בכל צבא ובכל ארץ יקרוּ מקרי־אסון בשעת תמרונים. הבעיה היא, באיזו מידה נוקטים האחראים באמצעים מתאימים למניעת האסונות. טובה העזה עם זהירוּת. זהירוּת בלי העזה מביאה לידי פחדנוּת; העזה בלי זהירות אינה אלא הרפּתקנוּת. אין אנו מעוניינים לא בזו ולא בזו.
המקרה אשר קרה בגדנ“ע בודאי ייחקר על־ידי המוסדות המוּסמכים והם יסיקוּ את המסקנות. אבל מקרה זה ודומים לו הם תוצאה ישירה מהחינוּך הלקוּי בתנוּעות־הנוער. צעירינו מתחנכים להעזה, ואילו זהירות מאן דכר שמה. אדרבה, כל זהירוּת מתפּרשת בקרב הנוער כפחדנוּת. צעיר נלהב בעל אַמבּיציה חושש להודיע למדריך, שהוא עייף מדי. המדריך, ברצותו לשמש דוגמה לאחרים, מעמיס על עצמו יתר על המידה. וזאת עשה הצעיר טהור־הנפש בגדנ”ע, שמלבד מטענו העמיס על עצמו מַשֹאוֹ של חבר כּוֹשל ביום־שרב קשה – ונכשל הוא עצמו ונפל קרבן.
מסעותיהן של תנוּעות־הנוער היוּ תמיד כעין הרפּתקה וכל פּעם נופלים קרבנות או ניצולים בדרך נס. ההורים מוסרים את ילדיהם ברצון לתנועות־הנוער, אבל אינם רוצים בהרפּתקאות וגם מוַתרים ברצון על נסים. האם נבדקים הצעירים והצעירות בדיקה רפוּאית לפני צאתם למסע? האם דואגים למַיִם במידה מספּקת? וכן למנוחה בצל, לעתים קרובות, בימי שרב? למה לא יבוּטל או יידחה פּעם מסע ארוך בגלל החמסין? האם קיימת תמיד דאגה לפיקוּח ולהגשת עזרה רפוּאית, או לכל הפּחות עזרה ראשונה, בשעת הצורך? האם נתמנה לכל מסע איש מיוחד, שדאגתו היחידה תהיה נתוּנה להוֹלכים ויכּיר בעוד מוֹעֵד את הנחשלים, כדי להוציאם מהשוּרה? מסעות ותרגילי־גוף אחרים נחוּצים ביותר; לא נפנק את ילדינו. אבל הכל במידה ולפי מזג־האויר, לפי כוחותיו האינדיבידוּאליים של כל אחד מהמשתתפים ולפי גילוֹ.
הפּלמ“חאים שאוּמנוּ על־ידי וינגייט עמלו קשה, אבל גילם היה גבוה יותר. הרי מדריכי הגדנ”ע זקוּקים עצמם להדרכה. כלוּם יש מפקד על פעולות אלה או מדריך אותם? התשובה היא, לצערנו, שלילית. והוא הדין בכל תנוּעות־הנוער. יש הדרכה פּוֹליטית, ולמעלה מהמידה, אבל הדרכה גוּפנית־בריאוּתית אָין.
אשמה קודם כל ההסתדרות. לא פעם הועלתה השאלה המכאיבה הזאת. בעצם היא עולה אחרי כל אסון – ונשכחת מהר. אשמות המפלגות. כל המפלגות. כעת יש לנו משרדים ממשלתיים: משרד החינוך, משרד הבריאוּת, וגם משרד הבטחון. יוּקם מוסד ציבוּרי שיפקח וגם יעזור. האשמה אינה במדריכים, הם ישתפוּ פּעוּלה ברצון רב. גם ההורים ישתתפוּ ברצון ויתנוּ את חלקם לשיפוּר המצב בתנוּעות הנוער, תחת להתבודד בחרדה כל אחד בביתו. יעשה גם הצבא את המוּטל עליו להדרכה מתאימה של חטיבות הנוער.
תישמע בפעם המאה הזעקה: אין אנו רוצים בקרבנות חינם!
1952
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.