בתקופת הגאונים מתרבות השו"ת יותר ויותר עד שהם מהווים כבר סוג ספרותי מיוחד. התפשטות התלמוד גורמת להרבות את השאלות. יהודי אירופה ואפריקה היו צריכים להתגבר על קשיים מרובים בלמוד התלמוד, שלשונו זרה ובלתי מובנת להם, בסוגיות החמורות הכתובות בקצור מופלג ובדרכי משא ומתן מיוחדים. בהעתקות שהגיעו אליהם מן התלמוד נשתמשו הגירסאות בכמה מקומות והכבידו על הבנת הדברים, והיה צורך לקבל את הגירסא הנכונה ממקור בר סמכתא. התלמוד צריך היה לשמש מורה דרך לכל תפוצות הגולה בחייהם הדתיים, המוסריים והכלכליים ובקשר עם זה נתעוררו המון שאלות. פתרון להם בקשו מאת הגאונים, ראשי הישיבות העתיקות שבסורא ובפומבדיתא שבהן נוצר התלמוד. הם, שישבו על כסאם של רב ושמואל, רבינא ורב אשי, היו קרואים ועומדים לפרש את דבריהם. בידם היה המפתח לכל סתום. בהוראותיהם נשענו הגאונים על מנהגי שתי הישיבות ועל המסורת שבידם. התשובות מצדן עזרו להתפשטותו של התלמוד ולהפצת ידיעתו, כי בכל תשובותיהם מסתייעים הגאונים בדברי התלמוד, מפרשים ומבארים אותו וכך חנכו את יהודי הגולה להביט עליו כעל יסוד היסודות בחייהם שממנו אין לזוז.

התשובות שהגיעו אלינו מן הגאונים שקדמו לרב יהודאי גאון הן מועטות מאד. אולם מאמצעיתה של המאה השמינית הן מתרבות יותר ויותר. בזמן הראשון פנו אל הישיבות הבבליות בעיקר יהודי בבל עצמה והארצות הסמוכות לה, שעמדו לפנים תחת שלטונה של פרס. ואלה פנו בשאלותיהם על הרוב בעל פה וקבלו גם את תשובותיהם בעל פה, באמצעותם של אלה שהיו הולכים אל הישיבות בחדשי הכלה, הם חדשי אלול ואדר, ובאמצעות התלמידים שהלכו ללמוד בישיבות. מפני זה מעטות הן מאד התשובות שהגיעו לידינו שנועדו לקהלת בבל ופרס¹. אולם לאט לאט הולך ומתרחב יותר ויותר היקף השפעתן של הישיבות הבבליות והשאלות מתחילות לבוא אליהן מכל הארצות. אמנם לא במדה אחת. היו שעמדו בקשר מתמיד עם המרכז הבבלי, וקבלו את השפעתו ב“דרך המלך” ובשפע עצום, והיו ארצות שקבלו את השפעת המרכז הבבלי באמצעות ארצות אחרות ודרך צנורות שונים, דרך גלגול מחילות. הגובה התרבותי של יהודי ארצות שונות היה נמדד במשך שנות־מאות במדת ההשפעה הזורמת אליהן מן המרכז. מן הארצות שעמדו בקשר תמידי עם המרכז הבבלי ע“י שו”ת יש להזכיר ביחוד את ספרד ואפריקה הצפונית. אחד מחכמי פומבדיתא כותב להנשיא ר"ח ן' שפרוט, שבימי אבי זקנו, הגאון הידוע רב צמח בן פלטוי, “שלחו יהודי ספרד ושאלו ספיקות שהיו להם מן התלמוד כולו שלא יטענונו כמה חמורים מרובו”. מרב פלטוי אביו בקשו שישלח להם את התלמוד ופתרונו וצוה וכתבו להם. מן הגאונים שהרבו ביחוד לשלוח תשובות לספרד יש לציין את רב נטרונאי ורב עמרם ואת אחרון הגאונים רב האיי.

מה שנוגע לאפריקה הצפונית הנה בכל תקופת הגאונים אין אנו מוצאים ארץ ומדינה, שיהודיה יעמדו במשא ומתן תמידי עם הישיבות הבבליות כיהודי צפון אפריקה. אלפי תשובות נשלחו לארץ זו. רבו ביחוד התשובות שנשלחו לקהלת קירואן במשך זמן של שלש מאות שנה בקירוב. אחריה הולכות קהלות פאס, קאבס, תלמסאן, סגלמסה, תאהרת ואחרות. הרוב המכריע של התשובות שנשתמרו בהן שמות השואלים ושמות הקהלות שאליהן נשלחו — נשלחו לקהלת אפריקה. הקובץ הגדול של תשובות הגאונים שהו“ל הרכבי מלא הוא מתשובות רב שרירא גאון ורב האיי גאון, שנשלחו לאותן קהלות. התשובות החשובות ביותר העוסקות בעניני אמונות ודעות ובשאלות פילוסופיות ובדרכים הנוגעים לדברי ימיה של התורה שבע”פ וחקירתה נשלחו כמעט כולן לאפריקה הצפונית, כי היו שם חכמים מופלגים בעלי השכלה פילוסופית ותלמודיות עליונה, שחקרו ודרשו ב“מופלא מהם” ועל כל הספיקות שנתעוררו אצלם בקשו תשובות מגאוני בבל. בראשונה עמדו קהלות אפריקה בהתחברות, כנראה, רק עם ישיבת סורא, ואך בזמן מאוחר יותר באו ביחוסים עם ישיבת פומבדיתא.

רוב השאלות שהגיעו אלינו מן המאה השמינית והתשיעית הן מגאוני סורא, כי עד סוף המאה התשיעית עמדה סורא במקום הראשון, ואולם גאוני פומבדיתא האחרונים, רב שרירא ורב האיי, הרבו לשלוח תשובות יותר מכל תשובות הגאונים שהגיעו לידינו. הקשרים עם ארצות הגולה שנתרופפו יותר ויותר במאה העשירית נתחדשו ונתחזקו על ידיהם במדה שלא היתה דוגמתה. אחרוני הגאונים שהיו לפניהם. תשובותיהם הם כמעט החצי מכל תשובות הגאונים שהגיעו לידינו. הקשרים עם ארצות הגולה שנתרופפו יותר ויותר במאה העשירית נתחדשו ונתחזקו על ידיהם במדה שלא היתה דוגמתה. אחרוני הגאונים היו גם מזרזים את חכמי הארצות השונות שיפנו אליהם בשאלות ובמכתבים. רב סעדיה גאון, במכתבו הראשון שנשלח לקהלות מצרים אחרי שנתמנה לגאון, מבקש: “יום ביום תבשרונו משלומכם, כי שלום נפשנו הוא. כי אם אין צבא אין מלך ובאפס תלמידים אין הוד לחכמים”. וחכם פומבדיתאי כותב לר"ח ן' שפרוט: “ותתדיר אגרותיך אלי בשלומך וטוביך, ושאלותיך בין מן המקרא בין מן המשנה בין מן התלמוד”. וגם רב שרירא מבקש: “והגידו לנו ספיקותיכם למען תיראון את התשובות ותתנובבו בם וגם יחזק לב חכמי הישיבה בראותם כי אתם פונים אליהם ופוחדים למזוניהם ויודעים מקום טרחם בתורה מן התשובות”². וכך כותב רב שרירא לרב יעקב בר נסים בקירואן, ששמע שבא אליהם חכם גדול ושמו רב חושיאל, ותמה הוא על זה שעד היום לא פנה אליו בשאלות והוא מבקש את רב יעקב שיזרזהו על כך.

הישיבות הבבליות היו מעונינות ברבוי השו"ת מכמה צדדים: גם בשביל המשכת הפריסטיג’ה שלהן וגם בשביל קיומן החומרי. כי יחד עם השאלות היו הקהלות הרחוקות שולחות גם סכומי כסף להחזקת הישיבה. כמו שאנו רואים זאת מן הפתיחה לסדור רב עמרם. ורב שמואל בן חפני כותב במכתב אחד: “וכשתשלחו נדבותיכם יהיו עמהם שאלותיכם, למען תהיו כראשוניכם הנאספים לגן עדן, כי שמותם ושאלותם חקוקות וחרוטות, ואכן ידעתם כוחינו בתורת אל ואילותינו בחכמת המקרא והמשנה והתלמוד”³.

השאלות היו נשלחות בהזדמנויות שונות: ע“י סוחרים בבליים גדולים מבגדד ובצרה הבאים לרגלי מסחרם לארצות אירופה ואפריקה, ולהפך, ובדרך השיירות. יודעים אנו, למשל, איך היו נשלחות השאלות מספרד ואפריקה הצפונית. השאלות מספרד היו נשלחות לקירואן, ומשם ע”י השיירות לקהיר. קהיר היתה תחנה מרכזית בשביל חליפות השו“ת והאגרות בין הישיבות הבבליות וארצות אפריקה וספרד. בה ישב “פקיד הישיבה” שלידו היו מגיעות כל השאלות והנדבות המיועדות בשביל הישיבה והוא שולח אותן ע”י אנשי אמונים דרך ארץ ישראל וסוריא לבגדד, והגאונים מצדם היו שולחים לידו את התשובות והמכתבים והוא היה שולח אותן לאלג’יר, טוניס, מארוקו וספרד. כשהיו תשובות הגאונים ואגרותיהם מגיעות לקהיר היו חכמי המקום מעתיקים אותן לפני שישלחו לתעודתן. עי“ז מתבארת העובדה שתשובות ומכתבים שנועדו לארצות אחרות נמצאו בגניזה הקהירית. את משרת “פקיד הישיבה” היה ממלא אחד מגדולי קהיר, כמובן שלא על מנת לקבל פרס. הדבר נחשב לכבוד גדול. כמה מפקידי הישיבה בארצות אחרות היו בעלי התואר הגבוה “ריש כלא”, שניתן להם ע”י הגאונים, תואר המראה על גדולתם בתורה או על עמדתם החברתית הגבוהה. עד שהיתה השאלה מספרד מגיעה לבבל היתה עוברת כרגיל שנה, וכן גם התשובה⁴. ומכל מקום לא רפו ידיהם של השואלים והמשיבים. אנו מוצאים אפילו לפעמים שהשואל חוזר לשאול את הגאון על מה שכתב אליו בתשובתו. במקרים של ספיקות בדיני ממונות היו הדיינים פוסקים כפי הנראה להם, אבל היו מחייבים את הזוכה בדין שיתן ערבות בטוחה שאם תשובת הגאון תתנגד לפסק הדיין יחזיר כל מה שנטל. ומעשה בלוה שנשבע שלא ידין לפני הדיין הקבוע בעיר אלא לפני הישיבה הקדושה, ודרש ששני הצדדים ישלחו טענותיהם לגאון והוא יתן ערב למלוה על הסכום שהוא חייב כדי להבטיח את קיום פסק הדין של בי"ד הגדול של הישיבה, ונשאל דבר זה לגאון אם הוא יכול לעשות כן, והשיב שאין הלוה יכול לדרוש זאת, כי “מי זה ערב למלוה שמתקיים בחיים עד שתבא תשובה מן הישיבה”⁵.

על עריכתן של התשובות אנו מוצאים דברים בספורו של רב נתן הבבלי: “כך היה מנהגם (של הגאונים) בתשובות השאלות: בכל יום מהחדש אדר (זהו אחד מחדשי הכלה, שבו נאספו כל החכמים והתלמידים אל הישיבה) מוציא אליהם כל השאלות שהגיעו אליו ונותן להם רשות שישיבו תשובה עליהן… ואז מדברים כל אחד ואחד לפי דעתו ולפי חכמתו, ומקשין ומפרקין, ונושאין ונותנין בכל דבר, ומעיינין יפה יפה, וראש הישיבה שומע את דבריהם…ועומד ומעיין בדבריהם עד שיתברר לו האמת, ומיד יצוה לסופר להשיב ולכתוב. וכך היה מנהגם לעשות בכל יום ויום עד שמשיבין תשובת כל השאלות שבאו להם השנה מקהלות ישראל, ובתכלית החודש יקראו התשובות והשאלות במעמד כל החבורה כלה וחותם עליהם ראש ישיבה ואח”כ שולחין אותן לבעליהם“⁶. מכאן אנו רואין שבעריכת התשובות לקחו חלק גם חכמי הישיבה. הם גם קבעו יחד עם הגאון את תכנן של התשובות. על זה יש לנו כמה הוכחות מתשובות הגאונים. אבל אין זה נכון, שעל כל השאלות היו משיבים רק בחודש אדר. הגיעו אלינו חבילות של תשובות שנשלחו בשאר חדשי השנה, הכל לפי צורך השעה ואפשרות המשלוח. אין להעלות על הדעת, ששאלה שנתקבלה בניסן תחכה בפתרונה עד אדר הבא, והן היו כמה שאלות שאינן סובלות דחוי. גם אי אפשר היה להבדיל בין השאלות הסובלות דחוי לאלה שאינן סובלות דחוי, כי השאלות נשלחו חבילות חבילות וכן גם התשובות. ואמנם אנו רואים, שהגאונים משתדלים להשיב במהירות האפשרית. וכך אנו קוראים בכתובת שעל גבי קבוצת תשובות, שנשלחה ע”י גאון פ“ב מתתיה בן רב רבי בשנת ד”א תרכ“ב (862): “שאילות אלו יצאו לפנינו לשער ישיבה של אדוננו מתתיה ראש ישיבת גאון יעקב חמוד אדוננו רבי והגיעו לפניו בחדש ניסן בערב הפסח של שנת אלף ומאה ושבעים וארבע שנים לאחר שנפטרו אלופים וחכמים ותלמידים מלפנינו בשלום איש לביתו ולאחר שיצאו ימי הפסח צוינו ושגרנו על החכמים ובאו לפנינו וצוינו אותם והתבוננו בהם ולפי מה שכתוב בהן נראה לנו”⁷. וכן גם כותב בן זמנו הגאון רב עמרם: “השאלות ששאלתם לפנינו צוינו וקראו אותם לפנינו כשיושבים לפנינו אב”ד ואלופים וחכמים וכל התלמידים”⁸. ובכן ראינו שסופרי הישיבה היו מקריאים לפי הנאספים את השאלות והם גם כתבו את התשובות ע“פ ציויו של הגאון. סופרי הישיבה היו גדולים בתורה, ויש מהם שהגיעו למעלת אלופים וראשי כלה או זכו גם להתמנות אח”כ לראשי הישיבה, כגון רב יהודה אבי אביו של רב שרירא ורב ישראל בנו של ר“ש בן חפני. אך אע”פ שהתשובות היו נכתבות ע"י הסופרים, בכל זאת טבועות רוב התשובות בחותם אישיותו של הגאון המשיב. הגאון מקריא, כנראה, את תשובותיו לפני הסופר וקובע באופן זה את סגנונן וצר את צורתן. לכל אחד מגדולי הגאונים יש סגנון משלו, והעוסק בתשובות הגאונים צריך לשים לב ועין גם על סגנונן. מתוך עמידה על סגנונו של כל גאון אפשר לקבוע את אבהותן של כמה תשובות מסופקות או אנונימיות.

תשובות הגאונים נבדלות בסגנונן וצורתן מכל התשובות שנכתבו ע"י חכמי ישראל בתקופות הבאות. כתובות הן בתקיפות של שליטים, גוזרים ומפקדים ונתקבלו בכל מקום כדבר־מלך. מכתבי הגאונים וראשי הגולה לקהלות היו נקראים ביום השבת בכל בתי הכנסת כשכל הקהל עומד על רגליו. מקריא המכתב היה אחד מחשובי הקהל ויתר גדולי הקהל היו עומדים בשעת הקריאה מימינו ומשמאלו. תשובת הגאון שנתקבלה באחת הקהלות היו עושים ממנה העתקות ושולחים אותה אל יתר הקהלות. ופעמים היה הגאון עצמו מודיע לשואליו בעיר אחת, שעל כיוצא בזה נשאל מבני עיר אחרת, ולחכמי אותה עיר היה מצוה, שישלחו לשואלים העתקה מן התשובה ששלח להם.

התשובות היו מתחילות בדברי ברכה לחכמים השואלים וליתר בני קהלתם. עי' למשל ג“ל נו” “עמרם בר ששנא ר”מ דמתא מחסיא לכל רבנן ותלמידיהון ושאר אחינו בית ישראל הדרים במדינת ברצלונא, יקרים ונכבדים ואהובים לפנינו, שלומם ירבה לעד ויגדל. קבלו שלום ממני וממר צמח דיינא דבבא ומן רישי כלי, ומכל חכמים הסמוכים שהם במקום סנהדרי גדולה, ומן בני קיומי (סיומי) שהם במקום סנהדרי קטנה, ומשאר חכמים ותנאים ות“ה שבישיבה כלה, שתמיד בשלומכם אנו שואלים ומבקשים רחמים עליכם שירחם עליכם המקום ברחמיו הרבים. השאלות ששאלתם לפנינו צוינו וקראו אותם לפנינו כשיושבים לפנינו אב”ד ואלופים וחכמים וכל תלמידים, והתבוננו בהם ועמדנו על מה שכתוב בהם וכך הראונו מן השמים…", וכשגמר הגאון להשיב על כל השאלות היה שוב מסיים בדברי ברכה לשואלים⁹ ומציין את החודש והשנה שבה נכתבו.

כל תשובה מתחילה על הרוב "‘וששאלתם’ או (“ודכתיב”), והגאון מעתיק את דברי השואלים מלה במלה או מוסר תמציתם, ואחר זה הוא מתחיל את דברי תשובתו באחד מן הבטויים האלה: כך הראונו מן השמים; כך שנו חכמים; כך הוא הדין. בהוראות הלכה למעשה, וביחוד כעניני תפילה, מנהגי שתי הישיבות ועל מנהגי הראשונים המגיעים עד לימי הסבוראים והאמוראים וכן גם על מנהגי בית רבינו שבבבל וכמה מן התשובות מסתיימות: וכך מנהג שתי ישיבות. ויש שהן מתחילות בבטוי זה. כמה פעמים מסיימים הגאונים את תשובותיהם בבטויים הנותנים תוקף לדבריהם: וכך הלכה; ואין לזוז ממנה; ואין לשנות; ואין לשנות פתגם; ודיוטר לא תעבדון¹⁰, והגאון התקיף רב אהרן סרג’אדו כותב בסופה של אחת מתשובותיו: “הלכך יקבצו הזקנים ויקראו התשובה… ויעשו כפי שפירשנו, ואם יסתפק להם דבר ישלחו לפנינו כתב למען נצוום (צ"ל: נצווה) להשיבם כדת וכהלכה, וילכו בדרכי היושר ובארח סלולה ואין לנטות ממנו לא לימין ולא לשמאל”¹¹.

אף בתשובת הגאונים עצמם נכרת התפתחות ארוכה. הבדלים רבים ישנם בין תשובות הגאונים הראשונים ובין אלו של האחרונים. תשובות הגאונים הראשונים הן על הרוב קצרות. ממעטים הם במשא ומתן הלכי, מסתפקים הם בתשובה רק על אותו הדבר שנשאלו, ואילו הגאונים שחיו באמצעיתה של תקופת הגאונים משתדלים כמה פעמים לברר את השאלה מכל צדדיה ולהשיב אף על הפרטים שלא נשאלו עליהם. רב שר שלום גאון, שנשאל על דבר אחד בהלכות יין נסך, כותב לשואליו: “כולן מסובכות זו בזו ומאפילות ביותר. ואם היה רצון והייתם לפנינו היה אפשר לפרשם יפה יפה ולבררן… מפני שכשתלמיד יושב לפני רבו וישא ויתן בדבר הלכה יודע רבו לאיזה צד לבו נוטה ומה מתעלם ממנו ומה מתברר לו ומה מתעקש עליו, ופושט לו עד שמאיר עיניו ומראה לו פנים בהלכה, אבל בכתב כמה אפשר לו, אלא מקצת צוינו וכתבו לכם כללות של יין נסך”¹². יש תשובות שהן ספרים שלמים, כגון סדור רב עמרם, אגרת רש“ג. יש תשובות המכילות פירוש כמעט על מסכת שלמה¹³. וחבילות תשובות שנשלחו ע”י הגאונים בבת אחת למקום אחד מכילות לרוב עשרות סימנים, והן כקובץ שלם. ואף נושאי התשובות מתרחבים. הגאונים הראשונים נשאלו שאלות של הלכה למעשה ופירושי מלים בתלמוד, ואילו האחרונים נשאלים גם בענינים של אמונות ודעות, חקירת תולדותיה של התורה שבע“פ, באורי אגדות תמוהות, באורי מקראות ודברים שיש בהם ענין לחוקרי התנ”ך. הגיעה אלינו רשימה של שאלות המטפלות בסתירות הכרונולוגיות שבכתבי הקודש, או שאלה כגון זו: באיזה דרך הולך התלמוד במנין השנים לעמידת הבית הראשון¹⁴. שאלות אלו מראות על הרחבת האופק של השואלים. כמה מן השאלות האלו נתעוררו ע"י הפולמוס הבלתי פוסק עם הקראים.

על הרוב היו הגאונים משאירים מתשובותיהם העתקה בארכיונים של הישיבה. רב צמח בן פלטוי כותב לשואליו: “שאלה זו כבר שאלתם אותה בימי גאון אבא מארי ז”ל וכך צוה וכתבו לכם“, והוא מעתיק להם מלה במלה את תשובת אביו. רב האיי כותב: “כבר נשאלנו ממצרים שאלות הללו, וכן צוינו וכתבו את התשובה בלשון הזה”¹⁵ העתקות אלו נשמרו בישיבה לדורות וגאונים מאוחרים מביאים לפעמים בדבריהם את תשובת הגאונים שקדמו להם. אולם ממקומות אחרים נלמד שלא תמיד השאירו המשיבים העתקה מתשובותיהם. רב האיי כותב במקום אחד: “אין אנו זוכרים עכשו מה שכתבנו ולא מה שכתב גאון אבינו ז”ל, אבל אנו אומרים מה שנראה לנו”¹⁶. יש לחשוב שכך עשו בשעת הדחק, כשהשליח שעל ידו הגיעו השאלות אץ לדרכו, או שבאה לידיהם הזדמנות בלתי צפויה למהר במשלוח התשובות. כן לא השאירו העתקה מתשובות על שאלות פשוטות ביותר, או פירושי סוגיות שאין לפקפק בהם ולפרשם בדרך אחרת¹⁷.

תשובות הגאונים שנתקבלו נשמרו שמירה מעולה ונאספו לקובצים שלמים, ומהן הורו בני הדורות הבאים הלכה למעשה¹⁸, הקובצים העתיקים ביותר מתשובות הגאונים נסדרו בסוף המאה הי' או במאה הי“א. בסדור קובצים כאלו הלכו המסדרים בשתי דרכים: יש שסדרו את התשובות לפי הגאונים ששלחו את תשובות: תשובות רב עמרם לחוד ותשובות רב נטרונאי לחוד. בדרך זו סודרו, למשל, התשובות אשר בקובץ “חמדה גנוזה”. ויש שסדרו את התשובות לפי ענינן: התשובות הנוגעות להל' גיטין לחוד ולהל' קדושין לחוד, וכן לעניני אבלות, שבועה, פקדון, שותפות. בדרך זו סודר הקובץ “שערי צדק”. רוב המעתיקים והמסדרים שמו את לבם רק אל הצד ההלכי שבתשובות, אל התועלת שאפשר להפיק מהן בהוראה, ולכן הרשו לעצמם לקצרן ולהעתיק רק את תמציתן. כך עשו לחלק גדול מן התשובות. האשמת מעתיקים אלה, שחושם ההיסטורי לא היה מפותח ביותר, נשמטו מן התשובות שמותיהם של החכמים השואלים ומקומות מושבותיהם, וברוב הפעמים גם שמות המשיבים. הם לא חשבו לנחוץ להעתיק את פרטי השנים, שבהן נכתבו התשובות, שהרי אין בזה “נפקא מינה” לדינא, ועל ידי כל אלה אבדו התשובות את רוב ערכן ההיסטורי. נזק רב לחקירה ההיסטורית יצא גם מזה שהגאונים נהגו על הרוב להסתיר את שמותיהם האמיתיים של בעלי הדין ולכנותם בשמות בדויים: ראובן ושמעון וכו', שמות שהתאזרחו בכל ספרות הפוסקים והתשובות. רק שמות הערים נהגו לציין בשמות צפורי וטבריה וכיו”ב¹⁹. רק תשובות מעטות ניצלו משינויים כאלה, ולהן פנים אחרות לגמרי. אחרי כל זה משמשות תשובות הגאונים מקור ראשי לחקירת אותה תקופה.

מתשובות הגאונים הגיע אלינו רק חלק קטן. בארבע מאות שנה שלחו הגאונים רבבות תשובות ולידינו הגיעו רק אלפים. הן נאבדו עם חורבן הקהלות שאליהן נשלחו. זה היה גורל התשובות שנשלחו, למשל, לאפריקה הצפונית. רק חלק מהן ניצל ע“י ההעתקות שנמצאו בגניזה הקהירית וחלק אחר עי”ז שנכנס לתוך ספריהם של חכמי ספרד, שגם הם לא כולם הגיעו אלינו. ר' יהודה ברצלוני הכניס לתוך ספריו אלפים אחדים של תשובות הגאונים, אבל מספריו הגיעו לידינו רק פרגמנטים.

אסיפת תשובת הגאונים לקובצים    🔗

את התשובות התחילו לסדר בקובצים מיוחדים עוד בזמן קדום, לכל המאוחר בימי רב האיי. ערכן של תשובת הגאונים גדל יותר ויותר בעיני השואלים הפונים לרב האיי מביאים כבר בשאלותיהם לעתים קרובות את תשובות הגאונים שקדמו לו²⁰. הדיינים התחילו שוקדים על תשובת הגאונים יותר מאשר על התלמוד. ראה שו“ת ר' יוסף ן' מיגאש סי' קי”ד:

“מה יאמר אדוננו באיש שלא קרא מעולם הלכה עם רב, ואינו יודע דרך הלכה ולא פירושה ולא קריאתה אלא שהוא ראה הרבה מתשובות הגאונים ז”ל וספרי הדינים ולא נעלם מאדוננו שהתשובות אינן עומדות על מצב אחד. בפרט הישנות, מהן שנכנס בהן ההפסד מצד המעתיקים אותן ועם זה יחסו קצת תשובותיהם לזולת בעליהן, גם הרבה מן הגאונים הורו בתשובותיהם על שאלה אחת ואח"כ חזרו בהם מאותה הוראה או השיגו אותם אחרים בכך, ואם איש שעקר ידיעתו בתשובות אלו ואינו מבין הצדק מהם המבלתי צדק אם יוכל להורות…

תשובה. דע, שהאיש הזה ראוי יותר להתיר לו להורות מאנשים רבים קבעו עצמם להוראה בזמנינו זה ורובם אין בהם אפילו אחד משני דברים אלו, רצוני לומר הבנת ההלכה והעמידה על דעת הגאונים ז“ל… ומי שמורה מתשובת הגאונים וסומך עליהן ואע”פ שאינו יכול להבין בתלמוד הוא יותר הגון ומשובח מאותו שחושב שהוא יודע בתלמוד וסומך על עצמו…".

הקובץ הראשון מתשובת הגאונים נתחבר לפי“ד גינצברג בקירואן. אין זו אלא השערה, הנשענת בעיקר ע”ז שחכמי עיר זו עמדו בחליפת שו“ת תמידים וקבועה עם שתי הישיבות, ומפני שבשאלותיהם הם מזכירים לעתים קרובות את תשובות הגאונים הקדמונים. ידועה דעתו של שי”ר, שקובץ תג“ק (ברלין תר"ו) נסדר ע”י ר' יוסף טוב עלם, שהיה בן זמנו של רב האיי, ואולם אף שזוהי רק השערה הנסמכת רק ע“ז שציטאטה אחת שהובאה ע”י התוספות מתוך “תשובות הגאונים שכתב ר”י טוב עלם" נמצאת בתשובה סי' מו מקובץ זה (תשובה זו ישנה גם בחמדה גנוזה), אך בעצם הדבר צדק, שר“י טוב עלם העתיק וסדר תשובות הגאונים. אף לפני רי”ץ גיא תור“י ברצלוני היו כבר קובצי תשובות מסודרים. רב נתן אב הישיבה כותב בהקדמתו: “וקבל על עצמו לאסוף אותם ולסדרם ר' יצחק החזן הגדול אלוסאני”. הוא מזכירו גם בשם “ר' יצחק צאחב תשובות אלגאונים”. מענין הדבר שלא הגיע לידינו אף קובץ אחד של תשובות הגאונים שנסדר בבבל, בישיבות עצמן. ראיה לדבר: בכל קובץ וקובץ אנו מוצאים תשובות מועטות גם מחכמי אירופה, מאלה שהיו בסופה של תקופת הגאונים או בחמשים השנים הראשונות שאחריה, כגון רב קלונימוס ורב משולם בנו, רב משה השבוי ובנו רב חנוך, ר”י בן אביתור הספרדי, רב נסים, הרי“ף, ובקובצים אחדים נכנסו גם תשובות ממאוחרים הרבה יותר, כגון הרמב”ן, רבנו תם, ר' אשר מלוניל ובני זמנם.

הקובצים הנדפסים של תשובות הגאונים    🔗

רוב הקובצים ראו אור בעשרות השנים האחרונות. חלק מהם מכיל את התשובות שנתגלו בגניזה הקהירית.

1. הקובץ הראשון הופיע בקושטא רע“ו (1516) בשם “הלכות פסוקות מן הגאונים " וחזר ונדפס ע”י ר”י מילר בקראקא תרנ"ג.

2. השני הופיע בקושטא של“ה בשם “שאלות ותשובות מהגאונים “ובו ארבע מאות תשובות, אבל כולן קטועות ומקוצרות, אין בו אף עשר תשובות שתהיינה באותו מצב כמו שיצאו מידי הגאונים. עוד יותר מזה: כיון שהמו”ל רצה לתת לפני הקוראים 400 תשובות ולא מצא, וכדי להשלים את המספר לקח חמשים דינים מן השו”ע, שלא נתפשט עוד הרבה באותו זמן, והפך אותן לתשובות. אלה הם חמשים הסימנים האחרונים של הספר. קובץ קטן זה נדפס אח”כ גם בפראג ש“נ, ובמנטובה שה”ז, ובזמנינו בווילא תרמ"ד, אלא שמאימת הצנזורה נשמטו בהוצאה זו כמה סימנים.

3. הקובץ השלישי בשם “שערי צדק” נדפס בשאלוניקי תקנ"ב, והוא אחד הקובצים החשובים ביותר, בו 533 תשובות. הקובצים הבאים, לפי הסדר הכרונולוגי, הם:

4. “שערי תשובה”, שאלוניקי תקס“ב, לייפציג תרי”ט, וחלק ממנו עם פירוש מרי“מ חזן בשם “איי הים” ליוורנו תרכ”ט.

5. “תשובות גאונים קדמונים” בהוצ' ר“ד קאסיל, עם הקדמה חשובה משי”ר ברלין תר"ח.

6. “חמדה גנוזה”, ירושלים תרכ"ג.

7. תשובות הגאונים, ליק תרכ“ד, ע”י ר“י מוסאפיה, הגהות והערות מר”ש בובר ושחז"ה.

8. תשובות הגאונים, ווין תרל“א, ע”י רנ“ג קורוניל ע”פ כת"י חברון. קובץ קטן. קטעים מס' המעשים מצד אחד ותשובות מאוחרות.

9. תורתן של ראשונים (או “בית נכות ההלכות”), ב' חוברות, פפד“מ תרמ”ב, משובש מאד.

10. תשובות הגאונים הוצ' הרכבי, ע“י מקיצי נרדמים, ברלין תרמ”ז. הקובץ החשוב ביותר מכל קובצי תשובות הגאונים. רוב התשובות שבו הן שלימות כפי שיצאו מידי הגאונים. נשמר בהן גם הכתיב המקורי, וכן גם שמות השואלים, עם הברכות שבראש התשובות ובסופן. הרכבי משער, שמעתיק כתה“י העתיק את התשובות “מגופי הקונטרסים שנשארו בישיבות בבל למשמרת”. כמעט כל התשובות שבו מרש”ג ורה"ג, שנשלחו לקהלות אפריקה הצפונית. חוץ מזה יש בו כמאה ושבעים תשובות להריף.

11. “תשובות גאוני מזרח ומערב”, ע“י ר”י מילר, ברלין תרמ“ח. בהן תשובות הגאונים, ותשובות לרב משה בן חנוך ורב חנוך בנו, לר”י בן אביתור ולרב משלם ב"ר קלונימוס.

12. קהלת שלמה, ע“י וורטהימר, ירושלים תרנ”ט. מקור תשובות אלו מן הגניזה.

13. גאוניקה, ר“ל גינצברג, ניו־יורק תרס”ט, תשובות הגאונים מן הגניזה.

14. תג“א א, מדעי היהדות ב, ירושלים תרפ”ז.

15. תג“א ב, ירושלים תרפ”ט.

16. גנזי שכטר ב, ר“ל גינצברג, ניו־יורק תר”ץ.

17. אוצר החיים, דעווא תרפ"ל, מרמורשטיין.

18. מספרות הגאונים, ירושלים תרצ"ג.

19. תג“א ג, ירושלים תש”ב.

חוץ מזה נדפסו תשובות רבות בעתונות המדעית ובקובצים מדעיים שונים כגון גנזי קדם ועוד. רבות מאד מפוזרות בספרי הראשונים: ריצ“ג, ר”י ברצלוני, עיטור, פרדס, או"ז, מרדכי, ואחרים.

חשיבות מרובה ביותר למפעל הכינוס המונומנטלי לתורתם של הגאונים שנעשה ע“י ד”ר בנימין מנשה לוין בספרו אוצר הגאונים. בספר זה הוא מכנס את כל תשובות הגאונים מכל מקומות פזוריהן ומסדרן בסדר התלמוד דף אחרי דף. באופן זה משמש הספר מעין פירוש, פירוש גאוני בבל לתלמוד הבבלי. חבל מאד שלא הספיק האיש לסיים את מפעלו ונסתלק באמצע הדפסת כרך י"ג על מסכת בבא מציעא ועד היום לא השלם פעלו.