶת

כַּאֲשֶׁר הָיְתָה עַד כֹּה לֹא עוֹד תִּהְיֶה כֵן עָתָּה.

יֹאמְרוּ נָא חַבְרֵי צִבְעוֹן וַאֲחֵי מִרְמָה יַחַד¹¹⁵

יֹאמְרוּ נָא עַל מָה הֻכּוּ וּמָה הוּא חֶטְאָמוֹ

כִּי יוֹסִיפוּ סָרָה בַּאֲשֶׁר זֹאת לֹא יָדָעוּ?

עַד כִּי דַוָּי כָּל לֵבָב וּלְכָל רֹאשׁ אַךְ חֹלִי

וּבְלֹא דַעַת עַל מֶה חָלוּ, עַל מַה ¹¹⁶נֶּאֱנָשׁוּ

עַל כֵּן שָׁבוּ עַל עֲוֹנָם לַחֲטוֹא הוֹסִיפוּ

גַּם אֵיךְ לִרְפּוֹא מַחֲלָתָם עַל כֵּן לֹא יָדָעוּ

לֹא לַחֲבוֹשׁ חַבּוּרָתָם לֹא לָזוּר הַפֶּצַע

וּמַכָּתָם הַטְּרִיָּה לֹא רִכְּכוּ בַּשָּׁמֶן

כִּי שַׁמּוֹת אַרְצָם וּשְׂרֵפַת אֵשׁ כָּל עָרֶיהָ

עַל תַּזְנוּתָם לַהֶבֶל וּמְרַצְחִים מִלְאוּהָ.

אָכוּל זָרִים אַדְמָתָם כִּסְדוֹם הֲפָכוּהָ

עַל אָכְלָם עֹשֶק דָּל וּפְרִי אֶבֶן וָאָבֶן

עַל סוֹרֵר וּגְנוֹב וּרְדוֹף שַׁלְמוֹנִים וָשֹׁחַד.

שֶׁבֶת בָּדָד כִּמְלוּנָה וּכְסֻכַּת הַכֶּרֶם

עַל לֹא שָׁפְטוּ יָתוֹם רִיב אַלְמָנָה לֹא רָבוּ.

פִּשְׁעֵי עֲמוֹרָה וּסְדוֹם אֵיךְ לִרְפּוֹא אָמָרוּ

בִּזְבָחִים עוֹלוֹת אֵילִים, אוֹ צוֹמוֹת תַּחְתֵּימוֹ

וּבְדַם הַפָּרִים, אוֹ בִתְפִלּוֹת בָּם הֵמִירוּ

בִּמְרִיא הַשְּׁלָמִים, אוֹ תוֹרָתָם בָּהּ שִׁלֵּמוּ

בִּרְמוֹס חַצְרוֹת שַׁדַּי, וּפְרוֹשׁ אֵלָיו כַּפָּיִם

וּפְנֵי אֵל לִרְאוֹת בִּרְאוֹתוֹ דָם עַל יָדָיִם

יָדַיִם מָלְאוּ בֶצַע מִקּוֹנָיו בַּנֶּפֶשׁ.¹¹⁷

שָׁם מַתָּנוֹת מִמַּרְבִּית וּנְדָבוֹת מִנֶּשֶׁךְ,

בִּכְלֵי כַסְפָּם סִגִּים, וּבְמַתַּן סָבְאָם מָיִם.

חֹדֶשׁ שַׁבָּת וּמוֹעֵד, שִׂים עָלָיו לָטֹרַח

בִּקְרוֹא מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לַעֲצָרָה וָאָוֶן

לָרִיב מָדוֹן וּמַצָּה וּמַהֲלֻמּוֹת רֶשַׁע

קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעוֹ, מִגְּאוֹן גַּבְהוֹת וָרַהַב

אֲשֶׁר שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ נִלְאָה לִנְשׂוֹא אוֹתָמוֹ.

כִּי לֹא חֵלֶב דָּם וּבָשָׂר אוֹתוֹ יַשְׂבִּיעוּ

הַאוֹתוֹ הֵם צָמִים, לוֹ יוֹרוּ וִיפַלְּלוּהוּ?

כִּי הִרבּוּ תוֹרָה וּתְפִלָּה צוֹמוֹת וָזָבַח

וּכְאִלּוּ זוֹ חַטָּאתָם כִּי עַד כֹּה מִעֵטוּ

הֵן אוֹתָם שָׂבֵעַ לֹא מֵרֹאשׁ חָפֵץ בָּמוֹ

גַּם לֹא הֵם יִגְהוּ מָזוֹר מִמְּרֵעִים כָּאֵלֶּה.

אֶת זֹאת נָא יַעֲשׂוּ מִפִּשְׁעֵיהֶם אָז יִטְהָרוּ

אִם יִתְרָחֲצוּ מֵרָע, וִיכַבְּסוּ לֵב מֵרֶשַׁע

אִם יָשׁוּבוּ יִזַּכּוּ, יָסִירוּ כָּל רֹעַ

וּמֵהָרַע יֶחְדָּלוּן, אַךְ הֵיטֵב יִלְמָדוּ

לֶחָמוֹץ לַיָּתוֹם לָאַלְמָנָה בֵּינֵימוֹ

טוּבָם גַּם רָעָתָם, לֹא לָאֵל אַךְ לָאֵלֶּה

אוֹ אָז בָּרֵר אוּכַל אִם יַחַד נִוָּכֵחָה

כִּי חֲטָאִים כַּשָּׁנִים יַלְבִּינוּ כַשָּׁלֶג

וּמְאָדָּמִים כַּתּוֹלָע יִתְלַבְּנוּ כַצָּמֶר

לֹא בִדְמֵי עַתּוּדִים, וּתְמוּרָתָם גַּם יָחַד

אַף כִּי בַהֲבָלִים, וּבְרֹב תּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה

אֲשֶׁר מִפְּתַיּוּת אִמֵּךְ שָׁמְעָה אָזְנִי לָיְלָה

אֲשֶׁר צִבְעוֹן וָשֶׁקֶר, בָּם אוֹתָם יַהְבִּילוּ.

אֵיךְ בַּאֲשֶׁר שָׂנֵא אֵל, יֹאמְרוּ בָּם לוֹ יֵיטִיבוּ

הֵן כָּל חֵפֶץ אֵל, אַךְ עֲשׂוֹת עִם אָדָם חָסֶד

לֹא עִמּוֹ. כִּי לֹא חָסֵר לוֹ עַד מָה, חָלִילָה!

לוּ שׁוֹפְטֵימוֹ יוֹעֲצֵימוֹ נָשׁוּב לִהְיוֹת נַחְנוּ

כִּי יָדַעְנוּ מַכְאוֹבָם, גַּם חָלְיָם הִכַּרְנוּ

גַּם מָזוֹר וּצְרִי לָנוּ, שֶׁמֶן גַּם תַּחְבֹּשֶת

אָז בִּצְדָקָה וּבְמִשְׁפָּט מִכָּל רָע נִפְדֵּמוֹ

כִּי הֵם מִשְׁפָּט עִקֵּלוּ וּצְדָקָה עִקֵּשׁוּ

זֹאת הִיא מַחֲלָתָם רוֹפְאֵיהֶם לֹא הִכִּירוּהָ

וּלְמַשְׁחִית עַל כֵּן נֶהְפַּךְ הַמַּרְפֵּא נָתָנוּ.

כֵּן הָפְכוּ גַּם דַּרְכֵיהֶם מִדַּרְכֵי אֱלוֹהַּ

הוּא כֹּל יָצַר יֵאֱהָב, הֵם גַּם יוֹדְעָיו יִשְׂנָאוּ

הוּא אֵיד אָדָם לוֹ צָר הֵמָּה לָאֵיד יִשְׂמָחוּ

הוּא פֹּעַל אִישׁ יַבִּיט הֵם פָּעֳלוֹ לֹא יַבִּיטוּ

הוּא חֲדָשׁוֹת גּוֹלֶה הֵם בִּישָׁנוֹת יַשְׂפִּיקוּ

הוּא בִּמְקוֹמוֹ חֶדְוָה הֵם יִתְעַנְּגוּ עַל עֹצֶב –

הוּא חַיִּים וָאוֹר יִתֵּן, הֵם בָּהֶם יָקוּצוּ

הוּא עָדָה אָדָם צַלְמוֹ, הֵם צַלְמָם יִגְאָלוּ

הוּא צַחוֹת דּוֹבֵר וּלְשׁוֹן עִלְּגִים הֵם אָהֵבוּ

הוּא פוֹתֵח מַעְיְנֵי חָכְמָה, הֵם אַךְ יִסְתּוֹמוּ –.

אֲבָל כֶּסֶף סִיגִים לֹא יַעֲשֶׂה צוֹרֵף כֶּלִי

עַד לֹא בַכּוּר יִצְרוֹף וּבְדִילָיו יִבָּדֵלוּ

גַּם רוֹפֵא הָאֳמָן לֹא לָתֵת רִפְאוּת יַגִּיעַ

עַד לֹא מִכָּל חֶלְאָה תִּטְהַר בֶּטֶן וָקֶרֶב –

לֹא יָבוֹא אֱמֶת הֲלוֹם, עַד יִטְהַר הַבָּית

עַד סִכְלוּת וּמִרְמָה צֵל קוֹרָתוֹ יֵצֵאוּ

עַד יִכֶל שֶׁקֶר רֶגַע כִּדְבַר קוֹל אֱלוֹהַּ

עַד יָסִיר צַחֲנַת צִבְעוֹן אֵל נֵכַר הָאָרֶץ

וִיבַעֵר מַעֲלָלָיו כִּי הֵם שֶׁקֶץ וָחֶרֶם.

אוֹ אָז יָשׁוּב אֱמֶת אֶל נָוֵהוּ אֵלַיִךְ

אוֹ אָז יַכִּיר גַּם הָמוֹן טוּב טַעַם וָדָעַת.

כִּי גֵווֹ גַּם נַפְשׁוֹ מִכָּל טֻמְאָה יִטְהָרוּ

נֹעַם אֱמֶת יִטְעָם, מַטְעַמָּיו לוֹ יִנְעָמוּ.

לָכֵן נִצְרִי דַּל פִּיךְ מִכָּל־אַנְשֵׁי הַבָּיִת

אַל יִוָּדַע לָאִישׁ מִכֹּל רָאוּ עֵינַיִךְ

כִּי כֻלָּם נִשְׁחָתוּ כֻּלָּם סָרוּ נֶאֱלָחוּ

וּלְדִבְרֵי חֵן וָטַעַם לֹא יוּכְלוּ יַקְשִׁיבוּ

כִּי כַמָּוֶת בַּסִּיר שִׁקּוּץ צִבְעוֹן בַּבָּיִת

כִּפְרִיץ חַיּוֹת קוֹלוֹ יָהָם וּכְהוֹלֶם פָּעַם

עַד שָׂתַם בַּהֲבָלָיו כָּל מִכְרֵה אֹזֶן¹¹⁸ לָמוֹ

עֲרֵלָה הִיא כִּלְבָבָם לֹא תִשְׁמַע כָּל חֵקֶר.

וַאֲנִי אֶל הַמַּלְכָּה, צִירִים רָצִים שָׁלַחְתִּי

לִזְרוֹחַ מֵעִיר מַלְכוּת, עַמּוֹנָה תּוֹפִיעַ

וּלְאוֹרָהּ כִּי רַב הוּא, אֲפֵלוֹת חִישׁ תִּבְרַחְנָה

אָז יוֹפַע אַחֲרֶיהָ, גַּם אֱמֶת כַּיָּרֵחַ

וּבֵינֵימוֹ תִּגְּהִי גַם אַתְּ, וּכְכוֹכָב נֹגַהּ

וּבֵית אָבִיךְ אָז יָשׁוּב יִפְרַח כִּימֵי קֶדֶם.

(עבד המון בא)

העבד (אל שכל) הֵן אֵלֶיךָ בָאתִי וּלְבַקֶּשְׁךָ נִלְאֵיתִי

וּלְמַהֶרְךָ שֻׁלַּחְתִּי אֶל הָמוֹן הַבָּיְתָה

וּלְבַל תִּתְמַהְמֵהַּ חִלָּה הָמוֹן פָּנֶיךָ.

שכל אֱמוֹר לַאֲדוֹנֶיךָ אַל יִפְרוֹץ עָלַי פָּרֶץ

הֵן אֲנִי לַיְלָה זֶה אֶת פָּנָיו כִּי חִלִּיתִי

לָבוֹא לִרְאוֹת פָּנַי וַיִּתֵּן אֵלַי עֹרֶף

וִיחַל עַתָּה פָּנַי – גַּם לִי עֹרֶף כָּמוֹהוּ.

העבד וּבְעָרְפְּךָ זֶה אֹחֵז אִם לֹא תֹאבֶה לָלֶכֶת

וּבֵית הָמוֹן אֲבִיאֶךָ כִּי כֵן צֻוֵּיתִי.

שכל אִם כֵּן לֹא חִלָּה פָנַי וֶאֱמוֹר כִּי צִוַּנִי

וּבְדַבֶּרְךָ רִאשׁוֹנָה, לָמָּה זֶה שִׁקַּרְתָּ.

העבד כֵּן הוּא תּוֹרַת צִבְעוֹן וַאדוֹנִי אֱמֶת סֶלָה

לִשְׁמוֹר דֶּרֶךְ הַכָּבוֹד לִבְלִי דַּבֶּר דֹּפִי

אִם גַּם רָע בִּלְבָבֵנוּ, אַךְ טוֹב עֲלֵי פִינוּ

וּלְכַבֵּד בִּלְשׁוֹנֵנוּ כָּל רָע וּבְלִיָּעַל

שִׂפְתֵי חֵן וּפֶה חָלָק גַּם אֶל מוֹעֵל מָעַל

חֲמָאוֹת יִתֵּן פִּינוּ מֵחֵמָה בּוֹעָרֶת

לֵב רָע וּפֶה רַךְ, גַּם לַגַּנָּב בַּמַּחְתָּרֶת!–

(שכל מסב פניו אל אמונה)

שָׁמַעַתְּ תּוֹרַת אֱמֶת – תּוֹרַת אִישֵׁךְ שֶׁקֶר?

גַּם חֹנֶף וַחֲלָקוֹת דֶּרֶךְ כָּבוֹד יִקְרָאוּ

וּלְהַפְרִיד בֵּין פֶּה וָלֵב תּוֹרַת צִבְעוֹן סֶלָה.

(אל העבד) מַה גַּנָּב בַּמַּחְתֶּרֶת, זֶה מָשָׁל מָשַׁלְתָּ?

העבד אֲבָל בּוֹא נָא אֲדוֹנִי! – וּמְשָׁלִי שָׁם תָּבֶן–.

שכל גַּם פֹּה בַּנְתִּי לוֹ – הַמְצָאתַנִי בַּמַּחְתָּרֶת?

העבד לוּ אוֹתְךָ שָׁם מָצָאנוּ – כִּי עַתָּה יָדַעְתָּ…!

וַאֲנִי קוֹלְכֶם שָׁמַעְתִּי – וָאוֹדַע בַּבָּיִת

“שִׁמְעוּ קוֹל מַפֵּלָה הֵן גַּנָּבִים עָלֵינוּ!”

וַאֲדוֹנַי מֶה עָנוּנִי “אַךְ שֵׁדִים שָׁם בָּאוּ”.

שכל אֲבָל מָה הַמַּחְתֶּרֶת וּמַה זֶּה גָּנַבְתִּי?

העבד וּמָה הַמְּעָרָה גַּם הָאֶבֶן גַּם הַדָּלֶת?–

אֵיפֹה הוּא שֶׁקֶר? – הֲלִגְנוֹב נֶפֶשׁ וּלְמֶכֶר! –

הֵן אַתָּה אִישׁ עָרוֹם – וַאֲנִי עָרוֹם מִמֶּךָ.

יָדֶיךָ אִישׁ יִגְנוֹבוּ וּלְבָבוֹת מִלֶּיךָ.

שכל אֲנִי לֹא כַגַּנָּב בָּאתִי וּכְשׁוֹדֵד לָיְלָה

וּלְעֵינֵי שַׁחַר וָשָׁמֶשׁ הַכֹּל עָשִׂיתִי

זֶה לִרְאוֹת עָלָה מָרוֹם, זֶה לִקְצוֹת שָׁמָים –

וּבְעֹז אֱלֹהֵי אֱמֶת – וּבְיַד חַכְמֵי שָׁעַר

הָיָה בַרְזֶל שַׁחַק,¹¹⁹ אֶבֶן וּנְחוּשָׁה אֵפֶר

כִּי לֹא בִידֵי אִישׁ, אֵיתָנִים אֵלֶּה יֻקָּחוּ

אַךְ לִפְנֵי אֵל יִסְּחוּ כַּגַּלְגַּל לִפְנֵי רוּחַ.

העבד בִּידֵי אִישׁ יֻצָּרוּ וּבְיָדָיו כֵּן נִשְׁבָּרוּ

מַה לָּאֵל עַל פִּי הַמְּעָרָה – רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף!

לִפְתַיּוּת וּלְהָמוֹן הַגֵּד זֹאת כִּי יַאֲמִינוּ.

שכל אַךְ אַתָּה לִי הַגֵּד וּבְאָמְנָה נָא הַגִּידָה!

הֲטֶרֶם תֵּדַע – כִּי זֶה אֱמֶת הָיָה שָׁמָּה –

וּדְבַר מַלְכוּת אִם כֵּן זֹאת! – הֵן לָהּ כָּל הָאָרֶץ!

גַּם הָמוֹן גַּם בֵּיתוֹ וּמְעָרָתוֹ גַּם יָחַד.

אִישׁ יָבוֹא בִדְבָרָהּ לֹא לוֹ לָבוֹא בַסָּתֶר

צִיר הַמַּלְכָּה אָנִי! לֹא גַנָּב בַּמַּחְתָּרֶת.

העבד (בצחוק דומם) הַחֲרִישָׁה, דּוֹם סֶלָה! – אֲנִי הַכֹּל יָדָעְתִּי–.

וּלְכָה נָא עִמִּי חִישׁ פֶּן יֹאמְרוּ כִּי פָשָׁעְתִּי

שָׁם אֶת הַכֹּל תַּגִּיד – וַאֲנִי לֹא שָׁמָעְתִּי–

שכל הִגַּדְתִּי שֶׁמֶץ דָּבָר אַף כִּי עֶבֶד אָתָּה

כִּי אֶרְאֶה לִבְּךָ יָשָׁר, לָךְ אֹזֶן שׁוֹמָעַת

וּלְהָמוֹן שָׁם וּכְסִילָיו אַף זֹאת לֹא אוֹדִיעַ

וּבְעוֹד לֹא יִפֶן הַיּוֹם הַכֹּל יִוָּדֵעַ

מִי הוּא גּוֹנֵב נֶפֶשׁ וּמִי בָא בַּמַּחְתָּרֶת.

העבד וַאֲנִי הֵן יָדַעְתִּי כִּי שָׁם הַכֹּל תּוֹדִיעַ

יוֹדִיעוּ אוֹתְךָ דָּבָר – וּפִיךָ יַבִּיעַ

וּמַהֵר קוּם וָלֵךְ! לֹא עוֹד אוּכַל אַרְגִּיעַ.

שכל (בלכתו) עֶבֶד הָמוֹן אַתָּה וּמִלָּתוֹ עַל פִּיךָ–.

(מסב פניו אל אמונה)

הֵרָגְעִי וָדֹמִּי! וִישׁוּעַת אֵל עִמָּנוּ!

חַכְמֵי לֵב אִתָּנוּ הַמַּלְכָּה אָחוֹת לָנוּ!

(העבד אוחזו בידו לבל יברח)

העבד בֵּינְךָ וּבֵין אֱמוּנָה גַּם סוֹד וּדְבַר סָתֶר–?.

וַאֲנִי גַם זֹאת אָבִינָה – עֲמוֹק עָמוֹק סֶלָה!

שכל לֹא אַתָּה תֵדַע מִי אֱמוּנָה וּמִי אָנִי–.

אַךְ אָמְנָם כִּי בֵינֵינוּ כָּל סוֹד וּדְבַר סָתֶר

כָּל רָחוֹק מִמֶּנִי, כָּל עָמוֹק עָמוֹק סֶלָה–.

גַּם הַרְפֵּנִי וּלְכָה אַחֲרֵי כִּי לֹא אֶבְרָחָה

לוּ מָוֶת תּוֹלִיכֵנִי נוּס לֹא יַצִּילֵנִי!

העבד וּבְאֶגְרוֹף הוֹדַעְתִּיךָ, לוּ לָנוּס נִסִּיתָ

וּמַקְלִי זֶה מַה יַּגִּיד –? נוּס אָז תֵּדָעֵהוּ!

מַלְמַד בָּקָר הוּא לִי אֶל כָּל מָאֵן לָלֶכֶת–

גַּם יוֹצִיא סוֹד מִקֶּרֶב אִישׁ, מִפִּיו כָּל סָתֶר–

וִינַקֵּהוּ מֵחֵטְא וִיכַבְּסֵהוּ כַּנָּתֶר.

(שכל אל נפשו בטרם יצא)

הַמְעַט מִבֵּית הָמוֹן אֲשֶׁר הֵם הֱקִלּוּנִי

כִּי גַם עֲבָדֵיהֶם בִּי שִׁלְּחוּ וַיְחָרְפוּנִי

וּלְבֵיתוֹ עוֹד אוּבָל לַחֲרָפוֹת וּלְעַצָּבֶת –

טוֹב לִי רָעוֹת עוֹד אֶשָּׂא, כָּהֵנָּה נָשָׂאתִי!

אִם אַךְ אֶת אֲדוֹנֵינוּ אֶת אֱמֶת מָצָאתִי

אֶת אֱמֶת מָצָאתִי! – אֵלֵךְ אִם גַּם לַמָּוֶת! –

(יוצאים)

מחזה יא    🔗

(בית המון)

(המון ופתיות צבעון מרמה וסכלות. ושכל בא אחוז בידי העבד.)

העבד הֵא לָכֶם צֵידִי! צִפּוֹר הַיּוֹדֵעַ צָיִד.

(שכל עומד ומחריש)

המון עַתָּה זֶה תִרְאֵנִי וּשְׁלוֹמִי לֹא תִדְרוֹשָׁה?

שכל אַךְ לִשְׁאוֹל לִשְׁלוֹמְכֶם הֵן אֶמֶשׁ הֲלוֹם בָּאתִי

רַק אַתֶּם לֹא אֲבִיתֶם אַף שׂוֹם עָלַי עָיִן

עַתָּה אֵין שָׁלוֹם! – כִּי אִם חָמָס שֹׁד וָרֶצַח!

(מרמה מכה את שכל על הלחי)

מרמה הוֹי גַּנָּב גּוֹנֵב נֶפֶשׁ! קוֹרֵא “שֹׁד וָרֶצַח”

כֵּן דֶּרֶךְ כָּל שׁוֹדֵד לִקְרוֹא לִפְנֵי רוֹדְפֵהוּ.

פתיות כֵּן הוּא.

שכל מִי גָנַב הַנֶּפֶשׁ הַאֲנִי אִם אָתָּה?–

(מרמה מכהו שנית)

הֵן שָׁנִיתִי לָךְ עַתָּה, כִּי תִשְׁנֶה אִוֶּלֶת.

(צבעון אוחז בזקן שכל)

הֲגַם לִי תִכָּחֵשׁ? וַאֲנִי אֲנִי רָאִיתִי!

הַיּוֹם וּכְצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, וַאֲנִי גַּם הַמָּיְמָה

אַחַר עָלָה הַשַּׁחַר וַאֲנִי מִן הַמָּיִם

וָאַעַל הָהָרָה עֵת הַתְּפִלָּה לָדַעַת

וָאֶשָּׂא עֵינַי הַכֵּהוֹת מִתּוֹרַת לָיְלָה

וּלְמֵרָחוֹק הִבַּטְתִּי אַף כִּי לֹא נִסִּיתִי

מֵאַרְבַּע אַמּוֹת לִרְאוֹת, סָבִיב לִי וָחוּצָה

פֶּן אִשָּׁה אוֹ כָל טָמֵא, שָׁם עֵינַי תִּפְגּוֹשְׁנָה

וָאֵרֶא לַהֲקַת אִישִׁים וַעֲלֵיהֶם גַּם אָתָּה

תּוֹמְכִים בִּידֵי שֶׁקֶר יוֹלִיכוּהוּ הָעִירָה.

הַמְעַט כַּחֵשׁ בִּפְלַגּוֹת־אֵל¹²⁰ חֶבְיוֹן שָׁמָיִם

וּתְכַחֵשׁ גַּם שֶׁקֶר, וּתְנַקֵּר גַּם עֵינָיִם.

שכל מַה לָּכֶם וּלְשֶׁקֶר? אִם אֱמֶת פֹּה הִשְׁאַרְתִּי.

מרמה מַה לָּנוּ וּלְשֶׁקֶר?! הֲלֹא עַוָּל יָדַעְתָּ

כִּי לָנוּ הוּא וּבְאוֹרְחָתֵנוּ בָּא אִתָּנוּ

וּמֵעִם אָבִיו דִּמְיוֹן הֵן אוֹתוֹ עָרַבְתִּי

וַאֲנִי תָּמִים אֵלֵךְ תֹּם וָיֹשֶר אֶצּוֹרָה

אַף כִּי מוֹצָא פִי לִתְמִימִים, תָּמִיד אֶשְׁמוֹרָה.

וּמִי יוֹתֵר תֻּמָּתִי יוֹדֵעַ מִמֶּךָּ?

פתיות כֵּן הוּא

המון דִּמְיוֹן גַּם רֵעִי, כִּכְבָר לָךְ הוֹדַעְתִּי.

צבעון גַּם אֲנִי מֵעִם אֱמֶת אֶת שֶׁקֶר עָרַבְתִּי

לַהֲבִיאוֹ הַמְּעָרָה, וִיבַקְּשֵׁהוּ מִמֶּנִי

וּלְכַחֵד אָז לֹא אוּכַל כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ

וּכְפִי כֵּן לִבִּי הֲלֹא אַךְ אַתָּה יָדָעְתָּ

אַף כִּי לִפְנֵי אֱמֶת הַשָּׂר, שָׂנֵא כָּל כַּחַשׁ.

שכל אִם יִשְׁאָלְךָ אֱמֶת אֱמוֹר אִתִּי הוּא שָׁקֶר

הַשַּׁעְרָה הֶעֱלֵיתִיהוּ וִיבַקְּשֵׁהוּ שָׁמָּה.

סכלות וּמִי הִגִּיד לָךְ כִּי בַמְּעָרָה פֹּה הִנֵּהוּ

וּלְכַסּוֹת הַדָּבָר אָז כֻּלָּנוּ נִשְׁבַּעְנוּ?

שכל אֱלֹהִים הַגּוֹלֶה עֵינַי לִרְאוֹת מַעֲשֵׂהוּ

מִמַּעַל לִגְבוֹהַּ רוּם מִתַּחַת לָעֹמֶק.

צבעון וּמִצְוַת הַשָּׂר אֱמֶת נוֹתֵן דָּת עָבַרְתָּ

אָמַר לִסְגּוֹר עַל שֶׁקֶר בַּל יֵצֵא הַחוּצָה

לִגְדּוֹר בַּעֲדוֹ צֵאתוֹ גַּם לִשְׁמוֹר פִּתְחֵי פִיהוּ

וּבַל אִישׁ יִרְאֵהוּ – וַתַּעֲלֵהוּ הַשָּׁעַר.

שכל וֵאלֹהִים הוּא דִּבֶּר, לָאִישׁ מִזֶּה הֶעֱלֵיתִי:

"בָּחוּץ יָרֹן תָּמִיד וּבְפִתְחֵי הָעֵינָיִם

"וּלְמִקְצֵה הָאָרֶץ עַד לִקְצוֹת הַשָּׁמָיִם

"וּפָתַח אֶת פִּיהוּ אֶל אָזְנֵי כָּל שׁוֹמֵעַ

“אִישׁ וָאִישׁ יִרְאֵהוּ בַּשְּׁעָרִים יִוָּדֵעַ!”

סכלות (תספוק כף) אוֹי נָא לָנוּ אוֹיָה! הֵן כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ

וּפְלָאִים יָרַדְנוּ, בַּעֲלוֹת אֱמֶת הַשָּׁעַר–.

המון מַה זֶּה חָרְדָה סִכְלוּת וַתִּסְפּוֹק אֶת כַּפֶּיהָ?

מרמה הִיא חָרְדָה לֵאמֹר עַתָּה לֶאֱמֶת יֹאמַר שֵׂכֶל

וּלְמַעַן הִתְגּוֹלֵל גַּם הִתְנַפֵּל עָלֵינוּ

(וּלְתִתֵּנוּ מוֹרְדֵי מַלְכוּת וּלְהַאֲבִידֵנוּ)

כִּי נַחְנוּ זֶה הוֹצֵאנוּ מִן הַמְּעָרָה שֶׁקֶר

וּמִיָּד שִׁלַּחְנוּ חָפְשִׁי אֶת אִישׁ חֶרְמֵהוּ

עוֹד שַׁחֵת הֶעֱמַקְנוּ וַנַּעֲלֵהוּ הַשָּׁעַר.

שכל הֲכִי שִׁמְךָ מִרְמָה קָרָאוּ וַתְּרַמֵּהוּ?–.

הֲלֹא פֹה אִתְּכֶם אֱמֶת, וּקְרָאוּהוּ הֵנָּה

(מַדּוּעַ זֶה אַךְ הוּא, יַסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנִי–)

וַאֲנִי לוֹ אַגִּידָה וּלְעֵינֵיכֶם אוֹכִיחָה

כִּי חַכְמֵי לֵב הַמְּעָרָה בֵּאלֹהִים פָּתָחוּ

וַיּוֹצִיאוּ הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׂמוֹ הוּא שָׁמָּה –

וּמִי יִתְאַנֶּה לָכֶם עוֹד וֶאֱמֶת שַׂר אָרֶץ.

מרמה הֵן אֱמֶת אֵינֶנוּ פֹה בֵּית צִבְעוֹן עוֹדֶנּוּ

(פתיות בחסר לב שכחה כי עצתה אז לצבעון לא קמה, על כן יראה פן תשמע אמונה דברי מרמה אלה.)

פתיות הֵן יֶשְׁנוֹ פֹה עִמָּנוּ! וּכְבָר שָׁב הַלַּיְלָה

גַּם בָּאוּ אֶל אֱמוּנָה לִפְנוֹת בֹּקֶר הֶחָדְרָה.

סכלות הֵן אֲנִי וּתְהִלָּה בֵּית צִבְעוֹן כָּל הַלָּיִל,

עִם אֱמֶת יָשַׁבְנוּ, גַּם יַחְדָּו הִתְעַלַּסְנּוּ.

(שכל הבין כי דבר הוא)

וּמִי אֵיפוֹא הוּא לַחֲדַר אֱמוּנָה בָּא בֹקֶר?–

צבעון מַה לָּךְ כִּי תַחֲקוֹר זֹאת כִּי תִדְרוֹשׁ כֹּל לָדָעַת

וַתּוֹרֶד חִקְרֵי לִבְּךָ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ

בֵּין אִישׁ וּלְבֵין אִשְׁתּוֹ תִּשְׁאַל מִי מָה וָאָנֶה?

הֲכִי נָכוֹן הוּא לַזָּר לַחֲקוֹר מַה בֵּינֵימוֹ

דִּבְרֵי זִמָּה הֵמָּה וּמְזִמּוֹתַי טִמֵּאתָ

וּטְהָר לֵב וּטְהָר רוּחַ, יָדַעְתָּ כִּי אָנִי!

סכלות אֲנִי אֲשֶׁר יָדַעְתִּי הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי

וּפְתַיּוּת הֲלֹא גַם תֵּדַע אֲשֶׁר אָמָרָה.

פתיות כֵּן הוּא. כֵּן דִּבְּרָה סִכְלוּת כֵּנִים גַּם דִּבַּרְתִּי

שכל הֲגַם פֹּה יִהְיֶה אִישׁ וִיהִי אָז הוּא גַּם שָׁמָּה?

המון אֲבָל שֵׂכֶל הָשֵׁב הָאִישׁ שֶׁקֶר גָּנָבְתָּ

הֵן הוּא אֵינֶנוּ פֹה, וּכְבָר הֲבֵאתוֹ שָׁמָּה –

וַאֲנִי אֶסְלַח לָךְ דַּלְתֵי הַמְּעָרָה שִׁבַּרְתָּ

וַאֲסִיר חֲתָנִי אֱמֶת, זֶה לַיְלָה הִתַּרְתָּ.

שכל חֵי הָמוֹן! כִּי לֹא אֶת שֶׁקֶר, כִּי לֹא גָנָבְתִּי

גַּם הַדֶּלֶת בַּמְּעָרָה לֹא אֲנִי שִׁבַּרְתִּי

וַאֲסִיר הַשָּׂר אֱמֶת לֹא מֵעוֹדִי הִתַּרְתִּי

וּלְהַתִּיר אַסִּיר שֶׁקֶר אֲנִי אַךְ מִהַרְתִּי.

סכלות עַוָּל! הֵן אֶת חֲמָסֵנוּ אַתָּה יָדָעְתָּ –

כִּי אֶת מִי גָנַבְתָּ הֲלֹא לִבְּךָ יוֹדֵעַ

וּכְבָר לָךְ נוֹדָע, כִּי לֵב מֵבִין לִי כָמוֹךָ –

המון מַה זֶּה עָנָה שֵׂכֶל וּמַה סִּכְלוּת עָנַתְהוּ?

מרמה (בערמה) הֵם יֹאמְרוּ כִּי לֹא אַךְ שֶׁקֶר כִּי גַם לִבֵּנוּ

גָּנוּב אִתּוֹ מֵאָז וּמֵרֵאשִׁית בּוֹאֵהוּ

וַיִּקַּח אֶת אֱמוּנָה לַשָּׂר אֱמֶת אֵשֶׁת

וַיַּתֵּר מָסֹרֶת שֶׁקֶר, לָהּ אָז אָסַרְנוּ.

שכל מִי גָנַב אָז לִבּוֹת? – הֲלֹא אַתֶּם לִבֵּנוּ!

וּלְבָבוֹת לִגְנוֹב מִי יוֹתֵר יָדַע מִמֶּךָּ

הֲלֹא גַם רֶגַע זֶה לֵב הָמוֹן הֵן גָּנָבְתָּ

אַתָּה יָדַעְתָּ מַה סִּכְלוּת וַאֲנִי נִדְבַּרְנוּ –

מרמה (מכהו שלישית) הֵן עַתָּה זֶה שִׁלַּשְׁתָּ וַאֲשַׁלֵּשׁ גַּם אָנִי.

שכל הֵן זֶה שָׁלֹש הִכִּיתַנִי רָשָׁע! עַל יֹשֶר

וּבְכַף יָד תַּעֲנֵנִי כִּי אֶשְׁאָלְךָ עַל פֶּשַׁע

הַיּוֹם אַתָּה מֻכֶּה שֶׁבַע, עַל תֹּךְ וָרֶשַׁע.

הַיּוֹם יֵדַע הָמוֹן מִי הוּא זֶה וּמִי הֵמָּה

עָכְרוּ בִרְמִיָּה בֵּיתוֹ וּבִתּוֹ גַּם יָחַד

וַאֲסִיר הַבּוֹר אָשִׁיב, עֵת שׁוֹבָבִים יָשׁוּבוּ

וּלְקַדְמָתוֹ אָז יָשׁוּב גַּם בֵּית הָמוֹן סֶלָה.

(סכלות אל מרמה בלחש ובחרדה)

אַלְלַי לָנוּ מִרְמָה! הֵן כֻּלָּנוּ נֹאבֵדָה

אוּלַי קָרָא שֵׂכֶל לַמַּלְכָּה לָבוֹא הֵנָּה

עִם הַמַּלְכָּה כִּי תָבוֹא מִי זֶה יָקוּם לָנוּ

הֲלֹא מַלְכָּה הִיא הֲלֹא אַלְקוּם עִמָּהּ נֶצַח.¹²¹

המון וּמַה זֶּה שֵׁנִית סִכְלוּת חָרְדָה גַּם נִבְהָלָה

וּמַה תִּירָא הַמַּלְכָּה אִם גַּם תָּבוֹא הֵנָּה?

מרמה חֲרָדָה אַחַת הִיא כָּרִאשׁוֹנָה כֵּן עָתָּה

פֶּן יִתְאַנֶּה לָנוּ שֵׂכֶל, יֹאמַר כִּי נַחְנוּ

לַמְרוֹת פִּי הַמַּלְכָּה שֶׁקֶר אוֹיְבָהּ שִׁלַּחְנוּ

וּמִי יָקוּם לָנוּ עִמָּהּ הֵן הִיא שַׁלָּטֶת.

וּמַה זֶּה לַשָּׁוְא נוֹסִיף עוֹד דַּבֵּר עִם שֵׂכֶל?

הֵן אֶת שֶׁקֶר יֹאמַר כִּי לֹא יָשִׁיב אֵלֵינוּ

אִם יֹאבֶה יֹאמַר לָנוּ כִּי לֹא הוּא גִּנְּבָהוּ

וּפַעַם עוֹד יֹאמַר, הַגָּנוּב לֹא הוּא שָׁקֶר

וּנְדַבֵּר עוֹד עִמּוֹ, אֲזַי גַּם אֱמֶת יֶהִי

וּשְׁאַלְנוּהוּ שָׁאוֹל: הֲלֹא אֱמֶת אִתָּנוּ

יוֹסִיף אוּלַי עוֹד כַּחֵשׁ, כִּי הַלָּז הוּא שָׁקֶר

וִיהִי שֶׁקֶר בִּדְבָרוֹ אֱמֶת, וֶאֱמֶת שָׁקֶר

וּבְפִיו הֲלֹא יַעֲמִיד שֶׁמֶשׁ וִיסוֹבֵב אָרֶץ

וּבֵין כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם יָשִׂים מַהֲלָכֵנוּ

וּמְלֹא אֲרָצוֹת יִבְרָא מִלְּעֻמַּת¹²² רַגְלֵינוּ

(צבעון יתקע אצבעותיו לתוך אזניו)

וּכְזָבִים אֵלֶּה לֹא יִתָּכֵן לִי לִשְׁמוֹעַ

פֶּן בִּמְצוּדָתָם זוֹ גַּם אֶת לִבִּי יִלְכּוֹדוּ

כַּנְּבוֹנִים בֵּין הַבָּנִים כַּצִּפּוֹר יָצוּדוּ.

המון וּמָה אִם גַּם אֶשְׁמַע וּנְכוֹנוֹת לֹא אֵדָעָה

וַאֲנִי גַּם דִּבְרֵי הַמּוֹרֶה תָּמִיד אָבִינָה

וּדְבַר שֵׂכֶל גַּם עַל שֶׁקֶר לֹא אֵדַע אָנִי.

סכלות מִי זֶה לֹא יֵדַע כִּי לֹא מִדַּעַת נִבְעַרְתִּי

וּכְבָר לֹא אֵדַע לַעֲנוֹת מִי אֱמֶת מִי שָׁקֶר.

פתיות כֵּן הוּא. וּכְבָר הִתְעַנִי זֶה שֵׂכֶל גַּם אָנִי

אִם גַּם דַּרְכִּי מֵאָז לִבְלִי הַאֲמֵן כָּל שִׂיחַ.

העבד גַּם אֵלַי דִּבֶּר כָּכָה עַל אֱמֶת עַל שֶׁקֶר

כֵּן כַּאֲשֶׁר דּוֹבֵר אֵלָיו פִּי מִרְמָה זֶה עָתָּה.

וּמַה מִּלִּים נַחְקוֹרָה עִם אִישׁ גֵּר וָעֵקֶר

וּשְׁפוּטִים בִּשְׁבָטִים הֵן טוֹבִים מִכָּל חֵקֶר.

מרמה אֲנִי לֹא בִשְׁבָטִים אָבוֹא אֵלֶיךָ שֵׂכֶל!

הֵן אַחֶרֶת לִי, וּבְעַד שֶׁקֶר לָךְ אֶתְּנֶנָּה

הַיְקָרָה מִכָּל חֶמְדָּה מִכָּל טוּב בָּאָרֶץ.

אִם שׁוֹב תָּשִׁיב לָנוּ הָאִישׁ שֶׁקֶר לָקַחְתָּ

דַּע שֵׂכֶל! מַה בַּעֲדוֹ לָךְ אֶתֵּנָה – רָב כָּסֶף!

שכל הֲלֹא אַתָּה מִרְמָה הֵן כָּמוֹנִי יָדָעְתָּ

כִי הָאִישׁ מִן הַמְּעָרָה הוֹצִיאוֹ אֵל לָיְלָה

יָקָר הוּא לָנוּ מִכָּל הַיָּקָר בֶּחָלֶד

וּלְנוֹתֵן בַּעֲדוֹ כָּל הוֹנוֹ אַךְ בּוֹז נָבוּזָה

וּבְעַד יָקָר מֵחַיִּים מַה קַּחַת נוּכָלָה

אִם אָמְנָם מִרְמָה! כִּי כֵן תִּתֶּן לִי גַם אָתָּה

הַיָּקָר לָךְ וּלְרֵעֶיךָ מֵחַיֵּי נֶפֶשׁ

כִּי כֶסֶף תִּכְסוֹפוּ עַד כָּמוֹהוּ תֶחֱוָרוּ

וּבְעַד קִנְיַן כֶּסֶף גַּם חַיֵּיכֶם תִּמְכּוֹרוּ

וּקְשִׂיטוֹתָיו עוֹד תִּלְקוֹטוּן עַל שַׁעֲרֵי מָוֶת

אֶת הַכִּיס בּוֹ תַלְעִיטוּן וּשְׁאֵרְכֶם תַּעְכּוֹרוּ

וּבְשַׂרְכֶם גַּם עוֹרְכֶם עָלָיו יִכְלוּ מֵרֹאִי

וַאֲכָלְכֶם פֹּה הַכֶּסֶף לִפְנֵי עָשׁ בַּקָּבֶר.

(וּכְבוֹא שָׁם עַצְמוֹתֵיכֶם גַּם הוּא פֹּה יֵאָכֶל

וּבְכָל פֶּה וּמַלְקוֹחַ וּבְכָל שֵׁן וָלוֹעַ

אֲשֶׁר בַּכֶּסֶף זֶה תִּשְּׁכוּ עַתָּה אוֹתָמוֹ).

אַף כִּי תֵדְעוּ רָב עוֹלוֹת וּרְמִיּוֹת תִּפְעָלוּ

גַּם כַּמֶּה תִיגָעוּ עַד אֲשֶׁר תִּתְנֶחָלוּ

עַד אֲשֶׁר תֶּאֱגוֹרוּ אֲגוֹרוֹתֵיכֶם אֵלֶּה.

אוּלָם יָדַעְתָּ אִם אִישׁ זֶה אַסְגִּיר אֵלֶיךָ

כֶּסֶף אַחֵר יָבוֹא לָךְ בִּמְחִירוֹ נָתַתָּ;

וּבְשַׁלְּחִי אוֹתוֹ עָתָּה לַחָפְשִׁי בָּאָרֶץ

מֵאוֹרוֹ כִּי רַב הוּא, כַּצֵּל יִבְרַח הוֹנֶךָ

וּנְכָלֶיךָ יִכְלוּ, כִּי צָפוּי מַצְפּוּנֶךָ –

עַל כֵּן תִּתֶּן בּוֹ גַּם כֶּסֶף מַחְמַד עֵינֶיךָ.

המון וּמַה נַּעֲשֶׂה לָאִישׁ הַזֶּה צִבְעוֹן! נָא עוּצָה

וּכְבָר גַּם בִּדְבָרָיו, מִבְּלִי הָבִין, אָקוּצָה.

(צבעון ביד על זקן)

צבעון אֲנִי אַךְ תּוֹרָתִי הֲלֹא אוּכַל אַגִּידָה

וּמֵעוֹדִי כָּל שׁוֹמְעֶיהָ מִפִּי אִשְּׁרוּנִי,

כֵּן גַּם עַתָּה אוֹרֶה אוֹרֶה אָדִין אָדִינָה¹²³

וַאֲנִי אָבִין זֹאת אֶת כֻּלְּכֶם כַּאֲשֶׁר אָבִינָה.

כַּאֲשֶׁר עָשָׂה שֵׂכֶל כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ עָתָּה

וִישַׁלֵּם וּבְנַפְשׁוֹ הַגְּנֵבָה הַזֹּאת לָנוּ

וּבַמְּעָרָה זוֹ יוּשָׂם, בִּמְקוֹם יָשַׁב שֶׁקֶר

וּבְזִקִּים יִשָּׁמֵר וּבְכַבְלֵי בַרְזֶל שָׁמָּה

תַּחַת מִשְׁמַר בַּרְזֶל רֵעָיו עִמּוֹ שִׁבֵּרוּ

וּלְגוֹאֲלֵי דַּם שֶׁקֶר, סִכְלוּת וּמִרְמָה יָחַד

אוֹתוֹ נִמְסוֹרָה, וִיכַלְכְּלוּהוּ הֵמָּה לָחֶם

וּבְלַחְמוֹ הֲלֹא כֵן כִּלְכַּל אֱמֶת אֶת שֶׁקֶר.

תֵּרֶא גַם הַמַּלְכָּה כִּי לֹא עָשִׂינוּ עָוֶל

כִּי אַךְ כַּתּוֹרָה זוֹ וּכְחֶפְצִי בָהּ שָׁפָטְנוּ

וּכְפָעֳלוֹ וּכְמַדּוֹ,¹²⁴ לוֹ שִׁלַּמְנוּ מַדֹּנוּ

כִּי אַךְ בִּמְקוֹם שֶׁקֶר חָבַלְנוּ לָנוּ שֵׂכֶל

וּבְשֶׁקֶר יִפָּדֶה, פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ הוּא יֶהִי.

פתיות כֵּן הוּא!

המון כֵּן יָקוּם!

סכלות כֵּן יֶהִי!

מרמה כֵּן הֲלֹא נָעַשׂ!

שכל הוֹי מוֹנֵי¹²⁵ אֱמוּנָה מֵאָז הָיוּ אוֹמְנֶיהָ!

וּפְתַיּוּת הוֹלִיכוּ תוֹעָה נִקְּרוּ עֵינֶיהָ

אֶת זֶה הָמוֹן הָמָמוּ וּמוֹרָיו עוֹד הֵמָּה

הוֹי יוֹצְרֵי חָמָס, וּצְדָקָה מִכֹּל יִשְׁאָלוּ

לֶאֱמֶת כָּרוּ בוֹר, וּבִשְׁמוֹ עוֹד יִתְהַלָּלוּ

אַתֶּם אַנְשֵׁי רִיבִי וּמְשׁוֹפְטַי גַּם אַתֵּמָה?!

הוֹי אֲבוֹת כָּל תּוֹעֵבוֹת, הֲרַת כָּל הָרֶשַׁע!

וּבְנֵי עַוְלָה וּבְלִיַּעַל וִילִידֵי פֶשַׁע

יָעִידוּ גַּם יָדִינוּ, וִימִינָם רוֹמֵמָה

מִרְמָה יַעֲרִים עֵצָה, תּוֹרַת צִבְעוֹן יוֹרֶנָּה

וּפְתַיּוּת תָּעִיד “כֵּן הוּא” פִּי סִכְלוּת יַעֲנֶנָּה

וּכְאִישׁ נִדְהָם הָמוֹן – וַאֲנִי נַפְשִׁי שׁוֹמֵמָה.

המון וּמַה יָּשִׁיר שִׁירָתוֹ – בָּהּ נַפְשִׁי קָצָרָה

מִי מוֹנֵי אֱמוּנָה? – מִי לֶאֱמֶת כָּרָה שַׁחַת?

אָמַרְתִּי “כֵּן יָקוּם” דִּבַּרְתִּי וַאֲקַיֵּמָה!

שכל כּוֹבֵס בֶּגֶד לַעֲדוֹת וּבְיוֹם לֹא חֹם אוֹר שָׁמֶשׁ

יוֹם קָרָה יוֹם עֲרָפֶל, אַךְ קַדְרוּת אַךְ אָמֶשׁ

יִתֶּן חֹמֶץ גַּם נָתֶר, לֹא יַלְבִּין הַבֶּגֶד

כֵּן שָׁר בָּשִּׁירִים, מָשָׁל וּמְלִיצָה יַבִּיעַ

עַל לֵב כֻּלּוֹ רָע, כָּל אוֹר לֹא עוֹד בּוֹ יוֹפִיעַ

יָשִׁיר אֶלֶף וַחֲמִשָּׁה – לֵב רָשָׁע מִנֶּגֶד.¹²⁶

צבעון (אל העבד) מַהֲרָה נָּא הַזִּקִּים סַד וּכְבָלִים חִישׁ הָבָה!

וֶאֱסוֹר בָּם אֶת שֶׂכֶל, שִׂים חִישׁ עַל יָד וָרֶגֶל

פֶּן עוֹד נִשְׁמַע שִׁירָיו, חִידוֹת מוּזָרוֹת לָנוּ.

גַּם קוֹל שִׁירוֹת הַזּוֹנָה לִי, קוֹל שִׁירִים אֵלֶּה

עוֹד יַעְדֵּם גַם בַּחֲרוּזִים וּכְצַוְּארֵי נָשֵׁינוּ

וּלְשָׁמְעָם לִטְהָר רוּחַ לֹא טוֹב גַּם אַל יֹשֶר.

מַה לַשֶּׁמֶשׁ וּלְאֶמֶשׁ, לַבֶּגֶד וּלְנֶגֶד?

גַּם מִי זֶה יַבִּיעַ וּבוֹ אוֹר לֹא יוֹפִיעַ.

וּמְעַט אִם עוֹד נוֹחִיל יָשִׁיר חָמֵשׁ וָאָלֶף

וּפֶן גַּם עוּלֵי יָמִים עוֹד שִׁירָיו יִשְׁמָעוּ

וּכְמַתְכֻּנְתָּם יַעֲשׂוּ, גַּם עֲגָבִים יָשִׁירוּ

וּמָלְאָה גַם אַרְצֵנוּ שָׁרִים כִּימֵי קֶדֶם

אֲשֶׁר כִּמְשׁוֹרְרֵי צִיּוֹן לִהְיוֹת יִתְהַלָּלוּ

וִיחַלְּלוּ כָל חָזוֹן וּתְהִלּוֹת שִׁירֵי קֹדֶשׁ.

שכל אִם הַכְּסִיל מִלַּי יַחְקוֹר מִבְּלִי הָבִין לָמוֹ

וּבְכַעַס נָקָם יִבְזֵם וִיבַקֵּר אוֹתָמוֹ

בַּעֲבוּר יִקְרָא לוֹ, חוֹקֵר וּמְבַקֵּר גַּם יָחַד

כָּל אִישׁ לוֹ יִצְחָק, וַאֲנִי אַחֲרִישׁ לֹא אוֹכֵחַ–;

כֵּן עָלַי אִם יִתְנַפֵּל כֶּלֶב רָע נוֹבֵחַ

אִם אֶדֹּם, אֶעֱמוֹד תַּחְתַּי, אָז לֹא יֵאתֶה פָּחַד.

צבעון הֵן בִּשְׁמוֹת בּוּז, חוֹקֵר וּמְבַקֵּר, כִּנִּיתַנִי

וּבְעוֹלָם עוֹד יָבוֹא, גַּם חֶלְקָךְ הִנְחַלְתַּנִי–.

(אל העבד) וּמַה תַּעֲמוֹד – הַחֵפֶץ לָךְ בּוּזִי לִשְׁמוֹעַ?!

הֲלֹא צִוִּיתִיךָ: מוֹסְרוֹתָיו רוּץ הָבִיאָה.

פֶּן תּוֹחֶר¹²⁷ וּלְבוֹר חִישׁ תּוּרַד עִמּוֹ גַּם אָתָּה

לִבִּי רוֹאֶה כִּי אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו הִנֶּךָ

וּכְדָת, הֵן מוֹרִידִים וּבַל מַעֲלִים כֻּלָּמוֹ.

וּכְבָר גַּם מוֹעֵד הַתְּפִלָּה כִּמְעַט הֶעֱבַרְתִּי

גַּם מֵעֵת קִדַּשְׁתִּי לִי הַלְּבָנָה בַּלָּיִל

(בלחש) (וּפְתַיּוּת בַּשַּׁחַר) עוֹד תּוֹרָה לֹא לָמַדְתִּי

וּפְשָׁעַי לַיְלָה זֶה יָחוּלוּ עַל רֹאשׁ שֵׂכֶל

כִּי כֵן יִשָּׂא כָל רָשָׁע עֲוֹן צַדִּיק סֶלָה.

(העבד רץ וצבעון הולך)

שכל (קורא אחרי צבעון) טוֹב רָשָׁע וֶאֱמֶת עִמּוֹ – מִצַּדִּיק עִם שֶׁקֶר –

סכלות (אל שכל) הַמְעַט כִּי עֲכַרְתָּנוּ – כִּי גַם תִּתְחַר בָּנוּ!

(מרמה אל המון המאזין דבריהם מבלי הבין)

יֹאמַר כִּי הוּא הַצַּדִּיק וּרְשָׁעִים כֻּלָּנוּ

וֶאֱמֶת יוֹשֵׁב אִתָּנוּ וּבְיָדוֹ הוּא שָׁקֶר.

שכל מִי רָשָׁע כָּאַסִּיר מִי צַדִּיק מֵאוֹסְרֵהוּ.–

(העבד מביא הזקים ואוסר בם ידי שכל ורגליו)

שכל (בהאסרו) אַחַי! זִקִּים רֻתַּקְתֶּם בָּם לַעֲשׂוֹת לִי כָּכָה

הֵם כָּבְדוּ גַּם קָשׁוּ מִזִּקֵּי בַרְזֶל אֵלֶּה

זִקַּי מֵחוֹל יֻקָּחוּ זִקֵּיכֶם מִשַּׁחַת

אֵלֶּה בָּאֵשׁ יִשָּׂרְפוּ וּבְמוֹקֵד יֵרָכּוּ

אֵלֶה גַם אֵשׁ אוֹכְלָה עַד עוֹלָם לֹא תֹאכְלֵמוֹ.

הֲלֹא תֵדְעוּ כִּי עַתָּה גַּם אֲנִי אֵדָעָה

אֲשֶׁר הָמוֹן וּבֵיתוֹ לֹא יָדְעוּ עֲדֶנָה…

וָהֵם הֵמָּה זִקֵּיכֶם שֶׁרֻתַּקְתֶּם בָּמוֹ.

מרמה יָדַעְנוּ כִּי יָדַעְתָּ כִּי תִסֹּב הָאָרֶץ

הָמוֹן וּבֵיתוֹ לוֹ זֹאת עוֹלָם לֹא יֵדָעוּ.

פתיות כֵּן הוּא. לוּ זֹאת יָדַעְנוּ עֲמוֹד לֹא יָכֹלְנוּ.

מרמה (אל העבד) אָסְרֵהוּ חִישׁ פֶּן יוֹדַע אֶת אֲשֶׁר יוֹדֵע

וּבֵית הָמוֹן יֵהָפֵךְ וַאֲנַחְנוּ נִפּוֹלָה.

סכלות יוֹדַע! אוּלַי תַּסֵּב אֶרֶץ שֶׁקֶר אֵלֵינוּ.

שכל כֵּן דִּבַּרְתֶּם עוֹד הַיּוֹם בֵּית הָמוֹן אֶהֱפוֹכָה

כִּי כָאֵשׁ הֲפַכְתֶּם בֵּיתוֹ הַיּוֹם אוֹדִיעַ

וּכְרַעְתֶּם וּנְפַלְתֶּם מֵרֹאשׁ גַּגּוֹ כָּאָבֶן

אֲבָל אָז תַּסֵּב אֶרֶץ אֶת אֱמֶת אֵלֵינוּ.

(שכל נאסר ונמסר למרמה וסכלות, והם מוליכים אותו אל המערה, ופיהם מלא שחוק)

שכל (בלכתו) הַשְּׂחוֹק הַזֶּה לָכֶם כִּשְׂחוֹק תָּם עַל פּוֹשֵׁעַ

כִּשְׂחוֹק חָכְמָה עַל סִכְלוּת, שָׂר אֱמֶת עַל שֶׁקֶר

אַךְ עַל פִּיכֶם מוֹרְדֵי אוֹרָם כִּי יִשָּׁמֵעַ

הוּא רָע מִכָּל רָעַתְכֶם וּלְרוֹעוֹ אֵין חֵקֶר

וּשְׂחוֹק לֵצִים הוּא, לֵב יִשְׁרֵי לֵב הוּא בוֹקֵעַ

תַּהְפּוּכוֹת הוּא עַל כֵּן יַהֲפוֹךְ לֵב כָּל שׁוֹמֵעַ.

(הולכים)

(כרגע נשמע בחוץ קול רצים באים וקוראים אחריהם)

הוֹ עִמְדוּ עֲמוֹדוּ! הַמַּלְכָּה הִנֵּה בָאָה!!

(המון ופתיות רצים ופותחים דלתות ביתם, המלכה באה והמה משתחוים לאפיהם ארצה, גם מרמה וסכלות שבים עם שכל ומשתחוים גם המה)

המון ופתיות הַמַּלְכָּה לָנֶצַח תִּמְלוֹךְ וּלְעוֹלָם תֶּחִי!!

מרמה וסכלות וּתְחַיֶּה כָּל שׁוֹאֵף רוּחַ עַל אַרְצָהּ סֶלָה–

שכל אִם מַלְכוּתָהּ וּגְדֻלָּתָהּ כֻּלָּם יַכִּירוּ–

המלכה (בהשתומם) הֲשָׁלוֹם שֵׂכֶל?! – וּמָה הַכְּבָלִים הָאֵלֶּה?!

שכל רֹב שָׁלוֹם כַּנָּהָר לִי גַּם בִּכְבָלִים אֵלֶּה

וּלְאוֹת וּלְעֵד הֵמָּה כִּי אַךְ צֶדֶק עָשִׂיתִי

כִּי שׁוֹגִים שָׂמוּם בִּי, סָגִים¹²⁸ וּנְלוֹזִים סֶלָה–

(המלכה אל המון ופתיות)

מָה הַצֶּדֶק עָשָׂה חֲשַׁבְתֶּם פֹּה לֶעָוֶל?

(המון ופתיות נדמו מפחד)

שכל הֲלֹא כָתוּב בִּמְגִלַּת סֵפֶר לָךְ שָׁלָחְתִּי.

המלכה וּמִי עָרַב לִבּוֹ וּמְלָאוֹ לַעֲשׂוֹת אֵלֶּה?

שכל אֲשֶׁר עָרַב אָז לִבּוֹ קַחַת עַל יָדֵהוּ

מִיַּד הַמַּלְכָּה אֱמֶת, וּלְתִתֵּהוּ שֶׁקֶר

גַּם לָתֵת שֶׁקֶר אֱמֶת, וּכְמוֹ לָךְ כָּתָבְתִּי.

(המון ופתיות נעוים משמוע)

המלכה הֲלֹא הוּא צִבְעוֹן! הַמּוֹרֶה הָמוֹן בַּדָּרֶךְ

חוּשׁוּ קִרְאוּ לוֹ, וּבָא מַהֵר אֵלַי הֵנָּה!

המון בֵּית הַתְּפִלָּה הוּא וַעֲדֶן לֹא עֵת שׁוּב הַבָּיְתָה.

המלכה הַס! – וּתְפִלּוֹתָיו אַךְ תָּפֵל אַךְ תִּפְלָה הֵנָּה!

(המון (נכלם) אל העבד)

רוּצָה וּקְרָאֵהוּ! אֱמוֹר: הַמַּלְכָּה בָּאָה!

(העבד רץ)

המלכה (אל שכל) וַיְהִי אֱמֶת נֶעְדָּר, וַיְהִי לַיְלָה וָאָמֶשׁ

וַיִּגָּל וַיָּאֶר, כִּגְלוֹת מִקָּדִים שָׁמֶשׁ.

וּרְאֵה שֵׂכֶל! עֲצָתִי, חֲזֵה מַה צָּלֵחָה

כִּי תָבוֹא אַתָּה הֵנָּה, לִרְאוֹת גַּם לִשְׁמוֹעַ

וַתָּבוֹא וַתֵּרֶא, וַתִּשְׁמַע כָּל הָרוֹעַ

פֹּה נִזְרַע הֶעָמָל, וּתְשׁוּעָה פֹּה צִמְּחָה.

(צבעון בא)

צבעון (אל המלכה) אֵל יוֹשֵׁב הַתְּפִלּוֹת! הוּא יוֹשִׁיבֵךְ עָל סֶלָה!

וּתְפִלָּתִי הִשְׁבַּתִּי וּלְמִצְוָתֵךְ בָּאתִי

וּבְמוֹרָאֵךְ מוֹרָא אֵל נוֹרָא הֲמִירוֹתִי

וּפְנֵי תוֹרָתִי פֶּן הַיּוֹם לֹא אֲחַדֵּשָׁה

עַל־כֵּן לֹא אוּכַל הַכְבִּיר מִלִּים הַרְבּוֹת אֹמֶר

וּבְתוֹרָה כִּי אֶהְגֶּה הֵן עָלֶיהָ אוֹסִיפָה

וּמַה יּוֹסִיף לִי אֵיפוֹא כָּל הַיּוֹם פֹּה שִׂיחַ.

המלכה לוּ לֹא רָב שִׂיחַ גַּם בִּתְפִלָּתְךָ הִרְבֵּיתָ

וּבְתוֹרוֹת לֹא הוֹסַפְתָּ, אָז גַּם לֹא גָרַעְתָּ

אָז אֵל חַי לֹא חֵרַפְתָּ, עַמְךָ לֹא הִתְעֵיתָ.

אֱמוֹר צִבְעוֹן אֶחָת!

(מראה אל שכל)

מָה הַכְּבָלִים הָאֵלֶּה?!

צבעון הֵן גּוֹנֵב נֶפֶשׁ הוּא! – אֶת שֶׁקֶר לָקַח לָיְלָה

מִן זוֹ הַמְּעָרָה שַׂר הַמַּלְכָּה הוֹשִׁיבָהוּ

וַחֲבֵרָיו הוֹלִיכוּהוּ עִמּוֹ וּמְכָרוּהוּ

וַאֲנַחְנוּ מֵעִם אֱמֶת הֵן אָז עֲרַבְנוּהוּ

וַנֹּאמֶר יֵאָסֵר פֹּה עַד יָשִׁיב אֶת שֶׁקֶר.

המלכה הֲגַם אַתָּה הָמוֹן לִשְׁמוּעָה זוֹ הֶאֱמַנְתָּ?

וּמַדּוּעַ לֹא תִשְׁמַע לַאֲשֶׁר עָנְךָ שֵׂכֶל.

המון שָׁמַעְתִּי אֶת מַעֲנֵהוּ אַךְ לֹא הֲבִינוֹתִי

כַּאֲשֶׁר אֲמָרָיו מֵעוֹלָם עָמְקוּ מִמֶּנִי.

(אמונה שומעת דברי אביה אחר הדלת ומבלי יכלה להתאפק עוד נדחפה אל הבית פתאום ותתנפל לפני המלכה בבכי)

אמונה אֲנִי אֲנִי יָדַעְתִּי וּבְעֵינַי רָאִיתִי! –

אֲנִי לֹא לַשָּׂר אֱמֶת – וּלְשֶׁקֶר הָיִיתִי!

הֵם אֱמֶת הוֹרִידוּ הָהּ! טֶרֶם הֱבִיאוּהוּ

אֶל תּוֹךְ הַמְּעָרָה פֹּה הָהּ! עָרוֹם וַחֲסַר בֶּגֶד

וּלְשֶׁקֶר קָרְאוּ אֱמֶת וּבְגָדַי הֶעֱטוּהוּ

גַּם אוֹתִי לוֹ נָתָנוּ – אֲהָהּ! בּוֹגְדֵי בֶּגֶד –

אֶל שֶׁקֶר נָתְנוּ אוֹתִי – אֵלֶּה פֹּה מִנֶּגֶד! –

(בוכיה במר נפש ולא תוכל דבר עוד)

שכל (משלים דבריה) וּכְבוֹאִי עַתָּה הֵנָּה כָּל אֵלֶּה מָצָאתִי

וָאֶקָּח לִי אֶת אֱמֶת – הֲלֹא הוּא אַךְ לָנוּ!

(אל המון) וּלְךָ חֲתָנְךָ שֶׁקֶר אַף צִבְעוֹן מוֹרֶךָ

וּלְךָ סִכְלוּת וּמִרְמָה, אוֹרְחֶיךָ עוֹכְרֶיךָ –.

עַתָּה דַע מִי הַגֻּנָּב וּמִי הוּא גּוֹנְבֵהוּ

הַמּוֹרִיד אֱמֶת הַמְּעָרָה אוֹ הַמַּעֲלֵהוּ!

המון (בחרדה) וּמִי יַאֲמִין לָךְ זֹאת אִם לֹא אֱמוּנָה אֵשֶׁת

וּכְרַעְיוֹנֶיךָ כֻלָּם גַּם זוֹ תִּרְחַק מִנִּי

גַּם מִדְּבַר צִבְעוֹן מוֹרִי הֲלֹא הִיא הַהֵפֶךְ

עֲמֻקָּה הִיא מִשְּׁאוֹל וּמִי זֶה יִמְצָאֶנָּה?

שכל וּכְבָר עֲמֻקּוֹת מִמֶּנָה אֵלִי הוֹרַנִי

וַהֲפוּכוֹת כֻּלָּנָה מִדְּבַר צִבְעוֹן מוֹרֶךָ.

המון הֲלֹא חֲתָנִי אֱמֶת בֵּית צִבְעוֹן הִנֵּהוּ

שִׁלְחוּ נָא לִקרוֹא לוֹ – הַמַּלְכָּה הֲלֹא בָאָה –

וּפָנָיו הֲלֹא תִרְאוּ – הֲלֹא תַּכִּירוּהוּ!

המלכה כֵּן מִשְׁפָּטְךָ הָמוֹן! וִיהִי כַּאֲשֶׁר חָרָצְתָּ!

שכל הֵן לִרְאוֹת פָּנַי לֹא בָא אָמֶשׁ. אַף כִּי עָתָּה.

המלכה וּפָנַי לִרְאוֹת? – הֲטֶרֶם יֵדַע כִּי בָאתִי?

וּמַה זֶּה הָמוֹן! כִּי מִפָּנֵינוּ יִסָּתֶר–?

סכלות (בספוק כף) הֵן זֶה רֹב שָׁנִים עֵין הַמַּלְכָּה לֹא רָאָתְהוּ

וּמָה אִם אוּלַי פָּנֵיהוּ עוֹד לֹא תַכִּירִי?

פתיות כֵּן הוּא!

המלכה הֵן זֶה אֱמֶת יַכִּירוֹ כָּל רוֹאֵהוּ

וַעֲרֻבָּתוֹ כִּי אֱמֶת הוּא, תִּתֵּן עֵינֵהוּ

פָּנָיו עֵדָיו הֵמָּה, שָׂהֲדוֹ¹²⁹ הוּא הוּא הִנֵּהוּ!

וּכְשָׁנִים אֵלֶּה גַּם אֱמוּנָה לֹא רָאִיתִי

וַתְּשַׁנּוּ גַּם פָּנֶיהָ – וַאֲנִי הִכַּרְתִּיהָ.

עַתָּה שִׁלְחוּ מַהֵר חוּשׁוּ אַל תִּתְמַהְמָהוּ

שֵׂכֶל עוֹדוֹ נֶאֱסָר וַאֲנִי עוֹד אֶתְאַפָּקָה –.

מרמה אֲנִי אֲנִי אֵלֵךְ וַאֲבִיאֶנּוּ אֵלַיִךְ.

(הולך)

פתיות עַתָּה זֶה אוּלַי יָבִיא תַּחַת אֱמֶת שֶׁקֶר

כַּאֲשֶׁר יֹאמַר שֵׂכֶל כֵּן הוּא – רַק עַתָּה יֶהִי.

(שכל והמלכה שוחקים)

צבעון מַה זֶּה צָחֲקָה הַמַּלְכָּה לִפְתַיּוּת לָעָגָה

הֲיִבָּצֵר מֵאֵל אִם יִמָּנַע מִמֶּנּוּ

עַתָּה תַּחַת אֱמֶת לִשְׁלוֹחַ לָנוּ שֶׁקֶר

אוֹ אוּלַי כַּהֲבִיאִי אָז הַשָּׂר אֱמֶת הֵנָּה

אָמַר אָז אֱלֹהֵינוּ לֶאֱמֶת הֱוֵה שֶׁקֶר!

וּלְשֶׁקֶר אָז גַּם אָמַר הֱוֵה אֱמֶת סֶלָה!

וּפְנֵי אִישׁ מֵהֵמָּה יַחֲלִיף בִּפְנֵי מִשְׁנֵהוּ

וּלְמַעַן נַסּוֹת הָמוֹן יַעַשׂ אֵל כָּל אֵלֶּה.

שכל אוּלַי גַּם לָךְ צִבְעוֹן! אָמַר אֱלֹהִים לָיְלָה

הֱוֶה אֱמֶת רֵעֶךָ! וַתָּבוֹא הֶחָדְרָה –

צבעון הֶעָלַי תֹּאמַר כֵּן הֲרָאוּ זֹאת עֵינֶיךָ?

הֲלֹא תּוֹכַח דָּבָר הֲלֹא תִּתֵּן עֵדֶיךָ!

שכל אִם גַּם עֵינַי לֹא רָאוּ גַּם עֵדִים לִי אָיִן

אֲשֶׁר לִבִּי רוֹאֶה בָּרוּר מֵעֵד וָעָיִן –

וּרְאֵה כִּי לֹא אָמַרְתִּי לַחֲדַר מִי בָּאתָ

וַיִּחַר אַפְּךְ בִּי, כִּי זֶה לִבְּךָ יוֹדֵעַ.

(המלכה צוחקת, ואמונה והמון משתאים זה לזה,

ופתיות נכלמה)

סכלות וּפְתַיּוּת מַה נִּכְלַמְתְּ מִדְּבָרִים לֹא בִינוֹתִי? –

צבעון הֵן מוֹעֵד הַתְּפִלָּה פֶּן אוֹחֵר – גַּם אֵחַרְתִּי –

וּתְפִלָּתִי כִּתְפִלַּת הַתְּפִלּוֹת נֶחֱשָׁבָה –

אָשׁוּב לִתְפִלָּתִי בֵּית הַתְּפִלָּה אֵלֵכָה –

המלכה הַס פֶּה תָפֵל! וּתְפִלּוֹתֶיךָ לֹא תִפְלוֹטְנָה –

עַד שׁוּב מִרְמָה הֲלוֹם לֹא תוּכַל מִזֶּה לֶכֶת!

מרמה שב

מרמה לֹא יוּכַל אֵלֵינוּ אֱמֶת לָבוֹא הַפָּעַם

כִּי חָלָה אֶת רַגְלָיו לֹא יוּכָל עֲמוֹד אָרֶץ –.

שכל לִי דִּבֶּר אֵל “רֶגֶל אֱמֶת עוֹמֶדֶת נֶצַח”

אַךְ הוּא שֶׁקֶר! וּלְשֶׁקֶר, יֹאמְרוּ, אֵין רַגְלַיִם!

המלכה וּלְכָה שׁוּבָה מִרְמָה וּבְמִטָּתוֹ הַעֲלֵהוּ

כִי לֹא אֶת רַגְלָיו אֶרְאֶה כִּי אִם אֶת פָּנֵיהוּ –

מרמה אֲבָל כֵּן לֹא יֵרָאוּ גַּם פָּנָיו הַפָּעַם

כִּי כֵן אָמְנָם זָרְחָה בָם צָרַעַת מַמְאֶרֶת

וַיִּתֵּן מַסְוֶה עָלֵימוּ אִישׁ בַּל יִרְאֵהוּ.

המון (במגינת לב) אֲהָהּ מָה אוֹת לֹא טוֹב! כָּל עַצְמוֹתַי רָחָפוּ –

עַתָּה הֶחֱלוּ אֶת רַגְלָיו, וּפָנָיו גַּם חָפוּ –

המלכה סֹב לָךְ מִרְמָה אֶל אַחֲרָי

(אל העבד) וּלְכָה מַהֵר אָתָּה!

וֶאֱמוֹר אִם לֹא הַיּוֹם חִישׁ יֵרָאֶה אֵלֵינוּ

אֲזַי לֹא עוֹד לִרְאוֹתוֹ עַד עוֹלָם נוֹסִיפָה.

(העבד רץ)

מרמה אֲבָל לוּ יָדְעָה הַמַּלְכָּה מַה פָּנָיו דַּלּוּ

מַה מֵּאִישׁ מִשְׁחַת וּמִבֶּן אָדָם מַרְאֵהוּ

וּמֶה חָלְיוֹ כָבֵד וּמַה מַּכְאוֹבָיו רָבּוּ

עֲדֵי כִי, חַי אָנִי! הַכִּירוֹ בַּל יָכֹלְתִּי

כִּי עַתָּה לֹא אָצָה בוֹ לָנוּעַ עַד הֵנָּה.

שכל וּפְתַיּוּת הֲלֹא אָמְרָה כִּי בָא זֶה הַלַּיְלָה

מִתְּהִלָּה בַת צִבְעוֹן אֶל אֱמוּנָה הֶחָדְרָה –.

מרמה מִי יוֹדֵעַ מִי נִדְמֶה לָהּ וּבְאִישׁוֹן לָיִל

בִּתְמוּנַת אָדָם וּבִדְמוּת אֱמֶת הַגֶּבֶר.

שכל אוּלַי צִבְעוֹן אֲשֶׁר לִבּוֹ כִּלְבַב אֱלוֹהַּ

אָמַר לוֹ אֶל נַפְשׁוֹ הֲיִי אֱמֶת! וַתֶּהִי

וּשְׁאַל נָא פִּי צִבְעוֹן, יָדַעְתִּי כִּי יוֹדֵעַ –

וּפְתַיּוּת אִם תִּשְׁאַל, גַּם הִיא נַפְשָׁהּ יוֹדַעַת.

פתיות כֵּן הוּא. כִּדְבַר הָרוֹאֶה כֵּן הֵם דִּבְרֵי שֵׂכֶל

וּבְזֹאת הֶאֱמַנְתִּי, אַף כִּי לֹא אֶת כֹּל אַאֲמִינָה –

גַּם אִמִּי הַמֵּתָה כֵּן בַּחֲלוֹם לִי הוֹדִיעָה

כִּי כָל אִישׁ צַדִּיק כֹּל יוּכַל לַעֲשׂוֹת כֶּאֱלוֹהַּ.

צבעון וּכְבָר שָׁב גַּם מִרְמָה עַתָּה אוּכַל לָלֶכֶת

הַרְפּוּנִי פֶּן תִּשְׁאַר לִי הַתְּפִלָּה עַד עֶרֶב

וּשְׁתֵּי הַתְּפִלּוֹת יַחַד עָלַי אָז תִּפּוֹלְנָה.

המלכה הוֹי נִפְתָּל! בִּתְפִלּוֹתָיו אַךְ יִתְפַּתָּל סֶלָה

וּפֶסֶל בִּפְתִילָיו וּבְטוֹטְפוֹתָיו אֵשׁ תֹּפֶת!

הֵן הָעֶבֶד רָאִיתָ כִּי עַתָּה שָׁלָחְתִּי

וַעֲדֵי יָשׁוּב גַּם הוּא, כֵּן מִזֶּה אַל תַּעֲבוֹרָה!

(העבד שב ובגדים ואגרת בידו)

העבד הֵן שָׁלַח הַבְּגָדִים, גַּם הוּא אַחֲרַי הִנֵּהוּ

וּבְטֶרֶם יָבוֹא, אָמַר, אִגַּרְתּוֹ תִּקְרָאוּ.

(כולם מרעידים על הדבר)

המלכה וּלְאָן הָלַךְ שֶׁקֶר אֵיפֹה אוֹתוֹ עָזָבְתָּ?

העבד עָלָה שֵׁן הַסֶּלַע שָׁם בִּשְׂפַת זֶה הַנָּחַל

אָמַר כִּי שָׁם יֵרֵד לִרְחוֹץ גֵּווֹ בַּמָּיִם

לֵרָאוֹת טֶרֶם יָבוֹא אֶל הַמַּלְכָּה הֵנָּה.

(המלכה לוקחת האגרת מיד העבד וקוראת בקול להשמיע)

"הֵא לָךְ תּוֹדָתִי הַמַּלְכָּה! – אֲנִי הוּא שֶׁקֶר!! –

"בֶּן דִּמְיוֹן רֵעַ הָמוֹן. עִם מִרְמָה פֹּה בָאתִי

"וּשְׁמִי אֱמֶת הַשָּׂר בַּעֲצַת מִרְמָה קָרָאתִי

"וּדְבָרַי עִם חֶבְרָתוֹ רַבּוּ עַד אֵין חֵקֶר

"וּשְׁמִי שֶׁקֶר לַשָּׂר אֱמֶת סִכְלוּת קָרָאָה

"וּבַעֲצַת צִבְעוֹן גַּם נַפְשׁוֹ בַּמְּעָרָה בָאָה.

"וּפְתַיּוּת עִם הָמוֹן לִי אֱמוּנָה נָתָנוּ

"עַתָּה נִגְלָה זֶה מַעֲלָם לִמְאוֹר עֵינֵי שֵׂכֶל

"וֵאלֹהִים אָמַר אֵלָיו ‘שֶׁקֶר רֶגַע יִכֶל’

"לָכֵן לַעֲמוֹד לֹא אוּכַל רַגְלַי לֹא כוֹנָנוּ.

"אֵיךְ אָבוֹא עָדֵיכֶם וּבְגָדַי תַּפְשִׁיטוּנִי

"בִּגְדֵי אֱמֶת הֵם אִם לָבַשְׁתִּי וַיִּרְצוּנִי

"וּבִלְתָּם מֵאָז אֶל בֶּן אָדָם לֹא נִרְאֵיתִי

"וּבְאֵין לִי גַּם הֵמָּה לֵרָאוֹת לֹא עֻשֵּׂיתִי.

"לָכֵן הֲשִׁיבוֹתִים וּקְחוּ אוֹתָם מִמֶּנִי

"וּתְנוּם עַתָּה לֶאֱמֶת הֲלֹא יַכִּיר אוֹתָמוֹ

"אִם רַבּוֹת שִׁנִּיתִים – עוֹד צַלְמוֹ נִכָּר בָּמוֹ –

"אֲנִי לֹא עוֹד אָשׁוּבָה אֲנִי עוֹד אֵינֶנִּי. –

"אֲנִי אֵלֵךְ לַמָּוֶת אָרוּצָה לִגְוֹעַ

"אֲנִי אֶעֱלֶה סָלַע אֶטְרוֹף נַפְשִׁי כַּשָּׁחַל

"מִשָּׁם נַפְשִׁי אַשְׁלִיכָה אֶל תּוֹך מֵי הַנָּחַל

"בִּמְצוּלוֹת שָׁם אֵרֵד כַּעוֹפֶרֶת לִשְׁקוֹעַ.

"עַתָּה הַבָּת אֱמוּנָה נָא לֶאֱמֶת חִישׁ תֵּנוּ

"וּבְצִבְעוֹן סִכְלוּת וּמִרְמָה אַל נָא תַאֲמִינוּ

"עַל בַּדֵּיהֶם כִּזְבֵיהֶם, בַּל עוֹד תִּשָּׁעֵנוּ

"וּלְבִתִּי זוֹ עִקְּשׁוּת מַטְבֵּחַ נָא הָכִינוּ

"שֵׁם וָזֵכֶר בַּל יִשְׁאַר לִי גַּם זַרְעִי יִכֶל

“הֲלֹא כִּדְבַר אֱלֹהִים בַּמַּעֲנֶה אֶל שֶׂכֶל”.

(שכל אל המלכה בהתימה לקרוא)

זֶה הַיּוֹם לוֹ קִוִּינוּ – מָצָאנוּ רָאִינוּ!!

(המון נופל מלוא קומתו ארצה גועה בבכי כשור ופתיות ואמונה מיללות ובוכות על פניו ועל צוארו. צבעון מתנפל לפני שכל ומתיר אסוריו בידיו וסכלות מתנפלת לרגלי המלכה ומר תבכה, אך מרמה לבדו לא קם ולא זע)

המלכה עוֹדְךָ מִרְמָה לֹא שָׁב עוֹד לִבְּךָ לֹא קָרַעְתָּ

עוֹדְךָ שׁוֹקֵט לִרְאוֹת בִּמְתִים אֵלֶּה הִכְרַעְתָּ

אִי לָךְ עוֹקֵב¹³⁰ וּמְרַמֶּה! שׁוּבָה הִנָּחֵמָה!

הַבֵּט דָּגִים אֵלֶּה בָּרֶשֶׁת זוֹ פָּרַשְׂתָּ

כַּחֲנֵפִים כִּתְמִימִים בִּמְצוּדָתְךָ תָּפַשְׂתָּ

וּרְאֵה נֶפֶשׁ הָמוֹן שׁוּר אֱמוּנָה שׁוֹמֵמָה

הַבַּיִת מָלֵא דִמְעָה אַךְ מִסְפֵּד וָנֶהִי

הַלְּבָבוֹת מָלְאוּ חֵמָה, יַד כֻּלָּם בָּךְ תֶּהִי!

(המון בחום לב נגש אל מרמה ומכהו לחי)

הָהּ עוֹכֵר כָּל בֵּיתִי וַיְשִׂימֵהוּ אַךְ בָּתָה!

(וכן) אמונה הָהּ הַצּוֹרֵר חַיַּי בָּךְ תִּקְוָתִי נִכְרָתָה!

(גם) פתיות עָלֶיךָ גַּם לֶאֱמֶת תֵּת אֶת בִּתִּי בּוֹשַׁשְׁתִּי! –

(גם) סכלות הֲלֹא נִבֵּאתִי לָךְ כִּי הַכֹּל יִוָּדֵעַ!

(גם) צבעון בָּךְ נִבְעוּ מַצְפּוּנַי לֹא עוֹד אוּכַל הַצְנֵעַ!

(גם) העבד בִּדְבָרְךָ בּוֹגֵד, עִם שֵׂכֶל אָדוֹן נִבְאַשְׁתִּי!

גם יִשְנֶה לו גַּם מַכַּת שֶׁקֶר קַח, שָׁם בִּמְצוּלוֹת טוֹבֵעַ!

מרמה אוֹי לִי עַל מַכּוֹתַי הֵן זֶה שֶׁבַע הֻכֵּיתִי!

שכל וּכְסִכְלוּת נָבִיא אָנִי כִּי זֶה לָךְ נִבֵּאתִי!

(מרמה רץ בחרי אף אל צבעון ומכהו על השבע עד אשר יצא דם מאפיו)

מרמה הוֹי עַיִט צָבוּעַ! הֲגַם אַתָּה תַּכֵּנִי?!

הֲלֹא כֹל יָדַעְתָּ – וַתִּרֶץ עִמִּי¹³¹ יָחַד.

צבעון הוֹ שֵׂכֶל! הַצִּילָה, הֵן כִּמְעַט יַהַרְגֵנִי!!

הוֹ הוֹ דָּם יִזַּל אַפִּי! הוֹ דָם, אֶפְחַד פָּחַד! –

וּלְמַעַן הַצֵּל תּוֹרָתִי נָא תַצִּילֵנִי

הַחַדָּה כַחֶרֶב וּפָנֶיךָ גַּם תִּחַד.

שכל מָה אֵלַי תִּצְעַק צִבְעוֹן! אַיֵּה מַלְאָכֶיךָ

וּשְׂעִירֶיךָ הֵן יַכּוּ אֶת מִרְמָה מַכֶּךָ.

צבעון הַעוֹד לֹא תֵדַע כִּי עֲשׂוֹת לֹא אוּכַל עָתָּה

וּבְצֵאת נָטָף מִדָּמִי סָר כֹּחִי מִמֶּנִי

וּבִצְדִיָּה וּרְמִיָּה פָּעַל מִרְמָה אֵלֶּה –.

שכל מָה אָדוֹם לִלְבוּשְׁךָ לֹא טוֹב לָךְ זֶה הַצֶבַע

גַּם לֹא עָלָיו מֵאָז, שִׁמְךָ צִבְעוֹן קָרָאוּ

וּלְךָ אַךְ כָּל לָבָן בּוֹ, נָאוֶה הוּא בַּקֹּדֶשׁ

וּכְמוֹ לִבְנַת תַּכְרִיךְ מֵתִים, לִבְנַת בֶּהָרֶת

וּשְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ מִכְוַת אֵשׁ וָבֹהַק¹³²

וּבְמַרְאֵה קֹדֵשׁ זֶה טֻמְאַת לִבְּךָ צָבַעְתָּ

גַּם פָּנֶיךָ כִּבְגָדֶיךָ עַל כֵּן יֶחֱוָרוּ

עַד כִּי רַבִּים בָּעָם כֵּן יִתְקַדְּשׁוּ כָמוֹךָ

אַךְ עַתָּה מַדֶּיךָ כַּעֲוֹנֶיךָ נִכְתָּמוּ

הַחֲמוּצִים מִתּוֹלָע וּמִשָּׁנִים אָדָמוּ.

צבעון הַלְרָשָׁע תַּחְשְׁבֵנִי אִם לֹא עוֹד בִּי הֶאֱמַנְתָּ

הֲלֹא חֲטָאַי כֻּלָּם אִם אַךְ אֶתְפַּלֵלָה

אִם עֶרֶב אִם שַׁחַר אַף כִּי בֵּין הָעַרְבָּיִם

מִדָּם זֶה אִם יַאְדִּימוּ כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ

ובְיוֹם צוֹם אֶחָד הִנֵּה כֻלָּם לִי כַּצָּמֶר

וּבְתוֹרוֹת הַחֲטָאִים עֲשׂוֹתָם אֲכַפֵּרָה.

אִם יוֹמָם חֵטְא קָרַנִי, לַיְלָה עוֹד אֵינֶנּוּ

כֵּן גַּם לַיְלָה אֶחְטָא וּבַבֹּקֶר חַף אָנִי

וּבְכֵן אַךְ מִתְחַטֵּא אֲנִי יוֹמָם וָלָיְלָה –

וֶאֱמוֹר לי עַתָּה הָעֵת כָּל חֵטְא לִי מָצָאתָ? –.

אוֹ חָרָה לָךְ עַל מַעֲשַׂי עִם אֱמֶת עִם שֶׁקֶר

וַאֲנִי אַךְ כִּמְשַׂחֵק בַּשָּׂר אֱמֶת הָיִיתִי

בֶּעֱזוּז אַהֲבָתִי אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר גַּם יָדָעְתָּ –.

גַּם לַסְתִּיר הוֹד אֱמֶת מֵעֵינֵי עַם הָאָרֶץ

בַּל יִגָּלֶה אֵלֵימוֹ וּקְדוֹשִׁים יִתָּמּוּ

נִפְלָאוֹת מֵהֶם יִפָּלְאוּ, נִסִּים יָנוּסוּ

וּשְׁמוֹת מַלְאָכִים בִּתְפִלּוֹת לֹא יִזָּכֵרוּ

וּסְפָרִים אֵין מִסְפָּר מֵאֶרֶץ יִכָּחֵדוּ

וּבְנֵי עַמִּי לִבְנֵי עַם אַחֵר יִתְרוֹעֵעוּ

וִהְיוֹת אַךְ הֵם אָדָם מִלִּבָּם יִשָּׁכֵחַ

עוֹד עֲדָנִים רַבִּים מִנִּי אֶרֶץ יֶחְדָּלוּ.

גַּם לַגְדִּיל תּוֹרוֹתַי וּלְהַאְדִּירָן חָפָצְתִּי

גַּם חַסְתִּי עַל סִכְלוּת וַעֲלֵי מִרְמָה רִחַמְתִּי

וּלְמַעַן יָקִים גַּם הָמוֹן אִמְרוֹ אֶל שֶׁקֶר

וּלְמַעַן תֵּת גַּם לִפְתַיּוּת אֲשֶׁר פִּלֵּלָה

כִּי עַתָּה נָתְנָה אֱמוּנָה לִשְׁנֵיהֶם סֶלָה.

שכל הוֹי צָבוּעַ! הֲגַם צוֹבֵעַ אֳמָן אָתָּה

וּצְבָעִים שׁוֹנִים לָךְ כָּל מָשְׁחָת בָּם לִמְשׁוֹחַ

לָתֵת לִבְנַת חָלָב לִדְמֵי הֶרֶג וָרֶצַח

עֵין חַשְׁמַל וָנֹגַהּ לִשְׁחוֹר חֹשֶךְ וָאֹפֶל

וּלְכָל רַאֲוָה וָשֶׁקֶץ מַרְאֵה הוֹד וָקֹדֶשׁ.

וּלְמַשְׁחִית כֵּן יַהֲפוֹךְ אֵל פָּנֶיךָ וּלְגֹעַל

וּלְקַדְרוּת עוֹד כֻּשִׁיִּים מִפֶּחָם שָׁחָרָה

וִישַׁלְּחָךְ לַעֲזָאזֵל גֵּי הַצְבוֹעִים¹³³ מִדְבָּרָה!

המלכה הַרְפּוּ נָא הַחֲרִישׁוּ הֵאָסְפוּ נָא וָבוֹאוּ

הַאֲזִינוּ אֲמָרַי וּדְעוּ מִשְׁפָּט צִוִּיתִי!

(כולם נאספים נגשים את פני המלכה והרצים סובבים אותם)

כולם הַגְּבִירָה הִנֵּנוּ! הִנְנוּ לַעֲשׂוֹת לִשְׁמוֹעַ!

המלכה שִׁמְעוּ מוּסַר שַׁדַּי תּוֹרַת חָכְמָה הַאֲזִינוּ!

רוּחַ אֵל דּוֹבֵר בִּי בִּלְשׁוֹנִי אִמְרוֹת פִּיהוּ

אֲנִי חָכְמָה בַּת שָׁמָיִם וּנְוַת חוּג אָרֶץ¹³⁴

בִּי נוֹעַץ אֵל קֶדֶם לִקְרוֹא לָמוֹ מֵאַיִן

וּמִתֹּהוּ אָז עַל פִּי, יָצְאוּ וַיַּעֲמוֹדוּ

וַהֲלִיכוֹת מִשְׁטָרָם עַל יָדִי עוֹלָם יֶהִי

אַף כִּי זֶרַע אָדָם, אֶחָד מֵחַיְתוֹ אָרֶץ,

וּבְכֻלָּם הוּא הָרוֹדֶה וּבְכֹל יִפְרוֹץ פָּרֶץ.

וּבִי הֲלֹא נִתַּן לוֹ כָּל מוֹתָר מֵהֵמָּה,

לָכֵן לִי הַמְּלוּכָה וּמַלְכוּתִי רוֹמֵמָה.

הֵן פִּי הַמַּלְכָּה דּוֹבֵר תִּחְיוּ אִם תִּשְׁמָעוּ,

טַעֲמוּ וּרְאוּ אַךְ טוֹב, חִפְרוּ אֹכֶל וּשְׂבָעוּ.

וּכְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם, אֲנִי אֶחְקוֹר טוּב טָעַם,

הַעֲמִיקוּ וַחֲקוֹרוּ שִׂימוּ לִבְּכֶם רָב פָּעַם.

הִתְחַקּוּ עַל שֹׁרֶשׁ דָּבָר בַּקְּשׁוּ וּמְצָאוּ,

כָּל הַנִּבְרָא הוּא סִפְרִי פִּתְחוּ נָא וּקְרָאוּ.

הֵן שֶׁקֶר אֵינֶנּוּ עוֹד גַּם עִקְּשׁוּת נֶאֱסָפָה

עַתָּה הָבוּ אֱמוּנָה! אֶל אֱמֶת בַּשָּׁעַר

וּבֵית הָמוֹן יוּבָא בִּידֵי חַכְמֵי הָאָרֶץ

וּלְעֵינַי זֹאת תֵּעָשׂ, הַיּוֹם וּלְעֵין הַשָּׁמֶשׁ!

(אל אמונה) זִכְרִי נָא אֱמוּנָה כֹּל עָשָׂה עִמָּךְ שֵׂכֶל

אֲשֶׁר פָּדֵךְ מִיַּד עוֹכְרֵךְ מַחֲטִיאֵךְ שָׁקֶר

וּבוֹ גַּם הַיּוֹם אֶל אֱמֶת תִּהְיִי נִתֶּנֶת

וּבְיָדוֹ הֵן יִגַּהּ לָךְ עוֹד הַיּוֹם אוֹרֵהוּ

כִּי לֹא עוֹד הוֹרַיִךְ לַאֲשֶׁר הֵמָּה יִבְחָרוּ

עַל פִּי צִבְעוֹן גַּם עַל יָדוֹ אוֹתָךְ יִתֵּנוּ

אֲשֶׁר כָּל בֵּית יוֹלְדַיִךְ אַךְ זֹאת כֹּה הֶחֱרִיבָה.

עַתָּה עֲשִׂי עִמּוֹ חַסְדּוֹ גָמַל עָלַיִךְ

כִּי לֶאֱמֶת תִּנָּשֵׁאִי וּבְחֵיקוֹ תִּשְׁכָּבִי

וּקְרוֹבָה אֵלָיו תִּהְיִי מִמְּשָׁרְתּוֹ זֶה שֵׂכֶל

וּדְבַר אֱמֶת כַּאֲשֶׁר יָבוֹא לִדְרוֹשׁ מִפִּיהוּ

וּקְרוֹב אֵלָיו אָז לֹא יוּכַל עָדָיו לָגֶשֶׁת

אֶל חֶבְיוֹן עֻזּוֹ לִפְנִימָה, חֶדֶר בֶּחָדֶר

וִיחַל הוּא פָּנַיִךְ לִבְלִי רַבּוֹת יִיָּחֶל

אַתְּ תַּעַזְרִיהוּ וּדְבָרוֹ אֵלָיו תּוֹצִיאִי –

אוֹ אֶל אִישֵׁךְ הַחַדְרָה גַּם אוֹתוֹ תָּבִיאִי –.

אִם כֹּה תַעֲשִׂי תִּשְׁלָיִי גַּם תַּעַצְרִי כֹחַ

גַּם אֲנִי וֵאלֹהַי, בָּכֶם נִשְׂמַח שָׂמוֹחַ.

(אמונה משתחוָה)

(אל המון) עֲזוֹב הָמוֹן עָזְבָה הַבְלֵי צִבְעוֹן מוֹרֶךָ

שִׁכְחָה כָּל תַּעְתּוּעָיו אַל נָא תַט לוֹ עוֹד אֹזֶן

הֵן אֱמֶת יָבוֹא לָךְ אַךְ אֵלָיו שִׁמְעָה סֶלָה

וּמִפִּי בִתְּךָ אֱמוּנָה יַשְׁמִיעֲךָ אֹמֶר

כִּי הוּא לֹא הָיָה לָךְ לוּלֵא הִיא לוֹ הָיָתָה.

עֲצַת שֵׂכֶל הִיא! וּלְכֹל בָּנוּ הִיא יָאָתָה –

וַעֲצָתוֹ זוֹ תַּעֲמוֹד לָךְ וּבָה עוֹלָם תֶּחִי

וּכְמוֹ כָלָה שֶׁקֶר צָרוֹתֶיךָ תִּכְלֶינָה.

חֲדַל נָא הָמוֹן מִמְּצוֹא בַהֶבֶל חֶפְצֶךָ

כַּאֲשֶׁר הוֹרְךָ צִבְעוֹן סִכְלוּת וּמִרְמָה יָחַד

שָׁוְא מַעֲשֵׂה כִנְעָנִים¹³⁵ בֵּית עַכָּבִישׁ הִנֵּהוּ

אֲשֶׁר בִּנְגּוֹעַ בּוֹ, הוּא וּבֵיתוֹ יִפּוֹלוּ

יִשָּׁעֵן גַּם יַחֲזִיק בּוֹ, בַּל עוֹד יַעֲמִידֶנּוּ.

שׁוּבָה לַעֲבוֹדָתְךָ עֲבוֹד שָׂדֶה וָכָרֶם

תָּשׁוּב לָךְ הָרְוָחָה וּבִרְכַת אֵל אַחֲרֶיהָ

כִּי מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים הוּא, כֵּן עִמּוֹ גַּם תָּעַשׂ

וּבִרְכוֹת שָׁמַיִם מֵעָל תָּבִיא אֶל בָּיִת

כִּי אָז כָּמוֹהוּ תַעֲשֶׂה, כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ

לֹא תַּחְבּוּלוֹת אֱנוֹשׁ, אֵלֶּה מִקָּרוֹב בָּאוּ

וּבֵרַכְךָ הָאֵל לֹא עוֹד צִבְעוֹן מוֹרֶךָ

אֲשֶׁר יָאֹר בָּרוּךְ וּמְבֹרָכָיו יוּאָרוּ.

(בעצת נפש)

אֱכוֹל לֶחֶם וּשְׁתֵה מַיִם מַתַּת הָאָרֶץ

אַל תִּטְעַם מַטְעַמִּים בָּדְאוּ לָךְ אַנְשֵׁי שָׁחַץ

אַל תַּעֲנִיק לָךְ תַּעֲנוּגוֹת בָּם הוֹלְלִים יָהֹלּוּ¹³⁶

כִּי אַךְ מַכְאוֹב וָחֹלִי תָּבִיא אֶל בִּטְנֶךָ

אַךְ עָמָל וּתְלָאָה וִיגִיעָה אֶל כַּפָּיִם

וּמְהוּמָה וּמְבוּכָה אֱלֵי רוּחַ וָנָפֶשׁ

לָנוּד וּלְהִתְנוֹדֵד אֵיפֹה לִמְצוֹא אוֹתָנָה

וּבְעֶגְלַת מַעֲמָסָה כָּעֶגְלָה יַאַסְרוּךָ

בִּכְבֵדוּת וּבְרָב כֹּחַ עַל הַר תִּסְחָבֶנָּה

וּרְאֵה מִי יוֹשֵׁב בָּהּ הֲלֹא זֶה מַר הַמָּוֶת!

אֵם לַאֲדָמָה תִקְרָא הַשָּׂדוֹת לָךְ שָׁדָיִם

הֵן הַגָּן מָגֵן לָךְ מַעֲנוֹתָיו¹³⁷ לָךְ תַּעֲנֶינָה

הַכַּרְמֶל כַּר מָלֵא וּתְבוּאוֹתָיו תָּבֹאנָה

הַשִּׁבָּלִים יַבְשִׁילוּ וּמְגוּרוֹת¹³⁸ בַּגֹּרֶן

הַבָּר יִרְבֶּה לָרֹב גַּם חִטָּה חָנְטָה זָרַע

רָב שַׁעַר בַּשְׂעוֹרָה גַּם הַפִּשְׁתָּה פָּשָׂתָה¹³⁹

הַבָּצִיר לֹא יִבָּצֵר אֵין קֵצֶה לַקָּיִץ

הָרִמּוֹנִים יֵרֹמּוּן וַעֲנָבִים יָנוּבוּ

גַּם יִשְׁקוֹד הַשָּׁקֵד עַרְמוֹנִים יֵעָרֵמוּ

יַעַצְמוּ עֵצִים וּשְׁלוּחוֹתֵיהֶם יִשְׁלָחוּ

הַתִּירוֹשׁ תִּירַשׁ לָךְ וּבְעָסִיס תָּשִׂישׂ סֶלָה!

גַּם פָּרֶיךָ יִפְרוּ לָךְ הָאֲלָפִים יַאֲלִיפוּ

דֵּי עִזִּים תָּעִיז לָךְ עַשְׁתָּרוֹת¹⁴⁰ תַּעֲשִׁירוּךָ

וִיבַכְּרוּ הַבְּקָרִים גַּם הַגְּמַלִּים יִגְמוֹלוּ

הַגְּדָיִים גַּם יִדְגּוּ, הַצֹּאן תֵּצֶאנָה אָלֶף.

(המון משתחוה)

(אל פתיות) וּפְתַיּוּת אַתְּ שִׁמְעִי וּרְצוֹן אִישֵׁךְ מַעֲשַׂיִךְ

וּרְצוֹנֵךְ לֹא עוֹד חָפְשִׁי כַּפֶּרֶא תַּעֲשִׂיהוּ

אַל תֹּאמְרִי עוֹד “כֵּן הוּא” אֶל כָּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ

וּלְכָל רוּחַ רוּחֵךְ לֹא עוֹד יָנוּד כָּרוּחַ

דַּלְתֵי לִבֵּךְ אֶל כָּל הֶבֶל בַּל עוֹד תִּפְתָּחִי

וּבְבִתֵּךְ אֱמוּנָה הֵן אֱמֶת קָנִית עָתָּה

וּלְאַחֵר זוּלָתוֹ לֹא עוֹד אוֹתָהּ תִּתֵּנִי

וּבְכָל עוֹגְבֵי אֱמוּנָה בַּל עוֹד תִּתְחַתֵּנִי –.

(פתיות משתחוָה)

(אל סכלות) וָאַתְּ סִכְלוּת כִּבְהֵמוֹת לֹא עוֹד תִּוָּאֵלִי¹⁴¹

וּגְבִרְתֵּךְ אָנֹכִי לֹא עוֹד תֹּאמְרִי לָרֶשֶׁת

הֵן נָפַלְתְּ לִפְנֵי שֵׂכֶל גַּם נָפוֹל תִּפּוֹלִי.

וּלְשִׁפְחַת בֵּית אֱמוּנָה הֵן אוֹתָךְ אֶתֵּנָה

תַּחַת כִּי הִתְנַשֵּׂאת לִהְיוֹת לָנוּ לִגְבָרֶת.

תַּחַת עִנִּיתִיהָ וּנְתַתִּיהָ אֶל שֶׁקֶר

תִּתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ לֶאֱמֶת כִּי תֶהִי.

תַּחַת הִשְׁמַעְתִּיהָ דִּבְרֵי הֶבֶל וָרוּחַ

תִּשְׁמַע אָזְנֵךְ עַתָּה דִּבְרֵי אֱמֶת מִפִּיהָ.

הֵן רַב מִנְּשׂוֹא עֲוֹנֵךְ מִשֵּׂאת חַטֹּאתַיִךְ

כִּי אַתְּ רֵאשִׁית כָּל חַטָּאת וּמְקוֹר כָּל עַוְלָתָה

מִדָּלְיַיְכִי יָצְאוּ כָּל נַחֲלֵי הַבְּלִיָּעַל

אֲבָל אִוַּלְתֵּךְ עַוְלֵךְ וּבָהּ אַךְ תִּצְדָּקִי

וּבְזִקְנָתֵךְ יַלְדָּה אַתְּ שֵׂיבָתֵךְ כַּנֹּעַר

עוּלַת יָמִים אַתְּ וּכְעוֹלָלִים מַעֲלָלַיִךְ

לָכֵן אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם יִהְיוּ מוֹרַיִךְ.

(סכלות משתחוָה)

(אל צבעון) צִבְעוֹן! לֹא תוֹעֶה מִבֶּטֶן אַךְ מָשְׁחָת אָתָּה

וּבְחֹנֶף וּרְמִיָּה כָּל מֵישָׁרִים שִׁחָתָּ

וּכְמוֹ אֶת הָרוּחַ כֵּן גַּם גֵּוְךָ הֶעֱוֵיתָ

כִּי נַעֲוֵה לֵב אַתָּה גַּם נַעֲוֵה גַּב וָעֶצֶם

וֵאלֹהִים עָשְׂךָ יָשָׁר וַתְּעַקֵּשׁ מַעֲשֵׂהוּ

גַּם צַחֲנַת הַבָּשָׂר תָּעִיד צַחֲנַת הָרוּחַ

אַף גֹּעַל הַבְּגָדִים הוּא אוֹת גֹּעַל הַנָּפֶשׁ

נֶפֶשׁ אֵין בָּה כָּל תֹּם כִּמְתוֹם בִּבְשָׂרָהּ אָיִן

וֵאלֹהִים אֲבִי כָל טוֹב וּמַה טּוֹב מֵהֶדֶר

מִנֹּעַם מִמַּחְמָד, מִתִּפְאֶרֶת וָיֹפִי

וּבְטוּבוֹ זֶה מַדּוּעַ אִישׁ רָע! תִּתֶּן דֹּפִי

אַתָּה בֵּין הָמוֹן וָשֵׂכֶל מָדוֹן גֵּרִיתָ

גַּם בֵּין עַמִּים שׁוֹנֵי דָת אֵיבַת עוֹלָם שַׁתָּה

וַאֲנִי אַךְ שָׁלוֹם אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם צִוִּיתִי

כִּי אַךְ אֵלֶּה כָּל חֶפְצִי כָּל יִשְׁעִי בָּאָרֶץ.

אֱלֹהִים בִּתְבוּנָתוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ

וּמְלוֹאָם כֻּלָּמוֹ, בָּרָא לַעֲשׂוֹת לָנֶצַח

הֱכִינָם וַחֲקָרָם וּמֵבִין מִפְעָלֵימוֹ

וּמַדּוּעַ דַּעַת לֹא תֹאבֶה גַּם נַפְשֶׁךָ

אֶת אֲשֶׁר יוֹדֵעַ תָּמִיד גַּם אֱלֹהֶיךָ

וַתִּגְבַּהּ רוּחֲךָ בִּשְׁרִירוּת לֵב וּבְשָׁאט נֶפֶשׁ

לָדַעַת אַךְ אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים לֹא יוֹדֵעַ

זָרוֹת וַהֲבָלִים לֹא עָלוּ עַל רוּחוֹ סֶלָה.

וּבְכָל פָּעֳלוֹ בַּמָּרוֹם וּמְלַאכְתּוֹ בָּאָרֶץ

פֹּעַל עוֹלָם פֹּעַל תָּמִיד לֹא יִשְׁבֹּת רָגַע

תֵּדַע כַּחַיָּה כָעוֹף וּכְכָל בַּהֲמוֹת יָעַר

כַּבָּקָר יִרְעֶה מִדְבָּר וּכְפַר רוֹעֶה אֵפֶר.¹⁴²

לֹא אַךְ מָשְׁחָת צִבְעוֹן! כִּי גַם מַשְׁחִית הָיִיתָ

מוֹרֵה הָמוֹן אַתָּה וַתּוֹר בּוֹ גַּם חִצֶּיךָ

וַתַּכְבֵּר עָלָיו חֻקֶּיךָ בַּל יִחְיֶה בָּמוֹ

כִּי מִלִּבְּךָ תִּבְדָּאֵם בַּעֲבוּר תִּחְיֶה אָתָּה –

בָּם עִנִּיתוֹ רוֹשַׁשְׁתּוֹ רִפִּיתָ כֹּחֵהוּ

עַד הָיָה לִסְחִי וּלְבוּז וּלְקֶלֶס בָּאָרֶץ.

וּלְהוֹרוֹת לוֹ שָׂמְךָ, אַךְ לַהֲרוֹס הִתְפָּרַצְתָּ

וּלְהַשְׁחִית גָּבַהּ לִבְּךָ מֵעַל לַשָּׁמָיִם

מִמְּצוּקֵי הָאָרֶץ עַד לִמְרוֹם כֵּס אֱלוֹהַּ

אָרוּר מִרְיָךְ כִּי מָר, וּמַעַלְךָ עָל יַעַל

בֶּאֱמוֹר לָנוּ כִּי לָנוּ, לֹא אֶל צָרַי אָתָּה

וַתִּקָּח נִשְׁקִי וּכְלֵי מִלְחַמְתִּי בָּאָרֶץ

וּמִבְצָרִים בָּם נֶאֱצָרִים, עֹפֶל גַּם בַּחַן¹⁴³

וַעֲלֵיהֶם שַׂר הַצָּבָא שַׂר אוֹסֵר מִלְחֶמֶת

אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי וַאֲשֶׁר אוֹתָם חָשָׂכְתִּי

לִלְחוֹם אֶת מַכְעִיסַי בִּקְרָב אֵלַי יִקְרָבוּ

לָבוֹא בַמָּצוֹר מִפְּנֵי צָרִים לִי יָצֵרוּ

וַתַּסְגֵּר בִּידֵי אוֹיְבַי מוֹרְדֵי מַלְכוּת קֶדֶם

לַשְׁבִּית מַמְלַכְתִּי וּלְחַלֵּל מִשְׂרַת כָּל קֹדֶשׁ

וּלְמַגֵּר כִּסְאוֹת הַשְּׁעָרִים עַד כִּסְאִי, אָרְצָה

וּמְלָאֲךָ לִבְּךָ וּזְדוֹנוֹ אֵיךְ הִשִּׂיאֶךָ

לִסְגּוֹר עַל אֱמֶת וּלְהַכְחִידוֹ מִכָּל עָיִן

שַׂר אוֹצָרוֹת אֵלֶּה וּכְלֵי כָּל בֵּית הַנָּשֶׁק

אֲשֶׁר אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים, אֵלָיו עֵינֵימוֹ

אִם יֶשְׁנוֹ יֵשׁ הַכֹּל וּמַה יֵּשׁ כִּי אֵינֶנּוּ

אַךְ אוֹתוֹ יָדַע אֵל וּבִלְתּוֹ לֹא יוֹדֵעַ

אַךְ בּוֹ הוּא יִתְפָּאֵר וַאֲנִי חָכְמָה גַּם אָנִי;

לָשׂוּם תַּחְתָּיו זָר וּמוּזָר בֶּן דִּמְיוֹן שֶׁקֶר

לַהֲבִיאוֹ בֵּית הָמוֹן וֶאֱמוּנָה לוֹ נִתָּנָה

וַתִּתְרַע¹⁴⁴ שָׁם עִמּוֹ, סִכְלוּת וּמִרְמָה יָחַד

וַתִּרֶץ¹⁴⁵ עִמָּהֶם לַהֲרוֹת עָמָל וָאָוֶן

וּמֶה עוֹד רַע בָּאָרֶץ לֹא אוֹתוֹ תִּפְעָלוּ

אִם תּוֹרוֹת וֵאלֹהִים, חֲדָשִׁים לָכֶם בָּאוּ

כִּרְאוֹת שֵׂכֶל עַבְדִּי וּכְמוֹ אָזְנָיו שָׁמָעוּ

וּכְהִתְכַּנֵּס צָרוֹת עֶשֶׂר בֵּאלֹהֵי שָׁמָיִם

בִּתְמוּנוֹתֵיהֶם שׁוֹנוֹת – תִּצַּלְנָה אָזְנָיִם!

בִּדְבָרִים חִפְּאוּ¹⁴⁶ עָלָיו כַּשְׂדִּים וּמִצְרָיִם

וּלְפִיהֶם עַל תּוֹרוֹת אֵל נוֹסְפוּ שִׁבְעָתָיִם

מִפִּי מוֹרִים כָּמוֹךָ, אַלְפֵי רִבּוֹתָיִם.

הֵן הִשְׁבַּתִּיךָ מִמּוֹרֶה וּלְתַלְמִיד תֶּהִי

שָׁם הָעִירָה תֵּלֵךְ אֶל חַכְמֵי לֵב בַּשָּׁעַר

וּלְשׁוֹעֵר שָׁם תִּהְיֶה עַל יָדָם יוֹצֵק מָיִם

לַחְטוֹב לָמוֹ עֵצִים לִשְׁאוֹב מַיִם מִגֶּבֶא.¹⁴⁷

וּבְיַעַן חַטַּאת גִּבְעוֹן צִבְעוֹן! ¹⁴⁸ גַּם חָטָאתָ

וּכְמוֹהֶם חִוִּי אַתָּה וּכְפָעֳלָם פָּעָלְתָּ

וּבְעָרְמָה וּבְתַרְמִית לֵב כָּל הָעָם רִמִּיתָ

עַד בָּאוּ בִּשְׁבוּעָתְךָ וּבְרִית לָךְ כָּרָתוּ

לָכֵן מִשְׁפַּט הַנְּתִינִים גַּם מִשְׁפָּטְךָ יֶהִי

וּלְעֶבֶד נָתוּן אַתָּה לַחֲכָמִים בַּשָּׁעַר

וּבַעֲמַל זִקְנָתְךָ שָׁם תִּשְׁכַּח הַבְלֵי נֹעַר

שָׁם תִּנָחֵם עַל אֵפֶר צַלְמֵי אֱלִילֶיךָ

וּלְאוֹר הַחֲכָמִים יָנוּסוּ צִלְלֵי אֵימֶיךָ

וּתְהִלָּה בִתְּךָ לִכְבוֹדְךָ תִּתֵּן אֶל שֵׂכֶל

כִּי רַק לוֹ הִיא יָאָתָה אַךְ לֹא מִיָּדֶךָ

עַל כֵּן מִיָּדֵנוּ לוֹ שֵׂכֶל יִקָּחֶנָּה

רַק זוֹ הָאִשָּׁה, חֲנוּפָה אֲשֶׁר אָהָבְתָּ

תּוֹעָה הִיא מִבֶּטֶן אַךְ זֹרָה הִיא מֵרָחֶם¹⁴⁹

וּבְסֵפֶר הַכְּרִיתוּת שַׁלְּחֶנָּה מִבֵּיתֶךָ

טֶרֶם תִּגְלֶה אָתָּה טֶרֶם תֵּרֵד הַשָּׁעְרָה.

תֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים וּתְפִלָּתְךָ הַמְעִיטָה

וַחֲדַל נָא מֵחָרְפוֹ מֵהַעְתִּיר עָלָיו שִׂיחַ

לִפְשׂוֹק שָׂפָה וָפֶה לִפְטוֹר גָּרוֹן וָלוֹעַ

וּלְהַכּוֹת בַּלָּשׁוֹן אֱלֵי חֵךְ אֶל שִׁנַּיִם

לִמְחוֹא כַּף אֶל כַּף וּכְרֹאשׁ שִׁבָּלִים לָנוּעַ

לָתֵת קוֹל עַל אֵל אֵלִים כָּאֲרִי עֲלֵי טָרֶף

הֲתִפְצַר בּוֹ הַתְפַתֶּנּוּ, מִלִּים כִּי תֶרֶב

אִם גַּם כֶּאֱנוֹשׁ יָמוּת כָּבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ

אוֹ תוֹגִיעוֹ עַד יָקוּץ בָּךְ וַעֲדֵי יַעֲנֶךָ.

הַמְעַט לָךְ הוֹנוֹת אִישׁ כִּי תוֹנֶה גַּם אֱלוֹהַּ

הָרֹאֶה לִלְבָבְךָ אוֹצַר כָּל תֹּךְ וָאָוֶן

וּבְחַן לִבְּךָ וּדְעֶה, כִּי תוֹנֶה גַּם נַפְשֶׁךָ –

הֲלֹא תָבִיא יוֹם יוֹם, לֵב מוּם בּוֹ לֵאלֹהֶיךָ.

וּלְפֶחָתֶךָ¹⁵⁰ אִם כֹּה תַעַשׂ הֲיִרְצֶךָ? –.

לֹא צוֹמוֹת וּתְפִלּוֹת תּוֹרוֹת מִלֵּב בָּדָאתָ

יִבְחַר אֱלֹהִים, יִשְׁאָלֵם מֵאָדָם הָבֶל

הָהוּא יִקַּח חֶלְבָּךְ בַּצּוֹם, אוֹ דַּם זִבְחֶךָ

אוֹ תוֹרוֹת וּתְפִלּוֹת, לֹא זַכּוּ לֹא טָהֵרוּ.

הָהוּא חָסֵר עַד מָה, כִּי יִסְכּוֹן עִמּוֹ גָּבֶר

גַּם אַתָּה בָּחַרְתָּ בָם אַךְ לִכְסוּת עֵינַיִם

וַתַּעַט אוֹתָם כַּמְּעִיל, לַעֲטוֹת בָּם כָּל מָעַל

וּכְפִי רֹב הַמְּעִילוֹת, הַתְּפִלּוֹת גַּם הִרְבֵּיתָ

כִּי לַצְמִית¹⁵¹ הֵן תָּצוּם אַךְ לַמְרוֹת מוֹרֶה אָתָּה

תִּתַּפֵּל¹⁵² וּתְפַלֵּל תָּרֵעַ כִּי תָרִיעַ.

תּוֹרָתְךָ עַתָּה מַה תִּהְיֶה, שֵׂכֶל יוֹרֶךָ

וּבְעֵינָיו מַה לֹּא תִישַׁר, עוֹד בַּל תַּעֲבָר־פִּיךָ;

וּתְפִלַּת רָצוֹן – הִיא מוֹצָא הֶגְיוֹן לִבֶּךָ

יוֹצֵא בִּשְׂפָתַיִם נָעוֹת, מִלִּים תִּטּוֹפְנָה

וּבְעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת דּוּמָם כַּטַּל תַּעֲרוֹפְנָה

אִם כֹּה תוֹרֶה תִּתְפַּלֵּל אֱלֹהִים יִרְצֶךָ.

הַחֲכָמִים שָׁם בַּשַּׁעַר הֵם יִכְרוּ לָךְ אֹזֶן

מֶה חֵפֶץ אֱלֹהִים וּמֶה חֶפְצִי גַּם אָנִי

הֲלֹא אַךְ (וּכְמוֹ הוּא דִבֵּר) אוֹתוֹ יָדוֹעַ

וּמַה נּוּכַל בּוֹ דַעַת? לֹא שֶׁמֶץ וּמְאוּמָה

רַק טוֹב כִּי אָהֵב נֵדַע, רַק כִּי חָפֵץ חֶסֶד. –

הֲלֹא אַךְ אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ אֱלֹהִים יַעֲשֵׂהוּ

וּמַה יַּעֲשֶׂה תָּמִיד, אַךְ יִבְרָא וִיחַיֵּהוּ

יַחֲזִיק יִתְמוֹךְ וִיכוֹנֵן, כָּל אֲשֶׁר עָשָׂהוּ

וִיכַלְכֵּל וִיחוֹנֵן, כֹּל אָמַר וּבְרָאָהוּ

עַד יָחוּס גַּם עַל רָע וִירַחֲמֶנְהוּ גַּם כָּכָה

וּלְאוֹת לָךְ הֵן אָתָּה, כִּי יָכִיל גַּם אוֹתָכָה

כִּי לֹא יָצֹר¹⁵³ אֲשֶׁר יָצַר, כִּי אִם יִצְרֶנּוּ

וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה עוֹלָם, אוֹתוֹ יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ

כִּי מַה לָּנוּ עֲשׂוֹת – הֲלֹא אַךְ אֲשֶׁר יָעַשׂ

חוֹס עַל כָּל נֶפֶשׁ, וּלְהָפֵר עִמָּהּ כָּל כָּעַשׂ

אוֹתוֹ הוּא חָפֵץ, אוֹתוֹ נַעֲשֶׂה כָּל יָמֵינוּ.

וּשְׁאַל אֶת הַנְּבִיאִים אִם לֹא זֹאת לָךְ יַגִּידוּ

גַּם כָּל הַלְּאֻמִּים עַל זֹאת דָּתֵיהֶם הֶעֱמִידוּ

גַּם תּוֹרַת אֱלֹהִים זֹאת מֵאָדָם שִׁאֵלָה

הִיא הַדַּעַת אוֹתוֹ, זֶה כָל הָאָדָם סֶלָה!

(צבעון משתחוה)

(אל מרמה) מִרְמָה אַתָּה רָם לִבְּךָ גַּם עַל עַבְדִּי שֵׂכֶל

וּלְרַמּוֹת גַּם לַמְרוֹת יָד וָרֹאשׁ הֲרִימוֹתָ

וּלְשֵׂכֶל עַל כֵּן תִּהְיֶה עֶבֶד וּבְלֹא שֶׂכֶר

עוֹלָם בָּךְ יַעֲבוֹד וּדְרוֹר לֹא תֵדַע וָחֹפֶשׁ

לֹא תֵצֵא לַחוּץ וּנְכָלֶיךָ יִכָּלֵאוּ

וּלְעֵזֶר לוֹ תִּהְיֶה בָּךְ יָצוּד חַיְתוֹ טָרֶף –

תַּחַת יָדוֹ תִּתְעַנֶּה תִּשְׁפַּל תִּכָּנֵעַ

עַד כִּסְעִיף נִתְעָב מֵעֵץ חַיִּים תִּגָּדֵעַ.

וּבַעֲלוֹת שֵׂכֶל יוֹם יוֹם אֶל חַכְמֵי לֵב שָׁעְרָה

בִּדְבָרִי וּדְבַר אֱמֶת חֲדָשׁוֹת לַשְׁמִיעַ

וּלְפָנָיו אַתָּה רָץ כַּעֲבוֹדַת עוֹלָם עָבֶד

תֵּרֶא שָׁם אֶת צִבְעוֹן כִּרְאוֹת צִבְעוֹן אוֹתָכָה

וּשְׁנֵיכֶם תֵּבוֹשׁוּ מִפִּשְׁעֵיכֶם תִּזְכּוֹרוּ

וּגְמוּל חַטֹּאתֵיכֶם מִשְׁנֶה בֹשֶת תִּשָּׂאוּ

שָׁם יֵהָפֵךְ לִבְּכֶם וּמְעַט הַכֵּר תָּחֵלּוּ

מִי הוּא הָאִישׁ אֱמֶת וּמִי הוּא עַבְדּוֹ שֵׂכֶל

מַה לַּעֲשׂוֹת הֲרֵעוֹתֶם וּמָה רַב הַמֶּרִי

וּלְבַבְכֶם לֹא עוֹד יָכִיל, רָב בֹּשֶת וָנֹחַם.

כִּי כַשּׁוֹדְדִים לָיְלָה גַּנָּבִים שׁוֹמְרֵי נֶשֶׁף

מוֹרְדֵי אוֹר הַיּוֹם וּמְשַׂנְאֵי אוֹר סַהַר לָיְלָה

וִיגַנְּבוּ אוֹר אִתָּם גַּם כִּי לִגְנוֹב יָבוֹאוּ

כֵּן הָפְכְּכֶם יֵחָשֵׁב, שׂוֹנְאֵי וּמְרִיבֵי שֵׂכֶל!

כִּי לוּלֵא אִגְּרוֹתָיו, שָׁם בַּשַּׁעַר תִּגְנוֹבוּ

וּמִכְתָּבָיו שָׁם בָּאוּ, בִּכְלֵיכֶם תָּשִׂימוּ

לָתוּר דַּרְכּוֹ בָּעָם, וּמִשְׁפָּטָיו לָדָעַת

עֲלִילוֹתָיו בֵּינִי וּבֵין עַמִּי לִשְׁמוֹעַ

כִּי עַתָּה זִמּוֹתֵיכֶם הָפֵק לֹא תוּכָלוּ

וּבְכִלְיוֹתֵיכֶם כָּל נִכְלֵיכֶם כָּלִיל כָּלוּ.

וּבְמַחֲרֶשֶׁת שֵׂכֶל לוּלֵא תָמִיד תַּחֲרוֹשׁוּ

כָּל נִיר לֹא נַרְתֶּם וּבֶחָרִישׁ עוֹד תֵּבוֹשׁוּ

וּבְרִיבְכֶם בּוֹ נִטְמִים! ¹⁵⁴ הֲלֹא בָכֶם תָּרִיבוּ

כִּי מִבְּלִי סוֹדוֹ הֲלֹא גַם פֶּה לֹא תַרְחִיבוּ

וּבִלְשׁוֹנוֹ וּבְרַעְיוֹנוֹ, גַּם בּוֹ תַּלְעִיבוּ.¹⁵⁵

(מרמה משתחוה)

עַתָּה הָרָצִים כֻּלְּכֶם הִתְאַזְּרוּ וָקוּמוּ!

רוּצוּ עִירָה לוּז (הַיּוֹם בֵּית אֵל תִּקְרָאוּהָ!)

רוּצוּ חִישׁ קַל הַשַּׁעַר אַחֲרֵי עַבְדִּי שֵׂכֶל

וּמַהֲרוּ הָבִיאוּ לִי אֱמֶת שַׂר הָאָרֶץ

וּבְגָדָיו הֵשִׁיב שֶׁקֶר שָׁם אוֹתוֹ תַלְבִּישׁו

(וּכְמוֹ לֹא יֵרָא שֶׁקֶר לָאִישׁ בִּלְעָדֵימוֹ

לֹא יוּכַל הָמוֹן לִרְאוֹת אֱמֶת מִבְּלִי הֵמָּה)

עַל צַד כָּל חַכְמֵי לֵב יִנָּשֵׂא אֱמֶת הֵנָּה

נוֹשְׂאֵי חוֹתָמוֹ עַל לִבָּם אַנְשֵׁי שֵׁם אֵלֶּה

זֶרַח הִלֵּל נֹגַהּ יִצְהָר יָאִיר יָפִיעַ

חַכְמוֹנִי בִּנּוּי וִידַעְיָה חַשּׁוּב וָפֶקַח?

זַכּוּר עוּץ וּשְׁעַרְיָה שָׁפָט אֲמִתַּי יֵצֶר

חוּשִׁים שִׁמְעִי וַחֲזוֹ נַעֲמָן מוּשִׁי יָרוֹחַ

גַּדִּי אִמֵּר וּבִלְשָׁן מִלֲלַי וַאֲמַרְיָהוּ

יוֹנָדָב חָנָן טוֹבִיָּה וּרְחוּם וָיֵשֶׁר

צָדוֹק דָּתָן עוֹבַדְיָה זַכַּי הוֹדַוְיָהוּ.¹⁵⁶

וּנְשׂוּאֵי אֱמֶת כֻּלָּם עַתָּה יִשָּׂאוּהוּ

לִפְנֵיהֶם יֵצֵא מוֹצְאוֹ וּמוֹצִיאוֹ שֵׂכֶל

(מוֹצְאוֹ בִּמְעָרַת תַּחְתִּית מוֹצִיאוֹ אוֹר מָעְלָה)

כִּי לֹא עוֹד יוּבַל אֱמֶת בִּידֵי אַחֵר סֶלָה.

חוּשׁוּ אַל תַּעֲמוֹדוּ כִּי עוֹד הַיּוֹם תָּשׁוּבוּ

דֶּרֶךְ גַּן הָעֵדֶן בֵּין אֵלִים בּוֹ יָנוּבוּ.

(הרצים רצים ושכל וחכמי לב לפניהם)

מחזה יב    🔗

( בית המון וכל הקודמים)

(השמש תשלח קרניה ביתה המון בעד החלונות. קול שירות חכמי לב נשמע ממרחק, והמה נושאים את אמת בכתף על מיטת זהב ביריעת רקמתים, הרצים מסביב להם, ושכל בראשם. דלתות בית המון נפתחות, והמה באים אל הבית, מריעים בשיר וקול תורה. צבעון מרמה וסכלות נבהלים מפני אמת ונופלים על פניהם.)

המלכה קוּמוּ הָמוֹן וּפְתַיּוּת וּשְׂאוּ בִתְּכֶם יָחַד

אֶת אֱמוּנָה בִזְרוֹעַ הֵן יַחְדָּו תִּשָּׂאוּ

וּתְנוּ אוֹתָהּ מַהֵר וּבְתֻמַּת לֵב וָנָפֶשׁ

אֶל אַפִּרְיוֹן דּוֹדָהּ בִּזְרוֹעוֹת אֱמֶת סֶלָה!

המון ופתיות ימהרו ויעשו ככה. אמת יפשוט זרועותיו, ויחבק את אמונה המתרפקת על דודה. המון ופתיות נופלים על צואריהם ובוכים מרב שמחת לבם.

המשוררים

שִׁירוּ לֵאלֹהִים וּשְׁמוֹ זַמְּרוּ סֶלָה

שִׁירוּ מַשְׂכִּילִים! שִׁיר מַשְׂכִּיל זַמֵּרוּ

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הוֹשַׁבְתֶּם אֹהֶלָה

שִׁירוּ אֶל אֵל יוצְרָם פָּעֳלוֹ סַפֵּרוּ

שְׁירוּ שָׁרִים שִׁיר, עַל כָּל שִׁיר גָּבוֹהַּ

שִׁירוּ לַמַּלְכָּה חָכְמָה בַּת אֱלוֹהַּ!

זַמְּרוּ עַל לִוְיַת חֵן וִיפִי חֹבָרֶת

לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה – שֶׁמֶשׁ עִם יָרֵחַ –

זֶה יָאִיר אוֹרוֹ בַּלְּבָנָה קוֹדָרֶת

כֵּן גַּם אוֹר אֱמֶת בֶּאֱמוּנָה זוֹרֵחַ

אֶפֶס כִּי אוֹר שֶׁמֶשׁ אֶרֶץ יַצִּיעַ

וּלְמַעְלָה אֵין קֵץ אוֹר אֱמֶת יוֹפִיעַ.

רָנּוּ עַל גּוֹרָל זֶה זַמְּרוּ עַל חֶבֶל

הוֹרָה אֱלֹהִים אֶל חָכְמָה וָשֵׂכֶל

אֱמוּנָה אֶל אֱמֶת אַל עוֹד אֶל הֶבֶל

קָמָה עֲצַת אֵל עַד עוֹלָם לֹא תֵכֶל.

עַתָּה אוֹר אֱמֶת בֵּית הָמוֹן הִגִּיעַ

וַחֲשֻכִּים גַּם אוֹרוּ עַל תָּם יוֹפִיעַ.

שִׁירוּ חַכְמֵי לֵב! וּנְבוֹנִים יָרֹנּוּ

וּכְזֹהַר שֶׁמֶשׁ מַשְׂכִּילים יַזְהִירוּ

אֲחֵיכֶם שׂונְאֵיכֶם עַתָּה נָבוֹנוּ

וּבְשֶקֶר אֱמֶת הֵם עוֹד לֹא יָמִירוּ

כָּל חוֹפְשֵׂי אֱמֶת וּמְצוֹא לֹא יָדָעוּ

הַיּוֹם בֵּית אֱמוּנָה אותו תִמְצָאוּ.

שֶׁקֶר לֹא אֱמֶת זֶה צִבְעוֹן אַל-צֶדֶק

סִכְלוּת לֹא חָכְמָה וּמִרְמָה לֹא שֵׂכֶל

וּפְתַיּוּת לֹא כֵן, הוֹן הָמוֹן כַּחֵדֶק

וּלְעִקְּשׁוּת אֵין מַרְפֵּא – רִפְּאוּ אֶת סֶכֶל!

אֱמוּנָה לֶאֱמֶת וּבְשֶקֶר בּוֹחֶלֶת

וּלְשֵׂכֶל שַׁעַר וּלְחָכְמָה מֶמְשֶׁלֶת.

אוֹיְבֵי שֵׂכֶל אוֹהֲבֵי כֶסֶל וָרֶשַׁע

– סוֹד צִבְעוֹן וּמִרְמָה – רָע וּבְלִיָּעַל

וּגְבִרְתָּם זוֹ סִכְלוּת הוֹרַת כָּל פֶּשַׁע

אֱמוּנָה אֵם עִקְּשׁוּת אִם שֶקֶר בַּעַל

לֵב צִבְעוֹן מָלֵא תֹךְ לֵב מִרְמָה עָוֶל

וּבְמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת כֻּלָּם מֵהָבֶל.

שׂוֹנְאֵי הוֹד חָכְמָה הוֹד צַלְמָם יִשְׂנָאוּ

וִירִיבֵי אֱמֶת עֲלֵי נַפְשָׁם רָבוּ

בּוֹרְאֵי הֲבָלִים אֵיד עַמָּם בָּרָאוּ

וּמְאַהֲבֵי סִכְלוּת כִּלְיוֹנָם אָהָבוּ

וּמְשַׁכְּלֵי מַשְׂכִּיל אֻמָּתָם שִׁכֵּלוּ

וּמְנַבְּלֵי הֲמוֹנָם צוּרָם נִבֵּלוּ.

קוֹל רִנַּת זִמְרָה פִּצְחוּ הָרִים אֵלֶּה

שָׁם הוֹרִיד כַּמָּטָר דִּמְעוֹתָיו שֵׂכֶל

הוֹרִידָם כַּטַּל אֶל אֵל עוֹשֵׂה פֶלֶא

וַיַּעֲנוּ בִשְׁמוֹ “שֶׁקֶר רֶגַע יֵכֶל”

עָנוּ “רֶגֶל אֱמֶת נֶצַח עוֹמֶדֶת”

גַּם עָנוּ בִשְׁמוֹ לֶאֱמוּנָה אוֹבֶדֶת.

הָרִיעוּ חֲכָמִים! וּלְשֵׂכֶל שִׁירוּ

הַמְשַׁכֵּל שֶׁקֶר וּמְשִׂימו כָּאָיִן

הוּא יַמְצִיא אֲלֵיכֶם הָאִישׁ תּוֹקִירוּ

אֱמֶת שַׂר חָכְמָה נֶעְלָם מִכָּל עָיִן

וּלְהָמוֹן אָמַר לֹא אֱמֶת יָדָעְתָּ

אֱמוּנָה לוֹ תִתֵּן וּבָהּ נושָׁעְתָּ.

שִׂישׂוּ מָשְׂכִּילִים! חֲזוּ נָקָם עָתָּה

נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן תִּרְמּוֹס כַּף רֶגֶל

אִמְרוּ אֶל צִבְעוֹן לֹא עוֹד מוֹרֶה אָתָּה

מִתְקַדֵּשׁ מִטַּהֵר! לֹא לֻמָּד! עֵגֶל!

וּנְשׁוּפְךָ עַתָּה רֹאשׁ עַל סַף הַשָּׁעַר

עַד תָּקִיא חֶלְאָתְךָ גַּם תּוֹכְךָ תָּעַר.

עִקְּשׁוּת אֵינֶנָּה גַּם שֶקֶר עוֹד אָיִן

זֶה עַיִט צָבוּעַ יָנוּד הַשָּׁעַר

לֹא עוֹד סִכְלוּת מִרְמָה – יָרִימוּ עָיִן

רָמָה יַד שֵׂכֶל עַל סָכָל וָבָעַר

וִימִין חָכְמָה תָּרוּם גַּם תַּעַשׂ חָיִל

אֱמֶת אוֹר הַיּוֹם הֵאִיר גַּם הַלָּיִל –.

צִבְעוֹן נִמְחָה צִבְעוֹ נִגְלָה גָעֳלֵהוּ

הֵן נִרְאָה נַבְלוּתוֹ נִחָל קַדְשֵׁהוּ

הָמוֹן וֶאֱמוּנָה רָאוּ מִי עוכְרָמוֹ

הוּא הִשָּׁם דַּעַת יִסְּרָם מִכָּל חֵקֶר

סָגַר עַל אֱמֶת הִסְגִּירָם אֶל שֶׁקֶר

אֱמֶת מִבּוֹר צָמַח וַיְהִי אוֹר לָמוֹ.

הֵן חָלְפוּ אֱלִילִים, וַהֲבָלִים פָּסּוּ

וּלְדִמְיוֹן אֵין בֵּן גַּם עָמַד מִלֶּדֶת

וּרְעוּת רוּחַ תַּמָּה, וּצְלָלִים נָסוּ

בִּמְרוֹם קָרֶת, רֶגֶל אֱמֶת עוֹמֶדֶת

וּבְיַד שֵׂכֶל דֶּגֶל, יָנִיף יָנִיעַ

בּוֹ רָשׁוּם שֵׁם אֱמֶת, כָּאוֹר יוֹפִיעַ.

אֶרֶץ נִדְמָתָה נָדַמּוּ שָׁמָיִם

עֵת הָמוּ סִכְלוּת וּפְתַיּוּת וָשָׁקֶר

עַתָּה נֵעוֹרוּ, אוּרוּ כָּל עֵינָיִם

קוֹרְאִים לֶהָמוֹן לִמְצוֹא בָם כָּל חֵקֶר

"הַבִּיטוּ פֹּעַל אֵל וֶאֶמֶת הַכִּירוּ

“וּבְנֵי אָדָם כֻּלָּם לֵאלֹהִים שִׁירוּ!”.

שִׁירוּ לֵאלֹהִים וּשְׁמוֹ זַמְּרוּ סֶלָה

שִׁירוּ מַשְׂכִּילִים! שִׁיר מַשְׂכִּיל זַמֵּרוּ

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הוֹשַׁבְתֶּם אֹהֶלָה

שְׁירוּ אֶל אֵל יוֹצְרָם פָּעֳלוֹ סַפֵּרוּ

שִׁירוּ שָׁרִים שִׁיר, עַל כָּל שִׁיר גָּבוֹהַּ

שִׁירוּ לַמַּלְכָּה חָכְמָה בַּת אֱלוֹהַּ!