חֵלֶק רִאשׁוֹן    🔗

פֶּרֶק רִאשׁוֹן: חֲגִיגָה בָּאַרְמוֹן הֶחָדָשׁ    🔗

“הוֹד מַלְכוּתוֹ, הִנֵּה מִבְרָק חָדָשׁ”.

“וּמֵאַיִן בָּא?”

“מִטּוֹמְסְק”.

“וּמֵהָלְאָה לְעִיר זוֹ נִפְסַק הַקַּו הַטֵּלֶגְרָפִי?”

“הוּא מְנֻתָּק מִיּוֹם אֶתְמוֹל”.

“אֲדוֹנִי הַגֵּנֵרַל, הָרֵץ מִשָּׁעָה לְשָׁעָה מִבְרָק לְטוֹמְסְק וְהוֹדִיעֵנִי כָּל חֲדָשָׁה”.

"כִּדְבָרֶיךָ כֵּן אֶעֱשֶׂה, הוֹד מַלְכוּתוֹ ", הֵשִׁיב הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב.

שִׂיחָה זוֹ חָלָה בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁהַחֲגִיגָה שֶׁנֶּעֶרְכָה בָּאַרְמוֹן הֶחָדָשׁ הָיְתָה בְּעֶצֶם תִּפְאַרְתָּהּ.

בִּמְרוּצַת נֶשֶׁף־הַחֵשֶׁק הַזֶּה לֹא פָּסְקָה מַקְהֵלַת הַנַּגָּנִים שֶׁל הַגְּדוּד הַפְּרֵיאוֹבְרָזֶ’נְסְקִי וְהַפַּבְלוֹבְסְקִי לְנַגֵּן אֶת הַפּוֹלְקוֹת, הַמָּז’ּוּרְקוֹת, הַנִּגּוּנִים הַשּׁוֹטְלַנְדִּיִּים וְהַוַּלְסִים שֶׁלָּהּ, שֶׁבֵּרְרָה מִתּוֹךְ הַמֻּבְחָרִים שֶׁבְּמַעֲרֶכֶת נִגּוּנֵי הַמְּחוֹלוֹת שֶׁלָּהּ. זוּגוֹת הָרוֹקְדִים וְהָרוֹקְדוֹת הִתְרַבּוּ וְהָלְכוּ לְאֵין קֵץ וְעָבְרוּ בְּטִיסָה דֶרֶךְ הָאוּלַמִּים הַנֶּהְדָּרִים שֶׁל הָאַרְמוֹן הַזֶּה הַמִּתְנַשֵּׂא בְּמֶרְחָק שֶׁל פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִ“בֵּית הָאֲבָנִים הַיָּשָׁן”, שֶׁשָּׁם הִתְרַגְּשׁוּ לְשֶׁעָבַר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מְאֹרָעוֹת אֲיֻמִּים, וְשֶׁהַלַּיְלָה לֹא נִשְׁמְעָה בּוֹ אֶלָּא בַּת־קוֹל נִגּוּנֵי הַקַּדְרִילוֹת.

הַשַּׂר הַמְּמֻנֶּה עַל פְּקִידֵי הֶחָצֵר מָצָא לוֹ עֵזֶר וְסִיּוּעַ מְרֻבֶּה בְּמִלּוּי תַּפְקִידָיו דַּקֵּי הַנִּמּוּס. הַנְּסִיכִים הַגְּדוֹלִים וְשָׁלִישֵׁיהֶם, הַשָּׂרִים־הַחֶדְרָנִים הַמְּשַׁמְשִׁים בָּאַרְמוֹן, קְצִינֵי הַצָּבָא שֶׁבָּאַרְמוֹן הָיוּ הַמְנַצְּחִים עַל סִדּוּר הַמְּחוֹלוֹת. הַנְּסִיכוֹת־הַגְּדוֹלוֹת, הָעֲדוּיוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמָרְגָּלִיּוֹת, וְהַגְּבִירוֹת הַחַצְרָנִיּוֹת הַמְּקֻשָּׁטוֹת בְּמַלְבּוּשֵׁי חַג, הָיוּ לְמוֹפֵת לִנְשֵׁי הַפְּקִידִים הַגְּבוֹהִים, פְּקִידֵי הַצָּבָא וְהַשִּׁלְטוֹן הָאֶזְרָחִי שֶׁבָּעִיר הָעַתִּיקָה הַ“בְּנוּיָה אֲבָנִים לְבָנוֹת”. כְּשֶׁנִּשְׁמַע קוֹל הָאוֹת לִמְחוֹל הַפּוֹלוֹנֵזָה, כְּשֶׁהַקְּרוּאִים לְכָל דַּרְגוֹת מִשְׂרוֹתֵיהֶם בָּאוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּתַּהֲלוּכָה הַשְּׁקוּלָה וְהַקְּצוּבָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר בַּחֲגִיגוֹת שֶׁמִּמִּין זֶה הֲרֵיהִי מַגַּעַת לִידֵי חֲשִׁיבוּת שֶׁל מָחוֹל לְאֻמִּי, נִצְטַרְפָה הָעִרְבּוּבְיָה שֶׁל הַשְּׂמָלוֹת הָאֲרֻכּוֹת, הַמְּקֻשָּׁטוֹת בְּסַלְסָלוֹת, וְשֶׁל בִּגְדֵי הַשְּׂרָד, הַמִּתְנוֹסְסִים בְּתַּכְשִׁיטֵי אוֹתוֹת־הַכָּבוֹד הַמְרֻבִּים, לְמַחֲזֶה נֶהְדָּר מֵאֵין כָּמוֹהוּ, אֲשֶׁר מְאַת מְנוֹרוֹת הַקָּנִים יָצְקָה עָלָיו יָם אוֹר וָזֹהַר, שֶׁהֻכְפַּל פִּי שִׁבְעָה עַל יְדֵי הַמַּרְאוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבָּאוּלָמִים.

הַמַּחֲזֶה הַנִּפְלָא הַזֶּה הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַכּוֹת בְּסַנְוֵרִים וְאֵין לְתָאֲרוֹ בְּמִלִּים.

וְעַל כָּל זֶה הָיָה הָאוּלָם הַגָּדוֹל, הַמֻּבְחָר מִכָּל הָאוּלָמִים שֶׁבָּאַרְמוֹן הֶחָדָשׁ, מְשַׁמֵּשׁ מִסְגֶּרֶת נָאָה לְתַהֲלוּכָה זוֹ שֶׁל גְּבָרִים וְנָשִׁים רַבֵּי־הַמַּעֲלָה הָעֲדוּיִים בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר. תִּקְרָתוֹ הַמְפֹאָרָה עִם קִשּוּטֵי זְהָבָהּ, שֶׁיַּד הַזְּמָן כְּבָר הִכְהֲתָה מַשֶּׁהוּ אֶת זָהֳרָם, הָיְתָה כְּמוֹ זְרוּעָה כּוֹכָבִים מַזְהִירִים. רִקְמוֹת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף שֶׁל הַוִּילָאוֹת וְשֶׁל יְרִיעוֹת הַפְּתָחִים הַמְקֻפְלָלָים קְפָלִים נֶהְדָּרִים הִתְנוֹסְסוּ בִּצְבָעִים חַמִּים, אֲשֶׁר בִּקְצוֹת שׁוּלָיו שֶׁל הָאָרִיג הַיָּקָר הָיָה זָהֳרָם מַבְהִיק בְּיוֹתֵר.

בְּעַד זְגוּגִיּוֹת הַחַלּוֹנוֹת, שֶׁהָיוּ מְעֻגָּלִים מַעֲשֵׂה קֶשֶׁת, פָּרַץ נֹגַהּ הָאוּלָמִים הַחוּצָה כְּשֶׁבְּרַק זָהֳרוֹ קָלוּשׁ מְעַט, כְּעֵין בַּת־הַזִּיו שֶׁל בְּעֵרָה, וּבָלַט בְּעֹז מִתּוֹךְ מַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה, שֶׁעָטְפוּ זֶה כַּמָּה שָׁעוֹת אֶת הָאַרְמוֹן הַמַּבְהִיק הַזֶּה. הַנִּגּוּד הַזֶּה שֶׁבֵּין הָאוֹר לַחֹשֶׁךְ מָשַׁךְ אֵלָיו אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁל אוֹתָם הַקְּרוּאִים שֶׁלֹא לָקְחוּ חֵלֶק בַּמְּחוֹלוֹת. בְּעָמְדָם אֵצֶל מִפְתְּחֵי הַחַלּוֹנוֹת יָכְלוּ לָשִׂים לִבָּם לְכַמָּה צְרִיחֵי־פַּעֲמוֹנִים שֶׁבִּצְבְּצוּ מִתּוֹךְ הָאֹפֶל וְשֶׁצְּלָלִיּוֹתֵיהֶם הָעֲנָקִיוֹת הִסְתַּמְּנוּ וְהִשְׂתָּרְעוּ פֹּה וָשָׁם. מֵעַל הַמַּעֲקוֹת הָעֲדוּיִים פִּתּוּחֵי פְּסָלִים רָאוּ אֶת אַנְשֵׁי צְבָא הַמִּשְׁמָר הַמְרֻבִּים, עוֹבְרִים הָלוֹךְ וָשׁוֹב בִּדְמָמָה, כְּשֶׁרוֹבֵיהֶם מוּטָלִים עַל כִּתְפֵיהֶם וְחֻדֵּי קוֹבְעֵיהֶם מַבְהִיקִים פַּעַם בְּפַעַם מִנֹּגַהּ הָאוֹרָה הַשּׁוֹפַעַת מִתּוֹךְ הַבָּיִת, וּכְמוֹ כֵן הִגִּיעַ לְאָזְנֵיהֶם קוֹל מִצְעֲדֵי הַזְּקִיפִים הַמְהַלְכִים עַל אַבְנֵי הַמַּרְצֶפֶת, וַאֲשֶׁר פְּסִיעוֹתֵיהֶם הָיוּ קְצוּבוֹת וּמְדוּדוֹת מִפַּעֲמֵי הַמְרַקְּדִים עַל רִצְפַּת הָאוּלָמִים. פַּעַם בְּפַעַם נִשְׁמַע קוֹל הַצּוֹפִים הָעוֹבֵר מִמִּשְׁמָר לְמִשְׁמָר, וּפְעָמִים שֶׁתְּקִיעַת חֲצוֹצְרָה הִתְעָרְבָה בְּתוֹךְ מַנְגִּינַת הַמַּקְהֵלָה וְנִצְטָרְפָה עִמָּהּ לְהַרְמוֹנְיָה אֶחָת.

מִשָּׁם וָהָלְאָה לְמַטָּה נִרְאֶה גּוּשִׁים חֲשֻׁכִּים, שֶׁנִּצְטַיְּרוּ לָאוֹר הַמַּבְהִיק הַבּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל הָאַרְמוֹן־הֶחָדָשׁ. אֵלֶּה הָיוּ סְפִינוֹת, שֶׁעָבְרוּ עַל פְּנֵי נָהָר, אֲשֶׁר מֵימָיו הַמְצֻפִּים אֲגֻדּוֹת אוֹרוֹת, שֶׁהֵטִילוּ עֲלֵיהֶם כַּמָּה פַּנָּסִים, לִקְקוּ אֶת רַגְלֵי הָרָמוֹת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן הִתְנַשֵּׂא הָאַרְמוֹן.

הַנֶּפֶשׁ הָרָאשִׁית בְּנֶשֶׁף־רִקּוּדִים זֶה, הָאִישׁ אֲשֶׁר עָרַךְ אֶת הַמִּשְׁתֶּה הַזֶּה וַאֲשֶׁר הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב דִָבֵּר אֵלָיו בְּלָשׁוֹן שֶׁמְדַבְּרִים בָּהּ אֶל מֶלֶךְ וְשַׁלִּיט, הָיָה לָבוּשׁ תִּלְבֹּשֶׁת פְּשׁוּטָה שֶׁל קָצִין פָּרָשִׁים מֵחֵיל הַמִּשְׁמָר. הוּא הָיָה לָבוּשׁ כָּךְ שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ עֲנָוָה מְעֻשָּׂה, אֶלָּא מִתּוֹךְ מִנְהָגוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁנַּפְשׁוֹ בָּחֲלָה בַּתִּפְאֶרֶת הַחִיצוֹנִית. תִּלְבָּשְׁתּוֹ הָיְתָה פְּחוּתָה מִן הַמַּחֲלָצוֹת הַנֶּהְדָּרוֹת שֶׁל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, וְכָךְ הָיָה נוֹהֵג לְהוֹפִיעַ לְעֵינֶי הַבְּרִיּוֹת אֲפִלּוּ בְּשָּׁעָה שֶׁהָיָה נִמְצָא בְּתוֹךְ בְּנֵי לִוְיָתוֹ הַגְּרוּזִינִים, הַקּוֹזָקִּים וְהַלֶּסְגִּינִים, אֵלֶּה הַפָּרָשִׁים הַמֻּבְהָקִים שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ, שֶׁהִתְהַדְּרוּ בַּתִּלְבֹּשֶׁת הַקַּוְקָזִית שֶׁלָּהֶם.

אָדָם רָם־הַקּוֹמָה זֶה, שֶׁפָּנָיו הָיוּ מַסְבִּירוֹת וּמַרְאֵהוּ שֶׁלוֹ וְרַק אֶת מִצְחוֹ הֵעִיבָה לִפְעָמִים קַדְרוּת שֶׁל דְּאָגָה, עָבַר מִקְּבוּצָה לִקְבוּצָה וְלֹא דִבֵּר אֶלָּא מְעַט, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הִטָּה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לֹא לַשִּׂיחוֹת הָעַלִּיזוֹת שֶׁל הַצְּעִירוֹת שֶׁבֵּין הַקְּרוּאִים וְלֹא לַדְּבָרִים רַבֵּי־הָעִנְיָן, שֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו הַשָּׂרִים הַגְּבוֹהִים אוֹ חַבְרֵי הַסֶּגֶל הַדִּיפְּלוֹמָטִי, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְשִׁים לְפָנָיו בָּאֵי־כֹּחַ הַמְּדִינוֹת הָרָאשִׁיּוֹת שֶׁבְּאֵרוֹפָּה. שְׁנַיִּם אוֹ שְׁלֹשָׁה מֵאַנְשֵׁי הַמְּדִינָה חַדֵּי־הָרְאוּת הַלָּלוּ – שֶׁהָיוּ מִטִּיבָם מֻמְחִים בְּהַכָּרַת הַפַּרְצוּף – מְדַמִּים הָיוּ שֶׁהֵם מַבְחִינִים בִּפְנֵי בַּעַל הַבָּיִת סִמָּנִים שֶׁל הִתְרַגְּזוּת נֶפֶשׁ, שֶׁסִּבָּתָהּ נֶעֶלְמָה מֵהֶם, אֶלָּא שֶׁאִישׁ מֵהֶם לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לְשָׁאֳלוֹ דָבָר בְּעִנְיָן זֶה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהַקָּצִין שֶׁל גְּדוּדֵי הַפָּרָשִׁים שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ לֹא נִתְכַּוֵּן בְּשׁוּם פָּנִים – וְדָבָר זֶה הָיָה לְמַעְלָה מִכָּל סָפֵק – לְהַשְׁבִּית אֶת שִׂמְחַת הַחֲגִיגָה עַל יְדֵי הַדְּאָגוֹת הַכְּמוּסוֹת עִמּוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה שַׁלִּיט, אֲשֶׁר כִּמְעַט עוֹלָם מָלֵא רָגִיל הָיָה לְהִשָּׁמַע לוֹ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד.

בֵּינָתַיִם הָיָה הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב מְצַפֶּה שֶׁהַקָּצִין, שֶׁהוּא מָסַר לוֹ אֶת הַמִּבְרָק מִטּוֹמְסְק, יִתֵּן לוֹ רְשׁוּת לָלֶכֶת, אֲבָל הַלָּז שָׁתַק. הוּא לָקַח אֶת הַמִּבְרָק וְקָרָא אוֹתוֹ וּמִצְחוֹ הִתְקַדֵּר בְּמִדָּה יְתֵרָה. שֶׁלֹא לִרְצוֹנוֹ תָּפְשָׂה יָדוֹ בְּנִצַּב חַרְבּוֹ וְאַחַר הֱרִימוֹ שׁוּב אֶל עֵינָיו וְכִסָּה בּוֹ לְרֶגַע אֶחָד אֶת עֵינָיו. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ בְּרַק שִׁפְעַת הָאוֹרוֹת שֶׁבָּאוּלָם מַכְהֶה אֶת מְאוֹר עֵינָיו, וְהוּא מְבַקֵּשׁ אַפְלוּלִית כְּדֵי שֶׁיֵּיטִיב לְהָצִיץ וּלְהִסְתַּכֵּל בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.

“וּבְכֵן”, פָּתַח וְאָמַר אֶל הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב לְאַחַר שֶׁהוֹלִיכוֹ אֶל הַשֶּׁקַע שֶׁל אַחַד הַחַלּוֹנוֹת, “אֵין לָנוּ מִיּוֹם אֶתְמוֹל שׁוּם קֶשֶׁר עִם אָחִי, הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל?”

" אֵין לָנוּ שׁוּם קֶשֶׁר, אֲדוֹנִי, וְיֵשׁ לַחֲשֹׁׁש שֶׁעוֹד מְעַט וְהַמִּבְרָקִים לֹא יוּכְלוּ לַעֲבֹר אֲפִלּוּ אֶת גְּבוּל סִבִּירְיָה".

“אֲבָל הֵן הַמַּחֲנוֹת שֶׁל חֶבֶל אֲמוּר וְשֶׁל יַקּוּטְסְק וּכְמוֹ כֵן אוֹתָם שֶׁל טְרַנְסְבַּיִקַלְיָה נִצְטַוּוּ לָלֶכֶת מִיָּד אֶל אִירְקוּטְסְק?”

“פְּקֻדָּה זוֹ נִמְסְרָה בַּמִּבְרָק הָאַחֲרוֹן שֶׁעָלָה בְּיָדֵנוּ לַהֲרִיצוֹ מֵעֵבֶר לַיְאוֹר בַּיְקַל”.

“וְעִם הַפְּלָכִים יֵנִיסֵיסְק, אוֹמְסְק סֵמִיפָּלָטִינְסְק וְטוֹבּוֹלְסְק עוֹמְדִים אָנוּ בְּקֶשֶׁר יָשָׁר מִיּוֹם הפלישה?”

“הן, אֲדוֹנִי, הַמִּבְרָקִים שֶׁלָנוּ מַגִּיעִים לְשָׁם וּבְטוּחִים אָנוּ שֶׁעַד שָׁעָה זוֹ עֲדַיִן לֹא עָבְרוּ הַתַּתָּרִים אֶת הָאִירְטִישׁ וְאֶת הָאוֹבּ.”

“וְעַל דְּבַר הַבּוֹגֵד אִיבַן אוֹגַרְיֶב טֶרֶם נִתְקַבְּלָה יְדִיעָה חֲדָשָׁה?”

"לֹא קִבַּלְנוּ שׁוּם יְדִיעָה עָלָיו ", הֵשִׁיב הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב. “מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הַלָּז עָבַר אֶת הַגְּבוּל וְאִם אֵין”.

“יִשָּׁלְחוּ נָא מִיָּד סִמָּנָיו אֶל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, אֶל פֶּרְם, אֶל יֶקָטֵרִינְבּוּרְג, אֶל קָסִימוֹב, אֶל אִישִׁים, אֶל אוֹמְסְק, אֶל אֵלַמְסְק, אֶל קוֹלִיבַן, אֶל טוֹמְסְק וְאֶל כָּל הַתַּחֲנוֹת הַטֵּלֶגְרָפִיּוֹת שֶׁעֲדַיִן אָנוּ עוֹמְדִים בְּקֶשֶׁר עִמָּהֶן!”

“פְּקֻדַּת הוֹד מַלְכוּתוֹ תְּבֻצַּע מִיָּד!” הֵשִׁיב הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב.

“וְכָל הָעִנְיָן הַזֶּה יִהְיֶה שָמוּר בְּסוֹד גָּמוּר!”

הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב עָשָׂה אוֹת שֶׁל הַסְכָּמָה מִתּוֹךְ חֶרְדַּת כָּבוֹד וְהִשְׁתַּחֲוָה וְנִפְטַר; מִתְּחִלָּה הִתְעָרֵב בֵּין הֶהָמוֹן וְאַחַר מִהֵר וְיָצָא מִן הַבָּיִת, וְאִישׁ לֹא הִרְגִּישׁ בְּהֵעָלְמוֹ.

הַקָּצִין עֲדַיִן עָמַד רְגָעִים מֻעָטִים עַל עָמְדוֹ שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת, וְאַחַר שָׁב וְנִטְפַּל אֶל חֲבוּרוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי צְבָא וּמְדִינָאִים, שֶׁעָמְדוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁבָּאוּלַמִּים, וְעַל פָּנָיו שָׁכְנָה שׁוּב אוֹתָהּ הַשַּׁלְוָה שֶׁנִסְתַּלְקָה מֵהֶם לְשָׁעָה קַלָּה.

אֶפֶס אוֹתוֹ הָעִנְיָן הֶחָמוּר שֶׁגָּרַם לַשִּׂיחָה הַחֲטוּפָה הַזֹּאת לֹא הָיָה כְּלָל דָּבָר שֶׁבְּסוֹד, כְּפִי שֶׁדִּמָּה הַקָּצִין שֶׁל גְּדוּד הַפָּרָשִׁים שׁוֹמְרֵי רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, וּכְפִי שֶׁסָּבוּר הָיָה הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב. אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁלֹּא הָיוּ מְדַבְּרִים בָּזֶה לֹא בְּגָלוּי וְאַף לֹא בְּצִנְעָה, לְפִי שֶׁהַלְּשׁוֹנוֹת לֹא הָיוּ מֻתָּרוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן נִמְצְאוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים רָמֵי מַעֲלָה, שֶׁהַמְּאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ מֵעֵבֶר לַגְּבוּל הָיוּ גְלוּיִים וִידוּעִים לָהֶם, אִם הַרְבֵּה וְאִם מְעַט. אֶפֶס הַמְּאֹרָעוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ יְדוּעִים לָהֶם אֶלָּא מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיוּ מְסַפְּרִים בָּהֶם אֲפִילוּ בְּחוּג צִירֵי הַמַּמְלָכוֹת הַנָּכְרִיּוֹת.

לְעֻמַּת זֶה נִמְצְאוּ בִּמְסִבָּה זוֹ שְׁנֵי אוֹרְחִים לְלֹא בִּגְדֵי שְּׂרָד וּלְלֹא אוֹתוֹת כָּבוֹד הַמְּזַכִּים אוֹתָם לִהיוֹת בֵּין הַקְּרוּאִים לַחֲגִיגָה זוֹ, וְהַלָּלוּ סָחוּ בְּעִנְיָן זֶה בְּלַחַשׁ, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם יְדִיעוֹת מְדֻיָּקוֹת כָּל צָרְכָּן בִּדְבַר הַנַּעֲשֶׂה.

כֵּיצַד וּבְאֵילוּ דְרָכִים נוֹדַע לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם פְּשׁוּטִים אֵלֶּה מַה שֶׁאֲנָשִׁים אֲחֵרִים וַאֲפִלּוּ רַבֵּי ־ הַמְּדִינָה כִּמְעַט שֶׁלֹא שִׁעֲרוּ וְלֹא הֶעֱלוּ עַל דַּעְתָּם? – אָכֵן חִידָה הִיא. אֶפְשָׁר שֶׁחוֹנְנוּ כִּשְׁרוּ הַנְּבוּאָה וְכֹחַ שֶׁל רְאִיַּת הַנּוֹלָד? אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְבָּרְכוּ בְּחוּשׁ נוֹסָף עַל חֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים, שֶׁנָתַן לָהֶם אֶת הַיְּכוֹלֶת לִהְיוֹת צוֹפִים וְרוֹאִים מֵעֵבֶר לגְּבוּל הָאֹפֶק, הַגּוֹבֵל אֶת חוּג הָרְאִיָּה שֶׁל שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת? כְּלוּם הָיָה לָהֶם חוּשׁ רֵיחַ מְיֻחָד, שֶׁבְּכֹחוֹ תָּרוּ וְקָלְטוּ חֲדָשׁוֹת צְפוּנוֹת וְנִסְתָּרוֹת? כְּלוּם הֶרְגֵּל זֶה שֶׁהֻרְגְּלוּ לְהִתְפַּרְנֵס מִידִיעַת הַחֲדָשׁוֹת וְעַל יְדֵי יְדִיעַת הַחֲדָשׁוֹת, שֶׁנַעֲשֶׂה לָהֶם לְטֶבַע שֵׁנִי, שִׁנָּה אֶת טִיבָם תַּכְלִית שִׁנּוּי? אָנוּ נוֹטִים לְהַאֲמִין בְּכָךְ.

שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, הָאֶחָד אַנְגְּלִי וְהַשֵּׁנִי צָרְפָתִי, הָיוּ גְּבוֹהֵי־קוֹמָה וְרָזִים – זֶה שָׁחוּם כְּאַנְשֵׁי הַדָּרוֹם אֲשֶׁר בִּפְרוֹבַנְס הַחַמָּה, וְזֶה צָהֹב כְּאַחַד הַגֶּ’נְטֶלְמֶנִים אֲשֶׁר בְּלַנְקָשִׁיר. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהָאַנְגְּלוֹ־נוֹרְמָנִי הַמָּתוּן וְקַר־הַמֶּזֶג, שֶׁהָיָה קַמְצָן בְּמִלִּים וּבִתְנוּעוֹת, אֵינוֹ מְדַבֵּר וְאֵינוֹ בָּא לִידֵי תְּנוּעָה אֶלָּא עַל יְדֵי קָפִיץ, הַפּוֹעֵל בּוֹ אֶת פְּעֻלָּתוֹ בְּהַפְסָקוֹת קְבוּעוֹת. וּכְנֶגְדּוֹ הָיָה הַגַּלּוֹ־רוֹמָנִי הַמָּהִיר וְהַתּוֹסֵס מְדַבֵּר בְּבַת־אַחַת בִּשְׂפָתָיו וּבְעֵינָיו וּבְיָדָיו וְהִבִּיעַ אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו בְּעֶשְׂרִים דְּרָכִים, תַּחַת אֲשֶׁר אִישׁ שִּׂיחוֹ לֹא הָיְתָה לוֹ אֶלָּא דֶרֶךְ אַחַת וּמִדָּה אַחַת, שֶׁהָיְתָה קְבוּעָה קְבִיעוּת מֻצָּקָה בְּמֹחוֹ.

הַהֶבְדֶּלִים הַגּוּפָנִיִּים הַלָּלוּ נִרְאוּ לָעַיִן עַל נְקַלָּה לְמִי שֶׁאֵינוֹ מְחוֹנָן חוּשׁ שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת יְתֵרָה; וְאוּלָם הַמֻּמְחֶה לְהַכָּרַת הַפַּרְצוּף, שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בִּשְׁנֵי בְּנֵי־הָאָדָם הַלָּלוּ מִקָּרוֹב הָיָה מַבְחִין יָפֶה אֶת הַהֶבְדֵּל הַפִיסִיּוֹלוֹגִי שֶׁבֵּינֵיהֶם בְּאָמְרוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁהַצָּרְפָתִי הוּא “כֻּלּוֹ עַיִן”, תַּחַת אֲשֶׁר הָאַנְגְּלִי הוּא " כֻּלּוֹ אֹזֶן ".

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר הָיָה כְּלִי־הָרְאִיָּה שֶׁל הָאֶחָד מְשֻׁכְלָל עַל יְדֵי הַשִּׁמּוּשׁ בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. הַהַרְגָּשָׁה אֲשֶׁר לְרֶשֶׁת הָעַיִן שֶׁלוֹ הָיְתָה מְהִירָה כְּאוֹתָהּ שֶׁל אוֹחֵז הָעֵינַיִם הַמַּכִּיר בִּקְלָף מִן הַקְּלָפִים בְּשָּׁעָה שֶׁטּוֹרְפִים אוֹתָם בִּמְהִירוּת אוֹ מַבְחִין בּוֹ עַל פִּי סִמָּן, שֶׁאֵינוֹ נִכָּר לְאָדָם אַחֵר. אִישׁ צָרְפָתִי זֶה הָיָה מְחוֹנָן אֵפוֹא בְּמִדָּה יְתֵרָה אוֹתוֹ הַכִּשְׁרוֹן, שֶׁקוֹרְאִים לוֹ " כֹּחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הָעָיִן".

וּכְנֶגֶד זֶה הָיָה הָאַנְגְּלִי עָרוּךְ וּמְתֻקָּן, כַּנִּרְאֶה, לִשְׁמֹעַ וּלְהַאֲזִין. כֵּיוָן שֶׁפָּגַע בִּכְלִי הַשְּׁמִיעָה שֶׁלּוֹ צְלִיל קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם, שׁוּב לֹא שָׁכַח אוֹתוֹ לְעוֹלָם, וּמִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים, מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה זוֹכְרוֹ וּמַכִּירוֹ בֵּין אַלְפֵי קוֹלוֹת אֲחֵרִים. אָמְנָם אָזְנָיו הָיוּ חֲסֵרוֹת אֶת הַיְכֹלֶת לְהִתְנוֹעֵעַ כְּאָזְנֵי בַּעֲלֵי הַחַיִּים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תְּנוּכֵי־שְׁמִיעָה גְדוֹלִים; אֲבָל מֵאַחַר שֶׁהַחֲכָמִים הוֹרוּ, שֶׁאֵין אָזְנֵי הָאָדָם חַסְרוֹת־תְּנוּעָה אֶלָּא “כִּמְעַט”, הֲרֵי זַכָּאִים אָנוּ לֵאמֹר, שֶׁאָזְנָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאַנְגְּלִי וַדַּאי הָיוּ מִזְדַּקְּפוֹת, יוֹרְדוֹת וּפוֹנוֹת לִצְדָדִים כְּדֵי לִקְלֹט אֶת הֲבָרוֹת הַקּוֹל בְּדֶרֶךְ שֶׁחוֹקֵר הַטֶּבַע לֹא הָיָה מַבְחִין בָּהּ.

וְכָאן מָקוֹם אִתָּנוּ לְהַגִּיד, כִּי שִׁכְלוּל זֶה שֶׁל חוּשׁ הָרְאִיָּה וְהַשְּׁמִיעָה, שֶׁהִצְטַיְּנוּ בּוֹ שְׁנֵי בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ, הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם יָפֶה לְצֹרֶךְ אֻמָּנוּתָם, כִּי הָאַנְגְּלִי הָיָה כַּתָּב שֶׁל כְּתָב־הָעֵת “Daily Telegraph”, והַצָּרְפָתִי הָיָה כַּתָּב שֶׁל… הוּא לֹא הִגִּיד אֶת שֵׁם כְּתָב־הָעֵת אוֹ כְּתָבֵי־הָעִתִּים, שֶׁשִּׁמֵּשׁ לָהֶם כַּתָּב, וּכְשֶׁשְּׁאֵלוּהוּ עַל כָּךְ, הָיָה מֵשִׁיב בְּלָצוֹן, שֶׁהוּא מַחֲלִיף, אִגְּרוֹת עִם “הַדּוֹדָנִית שֶׁלּוֹ מַדְלֵין”. לְפִי עֶצֶם טִבְעוֹ הָיָה אוֹתוֹ הַצָּרְפָתִי אָדָם פִּקֵּחַ וְנָבוֹן בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי שֶׁמִּנְהָגוֹ הָיָה מִנְהָג שֶׁל קַלּוּת. הוּא הָיָה סָח וּמְפַטְפֵּט בְּאֵין מַעֲצוֹר, אוּלַי כְּדֵי לְהַעְלִים הַעֲלָמָה יְתֵרָה אֶת חֶפְצוֹ לְהוֹצִיא מִלִּים מִפִּי אֲחֵרִים, אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא גִלָּה מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ. דַּבְּרָנוּתוֹ הַנִּפְרָזָה הִיא הִיא שֶׁשִּׁמְּשָׁה לוֹ תַּחְבּוּלָה לַחֲשׁוֹת, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר סוֹד וְעוֹצֵר בִּלְשׁוֹנוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ הַכַּתָּב שֶׁל הַ“דֵּילִי־טֶלֶגְרָף”.

שְׁנֵי אֵלֶּה זָכוּ לִהְיוֹת מִן הַמֻּזְמָנִים לַחֲגִיגָה זוֹ, שֶׁנֶּעֶרְכָה בַּלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר בְּיוּלִי, בְּתוֹר עִתּוֹנָאִים וְסוֹפְרִים וּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ מַטְעַמִּים לְקוֹרְאֵיהֶם לַהֲנָאָתָם וּלְתַעֲנוּגָם.

דָבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ הָיוּ מְחַבְּבִים אֶת מִשְׁלַחְתָּם בָּעוֹלָם חִבָּה יְתֵרָה, שֶׁהָיוּ רָצִים כְּכַלְבֵי צַיִד בְּעִקְּבוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁאֵינָן צְפוּיוֹת בְּיוֹתֵר, שֶׁשׁוּם דָּבָר לֹא הִפְחִידָם וְלֹא עִכֵּב בְּיָדָם מִלְּהַגִּיעַ אֶל מַטְרָתָם, שֶׁהָיוּ מְצֻיָּנִים בְּקֹר־רוּחַ וּבְאֹמֶץ־לֵב לַאֲמִתּוֹ, הַמְיֻחָדִים לְבַעֲלֵי אֻמָּנוּת זוֹ. מִהְיוֹתָם רָצִים מֻמְחִים בְּמֵרוֹץ־תַּחֲרוּת זֶה, בִּרְדִיפָה זוֹ אַחַר חֲדָשׁוֹת, הָיוּ מְקַפְּצִים מֵעַל לִגְדֵרוֹת, טָסִים וְעוֹבְרִים מֵעַל לִנְחָלִים, מְדַלְּגִים מֵעַל לְתִלִּים וּגְבָעוֹת מִתּוֹךְ אֵשׁ הַתַּאֲוָה הַמְיֻחָדָה לְאוֹתָם סוּסֵי הַמֵּרוֹץ הַשּׁוֹאֲפִים לְהַגִּיעַ אֶל הַמַּטָּרָה רִאשׁוֹנִים אוֹ לַמוּת.

כְּתָבֵי־הָעִתִּים שֶׁלָּהֶם לֹא הָיוּ מְקַמְּצִים בְּמָמוֹן, אֲשֶׁר עַד הַיּוֹם הֲרֵיהוּ סְגֻלָּה בְּדוּקָה וּמְעֻלָּה לִרְכֹּשׁ עַל־יָדֶיהָ יְדִיעוֹת. וְלִכְבוֹדָם עָלֵינוּ לְהוֹסִיף וְלֵאמֹר, שֶׁלֹא הָאֶחָד וְלֹא הַשֵּׁנִי לֹא הֵצִיץ וְלֹא הִטָּה אָזְנָיו מֵעוֹלָם אֶל הַנַּעֲשֶׂה לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים שֶׁל חַיֵּי הַפְּרָט וְשֶּׁהֵם לֹא יָצְאוּ לְפָעֳלָם אֶלָּא בְּשָּׁעָה שֶׁעָמְדוּ עַל הַפֶּרֶק עִנְיָנִים מְדִינִיִּים אוֹ חֶבְרָתִיִּים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, הֵם הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים “כַּתָּבִים מֻמְחִים מְדִינִיִּים וּצְבָאִיִּים”, כְּמוֹ שֶׁנָהֲגוּ לִקְרֹא לְבַעֲלֵי אֻמָּנוּת זוֹ בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת.

וְאוּלָם אִם נִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם מִקָּרוֹב נִוָּכַח לָדַעַת, שֶׁעַל־הָרֹב הָיוּ מִסְתַּכְּלִים בְּעֻבְדּוֹת וּבְתוֹלְדוֹתֵיהֶן בְּדֶרֶךְ מְיֻחָדָה, וְשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה רוֹאֶה וְשׁוֹפֵט “לְפִי מִנְהָגוֹ”. אֲבָל כֵּוָן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים תָּמִיד אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בִּנְדִיבוּת וּבְיָד רְחָבָה וּבְכָל מִקְרֶה שֶׁבָּא לְיָדָם לֹא הָיוּ חוֹשְׂכִים אֶת נַפְשָׁם מִכָּל עָמָל, לְפִיכָךְ לֹא נִצְדַּק אִם נָטִיל בָּהֶם דֹּפִי עַל כָּךְ.

הַכַּתָּב הַצָּרְפָתִי נִקְרָא אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְשֵׁם הַכַּתָּב הָאַנְגְּלִי הָיָה הָרִי בְּלָאוּנְט. הֵם נִפְגְּשׁוּ יַחַד בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בַּחֲגִיגָה זוֹ שֶׁבָּאַרְמוֹן־הֶחָדָשׁ, שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְסַפֵּר עָלֶיהָ בִּכְתָבֵי־הָעִתִּים שֶׁלָּהֶם. הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין אָפְיָם וּתְכוּנָתָם יַחַד עִם קִנְאָה יְדוּעָה שֶׁבֵּין בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת אַחַת רְאוּיִם הָיוּ לְהַרְחִיקָם זֶה מִזֶּה. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הִתְנַכְּרוּ זֶה לָזֶה, אֶלָּא הִשְׁתַּדְּלוּ לְהִתְקָרֵב, כְּדֵי לְהַצִּיל אִישׁ מִפִּי רֵעֵהוּ אֶת חַדְשׁוֹת הַיּוֹם. הֲרֵי סוֹף סוֹף לֹא הָיוּ שְׁנֵיהֶם אֶלָּא צַיָּדִים, שֶׁיָּצְאוּ לָצוּד צַיִד בְּחֶלְקָה אֶחָת. מַה שֶׁלֹא יַעֲלֶה בְּיַד הָאֶחָד אֶפְשָׁר שֶׁיַּצְלִיחַ בְּיַד הַשֵּׁנִי, וְהָאִינְטֵרֶס שֶׁלָּהֶם דָּרַשׁ שֶׁתִּהְיֶה קִרְבָה בֵּינֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִרְאוֹת אִישׁ אֶת אָחִיו וְלִשְׁמֹעַ אִישׁ אֶת דִּבְרֵי רֵעֵהוּ.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב עָמְדוּ שְׁנֵיהֶם לְמוֹ אֶרֶב, כִּי אָכֵן הִרְגִּישׁוּ יָפֶה שֶׁדְּבַר־מָה מְרַפְרֵף בַּחֲלָלוֹ שֶׁל אֲוִיר.

" אֲפִלּוּ אִם אֵין זוֹ אֶלָּא סִיעַת בָּרְוָזִים", אָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶל נַפְשׁוֹ, “בְּכָל זֹאת שֹׁווֶה הַדָּבָר בִּירִיַּת־רוֹבֶה”.

וּבְכֵן נִכְנְסוּ שְׁנֵי הַכַּתָּבִים בְּשִׂיחָה בִּשְׁעַת הַחֲגִיגָה, שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר יְצִיאָתוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב, וְהָיוּ בּוֹדְקִים קְצָת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

“חֲגִיגָה קְטַנָּה זוֹ, אֲדוֹנִי, חֲגִיגָה נָאָה הִיא בֶּאֱמֶת!” פָּתַח אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶת הַשִּׂיחָה בְּפָנִים מַסְבִּירוֹת מִתּוֹךְ פָּסוּק זֶה, שֶׁהוּא פָּסוּק צָרְפָתִי גָּמוּר.

“אֲנִי כְּבָר טִלְגְּרַפְתִּי: סְפְּלֶנְדִּיד! (חֲגִיגָה מַזְהִירָה)”, הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט תְּשׁוּבָה קָרָה כְּשֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִלָּה זוֹ, שֶׁבָּהּ מַבִּיעַ אֶזְרָח מֵאֶזְרְחֵי הַמַּמְלָכָה הַמְּאֻחֶדֶת אֵת כָּל עֹצֶם הִתְפַּלְּאוּתוֹ.

“וְאַף־עַל־פִּי־כֵן”, הוֹסִיף וְאָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “רָאִיתִי צֹרֶךְ לְהוֹדִיעַ לַדּוֹדָנִית שֶׁלִי…” " לַדּוֹדָנִית שֶׁלְךָ?…" קָרָא הָרִי בְּלָאוּנְט בְּתִמָּהוֹן כְּשֶׁהוּא מַפְסִיק אֶת אֶת דִּבְרֵי בֶּן אֻמָּנוּתוֹ.

" אָמְנָם כֵּן“, הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, לַדּוֹדָנִית שֶׁלִי מַדְלֵין. שֶׁכֵּן עִמָּהּ אֲנִי מַחֲלִיף אִגְּרוֹת! וְאוֹתָהּ הַדּוֹדָנִית שֶׁלִי דוֹרֶשֶׁת שֶׁאוֹדִיעַ לָהּ כָּל דָּבָר בִּמְהִירוּת יְתֵרָה וְלַאֲשׁוּרוֹ! וּבְכֵן רָאִיתִי חוֹבָה לְעַצְמִי לְהוֹדִיעָהּ שֶׁבְּאוֹתָהּ הַחֲגִיגָה הִקְדִּיר כְּעֵין עָנָן אֶת מִצְחוֹ שֶׁל הַשַּׁלִּיט”.

"וּבְעֵינַי אֲנִי נִרְאֶה מִצְחוֹ קוֹרֵן וְמַבְהִיק ", הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט, אֲשֶׁר רָצָה כַּנִּרְאֶה לְהַעְלִים אֶת דַּעְתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה.

“וּמִשׁוּם כָּךְ וַדַּאי ‘הִקְרַנְתָּ’ אֶת זָהֳרוֹ גַם עַל עַמּוּדֵי הַ”דֵּילִי טֶלֶגְרָף?"

" אָמְנָם כֵּן".

“הֲזוֹכֵר אַתָּה, אֲדוֹנִי בְּלָאוּנְט”, אָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “מַה שֶּׁאֵרַע בְּזַקְרֵט בִּשְׁנַת 1812?”

“הֲרֵינִי זוֹכֵר הֵיטֵב, אֲדוֹנִי, כְּאִלּוּ הָיִיתִי שָׁם”, הֵשִׁיב הָאַנְגְּלִי.

" וּבְכֵן“, עָנָה וְאָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה,” וַדַּאי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁבְּעֶצֶם הַמִּשְׁתֶּה שֶׁעָרְכוּ שָׁם לִכְבוֹדוֹ בָּאוּ וְהִגִּידוּ לַקֵּיסָר אֲלֶכְּסַנְדֶּר, כִּי נַפּוֹלְיוֹן עָבַר עִם חֵיל הֶחָלוּץ הַצָּרְפָתִי אֶת נְהַר הַנֵּימָן. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא עָזַב הַקֵּיסָר אֶת הַמִּשְׁתֶּה, וְלַמְרוֹת כָּל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁבַּחֲדָשָׁה הַזֹּאת שֶׁהָיְתָה עֲלוּלָה לְקַפֵּחַ אֶת מַמְלַכְתּוֹ, כָּבַשׁ אֶת רוּחוֹ וְלֹא גִלָּה אֶת רָגְזוֹ וְחֶרְדָתוֹ…"

“וְכַיּוֹצֵא בֹּו לֹא גִלָּה גַם בַּעַל הַבָּיִת שֶׁלָנוּ אֶת רֹגֶז נַפְשׁוֹ, בְּשָּׁעָה שֶׁהַגֵּנֵרַל קִיסוֹב הוֹדִיעוֹ כִּי נִפְסַק הַקַּו הַטֵּלֶגְרָפִי שֶׁבֵּין הַגְּבוּל וּבֵין פֶּלֶךְ אִירְקוּטְסְק.”

“הוֹי, וּבְכֵן יָדוּעַ, לְךָ גַּם הַפְּרָט הַזֶּה?”

“גָּלוּי וְיָדוּעַ לִי”.

“וַאֲנִי, קָשֶׁה לִי לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁהַמִּבְרָק הָאַחֲרוֹן שֶׁלִי הִגִּיעַ עַד אוּדִינְסְק”, אָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה מִתּוֹךְ סִפּוּק־נֶפֶשׁ מְסֻיָּם.

“וְהַמִּבְרָק שֶׁלִי לֹא הִגִּיעַ אֶלָּא עַד קְרַסְנוֹיַרְסְק”, הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט בְּקוֹל שֶׁהָיָה בּוֹ מִשֶּׁל שְׂבִיעַת רָצוֹן לֹא פְּחוּתָה מִכֵּן.

“וּבְכֵן יוֹדֵעַ אַתָּה גַם אֶת זֹאת, שֶׁנִּשְׁלְחוּ פְּקֻדּוֹת אֶל מַחֲנוֹת הַצָּבָא אֲשֶׁר בְּנִיקוֹלַיֶּבְסְק?”

“אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי, יַחַד עִם הַפְּקֻדּוֹת הָאֵלֶּה נִשְׁלְחָה גַם מִבְרָק אֶל הַקּוֹזַקִּים אֲשֶׁר בְּפֶלֶךְ טוֹבּוֹלְסְק לְהִקָּהֵל וּלְהִתְרַכֵּז”.

"אָכֵן נֶאֶמְנוּ דְבָרֶיךָ, אֲדוֹנִי בְּלָאוּנְט, גַם דְּבַר הַפְּקֻדּוֹת הָאֵלֶּה גָּלוּי וְיָדוּעַ לי הֵיטֵב, וְהַאֲמִינָה לִי, שֶׁדּוֹדָנִית הַחֲבִיבָה כְּבָר תֵּדַע מָחָר מִקְצָת מִן הַחֲדָשׁוֹת הַלָּלוּ ".

“כָּמוֹהַ כְּקוֹרְאֵי הַ’דֵּילִי־טֶלֶגְרָף', אֲדוֹנִי ז’וֹלִיבֶה; גַּם הֵם יֵדְעוּ זֹאת מָחָר”.

“אָכֵן, כְּשֶׁרוֹאִים אֶת כָּל הַנַּעֲשֶׂה!…”

“וּכְשֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת כָּל הַמְדֻבָּר!…”

“וּבְכֵן מִתְרַגֵּשׁ וּבָא מַסַּע־מִלְחָמָה רַב־עִנְיָן וְחַיָּב אָדָם לַעֲקֹב אַחֲרָיו”.

"אֲנִי אֶלָּוֶה אֵלָיו, אֲדוֹנִי ז’וֹלִיבֶה ".

“יִתָּכֵן אֵפוֹא, שֶׁאָנוּ עֲתִידִים לְהִפָּגֵשׁ עַל גַּבֵּי קַרְקַע פָּחוֹת בָּטוּחַ מִסַּכָּנָה מֵאֲשֶׁר רִצְפַּת הָאוּלָם הַזֶּה!”

“אָמְנָם כֵּן, פָּחוֹת בָּטוּחַ, אֲבָל…”

" אֲבָל גַּם לֹא חָלָק כָּמוֹהוּ!" הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, אֲשֶׁר תָּמַךְ בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁהֻחְלַק בְּלֶכְתָּם וְכִמְעַט שֶׁנָפַל אָרְצָה.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִפְרְדוּ שְׁנֵי הַכַּתָּבִים זֶה מִזֶּה וְרוּחָם הָיְתָה טוֹבָה עֲלֵיהֶם, בְּדַעְתָּם שֶׁאֶחָד לֹא קִדֵּם אֶת חֲבֵרוֹ. וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר שְׁנֵיהֶם שִׂחֲקוּ אֶת הַמִּשְׂחָק.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתְּחוּ דַלְתוֹת הָאוּלַמִּים הַסְּמוּכִים לָאוּלָם הַגָּדוֹל. שָׁם עָמְדוּ הַרְבֵּה שֻׁלְחָנוֹת גְדוֹלִים, שֶׁהָיוּ עֲרוּכִים בְּרֹב־תִּפְאֶרֶת וַעֲמוּסִים כְּלֵי־חַרְסִינָה יְקָרִים וּכְלֵי־זָהָב. עַל הַשֻּׁלְחָן הַמֶּרְכָּזִי, שֶׁנִּתְיַחֵד לִנְסִיכִים, לִנְסִיכוֹת וּלְצִירֵי הַמַּמְלָכוֹת, הִתְנוֹסְסָה מַעֲרֶכֶת־כֵּלִים יְקָרָה לְאֵין עֲרוֹךְ, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּבָתֵּי הַמְּלָאכָה שֶׁבְּלוֹנְדוֹן, וּמִסָּבִיב לְמַעֲשֵׂה־צוֹרֵף מֻפְלָא זֶה הִזְהִירוּ לְנֹגַהּ בְּרַק הַמְּנוֹרוֹת אַלְפֵי כֵּלִים מִן הַנֶּהְדָּרִים שֶׁבַּנֶּהְדָּרִים שֶׁיָּצְאוּ מֵעוֹלָם מִבֵּית־הַחֲרֹשֶׁת שֶׁל כְּלֵי חַרְסִינָה אֲשֶׁר בְּסֶוְר.

הַקְּרוּאִים שֶׁבָּאַרְמוֹן־הֶחָדָשׁ הִתְחִילוּ מִתְכַּנְּסִים בְּאוּלַמֵּי הָאֹכֶל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב וְנִגַּשׁ בִּצְעָדִים מְהִירִים אֶל הַקָּצִין שֶׁל גְּדוּד הַפָּרָשִׁים שׁוֹמְרֵי רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ.

“וּבְכֵן, מָה חֲדָשׁוֹת?” שָׁאַל הַלָּז מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת כְּמוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

“הַטֵּלֶגְרַמּוֹת שׁוּב אֵינָן עוֹבְרוֹת מֵהָלְאָה לְטוֹמְסְק, הוֹד מַלְכוּת.”

“הַמְצֵא לִי כְּרֶגַע רָץ!”

הַקָּצִין עָזַב אֶת הָאוּלָם הַגָּדוֹל וְנִכְנַס אֶל חֶדֶר מְרֻוָּח הַסָּמוּךְ לוֹ. אוֹתוֹ הַחֶדֶר הָיָה חֲדַר־עֲבוֹדָה, שֶׁהָיָה מְסֻדָּר בִּכְלֵי עֲצֵי־אַלּוֹן פְּשׁוּטִים וִישָׁנִים וְנִמְצָא בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הָאַרְמוֹן הֶחָדָשׁ. עַל הַקִּירוֹת הָיוּ תְּלוּיוֹת תְּמוּנוֹת, וּבֵינֵיהֶן כַּמָּה צִיּוּרִים יָפִים שֶׁל הוֹרַס וֶרְנֶה.

הַקָּצִין מִהֵר לִפְתֹּחַ אֶת הַחַלּוֹן, כְּאִלּוּ חָסְרוּ רֵאוֹתָיו אֶת הַחַמְצָן, וּבְעָמְדוֹ עַל מַעֲקֶה גָדוֹל שָׁאַף אֶל קִרְבּוֹ אֶת הָאֲוִיר הַזַּךְ אֲשֶׁר לְלֵיל חֹדֶשׁ יוּלִי הַנָּאֶה.

לְנֶגֶד עֵינָיו הִתְעַגֵּל לְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ חוּג שֶׁל מִבְצָר, אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ הִתְנַשְׂאוּ שְׁנֵי בָּתֵי כְּנִיסָה, שְׁלוֹשָׁה אַרְמוֹנוֹת וּבֵית־נֶשֶׁק. מִסָּבִיב לְחוּג זֶה נִרְאוּ שָׁלֹשׁ עָרִים נִבְדָּלוֹת: קִיטַאי־גּוֹרוֹד בְּיֶלֹוי־גוֹרוֹד וְזֶמְלְיַנּוֹי גוֹרוֹד, שְׁכֻנּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל בְּנֵי אֵרוֹפָּה, שֶׁל תַּתָּרִים וְסִינִים, וְעַל כֻּלָּן הִתְנַשְׂאוּ מִגְדָּלִים, צְרִיחֵי־פַּעֲמוֹנִים וְכִפּוֹת שֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת בָּתֵי תְּפִלָּה, אֲשֶׁר גַּגּוֹתֵיהֶם יְרֻקִּים וּצְלָבִים שֶׁל כֶּסֶף בְּרֹאשָׁם. נַחַל קָטֹן רַב־נַפְתּוּלִים הִתְנוֹצֵץ פֹּה וָשָׁם לְאוֹר קַרְנֵי הַיָּרֵחַ. כָּל זֶה הִצְטָרֵף לִתְמוּנַת־מַשְׂכִּית אַחַת נִפְלָאָה שֶׁל בָּתִים בַּעֲלֵי צְבָעִים שׁוֹנִים, שֶׁהָיוּ תְּפוּסִים בְּמִסְגֶּרֶת שֶׁל עֲשָׂרָה מִילִין.

נָהָר זֶה הָיָה נְהַר־מוֹסְקְבָה, עִיר זוֹ הָיְתָה מוֹסְקְבָה, אוֹתוֹ חוּג־הַמִּבְצָר הָיָה קְרֶמְל, וְהַקָּצִין שֶׁל פָּרָשֵׁי חֵיל שׁוֹמְרֵי רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר זְרוֹעוֹתָיו הָיוּ מְשֻׁלָּבוֹת עַל לִבּוֹ וְעַל מִצְחוֹ רָבַץ עָנָן הִרְהוּרִים וְהוּא עָמַד וְהִקְשִׁיב אֶל תְּשׁוּאוֹת הֶחָג, שֶׁבָּקְעוּ וְעָלוּ מִתּוֹךְ הָאַרְמוֹן־הֶחָדָשׁ וְהִשְׁתַּפְּכוּ עַל הָעִיר מוֹסְקְבָה הָעַתִּיקָה, הָיָה הַצַּאר.

פֶּרֶק שֵׁנִי: רוּסִים וְתַתָּרִים    🔗

אִם הַצַּאר יָצָא פִּתְאֹם מֵאוּלַמֵּי הָאַרְמוֹן הֶחָדָשׁ בּוֹ בָּרֶגַע שהַמִּשְׁתֶּה, אֲשֶׁר עָרַךְ לְשָׂרֵי הַמַּלְכוּת לִגְדוֹלֵי שָׂרֵי הַצָּבָא וּלְנִכְבָּדֵי הָעִיר מוֹסְקְבָה, הִגִּיעַ לִידֵי עֶצֶם תִּפְאַרְתּוֹ, הֲרֵי גָרְמוּ לְכָךְ הַמְּאֹרָעוֹת הַקָּשִׁים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת אוּרַל. שׁוּב לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר כִּי שֶׁטֶף־עַמִּים אָיֹם, שֶׁהִשְׁתַּפֵּךְ בִּגְלִילוֹת סִבִּירְיָה, חִשֵּׁב לִקְרֹעַ אֶת הַגְלִילוֹת הַלָּלוּ מֵעַל מְדִינַת רוּסְיָה.

רוּסְיָה הָאַסְיָתִית אוֹ סִבִּירְיָה מִשְׂתַּרַעַת עַל שֶׁטַח שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים אֶלֶף מִילִין וּמִסְפַּר תּוֹשָׁבֶיהָ עוֹלֶה לִשְׁנֵי מִלְּיוֹנִים בְּעֵרֶךְ. אֶרֶץ זוֹ מִתְפַּשֶׁטֶת מֵהָרֵי אוּרַל, הַמַּפְרִידִים אוֹתָהּ מֵרוּסְיָה הָאֵרוֹפִּית, עַד לִשְׂפַת הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. מִדָּרוֹם גּוֹבְלוֹת בָּהּ טוּרְקֶסְטַן וּמְדִינַת סִין, אֶלָּא שגְּבוּל זֶה אֵינוֹ קָבוּעַ וּמְסֻיָּם כָּל צָרְכּוֹ; גְּבוּלָהּ מִצָּפוֹן, מִיָּם קָרָא עַד לַמֵּצַר הַבֶּרִינְגִי, הוּא יָם־הַקֶּרַח. הִיא נֶחְלֶקֶת לִפְלָכִים, הֲלֹא הֵם טוֹבּוֹלְסְק, יֵנִיסֵיסְק, אִירְקוּטְסְק, אוֹמְסְק וְיָקוּטְסְק; חוּץ מִזֶּה הֲרֵיהִי כּוֹלֶלֶת שְׁנֵי גְלִילוֹת, אוֹכוֹטְסְק, וְקַמְצַ’טְקָה, וּשְׁתֵּי נָפוֹת, הֲלֹא הֵן אֶרֶץ הַקִּרְגִיזִים וְאֶרֶץ הַצּ’ּוּקְצִ’ים, הַמְשֻׁעְבָּדוֹת לְמָרוּתָהּ וְשִׁלְטוֹנָהּ שֶׁל מוֹסְקְבָה.

שֶׁטַח רְחַב־יָדַיִם וּגְדָל־מִדּוֹת זֶה שֶׁל עֲרָבוֹת, הַמַּקִּיף מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב יוֹתֵר מִמֵּאָה וְעֶשֶׂר מַעֲלוֹת אֹרֶךְ, מְשַׁמֵּשׁ כְּאֶחָד אֶרֶץ גָּלוּת לְפוֹשְׁעִים וַעֲבַרְיָנִים וּמְקוֹם טֵרוּדִים לְמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב גֵּרוּשׁ מִטַּעַם פְּקֻדָּה שֶׁל הַמַּלְכוּת.

שְׁנֵי שָׂרֵי גְלִילוֹת מְשַׁמְשִׁים בָּאֵי־כֹּחָהּ שֶׁל מָרוּת הַצַּאר בְּאֶרֶץ רְחָבָה זו. הָאֶחָד יוֹשֵׁב בְּאִירְקוּטְסְק, בִּירַת סִבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית, וְהַשֵׁנִי יוֹשֵׁב בְּטוֹבּוֹלְסְק, בִּירַת סִבִּירְיָה הַמַּעֲרָבִית. הַנַּחַל צ’וּנָה, שֶׁהוּא זְרוֹעַ נְהַר יֶנִיסֵיי, מַפְרִיד בֵּין שְׁנֵי חֶלְקֵי סִבִּירְיָה אֵלֶּה.

שׁוּם מְסִלַּת־בַּרְזֶל עֲדַיִן אֵינָה חוֹצָה אֶת פְּנֵי הַמִּישׁוֹרִים רַחֲבֵי־הַיָּדַיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אֲחָדִים מֵהֶם פּוֹרִים הֵם מֵאֵין כְּמוֹהֶם. שׁוּם נְתִיבָה כְּבוּשָׁה בְּפַסֵּי בַּרְזֶל טֶרֶם פֵּרְקָה אֶת הָאוֹצָרוֹת הָעֲצוּמִים שֶׁל הַמַּחְצָבִים הַשְּׂפוּנִים בְּחֵיק הָאֲדָמָה לְאֹרֶךְ שְׁטָחִים גְּדוֹלִים לְאֵין קֵץ, וַאֲשֶׁר בִּגְלָלָם עֲשִׂירָה הִיא אַדְמַת סִבִּירְיָה מִלְּגַו מֵאֲשֶׁר מִלְּבָר. בַּקַּיִץ נוֹסְעִים שָׁם בְּ“טָרַנְטַם” (מֶרְכֶּבֶת־נוֹסְעִים) אוֹ בְּ“טֵלֶגָה” (עֲגָלָה), וּבַחֹרֶף־בְּמִגְרָרָה.

חִבּוּר אֶחָד, קַו חַשְׁמַלִּי, מְחַבֵּר אֶת שְׁנֵי גְבוּלוֹת סִבִּירְיָה, אֶת הַגְּבוּל הַמִּזְרָחִי וְאֶת הַגְּבוּל הַמַּעֲרָבִי, וְהוּא אָרֹךְ יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנַת אֲלָפִים וֵרְסְטָאוֹת (8,536 קִילוֹמֶטְרִים). עִם יְצִיאָתוֹ מֵאוּרַל הֲרֵיהוּ עוֹבֵר דֶּרֶךְ יֶקָטֵרִינְבּוּרְג, קָזִימוֹב, טְיוּמֶן, אִישִׁים, אוֹמְסְק, יֶלַנְסְק, קוֹלִיבַן, טוֹמְסְק, קְרַסְנוֹיַרְסְק, נִיזְ’נִי־אוּדִינְסְק, וֶרְכְנֶה־נֶרְצִ’ינְסְק, סְטְרֵלִינְק, אַלְבָּזִין, בְּלָגוֹבֶשְׁצֶ’נְסְק, רַדֶּה, אוֹרְלוֹמְסְקָיָה אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹבְסְקוֹאֶה, נִיקוֹלַיֶּבְסְק, וְכָל מִלָּה הַנִּשְׁלַחַת עַד סוֹף הַתְּחוּם הַזֶּה עוֹלֶה שִׁשָּׁה רֻבָּלִים וּתְשַׁע־עֶשְׂרֵה קוֹפֵּיקוֹת. מֵאִירְקוּטְסְק מִסְתָּעֵף סְנִיף שֶׁל קַו הַטֵּלֶגְרַף וְהוֹלֵךְ אֶל קְיַכְטָה אֲשֶׁר עַל הַגְּבוּל הַמוֹנְגוֹלִי, וּמִשָּׁם מַעֲבִיר הַדֹּאַר אֶת הַמִּבְרָקִים בִּמְחִיר שְׁלֹשִׁים קוֹפֵּיקוֹת הַמִּלָּה אֶל פֶּקִין בְּאַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם.

קַו זֶה, הַנִּמְתָּח מִיֶּקָטֵרִינְבּוּרְג עַד נִיקוֹלַיֶּבְסְק, הוּא הוּא שֶׁנִּפְסַק, מִתְּחִלָּה לִפְנֵי טוֹמְסְק וּלְאַחַר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת בֵּין טוֹמְסְק וְקוֹלִיבַן.

וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר בִּשְׁמֹעַ הַצַּאר אֶת הַחֲדָשָׁה שֶׁהוֹדִיעוֹ הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, לֹא הֵשִׁיב אֶלָּא תְּשׁוּבָה קְצָרָה: “הַמְצֵא לִי כְּרֶגַע רָץ!”

רְגָעִים מֻעָטִים עָמַד הַצַּאר דוּמּםָ לְיַד חַלּוֹן חֲדַר־הָעֲבוֹדָה שֶׁלוֹ וְהִנֵּה פָּתַח שׁוֹמֵר הַסַּף שׁוּב פַּעַם אֶת הַדֶּלֶת וְעַל הַמִּפְתָּן נִרְאָה מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה.

“בּוֹא הֵנָּה, הַגֵּנֵרַל,” אָמַר הַצַּאר בְּלָשׁוֹן קְצָרָה, “וְהַגִּידָה לִי אֵת כָּל מַה שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ עַל אִיבַן אוֹגַרְיֶב”.

"הֲרֵי זֶה אָדָם מְסֻכָּן מֵאֵין כָּמוֹהוּ, הוֹד מַלְכוּתוֹ ", הֵשִׁיב מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה.

“יֵשׁ לוֹ תֹּאַר־הַמַּעֲלָה שֶׁל שַּׂר גְּדוּד?”

" כִּדְבָרֶיךָ, הוֹד מַלְכוּתוֹ ".

" וְהוּא הָיָה קָצִין חָרוּץ?"

" חָרוּץ וְנָבוֹן עַד מְאֹד, אֶלָּא שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְכֻפּוֹ לְמִשְׁמַעַת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁתַּאֲוַת־הַכָּבוֹד שֶׁלוֹ הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְלֹא נִרְתַּע מִפְּנֵי כֹּל. לֹא הָיוּ יָמִים רַבִּים וְהוּא הִתְחִיל רוֹקֵם מְזִמּוֹת וּקְנוּנְיוֹת בַּסֵּתֶר וְסוֹפוֹ שֶׁהוֹד רוֹמְמוּתוֹ הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל שָׁלַל מִמֶּנּוּ אֶת תֹּאַר־הַכָּבוֹד שֶׁלוֹ וּלְאַחַר זְמָן הִגְלָהוּ לְסִבִּירְיָה ".

“אֵימָתַי הָיָה הַדָּבָר?”

“לִפְנֵי כִּשְׁנָתַיִם יָמִים. מִקֵּץ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לְגָלוּתוֹ נָתַן לוֹ הוֹד מַלְכוּתוֹ חֲנִינָה וְהוּא חָזַר לְרוּסְיָה”.

“וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמָן וְאֵילַךְ לֹא שָׁב אֶל סִבִּירְיָה?”

" אָמְנָם כֵּן, הוֹד מַלְכוּתוֹ, הוּא שָׁב שָׁמָּה, אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הָלַךְ לְשָׁם לִרְצוֹנוֹ ", הֵשִׁיב מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה.

וּכְשֶׁהוּא מַשְׁפִּיל מְעַט אֶת קוֹלוֹ הוֹסִיף וְאָמַר:

“הָיוּ יָמִים, הוֹד מַלְכוּתוֹ, אֲשֶׁר מִי שֶׁהָלַךְ לְסִבִּירְיָה שׁוּב לֹא חָזַר מִשָּׁם!”

וּבְכֵן דַּע לְךָ, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁאֲנִי חַי תִּהְיֶה סִבִּירְיָה אֶרֶץ, שֶׁאָדָם שָׁב מִמֶּנָּה בְּשָׁלוֹם!"

וְאָכֵן, זַכַּאי הָיָה הַצַּאר לְהַבִּיעַ אֶת הַמִּלִּים הַלָּלוּ מִתּוֹךְ גַּאֲוָה לַאֲמִתָּהּ, שֶׁכֵּן עַל יְדֵי מִדַּת־הָרַחֲמִים שֶׁלוֹ הוֹכִיחַ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, שֶׁמִּדַּת־הַדִּין הָרוּסִית יוֹדַעַת גַּם לִסְלֹחַ.

מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה לֹא הֵשִׁיב דָבָר, אֶלָּא שֶׁנִּכָּר הָיָה, שֶׁאֵין הוּא מִן הָאֲנָשִׁים הָעוֹשִׂים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם לַחֲצָאִים. לְפִי דַעְתּוֹ שֶׁלוֹ, מִי שֶׁעָבַר אֶת הָרֵי אוּרַל בְּלִוְיַת זַ’נְדַּרְמִים, שׁוּב לֹא הָיָה צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְעָבְרָם עוֹלָמִית. וְאוּלָם מִיּוֹם שֶׁעָמְדָה הַמַּלְכוּת הַחֲדָשָׁה נִשְׁתַּנָּה הַדָּבָר, וּמְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה הָיָה מֵצֵר וּמִצְטַעֵר עַל זֶה הַרְבֵּה. אֵיךְ! שׁוּב אֵין מְחַיְּבִים אָדָם חוֹבַת גָּלוּת לְכָל יְמֵי חַיָּיו אֶלָּא עַל פְּשָׁעִים שֶׁל דִּינֵי נְפָשׁוֹת? אֵיךְ! גּוֹלֵי מַלְכוּת רַשָּׁאִים לָשׁוּב מִטּוֹבּוֹלְסְק, מִיַּקּוּטְסְק וּמֵאִירְקוּטְסְק? מְפַקֵּד "הַמִּשְׁטָרָה שֶׁרָגִיל הָיָה לִנְהֹג עַל פִּי גְזֵרוֹת שֶׁל “אוּקַזִּים¹” שֶׁנִּגְזְרוּ מִטַּעַם מוֹשֵׁל הַדָּן יְחִידִי, אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהַשְׁלִים לְמִין מִשְׁטָר וְשִׁלְטוֹן כָּזֶה! אֲבָל הוּא שָׁתַק וְהִמְתִּין שֶׁהַצַּאר יוֹסִיף לְשָׁאֳלוֹ עוֹד שְׁאלוֹת אֲחֵרוֹת.

וְהַשְּׁאֵלוֹת לֹא נִשְׁתָּהוּ לָבוֹא.

“כְּלוּם לֹא חָזַר אִיבַן אוֹגַרְיֶב”, פָּתַח וְאָמַר הַצַּאר, “שׁוּב פַּעַם לְרוּסְיָה, לְאַחַר מַסָּעוֹ זֶה בִּמְחוֹזוֹת סִבִּירְיָה, שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֶת עֶצֶם מַטְּרָתוֹ?”

“אָמְנָם כֵּן, הוּא חָזַר”.

“וּמִשֶּׁחָזַר נֶעֶלְמוּ עִקְּבוֹתָיו מֵעֵינֵי הַמִּשְׁטָרָה?”

“לֹא, הוֹד מַלְכוּתוֹ, מִשׁוּם שֶׁאֵין פּוֹשֵׁעַ נַעֲשֶׂה מְסֻכָּן לַאֲמִתּוֹ אֶלָּא מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה לוֹ חֲנִינָה!”

מִצְחוֹ שֶׁל הַצַּאר קָדַר רֶגַע אֶחָד. אֶפְשָׁר שֶׁמְּפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה חוֹשֵׁשׁ הָיָה שֶׁמָּא פָּלַט מִפִּיו דְּבָרִים יֶתֶר עַל הַמִּדָּה – אַף עַל פִּי שֶׁקַּשְׁיוּת עָרְפּוֹ לְגַבֵּי הַדֵּעוֹת שֶׁהֶחֱזִיק בָּהֶן הָיְתָה שְׁקוּלָה בַּד בְּבַד כְּנֶגֶד הִתְמַכְּרוּתוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ לַאֲדוֹנָיו וּלְשַׁלִּיטוֹ. וְאוּלָם הַצַּאר לֹא שָׁעָה אֶל תְּלוּנוֹת־הָעֲקִיפִין הַלָּלוּ, שֶׁנֶאֱמְרוּ כְּלַפֵּי הַפּוֹלִיטִיקָה הַפְּנִימִית שֶׁלוֹ, וְהוֹסִיף לִשְׁאֹל אֶת שְׁאֵלוֹתָיו הַקְּצָרוֹת:

“וְהֵיכָן הָיָה אִיבַן אוֹגַרְיֶב בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה?”

“בְּפֶלֶךְ פֶּרְם”.

“בְּאֵיזוֹ עִיר?”

“בָּעִיר פֶּרְם עַצְמָהּ”.

“וּמֶה עָשָׂה שָׁם?”

“דּוֹמֶה שֶׁהָלַךְ בָּטֵל וּמִנְהָגוֹ לֹא עוֹרֵר שׁוּם חֲשָׁד”

“וְהוּא לֹא הָיָה נָתוּן לְפִקּוּחַ הַמִּשְׁטָרָה?”

“לֹא, הוֹד מַלְכוּתוֹ”.

“וְאֵימָתַי יָצָא מִפֶּרְם?”

“בְּעֵרֶךְ בְּחֹדֶשׁ מַרְס”.

“וּלְהֵיכָן הָלַךְ מִשָּׁם?…”

“דָבָר זֶה אֵינוֹ יָדוּעַ”.

“וְלֹא יְדוּעוֹת קוֹרוֹתָיו מֵאוֹתוֹ זְמָן וְאֵילַךְ?”

“לֹא יְדוּעוֹת”.

“אִם כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ זאת, אֲנִי!” הֵשִׁיב הַצַּאר. “הִגִּיעוּנִי יְדִיעוֹת סְתָרִים, שֶׁלֹּא עָבְרוּ דֶרֶךְ לִשְׁכַּת הַמִּשְׁטָרָה וְהַמְּאֹרָעוֹת הַמִּתְרַחֲשִׁים עַכְשָׁו מֵעֵבֶר לַגְּבוּל מְשַׁמְשִׁים לִי רְאָיָה, שֶׁהַיְדִיעוֹת הָאֵלֶּה נֶאֱמָנוֹת הֵן!”

" כְּלוּם מְכַוֵּן אַתָּה, אֲדוֹנִי, בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה' קָרָא מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה “כִּי אִיבַן אוֹגַרְיֶב שָׁת יָדוֹ עִם הַתַּתָּרִים וְעוֹרְרָם לְהִתְפָּרֵץ בָּאָרֶץ?”

“הֵן, גֵּנֵרַל, וְהִנְנִי לְגַּלוֹת לְךָ דְבָרִים, שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִמְּךָ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אִיבַן אוֹגַרְיֶב מִפֶּלֶךְ פֶּרְם, עָבַר אֶת הָרֵי אוּרַל. הוּא בָּא אֶל סִבִּירְיָה וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל עַרְבוֹת הַקִּירְגִיזִים וְשָׁם נִסָּה לְהַמְרִיד אֶת הַשְּׁבָטִים הַנּוֹדְדִים הַלָּלוּ, וְהַדָּבָר הִצְלִיחַ בְּיָדוֹ. מִשָּׁם פָּנָה וְהָלַךְ דָּרוֹמָה, אֶל טוּרְקֶסְטַן הָעוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ. שָׁם, בִּמְדִינוֹת־הַחַאנִים שֶׁל בּוּכָרָה, שֶׁל קוֹקַנְד וְקוּנְדוּזָה, מָצָא לוֹ מַנְהִיגֵי שְׁבָטִים, שֶׁנְּכוֹנִים הָיוּ לְהַעֲלוֹת אֶת גְּדוּדֵי הַתַּתָּרִים שֶׁלָּהֶם עַל גְּלִילוֹת סִבִּירְיָה וּלְעוֹרֵר מְרִידָה כְּלָלִית כְּנֶגֶד הַקֵּיסָרוּת הָרוּסִית בְּאַסְיָה. כָּל הַתְּנוּעָה הַזֹּאת הִתְרַגְּשָׁה בַּסֵּתֶר וְעַכְשָׁו הִנֵּה פָּרְצָה כְּהַלְמוּת רַעַם, וְכָל הַדְּרָכִים וְאֶמְצָעֵי הַתַּחְבּוּרָה שֶׁבֵּין סִבִּירְיָה הַמַּעֲרָבִית וְהַמִּזְרָחִית נִפְסְקוּ עַל־יָדֶיהָ! וִיתֵרָה מִזּוֹ: מֵאַוַּת נְקָמָה מִתְנַקֵּשׁ אִיבַן אוֹגַרְיֶב בְּנֶפֶשׁ אָחִי!”

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְרַגֵּשׁ הַצַּאר בְּיוֹתֵר וְהִתְחִיל מְהַלֵּךְ בִּמְהִירוּת אָנֶה וָאָנָה. מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה לֹא עָנָה דָבָר, אֶלָּא שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ, שֶׁבִּזְמַן שֶׁקֵּיסְרֵי רוּסְיָה לֹא נָתְנוּ חֲנִינָה לְמִי שֶׁנָּדוֹן לְגָלוּת לֹא יָכְלוּ מְזִמּוֹתָיו שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב לְהִתְקַיֵּם.

הוּא שָׁתַק רְגָעִים מִסְפַּר, אַחַר נִגַּשׁ אֶל הַצַּאר, שֶׁהֵטִיל עַצְמוֹ אֶל אַחַת הַכֻּרְסָאוֹת, וְעָנָה וְאָמַר:

“הוֹד מַלְכוּתוֹ וַדַּאי נָתַן פְּקֻדּוֹת לַהֲדֹף אָחוֹר אֶת הַהִתְפָּרְצוּת הַזֹּאת חִישׁ מַהֵר?”

“הֵן,” הֵשִׁיב הַצַּאר. “הַטֵּלֶגְרַמָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁיָּכְלָה לְהַגִּיעַ אֶל נִיזְ’נִי־אוּדִינְסְק צְרִיכָה הָיְתָה לְגַיֵּס אֶת הַצְּבָאוֹת שֶׁל הַפְּלָכִים יֵנִיסֵיסְק, אִירְקוּטְסְק וְיַקּוּטְסְק, שֶׁל נָפוֹת אֲמוּר וְהַיְאוֹר בַּיְקַל. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמָן עַצְמוֹ נִתְגַּיְּסוּ הַמַּחֲנוֹת שֶׁבְּפֶרְם וְנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד וְהַקּוֹזָקִּים שֶׁעַל הַגְּבוּל וְהַלָּלוּ הוֹלְכִים הֲלִיכָה מְהִירָה אֶל הָרֵי אוּרַל. אֲבָל לַאֲסוֹנֵנוּ יַעַבְרוּ שָׁבוּעוֹת הַרְבֵּה עַד שֶׁיַּעַמְדוּ פָּנִים אֶל פָּנִים כְּנֶגֶד הַתַּתָּרִים!”

“וַאֲחִי הוֹד מַלְכוּתוֹ, הוֹד רוֹמְמוּתוֹ הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, הַשָּׁרוּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּפֶלֶךְ אִירְקוּטְסְק כְּשֶׁהוּא מֻבְדָּל מִן הָעוֹלָם, שׁוּב אֵינוֹ עוֹמֵד בְּקֶשֶׁר יָשָׁר עִם מוֹסְקְבָה?” “לֹא”

“אֲבָל עַל פִּי הַטֵּלֶגְרַמּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת וַדַּאי יוֹדֵעַ הוּא אֶת פָּרָשַׁת הַמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי הוֹד מַלְכוּתוֹ וּמָה הָעֵזֶר שֶׁעָתִיד הוּא לְקַבֵּל מִן הַפְּלָכִים הַסְּמוּכִים בְּיוֹתֵר לְפֶּלֶךְ אִירְקוּטְסְק?”

“הוּא יוֹדֵעַ זאת,” הֵשִׁיב הַצַּאר, " אֶלָּא שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ כִּי אִיבַן אוֹגַרְיֶב לֹא רַק מוֹרֵד הוּא, אֶלָּא מִתְכַּוֵּן לְמַלֵּא גַם תַּפְקִיד שֶׁל בּוֹגֵד וְכִי הוּא אוֹיְבוֹ בְּנֶפֶשׁ, אוֹיֵב מַר וְזוֹעֵם. הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל הוּא שֶׁגָּרַם לוֹ לְאִיבַן אוֹגַרְיֶב אֶת הָעֹנֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּעֱנַשׁ, וְהַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּדָּבָר הִיא, שֶׁאֵין הוּא מַכִּיר אֶת הָאָדָם הַזֶּה. וּבְכֵן זוֹמֵם אִיבַן אוֹגַרְיֶב לָבוֹא לְאִירְקוּטְסְק וְלִקְרֹא לְעַצְמוֹ בְּשֵׁם בָּדוּי וּלְהַצִּיעַ אֶת שֵׁרוּתוֹ לַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל. וּלְאַחַר שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לִגְנֹב אֶת לִבּוֹ עַד כִּי יִתֵּן אֵמוּן בּוֹ, יַסְגִּיר אֶת אִירְקוּטְסְק בְּיַד הַתַּתָּרִים, לִכְשֶּׁיִּתְנַפְּלוּ עָלֶיהָ, וְיַחַד עִמָּהּ יַסְגִּיר בְּיָדָם גַם אֶת אָחִי, שֶׁחַיָּיו שְׁרוּיִים בְּסַּכָּנָה וּתְלוּיִים מִנֶּגֶד. הִנֵּה מַה שֶׁנּוֹדַע לִי מִתּוֹךְ פָּרָשַׁת הַיְדִיעוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי. דָּבָר זֶה נֶעֱלַם מִן הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, וּמִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁיֵּדַע אוֹתוֹ!"

“וּבְכֵן, הוֹד מַלְכוּת, רָץ זָרִיז וְאַמִּיץ־לֵב…”

“הֲרֵינִי מְצַפֶּה לוֹ.”

“וְעָלָיו לְמַהֵר,” הוֹסִיף וְאָמַר שַׂר הַפּוֹלִיצְיָה, כִּי יַרְשֵׁנִי נָא הוֹד מַלְכוּתוֹ לְהַגִּיד לוֹ שֶׁאוֹתָהּ אֶרֶץ סִבִּירְיָה הֲרֵיהִי אֶרֶץ הַנּוֹטָה לִמְרִידָה."

“כְּלוּם מִתְכַּוֵּן אַתָּה, הַגֵּנֵרַל, לֵאמֹר כִּי הַנְּדוֹנִים לְגָלוּת יִתְּנוּ יָדָם לַתַּתָּרִים הַמִּתְפָּרְצִים?” קָרָא הַצַּאר, אֲשֶׁר שׁוּב לֹא יָכֹל לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ לְשֵׁמַע הַדִּבָּה שֶׁיָּצְאָה מִפִּי מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה.

“יִסְלַח לִי, הוֹד מַלְכוּתוֹ!…” הֵשִׁיב מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה מִתּוֹךְ גִּמְגּוּם, כִּי בֶּאֱמֶת עָלְתָה מַחֲשָׁבָה זוֹ עַל דַּעְתּוֹ הַמְּלֵאָה רֹגֶז וְחַשְׁדָּנוּת.

“וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁחַיָּבֵי־הַגָּלוּת אוֹהֲבִים אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁאַתָּה סָבוּר!” הֵשִׁיב הַצַּאר.

“אֲבָל הֲרֵי יֵשׁ בְּסִבִּירְיָה עֲנוּשִׁים אֲחֵרִים חוּץ מֵחַיָּבֵי־הַגָּלוּת עַל עֲבֵרוֹת מְדִינִיּוֹת”, אָמַר מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה.

“הַפּוֹשְׁעִים! הַלָּלוּ, גֵּנֵרַל, נְתוּנִים לְךָ בְּמַתָּנָה! הַלָּלוּ חֶלְאַת מִין הָאָדָם הֵם. אֵין לָהֶם אֶרֶץ מוֹלֶדֶת. אֲבָל הַמְּרִידָה, אוֹ מוּטָב שֶׁאָמַר הַהִתְפָּרְצוּת, מְכֻוָּנָה לֹא כְּנֶגֶד הַקֵּיסָר, אֶלָּא כְּנֶגֶד רוּסְיָה, כְּנֶגֶד הָאָרֶץ, אֲשֶׁר חַיָּבֵי־הַגָּלוּת לֹא אָבְדָה תִּקְוָתָם לָשׁוּב לִרְאוֹתָהּ בְּאַחַד הַיָּמִים… וַאֲשֶׁר רָאֹה יִרְאוּהָ!… לֹא, אִישׁ רוּסִי לֹא יִתְקַשֵּׁר לְעוֹלָם עִם תַּתָּרִי כְּדֵי לְהַחֲלִישׁ אֲפִלּוּ לְשָׁעָה אַחַת אֶת עָצְמָתָהּ שֶׁל מְדִינַת מוֹסְקְבָה!”

וְאָכֵן זַכַּאי הָיָה הַצַּאר לְהַאֲמִין בְּאַהֲבַת הַמּוֹלֶדֶת הַמְּצוּיָה בְּלֵב הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁלוֹ הֶחֱזִיקָה אוֹתָם לְפִי שָׁעָה בְּרִחוּק מָקוֹם מִמֶּנָּה. מִדַּת הַחֶסֶד שֶׁהֻנְּחָה בִּיסוֹד הַמִּשְׁפָּט שֶׁלוֹ, שָׁעָה שֶׁהָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לְכַוֵּן אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ לְפִי רוּחוֹ, הַקֻּלּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהִנְהִיג לְגַבֵּי קִיּוּם הָ“אוּקַזִּים”, אֲשֶׁר לְשֶׁעָבַר הָיוּ אֲיֻמִּים כָּל כָּךְ, הָיוּ לוֹ לַעֲרֻבָּה שֶׁאֵינוֹ טוֹעֶה. אֲבָל מַצַּב ה הַדְּבָרִים הָיָה חָמוּר עַד מְאֹד גַּם בְּלִי הָעֶזְרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת שֶׁיָּכְלָה לִהְיוֹת לְהוֹעִיל לְהַצְלָחַת הִתְפָּרְצוּת הַתַּתָּרִים, לְפִי שֶׁהָיוּ יָדַיִם לַדָּבָר לַחֲשֹׁׁש שֶׁחֵלֶק גָּדוֹל מִשִּׁבְטֵי הַקִּירְגִיזִים יִלָּווּ אֶל הַמִּתְפָּרְצִים.

הַקִּירְגִיזִים נֶחְלְקוּ לִשְׁלֹשָׁה מַחֲנוֹת נוֹדְדִים, אֶחָד גָדוֹל, אֶחָד בֵּינוֹנִי וְאֶחָד קָטֹן, וְכֻלָּם יַחַד הָיוּ מוֹנִים כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף “אֹהָלִים”, הַיְנוּ כִּשְׁנֵי מִלְּיוֹנִים נֶפֶשׁ. הַשְּׁבָטִים הַשּׁוֹנִים הַלָּלוּ יֵשׁ מֵהֶם שֶׁאֵינָם כְּפוּפִים לְשׁוּם מָרוּת, וְיֵשׁ מֵהֶם הַמַּכִּירִים אִם בְּמָרוּת רוּסְיָה אוֹ בְּמָרוּת הַחַאן שֶׁל חִיוָה, שֶׁל קוֹקַנְד וְשֶׁל בּוּכָרָה, הֲלֹא הֵם הַשַּׁלִּיטִים הַתַּקִּיפִים בְּיוֹתֵר שֶׁל טוּרְקֶסְטַן. הַמַּחֲנֶה הַבֵּינוֹנִי, הֶעָשִׁיר שֶׁבְּכֻלָּם, הִנֵּהוּ גַם הֶחָשׁוּב שֶׁבָּהֶם וַאֲנָשָׁיו תּוֹפְסִים אֶת כָּל חֶבֶל הָאָרֶץ שֶׁבֵּין אֲפִיקֵי הַמַּיִם שֶׁל הַנְּהָרִים סָרָה־סוּ, אִירְטִישׁ, אִישִׁים הָעֶלְיוֹן וְהַיְאוֹרִים הָדִיסַנְג וְאַקְסָקַל, הַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל, הַיּוֹשֵׁב בַּנָּפוֹת שֶׁמִמִּזְרָח לַמַּחֲנֶה הַבֵּינוֹנִי, מִתְפַּשֵׁט עַד הַפְּלָכִים אוֹמְסְק וְטוֹבּוֹלְסְק, וּבְכֵן אֵפוֹא, אִם שִּׁבְטֵי הַקִּירְגִיזִים הַלָּלוּ יִמְרְדוּ, אָז יִשְׁטְפוּ אֶת אַסְיָה הָרוּסִית וְיִקְרְעוּ אֶת סִבִּירְיָה מִמִּזְרָח לִנְהַר יֶנִיסֵי.

אֱמֶת הִיא שֶׁהַקִּירְגִיזִים הַלָּלוּ, שֶׁטִּירוֹנִים גְּמוּרִים הֵם בְּחָכְמַת טַכְסִיסֵי הַמִּלְחָמָה, רַק שׁוֹדְדֵי לַיְלָה הֵם וְאֵין כֹּחָם גָּדוֹל אֶלָּא בְּמַעֲשֵׂי הִתְנַפְּלוּת עַל שַׁיָּרוֹת, אֲבָל אֵינָם אַנְשֵׁי צָבָא עֲרוּכִים וּסְדוּרִים כְּתִקָּנָם. הֲלֹא כֹּה אָמַר עֲלֵיהֶם לוּשִׁין: “מַעֲרֶכֶת חֲזִית צְמוּדָה אוֹ רִבּוּעַ שֶׁל רַגְלִים כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בִּפְנֵי הֲמוֹנֵי קִירְגִיזִים, הָרַבִּים מֵהֶם עֲשֶׂרֶת מוֹנִים, וּכְלֵי־תּוֹתָח אֶחָד עָלוּל לְהַפִּיל מֵהֶם חֲלָלִים לְאֵין מִסְפַּר”.

אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, אֲבָל הֲרֵי מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁאוֹתוֹ רִבּוּעַ שֶׁל חֵיל רַגְלִים כְּתִקָּנָם בּוֹא יָבוֹא אֶל הָאָרֶץ שֶׁמָּרְדָה, וְכִי לוֹעֵי־הָאֵשׁ שֶׁל כְּלֵי הַתּוֹתָח יַעַזְבוּ אֶת חַצְרוֹת הַנֶּשֶׁק אֲשֶׁר בִּמְחוֹזוֹת רוּסְיָה, הָרְחוֹקִים מִזֶּה מַהֲלַךְ אַלְפַּיִם אוֹ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מִילִין. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחוּץ מִן הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה מִיֶּקָטֵרִינְבּוּרְג אֶל אִירְקוּטְסְק אֵין הָעֲרָבוֹת, אֲשֶׁר עִתִּים טוֹבְעָנִיּוֹת הֵן, נוֹחוֹת לְמַעֲבָר, וּבְוַדַּאי יַעַבְרוּ הַרְבֵּה שָׁבוּעוֹת עַד שֶׁצִּבְאוֹת הָרוּסִים יוּכְלוּ לַהֲדֹף אָחוֹר וּלְפַזֵּר אֶת מַחֲנוֹת הַתַּתָּרִים.

אוֹמְסְק מְשַׁמֶּשֶׁת מֶרְכָּז לְאִרְגּוּן הַצָּבָא שֶׁל סִבִּירְיָה הַמַּעֲרָבִית, אֲשֶׁר תְּעוּדָתוֹ הִיא לְהַטִיל מָרוּת עַל הַקִּירְגִיזִים. שָׁם נִמְצָאִים הַגְּבוּלוֹת, אֲשֶׁר הַנַּוָּדִים הַלָּלוּ, שֶׁאֵינָם מְשֻׁעְבָּדִים אֶלָּא לְמֶחֱצָה, כְּבָר פָּרְצוּ אוֹתָם לֹא אַחַת, וְהַמִּשְׂרָד שֶׁל מִינִסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה הָיָה חוֹשֵׁשׁ וּבְצֶּדֶק שֶׁאוֹמְסְק כְּבָר שְׁרוּיָה בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה. הַקַּו שֶׁל מוֹשְׁבוֹת אַנְשֵׁי הַצָּבָא, כְּלוֹמַר, קַו הַמִּשְׁמָרוֹת שֶׁל הַקּוֹזָקִּים, שֶׁהָעָמְדוֹ מֵאוֹמְסְק עַד סֵמִיפּוֹלוֹטִינְסְק, וַדַּאי כְּבָר נִפְרַץ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים. הָיָה מָקוֹם לַחֲשֹׁׁש שֶׁ"הַשֻּׂלְטָנִים הַגְּדוֹלִים ", הַמּוֹשְׁלִים בְּנָפוֹת הַקִּירְגִיזִים קִבְּלוּ לִרְצוֹנָם אוֹ שֶׁלֹא לִרְצוֹנָם אֶת מָרוּת הַתַּתָּרִים, אֲשֶׁר מֻסְלְמִים הֵם כְּמוֹתָם, וְאֶל שִׂנְאַת הַמְּשֻׁעְבָּדִים לַאֲדוֹנֵיהֶם נִצְטַרְפָה עַד הַשִּׂנְאָה שֶׁמְּקוֹרָהּ בַּנִּגּוּד שֶׁבֵּין הַדָּת הַיְּוָנִית וּבֵין הַדָּת הַמֻּסְלְמִית.

אָכֵן, זֶה זְמָן רַב לְמַדַּי שֶׁהַתַּתָּרִים שֶׁבְּטוּרְקֶסְטַן וּבְיִחוּד אוֹתָם שֶׁבִּמְדִינוֹת מֶמְשֶׁלֶת הַחַאנִים שֶׁל בּוּכָרָה, שֶׁל קוֹקַנְד וְשֶׁל קוּנְדוּזָה, הִתְאַמְצוּ בֵּין בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ וּבֵין עַל יְדֵי תַּעֲמוּלָה וְשִׁכְנוּעַ לְהוֹצִיא אֶת שִּׁבְטֵי הַקִּירְגִיזִים מִשִּׁלְטוֹנָהּ שֶׁל מוֹסְקְבָה.

וְעַתָּה מִלִּים מִסְפַּר עַל הַתַּתָּרִים הָאֵלֶּה.

הַתַּתָּרִים מִתְחַלְּקִים בְּיִחוּד לִשְׁנֵי גְזָעִים שׁוֹנִים, לַגֶּזַע הַקַּוְקָזִי וְלַגֶּזַע הַמּוֹנְגוֹלִי.

הַגֶּזַע הַקַּוְקָזִי, אֲשֶׁר אַבֶּל דֶּה רֵמִיזָה אוֹמֵר עָלָיו, “שֶׁהוּא נֶחְשָׁב בְּאֵרוֹפָּה לְטִפּוּס שֶׁל יְפִי הָאָדָם בֶּן מִינֵנוּ אָנוּ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הָעַמִּים יוֹשְׁבֵי חֵלֶק הָאָרֶץ הַזֶּה יָצְאוּ מִמֶּנּוּ,” כּוֹלֵל בְּשֵׁם אֶחָד אֶת הַתֻּרְכִּים וְאֶת יְלִידֵי הַמָּקוֹם מִצֶּאֱצָאֵי הַפַּרְסִים.

הַגֶּזַע הַמוֹנְגוֹלִי לַאֲמִתּוֹ כּוֹלֵל אֶת הַמּוֹנְגוֹלִים, אֶת הַמַּנְדְשׁוּ וְאֶת הַטִּבֶּטִים.

הַתַּתָּרִים, הַמְאַיְּמִים עַכְשָׁו עַל הַקֵּיסָרוּת הָרוּסִית, הֵם מִבְּנֵי הַגֶּזַע הַקַּוְקָזִי וְאֶרֶץ מושָׁבָם הָעִקָּרִית הָיְתָה טוּרְקֶסְטַן. אֶרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם זוֹ חֲלוּקָה למְדִינוֹת שׁוֹנוֹת, שֶׁמּוֹשְׁלֵיהֶן נִקְרָאִים חַאנִים, הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁבֵּין מְדִינוֹת הַחַאנִים הַלָּלוּ הֵן בּוּכָרָה, חִיוָה, קוֹקַנְד, קוּנְדוּזָה וַאֲחֵרוֹת.

מְדִינַת בּוּכָרָה הָיְתָה ביָּמִים הָהֵם הַגְּדוֹלָה וְהַתַּקִּיפָה שֶׁבֵּין מְדִינוֹת הַחַאנִים. רוּסְיָה כְּבָר נִלְחֲמָה הַרְבֵּה פְּעָמִים עִם שַׁלִּיטֶיהָ שֶׁל מְדִינָה זוֹ, אֲשֶׁר הֵגֵנּוּ עַל חֵרוּת הַקִּירְגִיזִים כְּנֶגֶד הַשִּׁלְטוֹן הַמּוֹסְקוֹבִי לְטוֹבַת עַצְמָם וּכְדֵי לְשַׁעְבְּדָם לְעֻלָּם הֵם. הַשַּׁלִּיט שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמָן פֵיאוֹפַר־חַאן הָלַךְ בְּעִקְּבוֹת ה הַמּוֹשְׁלִים שֶׁקְדָמוּהוּ.

מְדִינַת בּוּכָרָה זוֹ הִשְׂתָּרְעָה מִצָּפוֹן לְדָרוֹם מִמַּעֲלַת הָרֹחַב הַשְּׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע עַד מַעֲלַת הָרֹחַב הָאַרְבָּעִים וְאַחַת, וּמִמִּזְרָח לְמַעֲרָב מִמַּעֲלַת הָאֹרֶךְ הַשִּׁשִּׁים וְאַחַת עַד הַמַּעֲלָה הַשִּׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא תָּפְסָה שֶׁטַח שֶׁל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מִילִין מְרֻבָּעִים בְּעֵרֶךְ.

אֶת מִסְפַּר יוֹשְׁבֶיהָ שֶׁל מְדִינָה זוֹ מַעֲרִיכִים לִשְׁנֵי מִלְּיוֹנִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת; יֵשׁ לָהּ צָבָא שֶׁל שִׁשִּׁים אֶלֶף רַגְלִים, אֲשֶׁר בִּשְׁעַת מִלְחָמָה הֲרֵיהוּ מִתְרַבֶּה פִּי שְׁלֹשָׁה, וְשֶׁל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים. זוֹהִי אֶרֶץ עֲשִׂירָה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ שִׁפְעַת אוֹצָרוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים, שֶׁל צְמָחִים וְשֶׁל מִינֵי מַחְצָבִים וַאֲשֶׁר שִׁטְחָהּ הֻגְדַּל בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי הַחֲבָלִים בַּלְק, אוֹקוֹי וּמֵימָנֶה שֶׁנִּצְטָרְפוּ אֵלֶיהָ. יֵשׁ לָהּ תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה עָרִים גְּדוֹלוֹת. הָעִיר בּוּכָרָה, הַמֻּקָּפָה חוֹמָה אֲרֻכָּה יוֹתֵר מִשְׁמוֹנָה מִילִין אַנְגְּלִיִּים וּמִצִּדֶּיהָ מִגְדָּלִים, הִיא עִיר מְפֻרְסָמָה, אֲשֶׁר אֲבִיצֵינָה וַחֲכָמִים אֲחֵרִים מֵחַכְמֵי הַמֵּאָה הָעֲשִׂירִית הִרְבּוּ לְהַלֵּל אוֹתָהּ; הִיא נֶחְשֶׁבֶת מֶרְכָּז הַהַשְׂכָּלָה הַמֻּסְלְמִית וְנִמְנֵית עִם הֶעָרִים הַמְפֹאָרוֹת בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בְּאַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית; סָמַרְקַנְד שֶׁבָּהּ נִמְצָא קִבְרוֹ שֶׁל טָמֶרְלַן וְהָאַרְמוֹן הַמְהֻלָּל עִם הָאֶבֶן הַכְּחֻלָּה שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁעָלֶיהָ חַיָּב לָשֶׁבֶת כָּל חַאן חָדָשׁ מִדֵּי עֲלוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַשִּׁלְטוֹן, מוּגַנָּה עַל יְדֵי מִבְצָר חָזָק עַד מְאֹד; קַרְשִׁי, הַמֻּקָּפָה חוֹמָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְהַיּוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ אוֹאַזָּה, אֲשֶׁר בִּצּוֹת מְלֵאוֹת צַבִּים וּלְטָאוֹת יְסֻבּוּהָ, כִּמְעַט שֶׁאֵינָה עֲשׂוּיָה לְהִכָּבֵשׁ; עַל טְשַׁרְדְּשׁוּי מְגִנִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף תּוֹשָׁבֶיהָ; וְלַסּוֹף הִנֵּה קַטָּה־קוּרְגַן, נוּרָטָה, דִּזִּ’יזָה, פָאִיקַנְדֶּה, קָרָקוּל, כּוּזָר וַאֲחֵרוֹת הַמִּצְטָרְפוֹת לְמִכְלַל עָרִים, שֶׁקָשֶׁה לְכָבְשָׁן. מְדִינַת בּוּכָרָה זוֹ הַמוּגַּנָה עַל יְדֵי הָרֶיהָ, הַמֻּפְרָשָׁה עַל יְדֵי עַרְבוֹתֶיהָ, הִנֵּה אֵפוֹא מְדִינָה כַּבִּירַת כֹּחַ, וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה שֶׁרוּסְיָה תַּעֲמִיד בְּפָנֶיהָ כֹּחוֹת רַבִּים וַעֲצוּמִים.

שַׁלִּיטָהּ שֶׁל הַמְּדִינָה הַתַּתָּרִית הַזֹּאת הָיָה בַּיָמִים הָהֵם הַחַאן פֵיאוֹפַר, אָדָם שׁואֵף כָּבוֹד וְעָרִיץ. בְּהִשָּׁעֲנוֹ עַל הַחַאנִים הָאֲחֵרִים – בְּיִחוּד עַל הַחַאנִים שֶׁל קוֹקַנְד וְשֶׁל קוּנְדוּזָה, שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי מִלְחָמָה אַכְזָרִים וְשׁוֹאֲפֵי שֹׁד וְחָמָס וְהָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים תָּמִיד לִזְנֹק לְמַעֲשֵׂי־קְרָבוֹת הַחֲבִיבִים עַל הַתַּתָּרִים – וּבְהֵעָזְרוֹ עַל יְדֵי מַנְהִיגֵי שִׁבְטֵי הַנַּוָּדִים אֲשֶׁר בְּאַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית, עָמַד בְּרֹאשׁ מַעֲרֶכֶת הַפְּלִישָׁה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אִיבַן אוֹגַרְיֶב הָיָה נִשְׁמָתָהּ. מוֹרֵד זֶה, שֶׁקָּדְחָה בּוֹ תַּאֲוַת־כָּבוֹד שִׁגְעוֹנִית וַחֲמַת שִׂנְאָה אִרְגֵּן אֶת הַתְּנוּעָה הַזֹּאת מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לִכְבֹּשׁ קֹדֶם־כֹּל אֶת הַדֶּרֶךְ הַסִּבִּירִית הַגְּדוֹלָה. וְאָכֵן רוּחַ שִׁגָּעוֹן לַאֲמִתּוֹ עָבְרָה עַל אָדָם זֶה בְּדַמּוֹתוֹ שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לִרְעֹץ אֶת כֹּחַ הַקֵּיסָרוּת הַמּוֹסְקְבָאִית! בַּעֲצָתוֹ הֶעֱבִיר הָאֱמִיר – בְּתֹּאַר־הַכָּבוֹד הַזֶּה מְכַנִּים עַצְמָם הַחַאנִים שֶׁל בּוּכָרָה – אֶת גְּדוּדָיו אֶת הַגְּבוּל הָרוּסִי. הוּא פָּלַשׁ אֶל פֶּלֶךְ סֵמִיפּוֹלוֹטִינְסְק, וְהַקּוֹזָקִּים, שֶׁמִּסְפָּרָם הָיָה מְעַט בְּפֶלֶךְ זֶה, אֲנוּסִים הָיוּ לְהִסּוֹג מִפָּנָיו אָחוֹר. הוּא פָּרַץ וְעָבַר אֶת יְאוֹר בַּלְקַשׁ, וְגָרַד אַחֲרָיו בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ אֶת הַתּוֹשָׁבִים הַקִּירְגִיזִים. הוּא עָבַר מֵעִיר אֶל עִיר הָלוֹךְ וְשָׁדוֹד, הָלוֹךְ וְהַחֲרִיב אֶת הַכֹּל. אֶת הַנִּכְנָעִים מִפָּנָיו שָׁת עַל מַעַרְכוֹת צִבְאוֹתָיו וְאֶת הָעוֹמְדִים בְּפָנָיו לָקַח בַּשֶׁבִי. בְּמַחֲנֵהוּ נִמְצְאוּ בְּנֵי הַלְּוָיָה שֶׁל כָּל שַׁלִּיט מִזְרָחִי – נָשָׁיו וְעֲבָדָיו, וּמַעֲשֵׂהוּ וּמִנְהָגוֹ הָיוּ מִתּוֹךְ עַזּוּת חַסְרַת־בִּינָה כְּצִינְגִס חַאן בֶּן הַזְּמָן הַזֶּה.

הֵיכָן הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? עַד אָנָה פָּרְצוּ וְהִגִּיעוּ צִבְאוֹתָיו בָּהּ בְּשָּׁעָה שֶׁהַיְדִיעָה עַל הַפְּלִישָׁה בָּאָה לְמוֹסְקְבָה? וְעַד אֵיזֶה מָקוֹם שֶׁבְּסִבִּירְיָה נָסוֹגוּ צִבְאוֹת הָרוּסִים אָחוֹר? – אִישׁ לֹא יָכוֹל הָיָה לָדַעַת זֹאת. כָּל הַחִבּוּרִים נִפְסָקוּ. הֲנִגְזַר הַקַּו שֶׁבֵּין קוֹלִיבַן וּבֵין טוֹמְסְק עַל יְדֵי סַיָּרִים אֲחָדִים שֶׁל הַמַּחֲנֶה הַתַּתָּרִי, אוֹ הָאֱמִיר גּוּפוֹ כְּבָר בָּא אֶל מְחוֹזוֹת יֵנִיסֵיסְק? הֶאָחֲזָה אֵשׁ הַמְּרִידָה אֶת כָּל סִבִּירְיָה הַמַּעֲרָבִית הַתַּחְתּוֹנָה? הַכְּבָר הִתְפַּשְּׁטָה הַמְּרִידָה עַד הַנָּפוֹת שֶׁבַּמִּזְרָח? אִישׁ לֹא יָדַע זֹאת. הָרָץ הַמַּגִּיד הָאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא לֹא מִפְּנֵי הַקֹּר וְלֹא מִפְּנֵי הַחֹם, אֲשֶׁר זַעַם הַחֹרֶף וְחַרְבוֹנֵי הַקַּיִץ קִצְרֵי כֹּחַ הֵם לְעַכְּבוֹ וְלַעֲצֹר אֶת מְרוּצָתוֹ, הַטָּס בִּמְהִירוּת הַבָּרָק, ־ הֲלֹא הוּא הַזֶּרֶם הַחַשְׁמַלִּי – שׁוּב לֹא יָכֹל לָטוּס וְלַעֲבֹר דֶּרֶךְ הָעֲרָבוֹת. וְשׁוּב אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהוֹדִיעַ לַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל הַסָּגוּר בְּאִירְקוּטְסְק עַל דְּבַר הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לוֹ עַל יְדֵי בְּגִידָתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

רַק רָץ מָהִיר בִּלְבָד יוּכַל לְמַלֵּא אֶת מְקוֹם הַזֶּרֶם הַחַשְׁמַלִּי שֶׁנִפְסַק. אָדָם זֶה הִצְטָרֵךְ לִזְמָן יָדוּעַ כְּדֵי לַעֲבֹר את חֲמֵשֶׁת הָאֲלָפִים וּמָאתַיִם הַוֵּרְסְטָאוֹת (5523 קִילוֹמֶטְרִים) אֲשֶׁר מִמּוֹסְקְבָה לְאִירְקוּטְסְק. כְּדֵי לַעֲבֹר בֵּין מַעַרְכוֹת הַמּוֹרְדִים וְהַפּוֹלְשִׁים בָּאָרֶץ הָיָה צָרִיךְ לְאֹמֶץ לֵב וּלְבִינָה יְתֵרָה מֵאֵין כָּמוֹהַ בֵּין הַבְּרִיּוֹת. אֲבָל אָדָם שֶׁמֹחַ בְּקָדְקָדוֹ וְלִבּוֹ אַמִּיץ, עוֹבֵר וּמַצְלִיחַ!

“הֲיִמָּצֵא אָדָם בַּעַל מֹחַ וּבַעַל לֵב כָּזֶה?” שָׁאַל הַצַּאר אֶת עַצְמוֹ.

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב    🔗

מִקֵּץ זְמָן מְעַט נִפְתְּחָה דֵלֶת חֲדַר־הָעֲבוֹדָה הַקֵּיסָרִי וְשׁוֹמֵר הַסַּף הוֹדִיעַ אֶת דְּבַר בּוֹא הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב.

“וְאַיֵּה הָרָץ?” שָׁאַל הַצַּאר בִּמְהִירוּת.

“הֲרֵיהוּ כָּאן, הוֹד מַלְכוּתוֹ”, הֵשִׁיב הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב.

“מָצָאתָ אָדָם הָרָאוּי לְכָךְ?”

“הִנְנִי עָרֵב לוֹ לִפְנֵי הוֹד מַלְכוּתוֹ”.

“הֶהָיְתָה לוֹ מִשְׁמֶרֶת־פְּקֻדָּה בָּאַרְמוֹן?”

“הֵן, הוֹד מַלְכוּתוֹ”.

“וְאַתָּה מַכִּיר אוֹתוֹ?”

“אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ יָפֶה; הוּא כְּבָר נִשְׁלַח כַּמָּה פְּעָמִים בְּעִסְקֵי מַלְאָכוּת קָשִׁים וּמִלֵּא אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו בְּהַצְלָחָה”.

“לְהֵיכָן נִשְׁלַח, לְחוּץ־לָאָרֶץ?”

"לֹא, לְסִבִּירְיָה ".

“וּמֵאַיִן הוּא?”

“מֵאוֹמְסְק. הוּא אִישׁ סִבִּירִי”.

“וְהוּא אָדָם הַמּוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ, בַּר־דַּעַת וְאַמִּיץ־לֵב?”

“הֵן, הוֹד מַלְכוּת, יֵשׁ לוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַדְּרוּשׁוֹת כְּדֵי שֶׁיַּצְלִיחַ בְּמָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים אוּלַי יָבוֹאוּ לִידֵי כִּשָּׁלוֹן.”

“בֶּן כַּמָּה הוּא?”

“בֶּן שְׁלֹשִׁים.”

“וְהוּא אָדָם בָּרִיא וְחָזָק?”

“הֵן, הוֹד מַלְכוּת.”

“וְלִבּוֹ?..”

“לֵב זָהָב.”

“וּמַה שְׁמוֹ?..”

“מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.”

“וְהוּא מוּכָן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ?”

“הוּא עוֹמֵד בְּאוּלָם חֵיל הַמִּשְׁמָר וּמְחַכֶּה לִפְקֻדּוֹת הוֹד מַלְכוּתוֹ.”

“יָבוֹא הֵנָּה,” אָמַר הַצַּאר.

מִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה נִכְנַס הָרָץ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל חֲדַר־הָעֲבוֹדָה הַקֵּיסָרִי.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה אִישׁ גְּבַהּ־קוֹמָה, מוּצַק־גֵּו, רְחַב כְּתֵפַיִם וּרְחַב־חָזֶה. בְּרֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל נִכְּרוּ כָּל הַסִּמָּנִים הַנָּאִים שֶׁל בֶּן הַגֶּזַע הַקַּוְקָזִי. אֲבָרָיו הַסְּדוּרִים יָפֶה הָיוּ נִרְאִים כֻּלָּם כִּמְנוֹפִים מֵכָנִיִּים הָעֲרוּכִים לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל עֲלִילוֹת שֶׁל כֹּחַ וּגְבוּרָה. בָּחוּר נָאֶה וּמוּצָק זֶה, שֶׁעָמַד עֲמִידָה מְאֻשֶּׁשֶׁת, לֹא הָיָה עָשׂוּי לַהֲזִיזוֹ מִמְּקוֹמוֹ שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהֶעֱמִיד אֶת שְׁתֵּי רַגְלָיו עַל הַקַּרְקַע, דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הִשְׁתָּרְשׁוּ בּוֹ. עַל רֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל וּרְחַב־הַמֵּצַח הִסְתַּלְסְלָה שִׁפְעַת שְׂעָרוֹת, אֲשֶׁר בְּשָּׁעָה שֶׁחָבַשׁ עָלָיו אֶת כּוֹבָעוֹ הַמּוֹסְקְבָאִי בִּצְבְּצָה וְיָרְדָה קְוֻצּוֹת קְוֻצּוֹת. פָּנָיו, אֲשֶׁר תָּמִיד הָיוּ חִוְרִים קְצָת, לֹא נִשְׁתַּנּוּ אֶלָּא בְּשָּׁעָה שֶׁלִּבּוֹ הִתְחִיל דּוֹפֵק בִּמְהִירוּת וּמֵרוֹץ דַּם עוֹרְקָיו נַעֲשֶׂה נִמְהָר בְּיוֹתֵר, וְאָז הוּטְלָה בָּהֶם אַדְמִימוּת. עֵינָיו הָיוּ כְּחֻלּוֹת־כֵּהוֹת, מֶבָּטָן הָיָה יָשָׁר, חָפְשִׁי וּבָטוּחַ, וְהֵן הִתְנוֹצְצוּ מִבַּעַד לְקֶשֶׁת הַגַּבּוֹת הַמְּכֻוָצוֹת מְעַט וְהֵעִידוּ עַל אֹמֶץ־לִבּוֹ הַכַּבִּיר, הֲלֹא הוּא “אֹמֶץ־הַלֵּב שֶׁאֵין עִמּוֹ כַּעַס, הַמְיֻחָד לְגִבּוֹרִים”, כְּדִּבְרֵי חַכְמֵי הַפִיסִיּוֹלוֹגְיָה. אַפּוֹ הַגָּדוֹל וּרְחַב הַנְּחִירַיִם הָיָה מוֹלֵךְ עַל פִּיו הַקָּצוּב אֲשֶׁר שִׂפְתוֹתָיו הָיוּ בּוֹלְטוֹת מַשֶּׁהוּ, סִמָּן לְאָדָם נְדִיב רוּחַ וְטוֹב לֵב.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה מְחוֹנָן מֶזֶג שֶׁל אָדָם חָרוּץ בְּמַעֲשָׂיו הַמַּחֲלִיט דָבָר בִּמְהִירוּת, אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְכַרְסֵם אֶת צִפָּרְנָיו מִתּוֹךְ אִי־יְדִיעָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְגָּרֵד אֲחוֹרֵי אָזְנוֹ מִתּוֹךְ פִּקְפּוּק, שֶׁאֵינוֹ רוֹקֵעַ בְּרַגְלָיו מִתּוֹךְ הִסּוּס. הוּא הָיָה מָתוּן בִּתְנוּעוֹתָיו כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מָתוּן בִּדְבָרָיו וְעָמַד לִפְנֵי המְּמֻנֶּה עָלָיו בְּלִי־נוֹעַ כְּאִישׁ צָבָא; אֲבָל כֵּוָן שֶׁעָקַר אֶת רַגְלָיו וְהָלַךְ, הָיְתָה הֲלִיכָתוֹ קַלָּה וּתְנוּעוֹתָיו בְּטוּחוֹת עַד מְאֹד – סִמָּן לְבִטְחוֹנוֹ בְּעַצְמוֹ וּלִזְרִיזוּת רוּחוֹ. הוּא הָיָה מֵאוֹתָם בְּנֵי הָאָדָם, אֲשֶׁר מַרְאֵהֶם יָעִיד עֲלֵיהֶם תָּמִיד כִּי מַחֲשָׁבָה מַעֲסִיקָה אֶת מֹחַם, אֶלָּא שֶׁאֵינָם מְאַחֲרִים לְהוֹצִיא אֶת מַחֲשַׁבְתָּם אֶל הפֹּעַל.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה לָבוּשׁ תִּלְבֹּשֶׁת צְבָאִית נָאָה, שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לַתִּלְבֹּשֶׁת שֶׁל קְצִינֵי הַפָּרָשִׁים שׁוֹמְרֵי רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ; הוּא הָיָה נָעוּל מַגָּפַיִם עִם דָּרְבוֹנוֹת וְלָבוּשׁ מִכְנָסַיִם צָרִים וּמִקְטֹרֶן שֶׁשְּׂפָתוֹ מְחֻפָּה פַּרְוָה וְעָלָיו פְּתִילִים צְהֻבִּים עַל מַצָּע כָּתֹם. עַל חָזֵהוּ הָרָחָב הִתְנוֹצֵץ צְלָב וּמֵדַלִיוֹת שׁוֹנוֹת.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִמְנָה עִם הַפְּלֻגָּה הַמְיֻחָדָה שֶׁל רָצֵי הַצַּאר וּמַעֲלָתוֹ מַעֲלַת קָצִין בַּחֲבוּרַת אַנְשֵׁי הַסְּגֻלָּה הַלָּלוּ. בַּהֲלִיכָתוֹ, בְּפַרְצוּף פָּנָיו וּבְכָל יֵשׁוּתוֹ נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, וְהַצַּאר הִבְחִין זֹאת עַל נְקַלָּה, שֶׁהוּא מֵאוֹתָן הַבְּרִיּוֹת "הַמְּמַלְּאוֹת פְּקֻדּוֹת ". הוּא הָיָה מְחוֹנָן אֵפוֹא מִדָּה אַחַת, הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר בְּאֶרֶץ רוּסְיָה, הֲלֹא הִיא אוֹתָהּ הַמִּדָּה, אֲשֶׁר לְפִי עֵדוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹפֵר הַמְפֻרְסָם טוּרְגֵנֵב הֲרֵיהִי מַעֲלָה אֶת בְּעָלֶיהָ עַל מַדְרֵגָה רָמָה בַּמַּמְלָכָה הַמּוֹסְקְבָאִית.

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, אִם הָיָה אָדָם אֲשֶׁר יָכוֹל הָיָה לְבַצֵּעַ אֶת הַמַּסָּע הַזֶּה מִמּוֹסְקְבָה לְאִירְקוּטְסְק בְּהַצְלָחָה, לַעֲבֹר בְּאֶרֶץ מְלֵאָה פּוֹלְשִׁים וּמוֹרְדִים, לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּכְשׂוֹלִים וְלַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל מִינֵי סַכָּנוֹת, הֲרֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה אוֹתוֹ הָאָדָם.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יָדַע הֵיטֵב אֶת הָאָרֶץ שֶׁהָיָה מֻטָּל עָלָיו לַעֲבֹר בָּהּ, וּכְמוֹ כֵן יָדַע אֶת הַלְּשׁוֹנוֹת הַשּׁוֹנוֹת הַמִּתְהַלְכוֹת בָּהּ, לֹא רַק מִשׁוּם שֶׁכְּבָר עָבַר בָּהּ, אֶלָּא מִשׁוּם שֶׁסִּבִּירְיָה הָיְתָה אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, וְהַדָּבָר הַזֶּה שִׁמֵּשׁ עֲרֻבָּה, שֶׁמְּזִמָּתוֹ עֲלוּלָה לְהִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ.

אָבִיו, פֶּטֶר סְטְרוֹגוֹב, שֶׁמֵּת לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים, הָיָה מִתּוֹשָׁבֵי עִיר־הַפֶּלֶךְ אוֹמְסְק, וְאִמּוֹ, מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב, עֲדַיִן גָּרָה בְּאוֹתָהּ הָעִיר. שָׁם, בְּתוֹךְ עַרְבוֹת־הַפֶּרֶא אֲשֶׁר בִּמְחוֹזוֹת אוֹמְסְק וְטוֹבּוֹלְסְק, חִנֵּךְ גִּבּוֹר־הַצַּיִד הַסִּבִּירִי אֶת בְּנוֹ מִיכָאֵל וְעָשָׂהוּ מוּצָק וְחָזָק. לְפִי אֻמָּנוּתוֹ הָיָה פֶּטֶר סְטְרוֹגוֹב צַיָּד. בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף בְּחַרְבוֹנֵי חֹם לוֹהֵט וּבַקֹּר הָעוֹלֶה עַל חֲמִשִּׁים מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס הָיָה מְשׁוֹטֵט עַל אַדְמַת הַמִּישׁוֹרִים הַמּוּצָקָה, בֵּין סִבְכֵי הַשִּׂיחִים וּבְיַעֲרֵי הָאֳרָנִים וְטָמַן מַלְכּוֹדוֹת וְהֵמִית אֶת חַיּוֹת הַצַּיִד הַקְּטַנּוֹת בְּרוֹבֶה וְאֶת הַגְּדוֹלוֹת בְּקִלְשׁוֹן אוֹ בְּסַכִּין־הַצַיָּדִים. עִם חַיּוֹת הַצַּיִד הַגְּדוֹלוֹת נִמְנָה הַדֹּב הַסִּבִּירִי, חַיָּה אֲיֻמָּה וְאַכְזְרִיָּה שֶׁאֵינָה נוֹפֶלֶת בְּגָדְלָהּ מִבַּת מִינָהּ שֶׁעַל יָם הַקֶּרַח. פֶּטֶר סְטְרוֹגוֹב הֵמִית יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה דֻבִּים, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהִכְרִיעַ גַם אֶת הַדֹּב הָאַרְבָּעִים, וְאִם נַאֲמִין לְאַגָּדוֹת־הַצַּיָּדִים הַמִּתְהַלְּכוֹת בְּרוּסְיָה, הֲרֵי הַרְבֵּה צַיָּדִים שִׂחֲקָה לָהֶם הַשָּׁעָה עַד שֶׁהֵמִיתוּ אֶת הַדֹּב הַשְּׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה, אֲבָל הָיוּ לְטֶרֶף לְשִׁנֵּי הַדֹּב הָ הָאַרְבָּעִים!

פֶּטֶר סְטְרוֹגוֹב עָבַר אֶת גְּבוּל הַמִּסְפַּר בִּישׁ־הַמַּזָל הַזֶּה בְּלִי שֶׁנִּשְׂרַט אֲפִלּוּ שְׂרִיטָה כָּל שֶׁהִיא. מֵאוֹתוֹ הַזְּמָן וְאֵילַּךְ לֹא פָּסַק מִיכָאֵל הַקָּטֹן, שֶׁהָיָה בֶּן אַחַת־עֶשְׂרֵה, מִלַּוּוֹת אֶת אָבִיו בְּלֶכְתּוֹ לָצוּד צַיִד; הוּא הָיָה נוֹשֵׂא אֶת “הָרוֹגָטִינָה”, הֲלֹא הִיא קִלְשׁוֹן־הַצַּיִד, כְּדֵי לִהְיוֹת בִּשְׁעַת הַדְּחַק לְעֵזֶר לְאָבִיו, שֶׁלֹא הָיָה מְזֻיָּן אֶלָּא בְּסַכִּין. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה הֵמִית מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יְחִידִי אֶת הַדֹּב הָרִאשׁוֹן שֶׁלוֹ, אֶלָּא שֶׁמַעֲשֵׂה זֶה אֵין עֶרְכּוֹ גָדוֹל בְּיוֹתֵר; וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁפָּשַׁט אֶת עוֹרוֹ, סָחַב אֶת עוֹר הַחַיָּה הָעֲנָקִית אֶל בֵּית אָבִיו, שֶׁנִמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה וֵרְסְטָאוֹת – סִמָּן שֶׁיֶלֶד זֶה הָיָה מְחוֹנָן כֹּחַ שֶׁאֵינוֹ מָצוּי.

אֹרַח־חַיִּים זֶה הָיָה יָפֶה לוֹ, וּכְשֶׁגָּדַל וְהָיָה לְאִישׁ, עָשׂוּי הָיָה לָשֵׂאת וְלִסְבֹּל קֹר וָחֹם, רָעָב וְצָמָא וִיגִיעָה רַבָּה. הוּא הָיָה אָדָם של בַּרְזֶל כְּאַחַד הַיָּקוּטִים שֶׁבְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן. הוּא יָכוֹל הָיָה לַעֲמֹד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בְּלִי אֹכֶל, עֲשָׂרָה לֵילוֹת בְּלִי שֵׁנָה וְהָיָה לָן עַל פְּנֵי מֶרְחֲבֵי הָעֲרָבָה, בִּמְקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים הָיוּ קוֹפְאִים בְּקָרָה. מִהְיוֹתוֹ מְחוֹנָן חוּשׁ דַּק מֵאֵין כָּמוֹהוּ וּמֻנְהָג עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר הַלָּבָן עַל־יְדֵי אִינְסְטִינְקְט הַמְיֻחָד לִבְנֵי שֵׁבֶט הַדֵּלֵוֶרִים, בְּשָּׁעָה שֶׁהָעֲרָפֶל כִּסָּה אֵת כָּל הָאֹפֶק, וַאֲפִלּוּ בְּהִמָּצְאוֹ בְּמַעֲלוֹת הָרֹחַב הַגְּבוֹהוֹת, שֶׁלֵיל־הַצִּיר נִמְשָׁךְ שָׁם כַּמָּה יָמִים, מָצָא סְטְרוֹגוֹב תָּמִיד אֶת דַּרְכּוֹ בִּמְקוֹם שֶׁאֲחֵרִים לֹא הָיוּ יוֹדְעִים אֲפִלּוּ הֵיכָן לְהַצִּיג אֶת כַּף רַגְלָם. כָּל הַסּוֹדוֹת וְהַתַּעֲלוּמוֹת אֲשֶׁר לְאָבִיו הָיוּ גְלוּיִים וִידוּעִים גַּם לוֹ. הוּא יָדַע לְכַוֵּן אֶת דַּרְכּוֹ עַל פִּי סִמָּנִים, אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁאֵינָם נִרְאִים לָעַיִן, עַל פִּי מַצַּב מַחֲטֵי־הַקֶּרַח, עַל פִּי מִפְנֵי עַנְפֵי הָעֵצִים הַדַּקִּים שֶׁבְּדַקִּים, עַל פִּי רֵיחוֹת הַבָּאִים מֵעֵבֶר לִתְחוּם הָאֹפֶק, עַל פִּי עִקְּבוֹת הָעֲשָׂבִים בַּיַעַר, עַל פִּי צְלִילֵי קוֹל קְלוּשִׁים בָּאֲוִיר, עַל פִּי הֵד שָׁאוֹן הַבָּא מִמֶּרְחַקִּים, עַל פִּי מְעוּף הַצִּפֳּרִים בַּחֲלַל הָאֲוִיר הַמָּלֵא עֲרָפֶל, ־ כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: עַל פִּי אַלְפֵי פְּרָטֵי דְבָרִים הַמְשַׁמְשִׁים אַלְפֵי צִיּוּנֵי־דֶרֶךְ לְמִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתָם וּמֵבִין בָּהֶם. גּוּפוֹ נִתְקַשָּׁה בְּתוֹךְ הַשְּׁלָגִים כְּדֶרֶךְ שֶׁפְּלָדָה דַמַּשְׂקִית מִתְקַשֵּׁית בְּמֵימֵי סוּרְיָה, וּלְפִיכָךְ נֶאֶמְנוּ דִּבְרֵי הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב שֶׁאָמַר עָלָיו, כִּי בְּרִיאוּתוֹ מוּצָקָה כְּבַרְזֶל, אֶלָּא שֶׁלֹא פָּחוֹת מִכֵּן אֱמֶת הָיָה מַה שֶׁאָמַר אוֹתוֹ הַגֵּנֵרַל כִּי לִבּוֹ לֵב זָהָב.

אַהֲבָה עַזָּה אַחַת הָיְתָה מְצוּיָה בְּלִבּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, הִיא הָאַהֲבָה לְאִמּוֹ הַזְּקֵנָה מַרְתָּה, שֶׁלֹא רָצְתָה בְּשׁוּם פָּנִים לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת הַיָּשָׁן שֶׁל מִשְׁפַּחַת סְטְרוֹגוֹב בְּאוֹמְסְק עַל שְׂפַת נְהַר אִירְטִישׁ, שֶׁשָּׁם יָשְׁבָה הַרְבֵּה שָׁנִים יַחַד עִם הַצַּיָּד הַזָּקֵן. בְּשָּׁעָה שֶׁבְּנָהּ עֲזָבָהּ שָׁמְמָה עָלֶיהָ נַפְשָׁהּ, אֶלָּא שֶׁהוּא הִבְטִיחַ לָהּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ בְּכָל זְמָן שֶׁתִּהְיֶה הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ – וְאֶת הַבְטָחָתוֹ זוֹ הָיָה מְקַיֵּם בֶּאֱמוּנָה.

כְּשֶׁנַּעֲשָׂה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בֶּן עֶשְׂרִים בָּאוּ לִידֵי הַחְלָטָה, שֶׁיֵּלֵךְ לְשָׁרֵת אֶת קֵיסָר רוּסְיָה שֵׁרוּת פְּרָטִית וְיִכָּנֵס אֶל גְּדוּד הָרָצִים שֶׁל הַצַּאר. הַסִּבִּירִי הַצָּעִיר, שֶׁהָיָה אַמִּיץ־לֵב, מַשְׂכִּיל וְחָרוּץ וְשֶׁהַנְהָגָתוֹ הָיְתָה נָאָה, הִצְטַיֵּן מִתְּחִלָּה בְּמִשְׁלַחַת אֶל קַוְקָז, בְּאֶרֶץ מְלֵאָה מִּכְשׂוֹלִים קָשִׁים שֶׁהָיְתָה מְשֻׁבֶּשֶׁת בִּגְיָסוֹת שֶׁל מוֹרְדִים מִבְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל שַׁמִּיל; אַחַר כָּךְ הִצְטַיֵּן בְּמַלְאָכוּת חֲשׁוּבָה, שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ עַד פֶּטְרוֹפַּבְלוֹבְסְק אֲשֶׁר בְּקַמְצַ’טְקָה שֶׁבִּקְצֵה גְּבוּל רוּסְיָה הָאַסִיָּטִית. בַּמַּסָעוֹת הָאֲרֻכִּים הָאֵלֶּה חָשַׂף לְעֵין כֹּל אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתָיו הַמֻּפְלָאִים, אֶת כֹּחוֹ לִשְׁלֹט בְּרוּחוֹ, אֶת פִּקְחוּתוֹ וְאֹמֶץ לִבּוֹ, וְהַמִּדּוֹת הָאֵלֶּה נָתְנוּ אֶת חִנּוֹ בְּעֵינֵי הַמְּמֻנִּים עָלָיו וְהוּא עָלָה בִּמְהִירוּת בְּמַעֲלוֹת מִשְׂרָתוֹ.

בַּחֻפְשָׁה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ לְאַחַר מַסְעוֹת־הַשְּׁלִיחוּת הָאֲרֻכִּים הָאֵלֶּה וְשֶׁהָיָה רָאוּי לָהּ בְּצֶדֶק הִשְׁתַּמֵּשׁ תָּמִיד לָלֶכֶת וּלְבַקֵּר אֶת אִמּוֹ הַזְּקֵנָה ־ וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה רָחוֹק מִמֶּנָּה אַלְפֵי וֵרְסְטָאוֹת וְהַחֹרֶף קִלְקֵל אֶת הַדְּרָכִים עַד בִּלְתִּי יְכֹלֶת לַעֲבֹר בָּהֶן. אֲבָל זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁהָיָה טָרוּד בְּיוֹתֵר לְרֶגֶל מִשְׂרָתוֹ בִּדְרוֹם הַמַּמְלָכָה, לֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לְבַקֵּר אֶת מַרְתָּה הַזְּקֵנָה כְּבָר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁהָיוּ בְּעֵינָיו כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה! יָמִים אֲחָדִים צָרִיךְ הָיָה לְקַבֵּל אֶת הַחֻפְשָׁה הַמַּגִּיעָה לוֹ לְפִי סִדְרֵי הַשֵּׁרוּת, וּכְבָר הִתְעַתֵּד לָלֶכֶת לְאוֹמְסְק וְעָשָׂה אֵת כָּל הַהֲכָנוֹת ה הַדְּרוּשׁוֹת לְכָךְ, וְהִנֵּה הִתְרַגְּשׁוּ הַמְּאֹרָעוֹת הַיְדוּעִים לָנוּ. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הוּבָא לִפְנֵי הַצַּאר בְּלִי אֲשֶׁר יָדַע כְּלוּם מָה הַקֵּיסָר דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ.

הַצַּאר לֹא דִבֵּר אֵלָיו דָבָר, אֶלָּא הִתְבּוֹנֵן בּוֹ רְגָעִים מִסְפַּר בְּעֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת, בְּעוֹד אֲשֶׁר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָמַד עַל עָמְדוֹ בְּלִי־נוֹעַ.

בְּחִינָה זוֹ הֵנִיחָה בְּלִי סָפֵק אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַצַּאר כָּל צָרְכָּהּ, כִּי מִיָּד פָּנָה וְחָזַר אֶל שֻׁלְחָן־הַכְּתִיבָה שֶׁלוֹ. הוּא נָתַן אוֹת לִמְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן וְהִכְתִּיבוֹ בְּלַחַשׁ מִכְתָּב, שֶׁלֹא הֵכִיל אֶלָּא שׁוּרוֹת אֲחָדוֹת.

לְאַחַר שֶׁהַמִּכְתָּב נִכְתָּב קְרָאָהוּ הַצַּאר בְּעִיוּן רַב, אַחַר־כָּךְ חָתַם עָלָיו בְּהַקְדִימוֹ לִשְׁמוֹ אֶת הַמִּלִּים: “בִּיט פּוֹ סֵמוּ”, שֶׁפֵּרוּשָׁן: “כֵּן יִהְיֶה” וְשֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת נֹסַח־הַפְּקֻדָּה שֶׁל קֵּיסָרֵי רוּסְיָה.

אַחַר הוּשַׂם הַמִּכְתָּב בְּמַעֲטָפָה וְנֶחְתַּם בְּחוֹתָם שֶׁל סֵמֶל הַמַּלְכוּת הַקֵּיסָרִי.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָם הַקֵּיסָר מִמְּקוֹמוֹ וְרָמַז לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִקְרֹב אֵלָיו.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב פָּסַע פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת לְפָנִים וְאַחַר עָמַד שׁוּב בְּלִי־נוֹעַ כְּשֶׁהוּא מוּכָן לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁיְּהֵא נִשְׁאָל.

הַקֵּיסָר הִבִּיט אֵלָיו עוֹד פַּעַם הַבָּטָה בּוֹחֶנֶת עַיִן בְּעַיִן וְאַחַר פָּתַח וְשָׁאַל בִּקְצָרָה:

“שְׁמֶךָ?”

“מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, הוֹד מַלְכוּתוֹ”.

“דַּרְגָּתְךָ?”

“קָצִין בִּפְלֻגַּת הָרָצִים שֶׁל הַצַּאר”.

הַמַּכִּיר אַתָּה אֶת סִבִּירְיָה?"

“אִישׁ סִבִּירִי אָנִי”.

“הֵיכָן נוֹלַדְתָּ?”

“בְּאוֹמְסְק”.

“הֲיֵשׁ לְךָ קְרוֹבִים בְּאוֹמְסְק?”

"הן, הוֹד מַלְכוּתוֹ ".

“אֵילוּ קְרוֹבִים?”

“אֵם זְקֵנָה”.

הַצַּאר הִפְסִיק רֶגַע אֶחָד אֶת שׁוּרַת הַשְּׁאֵלוֹת. אַחַר־כָּךְ לָקַח אֶת הַמִּכְתָּב וְהֶרְאָהוּ לָרָץ וְעָנָה וְאָמַר:

“הֲרֵי לְפָנֶיךָ, מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, מִכְתָּב, שֶׁאֲנִי מַטִּיל עָלֶיךָ לְמָסְרוֹ לַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, לְיָדָיו הוּא עַצְמוֹ וְלֹא לִידֵי אֲחֵרִים זוּלָתוֹ”.

“הִנְנִי אֶמְסְרֵהוּ, הוֹד מַלְכוּתוֹ”.

“הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל יוֹשֵׁב בְּאִירְקוּטְסְק”.

“הִנְנִי אֵלֵךְ לְאִירְקוּטְסְק”.

“אֲבָל עָלֶיךָ לַעֲבֹר דֶרֶךְ אֶרֶץ הַמְשֻׁבֶּשֶׁת בְּמוֹרְדִים וְהַשְּׁטוּפָה מַחֲנוֹת תַּתָּרִים, וְהַלָּלוּ יִשְׁאֲפוּ לְהַשִּׂיג אֶת הַמִּכְתָּב לְתוֹעַלְתָּם”.

“עָבֹר אֶעֱבֹר”.

“וּבְיִחוּד עָלֶיךָ לְהִשָּׁמֵר מִפְּנֵי בּוֹגֵד אֶחָד, אִיבַן אוֹגַרְיֶב שְׁמוֹ, אֲשֶׁר אֶפְשָׁר שֶׁיִּפְגַּע בְּךָ בַּדֶּרֶךְ”.

“אֲנִי אֶשָּׁמֵר מִפָּנָיו.”

“הֲתַעֲבֹר דֶרֶךְ אוֹמְסְק?”

“דַּרְכִּי מוֹלִיכָה אוֹתִי לְשָׁם.”

“אִם תִּרְאֶה אֶת אִמְּךָ, סַכָּנָה בַּדָּבָר שֶׁיַּכִּירוּךָ. אָסוּר לְךָ לְהֵרָאוֹת לְעֵינֵיהָ!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִסֵּס רֶגַע אֶחָד וְאַחַר עָנָה וְאָמַר:

“לֹא אֵרָאֶה לְעֵינֶיהָ.”

“הִשָּׁבַע לִי שֶׁשׁוּם דָּבָר לֹֹא יְעוֹרֵר אוֹתְךָ לְגַּלוֹת מִי אַתָּה וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ.”

“הֲרֵינִי נִשְׁבַּע.”

“מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.” הוֹסִיף וְאָמַר הַצַּאר בְּמָסְרוֹ אֶת הַמִּכְתָּב לְיַד הָרָץ הַצָּעִיר, “אִם כֵּן קַח אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה שֶׁבּוֹ תָּלוּי שְׁלוֹמָהּ שֶׁל סִבִּירְיָה כֻּלָּהּ, וְאוּלַי גַּם חַיֵּי אָחִי, הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל.”

“הַמִּכְתָּב יִמָּסֵר לְיַד הוֹד רוֹמְמוּתוֹ הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל.”

“וּבְכֵן תִתְאַמֵּץ בְּכָל מְאֹדְךָ לַעֲבֹר?”

“עָבֹר אֶעֱבֹר, אִם לֹא יַהַרְגוּנִי.”

“אֲנִי זָקוּק לְכָךְ, שֶׁחָיֹה תִּחְיֶה!”

“חָיֹה אֶחְיֶה וְאֶעֱבֹר אֶת דַּרְכִּי!” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

דַּעְתּוֹ שֶׁל הַצַּאר הָיְתָה נוֹחָה מִן הַבִּטָּחוֹן וְהַמְּנוּחָה הַגְּמוּרָה שֶׁמִּתּוֹכָם עָנָהוּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עַל שְׁאֵלוֹתָיו.

“וּבְכֵן לֵךְ לְדַרְכְּךָ, מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב,” עָנָה וְאָמַר הַצַּאר, “לֵךְ וִיהִי אֱלֹהִים עִמְּךָ לְמַעַן רוּסְיָה, לְמַעַן אָחִי וּלְמַעֲנִי אֲנִי!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִפְטַר מִתּוֹךְ בִּרְכַּת אִישׁ צָבָא, עָזַב מִיָּד אֶת חֲדַר־הָעֲבוֹדָה הַקֵּיסָרִי וּמִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה יָצָא מִן הָאַרְמוֹן־הֶחָדָשׁ.

" סָבוּר אֲנִי שֶׁהִצְלַחְתָּ בִּבְחִירָתְךָ גֵּנֵרַל", אָמַר הַצַּאר.

"גַּם אֲנִי סָבוּר כָּךְ, הוֹד מַלְכוּתוֹ ", הֵשִׁיב הַגֵּנֵרַל קִיסוֹב, “וְלֵב הוֹד מַלְכוּתוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָשָׂה יַעֲשֶׂה כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ אָדָם לַעֲשׂוֹת”.

“אָכֵן אָדָם לַאֲמִתּוֹ הוּא גֶּבֶר זֶה!” אָמַר הַצַּאר.

פֶּרֶק רְבִיעִי: מִמּוֹסְקְבָה אֶל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד    🔗

הַמֶּרְחָק, אֲשֶׁר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב צָרִיךְ היָהָ לָעֲבֹר מִמּוֹסְקְבָה עַד אִירְקוּטְסְק, הָיָה שֶׁל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וֶרְסְטָאוֹת (5523 קִילֹומֶטְרִים). בִּזְמַן שֶׁקַּו הַטֵּלֶגְרַף טֶרֶם נִמְתַּח בֵּין הָרֵי אוֹּרַל וּבֵין הַגְּבוּל הַמִּזְרָחִי שֶׁל סִבִּיְרָיה הָיוּ שׁוֹלְחִים אֶת הַמִּבְרָקִים עַל־יְדֵי רָצִים, אֲשֶׁר הַקַּלִּים וְהַמְּהִירִים שֶׁבֵּינֵיהֶם עָבְרוּ אֶת הַדֶּרֶךְ מִמּוֹסְקְבָה לְאִירְקוּטְסְק בֶּמֶשךְ שְׁמוֹנָה־עָשָׂר יוֹם, אֲבָל מִקְרִים כָּאֵלֶּה הָיוּ יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל, וּלְמַעֲשֶׂה אָרַךְ הַמַּסָּע דֶּרֶךְ רוּסִיָּה הָאַסְיָתִית מֵאַרְבָּעָה עַד חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל אֶמְצָעֵי הַנְּסִיעָה הָיוּ נְתוּנִים לְתַשְׁמִישָׁם שֶׁל שְׁלִיחֵי הַצַּאר.

כֵּוָן שֶׁמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה אָדָם שֶׁאֵינוֹ יָרֵא לֹא מִפְּנֵי הַקֹּר וְלֹא מִפְּנֵי הַשֶּׁלֶג, הָיָה מַעְדִּיף לִנְסֹעַ בְּעוֹנַת הַחֹרֶף הַזְּעוּמָה, אֲשֶׁר בָּהּ אֶפְשָׁר לַעֲבֹור אֶת כָּל הַמֶּרְחָק בְּמִגְרָרָה. כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים וְהַקְּשַׁיִים הַכְּרוּכִים בַּעֲבֵירָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִתְמַעֲטִים הַרְבֵּה בִּזְמַן שֶׁהַשֶּׁלֶג מְכַסֶּה וּמְיַשֵּׁר אֶת הָעֲרָבוֹת שֶׁאֵין לָהֶן קֵץ. בְּכָל מָקוֹם אִי אַתָּה רוֹאֶה אֶלָּא מִישׁוֹר־קֶרַח חָלָק, שֶׁהַמִּגְרָרָה מַחֲלִיקָה וְטָסָה עַל פָּנָיו בְּקַלּוּת וּבִמְהִירוּת. אָמְנָם בְּענֹהָ זוֹ יֵשׁ לַחֲשֹׁשׁ מִפְֹּנֵי חֶזְיוֹנוֹת־טֶבַע שׁוֹנִים, כְּגֹון אֵדֵי־עֲרָפֶל כְֹבֵדִים הַשּׁוֹהִים זְמָן הַרְבֵּה, קֹר קָשֶׁה עַד מְאֹד סוּפוֹת שֶׁלֶג אֲיֻמּוֹת הַמִתְחוֹלְלוֹת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן מְרֻבֶּה וַאֲשֶׁר פְּעָמִים יִקְבְּרוּ שַׁיָרוֹת שְׁלֵמוֹת. וְיֵשׁ אֲשֶׁר גַּם הַזְּאֵבִים מְעֻנֵּי רָעָב יְכַסּוּ אֶת מִישׁוֹר הָעֲרָבוֹת בְּאַלְפֵיהֶם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נוֹחַ הָיָה לוֹ למִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהַפְקִיר עַצְמוֹ לַסַּכָּנוֹת הַלָּלוּ, מִשּׁוּם שֶׁבִּימוֹת הַחֹרֶף הַקָּשִׁים וַדַּאי הָיּו הַתַּתָּרִים הַפּוֹלְשִׁים חוֹנִים בֶּעָרִים, הַחַמְסָנִים שֶׁבָּהֶם לֹא הָיוּ מְשׁוֹטְטִים בָּעֲרָבוֹת, וּתְנוּעַת נְדוּדֵיהֶם הָיְתָה נִפְסֶקֶת לְגַמְרֵי, וְהוּא יָכוֹל הָיָה לעֲבֹר בָּאָרֶץ עַל נְקַלָּה. וְאוּלָם בְּחִירַת הַזְּמַן וְהַשָּׁעָה לֹא הָיְתָה תְּלוּיָה בּוֹ. אָנוּס הָיָה לְהִשְׁתַּעְבֵּד לְגִלְגּוּלֵי הַמִּקְרִים, יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ, וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב רָאָה בְּבֵרוּר אֶת הַמַּצָּב כַּהֲוָיָתוֹ וְהוּא הִתְקִין עַצְמוֹ לְכַוֵּן עַל פִּיהוּ אֶת מַעֲשָׂיו וְלַעֲמֹד בְּפָנָיו.

וְאָכֵן מִשְׁפָּטוֹ הַפַּעַם לֹא הָיָה כְּמִשְׁפַּט שְׁלִיחֵי הַצַּאר בְּיָמִים כְּתִקְנָם, הַפַּעַם צָרִיךְ הָיָה לְהִשְׁתַּדֵּל, כִּי בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי מַסָּעוֹ בַּל יִוָּדַע לְאִישׁ שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בְּתַפְקִיד זֶה. אֶרֶץ שֶׁשְּׁטָפוּהָ אוֹיְבִים מְלֵאָה מְרַגְּלִים כָּאַרְבֶּה, וְאִם אִישׁ יַכִּיֵרהוּ, מִיָּד תִּוָּדַע מְַלְאְכוּתוֹ בֵּין הַבְּרִיוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַגֵּנֵרַל קִיסֹוב מָסַר לְיָדוֹ סְכוּם כֶּסֶף מְסוֻיָּם, שֶׁצָּרִיך הָיָה לְהַסְפִֹיק לְהוֹצָאוֹת הַדֶּרֶך וּלְהָקֵל בְּמִדָּה יְדוּעָה אֶת מַסָּעוֹ, אֲבָל לֹא נָתַן לוֹ שׁוּם פְּקֻדָּה שֶׁבִּכְתָב שֶׁעָלֶיהָ הַצִּיוּן “שֵׁרוּת הַקֵּיסָר”, הַמְשַׁמֶּשֶׁת סְגֻלָּה בְּדוּקָה שֶׁכֹּחָהּ יָפֵה מֵאֵין כְּמוֹתָהּ, הוּא לֹא נָתַן לוֹ בִּלְתִּי אִם “פֶּדָרוֹן' נָיָה” (תְּעוּדַת מַסָּע לְעוֹבְרֵי אֹרַח בְּמֶרְכָּבוֹת הָדֹּאַר) בִּלְבָד.

“פֶּדָרוֹזְ’ָנָיה” זוֹ נִכְתְּבָה עַל שֵׁם הַסּוֹחֵר נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב מִתּוֹשָׁבֵי אִירְקוּטְסְק. בָּהּ נֶאֱמַר שֶׁרַשַּׁאי הוּא נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב לָקַחַת לוֹ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ בֶּן־לְוָיָה אֶחָד אוֹ בְּנֵי־לְוָיָה אֲחָדִים וּמִלְבַד זֶה הֻטְּעַם בָּהּ בְּהֶעָרָה מְיֻחָדָה, שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה אֲפִלוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה תֶּאֱסֹר עַל כָּל שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת לָצֵאת מִגְבוּלוֹת רוּסְיָה.

“פֶּדְרוֹזְ’נִיָה” לֹא הָיְתָה בְּעֶצֶם אֶלָּא רִשְּׁיוֹן לָקַחַת לְצֹרֶךְ הַנְּסִיעָה סוּסִים מִבֵּית הַדֹּאַר; אֲבָל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא צָרִיךְ הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּרִשְׁיוֹן זֶה אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁלֹא יִהְיֶה בּוֹ כְּדֵי לְעוֹרֵר חֲשָׁד בִּדְבַר תַּפְקִידוֹ שֶׁלּוֹ. הַיְינוּ, כָּל זְמַן שֶׁעֲדַיִן יִהְיֶה נִמְצָא עַל אַדְמַת רוּסְיָה הָאֶרוֹפִּית, מִכָּאן אָנוּ שׁוֹמְעִים אֵפוֹא שֶׁבְּסִבִּירְיָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, בְּשָׁעָה שֶׁיַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַמְּחוֹזוֹת הַמּוֹרְדִים, לֹא יוּכַל לְהַטִּיל מָרוּת עַל פְּקִידֵי תַּחֲנוֹת הַדֹּאַר, לֹא יוּכַל לִדְרֹשׁ שֶׁיַמְצִיאוּ לוֹ סוּסִים קֹדֵם לְנוֹסְעִים אֲחֵרִים, אַף לֹא יוּכַל לְהַחֲרִים אֶמְצָעֵי נְסִיעָה לְצֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עַצְמוֹ. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אָסוּר הָיָה לוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת זֹאת: כִּי שׁוּב לֹא הָיָה אַחַד הָרָצִים, אֶלָּא סוֹחֵר פָּשׁוּט, נִיקֹלֶי קַרְפָּנוֹב, הַהוֹלֵךְ מִמוֹסְקְבָה לְאִירְקוּטְסְק וְהַמַּפְקִיר עַצְמוֹ לְכָל הַמִּקְרִים הַכְּרוּכִים בִּנְסִיעָה פְּשׁוּטָה.

לַעֲבֹר בָּאָרֶץ בְּלִי אֲשֶׁר יַבְחִינוּ בּוֹ – וּבִמְהִירוּת עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר – לַעֲבֹר וִיהִי מָה – זֹאת הָיְתָה כָּל מְגַמָּתוֹ וּמַטְרָתוֹ שֶׁקָּבַע לְעַצְמוֹ.

לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה נוֹסֵעַ חָשׁוּב מִתְלַוֶּה עַל יְדֵי מַחֲנֶה שֶׁל לֹא פָּחוֹת מִמָּאתַיִם קוֹזַקִּים, רוֹכְבֵי סוּסִים, מָאתַיִם רַגְלִים, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה פָּרָשִׁים בַּסְקִירִים, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גְּמַלִּים, שְׁתֵּי סִירוֹת הַנְּשׂוּאוֹת בְּיָדַיִם וּשְׁנֵי כְּלֵי תּוֹתָח. כָּזֹאת הָיְתָה הַלְּוָיָה הַדְּרוּשָׁה לִנְסִיעָה בְּסִבִּיְרָיה.

וְאוּלָם אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא יְלָוּוּ לֹא פָּרָשִׁים וְלֹא רָגְלִים וְלֹא בַּהֲמוֹת־מַשָּׂא. הוּא יִסַּע בַּעֲגָלָה אוֹ יִרְכַּב עַל סוּס, אִם תִּהְיֶה הַיְכֹלֶת לְכָךְ; וְהוּא יֵלֵךְ בְּרֶגֶל, אִם לֹא תִּהְיֶה לוֹ בְּרֵרָה אֶלָּא לָלֶכֶת בְּרֶגֶל.

אֶת הַמַּהֲלָךְ שֶׁל אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת (1493 קִילֹומֶטְרִים) הַרִאשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר מִמוֹסְקְבָה עַד גְּבוּלָהּ שֶׁל רוּסְיָה יָכוֹל הָיָה אָדָם לַעֲבֹר בְּלִי שׁוּם קֹשִׂי. מְסִלּוֹת בַּרְזֶל, מֶרְכָּבוֹת דֹּאַר, אֳנִיוֹת־קִיטּוֹר, חֲלִיפֹות סוּסִים בְּכָל תַּחֲנָה שֶׁל בֵּית־דֹּאַר הָיוּ מְצוּיִים לְשֵׁרוּתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, וְדָבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא שֶׁגַּם שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר יָכוֹל הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם.

בּוֹ בַּבֹּקֶר שֶׁל יוֹם הַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר לְיוּלִי הָלַךְ אֵפוֹא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל תַּחֲנָת מְסִלַּת הַבַּרְזֶל כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרַכֶּבֶת הָרִאשׁוֹנָה הַיוֹצֵאת לַדֶּרֶךְ. הוּא הָיָה מְחֻסָּר מַדִּים, עַל גַּבּוֹ נָשָׂא מִזְוָדָה וְהָיָה לָבוּשׁ תִּלְבֹּשֶׁת רוּסִית פְּשׁוּטָה: מְעִיל צָמוּד אֶל הַמָּתְנַיִם, חֲגוֹרָה שֶׁל מוּזִ’יק (אִכָּר), מִכְנָסַיִם רְחָבִים וּמַגָּפַיִם אֲרֻכִּים. לְמַרְאִית עַיִן לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם נֶשֶׁק, אֲבָל מִתַּחָת לַחֲגוֹרוֹ הָיָה מֻצְנָע אֶקְדֹחַ וּבְאֶחָד מִכִּיסָיו הָיָה חָבוּי אֶחָד מֵאוֹתָם הַפִּגְיוֹנִים הָרְחָבִים, שֶׁהִנָּם סָפֵק סַכִּין סָפֵק חֶרֶב תֻּרְכִּית וַאֲשֶׁר צַיָּד סִבִּירִי זָרִיז לִבְקֹעַ בּוֹ יָפֶה אֶת כְּרֵסוֹ שֶׁל אַחַד הַדֻּבִּים בְּלִי לְקַלְקֵל אֶת עוֹרוֹ הַיָּקָר.

בְּתַחֲנַת מְסִלַּת הַבַּרְזֶל שֶׁבְּמוֹסְקְבָה גָדוֹל הָיָה הַדֹּחַק, כִּי רַב הָיָה מִסְפַּר הַנּוֹסְעִים. תַּחֲנוּת הָרַכָּבוֹת שֶׁבְּרוּסְיָה מְשַׁמְשׁוֹת מְקוֹמוֹת כִּנּוּס לֹא רַק לַיּוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ אֶלָּא גַּם לְסַקְרָנִים הַבָּאִים לְהִסְתַּכֵּל בַּיְצִיאָה. שָׁם אַתָּה מוֹצֵא מֵעֵין בֻּרְסָה קְטַנָה לְחַדְשׁוֹת הַיּוֹם.

הָרַכֶּבֶת שֶׁיָּשַׁב בָּהּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עֲתִידָה הָיְתָה לְהוֹלִיכוֹ אֶל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד. שָׁם הָיָה בַּזְּמַן הַהוּא סוֹפוֹ שֶׁל קַו מְסִלַּת הַבַּרְזֶל הַמְחַבֵּר אֶת מוֹסְקְבָה אֶל פֶּטֶרְסּבּורְג וְשֶׁעָתִיד הָיָה לְהִמָּשֵׁךְ עַד גְּבוּלָהּ שֶׁל רוּסְיָה. אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת הָיָה כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת (426 קִילוֹמֶטְרִים) וְהָרַכֶּבֶת עָבְרָה אֶת הַמַּהֲלָךְ הַזֶּה בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת. לְאַחַר שֶׁיָבוֹא לְנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד סָבוּר הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִנְסֹעַ אִם דֶּרֶךְ הַיבָּשָׁה אוֹ בְּאַחַת מֵאֳנִיוֹת הַקִּיטוֹר הָעוֹבְרוֹת עַל נְהַר הַוּוֹלְגָה, כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הָרֵי אוּרַל בִּמְהיִרוּת יְתֵרָה כְּכָל הָאֶפְשָׁר.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִתְיַשֵּׁר בְּהַרְחָבָה בְּפִנָּתוֹ כְּאַחַד הָאֶזְרָחִים הַהֲגוּנִים. שֶׁעֲסָקָיו אֵינָם מַטְרִידִים אוֹתוֹ וְהַמְבַקֵּשׁ לְבַלּוֹת אֶת הָזְּמַן מִתּוֹךְ שֵׁנָה.

וְאוּלָם כֵּוָן שֶׁלֹא הָיָה יְחִידִי בְּתָא הַקָּרוֹן שֶׁלוֹ, לֹא נָם אֶלָּא כְּשֶׁעֵינוֹ אַחָת עֲצוּמָה וּכְשֶׁהוּא מַאֲזִין וְשׁוֹמֵעַ בִּשְׁתֵּי אָזְנָיו.

הַשְׁמוּעָה עַל דְּבַר הַתְּנוּעָה שֶׁקָּמָה בֵּין הַקִּירְגִיזִים וְעַל הִתְפָּרְצוּת הַתַּתָּרִים כְּבָר נִשְׁמְעָה בְּמִקְצָת בֵּין הַבְּרִיוֹת וְהָיְתָה לְשִׂיחָה בְּפִיהֶם. הַנוֹסְעִים, אֲשֶׁר הַמִּקְרֶה הֵבִיא אוֹתָם לְכָאן לִהְיוֹת לוֹ לִבְנֵי לְוַיָה, הָיוּ מְסַפְּרִים בִּמְאֹרָע זֶה, אֲבָל מִתּוֹךְ זְהִירוּת יְדוּעָה.

הַנּוֹסְעִים הַלָּלוּ, כְּמוֹהֶם כְּרֹב הַנּוֹסְעִים שֶׁבְּאוֹתָהּ הָרַכֶּבֶת, הָיוּ סוֹחֲרִים שֶׁהָלְכוּ אֶל הַיָּרִיד הַמְפֻרְסָם שֶׁבְּנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד. דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, הָיוּ הַלָּלוּ עֵרֶב־רַב שֶׁל בְּנֵי עַמִּים שׁוֹנִים: יְהוּדִים, תֻּרְכִּים, קוֹזָקִים, רוּסִים, גְּרוּזִינִים קַלְמִיקִים וּבְנֵי אֻמּוֹת אֲחֵרוֹת, אֶלָּא שֶׁכֻּלָּם הָיוּ מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן הַמְּדִינָה.

הָאֲנָשִׁים הָיוּ דָנִים בַּמְּאוֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ מֵעֵבֶר לְאוּרַל וְעַד כַּמָה חֲמוּרִים הֵם, אֶלָּא שֶׁנִּכָּר הָיָה שֶׁהַסּוֹחֲרִים הַלָּלוּ הָיוּ מִתְיָרְאִים שֶׁמָּא תִּרְאֶה הַמֶּמְשָׁלָה הָרוּסִית צֹרֶךְ לְעַצְמָּהּ לִגְזֹר גְּזֵרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִשֶּׁל הַגְבָּלָה, וּבְיִחוּד בַּמְּחוֹזוֹת הַסְּמוּכִים לַגְּבוּל, – גְּזֵרוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לִפְגֹּעַ פְּגִיעָה קָשָׁה בַּמִּסְחָר.

הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁהָאֶגוֹאִיסְטִים הַלָּלוּ לֹא דָנוּ בְּעִנְיָן הַמִּלְחָמָה, כְּלוֹמַר בִּדְבַר דִּכּוּי הַמֶּרֶד וְהַמִּלְחָמָה עִם הָפּוֹלְשִׁים, אֶלָּא מִבְּחִינַת הַסַּכָּנָה הַצְפוּיָה לְעִסְקֵיהֶם שֶׁלָּהֶם. אִלּוּ נִמְצָא בֵּינֵיהֶם חַיָּל פָֹשׁוּט לָבוּשׁ מַדֵּי־צָבָא – וַהֲרֵי גָלוּי וְיָדוּעַ הוּא כַּמָּה גָדוֹל עֶרְכָּם שֶׁל מַדִּים כָּאֵלֶּה בְּרוּסִיָה – וַדַּאי היוּ הַסוֹחֲרִים הַלָּלוּ עוֹצְרִים בִּלְשׁוֹנָם. אֲבָל בְּאוֹתוֹ הַתָּא שֶׁמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יָשָּׁב בּוֹ לֹא נִמְצָא דָבָר שֶׁיָכוֹל הָיָה לְעוֹרֵר חֲשָׁד שֶׁיֵּשׁ כָּאן אִישׁ צָבָא, וּשְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר, שֶׁהָיָה מֻטָּל עָלָיו לְהִתְחַפֵּשׂ וּלְהִתְנַכֵּר, לֹא הָיָה מִן הָאֲנָשִׁים הָעֲלוּלִים לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹד הַכָּמוּס עִמָּם.

וּבְכֵן יָשַׁב וְהִטָּה אָזְנָיו וְהִקְשִׁיב רַב־קֶשֶׁב.

“אוֹמְרִים שְׁמְחִיר הַתֵּה הַמּוּבָא עַל־יְדֵי שַׁיָרֹוֹת הוֹלֶךְ וּמִתְיַקֵּר”, פָּתַח וְאָמַר פַּרְסִי אֶחָד, הֵנִּכָּר עַל פִּי כּוֹבָעוֹ הֶעָשׂוּי פַּרְוָה שֶׁל אַסְטְרָחַן וְעַל פִּי בִּגְדוֹ הַכָּתֹם וְהַשָּׁחוּק, שֶׁקִּפּוּלִים רְחָבִים לוֹ.

“אֵי! אֵין שׁוּם חֲשָׁשׁ בַּדָּבָר שֶׁמָּא יוּזַל מְחִיר הַתֵּה”, הֵשִׁיב יְהוּדִי זָקֵן בַּעַל פָּנִים קוֹדְרִים. מַה שֶׁנִּמְצָא מִמֶּנּוּ בַּשׁוּק שֶׁל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד יִשְׁלַח עַל נְקַלָּה אֶל הַמַּעֲרָב; לַאֲסוֹנִי, לֹא כָּךְ הוּא הַדָּבָר בְּנוֹגֵעַ לִשְׁטִיחִים מִבּוּכָרָה".

"אֵיךְ? כְּלוּם מְצַפֶּה אַתָּה לְמִשְׁלוֹחַ מִבּוּכָרָה? שְׁאֵלָהוּ הַפַּרְסִי.

“לֹא מִבּוּכָרָה, אֶלָּא מְסָמַרְקַנְד, וּמִשְׁלוֹחַ סְחוֹרָה מֵאוֹתָהּ הָאָרֶץ צָפוּי לְסַכָּנָה בְּמִדָּה יְתֵרָה. מִי יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל סְחוֹרוֹת הַיּוֹצְאוֹת מֵאֶרֶץ, אֲשֶׁר הַחַאנִים הִמְרִידוּ אֶת יוֹשְׁבֶיהָ מֵחִיוָה עַד לַגְּבוּל הַסִּינִי!”

“טוב!” הֵשִׁיב הַפַּרְסִי, אִם הַשְׁטִיחִים לֹא יָבוֹאוּ, סָבוּר אֲנִי שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יָבוֹאוּ גַם שְׁטָרֵי הַחוֹב!"

“וְהָרֶוַח?” קָרָא הַיְהוּדִי, כְּלוּם כְּאַיִן הוּא בְּעֵינֶיךָ? “אָכֵן צָדַקְתָּ”. עָנָה וְאָמַר נוֹסֵעַ אַחֵר, “הַשׁוּק יְהֵא חָסֵר בְּמִדָּה נִכֶּרֶת אֶת הַסְּחוֹרוֹת שֶׁל אַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית; יִהְיֶה מַחְסוֹר בִּשְׁטִיחִים מִסָמַרְקַנְד כְּשֵׁם שֶׁיִּהְיֶה מַחְסוֹר בְּמַטְוֵי הַצֶּמֶר, בַּחֲלָבִים וּבְסוּדָרִים הַבָּאִים מִן הַמִּזְרָח”.

“הִזָּהֵר נָא, אַבָּא שֶׁלִי!” קָרָא נוֹסֵעַ רוּסִי בְּפָנִים שֶׁל לֵצָנוּת. “אִם תְּעַרְבֵּב אֶת הַסּוּדָרִים שֶׁלְּךָ בַּחֲלָבִים שֶׁלְּךָ, תְּלַכְלֵךְ אוֹתָם הַרְבֵּה!”

“לֵצָנוּת זוֹ שֶׁלָּךְ מָה טִיבָהּ?” הֵשִׁיב קָשׁוֹת אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר, שֶׁלֹא מָצָא טַעַם בַּהֲלָצוֹת שֶׁמִּמִּין זֶה.

וְאִלּוּ הָיִיתִי תּוֹלֵשׁ אֶת שַׁעֲרוֹתַי וְנוֹתֵן אֵפֶר בְּרֹאשִׁי“, הֵשִׁיב אוֹתוֹ הַנּוֹסֵעַ, כְּלוּם הָיִיתִי מְשַׁנָּה בְּכָךְ אֶת מַהֲלַךְ הַדְּבָרִים? וַדַּאי לֹא! כְּשֵׁם שֶׁאֵין לְשַׁנּוֹת בְּכָךְ אֶת מַהֲלַךְ מִשְׁלוֹחַ הַסְחוֹרוֹת!”

“נִכָּר בַּעֲלִיל, שֶׁאֵינְךָ מִן הַסּוֹחֲרִים”, אָמַר הַיְהוּדִי קְטָן הַקוֹמָה.

“לֹא, נִכְבָּדִי, אֵינִי מוֹכֵר לֹא כִּישׁוּת וְלֹא נוֹצוֹת אִדְרִיָּה, לֹא דְבַשׁ וְלֹא דּוֹנַג, לֹא זֶרַע קַנְבּוּס וְלֹא בָּשָׂר כָּבוּשׁ וּמְמֻלָּח, לֹא בֵּיצֵי־דָגִים וְלֹא עֵצִים, לֹא צֶמֶר וְלֹא סְרָטִים, לֹא קַנְבּוּס ולֹא בַּר, לֹא סֻחְתְּיָן וְלֹא פַּרְווֹת!”…

“אֲבָל אַתָּה קוֹנֶה אוֹתָם?”

שָׁאַל הַפַּרְסִי, בְּהַפְסִיקוֹ אֶת דִּבְרֵי הַסּוֹחֵר, שֶׁהָלַךְ וּפָרַט אֶת שְׁמוֹת הַסְחוֹרוֹת לְאֵין קֵץ.

"אֲנִי מַמְעִיט לִקְנוֹתָם עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר וְאֵינִי קוֹנֶה אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמִי, הֵשִׁיב הַלָּז כְּשֶׁהוּא קוֹרֵץ בְּעֵינָיו.

“אַךְ לֵצֶָּן הוּא אָדָם זֶה!” אָמַר הַיְּהוּדִי אֶל הַפַּרְסִי.

“אוֹ מְרַגֵל!” הֵשִׁיב הַלָּז כְּשֶׁהוּא מַשְׁפִּיל אֶת קוֹלוֹ.

“נִזְהֵר נָא וְאַל נַרְבֶּה דְבָרִים יוֹתֵר מִן הָרָאוּי. הַמִּשְׁטָרָה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת בָּעִתִּים הַלָּלוּ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ עִם מִי הוּא נוֹסֵעַ בַּדֶּרֶךְ”.

בְּפִנָּה אַחֶרֶת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַתָּא הִמְעִיטוּ הַנּוֹסְעִים לְדַבֵּר בְּעִסְקֵי מִסְחָר, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה הִרְבּוּ לְדַבֵּר קְצָת יוֹתֵר עַל פְּלִישַׁת הַתַּתָּרִים וְעַל הַתּוֹצָאוֹת הַקָּשׁוֹת הַכְּרוּכוֹת בָּהּ.

“הַסּוּסִים שֶׁבְּסִבִּירְיָה יָחְרְמוּ לְצָרְכֵי הַמַּלְכוּת”, אָמַר אַחַד הַנּוֹסְעִים, וְהַתַּחְבּוּרָה שֶׁבֵּין מְחוֹזוֹת שׁוֹנִים שֶׁבְּאַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית תִּהְיֶה קָשָׁה בְּיוֹתֵר!"

“הָאֱמֶת הַדָּבָר”, שְׁאֵלָהוּ שְׁכֵנוֹ, שֶׁהַקִּירְגִיזִים בְּנֵי הַמַּחֲנֶה הַבֵּינוֹנִי נָתְנוּ יָדָם לַתַּתָּרִים?"

“כָּךְ אוֹמְרִים”, הֵשִׁיב הַנּוֹסֵעַ בְּלַחַשׁ, “אֲבָל מִי אָדָם בְּאֶרֶץ זוֹ שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפָּאֵר כִּי הוּא יוֹדֵעַ דָּבָר לַאֲמִתּוֹ?”

“שָׁמַעְתִּי מְדַבְּרִים עַל הַסָּעַת הַצָּבָא אֶל הַגְּבוּל, הַקּוֹזָקִים מֵחֶבֶל הַדּוֹן כְּבָר נֶאֶסְפוּ לְאֹרֶךְ הַוּוֹלְגָה וּמְגַמָּתָם לַעֲלוֹת עַל הַקִּירְגִיזִים הַמּוֹרְדִים”.

“אִם הַקִּירְגִיזִים יָרְדוּ לְאֹרֶךְ שְׂפַת הָאִירְטִישׁ, שׁוּב אֵין הַדֶּרֶךְ אֶל אִירְקוּטְסְק בְּטוּחָה מְסַכָּנָה!” הֵשִׁיב שְׁכֵנוֹ, “וְעוֹד גַּם זֹאת: אֶתְמוֹל בְּקַשְׁתִּי לִשְׁלֹחַ טֵלֶגְרַמָּה אֶל קְרַסְנוֹיַרְסְק. אֶלָּא שֶׁלֹא יָכְלָה לְהַגִּיעַ לְשָׁם. יֵשׁ לַחֲשׁשׁ, שֶׁעוֹד מְעַט וּגְדוּדֵי הַתַּתָּרִים יְנַתְּקוּ אֵת כָּל סְבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית!”

“כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, אַבָּא שֶׁלִי”, אָמַר אִישׁ הַשִׁיחָה הָרִאשׁוֹן, הַדְאָנָה שֶׁהַסּוֹחֲרִים הַלָּלוּ דוֹאֲגִים לְמִסְחָרָם וְלַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן שֶׁלָּהֶם יֵשׁ לָהּ עַל מָה לִסְמֹךְ, לְאַחַר שֶׁיַּחֲרִימוּ אֶת הַסּוּסִים, יַחֲרִימוּ אֶת הָאֳנִיוֹת, אֶת הָעֲגָלוֹת וְאֵת כָּל אֶמְצָעֵי הַהוֹבָלָה עַד שֶׁיָּבוֹא יוֹם וְאָסוּר יִהְיֶה לְאָדָם לִפְסֹעַ פְּסִיעָה בְּכָל רַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה".

“מִתְיָרֵא אֲנִי הַרְבֵּה כִּי הַיָּרִיד שֶׁל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד לֹא יְהֵא סוֹפוֹ יָפֶה כִּתְחִלָּתוֹ!” הֵשִׁיב אִישׁ הַשִׂיחָה הַשֵּׁנִי כְּשֶׁהוּא מֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ, “וְאוּלָם בִּטְחוֹנָהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ שֶׁל אַדְמַת רוּסְיָה חֲשׁוּבִים מִכֹּל! הָעֲסָקִים אֵינָם אֶלָּא עֲסָקִים!”

אִם עִנְיַן הַשִׂיחוֹת שֶׁבְּתָא זֶה אֶחָד הָיָה בְּכָל מָקוֹם, הֲרֵי כָּךְ הָיָה הַדָּבָר גַּם בִּשְׁאָר הַקְרוֹנוֹת שֶׁל הָרַכֶּבֶת; וְאוּלָם מִסְתַּכֵּל שֶׁחוֹנַן עַיִן בּוֹחֶנֶת יָכוֹל הָיָה לְהַבְחִין שֶׁהַנּוֹסְעִים הַמְשׂוֹחֲחִים נוֹהֲגִים זְהִירוּת יְתֵרָה בְּדִבְרֵיהֶם, אִם יֵשׁ אֲשֶׁר עָרְבוּ אֶת לִבָּם לִנְגֹּעַ בַּמְאֹרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשִׁים, הֲרֵי לֹא הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת עַד כְּדֵי לְשַׁעֵר מָה הֵן מְגַמּוֹתֶיהָ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הַמּוֹסְקְבָאִית וְעַד כְּדֵי לְחַוּוֹת אֶת דַּעְתָּם עַל הַמְּגַמּוֹת הַלָּלוּ.

אֶת זֹאת הִבְחִין יָפֶה גַם אַחַד הַנּוֹסְעִים שֶׁיָּשַׁב בְּאַחַד הַקְּרוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הָרַכֶּבֶת. נוֹסֵעַ זֶה – נִכָּר הָיָה שֶׁהוּא נָכְרִי – הִתְבּוֹנֵן אֶל הַכֹּל בְּעֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת וְהִצִּיעַ לַנּוֹסְעִים עֶשְׂרִים שְׁאֵלוֹת, אֶלָּא שֶׁהַלָּלוּ הִשְׁתַּמְטוּ מִלְהָשִׁיב לוֹ תְּשׁוּבוֹת בְּרוּרוֹת. בְּכָל רֶגַע הָיָה מֵצִיץ בְּעַד וִילוֹן הַחַלּוֹן, אֲשֶׁר לְמֹרַת רוּחָם הַגְּדוֹלָה שֶׁל יֶתֶר הַנּוֹסְעִים הֶחֱזִיקוֹ כְּשֶׁהוּא מוּרָד לְמַטָּה וְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַסְּבִיבָה עַד קְצֵה הָאֹפֶק. הוּא שָׁאַל לִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל מְקוֹמוֹת פְּחוּתֵי עֵרֶךְ, לְמַצָּבָם, לַמַּשָׂא וְהַמַּתָּן שֶׁלָּהֶם, לַחֲרֹשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּהֶם, לְמִסְפַּר יוֹשְׁבֵיהֶם, לַתְּמוּתָה הַבֵּינוֹנִית שֶׁל הַזְכָרִים וְהַנְקֵבוֹת, וְעוֹד שְׁאֵלוֹת כָּאֵלֶּה, וְאֵת כָּל הַיְדִיעוֹת שֶׁהֶעֱלָה בְּיָדוֹ רָשַׁם בְּפִנְקָסוֹ שֶׁהָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ רְשִׁימוֹת.

אוֹתוֹ הַנּוֹסֵעַ הָיָה הַכַּתָּב אַלְסִיר ז’וֹלִיבֶה, וְאִם הוּא הִרְבָּה בִּשְׁאֵלוֹת פְּחוּתוֹת עֵרֶךְ כָּאֵלֶּה, הֲרֵי לֹא עָשָׂה זֹאת אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מְקַוֶּה שֶׁמִּתּוֹךְ הַתְּשׁוּבוֹת עֲלֵיהֶן סוֹפוֹ לְהַעֲלוֹת דְּבַר־מָה, שֶׁהַ“דּוֹדָנִית” שֶׁלּוֹ תִּמְצָא חֵפֶץ בּוֹ. וְאוּלָם דָּבָר, הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא שֶׁחֲשָׁבוּהוּ לִמְרַגֵל וְלֹא הִגִּידוּ לוֹ דָבָר, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֶמֶז כָּל־שֶׁהוּא לִמְאֹרְעוֹת הַיּוֹם.

וְכֵוָן שֶׁרָאָה שֶׁאֵין הַדָּבָר עוֹלֶה בְּיָד לְהַצִיל מִפִּי הַנּוֹסְעִים יְדִיעָה כָּל־שֶׁהִיא עַל דְּבַר פְּלִישַׁת הַתַּתָּרִים, נִמְלַךְ וְכָתַב בְּפִנְקָסוֹ לֵאמֹר:

“הַנּוֹסְעִים כּוֹבְשִׁים אֶת רוּחָם וְנִזְהָרִים בִּלְשׁוֹנָם בְּמִדָּה יְתֵרָה, עַל עִנְיָנִים מְדִינִיִים הֵם מְקַמְּצִים בְּמִלִּים”.

בְּשָׁעָה שֶׁאַלְסִיד ז’וֹלִיבָה הֶעֱלָה בִּכְתָב אֶת רָשְׁמֵי הַמַּסָּע שֶׁלּוֹ לִפְרָטֵי פְּרָטֵיהֶם, יָשָׁב חֲבֵרוֹ בְּקָרוֹן אַחֵר שֶׁל אוֹתָהּ הָרַכֶּבֶת וְעָסַק גַם הוּא בְּמַעֲשֵׂה־הִסְתַּכְּלוּת דּוֹמֶה לָזֶה, כִּי גַם הוּא נָסַע לְשֵׁם אוֹתָהּ הַמַּטָּרָה עַצְמָהּ. שְׁנֵיהֶם לֹא נִפְגְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת שֶׁבְּמוֹסְקְבָה וְאִישׁ מֵהֶם לֹא יָדַע שֶׁחֲבֵרוֹ יָצָא לְבַקֵר אֶת שְׂדֵה־הַמִּלְחָמָה.

אֶפֶס הָרִי בְּלָאוּנְט, שֶׁהָיָה מְדַבֵּר מְעַט וּמַרְבֶּה לִשְׁמֹעַ, לֹא עוֹרֵר בְּלֵב חֲבֵרָיו לַנְסִיעָה אוֹתוֹ הַחֲשָׁד שֶׁעוֹרֵר אַלְסִיד ז’וֹלִיבָה. שְׁכֵנָיו לֹא חֲשָׁבוּהוּ לִמְרַגֵּל, וּלְפִיכָךְ לֹא חָשְׁשׁוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא עָצְרוּ בְּמִלִּים וְישׁ שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בְּפָנָיו דְּבָרִים, שֶׁעָבְרוּ אֶת גְּבוּלוֹת הַזְּהִירוּת וְהַהִתְאַפְּקוּת הַמֻּטְבַּעַת בָּם מִטִּבְעָם. לָכֵן אֵפוֹא יָכוֹל הָיָה הַכַּתָּב שֶׁל הַ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף” לְהַבְחִין עַד כַּמָּה הֶעֱסִיקוּ הַמְּאֹרָעוֹת אֶת הַסּוֹחֲרִים הַנּוֹסְעִים לְנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, וְעַד הֵיכָן הִגִּיעָה הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לְעִסְקֵי הַמִּסְחָר עִם אַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית.

וְכָךְ עָמַד וְרָשַׁם בְּפִנְקָסוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁהָיוּ נֶאֱמָנִים עַד מְאֹד:

“הַנּוֹסְעִים חֲרֵדִים וְנִרְגָזִים בְּיוֹתֵר. עִנְיַן שִׂיחָתָם הוּא הַמִּלְחָמָה וְהֵם מְדַבְּרִים בְּעִנְיָן זֶה מִתּוֹךְ חֵרוּת, אֲשֶׁר לְפֶלֶא הִיא בֵּין הַוִּיסְלָה וְהַוּוֹלְגָה!”

וּבְכֵן עֲתִידִים הָיוּ קוֹרְאֵי הַ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף” לְקַבֵּל יְדִיעוֹת שֶׁאֲמִתָּן שָׁוָה הִיא לְאוֹתָן שֶׁתְּקַבֵּל הַ“דּוֹדָנִית” שֶׁל אַלְסִיד ז’וֹלִיבָה.

וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: כֵּוָן שֶׁהָרִי בְּלָאוּנְט יָשַׁב בְּצִדָּהּ הַשְּׁמָאלִי שֶׁל הָרַכֶּבֶת, לֹא רָאָה אֶלָּא חֵלֶק מִן הָאָרֶץ שֶׁהָיָה כֻּלוֹ גְבָעוֹת וּרְכָסִים וְלֹא הִטְרִיחַ עַצְמוֹ לְהָסֵב אֶת עֵינָיו יָמִינָה, שֶׁשָׁם הָיְתָה הָאָרֶץ כֻּלָּהּ מִישׁוֹר, וּלְפִיכָךְ הוֹסִיף בְּהַחְלֵט גָּמוּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“הָאָרֶץ שֶׁבֵּין מוֹסְקְבָה וּבֵין וְלָדִימִיר הִיא אֶרֶץ הָרִים”.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה בָּרוּר הָיָה לַכֹּל, כִּי מִפְּנֵי הַמְּאֹרָעוֹת הַקָּשִׁים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עֲתִידָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרוּסִית לְהַנְהִיג חֻמְרוֹת גְּדוֹלוֹת בִּפְנִים הַמַּמְלָכָה גוּפָהּ. אָמְנָם הַמְּרִידָה טֶרֶם עָבְרָה אֶת גְּבוּלוֹת סִבִּירְיָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה מָקוֹם לַחֲשׁשׁ, שֶׁהַמְּאֹרָעוֹת יַשְׁפִּיעוּ הַשְׁפָּעָה רָעָה עַל מְחוֹזוֹת הַוּוֹלְגָה הַסְמוּכִים בְּיוֹתֵר אֶל אֶרֶץ הַקִירְגִיזִים.

וְהַחֲשָׁשׁוֹת הָאֵלֶּה לֹא הָיוּ דָבָר רֵיק. בִּידֵי הַמִּשְׁטָרָה טֶרֶם עָלָה לְגַלּוֹת אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל אִיבָן אוֹגַרְיֶב, בּוֹגֵד זֶה, אֲשֶׁר קָרָא לַנָּכְרִים כְּדֵי לִנְקֹם בְּעֶזְרָתָם אֶת נִקְמַת עַצְמוֹ, הֵיכָן הוּא? כְּלוּם הִתְאַחֵד שׁוּב עִם פֵיוֹאפַר־חַאן, אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל לְעוֹרֵר מְרִידָה בְּפֶלֶךְ נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, אֲשֶׁר בְּעוֹנַת־שָׁנָה זוֹ הָיָה מָלֵא הֲמוֹן אֻכְלוֹסִין בְּנֵי עַמִּים שׁוֹנִים? אֶפְשָׁר שֶׁבֵּין הַפַּרְסִים, הָאַרְמֵנִים וְהַקַּלְמִיקִים, שֶׁנִּתְכַּנְסוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם לַיָּרִיד הַגָּדוֹל, הָיוּ לוֹ בַּעֲלֵי בְּרִית שֶׁהֻטַּל עֲלֵיהֶם לְעוֹרֵר תְּנוּעַת מֵרֵד בִּפְנִים הַמְּדִינָה? כָּל הַהַשְׁעָרוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ דְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, וּמַה גַּם בִּמְדִינָה כִּמְדִינַת רוּסְיָה.

מַמְלָכָה עֲצוּמָה וְרַחֲבַת־יָדַיִם זוֹ, שֶׁתָּפְסָה שֶׁטַח שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר מִלְּיוֹנִים קִילוֹמֶטְרִים מְרֻבָּעִים, לֹא יָכְלָה לִהְיוֹת מְדִינָה בַּת חֲטִיבָה אַחַת כִּמְדִינוֹת אֵרוֹפָה הַמַּעֲרָבִית. הַהֶבְדֵּלִים שֶׁבֵּין הָעַמִּים הַשּׁוֹנִים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ לֹא חִלּוּקִים קְלוּשִׁים הֵם, אֶלָּא הֶבְדֵּלִים עֲמֻקִּים, אַדְמַת אֶרֶץ רוּסְיָה בְּאֵרוֹפָּה, בְּאַסְיָה וּבַאֲמֵרִיקָה מִשְׂתָּרַעַת מִן הַמַּעֲלָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שֶׁל הָאֹרֶךְ הַמִּזְרָחִי עַד הַמַּעֲלָה הַמֵאָה וְהַשְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שֶׁל הָאֹרֶךְ הַמַּעֲרָבִי, וּמִן הַמַּעֲלָה הַשְּׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי עַד הַמַּעֲלָה הַשְּׁמוֹנִים וְאַחַת שֶׁל הָרֹחַב הַצְּפוֹנִי. מִסְפַּר יוֹשְׁבֶיהָ עוֹלֶה לְשִׁבְעִים מִלְּיוֹנִים הַמְדַבְּרִים בִּשְׁלֹשִׁים לְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת. אָמְנָם הַגֶּזַע הַסְּלָוִי הוּא הַמְרֻבֶּה מִכָּל גִּזְעֵי הָעַמִּים שֶׁבַּמְּדִינָה, אֶלָּא שֶׁעַל גֶזַע זֶה מִתְיַחֲסִים חוּץ מִן הָרוּסִים גַּם הַפּוֹלָנִים, הַלִּיטָאִים וּבְנֵי קוּרְלַנְדְּיָה. אִם נוֹסִיף עַל הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֶת הַסִּינִים, הָאֶסְטוֹנִים, הַלַּפִּים, הַצֶ’רְמִיסִים, הַצּ’וּבָשִׁים, הַפֶּרְמִיאָקִים, הַגֶּרְמָנִים, הַיְּוָנִים וְהַתַּתָּרִים; אֶת הַשְּׁבָטִים הַקַּוְקָזִיִּים, אֶת לַהֲקוֹת הַמּוֹנְגוֹלִים, אֶת הַקַּלְמִיקִים, הַסָּמוֹיֵדִים, הַקַּמְצִ’טְקָאִים וְהָאֲלֵאוּטִים – נָבִין עַל נְקַלָּה, כַּמָּה קָשֶׁה הוּא לִשְׁמֹר וּלְקַיֵם אֶת אַחְדוּתָהּ שֶׁל מְדִינָה גְדוֹלָה כָּזוֹ וְשֶׁאַחְדוּת זוֹ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִוָּצֵר וּלְהִקָבַע אֶלָּא בִּמְרוּצַת הַזְמַן וְעַל יְדֵי חָכְמָתָהּ וּבִינָתָהּ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְאִיבָן אוֹגַרְיֶב הִצְלִיחַ לָשִׂים לְאֵל אֵת כָּל הַחִפּוּשִׂים שֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אַחֲרָיו, וְקָרוֹב לְוַדַּאי הוּא שֶׁנִּטְפַּל שׁוּב אֶל מַחֲנֵה הַתַּתָּרִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בְּכָל תַּחֲנָה וְתַחֲנָה שֶׁהָרַכֶּבֶת עָמְדָה שָׁם בָּאוּ בַּלָּשִׁים וּבָדְקוּ אֶת הַנּוֹסְעִים בְּדִיקָה מְעֻלָּה, כִּי חָזְקָה עֲלֵיהֶם פְּקֻדַּת מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה לִתְפֹּס אֶת אִיבָן אוֹגַרְיֶב. כִּי אָכֵן מֻחְזָק הָיָה בְּיַד הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁהַבּוֹגֵד הַזֶּה עֲדַיִן לֹא יָצָא מִגְּבוּלוֹת רוּסְיָה הָאֵרוֹפִּית. כֵּוָן שֶׁאַחַד הַנּוֹסְעִים נִרְאָה חָשׁוּד, מִיָד הוֹלִיכוּהוּ אֶל מִשְׂרַד הַמִּשְׁטָרָה כְּדֵי לְבָרֵר מִי הוּא וּמַה טִּיבוֹ, וּבֵינָתַיִם חָפְזָה הָרַכֶּבֶת וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ בְּלִי שְׁעוֹת אֶל הַמְעֻכָּבִים לְאָנְסָם שֶׁמִּמִּין זֶה.

הַמִּשְׁטָרָה הָרוּסִית מִדָּתָהּ קָשָׁה בְּיוֹתֵר, וּלְלֹא הוֹעִיל הוּא לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהּ וְלִטְעֹן לְפָנֶיהָ. פְּקִידֶיהָ יֵשׁ לָהֶם דַּרְגָּה צְבָאִית וַהֲרֵי הֵם פּוֹעֲלִים אֶת פְּעֻלָּתָם כְּאַנְשֵׁי צָבָא. וְזֶהוּ הָאֶמְצָעִי שֶׁעַל־יָדוֹ נִשְׁמָעִים וּמִשְׁתַּעְבְּדִים בְּנֵי אָדָם שִׁעְבּוּד גָּמוּר לִפְקֻדּוֹתָיו שֶׁל שַׁלִּיט, שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַמִּשְׁפָּט לִקְבֹּעַ בְּרֹאשׁ הָ“אוּקָזִּים” שֶׁלּוֹ אֶת הַנֹּסַח הַזֶּה: “אֲנִי קֵיסָר וְשַׁלִיט יָחִיד בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן עַל כָּל הָרוּסִים, עַל מוֹסְקְבָה, קִיֶּב, וְלָדִימִיר וְנוֹבְגוֹרוֹד, מֶלֶךְ קָזַן וְאַסְטְרָחָן, מֶלֶךְ פּוֹלָנְיָה, מֶלֶךְ סִבִּירְיָה, מֶלֶךְ טְבֶרְיָה, מוֹשֵׁל פְּסְקוֹב, נָסִיךְ גָּדוֹל שֶׁל סְמוֹלֶנְסְק, לִיטָא, ווֹלִינְיָה, פּוֹדוֹלְיָה וּפִינְלַנְדְיָה, נְסִיךְ אֶסְטוֹנְיָה, לִיוֹנְיָה, קוּרְלַנְדְּיָה וְסֵמִיגַלְיָה, נְסִיךְ בְּיַלִיסְטוֹק, קָרֵלְיֶה, יוּגְרִיָה, פֶּרְם, וְיַטְקָה, בּוֹלְגַרְיָה וְהַרְבֵּה אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, שַׁלִיט וְנָסִיךְ גָּדוֹל שֶׁל אֶרֶץ נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, שֶׁל צֶ’רְנִיגוֹב, רְיַזָן, פּוֹלוֹטְסְק, רוֹסְטוֹב, יָרוֹסְלַוְל, בְּיֶלוֹצֶרְסְק אוּדוֹרְיָה, אוֹבְדוֹרְיָה, וִיטֶבְּסְק, מְסְטִיסְלָו, אֲדוֹן אַרְצוֹת הַצָּפוֹן, שַׁלִּיט אֶרֶץ אִיוֶרְיָה, קַרְטָלִינְיָה, גְרוּזְיָה, קַבַּרְבִּינְיָה, אַרְמֶנְיָה, אָדוֹן יוֹרֵשׁ וְשַׁלִּיט עַל נְסִיכֵי הַצֶּ’רְקֶסִים אֲשֶׁר בֶּהָרִים וַאֲשֶׁר בַּשְׁפֵלוֹת, יוֹרֵשׁ נוֹרְוֵגְיָה, דֻּכַּס שֶׁל שְׁלֶזְנִיג־הוֹלְשְׁטֵין, שֶׁל סְטוֹרְמֵרְן, שֶׁל דִיסְמַרְסֶן וְאוֹלְדֶנְבּוּרְג.” אָכֵן מוֹשֵׁל אַדִּיר הוּא, אֲשֶׁר סֵמֶל הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ הוּא נֶשֶׁר בַּעַל שְׁנֵי רָאשִׁים הָאוֹחֵז בְּצִפָּרְנָיו שַׁרְבִיט וְכַדּוּר־אֶרֶץ וּמִפָּבִיב לוֹ הַסְּמָלִים וְהַסִּמָּנִיּוֹת שֶׁל נוֹבְגוֹרוֹד, וְלָדִימִיר, קִיֶּב, קָזַן, אַסְטְרַחַן וְסִבִּירְיָה וְהַתָּפוּס בְּמִסְגֶּרֶת הַסֶּרֶט הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָאוֹת הַכָּבוֹד שֶׁל אַנְדְּרֵי הַקָּדוֹשׁ וּמִמַּעַל לוֹ כֶּתֶר מַלְכוּת.

תְּעוּדוֹתָיו שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹנוֹב הָיוּ כַּסֵּדֶר וְהוּא נִפְטַר מִכָּל גְּזֵרוֹתֶיהָ שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה.

בַּתַּחֲנָה שֶׁל וְלָדִימִיר עָמְדָה הָרַכֶּבֶת כַּמָּה רְגָעִים, וּבְעֵינֵי הַכַּתָּב שֶׁל הַ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף” נִרְאָה זְמַן זֶה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ כְּדֵי לַעֲרֹךְ רְשִׁימָה מְפֹרֶטֶת עַל־אֹדוֹת הַבִּירָה הָעַתִּיקָה הַזֹּאת שֶׁל אֶרֶץ רוּסְיָה.

בְּבֵית הַנְּתִיבוֹת שֶׁבִּוְלָדִימִיר נִכְנְסוּ בָּרַכֶּבֶת נוֹסְעִים חֲדָשִׁים. בְּפֶתַח הַמָּדוֹר שֶׁיָּשַׁב שָׁם מִיכָאֵל סְטְרוֹנוֹב נִרְאֲתָה בֵּין שְׁאָר הַנּוֹסְעִים נַעֲרָה צְעִירָה אֶחָת.

מִמּוּל שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר עֲדַיִן הָיָה מָקוֹם אֶחָד פָּנוּי. הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה תָּפְסָה אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא וְהִנִּיחָה לְפָנֶיהָ יַלְקוּט שֶׁל עוֹר, שֶׁהָיָה כַּנִּרְאֶה כָּל מִטְעַן־הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהּ. אַחַר תִּקְנָה אֶת מוֹשָׁבָהּ לְאֹרֶךְ נְסִיעָה, שֶׁצְּרִיכָה הָיְתָה לְהִמָּשֵׁךְ עֲדַיִן הַרְבֵּה שָׁעוֹת, וְעֵינֶיהָ הָיוּ מֻשְׁפָּלוֹת לַקַרְקַע וְהִיא לֹא הִבִּיטָה אַף פַּעַם אַחַת אֶל חֲבֵרֶיהָ לַנְסִיעָה, שֶׁנִּזְדַּמְנוּ לְפָנֶיהָ בְּמִקְרֶה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מֵהִתְבּוֹנֵן אֶל שְׁכֶנְתּוֹ הַחֲדָשָׁה. כֵּיוָן שֶׁמְּקוֹמָהּ הָיָה אַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁמֵאָחוֹר, הָצִיעַ לָהּ לָשֶׁבֶת עַל מְקוֹמוֹ שֶׁלּוֹ, אִם הוּא טוֹב בְּעֵינֶיהָ מִשֶׁלָּהּ, אֲבָל הִיא סֵרְבָה וְהִבִּיעָה לוֹ אֶת תּוֹרָתָהּ מִתּוֹךְ הִשְׁתַּחֲוָיָה קַלָּה.

נַעֲרָה צְעִירָה זוֹ הָיְתָה כְּבַת שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה אוֹ שְׁבַע־עֶשְׂרֵה. רֹאשָׁהּ הַנֶּחְמָד שִׁוָּה לְעֵינֵי הָרוֹאֶה אֶת הַטִּפּוּס הַסְּלָוִי בְּכָל טָהֳרָתוֹ – טִפּוּס קְצָת חָמוּר, אֲשֶׁר עַל פִּיהוּ עֲתִירָה הָיְתָה לְהֵעָשׂוֹת יָפָה יוֹתֵר מֵחֲמוּדָה, כַּאֲשֶׁר יִקָּבְעוּ בְּעוֹד שָׁנִים אֲחָדוֹת שִׂרְטוּטִי פָּנֶיהָ קְבִיעוּת קַיֶּמֶת. מִבַּעַד לְמִין מִטְפַּחַת שְׁכִּסְתָה אֶת רֹאשָׁהּ בִּצְבְּצָה וְיָצְאָה שִׁפְעַת שְׁעָרוֹת צְהֻבּוֹת זְהֻבּוֹת. עֵינֶיהָ הָיוּ חוּמוֹת וּמֶבָּטָן מָלֵא חֶמְדָּה וָרֹךְ לְאֵין קֵץ. אַפָּהּ הַיָּשָׁר הָיָה מְחֻבָּר אֶל לְחָיֶיהָ הָרָזוֹת וְהַחִוְרוֹת מְעַט עַל־יְדֵי נְחִירַיִם קַלֵי־נִיד. פִּיהָ הָיָה מְחֻטָּב בְּדַקּוּת, אֶלָּא שֶׁנִּרְאָה שֶׁכְּבָר עָבְרוּ יָמִים רַבִּים שֶׁפָּסַק מִלְחַיֵּךְ.

הַנּוֹסַעַת הַצְעִירָה הָיְתָה רָמַת קוֹמָה וְיִשְׁרַת גֵּו, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין אֶת דְּמוּתָהּ מִבַּעַד לַפַּרְוָה הָרְחָבָה שֶׁהָיְתָה עֲטוּפָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיְתָה עֲדַיִן “נַעֲרָה צְעִירָה מְאֹד” לְפִי מְלֹא מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל דָּבָר, הִנֵּה מִצְחָהּ הָרָם שֶׁהָיָה מְפֻתָּח יָפֶה וְהַתַּבְנִית הַקְּבוּעָה אֲשֶׁר לַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל פָּנֶיהָ הֲעִידוּ עָלֶיהָ שֶׁמְּחוֹנָנָה הִיא מֶרֶץ בְּמִדָּה שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה. פְּרָט זֶה לֹא נֶעְלַם מֵעֵינֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁנַּעֲרָה צְעִירָה זוֹ כְּבָר נָשְׂאָה וְסָבְלָה יִסּוּרִים לְשֶׁעָבַר, וְשֶׁהֶעָתִיד אֵינוֹ נִשְׁקָף לְפָנֶיהָ כְּשֶׁהוּא עוֹטֶה אוֹרוֹת אַרְגָּמָן; וְאוּלָם לֹא פָּחוֹת מִכֵּן בָּרוּר הָיָה, שֶׁהִיא יָדְעָה לְהִלָּחֵם בְּפִגְעֵי הַחַיִּים וּמִכְשׁוֹלֵיהֶם וְשֶׁהִיא מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לְהוֹסִיף לְהִלָּחֵם בָּהֶם גַּם לְהַבָּא. כֹּחַ רְצוֹנָהּ וַדַּאי הָיָה חָזָק וּמַתְמִיד וּמְנוּחַת רוּחָהּ לֹא עֲזָבַתָּהּ אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עָלֶיהָ מְאֹרָעוֹת הָעֲלוּלִים לְדַכֵּא אֶת אַחַד הַגְּבָרִים אוֹ לְהָבִיא אוֹתוֹ לִידֵי הִתְרַגְּזוּת.

כָּזֶה הָיָה הָרֹשֶׁם שֶׁנַּעֲרָה צְעִירָה זוֹ עוֹרְרָה בְּלֵב רוֹאֶיהָ, לְפִי הַסְּקִירָה הָרִאשׁוֹנָה. כֵּוָן שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹנוֹב גּוּפוֹ הָיָה אָדָם בַּעַל מֶרֶץ, וַדַּאי נִתְפַּעֵל לְמַרְאֵה עֹז הָאֹפִי שָׁהִבִּיעוּ הַפָּנִים הָאֵלֶּה, וְעִם כָּל זְהִירוּתוֹ שֶׁלֹא לְהַטְרִיד אֶת שְׁכֶנְתּוֹ בְּמֶבָּטָיו, לֹא חָדַל בְּכָל זֹאת לְהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ בִּתְשׂוּמֶת לֵב בְּמִדָּה יְדוּעָה.

תִּלְבָּשְׁתָּהּ שֶׁל הַנּוֹסַעַת הַצְּעִירָה הָיְתָה פְּשׁוּטָה, אֶלָּא שֶׁהִצְטַיְנָה בִּנְקִיּוּת יְתֵרָה. נִכָּר הָיָה יָפֶה, שֶׁאֵין חֶלְקָהּ עִם הָעֲשִׁירִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא בְּמַלְבּוּשִׁיהָ אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל רַשְׁלָנוּת. כָּל מִטְעַן־הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהּ הָיָה אָצוּר בְּתוֹךְ מִזְוָדָה שֶׁל עוֹר סְגוּרָה בְּמַפְתֵּחַ, אֲשֶׁר מֵאֶפֶס מָקוֹם הֶחֱזִיקָה אוֹתָהּ עַל בִּרְכֶּיהָ.

הִיא הָיְתָה עוֹטָה פַּרְוָה אֲרֻכָּה, חַסְרַת שַׁרְוֻלִּים וּבַעֲלַת צֶבַע כֵּהֶה, שֶׁלִפְּפָה בְּרָב־חֵן אֶת צַוָּארָהּ עַל יְדֵי שָׂפָה כְּחֻלָּה שֶׁעָלֶיהָ. מִתַּחַת לַפַּרְוָה הָיְתָה לְבוּשָׁה מְעִיל קָצָר, שֶׁגַּם צִבְעוֹ הָיָה כֵּהֶה; מְעִיל זֶה כִּסָּה שִׂמְלָה שֶׁיָּרְדָה עַד לְקַרְסֻלֶּיהָ וַאֲשֶׁר שְׂפָתָהּ הַתַּחְתּוֹנָה הָיְתָה מְקֻשָּׁטָה גַם הִיא בִּרְקָמוֹת שֶׁאֵינָן בּוֹלְטוֹת לָעָיִן. רַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת הָיוּ נְעוּלוֹת חֲצָאֵי־נַעֲלַיִם בַּעֲלוֹת סֻלְיוֹת חֲזָקוֹת, כְּאִלּוּ בָּחֲרָה בָּהֶן בְּמִתְכַּוֵּן לְצֹרֶךְ נְסִיעָה אֲרֻכָּה.

עַל פִּי כַּמָּה פְּרָטִים שֶׁל הַמַּלְבּוּשִׁים הָאֵלֶּה הִכִּיר מִיכָאֵל סְטְרוֹנוֹב שֶׁהַלָּלוּ הֵם מַלְבּוּשֵׁי הָאִשָּׁה הַלִיפְלַנְדִּית, וְהוּא שִׁעֵר כִּי שְׁכֶנְתּוֹ הֲרֵיהִי וַדַּאי יְלִידַת הַנָּפוֹת הַבַּלְטִיוֹת.

אֲבָל אָנָה הוֹלֶכֶת נַעֲרָה זוֹ לְבַדָּהּ, וְהִיא עֲדַיִן רַכָּה בְּשָׁנִים וּזְקוּקָה, לְמִשְׁעַן אָב וָאֵם וּלְחָסוּת אָח? כְּלוּם הִיא בָּאָה בֶּאֱמֶת, לְאַחַר נְסִיעָה אֲרֻכָּה, מִגְּלִילוֹת הַמַּעֲרָב שֶׁל הַמַּמְלָכָה הָרוּסִית? הַהוֹלֶכֶת הִיא רַק אֶל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, אוֹ מְגַמַּת פָּנֶיהָ מֵעֵבֶר לַגְּבוּלוֹת הַמִּזְרָחִיִּים שֶׁל הַמַּמְלָכָה? הַמְחַכֶּה לָהּ קָרוֹב אוֹ יָדִיד עִם בִּיאַת הָרַכֶּבֶת לִמְקוֹמָהּ? אוֹ אוּלַי קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁבְּצֵאתָהּ מִן הַקָּרוֹן תִּהְיֶה בּוֹדְדָה וְגַלְמוּדָה בָּעִיר, כְּשֵׁם שֶׁהִיא בּוֹדְדָה וְגַלְמוּדָה בְּתָא זֶה, שֶׁאֵין בּוֹ אָדָם –כָּךְ הִיא סְבוּרָה – אֲשֶׁר יָשִׁית אֵלֶיהָ לֵב?

בְּמִנְהָגָהּ שֶׁל נוֹסַעַת צְעִירָה זוֹ נִכְּרוּ יָפֶה הַהֶרְגָּלִים, שֶׁאָדָם מְסַגֵּל אוֹתָם כְּשֶׁהוּא שָׁרוּי בִּבְדִידוּת. דֶּרֶךְ כְּנִיסָתָהּ אֶל הַקָּרוֹן סִדּוּר מוֹשָׁבָהּ לְאֹרֶךְ הַנְסִיעָה, הִתְאַמְצוּתָהּ שֶׁלֹא לְהַטְרִיד אֶת מִי שֶׁהוּא וְשֶׁלֹא לִנְפֹּל לְמַשָׂא עַל אִישׁ, – כָּל זֶה הֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת לְבַדָּהּ וּלְהִשָּׁעַן רַק עַל עַצְמָהּ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִסְתַּכֵּל בָּהּ בִּתְשׂוּמֶת־לֵב, אֲבָל כֵּן שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיָה אָדָם הַכּוֹבֵשׁ אֶת רוּחוֹ, לֹא בִּקֵשׁ לוֹ הִזְדַמְנוּת לָבוֹא בִּדְבָרִים עִמָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַנְסִיעָה אֶל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד צְרִיכָה הָיְתָה לְהִמָּשֵׁךְ עוֹד הַרְבֵּה שָׁעוֹת.

רַק פַּעַם אַחַת, בְּשָׁעָה שֶׁשְׁכֵנָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַצְעִירָה – אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר שֶׁעָשָׂה שְׁטוּת וְכָרַךְ בִּדְבָרָיו חֲלָבִים וְסוּדָרִים כְּאֶחָד – נִתְנַמְנֵם, וְרֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל הִתְחִיל מִתְנַדְנֵד אֵילָךְ וְאֵילָךְ עַל כְּתֵפָיו וְחִשֵׁב לִפְגֹּעַ בִּשְׁכֶנְתּוֹ, עוֹרֵר אוֹתוֹ מִיכָאֵל סְטְרוֹנוֹב בְּחָזְקָה וְהִסְבִּיר לוֹ, שֶׁעָלָיו לָשֶׁבֶת יְשִׁיבָה יְשָׁרָה וּלְהִתְנַהֵג כְּהֹגֶן וּבְיֶתֶר זְהִירוּת.

אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר, שֶׁאָדָם גַּס הָיָה מִטִּבְעוֹ, רִגֵן דְּבָרִים כְּלַפֵּי אוֹתָם “בְּנֵי אָדָם הַמִּתְעָרְבִים בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם שֶׁלָּהֶם”; אֲבָל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֵצִיץ בּוֹ בְּפָנִים שֶׁאֵינָם מַסְבִּירוֹת כָּל עִקָּר, וְהַנַּמְנְמָן הִטָּה עַצְמוֹ לַצַד שֶׁכְּנֶגֶד וְשִׁחְרֵר אֶת הַנּוֹסַעַת הַצְּעִירָה מִשְׁכֵנוּתוֹ הַטַּרְדָּנִית.

הַנּוֹסַעַת נָתְנָה רֶגַע אֶחָד אֶת עֵינָהּ בִּפְנֵי הָאִישׁ הַצְעִיר, וּמֶבָּטָהּ הִבִּיעַ לוֹ תּוֹדָה אִלֶּמֶת וּצְנוּעָה.

אַךְ הִנֵּה קָרָה דָבָר, אֲשֶׁר עַל פִּיהוּ הִכִּיר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת אָפְיָהּ שֶׁל נַעֲרָה צְעִירָה זוֹ בְּבֵרוּר.

מִשֶׁהִגִּיעָה הָרַכֶּבֶת לַוֶּרְסְטָה הַשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שֶׁלִפְנֵי נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, לְמָקוֹם שֶׁמְּסְלַּת הַבַּרְזֶל מִתְעַקֶמֶת עֲקִימָה גַסָּה, נִדְחֲפָה פִּתְאֹם מַדְחֵפָה חֲזָקָה. אַחַר רָצָה רֶגַע אֶחָד עַל פְּנֵי מִדְרוֹן שֶׁל סוֹלְלָה.

תּוֹלְדוֹתָיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל מַדְחֵפָה זוֹ הָיוּ נִדְנוּד חָזָק שֶׁל הַנּוֹסְעִים, צְעָקוֹת, מְהוּמָה וּמְבוּכָה בַּקְרוֹנוֹת. עוֹד טֶרֶם עָצְרָה הָרַכֶּבֶת אֶת מַהֲלָכָה וּכְבָר נִפְתְּחוּ הַדְּלָתוֹת, וְהַנּוֹסְעִים הַנִּבְהָלִים נֶחְפְּזוּ וְנִמְלְטוּ מִן הַקְרוֹנוֹת.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כִּוֵּן קֹדֶם כֹּל אֶת דַּעְתּוֹ אֶל שְׁכֶנְתּוֹ; אֲבָל בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁשְׁאָר נוֹסְעֵי הַמָּדוֹר שֶׁלּוֹ הִתְפָּרְצוּ הַחוּצָה כְּשֶׁהֵם צוֹעֲקִים וְדוֹחֲקִים זֶה אֶת זֶה, נִשְׁאֲרָה הַנַּעֲרָה הַצְעִירָה בִּמְנוּחָה עַל מוֹשָׁבָהּ, וְרַק חִוְרָה קַלָּה כִּסְּתָה אֶת פָּנֶיהָ.

הִיא חִכְּתָה, גַּם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב חִכָּה כְּמוֹתָהּ.

הִיא לֹא הֵזִיזָה עַצְמָהּ אַף זִיז כָּל שֶׁהוּא כְּדֵי לַעֲזֹב אֶת הַקָּרוֹן. הִיא לֹא זָעָה וְלֹא נָעָה.

שְׁנֵיהֶם הָיוּ שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים.

“אָכֵן נַעֲרָה רַבַּת מֶרֶץ הִיא!” הִרְהֵר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אוֹתָהּ שָׁעָה בְּלִבּוֹ.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַסַּכָּנָה עָבְרָה בִּמְהֵרָה. פְּקִיעַת חִשּׁוּק הָאוֹפָן שֶׁל אֶחָד מִקְרוֹנוֹת הַמַּשָׂא הִיא הִיא שֶׁגָּרְמָה מִתְּחִלָּה אֶת הַמַּדְחֵפָה וְאַחַר כָּךְ אֶת עֲצִירַת הָרַכֶּבֶת, אֶלָּא כֵּוָן שֶׁהָרַכֶּבֶת נָטְתָה מֵעַל הַמְּסִלָּה, הָיָה כְּפֶשַׁע בֵּינָהּ וּבֵין הַנְּפִילָה מֵעַל הַסּוֹלְלָה הַגְּבוֹהָה לְמַעֲמַקִים. לְאַחַר עִכּוּב שֶׁל שָׁעָה אַחַת נִתְפַּנְתָה הַמְּסִלָּה וְהָרַכֶּבֶת יָצְאָה שׁוּב לְדַרְכָּהּ, וּבִשְׁעַת שְׁמוֹנֶה וָחֵצִי בָּעֶרֶב בָּאָה אֶל בֵּית הַנְּתִיבוֹת שֶׁבְּנִיזְ’נִי-נוֹבְּגוֹרוֹד.

קֹדֶם שֶׁיָּכוֹל הָיָה אִישׁ לָצֵאת מִן הַקְרוֹנוֹת הוֹפִיעוּ אַנְשֵׁי הַמִּשְׁטָרָה וְהִתְחִילוּ בּוֹדְקִים אֶת הַנּוֹסְעִים.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֶרְאָה אֶת הַפָּדָרוֹזְ’נָיָה שֶׁלּוֹ, הַכְּתוּבָה עַל שֵׁם נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב, וְנִפְטַר בְּשָׁלוֹם.

גַּם שְׁאָר הַנּוֹסְעִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַתָּא שֶׁמְּגַמַּת כֻּלָּם הָיְתָה אֶל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, לֹא נִרְאוּ חֲשׁוּדִים – וְאַשְׁרֵיהֶם.

הַנַּעֲרָה הַצְעִירָה הוֹצִיאָה לֹא תְּעוּדַת־מַסָּע אֶלָּא רִשְׁיוֹן טָבוּעַ בְּחוֹתָם מְיֻחָד, שֶׁהָיָה כַּנִּרְאֶה מִמִּין פְּרָטִי.

הַשּׁוֹטֵר קָרָא אוֹתוֹ בְּשִׂים לֵב. אַחַר בָּחַן בְּעִיּוּן אֶת זוֹ, שֶׁסִּמָּנֶיהָ נִתְפָּרְשׁוּ בְּאוֹתָהּ הַתְּעוּדָה, פָּתַח וְאָמַר:

“מֵעִיר רִיגָה אַתְּ?”

“הֵן,” הֵשִׁיבָה הַנַּעֲרָה הַצְעִירָה.

“וְאַתְּ הוֹלֶכֶת אֶל אִירְקוּטְסְק?”

“הֵן.”

“בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ?”

“דֶּרֶךְ פֶּרְם.”

“טוֹב אֵפוֹא,” הֵשִׁיב הַשׁוֹטֵר. “אַל תִּשְׁכְּחִי לְאַשֵּׁר אֶת הָרִשְׁיוֹן שֶׁלָּךְ בְּמִשְׂרַד הַמִּשְׁטָרָה שֶׁבְּנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד”.

הַנַּעֲרָה הַצְעִירָה הַרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁהּ לְאוֹת כִּי כֵן תַּעֲשֶׂה.

כְּשֶׁשָׁמַע מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת הַשְׁאֵלוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת הָאֵלֶּה תָּמַהּ תְּמִיהָה גְדוֹלָה וְעִם זֶה חָשׁ בְּלִבּוֹ רֶגֶשׁ שֶׁל רַחֲמִים.

אֵיךְ? נַעֲרָה צְעִירָה זוֹ הוֹלֶכֶת לְבַדָּהּ אֶל אֶרֶץ סִבִּירְיָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לְשָׁם בִּזְמַן אֲשֶׁר אֶל הַסַּכָּנוֹת הָרְגִילוֹת הַכְּרוּכוֹת בִּנְסִיעָה זוֹ נִצְטָרְפוּ כָּל אוֹתָן הַסַּכָּנוֹת הַמְּצוּיוֹת בְּאֶרֶץ שֶׁשְׁטָפוּהָ גְיָסוֹת וְשֶׁהִתְחוֹלְלָה בָּהּ מְרִידָה? אֵיךְ תַּגִּיעַ לְשָׁם? וּמַה תְּהֵא עָלֶיהָ?…

הַבִּקֹּרֶת כָּלְתָה וְדַלְתוֹת הַקְּרוֹנוֹת נִפְתָּחוּ, אֲבָל בְּטֶרֶם הִסְפִּיק מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לָזוּז מִמְקוֹמוֹ כְּדֵי לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ, וְהַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִית כְּבָר יָרְדָה מִן הַקָּרוֹן וְנִתְעַלְמָה בְּתוֹךְ הָהָמוֹן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר מָלֵא אֶת הַסּוֹלְלָה שֶׁל מְסִלַּת הַבַּרְזֶל.

פֶּרֶק חֲמִישִׁי: פְּקֻדָּה בַּת שְׁנֵי סְעִיפִים    🔗

נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, נוֹבְגוֹרוֹד הַתַּחְתּוֹנָה, הַיּוֹשֶׁבֶת בְּמָקוֹם שֶׁנְהַר הַוּוֹלְגָה וּנְהַר הָאוֹקָה מִתְמַזְגִים יַחַד, הִיא בִּירַת הַפֶּלֶךְ הַנִּקְרָא עַל שְׁמָהּ. כָּאן צָרִיךְ הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לַעֲזֹב אֶת מְסִלַּת הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר בְּאוֹתוֹ הַזְמָן טֶרֶם נִמְשְׁכָה מִן הָעִיר הַהִיא וָהָלְאָה. מִכָּאן וְהָלְאָה לֹא יוֹסִיף לִנְסֹעַ בִּמְהִירוּת גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, וּכְכֹל אֲשֶׁר יַרְחִיק לָלֶכֶת, כֵּן יֵלְכוּ אֶמְצְעֵי־הַנְסִיעָה הָלֹךְ וְהֵעָשׂוֹת לֹא־בְּטוּחִים.

נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, אֲשֶׁר בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה הָיָה מִסְפַּר יוֹשְׁבֶיהָ מִשְׁלֹשִׁים עַד שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף, הֵכִילָה עַכְשָׁו יוֹתֵר מִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף נֶפֶשׁ, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁאֻכְלְסֶיהָ נִתְרַבּוּ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים. לְרִבּוּי־אֻכְלְסִין זֶה גָרַם הַיָּרִיד הַמְפֻרְסָם, שֶׁנֶּעֱרַךְ בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן בֵּין חוֹמוֹתֶיהָ וְשֶׁאָרַךְ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת רְצוּפִים. לְפָנִים הָיְתָה שִׁפְעָה רַבָּה זוֹ שֶׁל סוֹחֲרִים נוֹהֶרֶת אֶל הָעִיר מָקַרְיֶב, אֲבָל מִשְׁנַת 1817 הָעֳבַר הַיָּרִיד אֶל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד.

עִיר זוֹ, אֲשֶׁר תָּמִיד הֲרֵיהִי עִיר קוֹדֶרֶת וְרַבַּת־שִׁעְמוּם, הָיְתָה מְלֵאָה עַכְשָׁו תְּנוּעָה וְחַיִּים בְּמִּדָּה שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ. סוֹחֲרִים בְּנֵי עֲשָׂרָה גְזָעִים וּלְאֻמִּים, בְּנֵי אֵרוֹפָּה וּבְנֵי אַסְיָה, הִתְקָרְבוּ וְהִתְאַחוּ כָּאן בְּהַשְׁפָּעַת עִסְקֵי הַמִּסְחָר.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ יָצָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מִבֵּית־הַנְּתִיבוֹת כְּבָר הָיְתָה מְאֻחָרָה לְמַדַּי, בְּכָל זֹאת עֲדַיִן רַב וְעָצוּם הָיָה הֶהָמוֹן שֶׁמִּלֵּא אֶת הָרְחוֹבוֹת שֶׁל שְׁנֵי חֶלְקֵי הָעִיר נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, שֶׁנִּפְרְדוּ זֶה מִזֶּה עַל יְדֵי נְהַר הַוּוֹלְגָה, וְשֶׁחֶלְקָהּ הָעֶלְיוֹן הַבָּנוּי עַל סֶלַע זָקוּף, מוּגָן עַל־יְדֵי מְצוּדָה, שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ בְּרוּסְיָה “קְרֶמְל”.

אִלּוּ אָנוּס הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִשְׁהּוֹת בְּנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד זְמַן אָרֹךְ, וַדַּאי קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִמְצֹא בָּהּ מָלוֹן אוֹ אַכְסַנְיָה הֲגוּנָה כָּל־שֶׁהִיא, כִּי הַכֹּל הָיָה מָלֵא עַד אֶפֶס מָקוֹם. אֲבָל גַּם לָצֵאת לַדֶּרֶךְ תֵּכֶף וּמִיָּד אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמֻּכְרָח הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֲנִיַּת־הַקִּיטוֹר הָעוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי הַוּוֹלְגָה, וּלְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ מְלוֹן אוֹרְחִים, יְהִי אֲשֶׁר יִהְיֶה, לְלִינַת לָיְלָה. אֲבָל קֹדֶם־כֹּל, רָצָה לָדַעַת בְּדִיּוּק אֶת הַשָּׁעָה אֵימָתַי תַּפְלִיג אֲנִיַּת הַקִיטוֹר, וּלְשֵׁם כָּךְ הָלַךְ אֶל לִשְׁכַּת הַחֶבְרָה, אֲשֶׁר אֲנִיּוֹתֶיהָ עוֹבְרוֹת בֵּין נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד וּפֶרְם.

שָׁם נוֹדַע לוֹ, לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הָאֲנִיָה “קַוְקַז” תַּפְלִיג לְפֶרְם רַק בְּיוֹם הַמָּחָר בִּשְׁעַת הַצָּהֲרָיִם. וּבְכֵן הָיָה מוּטָל עָלָיו לְהַמְתִּין שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת! אָכֵן קָשֶׁה הָיָה הַדָּבָר לְאָדָם כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּחְפַּז לְדַרְכּוֹ עַד מְאֹד, וְאַף עַל פִּי כֵן אָנוּס הָיָה לְהִכָּנַע לַהֶכְרַח. וְכָךְ עָשָׂה, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה קוֹבֵל וּמִתְאוֹנֵן לְבַטָּלָה.

וְיָפֶה עָשָׂה, כִּי לְפִי תְּנָאֵי הַמַּצָּב לֹא יָכְלָה שׁוּם “טֵלֶגָה” אוֹ “טָרַנְטַס” אוֹ כִּרְכָּרָה אוֹ מֶרְכֶּבֶת הַדֹּאַר וַאֲפִלּוּ סוּס־רְכִיבָה לַהֲבִיאוֹ אֶל פֶּרְם אוֹ אֶל קָזַן בִּמְהִירוּת גְדוֹלָה מֵאֲנִיַּת־הַקִּיטוֹר, וּלְפִיכָךְ מוּטָב הָיָה לוֹ לְהַמְתִּין לִיצִיאָתָהּ שֶׁל אֲנִיַת־הַקִּיטוֹר, הַמְשַׁמֶּשֶׁת אֶמְצָעִי־נְסִיעָה מָהִיר בְּיוֹתֵר וַאֲשֶׁר עַל־יָדָהּ יַרְוִיחַ אֶת הַזְמַן הָאָבוּד לְבַטָּלָה.

וּבְכֵן הִתְחִיל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מְחַזֵּר בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר לְבַקֵּשׁ לוֹ אַכְסַנְיָה לָלוּן בָּהּ הַלַּיְלָה, אֶלָּא שֶׁלֹא הָיָה מְבֹהָל וְאָץ בְּיוֹתֵר, כִּי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיָה עִנְיַן הַלִּינָה חָשׁוּב אֶצְלוֹ כָּל כָּךְ, וְלוּלֵא הֲצִיקָהוּ הָרָעָב, וַדַּאי הָיָה מְשׁוֹטֵט עַד הַבֹּקֶר בִּרְחוֹבוֹת נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד. הוּא הָיָה זָקוּק יוֹתֵר לַאֲרֻחַת עֶרֶב מֵאֲשֶׁר לְמִטָּה. סוֹף סוֹף מָצָא אֶת שְׁתֵּיהֶן בְּמָלוֹן, שֶׁעַל גַּבֵּי הַשֶּׁלֶט שֶׁלּוֹ הָיָה כָּתוּב “הָעִיר קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל”.

בַּעַל הַמָּלוֹן הַזֶּה יִחֵד לוֹ חֶדֶר שֶׁהָיָה נוֹחַ לְמַדּי, אַף־עַל־פִּי שֶׁכֵּלָיו הָיוּ מֻעָטִים. לַאֲרֻחַת הָעֶרֶב הֻגַשׁ לוֹ בַּרְוַז צָלוּי מְמֻלָּא בָּשָׂר חָמוּץ מְרֻסָּק עִם זָמִית מְעֻבָּה מֵעֵין שַׁמֶּנֶת, לֶחֶם שְׁעוֹרִים, חָלָב חָמוּץ, אֲבַק־סֻכָּר מְעֹרָב בְּקִנָּמוֹן, פַּךְ קְוַס, שֶׁהוּא מֵעֵין שֵׁכָר שֶׁמַּרְבִּים לִשְׁתּוֹתוֹ בְּרוּסְיָה. אֲרֻחָה זוֹ הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעוּ יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, וְהוּא אָכַל וְשָׂבַע יוֹתֵר מִשְּׁכֵנוּ לְיַד הַשֻּׁלְחָן, שֶׁהָיָה מִבְּנֵי “הָאֱמוּנָה הַיְשָׁנָה”, מִבַּעֲלֵי כַּת הָ“רַסְקוֹלְנִיקִים”. הַלָּז הִזִּיר עַצְמוֹ מִכַּמָּה מַאֲכָלִים וּמָשַׁךְ יָדוֹ מִתַּפּוּחִי־הָאֲדָמָה, אַף נִזְהַר מִלְהַמְתִּיק אֶת הַתֵּה שֶׁלּוֹ בְּסֻכָּר.

מִשֶּׁגָּמַר אֶת סְעֻדָתוֹ, לֹא עָלָה מִיכָאֵל סְטְרוֹנוֹב אֶל חַדְרוֹ, אֶלָּא יָצָא שׁוּב, שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן, לְטַיֵּל בָּעִיר. אַף־עַל־פִּי שֶׁדִּמְדּוּמֵי־הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲרֻכִּים טֶרֶם שָׁקְעוּ, בְּכָל זֹאת כְּבָר הִתְפַּזֵר הֶהָמוֹן, הָרְחוֹבוֹת הִתְחִילוּ מִתְרוֹקְנִים, וְכָל אֶחָד שָׁב אֶל דִּירָתוֹ וְאֶל מְלוֹנוֹ.

מִשּׁוּם מָה לֹא עָלָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עַל מִשְׁכָּבוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר רָאוּי הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת לְאַחַר נְסִיעָה שֶׁל יוֹם תָּמִים בִּמְסִלַּת־הַבַּרְזֶל? וְכִי הָיָה מְהַרְהֵר בְּאוֹתָהּ הַנַּעֲרָה הַלִפְלַנְדִּית, שֶׁהָיְתָה שָׁעוֹת אֲחָדוֹת בַּת־לִוְיָתוּ בְּדֶרֶךְ מַסָּעוֹ? אָמְנָם כֵּן, כֵּוָן שֶׁלֹא הָיָה לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַה לַעֲשׂוֹת נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ וְהָיָה מְהַרְהֵר בָּהּ. וְכִי חוֹשֵׁשׁ הָיָה שֶׁמָּא נִפְגְּעָה פְּגִיעָה רָעָה בְּעִיר זוֹ רַבַּת שָׁאוֹן וּמְהוּמָה? אָמְנָם כֵּן, הוּא הָיָה חוֹשֵׁשׁ לְכָךְ, אַף הָיוּ יָדַיִם לַחֲשָׁשׁ שֶׁלּוֹ. וּכְלוּם מְקַוֶּה הָיָה לִפְגֹּשׁ בָּהּ וְלִהְיוֹת לָהּ לְמָגֵן בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ? לֹא. קָשֶׁה הָיָה לְשַׁעֵר שֶׁיִּפָּגֵשׁ עִמָּהּ. וַאֲשֶׁר לַהֲגַנָּה עָלֶיהָ… מִי נָתַן לוֹ אֶת הָרְשׁוּת לְכָךְ?

“לְבַדָּהּ”, אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ, “לְבַדָּהּ הִיא בְּתוֹךְ הַנַּוָדִים הַלָּלוּ! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַסַּכָּנוֹת שֶׁל עַכְשָׁו כְּאַיִן הֵן לְעֻמַּת הַסַּכָּנוֹת שֶׁהִיא צְפוּיָה לָהֶן לְהַבָּא! סִבִּירְיָה! אִירְקוּטְסְק! מַה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת לְטוֹבַת רוּסְיָה, לְטוֹבַת הַצַּאר, הֲרֵיהִי מִתְעַתֶּדֶת לַעֲשׂוֹת לְטוֹבַת… לְטוֹבָתוֹ שֶׁל מִי? וּלְשֵׁם מָה? יֵשׁ בְּיָדָהּ רִשְׁיוֹן לַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל! וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַגְּבוּל מִתְחוֹלֶלֶת מְרִידָה! כְּנוּפְיוֹת תַּתָּרִים מְשׁוֹטְטוֹת וְעוֹבְרוֹת בָּעֲרָבוֹת!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָמַד רֶגַע אֶחָד וְהִתְחִיל מְהַרְהֵר וְשׁוֹקֵל בְּדַעְתּוֹ.

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שָׁהַמַּחֲשָׁבָה עַל הַנְּסִיעָה הַזֹּאת בָּאָה בְּלִבָּהּ עוֹד לִפְנֵי הַפְּלִישָׁה וְהַמְּרִידָה. אֶפְשָׁר שֶׁאֵין הִיא יוֹדַעַת אֲפִלּוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה!.. אַךְ לֹא כֵּן הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי הַסּוֹחֲרִים הַלָּלוּ דִבְּרוּ בְּפָנֶיהָ עַל הַמָּהוּמוֹת וְהַמְּבוּכוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת בְּסִבִּירְיָה… וְדוֹמֶה שֶׁלֹא הָיְתָה תְּמֵהָה עַל כָּךְ כָּל עִקָּר… שֶׁהֲרֵי לֹא בִּקְשָׁה אֲפִלּוּ שֶׁיְבָרְרוּ לָהּ פְּרָטִי הַמְּאֹרָעוֹת… מִכָּאן שֶׁהַדָּבָר הָיָה גָלוּי וְיָדוּעַ לָהּ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָלְכָה!.. יַלְדָּה עֲנִיָּה!.. וַדַּאי סִבָּה כַּבִּירָה הִכְרִיחַתָּהּ לְכָךְ! וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, עִם כָּל אֹמֶץ לִבָּהּ – וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁאַמִּיצַת לֵב הִיא – יִכְלוּ כֹּחוֹתֶיהָ בַּדֶּרֶךְ. וַאֲפִלּוּ בִּלְעֲדֵי הַסַּכָּנוֹת וְהַמִּכְשׁוֹלִים הַנִּשְׁקָפִים לָהּ לֹא תּוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַתְּלָאוֹת וְהַקְּשָׁיִים שֶׁבִּנְסִיעָה כָּזוֹ!.. הִיא לֹא תַּגִּיעַ אֶל אִירְקוּטְסְק לְעוֹלָם!..

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָלַךְ אֶל כָּל אֲשֶׁר נְשָׂאוּהוּ רַגְלָיו, אֲבָל כֵּוָן שֶׁיָּדַע אֶת הָעִיר יָפֶה, לֹא הָיָה קָשֶׁה לוֹ לָשׁוּב וְלִמְצֹא אֶת דַּרְכּוֹ אֶל מְלוֹנוֹ.

לְאַחַר שֶׁהָיָה מְשׁוֹטֵט וּמְהַלֵּךְ כְּשָׁעָה, יָשַׁב עַל סַפְסָל שֶׁעָמַד לְיַד סֻכָּה גְדוֹלָה שֶׁל עֵץ, אֲשֶׁר הִתְנַשְׂאָה עַל מִגְרָשׁ רְחַב יָדַיִם בֵּין הַרְבֵּה סֻכּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁכְּמוֹתָהּ.

לֹא עָבְרוּ חֲמִשָּׁה רְגָעִים מֵאָז יָשַׁב עַל הַסַּפְסָל, וְהִנֵּה יָד כְּבֵדָה יָרְדָה עַל כְּתֵפוֹ. “מָה אַתָּה עוֹשֶׂה פֹּה?” שְׁאֵלָהוּ בְּקוֹל גַּס אָדָם גְּבַהּ־קוֹמָה, שֶׁלֹא רָאָהוּ בְּבוֹאוֹ.

“הֲרֵינִי נָח,” עָנָהוּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“הֲיֵשׁ בְּדַעְתְּךָ לְבַלּוֹת כָּאן עַל סַפְסָל זֶה כָּל הַלַּיְלָה?” שָׁאַל הָאִישׁ.

“הֵן, אִם אַךְ יְהִי רָצוֹנִי בְּכָךְ”, הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּקוֹל עַז בְּמִקְצָת, שֶׁלֹא הָיָה נָאֶה לְסוֹחֵר פָּשׁוּט, כְּכֹל אֲשֶׁר נִדְמָה לְמַרְאִית עַיִן.

“קְרַב אֵלַי וְאֶתְבּוֹנֵן אֵלֶיךָ!” אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִזְכַּר, שֶׁקֹּדֶם כֹּל עָלָיו לִהְיוֹת זָהִיר בְּיוֹתֵר וְלִנְהֹג בִּתְבוּנָה, וּלְפִיכָךְ נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו עַל כָּרְחוֹ ועָנָה וְאָמַר:

“אֵין מִן הַצֹּרֶךְ שֶׁיִתְבּוֹנְנוּ אֵלָי”.

וּמִתּוֹךְ מְנוּחָה גְמוּרָה הִתְרַחֵק מִן הָאִישׁ הַדּוֹבֵר אֵלָיו כְּעֶשֶׂר פְּסִיעוֹת.

כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ יָפֶה, הִכִּיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵסֶק עִם אֶחָד מֵאוֹתָם הַצּוֹעֲנִים הַמְּצוּיִם הַרְבֵּה בְּכָל הַיְרִידִים וְשֶׁפְּגִיעָתָם רָעָה מִכָּל מָקוֹם. שׁוּב הִתְבּוֹנֵן מִסְּבִיבוֹ וְרָאָה וְהִנֵּה מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה הַהוֹלֶכֶת וּמִתְעַבָּה מְבַצְבֶּצֶת סְמוּךְ לַסֻּכָּה עֲגָלָה גְדוֹלָה הַמְשַׁמֶּשֶׁת דִּירָה מְטֻלְטֶלֶת לַצּוֹעֲנִים הַלָּלוּ, הַשּׁוֹרְצִים בְּרוּסְיָה בַּהֲמוֹנֵיהֶם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַיְכֹלֶת בְּיָדָם לְהִשְׂתַּכֵּר שָׁם קוֹפֵיקוֹת אֲחָדוֹת.

בֵּינָתַיִם פָּסַע הַצּוֹעֲנִי פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת לְפָנִים וְהִתְכַּוּן לַחֲקֹר וְלִבְדֹּק אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּדִיקָה מְפֹרֶטֶת אֲבָל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתְּחָה דֶלֶת הַסֻּכָּה. אִשָּׁה אַחַת, אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה בַּחֲשֵׁכָה, יָצְאָה בְּחִפָּזוֹן הַחוּצָה, וּבְלָשׁוֹן גַּסָה, אֲשֶׁר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא תַּעֲרֹבֶת שֶׁל מוֹנְגוֹלִית וְסִבִּירִית, פָּתְחָה וְאָמְרָה: “שׁוּב מְרַגֵל! הַנַּח לוֹ וּבוֹא לֶאֱכֹל. הַ’פַּפּוּלְקָא'² מוּכָנָה”.

בְּלָשׁוֹן זוֹ עַצְמָהּ, אֲבָל בְּמִבְטָא אַחֵר מִזֶּה שֶׁל הָאִשָּׁה, עָנָה הַצּוֹעֲנִי מִלִּים אֲחָדוֹת, שֶׁזֶּה פָּרוּשָׁן:

“צָדַקְתְּ, סַנְגַּר! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נֵצֵא מִזֶּה מָחָר.”

“מָחָר?” הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה בְּלַחַשׁ וְקוֹלָהּ הִבִּיעַ תְּמִיהָה גְדוֹלָה.

“הֵן, סַנְגַּר,” הֵשִׁיב הַצוֹעֲנִי, “מָחָר; וְאַבָּא גוּפוֹ הוּא הוּא הַשּׁוֹלֵחַ אוֹתָנוּ מִזֶּה… אֶל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ לָלֶכֶת!”

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִכְנְסוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה אֶל הַסֻּכָּה וְסָגְרוּ הֵיטֵב אֶת דַּלְתָּהּ.

“טוֹב וְיָפֶה!” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל נַפְשׁוֹ, אֲבָל אִם הַצּוֹעֲנִים הַלָּלוּ מְבַקְשִׁים שֶׁלֹא אָבִין אֶת שִׂיחָתָם, הֲרֵינִי מְיָעֵץ לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפָנַי בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת!"

כִּילִיד סְבִּירְיָה וּכְאָדָם שֶׁבִּלָּה אֶת יְמֵי יַלְדוּתוֹ בָּעֲרָבָה, שָׁמַע מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, כָּאָמוּר לְמַעְלָה, כִּמְעַט אֶת כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת הַמִּתְהַלְּכוֹת מֵאֶרֶץ הַתַּתָּרִים עַד יָם הַקֶּרַח. וַאֲשֶׁר לְתֹכֶן הַשִּׂיחָה שֶׁבֵּין הַצּוֹעֲנִי וְהָאִשָּׁה, הִנֵּה לֹא שָׁת לִבּוֹ אֵלָיו כָּל עִקָּר. כִּי מָה עִנְיָן לוֹ וְלַדָּבָר הַזֶּה?

מֵאַחַר שֶׁהַשָּׁעָה כְּבָר הָיְתָה מְאֻחֶרֶת לְמַדַּי, גָּמַר לָשׁוּב אֶל הַמָּלוֹן כְּדֵי לָנוּחַ מְעָט. בְּדֶרֶךְ חֲזִירָתוֹ הָלַךְ לְאֹרֶךְ זֶרֶם הַוּוֹלְגָה, אֲשֶׁר מֵימֶיהָ הִתְעַלְמוּ מִתַּחַת לַהֲמוֹן הָאֲנִיּוֹת שֶׁכִּסּוּ אֶת פָּנֶיהָ. עַל פִּי מַהֲלַךְ הַנָּהָר הִכִּיר מַה טִיבוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם, שֶׁהוּא עָזַב זֶה עָתָּה, צִבּוּרִים אֵלֶּה שֶׁל עֲגָלוֹת וְשֶׁל סֻכּוֹת הִתְפַּשְׁטוּ עַל פְּנֵי כָּל אוֹתוֹ הַשֶּׁטַח רְחַב הַיָּדַיִם, אֲשֶׁר בּוֹ נֵעֱרַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה הַיָּרִיד הַגָּדוֹל שֶׁל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד – וּמְשׁוּם כָּךְ נִקְהֲלוּ בְּמָקוֹם זֶה הֲמוֹנִים שֶׁל אוֹחֲזֵי עֵינַיִם וְשֶׁל צוֹעֲנִים, שֶׁבָּאוּ הֲלוֹם מִכָּל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ.

מִקֵץ שָׁעָה כְּבָר יָשֵׁן מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֵׁנָה נִרְגָּזָה מְעַט בְּאַחַת מֵאוֹתָן הַמִּטּוֹת הָרוּסִיּוֹת, אֲשֶׁר לִבְנֵי חוּץ־לָאָרֶץ הֲרֵי הֵן נִרְאוֹת מִשְׁכָּב קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, וּלְמָחָר בְּשִׁבְעָה עָשָׂר לְיוּלִי קָם כִּנְכוֹן הַיּוֹם.

עוֹד חָמֵשׁ שָׁעוֹת הָיָה עָלָיו לִשְׁחוֹת בְּנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, וְהַשָּׁעוֹת הָאֵלֶּה נִרְאוּ בְּעֵינָיו כְּמֵאָה שָׁנָה. כְּדֵי לְבַלּוֹת אֶת עֵת בֹּקֶר זוֹ עַד הַצָּהֳרַיִם הָיְתָה לְפָנָיו אַךְ עֲבוֹדָה אַחַת – לָשׁוּב וּלְשׁוֹטֵט בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה מְשׁוֹטֵט אֶמֶשׁ.

מִשֶּׁיֹּאכַל אֶת אֲרֻחַת הַבֹּקֶר שֶׁלּוֹ, מִשֶּׁיְשַׁנֵּץ אֶת מֶלְתַּחַת־הַמַּסָּע שֶׁלּוֹ וְיאַשֵּׁר אֶת הַ“פָּדָרוֹזְ’נָיָה” שֶׁלּוֹ בְּלִשְׁכַּת הַמִּשְׁטָרָה, שׁוּב לֹא יְהֵא לוֹ מַה לַעֲשׂוֹת בִּלְתִּי אִם לָקוּם וְלָצֵאת לְדַרְכּוֹ. אֲבָל כֵּוָן שֶׁלֹא הָיָה מִן הָאֲנָשִׁים הָאוֹהֲבִים לִהְיוֹת סְרוּחִים עַל עַרְשׂוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה כְּבָר עוֹמֶדֶת בְּרוּם הַשָּׁמַיִם, לְפִיכָךְ מִהֵר לָקוּם מֵעַל מִטָּתוֹ, לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו, הִצְנִיעַ הֵיטֵב אֶת מִכְתַּב הַצַּאר עִם חוֹתָמוֹת הַקֵּיסָרוּת בְּמַעֲמַקֵי הַכִּיס שֶׁהִתְקִין בְּתוֹךְ הַבִּטְנָה שֶׁל מְעִילוֹ וְשִׁנֵּס מֵעַל הַמְּעִיל אֶת אֲזוֹרוֹ; אַחַר סָגַר אֶת מֶלְתַּחְתּוֹ וְהִפְשִׁילָהּ עַל גַּבּוֹ. וְכֵוָן שֶׁלֹא רָצָה לַחֲזֹר עוֹד אֶל הָ“עִיר קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל” וְאָמַר לֶאֱכֹל פַּת שַׁחֲרִית עַל שְׂפַת הַוּוֹלְגָה, סָמוּךְ לִמְקוֹם הַחֲנִיָּה שֶׁל אֲנִיַּת הַקִּיטוֹר, שִׁלֵּם אֶת הַמַּגִּיעַ מִמֶּנּוּ לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן וְיָצָא מִן הַמָּלוֹן.

מִשּׁוּם זְהִירוּת יְתֵרָה הָלַךְ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב קֹדֶם־כֹּל אֶל לִשְׁכַּת הַפְּקִידוּת שֶׁל אֲנִיּוֹת הַקִיטוֹר, וְשָׁם נוֹדַע לוֹ בְּבֵרוּר, שֶׁהָאֲנִיָה “קַוְקַז” תַּפְלִיג לְדַרְכָּהּ בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִצְנְצָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּלִבּוֹ הַמַּחֲשָׁבָה, אֲשֶׁר כֵּוָן שֶׁהַנַּעֲרָה הַלִפְלַנְדִּית צְרִיכָה גַם הִיא לִנְסֹעַ דֶּרֶךְ פֶּרְם, הֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁגַּם הִיא תִּסַּע בָּאֲנִיָה “קַוְקַז”, וּמִתּוֹךְ כָּךְ עָתִיד הוּא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהַלֵּךְ עִמָּהּ שׁוּב בַּדֶּרֶךְ.

הָעִיר הָעֶלְיוֹנָה עִם הַקְּרֶמְל שֶׁלָּהּ, שֶׁמִּדַּת הֶקֵּפוֹ הָיְתָה כִּשְׁתֵּי וֶרְסְטָאוֹת וְשֶׁהָיָה דוֹמֶה לְאוֹתוֹ שֶׁל מוֹסְקְבָה, הָיְתָה עֲזוּבָה וְשׁוֹמְמָה בְּאוֹתוֹ הַזְמַן. שַׂר הַמֶּלֶךְ שׁוּב לֹא דָר שָׁם. אֲבָל בְּמִדָּה שֶׁהָעִיר הָעֵלִיוֹנָה הָיְתָה כֻּלָּהּ רֵיקָה וּמֵתָה, בָּהּ בְּמִדָּה הָיְתָה הָעִיר הַתַּחְתּוֹנָה מְלֵאָה שִׁפְעַת חַיִּים!

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָבַר אֶת הַוּוֹלְגָה עַל פְּנֵי גֶשֶׁר שֶׁל סִירוֹת, שֶׁהָיָה שָׁמוּר עַל־יְדֵי קוֹזָקִים רוֹכְבִים עַל סוּסִים, וּבָא אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם עַצְמוֹ, אֲשֶׁר אֶמֶשׁ נִתְקַל שָׁם בְּאַחַד הַמַּחֲנוֹת שֶׁל הַצּוֹעֲנִים. הַיָּרִיד שֶׁל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, אֲשֶׁר הַיָּרִיד שֶׁל לֵיפְּצִיג אֵינוֹ יָכֹל לְהִדָּמוֹת אֵלָיו, נֶעֱרַךְ בְּרִחוּק מֻעַט מִן הָעִיר. עַל מִישׁוֹר רְחַב יָדַיִם, הַמִּשְׁתָּרֵעַ מֵעֵבֶר לַוּוֹלְגָה, מִתְנַשֵׂא הָאַרְמוֹן הָעֲרָאִי שֶׁל שַׂר הַגָּלִיל. בְּאַרְמוֹן זֶה מְצֻוֶה אוֹתוֹ הַפָּקִיד הַגָּבוֹהַ לָשֶׁבֶת כָּל יְמֵי הֱיוֹת הַיָּרִיד, אֲשֶׁר מֵחֲמַת הֲמוֹנִי בְּנֵי הָאָדָם הַשּׁוֹנִים הַמִּשְׁתַּתְּפִים בּוֹ, הֲרֵיהוּ דוֹרֵשׁ הַשְׁגָּחָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת.

מִישׁוֹר זֶה הָיָה מְכְסֶה בִּנְיָנִי עֵץ הַסְּדוּרִים סִדּוּר נָאֶה מְכֻוּן וּבֵינֵיהֶם מְבוֹאוֹת רְחָבִים, אֲשֶׁר הֶהָמוֹן יָכוֹל לְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶם הָלוֹךְ וָשׁוֹב בִּרְוָחָה. מִסְפָּר יָדוּעַ שֶׁל סֻכּוֹת, שֶׁהָיוּ שׁוֹנוֹת זוֹ מִזּוֹ בְּגָדְלָן וּבְתַבְנִיתָן, נִצְטָרֵף לִשְׁכֻנָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, הַמְיֻעָדָה לְמִקְצוֹעַ מְיֻחָד שֶׁל הַמִּסְחָר. כָּאן הָיוּ שְׁכֻנּוֹת שֶׁל מַעֲשִׂי בַּרְזֶל, שְׁכֻנּוֹת שֶׁל סְחוֹרוֹת־פַּרְוָה, שֶׁל צֶמֶר, שֶׁל עֵצִים, שֶׁל מַטְווֹת, שֶׁל דָּגִים מְיֻבָּשִׁים, וְכַדּוֹמֶה. כַּמָּה בִּנְיָנִים נִבְנוּ מֵחֹמֶר מֻפְלָא בְּמִינוֹ, כְּגוֹן מִתֵּה כָּבוּשׁ בְּצוּרַת לְבֵנִים, אוֹ מִבָּשָׂר מְמֻלָּח הַמְסֻדָּר כְּאַבְנֵי בִּנְיָן, הַיְנוּ – מִן הַדֻּגְמָאוֹת שֶׁל הַסְּחוֹרוֹת, שֶׁבַּעֲלֵיהֶן הִצִיעוּ לַקּוֹנִים. אָכֵן רֶקְלָמָה מְשְֻׁנָה הִיא, כִּמְעַט אֲמֵרִיקָנִית!

בְּתוֹךְ שְׂדֵרוֹת הַחֲנֻיּוֹת הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁעָלְתָה הַיּוֹם בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, הִשְׁקִיפָה עֲלֵיהֶן מִמְּרוֹם הָרָקִיעַ, כְּבָר הִתְגּוֹדֵד הַמוֹן־עַם עָצוּם וָרָב. רוּסִים, סִבִּירִים, גֶּרְמָנִים, קוֹזַקִּים, טוּרְקוֹמָנִים, פַּרְסִים, גְּרוּזִינִים, עוֹתוֹמָנִים, הָדִּים, סִינִים. עִרְבּוּבְיָה גְדוֹלָה שֶׁל בְּנֵי אֵרוֹפָּה וְאַסְיָה הָיוּ מְסַפְּרִים, מִתְוַכְּחִים, מְשׂוֹחֲחִים וּמִתְגָּרִים זֶה עִם זֶה, דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁכָּאן נֶעֱרַם וְנִצְבַּר כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים בּוֹ מִקָּח וּמִמְכָּר. עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ שֶׁל יָרִיד זֶה נִתְכַּנְסוּ הֲמוֹנִי סַבָּלִים, סוּסִים, גְּמַלִּים, חֲמוֹרִים סִירוֹת וַעֲגָלוֹת וְכָל מַה שֶׁיָּכֹל לְשַׁמֵּשׁ לְהוֹבָלַת סְחוֹרוֹת. פַּרְווֹת, אֲבָנִים יְקָרוֹת, אֲרִיגֵי מֶשִׁי, מַטְוֵי־קַשְׁמִיר מֵהֹדּוּ, שְׁטִיחִים תֻּרְכִּיּים כְּלֵי־נֶשֶׁק מִקַּוְקַז, אֲטוּן מִסְּמִירְנָה אוֹ מֵאִיסְפַּהַן, תַּשְׁמִישִׁי־זִיוּן מִטִּיפְלִיס, תֵּה הַמּוּבָא עַל־יְדֵי שַׁיָּרוֹת, מַעֲשֵׂי אָרָד מֵאֵרוֹפָה, שְׁעוֹנִים מִשְׁוִיצַרְיָה, קְטִיפָה וּמֶשִׁי מִלִּיאוֹן, מַעֲשֵׂי כֻתְנָה מֵאַנְגְלִיָה, מוּצְרֵי רַצְעָנוּת וַחֲרֹשֶׁת עֲגָלוֹת, פֵּרוֹת, יְרָקוֹת, מִינִי מַחְצֶב מֵאוּרָל, מֶלֶכִּית, אֶבֶן כָּחֲלִים, מִינֵי בְּשָׂמִים, צִמְחִי רְפוּאָה, עֵצִים, זֶפֶת, חֲבָלִים, קַרְנַיִם, דְּלוּעִים, אֲבַטִיחִים וְכוּ' וְכוּ', כָּל מַעֲשִׂי הַתּוֹצֶרֶת שֶׁל הֹדּוּ וּפָרַס, שֶׁל הָאֲרָצוֹת הַיוֹשְׁבוֹת עַל הַיָּם הַכַּסְפִּי וְהַיָּם הַשָּׁחוֹר, שֶׁל אֲמֵרִיקָה וְאֵרוֹפָּה – הָיוּ מְכֻנָסִים יַחַד בְּפִנָּה קְטַנָּה זוֹ שֶׁעַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ.

כָּאן הָיְתָה תְּנוּעָה וְרִגְשָׁה, הַמֻלָּה וּצְוָחָה שֶׁאֵין לְשַׁעֵר, כִּי יְלִידֵי הָאָרֶץ מִבְּנֵי הַשְּׂדֵרוֹת הַנְּמוּכוֹת קוֹלָנִים וּמַרְבִּי שָׁאוֹן הֵם מִטִּבְעָם, וְהַנָּכְרִים לֹא הָיוּ נוֹפְלִים מֵהֶם לְגַבֵּי מִדָּה זוֹ. כָּאן הָיוּ סוֹחֲרִים מֵאַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית, שֶׁהֻצְרְכוּ לִנְסֹעַ שָׁנָה תְּמִימָה כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת סְחוֹרוֹתֵיהֶם דֶּרֶךְ הָעֲרָבוֹת שֶׁאֵין לָהֶן קֵץ וְשֶׁלֹא יָשׁוּבוּ לִרְאוֹת אֶת מַחְסְנֵיהֶם אוֹ אֶת מִשְׂרְדֵיהֶם אֶלָּא מִקֵּץ שָׁנָה אַחֶרֶת. וְעַל כָּל אֵלֶּה עָלֵינוּ לְהוֹסִיף שֶׁחֲשִׁיבוּת הַיָּרִיד שֶׁל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁעֵרֶךְ הָעֲסָקִים הַנַּעֲשִׂים כָּאן עוֹלֶה לְכָּל הַפָּחוֹת לִסְכוּם שֶׁל מֵאָה מִלְיוֹן רֻבָּל.

עַל הַמִּגְרָשִׁים שֶׁבֵּין שְׁכֻנּוֹת הָעִיר הָעֲרָאִית הַזֹּאת הִתְגּוֹרְרוּ לְהָקוֹת שֶׁל בַּדְּחָנִים וְשַׁחֲקָנִים מִכָּל הַמִּינִים: מֻקְיוֹנִים וְרַקְדָּנִים עַל גַּבֵּי חֲבָלִים הֶחֱרִישׁוּ אֶת אָזְנֵי הַבְּרִיּוֹת בַּנְגִינָה הַצַּרְחָנִית אֲשֶׁר לְמַקְהֵלַת הַנּוֹגְנִים שֶׁלָּהֶם וּבַהַכְרָזוֹת הַקּוֹלָנִיוֹת עַל דְּבַר הַמְשַׁחֲקִים שֶׁלָּהֶם; צוֹעֲנִים שֶׁבָּאוּ מִגְּלִילוֹת הֶהָרִים וְנִבְּאוּ עֲתִידוֹת לַבַּטְלָנִים שֶׁבֵּין הֶהָמוֹן שֶׁהִתְחַלֵּף וְהִתְחַדֵּשׁ תָּמִיד; צוֹעֲנִים אֲחֵרִים, שֶׁשָׁרוּ אֶת שִׁירֵיהֶם הַנָּאִים בְּיוֹתֵר וְרָקְדוּ אֶת רִקּוּדֵיהֶם הַמְיֻחָדִים לָהֶם; שַׁחֲקָנִים בְּתֵאַטְרָאוֹת שֶׁל יְרִידִים, שֶׁמַּעֲלִים שָׁם אֶת הַמַּחֲזוֹת שֶׁל שֶׁקְסְפִּיר כְּשֶׁהֵם מְעֻבָּדִים לְפִי טַעְמוֹ שֶׁל הַקָּהָל הַמְבַקֵּר אֶת הַתֵּאַטְרָאוֹת הָאֵלֶּה בַּהֲמוֹנָיו.

בַּמְּבוֹאוֹת הָאֲרֻכִּים הִתְהַלְכוּ מִתּוֹךְ חֵרוּת וּבְאֵין מַעֲצוֹר מַנְהִיגֵי דֻבִּים עִם הַמֻּקִיוֹנִים שֶׁלָּהֶם הַהוֹלְכִים עַל אַרְבַּע, וּמִתּוֹךְ הַבִּיבָרִים נִשְׁמְעוּ שַׁאֲגוֹת הַחַיּוֹת, שֶׁהַמַּכְנִיעַ הָיָה חוֹבֵט בָּהֶן בַּמַּגְלָב הַדּוֹקֵר שֶׁבְּיָדוֹ אוֹ בִּמְטִיל בַּרְזֶל מְלֻבָּן בָּאֵשׁ; וְלַסּוֹף, בְּאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ הַמֶּרְכָּזִי הִשְׁמִיעָה אֶת שִׁירֶיהָ מַקְהֵלַת מְזַמְּרִים שֶׁל סַפָּנֵי הַוּוֹלְגָה, שֶׁהָיְתָה מֻקָּפָה חוּג מְרֻבַּע שֶׁל חוֹבְבֵי אָמָּנוּת נִלְהָבִים; הַמְזַמְרִים הַלָּלוּ יָשְׁבוּ עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל מִכְסֵי הָאֲרָבוֹת שֶׁלָּהֶם וְהָיוּ מְחַקִים אֶת מַעֲשֵׂה הַשִּׁיוּט לְפִי נַעֲנוּעַ הַשַּׁרְבִיט שֶׁל הַמְנַצֵּחַ עַל הַתִּזְמֹרֶת, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ קַבַּרְנִיטָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַסְּפִינָה הַמְדֻמָּה!

אַךְ הִנֵּה מִנְהָג מְשֻׁנֶּה וְנֶחְמָד כְּאֶחָד! מִמַּעַל לְרָאשֵׁי הַהֲמוֹנִים הַלָּלוּ טָס עָנָן גָּדוֹל שֶׁל צִפֳּרִים, שֶׁפָּרְחוּ מִן הַכְּלוּבִים שֶׁהוּבְאוּ בָּהֶם עַל מְנָת לְמָכְרָן בַּשׁוּק. מִנְהָג מְקֻבָּל הוּא בַּיָּרִיד שֶׁל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, שֶׁבִּשְׂכַר פְּרוּטוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁנּוֹתְנִים אֲנָשִׁים נְדִיבֵי־לֵב לַמְמֻנִּים עַל בָּתֵּי הַכֶּלֶא שֶׁל הַצִפֳּרִים, פּוֹתְחִים הַלָּלוּ אֶת דַּלְתוֹת הַסּוּגָרִים, וְהָאֲסִירִים שֶׁקֹרָא לָהֶם דְּרוֹר פּוֹרְחִים לָהֶם לְמֵאוֹת בִּתְרוּעוֹת גִיל.

כָּזֶה הָיָה מַרְאֵה הַמָּקוֹם הַזֶּה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְכָזֶה הָיָה מַרְאֵהוּ בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁהָיָה נִמְשָׁךְ עַל־פִּי־רֹב הַיָּרִיד הַמְפֻרְסָם שֶׁל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד. אַחַר־כָּךְ, לְאַחַר הָעוֹנָה הַזֹּאת הַמְּלֵאָה תְּשׁוּאוֹת, מִשְׁתַּתֶּקֶת הַהַמֻלָּה הָאֲיֻמּה כְּמוֹ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים; הָעִיר הָעֶלְיוֹנָה מְקַבֶּלֶת שׁוּב אֶת צוּרָתָהּ כְּעִיר מוֹשַׁב בַּעֲלֵי הַשְּׂרָרָה וְהַפְּקִידִים, וְהָעִיר הַתַּחְתּוֹנָה חוֹזֶרֶת וְשׁוֹקַעַת בַּעֲכִירוּתָהּ הָרְגִילָה, וּמִכָּל הַשֶּׁטֶף הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶל הַסּוֹחֲרִים בְּנֵי כָּל אַרְצוֹת אֵרוֹפָּה וְאַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית לֹא יִשָׁאֵר כָּאן אַף מוֹכֵר אֶחָד, שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ מַה לִמְכֹּר, וְאַף קוֹנֶה אֶחָד שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ צֹרֶךְ לִקְנוֹת דָּבָר.

כָּאן רוֹאִים אָנוּ צֹרֶךְ לְהוֹסִיף, שֶׁצָרְפַת וְאַנְגְלִיָּה הִשְׁתַּתְּפוּ הַפַּעַם בַּיָּרִיד הַגָּדוֹל שֶׁל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, וּבָאֵי כֹּחָן שָׁם הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים שְׁנֵי גִדּוּלִים מִן הַמְעֻלִים וְהַמְשֻׁבָּחִים אֲשֶׁר לְגִדּוּלֵי הַתַּרְבּוּת שֶׁל דּוֹרֵנוּ, הֲלֹא הֵם מַר הָרִי בְּלָאוּנְט וּמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה.

שְׁנֵי הַכַּתָּבִים בָּאוּ הֲלוֹם עַל מְנָת לְקַבֵּל כָּאן רְשָׁמִים לְתוֹעֶלֶת קוֹרְאֵי דִבְרֵיהֶם וְלַהֲנָאָתָם, וְהֵם הִשְׁתַּמְשׁוּ יָפֶה בַּשָּׁעוֹת הַמֻּעָטוֹת, שֶׁאֲנוּסִים הָיוּ לִשְׁהוֹת כָּאן, לְפִי שֶׁגַּם הֵם אָמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכָּם בָּאֲנִיַת הַקִיטוֹר “קַוְקַז”.

הֵם נִפְגְשׁוּ עַל שְׂדֵה הַיָּרִיד, אֶלָּא שֶׁלֹא תָּמְהוּ עַל כָּךְ בְּיוֹתֵר, מִשׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַיֵּצֶר הַטִּבְעִי הָאֶחָד, שֶׁהָיָה נָטוּעַ בְּלֵב שְׁנֵיהֶם, צָרִיךְ הָיָה לְהוֹלִיךְ אוֹתָם לְמָקוֹם אֶחָד. וְאוּלָם הַפַּעַם לֹא דִבְּרוּ זֶה עִם זֶה דָבָר, וְרַק הֶחֱלִיפוּ בֵּינֵיהֶם בִּרְכַּת־שָׁלוֹם קְרִירָה לְמַדָּי.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, שֶׁאוֹפְּטִימִיטְטָן הָיָה מִטִּבְעוֹ, חָבוּר הָיָה שֶׁהַכֹּל כָּאן הוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִים, וְכֵוָן שֶׁהַמִּקְרֶה הִזְמִין לוֹ אַכְסַנְיָה טוֹבָה וּמְזוֹנוֹת נָאִים, עָמַד וְרָשַׁם בְּפִנְקָסוֹ כַּמָּה דִבְרֵי שֶׁבַח וְקִלּוּס בִּכְבוֹדָהּ שֶׁל הָעִיר נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד.

מַה שֶׁאֵין כֵּן הָרִי בְּלָאוּנְט. הַלָּז הָיָה מְחַפֵּשׁ כַּמָּה זְמָן סְעֻדַּת עֶרֶב וְלֹא מְצָאָהּ, וְסוֹפוֹ שֶׁאָנוּס הָיָה לָלוּן תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם הַזְּרוּעִים כּוֹכָבִים. הוּא רָאָה אֵפוֹא אֶת הַכֹּל בְּאַסְפַּקְלַרִיָה אַחֶרֶת וְזָמַם לִכְתֹב מַאֲמָר מָלֵא זַעַם כְּלַפֵּי הָעִיר הָרְשָׁעָה, אֲשֶׁר הַפֻּנְדָּקִים שֶׁלָּהּ נוֹעֲלִים אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי עוֹבְרֵי-דֶרֶךְ, שֶׁאֵינָם מְבַקְשִׁים מֵהֶם אֶלָּא “שֶׁיַּפְשִׁיטוּ אֶת עוֹרָם בֵּין בְּחֹמֶר וּבֵין בָּרוּחַ!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁיָּדוֹ הָאַחַת הָיְתָה תְּחוּבָה בְּכִיסוֹ וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה הֶחֱזִיק מִקְטֶרֶת בַּעֲלַת קָנֶה אָרֹךְ הֶעָשׂוּי עֵץ דֻּבְדְּבָן, הָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא אָדָם שְׁוֶה־ נֶפֶשׁ וּמָתוּן וְסַבְלָן מֵאֵין כָּמוֹהוּ בֵּין הַבְּרִיּוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן, אִלּוּ הִסְתַּכֵּל בּוֹ אָדָם בַּעַל עַיִן בּוֹחֶנֶת, הָיָה מַכִּיר מִתּוֹךְ הַכִּוּוּץ שֶׁל שְׁמוּרוֹת עֵינָיו, שֶׁהוּא “מְכַרְסֶם אֶת רִסְנוֹ.”

זֶה שְׁתֵּי שָׁעוֹת שֶׁהוּא מְהַלֵךְ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר וְחוֹזֵר וּבָא אֶל כִּכַּר הַיָּרִיד. מִדֵּי עָבְרוֹ בֵּין חֲבוּרוֹת הֶהָמוֹן, רָאָה וְהִכִּיר שֶׁכָּל הַסּוֹחֲרִים שֶׁבָּאוּ מֵאַרְצוֹת אַסְיָה הַסְּמוּכוֹת שְׁרוּיִים בִּמְבוּכָה גְדוֹלָה. הָעֲסָקִים שָׁבְתוּ בְּמִדָּה נִכֶּרֶת. אָמְנָם הַבַּדְחָנִים, הַמּוּקְיוֹנִים וְהַמְרַקְדִים עַל גַּבֵּי חֲבָלִים לֹא פָּסְקוּ מִלְהַתְרִיעַ וּמִלְּהַכְרִיז בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת לִפְנֵי אָהֲלֵי הַקְּרָשִׁים שֶׁלָּהֶם; וְאֵין לִתְמֹהַ עַל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הָעֲלוּבִים הַלָּלוּ לֹא הִשְׁתַּתְּפוּ בְּשׁוּם עֵסֶק הַצָּפוּי לְהֶפְסֵד; וְאוּלָם הַתַּגָּרִים הָיוּ מְהַסְּסִים לְהִכָּנֵס בְּמַשָׂא וּמַתָּן עִם סוֹחֲרֵי אַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית, אֲשֶׁר הִתְפַּרְצוּת הַתַּתָּרִים הֵקִימָה מְבוּכָה וּמְהוּמָה בְּאַרְצָם.

וְעוֹד סִמָּן מֻבְהָק אֶחָד נִכַּר שָׁם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלִים אֶת הָעַיִן מִמֶּנּוּ. גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא, שֶׁהַתִּלְבּשֶׁת הַצְּבָאִית נִרְאֵית וּמְצוּיָה בְּרוּסְיָה בְּכָל מָקוֹם. אַנְשֵׁי הַצָּבָא כָּךְ דַּרְכָּם לְהִטָּפֵל אֶל הֶהָמוֹן וּלְהִתְעָרֵב בְּתוֹכוֹ, וּבְנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד בִּזְמַן הַיָּרִיד הָיוּ שׁוֹטְרֵי הַפּוֹלִיצְיָה נֶעֶזָרִים עַל יְדֵי הַקּוֹזַקִים הַמְרֻבִּים, שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים כְּשֶׁכִּידוֹנָם מֻפְשָׁל עַל שִׁכְמָם וְשָׁמְרוּ עַל הַסֵּדֶר בְּצִבּוּר גָּדוֹל זֶה שֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף נָכְרִים.

וְאוּלָם הַיּוֹם נֶעֶדְרוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא מִן הַיָּרִיד, וְלֹא הָיוּ שָׁם לא קוּזַקִים וְלֹא חַיָּלִים אֲחֵרִים. בְּלִי סָפֵק עָמְדוּ לְהִשָּׁלַח פִּתְאֹם אֶל מַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה, וּלְפִיכָךְ נֶעֶצְרוּ בַּקְסָרַקְטִין שֶׁלָּהֶם.

אֲבָל אִם נֶעֶדְרוּ שָׁם אַנְשֵׁי הַצְבָא הַפְּשׁוּטִים, הֲרֵי לֹא כָּךְ הוּא בְּנוֹגֵעַ לַקְצִינִים. עוֹד מִיּוֹם אֶתְמוֹל הִתְרוֹצְצוּ הָרָצִים וְהַשָּׁלִישִׁים מֵאַרְמוֹן שַׂר הַגָּלִיל אֶל כָּל הָעֲבָרִים. בְּכָל מָקוֹם הִתְרַגְּשָׁה תְּנוּעָה שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה, שֶׁלֹא נִתְּנָה לְהִתְפָּרֵשׁ אֶלָּא עַל יְדֵי הַמְּאֹרָעוֹת הַקָּשִׁים. הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו אֶל עָרֵי הַמְּחוֹזוֹת, בֵּין אֶל עֵבֶר וְלָדִימִיר וּבֵין אֶל עֵבֶר הָרֵי אוּרַל, חִלּוּף הַטֵּלֶגְרַמּוֹת עִם מוֹסְקְבָה וְעִם פֶּטֶרְסְבּוּרְג נִמְשַׁךְ בְּלִי הֶפְסֵק. מַצָּבָהּ שֶׁל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד שֶׁאֵינָהּ רְחוֹקָה מִן הַגְּבוּל הַסִּבִּירִי, הִצְרִיךְ כַּנִּרְאֶה מַעֲשִׂים חֲמוּרִים שֶׁל זְהִירוּת וּשְׁמִירָה. אָסוּר הָיָה לִשְׁכֹּחַ, שֶׁבַּמֵאָה הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה נִלְכְּדָה הָעִיר פַּעֲמַיִם עַל יְדֵי אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁל אוֹתָם הַתַּתָּרִים, אֲשֶׁר פֶ’אוֹפַאר־חַאן הַשַׁחְצָן הִסִּיעַ אוֹתָם עַכְשָׁו דֶּרֶךְ עַרְבוֹת הַקִּירְגִיזִים.

פָּקִיד גָּבוֹהַ אַחֵר, הוּא רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה, הָיָה עָסוּק וְטָרוּד בְּאוֹתוֹ הַזְמַן בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִשַּׂר הַגָּלִיל. הוּא וּמְשַׁמְּשָׁיו, שֶׁהָיָה מוּטָל עֲלֵיהֶם לְהַשְׁגִיחַ עַל שְׁמִירַת הַסֵּדֶר, לְקַבֵּל תְּלוּנוֹת וְקֻבְלָנוֹת וּלְפַקֵּחַ עַל מִלּוּי הַפְּקֻדּוֹת, לֹא יָשְׁבוּ בְּחִבּוּק יָדָיִם. עַל מִשְׂרְדֵי הַמִּשְׁטָרָה, שֶׁהָיוּ פְּתוּחִים יוֹמָם וְלַיְלָה, צָבְאוּ בְּלִי חָשָׂךְ לֹא רַק יוֹשְׁבֵי הָעִיר אֶלָּא גַם הַנָּכְרִים, בְּנֵי אֵרוֹפָּה וּבְנֵי אַסְיָה.

בָּהּ בַּשָּׁעָה שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִמְצָא בַּמִּגְרָשׁ הָרָאשִׁי, עָבְרָה הַשְּׁמוּעָה, כִּי מְפַקֵד הַמִּשְׁטָרָה נִקְרָא פִּתְאֹם עַל יְדֵי אַחַד הָרָצִים אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁל שַׂר הַגָּלִיל. אָמְרוּ כִּי סִבַּת הַדָּבָר הִיא מִבְרָק חָשׁוּב, שֶׁהִגִּיעַ מִמּוֹסְקְבָה.

רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה מִהֵר וְהָלַךְ אֶל אַרְמוֹן שַׂר הַגָּלִיל, וְתֵכֶף וּמִיָּד, כְּאִלּוּ עַל פִּי נְבוּאָה שֶׁנִּצְנְצָה בְּלֵב כָּל הַקָּהָל, נִתְפַּשְׁטָה הַחֲדָשָׁה שֶׁעָתִידָה לְהִגָּזֵר גְּזֵרָה חֲמוּרָה, לֹא־צְפוּיָה וְיוֹצְאָה מִן הַכְּלָל.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָמַד וְהִטָּה אָזְנָיו אֶל שִׂיחַת הַבְּרִיּוֹת, כְּדֵי לְהָפִיק מִמֶּנָּה תּוֹעֶלֶת בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.

“אוֹמְרִים לִסְגֹּר אֶת הַיָּרִיד!” קָרָא הָאֶחָד.

“הַמַּחֲנֶה שֶׁבְּנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד קִבֵּל פְּקֻדָּה לָצֵאת אֶל הַמַּעֲרָכָה!” הֵשִׁיב הַשֵּׁנִי.

“אוֹמְרִים שֶׁהַתַּתָּרִים כְּבָר עוֹלִים עַל טוֹמְסְק!”

“הִנֵּה רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה בָּא!” נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת קוֹרְאִים מִכָּל עֵבֶר.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה צְוָחָה וַהֲמֻלָּה מַחֲרֶשֶׁת אָזְנַיִם, אֶלָּא שֶׁלְאַט לְאַט שָׁכְכָה וְלַסּוֹף הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה עַמֻקָה. הַכֹּל חָשׁוּ וְהִרְגִישׁוּ, שֶׁעוֹד מְעַט וְיִשְׁמְעוּ פְּקֻדָּה חֲמוּרָה שֶׁיָצְאָה מִלִּפְנֵי שַׂר הַגָּלִיל.

רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה יָצָא מֵאַרְמוֹן שַׂר הַגָּלִיל, וּלְפָנָיו צָעֲדוּ שׁוֹטְרָיו וּמְשַׁמְשָׁיו. בְּלִוְיָתוֹ הָלַךְ גְדוּד קוֹזָקִים, שֶׁפִּלְסוּ לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּין הֶהָמוֹן בְּכֹחַ הַחֲבָטוֹת שֶׁחָבְטוּ בְּלִי רַחֵם בָּרְצוּעוֹת שֶׁבְּיָדָם עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל וְשֶׁהַחֲבוּטִים קִבְּלוּ אוֹתָן בְּאֹרֶךְ־רוּחַ. רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה הִגִּיעַ לְאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ הַמֶּרְכָּזִי, וְהַכֹּל רָאוּ שֶׁהוּא מַחֲזִיק בְּיָדוֹ גִּלְיוֹן נְיָר.

הוּא עָמַד בְּמָקוֹם שֶׁעָמַד וְקָרָא בְּקוֹל רָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

פְּקֻדָּה

מֵאֵת שַׂר הַפֶּלֶךְ שֶׁל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד.

1) אָסוּר לְכָל נָתִין רוּסִי לָצֵאת מִן הַמְּדִינָה לְשֵׁם מְגַמָּה תְּהִי אֲשֶׁר תִּהְיֶה.

2) כָּל הַנָּכְרִים יְלִידֵי אַסְיָה מִצְטַוִים לַעֲזֹב אֶת הַמְּדִינָה בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת".

פֶּרֶק שִׁשִּׁי: אָח וְאָחוֹת    🔗

גְּזֵרָה קָשָׁה זוֹ גָרְמָה רָעָה רַבָּה לְעִנְיָנֵיהֶם וְעִסְקֵיהֶם שֶׁל הַיְחִידִים, אֶלָּא שֶׁהַמְּאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן צִּדְּקוּ אוֹתָהּ צִדּוּק גָּמוּר.

“אָסוּר לְכָל נָתִין רוּסִי לָצֵאת מִן הַמְּדִינָה”: אִם אִיבַן אוֹגַרְיֶב עֲדַיִן נִמְצָא בַּמְּדִינָה, הֲרֵי פְּקֻדָּה זוֹ תְּעַכֵּב בְּיָדוֹ, אִם גַּם בְּקשִׁי גָדוֹל, לְהִתְאַחֵד עִם פֵיאוֹפַאר־חַאן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יִהְיֶה רֹאשׁ הַתַּתָּרִים חָסֵר שַׂר־צָבָא עַז־נֶפֶשׁ.“כָּל הַנָּכְרִים יְלִידֵי אַסְיָה מִצְטַוִּים לַעֲזֹב אֶת הַמְּדִינָה בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת”: עַל־יְדֵי פְּקֻדָּה זוֹ תִּטְהַר הָאָרֶץ מִכָּל אוֹתָם הַתַּגְרָנִים שֶׁבָּאוּ מֵאַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית, וּכְמוֹ כֵן מִכָּל לַהֲקוֹת הַצּוֹעֲנִים וְיֶתֶר הָאֲסַפְסוּף הַקְּרוֹבִים אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה אֶל הַתַּתָּרִים וְאֶל הַמּוֹנְגוֹלִים, וְשֶׁהַיָּרִיד אֲסָפָם וְקִבְּצָם הֵנָּה. כְּמִסְפַּר גֻלְגְּלוֹתֵיהֶם כֵּן מִסְפַּר הַמְרַגְּלִים וִגֵרוּשָׁם הָיָה מִצְוַת הַשָּׁעָה.

אָכֵן נָקֵל לְהָבִין אֶך הָרֹשֶׁם שֶׁעָשׂוּ שְׁתֵּי מַכּוֹת־הָרַעַם הַלָּלוּ שֶׁנִּחֲתוּ עַל הָעִיר נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד וְשֶׁפָּגְעוּ בְּעִיר זוֹ פְּגִיעָה קָשָׁה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכָל עִיר אַחֶרֶת.

יְלִידֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עִסְקֵיהֶם הִצְרִיכוּם לִנְסֹעַ אֶל עֵבֶר הַגְּבוּל הַסִּבִּירִי, שׁוּב לֹא יָכְלוּ אֵפוֹא לַעֲזֹב אֶת הַמְּדִינָה, עַל כָּל פָּנִים לְפִי שָׁעָה. תֹּכֶן הָסָעִיף הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַפְּקֻדָּה הָיָה בָּרוּר וְלֹא נִתַּן לְהִתְפָּרֵשׁ. הוּא לֹא הִתִּיר שׁוּם הֲנָחָה וְיוֹצֵא מִן הַכְּלָל. טוֹבַת הַיָּחִיד נִתְבַּטְּלָה בִּטּוּל גָּמוּר מִפְּנֵי טוֹבַת הַצִּבּוּר.

וַאֲשֶׁר לַסָּעִיף הַשֵּׁנִי שֶׁל אוֹתָה הַפְּקֻדָּה, הַיְנוּ גְזֵרַת הַגֵּרוּשׁ, הֲרֵי גַם הוּא הָיָה חֹק שֶׁאֵינוֹ נִתָּן לְעִרְעוּר. הוּא לֹא נָגַע בְּנָכְרִים אֲחֵרִים חוּץ מִילִידֵי אַסְיָה, וְהַלָּלוּ שׁוּב לֹא הָיָה לָהֶם מַה לַּעֲשׂוֹת אֶלָּא לֶאֱרֹז אֶת סְחוֹרוֹתֵיהֶם וְלָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ בָּאוּ לְכָאן. וַאֲשֶׁר לְכָל הַמֻּקְיוֹנִים וְהַמְרַקְּדִים עַל חֲבָלִים וְדוֹמֵיהֶם, שֶׁמִּסְפָּרָם הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר וְשֶׁהֻצְרְכוּ לַעֲבֹר כְּאֶלֶף וֶרְסְטָאוֹת עַד שֶׁיַּגִּיעוּ אֶל הַגְּבוּל הַסָּמוּךְ, הִנֵּה בִּשְׁבִילָם הָיְתָה גְזֵרָה זוֹ אָסוֹן גָּמוּר!

וּגְזֵרָה קָשָׁה זוֹ עוֹרְרָה מִיָּד מִלְמוּל שֶׁל הִתְמַרְמְרוּת וְזַעֲקַת יֵאוּשׁ, אֶלָּא שֶׁהַקּוֹזָקִים וְהַשּׁוֹטְרִים שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד הִשְׁתִּיקוּ אוֹתָם בִּן־רֶגַע.

וְכִמְעַט תֵּכֶף וּמִיָּד הִתְחִילוּ לְפַנּוֹת אֶת הַמִּישׁוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה. הַסְּכָכוֹת שֶׁל בַּד שֶׁהָיוּ פְּרוּשׂוֹת לִפְנֵי אָהֳלֵי הַקְּרָשִׁים נִתְקַפְּלוּ; הַתֵּאַטְרָאוֹת הַמְטֻלְטָלִים נִתְפָּרְקוּ; הָרִקּוּדִים וְהַשִּׁירִים נִפְסְקוּ; הַכָּרוֹזוֹת נִשְׁתַּתְּקוּ; הָאִשִּׁים כָּבוּ; הַחֲבָלִים, שֶׁהָיוּ מְרַקְדִים עֲלֵיהֶם הַמֻּקְיוֹנִים, נִתְכָּרְכוּ; הַסּוּסִים הַזְּקֵנִים וְהַמְדֻלְדָּלִים שֶׁמָּשְׁכוּ אֶת הַבָּתִּים הַמְטֻלְטָלִים הַלָּלוּ הוּבְאוּ מֵאֻרְווֹתֵיהֶם וְנִרְתְּמוּ שׁוּב אֶל יְצוּלֵי הָעֲגָלוֹת. שׁוֹטְרִים וְחַיָּלִים זֵרְזוּ אֶת הַמְפַגְּרִים בְּשׁוֹטִים וּבְמַקְלוֹת שֶׁבִּידֵיהֶם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָרְסוּ אֶת הָאֹהָלִים עוֹד קֹדֶם שֶׁהַצּוֹעֲנִים הָעֲלוּבִים עזְבוּ אוֹתָם. בָּרוּר הָיָה שֶׁבְּכֹחַ הַתַּחְבּוּלוֹת הַלָּלוּ יִתְפַּנֶּה מְקוֹם הַיָּרִיד שֶׁל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד עוֹד לִפְנֵי בּוֹא הָעֶרֶב, וּבִמְקוֹם הַשָּׁאוֹן וְהַהֲמֻלָּה תִּשְׂתָּרֵר שָׁם דִּמְמַת מִדְבָּר.

עָלֵינוּ לְהוֹסִיף – וְדָבָר זֶה הֶחֱמִיר בְּיוֹתֵר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה – שֶׁעַל כָּל הַנַּוָּדִים שֶׁנִּתְחַיְּבוּ חוֹבַת גֵּרוּשׁ נֶאֱסַר אֲפִלּוּ לָשִׂים פְּנֵיהֶם אֶל עַרְבוֹת סִבִּירְיָה, וְהֵם אֲנוּסִים הָיוּ לִפְנוֹת לִדְרוֹמוֹ שֶׁל הַיָּם הַכַּסְפִּי, אִם אֶל פָּרַס, אִם אֶל תֻּרְכִּיָּה וְאִם אֶל הַמִּישׁוֹרִים שֶׁל טוּרְקֶסְטַן. הַמִּשְׁמָרוֹת שֶׁל הָאוּרַל וְשֶׁל הֶהָרִים הַמְשַׁמְּשִׁים מֵעֵין הֶמְשֵׁךְ הַנָּהָר הַזֶּה לְאֹרֶךְ הַגְּבוּל הָרוּסִי, לֹא הָיוּ מַנִּיחִים לָהֶם לַעֲבֹר. וּבְכֵן הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר מֶרְחָק שֶׁל אֶלֶף וֶרְסְטָאוֹת עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהַצִּיג אֶת כַּף רַגְלָם עַל אֲדָמָה חָפְשִׁית.

בְּשָׁעָה שֶׁרֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה קָרָא אֶת הַפְּקֻדָּה, נִצְנֵץ פִּתְאֹם בְּלִבּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב זִכְרוֹן דָּבָר שֶׁהִסְעִיר אֶת רוּחוֹ.

“אָכֵן מִקְרֶה מְשֻׁנֶּה הוּא!” אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ. “הֲרֵינִי מוֹצֵא סְמוּכִים בֵּין הַפְּקֻדָּה הַזֹאת עַל דְּבַר גֵּרוּשׁ הַנָּכְרִים יְלִידֵי אַסְיָה וּבֵין הַדְּבָרִים שֶׁהֶחֱלִיפוּ בֵּינֵיהֶם שְׁנֵי הַצּוֹעָנִים בְּלֵיל אֶמֶשׁ! ‘אַבָּא גוּפוֹ הוּא הוּא הַשּׁוֹלֵחַ אוֹתָנוּ מִזֶּה אֶל כָּל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ לָלֶכֶת’, אָמַר הַזָּקֵן. אֲבָל ‘אַבָּא’ הֲרֵיהוּ הַקֵּיסָר! זֶה שְׁמוֹ וְזֶה זִכְרוֹ תָּמִיד בְּפִי הֲמוֹן הָעָם! כֵּיצָד יָכְלוּ הַצּוֹעֲנִים הַלָּלוּ לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ אֶת דְּבַר הַגְּזֵרָה הָעֲתִידָה לְהִגָּזֵר עֲלֵיהֶם? כֵּיצָד יָכְלוּ לָדַעַת אוֹתָהּ מֵרֹאשׁ? וּלְהֵיכָן הֵם אוֹמְרִים לָלֶכֶת? אָכֵן בְּנֵי אָדָם חֲשׁוּדִים הֵם, וְסָבוּר אֲנִי שֶׁלְּגַבֵּי אֵלֶּה שֶׁכְּמוֹתָם מוֹעִילָה הִיא פְּקֻדַּת שַׂר הַגָּלִיל יוֹתֵר מִשֶּׁהִיא מַזִּיקָה!”

וְאוּלָם הַמַּחֲשָׁבָה הַנְּכוֹנָה הַזֹּאת נִדְחֲתָה מִיָּד עַל־יְדֵי מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת שֶׁחָלְפָה בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע בְּמֹחוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. הוּא שָׁכַח אֶת הַצּוֹעֲנִים וְאֶת דִּבְרֵיהֶם הַחֲשׁוּדִים וְאֶת הַתֹּאַם הַתָּמוּהַּ שֶׁבֵּין דִּבְרֵיהֶם וּבֵין הַפְּקֻדָּה… זִכְרָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית נִתְעוֹרֵר פִּתְאֹם בְּלִבּוֹ בְּרָב־כֹּחַ.

“יַלְדָּה עֲנִיָּה!” קָרָא שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ, “הִנֵּה הַגְּבוּל סָגוּר בְּפָנֶיהָ וְשׁוּב לֹא תּוּכַל לְעָבְרוֹ!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי הַנַּעֲרָה הָיְתָה יְלִידַת רִיגָה אֲשֶׁר בְּלִפְלַנְדְּיָה, וּבְכֵן הָיְתָה נְתִינָה רוּסִית, וְאָסוּר הָיָה לָהּ אֵפוֹא לַעֲזֹב אֶת אַדְמַת רוּסְיָה! הָרִשְׁיוֹן שֶׁנִּתַּן לָהּ לִפְנֵי צֵאת הַפְּקֻדָּה הַחֲדָשָׁה שׁוּב לֹא הָיָה כֹּחוֹ יָפֶה. כָּל הַדְּרָכִים הַמּוֹבִילוֹת לְסִבִּירְיָה הָיוּ סְגוּרוֹת בְּפָנֶיהָ בְּהַחְלֵט, וּמֵעַכְשָׁו אָסוּר הָיָה לָלֶכֶת לְאִירְקוּטְסְק, תְּהִי הַסִּבָּה הַמַּכְרִיחָה אוֹתָה לָלֶכֶת לְשָׁם אֲשֶׁר תִּהְיֶה.

מַחֲשָׁבָה זוֹ הֶעֱסִיקָה הַרְבֵּה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. הוּא אָמַר לְנַפְשׁוֹ, מִתְּחִלָּה דֶרֶךְ כְּלָל וְשֶׁלֹּא מִתּוֹךְ שִׁקּוּל הָעִנְיָן, כִּי אוּלַי יוּכַל לַעֲזֹר בְּמַה שֶּׁהוּא לְיַלְדָּה טוֹבָה זוֹ, בְּלִי לִגְרֹעַ מְאוּמָה מִכָּל מַה שֶּׁדּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ הַמַּלְאָכוּת הַחֲשׁוּבָה שֶׁנִּמְסְרָה לְיָדוֹ, וְהַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת הֶעֶלְתָה חִיּוּךְ עַל שְׂפָתָיו. מִדַּעְתּוֹ יָפֶה אֶת הַסַּכָּנוֹת הַנִּשְׁקָפוֹת לְגֶבֶר אַמִּיץ וְחָזָק שֶׁכְּמוֹתוֹ בְּאֶרֶץ, אֲשֶׁר דְּרָכֶיהָ הָיוּ נְהִירוֹת לוֹ עַד מְאֹד, אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ שֶׁלֹּא לְהַכִּיר כִּי הַסַּכָּנוֹת הָאֵלֶּה תִּהְיֶינָה אֲיֻמּוֹת פִּי עֲשָׂרָה לְנַעֲרָה צְעִירָה. כֵּוָן שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לְאִירְקוּטְסְק, הֲרֵי שׂוּמָה עָלֶיהָ לָלֶכֶת בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ עַצְמָהּ שֶׁהוּא יֵלֵךְ בָּה; הִיא תִּהְיֶה אֲנוּסָה לַעֲבֹר בֵּין הַגְּיָסוֹת שֶׁל הָאוֹיְבִים כָּמוֹהוּ הוּא. וְאִם לְהוֹסִיף עַל זֶה, אֲשֶׁר כְּפִי הַנִּרְאֶה אֵין בְּיָדָהּ אֶלָּא סְכוּם כֶּסֶף הַדָּרוּשׁ לְצֹרֶךְ נְסִיעָה מִתּוֹךְ תְּנָאִים רְגִילִים, אֵין לְהָבִין כֵּיצָד יַעֲלֶה בְּיָדָהּ לַעֲבֹר אֶת הַדֶּרֶךְ מִתּוֹךְ תְּנָאִים, אֲשֶׁר עַל פִּיהֶם תִּהְיֶה נְסִיעָתָהּ לֹא רַק רַבַּת סַכָּנוֹת אֶלָּא גַם יְקָרָה בְּיוֹתֵר?

“טוֹב אֵפוֹא”, אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ, “כֵּוָן שֶׁהִיא נוֹסַעַת דֶּרֶךְ פֶּרְם, הֲרֵי אִי־אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא אֶפְגְּשֶׁנָּה. אָז אֶפְקַח אֶת עֵינַי עָלֶיהָ וְאֶשְׁקֹד לְטוֹבָתָהּ, בְּלִי שֶׁתַּרְגִּישׁ בָּזֶה, וְיַעַן כִּי גַם הִיא אָצָה כְּפִי הַנִּרְאֶה לְהַגִּיעַ מַהֵר לִמְחוֹז חֶפְצָהּ כָּמוֹנִי אָנִי, הֲרֵי לֹא תִּגְרֹם לִי כָּל אִחוּר.”

וְאוּלָם מַחֲשָׁבָה גוֹרֶרֶת מַחֲשָׁבָה. עַד עַכְשָׁו לֹא הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב חוֹשֵׁב אֶלָּא עַל טוֹבָה שֶׁהוּא אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת לַנַּעֲרָה וְעַל חֶסֶד שֶׁהוּא אוֹמֵר לִגְמֹל עִמָּהּ. וְהִנֵּה נִצְנֵץ בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן חָדָשׁ וְכָל הַשְּׁאֵלָה נִתְגַּלְּתָה לְפָנָיו בְּצוּרָה אַחֶרֶת.

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר,” אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ, “הֵן יִתָּכֵן שֶׁיּוֹתֵר מִשֶּׁהִיא תִּהְיֶה זְקוּקָה לִי, אֶהְיֶה אֲנִי זָקוּק לָהּ. חֶבְרָתָהּ תּוּכַל לִהְיוֹת לי לִהוֹעִיל וּתְשַׁמֵּשׁ לִי כְּסוּת עֵינַיִם לְהַרְחִיק מֵעָלַי כָּל חֲשָׁד. אִם גֶּבֶר יַעֲבֹר יְחִידִי דֶרֶךְ הָעֲרָבוֹת, הֲרֵי אֶפְשָׁר לְחָשְׁדוֹ עַל נְקַלָּה שֶׁהוּא שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר. אֲבָל אִם נַעֲרָה זוֹ תְּלַוֵּנִי, וַדַּאי יַאֲמִינוּ הַכֹּל בְּמִדָּה יְתֵרָה שֶׁאֲנִי הִנְנִי בֶּאֱמֶת הַסּוֹחֵר נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּתְּעוּדָה שֶׁלִּי. לָכֵן אֵפוֹא מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁהִיא תְּלַוֵּנִי! לָכֵן אֵפוֹא מִן הַצֹּרֶךְ הוּא, שֶׁמָּצֹא אֶמְצָאֶנָּה וִיהִי מָה! אֵין זוֹ מִן הַסְּבָרָה, שֶׁהִיא מָצְאָה לָהּ אֶמֶשׁ עֲגָלָה וּכְבָר יָצְאָה מִנִּזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד! הָבָה אֲבַקְּשָׁנָּה, וְהָאֱלֹהִים יַנְחֵנִי וְאֶמְצָאֶנָּה!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָזַב אֶת הַמִּגְרָשׁ הַגָּדוֹל, בִּמְקוֹם שֶׁהַמְּהוּמָה וְהַהֲמֻלָּה שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ לְרֶגֶל קִיּוּם הַצָּו שֶׁנִּתַּן הִגִּיעוּ לִמְרוֹם קִצָּן. תְּלוּנוֹת הַנָּכְרִים שֶׁנִּתְחַיְּבוּ גֵרוּשׁ, גַּעֲרוֹת הַשּׁוֹטְרִים וְהַקּוֹזָקִים שֶׁנָּהֲגוּ בָּם בְּגַסּוּת יְתֵרָה, נִצְטָרְפוּ יַחַד לְרַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְאָמְרוֹ. אִי־אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ נִמְצְאָה בְּמָקוֹם זֶה.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר. אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר הִפְלִיגָה לְדַרְכָּהּ אַךְ בַּצָּהֳרָיִם. וּבְכֵן הָיָה לוֹ לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עוֹד זְמַן שֶׁל שְׁתֵּי שָׁעוֹת, בְּעֶרֶךְ, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת זוֹ, שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹתָהּ לְבַת לִוְיָתוֹ בְּדֶרֶךְ מַסָּעוֹ.

הוּא עָבַר שֵׁנִית אֶת הַוּוֹלְגָה וְעָבַר בַּשְּׁכֻנּוֹת אֲשֶׁר בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר, שֶׁשָּׁם לֹא הָיָה הֶהָמוֹן מְרֻבֶּה כָּל כָּךְ. הוּא בָּדַק כָּל רְחוֹב, אֶת הָעִיר הָעֶלְיוֹנָה וְאֶת הָעִיר הַתַּחְתּוֹנָה. הוּא נִכְנַס אֶל בָּתֵּי הַתְּפִילָּה הַמְשַׁמְּשִׁים מִקְלָט לְכָל בּוֹכֶה וּלְכָל נִדְכָּא וּקְשֶׁה־יוֹם. וְאוּלָם הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית לֹא נִזְדַּמְּנָה לְפָנָיו בְּשׁוּם מָקוֹם.

“וְאַף־עַל־פִּי־כֵן”, חָזַר וְאָמַר אֶל נַפְשׁוֹ, “בָּרִי לִי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָזְבָה אֶת נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד. וּבְכֵן הָבָה אוֹסִיף לְחַפְּשָׂהּ!”

וְכָךְ הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מְהַלֵּךְ וּמְשׁוֹטֵט שְׁתֵּי שָׁעוֹת תְּמִימוֹת. הוּא הָיָה מְהַלֵּךְ בְּלִי לַעֲמֹד לְהִנָּפֵשׁ, הוּא לֹא חָשׁ שׁוּם עֲיֵפוּת, נָתוּן הָיָה כֻּלּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל רֶגֶשׁ מְצַוֶּה וּמְפַקֵּד, שֶׁהִטִּיל עָלָיו אֶת מָרוּתוֹ וְלֹא נְתָנָהוּ לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת. אֲבָל כָּל עֲמָלוֹ הָיָה לַשָּׁוְא.

אָז עָלָה רַעְיוֹן עַל לִבּוֹ, שֶׁמָּא אֵין הַנַּעֲרָה יוֹדַעַת אֶת דְּבַר הַפְּקֻדָּה – אַף כִּי הַדָּבָר לֹא נִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת כְּלָל. כִּי אָכֵן אַדִּיר הָיָה הָרַעַם הַזֶּה שֶׁנִּחַת עַל הָעִיר, וְאִי־אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁיִּמָּצֵא אָדָם שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶת קוֹל נַהֲמוֹ. הֲלֹא אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהִיא נִכְסְפָה לָדַעַת כָּל חֲדָשָׁה עַל דְּבַר סִבִּירְיָה, וּכְלוּם אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְעַלְּמוּ מִמֶּנָּה פְּקֻדּוֹתָיו שֶׁל שַׂר הַפֶּלֶךְ, אֲשֶׁר פָּגְעוּ בָּהּ בְּעַצְמָהּ פְּגִיעָה יְשָׁרָה כָּל כָּךְ?

וְאִם, אַף־עַל־פִּי־כֵן, לֹא יָדְעָה אֵת כָּל הַפְּקֻדּוֹת הָאֵלֶּה הֲרֵי בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת בּוֹא תָּבוֹא אֶל מְקוֹם תַּחֲנַת הָאֳנִיּוֹת, וְאַחַד הַשּׁוֹטְרִים הָאַכְזָרִים יְעַכְּבֶנָּה שָׁם וְלֹא יִתְּנֶנָּה לַעֲבֹר אֶל הָאֳנִיָּה! מִן הַהֶכְרַח הָיָה אֵפוֹא שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יִרְאֶנָּה קֹדֶם לָכֵן וִיחַלְּצֶנָּה מִן הַצָּרָה הַזֹּאת.

אֲבָל כָּל חִפּוּשָׂיו הָיוּ לְבַטָּלָה, וּכְבָר אָבְדָה תִּקְוָת שֶׁיָּשׁוּב וְיִמְצָאֶנָּה.

כְּבָר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה הָאַחַת־עֶשְׂרֵה. מִכָאֵל סְטְרטוֹגוֹב גָּמַר אֵפוֹא לָלֶכֶת אֶל מִשְׂרַד רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה כְּדֵי לְאַשֵּׁר שָׁם אֶת הַפָּדָרוֹזְ’נָיָה שֶׁלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁבִּתְנָאִים אֲחֵרִים לֹא הָיָה צֹרֶךְ בָּזֶה. בָּרוּר הַדָּבָר שֶׁהַגְּזֵרָה לֹא חָלָה עָלָיו, כֵּוָן שֶׁבַּתְּעוּדָה שֶׁלּוֹ נִתְפָּרֵשׁ שֶׁכֹּחָה יָפֶה גַם בְּמִקְרֶה כְּגוֹן זֶה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן רָצָה לִהְיוֹת מֻבְטָח שֶׁאֵין שׁוּם עִכּוּב לִיצִיאָתוֹ מִן הָעִיר.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב צָרִיךְ הָיָה אֵפוֹא לָשׁוּב אֶל הָעֵבֶר הָאַחֵר שֶׁל הַוּוֹלְגָה, אֶל הַשְּׁכֻנָּה שֶׁשָּׁם נִמְצָא הַמִּשְׂרָד שֶׁל רֹאשֹׁ הַמִּשְׁטָרָה.

שָׁם הִתְגּוֹדֵד הֲמוֹן־עָם עָצוּם וָרַב, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהַנָּכְרִים נִצְטַוּוּ לַעֲזֹב אֶת הַמְּדִינָה, בְּכָל זֹאת הָיְתָה יְצִיאָה זוֹ כְּרוּכָה בְּתַקָּנוֹת יְדוּעוֹת. בְּלִי הַתַּקָּנוֹת הָאֵלֶּה יָכֹל הָיָה אַחַד הָרוּסִים, שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְגִיעָה אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה אֶל תְּנוּעַת הַתַּתָּרִים, לְהִתְחַפֵּשׂ וְלַעֲבֹר אֶת הַגְבוּל – וַהֲרֵי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נִתְכַּוְּנָה הַפְּקֻדָּה לִמְנֹעַ. הָאֲנָשִׁים גֹּרְשׁוּ מִן הָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁהָיוּ זְקוּקִים לְרִשְׁיוֹן לָצֵאת מִמֶּנָּה.

וּבְכֵן נִתְקַהֲלוּ הֲמוֹן מוּקְיוֹנִים וּמוּמָסִים וְצוֹעֲנִים מִכָּל הַמִּינִים וְהִתְעָרְבוּ עִם הַסּוֹחֲרִים מִפָּרַס, מִתֻּרְכִּיָּה, מֵהֹדּוּ, מִטּוּרְקֶסְטַן וּמִכִינָה, וְכָל הַקָּהָל הַזֶּה מִלֵּא אֶת חֲצַר בֵּית הַפּוֹלִיצְיָה וְאֶת לִשְׁכוֹתָיו.

הַכֹּל אָצוּ וְחָפְזוּ, כִּי כָל הֲמוֹן הַמְגֹרָשִׁים הָיָה זָקוּק לְאֶמְצְעֵי נְסִיעָה וְהוֹבָלָה, וּמִי שֶׁיְּאַחֵר לִשְׂכֹּר לוֹ עֲגָלָה הָיָה צָפוּי לְסַכָּנָה, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲזֹב אֶת הָעִיר לַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ – וְאָז אוֹי וַאֲבוֹי לוֹ מִתִּגְרַת יְדֵיהֶם שֶׁל שׁוֹטְרֵי שַׂר הַפֶּלֶךְ!

אַצִּילֵי יָדָיו הַחֲזָקִים עָמְדוּ לוֹ לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לָסֹל לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הֶהָמוֹן וְלַעֲבֹר אֶת הֶחָצֶר. אֲבָל לְהִכָּנֵס אֶל הַבַּיִת וּלְהַגִּיעַ עַד הַמְּחִיצָה שֶׁשָּׁם יָשְׁבוּ הַפְּקִידִים הָיָה עֲבוֹדָה קָשָּה מִזּוֹ. וְאוּלָם מִלָּה שֶׁלָּחַשׁ בְּאָזְנֵי אַחַד הַשּׁוֹטְרִים וְרֻבְּלִים אֲחָדִים שֶׁתָּקַע יַחַד עִם זֶה אֶל כַּפּוֹ שִׁמְּשׁוּ תַּחְבּוּלָה יָפָה וְרַבַּת־כֹּח לְפַלֵּס לוֹ נָתִיב.

הַשּׁוֹטֵר הִכְנִיסָהוּ אֶל אוּלָם הַהַמְתָּנָה וְהָלַךְ לְהוֹדִיעַ עָלָיו לְאַחַד הַפְּקִידִים הַגְּבוֹהִים.

וּבְכֵן מֻבְטָח הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁעוֹד מְעַט וִיקַבֵּל אֶת הַהֶתֵּר הַדָּרוּשׁ מִן הַפּוֹלִיצְיָה וְהוּא יוּכַל לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ בְּאֵין מַעֲצוֹר.

בְּעוֹדוֹ עוֹמֵד וּמְצַפֶּה פָּנָה כֹה וָכֹה וְהִבִּיט מִסְּבִיבוֹ – וְאֶת מִי רָאוּ עֵינָיו?

עַל אַחַד הַסַּפְסָלִים יָשְׁבָה, אוֹ שָׁכְבָה יוֹתֵר מִשֶּׁיָּשְׁבָה, נַעֲרָה אַחַת, כֻּלָּהּ מְדֻכָּאָה בְּיָגוֹן אִלֵּם, אֲשֶׁר אֶת פָּנֶיהָ כִּמְעַט שֶׁלֹּא רָאָה, כִּי הָיוּ מָפְנִים אֶל הַקִִּיר.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא טָעָה. הוּא הִכִּירָהּ: נַעֲרָה זוֹ הָיְתָה הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית.

הִיא לֹא יָדְעָה אֶת פְּקֻדַּת שַׂר הַפֶּלֶךְ וּבָאָה אֶל לִשְׁכַּת הַמִּשְׁטָרָה עַל מְנַת לְאַשֵּׁר אֶת הָרִשְׁיוֹן שֶׁבְּיָדָהּ!… וְהָאִשּׁוּר לֹא נִתַּן לָהּ! אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהֻרְשְׁתָה לָלֶכֶת לְאִירְקוּטְסְק, אֲבָל הַצַּו שֶׁיָּצָא בִּטֵּל אֵת כָּל הָרִשְׁיוֹנוֹת שֶׁנִּתְּנוּ קֹדֶם לָכֵן, וְכָל הַדְּרָכִים הַמּוֹבִילוֹת אֶל סִבִּירִיָה הָיוּ סְגוּרוֹת לְפָנֶיהָ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה שֶׁחָזַר וּמָצָא אוֹתָה וְנִגַּשׁ אֵלֶיהָ.

הַנַּעֲרָה הִבִּיטָה אֵלָיו רֶגַע אֶחָד, וְכֵוָן שֶׁהֳכִּירָה אוֹתוֹ שֶׁהוּא בֶּן־הַלְּוָיָה שֶׁלָּה, חָלַף וְעָבַר עַל פָּנֶיהָ בְּרַק שִׂמְחָה. הִיא קָמָה מִמְּקוֹמָהּ קִימָה אִינְסְטִינְקְטִיבִית, וּכְאָדָם שֶׁסְּפִינָתוֹ נִטְרְפָה בַּיָּם, הָאוֹחֵז בְּשֶׁבֶר קֶרֶשׁ שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו, רָצְתָה לְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ תְּשׁוּעָה וָעֵזֶר…

בּוֹ בָּרֵגָע נָגַע הַשּׁוֹטֵר בִּכְתֵפוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְאָמַר:

“רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה מְחַכֵּה לָךְ”.

“טוֹב הַדָּבָר,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

וּבְלִי אֲשֶׁר אָמַר אַף מִלָּה אַחַת לְזוֹ, שֶׁהוּא הִרְבָּה כָּל כָּךְ לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ מִיּוֹם אֶתְמוֹל, וּבְלִי אֲשֶׁר הִרְגִּיעַ אֶת רוּחָהּ אַף בִּתְנוּעָה אַחַַת, שֶׁעֲלוּלָה הָיְתָה לְהָטִיל חֲשָׁד גַּם עָלֶיהָ וְגַם עָלָיו, פָּנָה וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַשּׁוֹטֵר לְבֵין הַקָּהָל הַצָּפוּף.

כִּרְאוֹת הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ הָאֶחָד, אֲשֶׁר אוּלַי יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת לָהּ לְעֵזֶר, נֶעְלַם מֵעֵינֶיהָ, חָזְרָה וְנָפְלָה בּאֵין אוֹנִים עַל הַסַּפְסָל.

וְאוּלָם לֹא עָבְרוּ אֲפִלּוּ שְׁלשָׁה רְגָעִים, וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב חָזַר אֶל הָאוּלָם בְּלִוְיַת אַחַד הַשּׁוֹטְרִים.

הוּא הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ אֶת הַפָּדָרוֹזְ’נָיָה שֶׁלּוֹ אֲשֶׁר פָּתְחָה לְפָנָיו אֶת הַדְּרָכִים אֶל סִבִּירְיָּה.

הוּא נִגַּשׁ אֶל הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית וְהוֹשִׁיט לָהּ אֶת יָדוֹ וְאָמַר:

“אֲחוֹתִי…”

הִיא יָרְדָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ! הִיא מִהֲרָה וְקָמָה מִמְּקוֹמָהּ כְּאִלּוּ! נָחָה עָלֶיהָ פִּתְאֹם רוּחַ, שֶׁגֵּרְשָׁה מִלִּבָּה כָּל הִסּוּס וְכָל פִּקְפּוּק!

“אֲחוֹתִי”, חָזַר וְאָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “אָנוּ הֻרְשֵׁינוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת מַסָּעֵנוּ אֶל אִירְקוּטְסְק. הֲתֵלְכִי עִמִּי?”

“הִנְנִי הוֹלֶכֶת אַחֲרֶיךָ, אָחִי”, הֵשִׁיבָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה וְנָתְנָה אֶת יָדָהּ לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

וּשְׁנֵיהֶם עָזְבוּ מִיָּד אֶת מִשְׂרַד הַמִּשְׁטָרָה.

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: הַמַּסָּע עַל פְּנֵי הַוּוֹלְגָה    🔗

שָּׁעָה קַלָּה לִפְנֵי הַצָהֳרַיִם הִקְהִיל פַּעֲמוֹן אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר הֲמוֹן עָם רַב אֶל מְקוֹם מַעֲמַד הָאֳנִיּוֹת שֶׁל הַוּוֹלְגָה, כִּי כָּאן נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ לֹא רַק הַיּוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ אֶלָּא גַם הַמְבַקְשִׁים לָצֵאת. הַדּוּדִים שֵׁל “קַוקַז” כְּבָר הָיוּ מְלֵאִים קִיטוֹר לְמַדָּי. הָאֲרֻבָּה שֶׁלָּהּ שׁוּב לֹא הוֹצִיאָה אֶלָּא סִלְסוּלֵי עָשָׁן דַּק, תַּחַת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ צִנּוֹר־הַקִּיטוֹר וְדֶרֶךְ מִפְתַּח שַׁסְתּוֹם־הַבִּטָּחוֹן פָּרְצוּ תִּימְרוֹת קִיטוֹר לָבָן.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁהַמִּשְטָרָה הָיְתָה מְפַקַּחַת עַל יְצִיאָתָהּ שֶׁל “קַוקַז” וְלֹא יָדְעָה רַחֵם כְּלַפֵּי אוֹתָם הַנּוֹסְעִים שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדָם הֶתֵּר מַסְפִּיק לִיצִיאָה מִן הָעִיר.

קוֹזָקִים הַרְבֵּה הָיוּ מְהַלְּכִים הֵנָּה וָהֵנָּה עַל פְּנֵי הַנָּמֵל וְהָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לַעֲזֹר בְּיָד חֲזָקָה לְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁטָרָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ בְּעֶזְרָתָם, וְהַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם, וְאִישׁ לֹא הִתְקוֹמֵם לַשּׁוֹטְרִים. בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה הִשְׁמִיעַ הַפַּעֲמוֹן אֶת קוֹל הַצִּלְצוּל הָאַחֲרוֹן שֶׁלּוֹ, הַחֲבָלִים הֻתְּרוּ, הַגַּלְגִּלִּים הָאַדִּירִים שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר חָבְטוּ אֶת הַמַּיִם בְּכַפּוֹת־הַמָּשׁוֹט הַמְטֻלְטָלוֹת שֶׁלָּהֶם וְ“קַוקַז” הֶחֱלִיקָה בִּמְהִירוּת בֵּין שְׁנֵי חֶלְקֵי הָעִיר נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד.

בֵּין הַנּוֹסְעִים בָּאֳנִיָּה נִמְצְאוּ גַם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית. כְּנִיסָתָם בָּאֳנִיָּה עָבְרָה בְּלִי שׁוּם קֹשִׁי. אָנוּ יוֹדְעִים כְּבָר שֶׁהַ“פָּדָרוֹזְ’נָיָה”, שֶׁנִּכְתְּבָה עַל שֵׁם הַסּוֹחֵר נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב, יִפְּתָה אֶת כֹּחוֹ שֶׁל סוֹחֵר זֶה לָקַחַת לוֹ בְּנֵי־לְוָיָה בְּמַסָּעוֹ דֶרֶךְ סִבִּירְיָה, וּבְכֵן הָיוּ שְׁנֵי הַנּוֹסְעִים הַלָּלוּ אָח וְאָחוֹת, אֲשֶׁר נָסְעוּ יַחַד בְּרִשְׁיוֹנָהּ וְחָסוּתָהּ שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה הַקֵּיסָרִית.

שְׁנֵיהֶם יָשְׁבוּ בַּאֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה וְהִתְבּוֹנְנוּ אֵיךְ הוֹלֶכֶת וּבוֹרַחַת וּמִתְעַלֶּמֶת הָעִיר, אֲשֶׁר פְּקֻדַּת שַׂר הַפֶּלֶךְ הִרְגִּיזַתָּה וְהִרְעִישַׁתָּה כָּל כָּךְ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא דִבֵּר דָּבָר אֶל הַנַּעֲרָה וְלֹא שָׁאַל אוֹתָהּ דָּבָר. הוּא הָיָה מְצַפֶּה, שֶׁהִיא תִּפְתַּח פִּיהָ וּתְדַבֵּר, אִם יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיהָ לְדַבֵּר. וְאוּלָם הַנַּעֲרָה הָיְתָה נִפְעָמָה בְּיוֹתֵר, שֶׁעָלָה בְּיָדָהּ לָצֵאת מִן הָעִיר הַזֹּאת, אֲשֶׁר לוּלֵא שָׁלְחָה לָהּ הַהַשְׁגָּחָה אֶת מָגִנָּה זֶה, שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְפָנֶיהָ בְּהֶסַּח־הַדַעַת, הָיְתָה נִשְׁאֶרֶת בָּה כִּשְׁבוּיָה. הִיא לֹא דִבְּרָה דָבָר, וְאוּלָם מֶבָּטֵי עֵינֶיהָ הִבִּיעוּ לוֹ אֶת תּוֹדָתָה.

נְהַר הַוּוֹלְגָה, שֶׁהַקַּדְמוֹנִים קָרְאוּ לוֹ רְהָא, נֶחְשַׁב לִגְדוֹל נַהֲרֵי אֵרוֹפָּה, וְאֹרֶךְ מַהֲלָכוֹ מַגִּיעַ עַד כְּדֵי אַרְבַּעַת אֲלָפִים קִילוֹמֶטְרִים. מֵימָיו, אֲשֶׁר בַּחֲלָקָיו הָעֶלְיוֹנִים רָעִים הֵם לַבְּרִיאוּת, נִרְפָּאִים אֵצֶל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד עַל־יְדֵי קְלִיטָתָם אֶת מֵי הָאוֹקָה, הֲלֹא הוּא נָהָר צְדָדִי עַז־זֶרֶם הַבָּא מִן הַמְּחוֹזוֹת הַמֶּרְכָּזִיִּים שֶׁל אֶרֶץ רוּסְיָה.

בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, שֶׁמִּכְלַל כָּל הַנְּהָרוֹת וְהַנְּחָלִים שֶׁבְּאֶרֶץ רוּסְיָה דוֹמֶה לְאִילָן־עֲנָק, אֲשֶׁר עֲנָפָיו מִסְתָּעֲפִים עַל פְּנֵי כָּל חֶלְקֵי הַמַּמְלָכָה. נְהַר הַוּוֹלְגָה הוּא הוּא הַגֶּזַע שֶׁל אִילָן זֶה, וְאוֹתוֹ הַגֶּזַע יֵשׁ לוֹ שִׁבְעִים שָׁרָשִׁים, הַיְנוּ שִׁבְעִים תּוֹצָאוֹת, בְּחֶבֶל הַיָּם הַכַּסְפִּי. הוּא רָאוּי לְהִלּוּךְ אֳנִיּוֹת לְמִן הָעִיר רְזֶ’ב וָהָלְאָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, בְּרֻבּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לְמֶשֶׁךְ זִרְמוֹ.

הָאֲנִיּוֹת שֶׁל הַחֶבְרָה לְהוֹבָלָה בֵּין פֶּרְם וְנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד עוֹבְרוֹת בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וֶרְסְטָאוֹת (373 קִילוֹמֶטְרִים) אֲשֶׁר בֵּין הָעִיר הָאַחֲרוֹנָה וּבֵין הָעִיר קָזַן. אֱמֶת הוּא, שֶׁאֳנִיּוֹת־הַקִּיטוֹר הָאֵלֶּה עוֹבְרוֹת בְּמוֹרַד הַוּוֹלְגָה, הַמּוֹסִיף עַל מְהִירוּתָן כִּשְׁנֵי מִילִין לְשָׁעָה. אֲבָל כֵּוָן שְׁהֵן מַגִּיעוֹת לִמְקוֹם הִשְׁתַּפְּכוּתוֹ שֶׁל הַקָּמָא, שֶׁהוּא קְצָת לְמַטָּה מִקָּזַן, הֲרֵי הֵן אֲנוּסוֹת לְהַחֲלִיף אֶת הַנָּהָר הַגָּדוֹל בְּנַחַל זֶה וְלַעֲבֹר עָלָיו עַד פֶּרְם בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְלַמְרוֹת הַמְּכוֹנָה הָאַדִּירָה שֶׁלָּהּ לֹא יָכְלָה “קַוְקַז” לַעֲבֹר בְּשָׁעָה אַחַת יוֹתֵר מִשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה וֶרְסְטָאוֹת. ִם לְהוֹסִיף שָׁעָה אַחַת שֶׁל עֲמִידָה בְּקָזַן, נִמְצָא שֶׁהַמַּסָּע מִנִּיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד עַד פֶּרְם צָרִיךְ הָיָה לְהִמָּשֵׁךְ בְּעֵרֶךְ מִשִּׁשִּׁים עַד שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁעוֹת.

אֳנִיַּת־קִיטוֹר זוֹ הָיְתָה עֲרוּכָה יָפֶה, וְהַנּוֹסְעִים בָּהּ נֶחְלְקוּ לְשָׁלֹשׁ מַחְלָקוֹת, לְפִי מַעֲמָדָם אוֹ לְפִי מִדַּת הָאֶמְצָעִים שֶׁבְּיָדָם. מִיכָאֵל סְטְרוֹנוֹב לָקַח לוֹ שְׁנֵי תַּאִים בַּמַּחְלָקָה הָרִאשׁוֹנַה, כְּדֵי שֶׁבַּת הַלְּוָיָה שֶׁלּוֹ תּוּכַל לִפְרֹשׁ אֶל הַתָּא הַמְיֻחָד לָהּ וּלְהִתְבּוֹדֵד שָׁם כְּאַוַּת נַפְשָׁהּ.

“קַוְקַז” זוֹ הָיְתָה מְלֵאָה מִפֶּה אֶל פֶּה נוֹסְעִים מִכָּל הַמִּינִים. מִסְפָּר גָּדוֹל שֶׁל סוֹחֲרִים מִבְּנֵי אַסְיָה חָשְׁבוּ וּמָצְאוּ כִּי אֵין טוֹב לָהֶם מֵאֲשֶׁר לַעֲזֹב אֶת נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד תֵּכֶף וּמִיָּד. בְּאוֹתוֹ הַמָּדוֹר שֶׁל אֳנִיַּת הַקִּיטוֹר, שֶׁהָיָה מְיֻחָד לַמַּחְלְקָה הָרִאשׁוֹנָה, נִרְאוּ אַרְמֵנִים עוֹטֵי מַלְבּוּשִׁים אֲרֻכִּים וַחֲבוּשִׁים מִגְבָּעוֹת כְּמִגְבְּעוֹת הַהֶגְמוֹנִים, – יְהוּדִים הַחֲבוּשִׁים מִגְבָּעוֹת שֶׁתַּבְנִית הַדּוּדִית לָהֶן, – סִינִים עֲשִׁירִים הַלְּבוּשִׁים תִּלְבּשֶׁת עַמָּם, מְעִיל רָחָב מְאֹד, כָּחֹל, סָגֹל, אוֹ שָׁחוֹר, פָּתוּחַ מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו, וְעָלָיו עֲטִיפָה בַּעֲלַת שַׁרְוֻלִּים רְחָבִים, אֲשֶׁר לְפִי גִזְרָתָהּ הֲרֵיהִי דוֹמֶה לַעֲטִיפָה שֶׁל הַפּוֹפִּים³, – תֻּרְכִּים שֶׁעַל רֹאשָׁם הַתַּרְבּוּשׁ הַלְּאֻמִּי שֶׁלָּהֶם, – הָדִּים שֶׁעַל רֹאשָׁם מִצְנֶפֶת מְרֻבַּעַת וְעַל מָתְנֵיהֶם חֶבֶל תַּחַת חֲגוֹרָה, וַאֲשֶׁר בִּידֵי אֲחָדִים מֵהֶם הַקְּרוּיִים שִׁיקַרְכּוּרִיס נִמְצָא כָּל הַמִּסְחָר שֶׁל אַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית, – וְלַסּוֹף תַּתָּרִים נְעוּלִים נַעֲלַיִם מְקֻּשָּׁטוֹת בִּפְתִילִים רַבֵי־גוֹנִים וְעַל חָזָם חשֶׁן מְרֻקָּם. כָּל הַסּוֹחֲרִים הָאֵלֶּה אֲנוּסִים הָיוּ לָשִׁים אֶת צְרוֹרוֹתֵיהֶם הָרַבִּים בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָּה אוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּכְסֶה, וּבְוַדַּאי הֻצְרְכוּ לְשַׁלֵּם מְחִיר רַב שְׂכַר הַהוֹבָלָה, כִּי לְפִי הַתַּקָּנוֹת רַשַּׁאי אָדָם לְהוֹבִיל עִמּוֹ רַק מַשָּׂא שֶׁל עֶשְׂרִים לִטְרָאוֹת.

מִסְפַּר הַנּוֹסְעִים אֲשֶׁר בַּחֵלֶק הַקָּדוּם שֶׁל “קַוְקַז” הָיָה מְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר. הַלָּלוּ הָיוּ לֹא רַק נָכְרִים אֶלָּא גַם רוּסִים, אֲשֶׁר הַפְּקֻדָּה לֹא אָסְרָה עֲלֵיהֶם לָשׁוּב אֶל עָרֵיהֶם אֲשֶׁר בִּמְחוֹזוֹת הַמְּדִינָה. בֵּינֵיהֶם נִמְצְאוּ “מוּזִ’יקִים” חֲבוּשֵׁי מִגְבָּעוֹת וּלְבוּשִׁים מִין כֻּתֹּנֶת שֶׁל אָרִיג מְשֻׁבָּץ רִבּוּעִים קְטַנִּים וְעָלֶיהָ פַּרְוָה רְחָבָה; אִכָּרִים מֵחֶבֶל הַוּוֹלְגָה וַעֲלֵיהֶם מִכְנָסַיִם כְּחֻלִּים תְּחוּבִים לְתוֹךְ מַגָּפֵיהֶם, כֻּתֹּנֶת שֶׁל בַּד אַדַמְדַּם חֲגוּרָה בְּחֶבֶל, כּוֹבַע שָׁטוּחַ אוֹ מִצְנֶפֶת שֶׁל לֶבֶד. נָשִׁים אֲחָדוֹת, שֶׁהָיוּ לְבוּשׁוֹת שְׂמָלוֹת שֶׁל כֻּתְנָה מְצֻיָּרוֹת בִּפְרָחִים, עָטוּ סִנָּר בַּעַל צְבָעִים מַבְהִיקִים וְעַל רֹאשָׁן מִטְפַּחַת בַּעֲלַת מִשְׁבְּצוֹת אֲדֻמּוֹת. הַלָּלוּ הָיוּ בְּיִחוּד נוֹסְעֵי הַמַּחְלָקָה הַשְּׁלִישִׁית, אֲשֶׁר הַמַּחֲשָׁבָה עַל הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה שֶׁעֲלֵיהֶם לַעֲבֹר בָּהּ עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ לְבֵיתָם לֹא הִטְרִידָה אוֹתָם בְּיוֹתֵר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, חֵלֶק זֶה שֶׁל מִכְסֵה הָאֳנִיָּה הָיָה מָלֵא בְּנֵי אָדָם עַד אֶפֶס מָקוֹם. הַנּוֹסְעִים יוֹשְׁבֵי אֲחוֹרֵי הַמִּכְסֶה לֹא עָרְבוּ אֶת לִבָּם לְהִדָּחֵק וְלָבוֹא אֶל תּוֹךְ עֵרֶב־רַב זֶה, אֲשֶׁר הַמָּדוֹר הַמְיֻחָד לוֹ הָיָה מְסֻמָּן לְנֹכַח אֲרֻבּוֹת־הָאֳנִיָּה.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְ“קַוְקַז” שָׁטָה בְּכָל כֹּחַ הַמְּהִירוּת שֶׁל כַּפּוֹת־הַמָּשׁוֹט שֶׁלָּהּ בֵּין גְּדוֹת הַוּוֹלְגָה. הִיא עָבְרָה עַל פְּנֵי הֲמוֹן סִירוֹת, אֲשֶׁר סְפִינוֹת־גְּרָר מָשְׁכוּ אוֹתָן בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם וַאֲשֶׁר הוֹבִילוּ סְחוֹרוֹת מִכָּל הַמִּינִים אֶל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד. אַחֲרֵיהֶן צָפוּ רַפְסוֹדוֹת־עֵצִים אֲרֻכּוֹת לִבְלִי קֵץ וַאֲרָבוֹת טְעוּנוֹת, שֶׁהָיוּ שְׁקוּעוֹת בְּמַיִם עַד לְמִכְסֵיהֶן מֵרֹב מַעֲמָסָה. תּוֹבָלָה זוֹ שֶׁל כָּל מִינֵי סְחוֹרוֹת הָיְתָה עַכְשָׁו לְבַטָּלָה, כֵּוָן שֶׁהַיָּרִיד נִפְסַק לְפֶתַע פִּתְאֹם.

גְּדוֹת הַוּוֹלְגָה, אֲשֶׁר גַּלְגִּלֵּי אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר הִתִּיזוּ עֲלֵיהֶן קִלּוּחֵי מַיִם, מְכֻסּוֹת סִיעוֹת בְּנֵי אַוָּזִים, שֶׁהִתְעוֹפְפוּ מִתּוֹךְ צְוָחוֹת מַחֲרִישׁוֹת אָזְנָיִם. מִשָּׁם וָהָלְאָה, עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹרִים הַיְבֵשִׁים וְהַחֲרֵבִים הַמֻּקָּפִים אַלְמוֹנִים, עֲרָבוֹת וְלִבְנִים, רָעוּ פָּרוֹת אֲחָדוֹת אֲדַמְדַּמּוֹת־כֵּהוֹת, עֶדְרֵי כְּבָשִׂים שֶׁצַּמְרָם כָּתֹם וַהֲמוֹן חֲזִירִים וְגוּרֵי־הֲזִירִים לְבָנִים וּשְׁחוֹרִים. שָׂדוֹת אֲחָדִים שֶׁהִצְמִיחוּ כֻּסֶּמֶת דַּלָּה וְשִׁפּוֹן רָזֶה הִשְׂתָּרְעוּ עַד מֵעֵבֶר לְתִלִּים קְטַנִּים, שֶׁהָיוּ עֲבוּדִים לְמֶחֱצָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא שִׁוּוּ לְעֵינֵי הָרוֹאִים שׁוּם מַרְאֶה נָאֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת הַלֵּב. בְּחַבְלֵי־הָאָרֶץ הָאֵלֶּה לֹא הָיָה הַצַּיָּר, הַמְבַקֵּשׁ מַרְאוֹת־נוֹף נָאִים, מוֹצֵא דָבָר הָרָאוּי לְהַעֲלוֹתוֹ בְּמַכְחוֹלוֹ עַל הַבַּד.

שְׁתֵּי שָׁעוֹת לְאַחַר הַפְלָגָתָהּ שֶׁל “קַוְקַז” פָּנְתָה הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית אֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ:

“אָחִי, הַהוֹלֵךְ אַתָּה אֶל אִירְקוּטְסְק?”

“כֵּן אֲחוֹתִי”, הֵשִׁיב הָאִישׁ הַצָּעִיר. “שְׁנֵינוּ הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ אֶחַת. וּבַאֲשֶׁר אֶעֱבֹר אֲנִי תַּעַבְרִי גַם אָתְּ”.

“מָחָר, אָחִי, אַגִיּד לְךָ לָמָה עָזַבְתִּי אֶת חוֹף הַיָּם הַבַּלְטִי עַל מְנַת לָלֶכֶת מֵעֵבֶר לְהָרֵי אוּרַל”.

“אֵינֶנִּי שׁוֹאֵל אוֹתָךְ דָּבָר, אֲחוֹתִי”.

“הַכֹּל יִוָּדַע לְךָ”, אָמְרָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה וְחִיּוּךְ עָגוּם עָבַר עַל שְׁפָתֶיהָ. “אֵין לְאָחוֹת לְהַעְלִים דָּבָר מֵאָחִיהָ. אֲבָל הַיּוֹם אֵינֶנִּי יְכוֹלָה!… הָעֲיֵפוּת וּמַפַּח־הַנֶּפֶשׁ כִּלּוּ אֶת כֹּחִי!”

“אֶפְשָׁר רְצוֹנֵךְ לָנוּחַ בַּתָּא שֶׁלָּךְ?” שְְׁאֵלָהּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“הֵן… הֵן… וּמָחָר…”

“בּוֹאִי אֵפוֹא…”

הוּא הִפְסִיק אֶת דְּבָרָיו כְּאִלּוּ רָצָה לְסַיֵּם אוֹתָם מִתּוֹךְ קְרִיאַת שְׁמָהּ שֶׁל בַּת־לִוְיָתוֹ, שֶׁטֶּרֶם יָדַע אוֹתוֹ.

“נַדְיָה,” אָמְרָה הַנַּעֲרָה וְהוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת יָדָהּ.

“בּוֹאִי, נַדְיָה,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “וְצַוִּי אֶת אָחִיךְ נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב כַּטּוֹב בְּעֵינָיִךְ.”

וְהוּא הוֹלִיךְ אֶת הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה אֶל הַתָּא הַמְיֻחָד לָהּ שֶׁנִּמְצָא סָמוּךְ לָאוּלָם שֶׁל אֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שָׁב אֶל הַמִּכְסֶה, וּמִהְיוֹתוֹ נִכְסָף לִשְׁמֹעַ חֲדָשׁוֹת, אֲשֶׁר אוּלַי יִהְיֶה בָּהֶן כְּדֵי לְשַׁנּוֹת אֶת תָּכְנִית מַסָּעוֹ, הִתְעָרֵב בֵּין חֲבוּרוֹת הַנּוֹסְעִים כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת שִׂיחוֹתֵיהֶן, אֲבָל בְּלִי לִטּוֹל חֵלֶק בַּשִּׂחוֹת הָאֵלֶה. וְאִם בְּמִקְרֶה יִשְׁאָלֵהוּ אָדָם מַה טִּיבוֹ וּלְהֵיכָן הוּא הוֹלֵךְ, וְהוּא אָנוּס יִהְיֶה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה, יֹאמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא אִישׁ סוֹחֵר וּשְׁמוֹ נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב וַהֲרֵיהוּ חוֹזֵר אֶל בֵּיתוֹ אֲשֶׁר לְיַד הַגְּבוּל, כִּי לֹא רָצָה שֶׁתַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ הַהַשָׁעָרָה כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ רִשְׁיוֹן מְיֻחָד לִנְסֹעַ לְסִיבִּרְיָה.

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא שֶׁהַנָּכְרִים שֶׁנִּמְצְאוּ בָּאֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר לֹא הָיוּ מְדַבְּרִים אֶלָּא בִּמְאֹרְעוֹת הַיּוֹם, בִּדְבַר גְּזֵרַת הַיְצִיאָה וְתוֹלְדוֹתֶיהָ. הָאֲנָשִׁים הָעֲלוּבִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר טֶרֶם הִסְפִּיקוּ לָנוּחַ מֵעֲמַל הַנְּסִיעָה דֶּרֶךְ אַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית, רָאוּ עַצְמָם אֲנוּסִים לִנְסֹעַ בַּחֲזָרָה, וְאִם כָּבְשׁוּ אֶת רוּחָם וְלֹא הוֹצִיאוּ מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ אֶת כַּעְסָם וְאַכְזָבָתָם, אֵין זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֵעֵזּוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת. פַּחַד מְעֹרָב בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד גָּרַם לָהֶם לְהִתְאַפֵּק, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁעַל גַּבֵּי “קַוְקַז” נִמְצָאִים בַּלָּשִׁים שֶׁנִּצְטַוּוּ לְהַשְׁגִֹּיחַ עַל הַנּוֹסְעִים וּלְפִיכָךְ מוּטָב לְאָדָם לִנְצֹר אֶת לְשׁוֹנוֹ, כִּי מִכָּל מָקוֹם טוֹב הֱיוֹת מְגֹרָשׁ מִהְיוֹת כָּלוּא בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וּמִשׁוּם כָּךְ הָיוּ חֲבוּרוֹת הַנּוֹסְעִים שְׁרוּיוֹת בִּשְׁתִיקָה, אוֹ שׂוֹחֲחוּ מִתוֹךְ זְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַצִּיל מִתּוֹךְ שִׂיחוֹתֵיהֶן דָּבָר שֶׁל מַמָּשׁ.

וְאוּלָם אִם מִצַּד זֶה לֹא יָכוֹל הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִשְׁמֹעַ דָּבָר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים עָצְרוּ הַמְשׂוֹחֲחִים בְּמִלִּים בְּהִתְקָרְבוֹ אֲלֵיהֶם, – שֶׁהֲרֵי לֹא יָדְעוּ אוֹתוֹ, – הִנֵּה עָלָה בְּאָזְנָיו דִּבּוּרוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁדִּבֵּר בְּקוֹל רָם וְשֶׁלֹּא הָיָה חוֹשֵׁשׁ כְּלָל אִם אֲחֵרִים יִשְׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו וְאִם אָיִן.

אוֹתוֹ אָדָם רָם־הַקּוֹל הָיָה מְדַבֵּר רוּסִית, אֶלָּא שֶׁהֲבָרָתוֹ הָיְתָה לוֹעֲזִית, וּבֶן־שִׂיחוֹ, שֶׁהָיָה יוֹתֵר כָּבוּשׁ וּמִתְאַפֵּק מִמֶּנוּ, הֶחֱזִיר לוֹ בְּאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן עַצְמָהּ, אֲבָל נִכָּר הָיָה שֶׁגַּם לוֹ הָיְתָה לָשׁוֹן זוֹ נָכְרִיָּה וְלֹא שְׂפַת עַמּוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ.

“אֵיךְ?” קָרָא הָרִאשׁוֹן, “הֲגַם אַתָּה, חֲבֵרִי הַיָּקָר, נִמְצָא עַל גַּבֵּי סְפִינָה זוֹ? הַאַתָּה הוּא, אֲשֶׁר רְאִיתִיךָ בְּמִשְׁתֵּה הַקֵּיסָר בְּמוֹסְקְבָה וְחָזַרְתִּי וּרְאִיתִיךָ אַךְ בְּנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד?”

“אָמְנָם כֵּן, אֲנִי הוּא,” הֵשִׁיב הַשֵּׁנִי בִּקְרִירוּת.

“וּבְכֵן עָלַי לְהַגִיד לְךָ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁלֹּא פִּלַּלְתִּי כָּל עִקָּר, שֶׁאַתָּה תֵּצֵא תֵּכֶף וּמִיָּד בְּעִקְּבוֹתָי!”

“אֵינִי הוֹלֵךְ אַחֲרֶיךָ, אֶלָּא לְפָנֶיךָ”.

“הִנְּךָ הוֹלֵךְ לְפָנַי! הִנְּךָ הוֹלֵךְ לְפָנַי! הָבָה נַחְלִיט לָלֶכֶת יַחַד, בִּפְסִיעָה אַחַת, כִּשְׁנֵי אַנְשֵׁי צָבָא בִּשְׁעַת הַמִּפְקָד, וְנָבוֹא לִידֵי הֶסְּכֵּם, לְכָל הַפָּחוֹת לְפִי שָׁעָה, שֶׁאִישׁ לֹא יַקְדִּים אֶת רֵעֵהוּ!”

“אֵין נַפְשִׁי לְהֶסְכֵּם זֶה, כִּי הַקְדִּים אַקְדִּימֶךָ!”

“אֶת זֹאת נִרְאֶה כַּאֲשֶׁר נָבוֹא אֶל מַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה; אֲבָל עַד אָז עָלֵינוּ לִהְיוֹת חֲבֵרִים. אַחַר כָּךְ עוֹד תַּסְפִּיק לָנוּ הַשָּׁעָה לְהֵעָשׂוֹת מִתְחָרִים זֶה לָזֶה!”

“לֹא מִתְחָרִים, אֶלָּא אוֹיְבִים!”

“לוּ יְהִי כֵּן, נֵעָשֶׂה אוֹיְבִים! דְּבָרֶיךָ, חֲבֵרִי הַיָּקָר, בְּרוּרִים וּמְדֻיָּקִים הֵם, וְדִיּוּק זֶה חָבִיב עָלַי. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵסֶק עִמְּךָ, יוֹדֵעַ לְכָל הַפָּחוֹת כֵּיצָד לְהִתְנַהֵג.”

“וּמָה הָרָעָה אֲשֶׁר בָּזֶה?”

“אֵין בָּזֶה שׁוּם רָעָה. אֲבָל הַרְשֵׁנִי נָא גַם אָנִי לְפָרֵשׁ אֶת הַמַּצָּב הַמְשֻׁתָּף לִשְׁנֵינוּ.”

“אָנָּא פָּרֵשׁ.”

“הִנְּךָ הוֹלֵךְ לְפֶרְם… כָּמוֹנִי אָנִי?”

“כָּמוֹךָ.”

“וּבְוַדַּאי אַתָּה הוֹלֵךְ מִפֶּרְם לְיֶקָטֵרִינְבּוּרְג, מֵאַחַר שֶׁזּוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַמְעֻלָּה וְהַבְּטוּחָה בְּיוֹתֵר לַעֲבֹר בָּה אֵת הָרֵי אוּרַל?”

“אֶפְשָׁר.”

“וְאַךְ נַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל, נָבוֹא לְסִבִּירְיָה, הַיְנוּ אֶל אֶרֶץ שֶׁשְּׁטָפוּהָ גְיָסוֹת שֶׁל אוֹיְבִים.”

“אָמְנָם כֵּן.”

“וּבְכֵן אֵפוֹא אָז, אֲבָל רַק אָז, תַּגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁנֹּאמַר: כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְעַצְמוֹ וֵאלֹהִים עִם…?”

“וֵאלֹהִים עִמִּי!”

“אֱלֹהִים עִמְּךָ, רַק עִמְּךָ לְבָד! אָכֵן כָּךְ נָאֶה, כָּךְ יָאֶה לְךָ! אֲבָל כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עֲדַיִן שְׁמוֹנָה יְמֵי־בֵּינַיִם, וְכֵיוָן שֶׁאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁבַּדֶּרֶךְ לֹא יֻתַּךְ עָלֵינוּ מְטַר חֲדָשׁוֹת, הָבָה נִהְיֶה יְדִידִים עַד שֶׁתָּבוֹא שַׁעְתֵּנוּ לִהֵעָשׂוֹת מִתְחָרִים.”

“אוֹיְבִים.”

“אָמְנָם כֵּן, אוֹיְבִים! אֲבָל עַד אוֹתוֹ הַזְּמָן הָבָה נַעֲשֶׂה אֶת מַעֲשֵׂינוּ בְּדֵעָה אַחַת וְאַל נְבַלַּע אִישׁ אֶת אָחִיו! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִנְנִי מַבְטִיחֲךָ לִשְׁמֹר בְּלִבִּי אֵת כָּל מַה שֶׁתִּרְאֶינָה עֵינַי…”

“וַאֲנִי אֶשְׁמֹר בְּלִבִּי אֵת כָּל מַה שֶׁתִּשְׁמַעְנָה אָזְנַי.”

“וּבְכֵן הִסְכַּמְתָּ?”

“הִסְכַּמְתִּי.”

“הֲתוֹשִׁיט לִי יָדֶךָ?”

“הֲרֵיהִי לְפָנֶיךָ.”

"וְיָדוֹ שֶׁל בֶֹן־הַשִּׂיחָה הָרִאשׁוֹן, הַיְנוּ חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת מְפֻשָּׂקוֹת לִרְוָחָה, נִעַנְעָה בְּחָזְקָה אֶת שְׁתֵּי הָאֶצְבָּעוֹת, שֶׁהוֹשִּּׂיט לְעֻמָּתָהּ בִּקְרִירוּת־הַמֶּזֶג בֶּן־הַשִּׂיחָה הַשֵּׁנִי.

“אַגַּב הִנְנִי לִהוֹדִיעֲךָ,” הוֹסִיף וְאָמַר הָרִאשׁוֹן, “שֶׁעָלָה בְּיָדִי לְטַלְגְּרֵף לַדּוֹדָנִית שֶׁלִּי אֶת נֹסַח הַפְּקֻדָּה עוֹד הַבֹּקֶר בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת וּשְׁבַע־עֶשְׂרֵה דַקּוֹת”.

“וַאֲנִי הֲרִיצוֹתִי אוֹתָהּ לַ”דֵּילִי טֵלֶגְרָף" בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת וּשָׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה דַקּוֹת"

“אָכֵן בֶּן חַיִל אַתָּה, אֲדוֹנִי בְּלָאוּנְט!”

“יִיַּשַּׁר כֹּחֲךָ, אֲדוֹנִי ז’וֹלִיבֶה, עַל נִדְבוֹת פִּיךָ!”

“תָּבוֹא הַשָּׁעָה וְאֶמְצָא שִׁלּוּמִים עַל שֶׁפִּגַּרְתִּי הַפָּעַם!”

“הַדָּבָר יִקְשֶׁה מִמֶּךָ!”

“וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנַסֶּה!”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בֵּרַךְ הַכַּתָּב הַצָּרְפַתִּי אֶת הַכַּתָּב הָאַנְגְּלִי בְּשָׁלוֹם מִתּוֹךְ חֲבֵרוּת, וְהַלָּז הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְהֵשִׁיב לוֹ בְּרָכָה מִתּוֹךְ גַּאֲוָה בְּרִיטָנִית גְּמוּרָה.

שְׁנֵי מְרַדְּפֵי־חֲדָשׁוֹת אֵלֶּה לֹא נִפְגְּעוּ כְּלָל עַל יְדֵי פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל שַׂר הַפֶּלֶךְ, כֵּוָן שֶׁלֹּא הָיוּ לֹא רוּסִים וְלֹא נָכְרִים יְלִידֵי אַסְיָה. וּבְכֵן עָמְדוּ וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ, וְאִם עָזְבוּ שְׁנֵיהֶם אֶת נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד בְּשָׁעָה אַחַת, אֵין זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאִינְסְטִינְקְט אֶחָד שָׁלַט בָּם וּדְחָפָם לְפָנִים. וּמִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע הוּא אֵפוֹא שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ אֶמְצָעִי־הַנְּסִיעָה עַצְמוֹ וְהָלְכוּ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ עַצְמָהּ עַד לְעַרְבוֹת סִבִּירְיָה. הֵם הָיוּ חֲבֵרִים לַנְּסִיעָה, אִם כְּאוֹהֲבִים וְאִם כְּאוֹיְבִים, וְעוֹד לָהֶם שְׁמוֹנָה יָמִים “עַד שֶׁתַּתְחִיל עוֹנַת הַצָּיִד.” וְאָז – כָּל הַזָּרִיז מֵחֲבֵרוֹ יַרְאֶה אֶת כֹּחוֹ! אֲבָל עַכְשָׁו הָיָה אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִצִּיעַ לַחֲבֵרוֹ בְּרִית שָׁלוֹם לְפִי שָׁעָה, וְהָרִי בְּלָאוּנְט קִבֵּל אֶת הַהַצָּעָה, אִם גַּם מִתּוֹךְ קְרִירוּת יְתֵרָה.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְלִסְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם יָשְׁבוּ שְׁנֵי אֵלֶּה מְסֻבִּים לְשֻׁלְחָן אֶחָד. הַצָּרְפַתִּי הָיָה גְלוּי־לֵב וּפִטְפֵּט כְּדַרְכּוֹ, וְהָאַנְגְּלִי כָּבַשׁ רוּחוֹ וְהָיָה מָתוּן כְּדַרְכּוֹ, וּשְׁנֵיהֶם שָׁתוּ יַחַד מִין מַשְׁקֶה מְקוֹמִי, שֶׁמְּחִירוֹ שִׁשָּׁה רֻבְּלִים הַבַּקְבּוּק וַאֲשֶׁר נַעֲשָׂה כַּנִּרְאֶה מִן הַמֹּהַל הֶחָדָשׁ שֶׁל עֲצֵי הַלִּבְנֶה שֶׁבִּמְסִבֵּי הַמָּקוֹם.

כְּשֶׁשָּׁמַע מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אוֹתָהּ הַשִּׂיחָה שֶׁבֵּין אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וּבֵין הָרִי בְּלָאוּנְט, אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ:

“הֲרֵי שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם סַקְרָנִים וּפַטְפְּטָנִים, אֲשֶׁר וַדַּאי עוֹד אֶפָּגֵשׁ עִמָּם בְּדֶרֶךְ מַסָּעִי. סָבוּר אֲנִי שֶׁעָלַי לִהְיוֹת זָהִיר וּלְהִתְרַחֵק מֵהֶם.”

הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית לֹא בָּאָה לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרָיִם. הִיא הָיְתָה יְשֵׁנָה בַּתָּא שֶׁלָה, וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא רָצָה לְעוֹרֵר אוֹתָהּ. וְכָךְ בָּא הָעֶרֶב וְהִיא לֹא עָלְתָה עַל מִכְסֵה הַ“קַּוְקַז.”

עִם דִּמְדּוּמֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁנִּמְשְׁכוּ עֵת אֲרֻכָּה, נִתְמַלֵּא הָאֲוִיר קְרִירוּת מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ, שֶׁהַנּוֹסְעִים נֶהֱנוּ מִמֶּנָּה הֲנָאָה רַבָּה לְאַחַר הַחֹם הַמַּחֲנִיק שֶׁשָּׂרַר בַּיּוֹם. בָּא הַלַּיְלָה וְהַשָּׁעָה נֶעֶשְׂתָה מְאֻחָרָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא זָזוּ רֻבָּם מִמְּקוֹמָם וְלֹא רָצוּ לָשׁוּב אֶל הָאוּלַמִּים אוֹ אֶל הַתָּאִים. הֵם הָיוּ סְרוּחִים עַל הַסַּפְסָלִים וְשָׁאֲפוּ בְּתַעֲנוּג אֶת מַשַּׁב הָרוּחַ שֶׁהוֹלִידָה הַתְּנוּעָה הַמְּהִירָה שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר. בְּעוֹנָה זוֹ וּבְמַעֲלַת רֹחַב זוֹ לֹא חָשְׁכוּ הַשָּׁמַיִם בֵּין הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר אֶלָּא מְעַט, וּסְפֶק־אוֹר זֶה הֵקֵל לַקַּבַּרְנִיט לְהַנְהִיג אֶת הַסְּפִינָה בֵּין הֲמוֹן הָאֳנִיּוֹת, שֶׁעָבְרוּ עַל פְּנֵי הַוּוֹלְגָה בֵּין בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם וּבֵין בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם.

וְאַף עַל־פִּי־כֵן, כֵּוָן שֶׁהַלְּבָנָה עָמְדָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בְּחִדּוּשָׁהּ, שָׂרַר מִשְּׁעַת אַחַת־עֶשְׂרֵה עַד שְׁתַּיִם כִּמְעַט לָיְלָה. רֹב הַנּוֹסְעִים שֶׁמְּקוֹמָם עַל פְּנֵי הַמִּכְסֶה כְּבַר יָשְׁנוּ אָז, וְהַדְּמָמָה לֹא הָשְׁבְּתָה אֶלָּא עַל־יְדֵי שְׁאוֹן כַּפּוֹת־הַמָּשׁוֹט שֶׁחָבְטוּ אֶת הַמַּיִם בְּהַפְסָקוֹת קְצוּבוֹת.

חֲרָדָה מְשֻׁנָּה לֹא הִנִּיחָה אֶת מִיכָאֵל סְטְְרוֹגוֹב לָתֵת שֵׁנָה לְעֵינָיו. הוּא הָיָה מִתְהַלֵּךְ אָנֶה וָאָנָה, אֲבָל רַק עַל הַמִּכְסֶה שֶׁבַּאֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה. וְאוּלָם פַּעַם אַחַת עָבַר בְּמִקְרֶה גַם אֶת בֵּית־הַמְּכוֹנוֹת וְנִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַמָּדוֹר הַמְיֻחָד לְנוֹסְעֵי הַמַּחְלָקָה הַשְּׁנִיָּה וְהַשְּׁלִישִׁית.

שָׁם הָיוּ הַכֹּל יְשֵׁנִים לֹא רַק עַל הַסַּפְסָלִים, אֶלָּא גַם עַל הַצְּרוֹרוֹת וְעַל חֲבִילוֹת הַסְּחוֹרוֹת, וַאֲפִלּוּ עַל קַרְשֵׁי רִצְפַּת הַמִּכְסֶה. רַק הַמַּלָּחִים הָעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר הָיוּ עֵרִים כָּאן. שְׁנֵי פַּנָּסִים, אֶחָד יָרֹק וְאֶחָד אָדֹם, שֶׁעָמְדוּ מִימִין הָאֳנִיָּה וּשְׂמֹאלָהּ, הֵטִילוּ בַּאֲלַכְסוֹן קַוֵּי־אוֹר בּוֹדְדִים עַל דָּפְנוֹת הָאֳנִיָּה.

מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִנְהֹג זְהִירוּת יְתֵרָה שֶׁלֹּא לִדְרֹךְ עַל הַיְשֵׁנִים הַסְּרוּחִים פֹּה וְשָׁם בְּלִי סֵדֶר. רֻבָּם הָיוּ מוּזִ’יקִים, הָרְגִילִים לִישׁוֹן עַל מִשְׁכָּב קָשֶׁה, וְהַלָּלוּ מָצְאוּ מְנוּחָה נְכוֹנָה גַם עַל קַרְשֵׁי הַמִּכְסֶה. וְאַף עַל פִּי כֵן, אוֹי וַאֲבוֹי לוֹ לְמִי שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר אוֹתָם בְּלֹא־עֵת בַּחֲבָטָה בְּמִנְעָלָיו.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִזְהַר אֵפוֹא שֶׁלֹּא לְהִתָּקֵל בְּאִישׁ. בַּהֲלִיכָתוֹ זוֹ אֶל קְצֵה הָאֳנִיָּה לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְהָפִיג אֶת הַשֵּׁנָה עַל יְדֵי טִיּוּל יוֹתֵר אָרֹךְ בְּמִקְצָת.

בָּא אֶל הַחֵלֶק הַקִּדְמִי שֶׁל הַמִּכְסֶה וּכְבָר אָמַר לַעֲלוֹת עַל הַמַּדְרֵגָה הַמּוֹלִיכָה אֶל גֶּשֶׁר הָאֳנִיָּה, וְהִנֵּה שָׁמַע קוֹלוֹת אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים בְּקִרְבָתוֹ. הוּא עָמַד תַּחְתָּיו. הַקּוֹלוֹת עָלוּ כַּנִּרְאֶה מִתּוֹךְ חֲבוּרַת הַנּוֹסְעִים, שֶׁיָּשְׁבוּ מְעֻטָּפִים בַּעֲטִיפוֹת וּבִשְׂמִיכוֹת, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהַבְחִין בָּהֶם מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה. וְאוּלָם פְּעָמִים עָלְתָה בְּיָדוֹ לִרְאוֹתָם מְעַט, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתּוֹךְ תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן שֶׁפָּלְטָה הָאֲרֻבָּה הִתְפָּרְצוּ לֶהָבוֹת אֲדַמְדַמּוֹת: אָז דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הָרְשָׁפִים פּוֹרְחִים וְעוֹבְרִים לְבֵין חֲבוּרַת הָאֲנָשִׁים כְּאַלְפֵי רְסִיסֵי מַתֶּכֶת הַמִּתְנוֹצְצִים לִבְרַק קַו אוֹר שֶׁנָּגַהּ עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב רָצָה לָלֶכֶת הָלְאָה, וְהִנֵּה עָלוּ בְּאָזְנָיו בְּבֵרוּר מִלִּים אֲחָדוֹת, שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן הַמְשֻׁנָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא כְּבָר שָׁמַע אוֹתָה בְּלֵיל אֶמֶשׁ עַל כִּכַּר הַיָּרִיד.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּקַף אוֹתוֹ חֵפֶץ עַל כָּרְחוֹ לְהַקְשִׁיב אֶל הַמְדֻבָּר. הוּא עָמַד בְּצֵל יַרְכְּתֵי הָאֳנִיָּה וְהָיָה סָמוּי מִן הָעַיִן, אֲבָל גַּם הוּא לֹא יָכֹל לִרְאוֹת אֶת הַנּוֹסְעִים הַמְשׂוֹחֲחִים. וּבְכֵן אָנוּס הָיָה לְהִסְתַּפֵּק אַךְ בְּמִשְׁמַע אָזְנַיִם בִּלבָד.

הַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלָּקְחוּ אָזְנָיו הָיוּ חַסְרוֹת־עֵרֶךְ – כָּל פְּנִים, בִּשְׁבִילוֹ הוּא, – אֲבָל עַל פִּיהֶן הִכִּיר בְּבֵרוּר אֶת קוֹל הָאִשָּׁה וְאֶת קוֹל הָאִישׁ, שֶׁכְּבָר שָׁמַע אוֹתָם בְּנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד. וּמִתּוֹךְ כָּךְ אִמֵּץ אֶת חוּשׁ הַשֵּׁמַע שֶׁלּוֹ וְהִקְשִׁיב רַב קָשֶׁב. נִרְאָה לוֹ, שֶׁאֵין זֶה מִן הַנִּמְנָע כְּלָל, כִּי אוֹתָם הַצּוֹעֲנִים, אֲשֶׁר קֶטַע מִשִּׂיחָתָם עָלָה בְּאָזְנָיו וַאֲשֶׁר גֹּרְשׁוּ הַיּוֹם מִן הָעִיר יַחַד עִם שְׁאָר בְּנֵי עַמָּם, נִמְצָאִים עַכְשָׁו עַל גַּבֵּי הַ“קַּוְקַז.”

וְאָכֵן יָפֶה עָשָׂה שֶׁעָמַד וְהִקְשִׁיב, כִּי הוּא שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּלָּשׁוֹן הַתַּתָּרִית:

“אוֹמְרִים, שֶׁאַחַד הָרָצִים יָצָא מִמּוֹסְקְבָה עַל מְנַת לָלֶכֶת לְאִירְקוּטְסְק!”

“כָּךְ שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, סַנְגַּר, אֲבָל רָץ זֶה יְאַחֵר לָבוֹא אוֹ שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְשָׁם כָּל עִקָּר!”

רְעָדָה עַבְרָה אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה נוֹגַעַת אֵלָיו בְּמֵישָׁרִין. הוּא הִתְאַמֵּץ לְהַבְחִין, אִם הָאִישׁ וְהָאִשָׁה הַמְשׂוֹחֲחִים הֵם אוֹתָן הַבְּרִיּוֹת שֶׁהוּא שִׁעֵר, אֲבָל מֵחֲמַת הַחֲשֵׁכָה הָרַבָּה לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַכִּיר דָּבָר.

מִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים חָזַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל אֲחוֹרֵי הַמִּכְסֶה, בְּלִי שֶׁרָאָהוּ אִישׁ, וְהוּא יָשַׁב מִן הַצַּד וְתָמַךְ אֵת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא יָשֵׁן.

אֲבָל הוּא לֹא יָשֵׁן וְגַם לֹא רָצָה לִישׁוֹן. הוּא הָיָה מְהַרְהֵר בִּדְאָגָה רַבָּה בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנָיו וּשְׁאֵלָה נִקְּרָה בְּמֹחוֹ.

“מִי הוּא זֶה הָיּוֹדֵעַ אֶת דְּבַר יְצִיאָתִי וּלְמִי עִנְיָן וָחַפֵץ לָדַעַת זֹאת?”

פֶּרֶק שְׁמִינִי: הַמַּסָּע עַל פְּנֵי הַקָּמַא    🔗

מָחָר, בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר לְיוּלִי, בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר בָּאָה “קַוְקַז” אֶל הַנָּמֵל שֶׁל קָזַן, הָרָחוֹק שֶׁבַע וֶרְסְטָאוֹת מִן הָעִיר.

קָזַן יוֹשֶׁבֶת בִּמְקוֹם הִתְמַזְּגוּת הַוּוֹלְגָה עִם הַנַּחַל קָזַנְקָה. עִיר זוֹ הֲרֵיהִי בִּירַת הַפֶּלֶךְ; הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת מְקוֹם מוֹשַּׁב הַהֶגְמוֹן שֶׁל הַדָּת הַיְּוָנִית, אַף יֵשׁ לָהּ בֵּית מִדְרָשׁ עֶלְיוֹן לְמַדָּעִים. יוֹשְׁבֶיהָ שֶׁל עִיר־פֶּלֶךְ זוֹ מְעֹרָבִים הֵם, וְאַתָּה מוֹצֵא בָּהּ צֵ’רֵמִיסִים, מוֹרְדְּוִינִים, צ’וּוָשִׁים, ווֹלְסָקִים, וִיגוּלִיצִ’ים וְתַתָּרִים. הַנְּקוּבִים אַחֲרוֹנָה שָׁמְרוּ אֶת טִיבָם הָאַסִיָּטִי בְּמִדָּה יְתֵרָה.

אַף עַל פִּי שֶׁהָעִיר הָיְתָה רְחוֹקָה לְמַדַּי מִן הַנָּמֵל, בְּכָל זֹאת נִתְקַהֵל עַל הַשָּׂפָה הֲמוֹן־עָם רָב. הַנֶּאֱסָפִים בָּאוּ לִשְׁמֹעַ חֲדָשׁוֹת. שַׂר הַפֶּלֶךְ שֶׁל חֶבֶל זֶה הוֹצִיא פְּקֻדָּה כַּדּוֹמֶה לְזוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד. בְּתוֹךְ הַקָּהָל נִרְאוּ תַּתָּרִים לְבוּשִׁים קַפְטָנִים קִצְרֵי שַׁרְוֻלִּים וַחֲבוּשִׁים מִגְבָּעוֹת מְחֻדָּדוֹת בַעֲלוֹת שׁוּלַיִם רְחָבִים. אֲחֵרִים הָיוּ עֲטוּפִים מְעִילִים אֲרֻכִּים וְעַל רָאשֵׁיהֶם כִּפּוֹת קְטַנּוֹת כַּכִּפּוֹת שֶׁל יְהוּדֵי פּוֹלַנְיָה. נָשִׁים, שֶׁחָזָן הָיָה מְקֻשָּׁט בְּתַכְשִׁיטִים נוֹצְצִים וְרֹאשָׁן מְעֻטָּר בְּצִיץ שֶׁהִתְנַשֵּׂא בְּצוּרַת חֲצִי־יָרֵחַ, עָמְדוּ חֲבוּרוֹת וְשׂוֹחֵחוּ.

בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן הַזֶּה הִתְהַלְּכוּ פְּקִידֵי הַמִּשְׁטָרָה וְקוֹזָקִים אֲחָדִים שֵׁכִּידוֹנָם בְּיָדָם וְהִשְׁגִּיחוּ עַל הַסֵּדֶר וּפִנּוּ מָקוֹם לַנּוֹסְעִים, בֵּין לְאֵלֶּה שֶׁיָּרְדוּ מֵעַל הַ“קַּוְקַז” וּבֵין לְאֵלֶּה שֶׁעָלוּ עָלֶיהָ, אֶלָּא שֶׁאֵלֶּה וָאֵלֶּה נִתְבַּקְּרוּ וְנִבְדְּקוּ עַל יָדָם בְּדִיקָה מְעֻלָּה. הַנּוֹסְעִים הַלָּלוּ הָיוּ מִקְצָתָם בְּנֵי אַסְיָה, שֶׁפָּגְעָה בָּם גְּזֵרַת הַגֵּרוּשׁ, וּמִקְצָתָם מוּזִ’יקִים שֶׁנִּתְעַכְּבוּ בְּקָזַן.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִתְבּוֹנֵן בְּשִׁיוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר אֶל הַיְצִיאָה וְהַכְּנִיסָה הַזֹּאת, שֶׁאָדָם רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּכָל תַּחֲנָה שֶׁל אֳנִיַּת־קִיטוֹר. “קַוְקַז” הָיְתָה צְרִיכָה לִשְׁהוֹת בַּנָּמֵל שֶׁל קָזַן שָׁעָה תְּמִימָה עַל מְנָת לְמַלְּאוֹת אֶת אוֹצַר הַדֶּלֶק שֶׁלָּהּ. לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשָׁעָה זוֹ וְלַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה – לֹא הֶעֱלָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֲפִילוּ עַל דַּעְתּוֹ. הוּא לֹא הָיָה רוֹצֶה בְּשׁוּם פָּנִים לְהַשְׁאִיר יְחִידָה עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה אֶת הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית, אֲשֶׁר עַד עַכְשָׁו טֶרֶם חָזְרָה וְעָלְתָה עַל הַמִּכְסֶה.

שְׁנֵי הַסּוֹפְרִים קָמוּ בְּהַשְׁכָּמָה, כְּמוֹ שֶׁנָּאֶה וְיָאֶה לְכָל צַיָּד זָרִיז. הֵם עָלוּ עַל הַשָּׂפָה וְהִתְעָרְבוּ בֵּין הֶהָמוֹן, אִישׁ לְעֶבְרוֹ. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם וְרָאָה מִצַּד זֶה אֶת הָרִי בְּלָאוּנְט, שֶׁהֶחֳזִיק אֶת פִּנְקָסוֹ בְּיָדוֹ וְצִיֵּר בְּעִפָּרוֹן אֵיזוֹ טִפּוּסִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם אוֹ רָשַׁם בַּחֲטִיפָה קִטְעֵי דְבָרִים וְהֶעָרוֹת, וּמִצַּד זֶה אֶת אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה שֶׁהִסְתַּפֵּק בְּדִבּוּר־פֶּה בִּלְבָד, לְפִי שֶׁהָיָה סוֹמֵךְ עַל כֹּחַ זִכְרוֹנוֹ הַקּוֹלֵט אֶת הַכֹּל וְאֵינוֹ מְאַבֵּד כְּלוּם.

לִכָל אֹרֶךְ הַגְּבוּל הַמִּזְרָחִי שֶׁל אֶרֶץ רוּסְיָה הִתְפַּשְּׁטָה הַשְּׁמוּעָה, כִּי הַמְּרִידָה וְהַפְּלִישָׁה גָּבְרוּ בְּמִדָּה יְתֵרָה. הַתַּחְבּוּרָה שֶׁבֵּין סִבִּירְיָה וּבֵין הַמַּמְלָכָה נֶעֶשְׂתָה קָשָׁה עַד מְאֹד. הַדָּבָר הַזֶּה נוֹדַע לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, בְּלִי אֲשֶׁר עָזַב אֶת “קַוְקַז”, מִפִּי הַנּוֹסְעִים הַחֲדָשִׁים.

הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ הֶחֱרִידוּהוּ בְּיוֹתֵר וְעוֹרְרוּ בְּקִרְבּוֹ חֵפֶץ אַדִּיר לְמַהֵר וְלַעֲבֹר אֶת הָרֵי אוּרַל, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁפֹּט בְּעַצְמוֹ עַד כַּמָּה חֲמוּרִים הַמְּאֹרָעוֹת וּכְדֵי שֶּׁיוּכַל לְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת לַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל שָׂטָן וּמִכְשׁוֹל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּמְעַט שֶׁמּוּכָן הָיָה לִפְנוֹת אֶל אֶחָד מִבְּנֵי קָזַן וּלְשָׁאֳלוֹ פְּרָטֵי דְבָרִים, וְהִנֵּה הֻסְּחָה דַעְתּוֹ לְעִנְיָן אַחֵר.

בֵּין הַנּוֹסְעִים שֶׁעָזְבוּ אֶת “קַוְקַז” הִכִּיר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת חֲבוּרַת הַצּוֹעֲנִים, שֶׁעֲדַיִן הִתְגּוֹרְרָה אֶתְמוֹל עַל אַדְמַת הַיָּרִיד שֶׁל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד. עַל מִכְסֵה אֳנִיָּת הַקִּיטוֹר עָמַד הַצּוֹעֲנִי הַזָּקֵן וְהָאִשָּׁה, שֶׁנָּתְנָה אוֹתוֹ לִמְרַגֵּל. עִמָּם יַחַד, וּבְלִי סָפֵק בְּהַנְהָגָתָם, נִמְצְאוּ כְּעֶשְׂרִים זַמָּרוֹת וְרַקְדָּנִיּוֹת מִבְּנוֹת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה עַד בְּנוֹת עֶשְׂרִים, שֶׁהָיוּ עֲטוּפוֹת עֲטִיפוֹת בָּלוֹת, שֶׁלֹּא כִּסּוּ כָּל צָרְכָּן אֶת שִׂמְלוֹתֵיהֶן הָרְקוּמוֹת זְהַב־שָׁוְא.

הָרְקָמוֹת הַנּוֹצְצוֹת הַלָּלוּ, שֶׁנָּגַהּ עֲלֵיהֶן אוֹר קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת, הִזְכִּירוּ לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת הַמַּרְאֶה הַמְיֻחָד בְּמִינוֹ שֶׁרָאָה בְּלֵיל אֶמֶשׁ. הַתַּכְשִׁיטִים הַלָּלוּ שֶׁל הַצּוֹעֲנִים הֵם שֶׁהִתְנוֹצְצוּ בַּחֲשֵׁכָה בְּשָׁעָה שֶׁאֲרֻבַּת־הֶעָשָׁן שֶׁל אֳנִיַּת הַקִּיטוֹר הִפְלִיטָה לֶהָבוֹת.

“בָּרוּר הַדָּבָר”, אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ, “שֶׁחֲבוּרַת הַצּוֹעֲנִים הַזֹּאת יָשְׁבָה כָּל הַיּוֹם מִתַּחַת לְמִכְסֵה הָאֳנִיָּה וּבַלַּיְלָה הִתְחַבְּאָה מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר הַקִּדְמִי. כְּלוּם הִשְׁתַּמְּטוּ הַצּוֹעֲנִים הַלָּלוּ בְּכַוָּנָה מִלְּהֶרָאוֹת לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת? אֲבָל הֲרֵי דָבָר זֶה אֵינוֹ מִמִּדָּתָם וּמִמִּנְהָגָם!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שׁוּב לֹא הָיָה מְפַקְפֵּק כְּלָל, שֶׁאוֹתָם הַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים אֵלָיו נְגִיעָה יְשָׁרָה, לֹא יָצְאוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ הַחֲבוּרָה הַשְּׁחוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אוֹר הַלַּהָבוֹת הִבְהִיק אֶת בְּרַק הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁלָּהּ, וְנֶאֶמְרוּ עַל־יְדֵי הַצּוֹעֲנִי הַזָּקֵן וְהָאִשָּׁה, שֶׁאוֹתוֹ הַצּוֹעֲנִי קָרָא לָהּ בַּשֵׁם הַמּוֹנְגוֹלִי סַנְגַּר.

שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ הִתְקָרֵב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל מְקוֹם־הַיְצִיאָה שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁחֲבוּרַת הַצּוֹעֲנִים עָזְבָה אֶת הָאֳנִיָּה לִבְלִי שׁוּב.

שָׁם עָמַד הַצּוֹעֲנִי הַזָּקֵן עֲמִידָה צְנוּעָה שֶׁהָיָה בָּהּ מִשֶׁל הַכְנָעָה גְדוֹלָה וְשֶׁלֹּא הִתְאִימָה כָּל עִקָּר לְמִדַּת הַחֻצְפָּה הַמְּצוּיָה אֵצֶל בְּנֵי עַמּוֹ. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁיּוֹתֵר מִשֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהַפְנוֹת אֵלָיו אֶת עֵינֵי הַבְּרִיּוֹת הֲרֵיהוּ מִשְׁתַּדֵל לְהִשְׁתַּמֵּט מִפְּנֵיהֶן. מִגְבַּעְתּוֹ הָעֲלוּבָה, שֶׁנִּצְרְבָה עַל יְדֵי קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעַל פְּנֵי כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ, הָיְתָה כֻּלָּהּ שְׁמוּטָה עַל פָּנָיו הַמְקֻמָּטִים. גַּבּוֹ הַכָּפוּף בָּלַט מִתַּחַת לִמְעִילוֹ הַבָּלוּי, שֶׁהוּא הִתְעַטֵּף בּוֹ יָפֶה לַמְרוֹת חֹם הַיּוֹם. בְּשֶׁל עֲטִיפָה מְדֻלְדָּלָה זוֹ, שֶׁהָיָה תָּחוּב בָּהּ, קָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין מַה תַּבְנִית גּוּפוֹ וְקוֹמָתוֹ.

עַל־יָדוֹ עָמְדָה הַצּוֹעֲנִית סַנְגֵּר, אִשָּׁה כְּבַת שְׁלֹשִׁים, שְׁחֻמָּה, גְּבוֹהָה, יִשְׁרַת קוֹמָה, יְפַת עֵינַיִם וּבַעֲלַת שְׂעָרוֹת, שֶׁעֵינָן כְּעֵין הַזָּהָב. הִיא עָמְדָה עֲמִידָה נָאָה וִיהִירָה.

כַּמָּה מִן הָרַקְדָּנִיּוֹת הַצְּעִירוֹת הָיוּ נָאוֹת בְּיוֹתֵר וְשִׁוּוּ לְעֵינֵי הָרוֹאִים אֵת כָּל הַסִּמָּנִים הַמְּצוּיִים בַּטִּפּוּס שֶׁל גֶּזַע מוֹצָאָן. הַצּוֹעֲנִיּוֹת רֻבָּן יָפוֹת הֵן, וְכַמָּה מֵרַבֵּי הָעָם הָרוּסִי, שֶׁאֵינָם נוֹפְלִים לְזָרוּת וְתַהְפּוּכוֹת מִן הָאַנְגְּלִים, לָקְחוּ לָהֶם נָשִׁים צוֹעֲנִיּוֹת.

אַחַת מֵהֶן שָׁרָה בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ שִׁירָה בַּעֲלַת נְעִימָה מוּזָרָה, שֶׁהַחֲרוּזִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלָּהּ נִתָּנִים לְהִתַּרְגֵּם כָכָה:

עַל צַוָּארִי הַחוּם טוּר אַלְמֻגִּים

וּמַחַט פָּז בְּשַׂעֲרוֹתַי!

לְבַקֵּשׁ אֹשֶׁר לִי וְתַעֲנוּגִים

אָנוּד אֶל אֶרֶץ…

הַנָּעֲרָה הָעַלִּיזָה וַדַּאי הוֹסִיפָה לָשִׁיר אֶת שִׁירָתָהּ, אֲבָל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שׁוּב לֹא שָׁמַע אוֹתָהּ.

דּוֹמֶה הָיָה, כִּי הַצּוֹעֲנִית סַנְגַּר נָעֲצָה בּוֹ אֶת עֵינֶיהָ וְהִסְתַּכְּלָה בּוֹ יָפֶה, כְּאִלּוּ רָצְתָה לִטְבֹּעַ בְּזִכְרוֹנָהּ אֶת רִשְׁמֵי פָּנָיו טְבִיעָה שֶׁאֵינָהּ נִמְחֵית.

מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים עָזְבָה סַנְגַּר אֶת “קַוְקַז” בָּאַחֲרוֹנָה לְאַחַר שֶׁהַזָּקֵן וְהַלְּהָקָה שֶׁלּוֹ כְּבָר עָמְדוּ עַל הַשָּׂפָה.

“כַּמָּה חֲצוּפָה הִיא צוֹעֲנִית זוֹ!” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל נַפְשׁוֹ. “כְּלוּם הִכִּירַתְנִי, שֶׁאֲנִי הָאִישׁ, שֶׁהִיא קָרְאָה לוֹ בְּשֵׁם “מְרַגֵּל” בְּנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד? הַצּוֹעֲנִיּוֹת הָאֲרוּרוֹת הַלָּלוּ עֵינֵי חֲתוּלִים לָהֶן! הֵן רוֹאוֹת יָפֶה בַּחֲשֵׁכָה, וְאֶפְשָׁר שֶׁזּוֹ יוֹדַעַת…”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כְּבָר אָמַר לָלֶכֶת אַחֲרֵי סַנְגַּר וַחֲבוּרָתָהּ, אֶלָּא שֶׁמָּשַׁל בְּרוּחוֹ.

“לֹא”, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ, “אַל אֶעֱשֶׂה מַעֲשֵׂה שְׁטוּת! אִם אֲצַוֶּה לֶאֱסֹר אֶת הַמְנַחֵשׁ הַזָּקֵן הַזֶּה וְאֶת הַלְּהָקָה שֶׁלּוֹ, סַכָּנָה הִיא שֶׁתִּתְגַּלֶּה הַתַּעֲלוּמָה שֶׁלִּי. הַלָּלוּ יָרְדוּ מֵעַַל הָאֳנִיָּה וְעַד שֶׁיַּעַבְרוּ אֶת הַגְּבוּל, כְּבַר אֵהְיֶה רָחוֹק מֵעֵבֶר לְהָרֵי אוּרַל. אַמְנָם יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיְּכוֹלִים הֵם לֶאֱחֹז אֶת דַּרְכָּם מִקָּזַן אֶל אִישִׁים, וְאוּלָם דֶּרֶךְ זוֹ אֵינָהּ נוֹחָה כָּל עִקָּר, וְ”טַרַנְטַס" הָרָתוּם אֶל סוּסִים סִבִּירִיִּים טוֹבִים לְעוֹלָם יַקְדִּים עֲגָלָה צּוֹעֲנִית! וּבְכֵן אֵפוֹא הַשְׁקֵט וֶהְיֵה מָתוּן, יִדִידִי קַרְפָּנוֹב!"

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַצּוֹעֲנִי הַזָּקֵן וְסַנְגֵּר כְּבַר נִתְעַלְּמוּ בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן.

אִם קָזַן רְאוּיָה הִיא בֶּאֱמֶת לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם “שַׁעַר אַסְיָה”, אִם עִיר זוֹ נֶחְשֶׁבֶת לְמֶרְכַּז הַמִּסְחָר שֶׁל סִבִּירְיָה וּבוּכָרָה, הֲרֵי סִבַּת הַדָּבָר הִיא שֶׁכָּאן מִתְלַכְּדוֹת שְׁתֵּי דְרָכִים הַמּוֹלִיכוֹת מֵעֵבֶר לְהָרֵי אוּרַל. וְאוּלָם יָפֶה עָשָׂה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁבָּחַר לוֹ אֶת הַנְּתִיבָה הַהוֹלֶכֶת דֶּרֶךְ פֶּרְם, יֶקָטֵירִינְבּוּרְג וּטְיוּמֶן. נְתִיבָה זוֹ הֲרֵיהִי דֶרֶךְ־הַדֹּאַר הַגְּדוֹלָה, וְיֵשׁ בָּהּ תַּחֲנוֹת סוּסִים מְתֻקָּנוֹת, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה שׁוֹקֶדֶת עֲלֵיהֶן, וְהִיא נִמְשֶׁכֶת מֵאִישִׁים עַד אִירְקוּטְסְק.

אָמְנָם יֵשׁ מְסִלָּה שְׁנִיָה – זוֹ שֶׁהִזְכִּירָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב זֶה עַתָּה, – הַמּוֹנַעַת אֶת מַסַּע־הָעֲקִיפִין הַקָּצָר דֶּרֶךְ פֶּרְם וְהַמְקַשֶּׁרֶת גַם הִיא אֵת קָזַן עִם אִישִׁים דֵּרֶךְ יֵלַבּוּגֶא, מֶנְצֵלִינְסְק, בִּירְסְק וּזְלָטוֹאוּסְט, שֵׁשָּׁם הִיא עוֹזֶבֶת אֶת אֵרוֹפָּה, וְדֶרֶךְ צֵ’לַבִּינְסְק, חַדְרִינְסְק וְקוּרְגַן. אֶפְשָׁר שֶׁמְּסִלָּה זוֹ קְצָרָה הִיא מִן הָאַחֶרֶת, אֲבָל כִּנֶגֶד מַעֲלָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ מִגְרָעוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי הִיא חֲסֵרָה בָּתֵּי־דֹאַר, הִיא מְקֻלְקָלָה בְּיוֹתֵר, וּכְמוֹ כֵן מֻעָטִים בָּהּ הַכְּפָרִים. וּלְפִיכָךְ יָפֶה עָשָׂה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁבָּחַר בַּמְּסִלָּה הָרִאשׁוֹנָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא כֵּוָן שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי שֶׁהַצּוֹעֲנִים הַלָּלוּ יֵלְכוּ בַּמְּסִלָּה הַשְּׁנִיָּה, מִקָּזַן לְאִישִׁים, חֲזָקָה הִיא שֶׁיַּקְדִּים אוֹתָם.

מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן אֲשֶׁר עַל הַמִּכְסֶה הַקָּדוּם שֶׁל “קַוְקַז” – אוֹת לַנּוֹסְעִים הַחֲדָשִׁים לַעֲלוֹת עַל הָאֳנִיָּה וְלַנּוֹסְעִים הַיְשַָׁנִים לַחֲזֹר אֵלֶיהָ. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שֶׁבַע בַּבֹּקֶר. טְעִינַת חָמְרֵי הַדֶּלֶק נִגְמְרָה. קִירוֹת הַדּוּדִים הָיוּ מְרַטְטִים מִלַּחַץ הַקִּיטוֹר. הָאֳנִיָּה הָיְתָה מוּכָנָה לְהַפְלִיג לְדַרְכָּה.

הַנּוֹסְעִים, שֶׁהָלְכוּ מִקָּזַן לְפֶרְם, כְּפָר תָּפְסוּ אֶת מְקוֹמוֹתֵיהֶם עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִבְחִין מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, כִּי מִשְּׁנֵי הַכַּתָּבִים חָזַר אֶל אֳנִיַּת הַקִּיטוֹר רַק הָאֶחָד, הוּא הָרִי בְּלָאוּנְט.

וְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה הֵיכָן הוּא? כְּלוּם אֵחַר מִמּוֹעֵד הַהַפְלָגָה?

אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהִתִּירוּ אֶת הַחֲבָלִים בָּא אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה כְּשֶׁהוּא רָץ בְּחִפָּזוֹן. הָאֳנִיָּה כְּבָר נִרְתְּעָה מַשֶּׁהוּ מִן הַנָּמֵל וְגַם גֶּשֶׁר־הַמַּעֲבָר כְּבָר נֻטַל וְהוּשָׁב אֶל הַשָּׂפָה, אֲבָל אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה לֹא נִתְבַּלְבֵּל כָּל עִקָּר, אֶלָּא עָמַד וְקָפַץ קְפִיצָה בִּזְרִיזוּת שֶׁל מוּקְיוֹן וְנָפַל עַל הַמִּכְסֶה שֶׁל “קַוְקַז”, כִּמְעַט בִּזְרוֹעוֹת חֲבֵרוֹ לָאֻמָּנוּת.

“כְּבָר סָבוּר הָיִיתִי שֶׁ”קַּוְקַז" תַּפְלִיג לְדַרְכָּהּ בִּלְעָדֶיךָ," אָמַר אֵלָיו חֲבֵרוֹ זֶה בְּפָנִים שֶׁמַּרְאֵיהֶם הָיָה לֹא חָמִים וְלֹא קָרִיר.

“הֲבֵל הֲבָלִים!” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “מֻבְטָחְנִי שֶׁהָיִיתִי מַשִּׂיג אוֹתְךָ, וְאִלּוּ גַם הֻצְרַכְתִּי לְשֵׁם כָּךְ לִשְׂכֹּר עַל חֶשְׁבּוֹן הַקּוּזִינָה שֶׁלִּי אֳנִיָּה מְיֻחָדָה, אוֹ לִנְסֹעַ אַחֲרֶיךָ בְּמֶרְכֶּבֶת דֹּאַר בִּמְחִיר עֶשְׂרִים קָפֵּיקוֹת הַוֶּרְסְטָּה לְסוּס. וְכִי מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? הֲרֵי מִתַּחֲנַת־הָאֳנִיּוֹת עַד לְבֵית הַטֵּלֶגְרָף מַהֲלָךְ רַב הוּא!”

“כְּלוּם הָלַכְתָּ אֶל הַטֵּלֶגְרָף?” שָׁאַל הָרִי בְּלָאוּנְט וְשִׂפְתוֹתָיו הִתְכַּוְּצוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

“אָמְנָם כֵּן, הָלַכְתִּי!” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה מִתּוֹךְ הַחִיּוּךְ הַנָּעִים בְּיוֹתֵר שֶׁהָיָה שָׁמוּר בְּאוֹצָרוֹ.

“וַעֲדַיִן כְּתִקְנוֹ הוּא עַד קוֹלִיבַן?”

“אֵינִי יוֹדֵעַ, אֲבָל אֲנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ כְּתִקְנוֹ מִקָּזַן עַד לְפָרִיס!”

“וּבְכֵן הֲרִיצוֹתָ מִבְרָק… אֶל הַדּוֹדָנִית שֶׁלְּךָ?…”

“בְּהִתְלַהֲבוּת!”

“וּבְכֵן שָׁמַעְתָּ?…”

“כַּתַּר לִי זְעֵיר, אַבָּא שֶׁלִּי, כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִים הָרוּסִים,” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “הֲרֵינִי מִן הַיְלָדִים הַטּוֹבִים וְלֹא אַעְלִים מִמְּךָ דָבָר. וּבְכֵן דַּע, שֶׁהַתַּתָּרִים, וּבְרֹאשָׁם פֵיאוֹפַר חַאן, עָבְרוּ אֶת סֵמִיפָּלָטִינְסְק וְהִנָּם הוֹלְכִים לְאֹרֶךְ זֶרֶם הָאִירְטִישׁ. הִשְׁתַּמֵּשׁ אֵפוֹא בִּידִיעָה זוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ!”

אֵיךְ? חֲדָשָׁה חֲשׁוּבָה כָּל כָּךְ, וְהָרִי בְּלָאוּנְט טֶרֶם יָדַע אוֹתָהּ, תַּחַת אֲשֶׁר צָרֵהוּ, אֲשֶׁר וַדַּאי שָׁמַע אוֹתָהּ מִפִּי אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי קָזַן, כְּבָר הִזְדָּרֵז וְהֵרִיץ אוֹתָהּ לְפָרִיס! הָעִתּוֹן הָאַנְגְּלִי פִּגֵּר אֵפוֹא!

וְהָרִי בְּלָאוּנְט הֶעָלוּב שִׁלֵּב אֶת יָדָיו עַל גַּבּוֹ וְהָלַךְ וְיָשַׁב בַּאֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה בְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.

בַּשָָּׁעָה הָעֲשִׂירִית בַּבֹּקֶר יָצְאָה הַנַּעֲרָה הַלַּפְלַנְדִּית מִן הַתָּא שֶׁלָּהּ וְעָלְתָה עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָלַךְ לִקְרָאתָהּ וְהוֹשִׁיט לָהּ אֶת יָדוֹ.

“הַבִּיטִי וּרְאִי, אֲחוֹתִי”, אָמַר אֵלֶיהָ לְאַחַר שֶׁהוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל קִדְמַת הָאֳנִיָּה.

וְאָמְנָם רָאוּי הָיָה מַרְאֵה הַמָּקוֹם שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בּוֹ יָפֶה.

“קַוְקַז” הִגִּיעָה בְּאוֹתָה שָׁעָה לִמְקוֹם הִתְמַזְּגוּת הַוּוֹלְגָה עִם הַקָּמָא. כָּאן עָזְבָה אֶת הַנָּהָר הַגָּדוֹל, לְאַחַר שֶׁעָבְרָה בּוֹ בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת, וְשָׂמָה פָּנֶיהָ אֶל הַנָּהָר, שֶׁאֵינוֹ מִן הַחֲשׁוּבִים, בִּשְׁבִיל לָשׁוּט בּוֹ בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וֶרְסְטָאוֹת (490 קִילוֹמֶטְרִים). בְּמָקוֹם זֶה נִתְעָרְבוּ מֵימֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַזְּרָמִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר גּוֹנֵיהֶם הָיוּ שׁוֹנִים קְצָת, וְהַקָּמָא הַקְּטַנָּה וְהַצְּלוּלָה פָּעֲלָה לְגַבֵּי הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית אוֹתָהּ הַפְּעֻלָּה הַטּוֹבָה שֶׁפָּעֲלָה הָאוֹקָה סָמוּךְ לְנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד לְגַבֵֹּי הַשָּׂפָה הַיְמָנִית, כִּי הִשְׁבִּיחָה וְרִפְּאָה אֶת הַמָּיִם.

הַקָּמָא הִשְׁתַּפְּכָה אֶל הַוּוֹלְגָה מִתּוֹךְ זֶרֶם רָחָב וּמַרְאֵה גְדוֹתֶיהָ הַמְכֻסּוֹת יְעָרִים הָיָה נֶחְמָד. כַּמָּה מִפְרָשִׂים לְבָנִים הִתְנוֹסְסוּ עַל פְּנֵי מֵימֶיהָ הַצְּלוּלִים, שֶׁהָיוּ מְצֻפִּים זְהַב קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ. הַגְּבָעוֹת הָעֲדוּיוֹת בַּעֲצֵי לִבְנִים וְאַלְמוֹנִים וּפְעָמִים גַּם בְּאַלּוֹנִים גְּדוֹלִים חָסְמוּ אֶת הָאֹפֶק בְּשׁוּרָה נָאָה, אֲשֶׁר לְאוֹר הַצָּהֳרַיִם הַמַּבְהִיק יֵשׁ שֶׁהִתְמַזְּגָה עִם תְּכֵלֶת מַעֲמַקֵּי הַשָּׁמָיִם.

וְאוּלָם דּוֹמֶה הָיָה שֶׁהַדְרֵי הַטֶבַע הָאֵלֶּה אֵין בְּכֹחָם לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתָּהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית מִן הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבְּלִבָּה, וַאֲפִלּוּ רַק לְרֶגַע אֶחָד. הִיא לֹא רָאֲתָה לְפָנֶיהָ אֶלָּא דָבָר אֶחָד, הֲלֹא הוּא הַמַּטָּרָה שֶׁעָלֶיהָ לְהַשִּׂיגָהּ, וְהַקָּמָא לֹא הָיְתָה בְּעֵינֶיהָ אֶלָּא דֶרֶךְ יוֹתֵר קַלָּה לְהַגִּיעַ אֶל מַטְּרָתָהּ זוֹ. עֵינֶיהָ נוֹצְצוּ הִבְהִיקוּ מִדֵּי הִסְתַּכְּלָהּ כְּלַפֵּי הַמַּעֲרָב, כְּאִילוּ בִּקְּשָׁה לנְקֹב בְּמֶבָּטָהּ אֶת הָאֹפֶק הָרָחוֹק הַהוּא.

נַדְיָה לֹא הֵזִיזָה אֶת יָדָהּ מִתּוֹךְ יָדוֹ שֶל בֶּן־לִוְיָתָהּ וְהִיא פָּנְתָה אֵלָיו וְשָׁאֲלָה:

“כַּמָּה רְחוֹקִים אָנוּ מִמּוֹסְקְבָה?”

“תְּשַׁע מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת!” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“תְּשַׁע מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת!” מִלְמְלָה הַנַּעֲרָה.

הִגִּיעָה שְׁעַת סְעֻדַּת שַׁחֲרִית, שֶׁהִכְרִיזוּ עָלֶיהָ צִלְצְלֵי הַפַּעֲמוֹן.

נַדְיָה הָלְכָה אַחֲרֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל אוּלָם־הָאֹכֶל אֲשֶׁר בָּאֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר. הִיא לֹא רָצְתָה לִנְגֹּעַ בַּפַּרְפְּרָאוֹת שֶׁהֹעֲלוּ עַל הַשֻּׁלְחָן, כְּגוֹן בֵּיצֵי־דָגִים, דָּגִים מְלוּחִים חֲתוּכִים לִנְתָחִים קְטַנִּים, יַיִן שָׂרוּף מְתֻבָּל בְּכַמּוֹן, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים לְגָרוֹת אֶת הַתֵּאָבוֹן, כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּכָל אַרְצוֹת הַצָּפוֹן, בֵּין בְּרוּסְיָה וּבֵין בִּשְׁוֶדְיָה וּבְנוֹרְוֶגְיָה. נַדְיָה הִמְעִיטָה בַּאֲכִילָה, אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה נַעֲרָה עֲנִיָּה, שֶׁאֶמְצָעֵי כַּסְפָּהּ הָיוּ מְצֻמְצָמִים בְּיוֹתֵר. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב רָאָה אֵפוֹא צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לְהִסְתַּפֵּק גַּם הוּא בְּאוֹתָם הַמַּאֲכָלִים שֶׁהִסְתַּפְּקָה בָּהֶם בַּת־לִוְיָתוֹ, כְּגוֹן מְעַט “קוּלֶבְּיַקָּה”, שֶׁהִיא מִין פַּשְׁטִידָה מְמֻלָּאָה בְּחֶלְמוֹן בֵּיצִים, אֹרֶז וּבָשָׂר מְרֻסָּק, כְּרוּב אָדֹם מְמֻלָּא בְּבֵיצֵי־דָגִים וְתֵה לְשֵׁם מַשְׁקֶה.

סְעֻדָּה זוֹ הָיְתָה לֹא אֲרֻכָּה וְלֹא יְקָרָה. וְכַעֲבֹר עֶשְׂרִים רֶגַע כְּבַר חָזְרוּ וְעָלוּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה אֶל סִפּוּנָהּ שֶׁל “קַוְקַז”.

הֵם יָשְׁבוּ בְּיַרְכְּתֵי הָאֳנִיָּה, וּבְלִי שׁוּם הַקְדָּמוֹת הִתְחִילָה נַדְיָה לְדַבֵּר אֶת דְּבָרֶיהָ, אֶלָּא שֶׁהִשְׁפִּילָה קוֹלָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע אֵלֶּא לְאָזְנָיו בִּלְבָד.

“אָחִי”, פָּתְחָה וְאָמְרָה, “הֲרֵינִי בִּתּוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁנָּדוֹן לְגָלוּת. שְׁמִי נַדְיָה פֵידוֹר. אִמִּי מֵתָה עָלַי לִפְנֵי כְּחֹדֶשׁ יָמִים בְּרִיגָה וְהִנְנִי הוֹלֶכֶת אֶל אִירְקוּטְסְק עַל מְנַת לְהִלָּווֹת אֶל אָבִי וּלְחַלֵּק עִמּוֹ אֶת גָּלוּתוֹ”.

“גַּם אֲנִי הוֹלֵךְ לְאִירְקוּטְסְק”, עָנָה וְאָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “וּכְחֶסֶד מִן הַשָּׁמַיִם יֵחָשֵׁב בְּעֵינַי הַדָּבָר לְהַמְצִיא אֶת נַדְיָה פֵידוֹר בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה בִּזְרוֹעוֹת אָבִיהָ”.

“הֲרֵינִי מוֹדָה לְךָ, אָחִי!” הֵשִׁיבָה נַדְיָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הוֹסִיף וְאָמַר, שֶׁהוּא קִבֵּל “פְּדְרוֹזְ’נָיָה” מְיֻחָדָה לְשֵׁם נְסִיעָה לְסִבִּירְיָה, וְכִי מִצַּד פְּקִידֵי הָרָשׁוּת הָרוּסִית לֹא יַעֲמֹד שׁוּם מַעֲצוֹר בְּדַרְכּוֹ.

נַדְיָה לֹא שְׁאֵלַתְהוּ יוֹתֵר מִכֵּן. בִּפְגִישָׁה זוֹ, שֶׁפָּגְשָׁה בְּמִקְרֶה בָּאִישׁ הַצָּעִיר, הַפָּשׁוּט וְהַטּוֹב, לֹא רָאֲתָה אֶלָּא דָבָר אֶחָד: אֶמְצָעִי לְהַגִּיעַ עַל יָדוֹ אֶל אָבִיהָ.

“קִבַּלְתִּי,” הוֹסִיפָה וְאָמְרָה אֵלָיו, “תְּעוּדַת מַסָּע, שֶׁנָּתְנָה לִי אֶת הָרְשׁוּת לָלֶכֶת לְאִירְקוּטְסְק, אֲבָל פְּקֻדַּת שַׂר הַפֶּלֶךְ שֶׁל נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד בִּטְלָה אֶת הָרִשְׁיוֹן הַזֶה, וְלוּלֵא אַתָּה, לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲזֹב אֶת הָעִיר אֲשֶׁר מְצָאתַנִי שָׁם, וּבְלִי סָפֵק מַתִּי שָׁם!”

“וְאַתְּ עָרַבְתְּ אֶת לִבֵּךְ,” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “לַעֲבֹר לְבַדֵּךְ אֶת עַרְבוֹת סִבִּירְיָה?”

“זֹאת הָיְתָה חוֹבָתִי, אָחִי.”

“אֲבָל כְּלוּם לֹא יָדַעַתְּ, שֶׁכֵּוָן שֶׁפָּרַץ מֶרֶד בָּאָרֶץ וְהִיא נִתְמַלְּאָה בִּגְיָסוֹת שֶׁל אוֹיְבִים, הֲרֵי כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לַעֲבֹר בָּהּ?”

“כְּשֶׁעָזַבְתִּי אֶת רִיגָה טֶרֶם נוֹדַע דְּבַר פְּלִישַׁת הַתַּתָּרִים”, הֵשִׁיבָה הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית. “רַק בְּמוֹסְקְבָה שָׁמַעְתִּי אֶת הַדָּבָר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה”.

“וְאַף עַל פִּי כֵן הִמְשַׁכְתְּ אֶת דַּרְכֵּךְ?”

“זֹאת הָיְתָה חוֹבָתִי”.

בְּמִלָּה זוֹ נִתְפָּרֵשׁ כָּל אָפְיָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה אַמִּיצַת־הַלֵּב. אֶת הַדָּבָר שֶׁחָשְׁבָה אוֹתוֹ לְחוֹבָתָהּ מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה הָיְתָה נַדְיָה לַעֲשׂוֹתוֹ בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק.

הִיא סִפְּרָה עַל־אוֹדוֹת אָבִיהָ. הוּא הָיָה רוֹפֵא מְכֻבָּד בְּרִיגָה, עָסַק בְּהַצְלָחָה בְּאֻמָּנוּת וְחַי חַיִּים שֶׁל אשֶׁר בְּחוּג בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. אֲבָל הוּא הִשְׁתַּתֵּף בַּאֲגֻדָּה חֲשָׁאִית שֶׁבְּחוּץ־לָאָרֶץ, וּכְשֶׁנִּגְלָה הַדָּבָר נִגְזַר עָלָיו לִגְלוֹת לְאִירְקוּטְסְק. הַזַּ’נְדַּרְמִים שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ אֶת פְּקֻדַּת הַגָּלוּת לְקָחוּהוּ מִיָּד וְהוֹבִילוּהוּ אֶל עֵבֶר הַגְּבוּל.

לְוָסִילִי פֵידוֹר לֹא נִתַּן זְמַן לְחַבֵּק אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁכְּבָר שָׁכְבָה אָז עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, וְאֶת בִּתּוֹ, שֶׁעָמְדָה אוּלַי לְהִתְיַתֵּם וּלְהִשָּׁאֵר בְּלִי כָּל עֵזֶר, וּמִתּוֹךְ בְּכִי עַל שְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לוֹ נִפְרַד וְהָלַךְ בַּגּוֹלָה.

זֶה שְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּבִירַת סִבִּירְיָה. שָׁם הוּא מוֹסִיף לַעֲסֹק בְּאֻמָּנוּתוֹ, אֶלָּא כִּמְעַט שֶׁאֵין הוּא רוֹאֶה שָׂכָר בַּעֲמָלוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה חוֹשֵׁב עַצְמוֹ מְאֻשָּׁר, עַד כַּמָּה שֶׁאָדָם גּוֹלֶה יָכֹל לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר, אִלּוּ נִמְצְאוּ עִמּוֹ אִשְׁתּוֹ וּבִתּוֹ. אֲבָל הַגְּבֶרֶת פֵידוֹר כְּבָר הָיְתָה חֲלוּשָׁה מְאֹד וְלֹא יָכְלָה לַעֲזֹב אֶת רִיגָה. מִקֵּץ עֶשְׂרִים חֳדָשִׁים לְאַחַר גְּלוֹת בַּעְלָהּ מֵתָה הַחוֹלָה בִּזְרוֹעוֹת בִּתָּהּ, וְהִשְׁאִירַתָּה גַּלְמוּדָה וְכִמְעַט בְּחֹסֶר כֹּל. אָז פָּנְתָה נַדְיָה פֵידוֹר אֶל הָרָשׁוּת וּבִקְּשָׁה רִשְׁיוֹן לָלֶכֶת אֶל אָבִיהָ לְאִירְקוּטְסְק, וּבַקָּשָׁתָהּ נִתְמַלְּאָה. הִיא כָּתְבָה לְאָבִיהָ, שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. אָמְנָם קָשֶׁה הָיָה לָהּ לְהַשִּׂיג דֵּי אֶמְצָעִים לִנְסִיעָה אֲרֻכָּה זוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִסְּסָה וְיָצְאָה לְדַרְכָּהּ. הִיא עָשְׂתָה מַה שֶּׁיָּכְלָה לַעֲשׂוֹת!… וֵאלֹהִים יַעֲשֶׂה אֶת הַשְּׁאָר!

בֵּינָתַיִם שָׁטָה “קַוְקַז” הָלוֹךְ וָשׁוֹט בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם. אָתָה לַיְלָה וְהָאֲיוִר⁴ נִתְמַלֵּא קְרִירוּת מְשִׁיבַת־נֶפֶשׁ. ַלְפֵי נִיצוֹצוֹת הִתְעוֹפְפוּ מִתּוֹךְ אֲרֻבַּת הֶעָשָׁן שֶׁל אֳנִיַּת־הַקִּיטוֹר שֶׁהֻסְּקָה בַּעֲצֵי־אֹרֶן, וְאֶל הֲמֻלַּת הַגַּלִּים שֶׁהִתְנַפְּצוּ אֶל פְּנֵי הָאֳנִיָּה נִצְטָרְפָה יִלְלַת הַזְּאֵבִים, אֲשֶׁר שׁוֹטְטוּ בְּמַחֲשַׁכִּים עַל הַשָּׂפָה הַיְמָנִית שֶׁל נְהַר הַקָּמָא.

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי: מַסָּע בַּטָּרַנְטַס יוֹם וָלָיְלָה    🔗

לְמָחָר, בִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר בְּיוּלִי, עָמְדָה “קַוְקַז” בִּנְמֵלָהּ שֶׁל פֶּרְם, הִיא הַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלָּהּ בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ עַל פְּנֵי נְהַר הַקָּמָא.

פֶּלֶךְ זֶה, שֶׁהָעִיר פֶּרְם הִיא עִיר הַבִּירָה שֶׁלּוֹ, הוּא אַחַד הַפְּלָכִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר שֶׁל מַמְלֶכֶת רוּסְיָה וְהוּא מִתְפַּשֵּׁט מֵעֵבֶר לְהָרֵי אוּרַל עַד לְסִבִּירְיָה. מַחְצְבֵי שַׁיִשׁ, מִכְרוֹת מֶלַח, מַחְפְּרוֹת פְּלָטִין וְזָהָב וּמִכְרוֹת פֶּחָם מְנֻצָּלִים שָׁם בְּמִדָּה רַבָּה. עַל פִּי מַצָּבָה עֲתִידָה פֶּרְם לְהֵעָשׂוֹת אַחַת הֶעָרִים הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר, אֲבָל לְפִי שָׁעָה אֵין בָּהּ כְּדֵי לִמְשֹּׁךְ אֶת הַלֵּב וַהֲרֵיהִי מְלֻכְלֶכֶת וְנִרְפֶּשֶׁת עַד מְאֹד וַחֲסֵרָה תַּשְׁמִישֵׁי נוֹחוּת וּמְקוֹרוֹת שֶׁל סִפּוּק צְרָכִים. מִי שֶׁהוֹלֵךְ מֵרוּסְיָה לְסִבִּירְיָה אֵין מַחְסוֹר זֶה בְּנוֹחֻיּוֹת מַטְרִידֵהוּ כְּלָל, לְפִי שֶׁהוּא בָּא מִפְּנִים הָאָרֶץ וְהוּא מְצֻיָּד דַּיּוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ צֹרֶךְ בּוֹ; אֲבָל מִי שֶׁבָּא מֵאַרְצוֹת אַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית, לְאַחַר נְסִיעָה אֲרֻכָּה וּמְיַגַּעַת, וַדַּאי הָיְתָה דַעְתּוֹ נוֹחָה עַד מְאֹד אִלּוּ הָיְתָה הָעִיר הָאֵרוֹפִּית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַמַּמְלָכָה, הַיּוֹשֶׁבֶת עַל גְּבוּל אַסְיָה, מְסַפֶּקֶת אֵת כָּל צְרָכָיו בְּמִדָּה יְתֵרָה מִשֶּׁל עַכְשָׁו.

כָּאן בְּפֶרְם נוֹהֲגִים הָיוּ הַנּוֹסְעִים לִמְכֹּר אֶת עֶגְלוֹתֵיהֶם שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ וְנִדַּלִדְּלוּ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר לְאַחַר נְסִיעָה אֲרֻכָּה דֶרֶךְ עַרְבוֹת סִבִּירְיָה. וְכָאן הָיוּ הַנּוֹסְעִים הַהוֹלְכִים מֵאֵרוֹפָּה לְאַסְיָה קוֹנִים לָהֶם בִּימוֹת הַקַּיִץ עֲגָלוֹת, וּבִימוֹת הַחֹרֶף עֶגְלוֹת־חֹרֶף קֹדֶם שֶׁהִפְקִירוּ עַצְמָם לִנְסִיעָה שֶׁל כַּמָּה חֳדָשִׁים בְּתוֹךְ הָעֲרָבוֹת הַשּׁוֹמְמוֹת.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כְּבָר קָבַע אֶת תָּכְנִית הַמַּסָּע שֵׁלּוֹ, וְעַכְשָׁו לֹא הָיָה עָלָיו אֶלָּא לְקַיֵּם אֶת הַתָּכְנִית הַזֹּאת.

אָמְנָם קַיָּם הָיָה דֹאַר לְהַעֲבָרַת נוֹסְעִים, שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֶת שַׁלְשֶׁלֶת הָרֵי אוּרַל בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה לְמַדַּי, אֲבָל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ גָרְמוּ לְכָךְ שֶׁנִּפְסְקָה פְּעֻלָּתוֹ. וְאוּלָם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּדֹּאַר אִלּוּ גַם הָיָה כְּתִקְנוֹ, כִּי צָרִיךְ הָיָה לִנְסֹעַ בִּמְהִירוּת וְלֹא רָצָה לִהְיוֹת תָּלוּי בְּאִישׁ. וּלְפִיכָךְ הָיָה מַעְדִּיף לִקְנוֹת לוֹ עֲגָלָה וְלִנְסֹעַ בָּהּ מִתַּחֲנָה לְתַחֲנָה כְּדֵי לְהַחֲלִיף שָׁם אֶת הַסּוּסִים כְּשֶׁהוּא מַלְהִיב אֶת זְרִיזוּת הָרַכָּבִים עַל־יְדֵי הַסִּגֻלָּה הַבְּדוּקָה בְּאֶרֶץ זוֹ הַקְּרוּיָה “נַא ווֹדְקוּ” (דִּמֵי שְׁתִיָּה).

אֲבָל זוֹ רָעָה, שֶׁמֵּחֲמַת הַגְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עַל הַנָּכְרִים יְלִידֵי אַסְיָה, כְּבָר יָצָא חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל הַנּוֹסְעִים מִפֶּרְם, וְעַל־יְדֵי כָּךְ נִתְמַעֲטוּ שָׁם הָעֲגָלוֹת בְּמִדָּה יְתֵרָה. וּלְפִיכָךְ אָנוּס הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהִסְתַּפֵּק בַּפְּסֹלֶת, שֶׁמָּאֲסוּ בָּהּ הַנוֹסְעִים הָאֲחֵרִים. וַאֲשֶׁר לַסוּסִים, הִנֵּה כָּל זְמַן שֶׁשְּׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר לֹא יַגִּיעַ עֲדַיִן לְסִיבִּירְיָה, הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהַגִּישׁ בְּלִי חֲשָׁשׁ סַכָּנָה אֶת “הַפָּדָרוֹזְ’נָיָה” שֶׁלּוֹ לִפְנֵי מְנַהֲלֵי בָּתֵּי־הַדֹּאַר, וְהַלָּלוּ יַקְדִּימוּ לְמַלֵּא אֶת צָרְכּוֹ זֶה לִפְנֵי הַנּוֹסְעִים הָאֲחֵרִים. אֲבָל כֵּוָן שֶׁיַּעֲבֹר אֶת גְּבוּלָהּ שֶׁל רוּסְיָה הָאֵרוֹפִּית לֹא יִהְיֶה לוֹ עַל מָה לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל כֹּחוֹ שֶׁל הָרֻבְּל בִּלְבָד.

אֲבָל אֶל אֵיזֶה מִין עֲגָלָה לִרְתֹם אֶל הַסּוּסִים הָאֵלֶּה, “טֵלֶגָה” אוֹ “טָרַנְטַס”?

הַ“טֵּלֶגָה” אֵינָהּ אֶלָּא עֲגָלָה פְּשׁוּטָה וּפְתוּחָה, בַּת אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים, הָעֲשׂוּיָה רַק עֵץ בִּלְבָד. הָאוֹפַנִּים, הַסְּדָנִים, הַמַּסְמְרִים, הַמּוֹשָׁב וְהַיְצוּלִים – כֻּלָּם נַעֲשׂוּ מִן הָעֵצִים שֶׁבַּיְּעָרוֹת הַסְּמוּכִים, וְהַחֲלָקִים הַשּׁוֹנִים, שֶׁמֵּהֶם מִצְטָרֶפֶת הַ“טֵּלֶגָה”, מְחֻבָּרִים כְּאֶחָד עַל יְדֵי עֲבוֹתוֹת חֲזָקִים. אֵין כָּמוֹהָ לְפַשְׁטוּת וְאֵין כָּמוֹהָ לְחֹסֶר נוֹחוּת, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה אֵין כָּמוֹהָ קַלָּה לְתִקּוּן אִם הִיא נִזּוֹקָה בַּדֶּרֶךְ. בַּעֲצֵי אַשּׁוּחַ אֵין מַחְסוֹר לְאֹרֶךְ גְבוּלָהּ שֶׁל רוּסְיָה, וִהַסְּדָנִים גְּדֵלִים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע בַּיְּעָרִים. אָמְנָם יֵשׁ אֲשֶׁר הַעֲבוֹתוֹת הַמְהַדְּקִים אֶת כָּל הַמְכוֹנָה הַזֹּאת נִקְרָעִים בַּדֶּרֶךְ, וּבְשָׁעָה שֶׁאֲחוֹרָהּ שֶׁל הָעֲגָלָה נִשְׁאָר תָּקוּעַ בְּאַחַת הַבִּצּוֹת, יַגִּיעַ הַחֵלֶק הַקִּדְמִי אֶל הַתַּחֲנָה הַסְּמוּכָה כְּשֶׁהוּא מִתְגַּלְגֵּל עַל שְׁנֵי אוֹפַנִּים אֶלָּא שֶׁהַנּוֹסְעִים מְאַשְּׁרִים עַצְמָם שֶׁכָּךְ עָלְתָה לָהֶם וְלֹא אַחֶרֶת.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב רָאָה אֶת עַצְמוֹ אָנוּס לְהִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם הוּא בְּ“טֵלֶגָה”, לוּלֵא הִסְבִּירָה לוֹ הַהַצְלָחָה פָּנִים וְהִמְצִיאָה לוֹ “טָרַנְטַס”

אַל יַעֲלֶה אָדָם עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁמִּין עֲגָלָה זֶה הֲרֵיהוּ פְּאֵר הַיְצִירָה שֶׁל חֲרֹשֶׁת הָעֲגָלוֹת. קְפִיצִים אֵין בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאֵינָם בְּ“טֶלֶגָה”, וְגַם הוּא עָשׂוּי כֻּלּוֹ עֵץ, מֵחֹסֶר הַבַּרְזֶל, אֲבָל אַרְבַּעַת אוֹפַנָּיו הַמְרֻחָקִים מִשְּׁמוֹנֶה עַד תֵּשַׁע רַגְלַיִם מִכָּל סֶדֶן מַבְטִיחִים לוֹ שִׁוּוּי־מִשְׁקָל יָדוּעַ עַל פְּנֵי הַדְּרָכִים הַמְחֻסְפָּסוֹת, אֲשֶׁר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עַקֻבּוֹת הֵן וּבִלְתִּי מְיֻשָּׁרוֹת. יֵשׁ בּוֹ סוֹכֵךְ הַמֵּגֵן עַל הַנּוֹסְעִים בּוֹ מִפְּנֵי רֶפֶשׁ הַדְּרָכִים, וּמִכְסֵה־עוֹר חָזָק, אֲשֶׁר אִם מַעֲלִים אוֹתוֹ הֲרֵיהוּ סוֹגֵר אֶת פְּנִים הַמֶּרְכָּבָה מִפְּנֵי הַשָּׁרָב הַגָּדוֹל וְהַסּוּפוֹת הַגְדוֹלוֹת שֶׁבַּקָּיִץ. מִלְּבַד זֶה חָזָק הוּא הַ“טָּרַנְטַס” כַּ“טֵּלֶגָה” וְנוֹחַ הוּא לְתִקּוּן כָּמוֹהָ, וְלֹא עוֹד אֶלָֹּא שֶׁאֵין הוּא צָפוּי לְסַכָּנָה שֶׁחֶלְקוֹ הָאֶחָד יִקָּרַע מִמֶּנּוּ בַּדֶּרֶךְ.

מְצִיאַת הַ“טָּרַנְטַס” עָלְתָה לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּעָמָל רַב וּלְאַחַר חִפּוּשִׂים הַרְבֵּה, וְקָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁאוֹתוֹ “טָרַנְטַס” הָיָה הָאֶחָד בְּכָל הָעִיר פֶּרְם כֻּלָּה. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִרְבָּה לְתַגֵּר עִם בְּעָלָיו בְּנוֹגֵעַ לַמְּחִיר מִשּׁוּם מַרְאִית עַיִן, כְּדֵי שֶׁלֹּא לָצֵאת מִגִּדְרוֹ שֶׁל סוֹחֵר פָּשׁוּט שֶׁשְּׁמוֹ נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב.

נַדְיָה נִטְפְּלָה אֶל בֶּן־לִוְיָתָהּ בְּלֶכְתּוֹ לְבַקֵּשׁ “טָרַנְטַס”. אַף־עַל־פִּי שֶׁמַּטְרוֹתֵיהֶם שׁוֹנוֹת הָיוּ, הִנֵּה שְׁנֵיהֶם יַחַד הָיוּ אָצִים לְמַהֵר וְלָבוֹא אֶל מְחוֹז חֶפְצָם וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ אָצִים לָצֵאת מִן הָעִיר. אֶפְשָׁר הָיָה לוֹמַר עֲלֵיהֶם, שֶׁרָצוֹן אֶחָד הָיָה מָצוּי בָּהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

“אֲחוֹתִי”, פָּתַח וְאָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “הָיִיתִי מִתְאַוֶּה לִמְצֹא בִּשְׁבִילֵךְ עֲגָלָה נוֹחָה מִזּוּ”.

“הֲלִי אַתָּה אוֹמֵר זֹאת? לִי, אֲשֶׁר נְכוֹנָה הָיִיתִי לָלֶכֶת בִּשְׁעַת הַדְּחָק גַּם בְּרֶגֶל וּבִלְבָד שֶׁאָבוֹא אֶל אָבִי!”

“אֵינֶנִּי מְפַקְפֵּק בְּאֹמֶץ לִבֵּךְ, נַדְיָה, אֲבָל יֵשׁ תְּלָאוֹת וִיגִיעוֹת בָּשָׂר, שֶׁאֵין אִשָּׁה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בָּהֶן”.

“הָיִיתִי עוֹמֶדֶת בְּכָל הַיְגִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם”, הֵשִׁיבָה הַנַּעֲרָה. “אִם תִּשְׁמַע תְּלוּנָה מִפִּי, עָזְבֵנִי לְנַפְשִׁי וְסַע לְדַרְכְּךָ הָלְאָה!”

מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה נִרְתְּמוּ עַל סֶמֶךְ הַ“פָּדָרוֹזְ’נָיָה” שְׁלשָׁה סוּסֵי־דֹאַר אֶל הַ“טָּרַנְטַס” שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ מְכֻסִּים שְׂעָרוֹת אֲרֻכּוֹת, נִדְמוּ לְדֻבִּים. קְטַנִים הָיוּ אֲבָל זְרִיזִים. כִּי עַל כֵּן הָיוּ מִבְּנֵי הַגֶּזַע הַסִּבִּירִי.

וְזֶה מַעֲשֶׂה הָרְתִימָה שֶׁרָתַם אוֹתָם הַ“יַּמְשְׁצִ’יק”, הוּא רַכַּב־הַדֹּאַר: הָאֶחָד, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, נִתַּן בָּאֶמְצַע בֵּין שְׁנֵי יְצוּלִים אֲרֻכִּים, שֶׁעַל הַקָּצֶה הַקִּדְמִי שֶׁלָּהֶם הִתְנַשְּׂאָה קֶשֶׁת, הַקְּרוּיָה “דּוּגָה”, שֶׁמְּצִלּוֹת וְזוּגִים הָיוּ תְּלוּיִים בָּהּ, שְׁנֵי הַסּוּסִים הָאֲחֵרִים נִקְשְׁרוּ בַּחֲבָלִים בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה אֶל הַדַּרְגָּה שֶׁל הַ“טָּרַנְטַס”. לִשְׁאָר כְּלֵי הָרִתְמָה לֹא הָיָה כָּאן זֵכֶר – לֹא מֶתֶג וְלֹא רֶסֶן; תַּחַת מוֹשְׁכוֹת הָיָה מְשַׁמֵּשׁ חֶבֶל פָּשׁוּט.

מִטְעַן־דֶּרֶךְ מְרֻבֶּה לֹא הָיָה לֹא לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְלֹא לַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית. כֵּוָן שֶׁהָאֶחָד צָרִיךְ הָיָה לִנְסֹעַ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה, וְאֶמְצָעֶיהָ שֶׁל הַשְׁנִיָּה הָיוּ דַלִּים וּמְצֻמְצָמִים, לְפִיכָךְ לֹא נִצְטַיְּדוּ מִלְכַתְּחִלָּה בִּצְרוֹרוֹת וַחֲבִילוֹת. עַכְשָׁו הָיָה הַדָּבָר לְטוֹבָתָם, כִּי הַ“טָּרַנְטַס” לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָכִיל אֶת הַחֲבִילוֹת וְאֶת הַנּוֹסְעִים כְּאֶחָד וְלֹא הָיָה מְקַבֵּל אֶלָּא אֶת אֵלֶּה אוֹ אֶת אֵלֶּה. לֹא הָיָה בּוֹ מָקוֹם אֶלָּא לִשְׁנֵי נוֹסְעִים בִּלְבָד חוּץ מִן הַ“יַּמְשְׁצִ’יק”, שֶׁהֶחֱזִיק עַצְמוֹ עַל מוֹשָׁבוֹ הַצַּר רַק עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה־פֶּלֶא שֶׁל שִׁוּוּי־הַמִשְׁקָל. הַ“יַּמְשְׁצִ’יקִים” מִתְחַלְּפִים בְּכָל תַּחֲנָה. מַנְהִיג הַ“טָּרַנְטַס” בְּמַהֲלַךְ־הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן הָיָה סִבִּירִי, כָּמוֹהוּ כְּסוּסָיו, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה שָׂעִיר כְּמוֹתָם; שַׂעֲרוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת הָיוּ גְזוּזוֹת בְּצוּרָה מְרֻבּעַת לִפְאַת מִצְחוֹ. וְזֶה מַלְבּוּשׁוֹ: מִגְבַּעַת בַּעֲלַת שׁוּלַיִם רְחָבִים, אֵזוֹר אָדֹם עַל מָתְנָיו, מְעִיל עִם פְּתִילִים מְצֻלָּבִים עַל גַּבֵּי כַּפְתּוֹרִים, שֶׁסִּמָּנֵי הַקֵּיסָרוּת הָיוּ טְבוּעִים בָּהֶם.

כְּשֶׁבָּא אוֹתוֹ הַיַּמְשְׁצִ’יק עִם סוּסָיו בָּחַן תְּחִלָּה בְּעֵינָיו אֶת נוֹסְעֵי הַ“טָּרַנְטַס”. מִטְעָן אֵין לָהֶם! וְאִלּוּ הָיָה לָהֶם – הֵיכָן הָיָה מַנִּיחַ אוֹתוֹ? – לְמַרְאִית עַיִן אֵין תִּקְוָה מִן הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ, הוּא עִקֵּם אֶת פָּנָיו עֲקִימָה, שֶׁפֵּרוּשָׁהּ הָיָה נִכָּר.

“עוֹרְבִים”, פָּלַט מִפִּיו שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ אִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים וְאִם אָיִן. “עוֹרְבִים בִּשְׂכַר שֵׁשׁ קוֹפֵּיקוֹת הַוֶּרְסְטָה!”

“לֹא, כִּי אִם נְשָׁרִים”, הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁהָיָה בָּקִי בִּלְשׁוֹן “הַיַּמְשְׁצִ’יקִים” עַל בֻּרְיָהּ, “נְשָׁרִים, שׁוֹמֵעַ אַתָּה, בִּשְׂכַר תֵּשַׁע קוֹפֵּיקוֹת הַוֶּרְסְטָה, חוּץ מִדְּמֵי־שְׁתִיָה!”

נְקִישָׁה עַלִּיזָה בַּשּׁוֹט עָנְתָה לְעֻמָּתוֹ. “עוֹרֵב” מַשְׁמָעוֹ בִּלְשׁוֹן הָרַכָּבִים הָרוּסִים אָדָם קַמְצָן אוֹ עָנִי, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם בַּתַּחֲנוֹת אֶלָּא שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ קוֹפֵּיקוֹת הַוֶּרְסְטָה לְסוּס. “נֶשֶׁר” פֵּרוּשׁוֹ נוֹסֵעַ, הַמְשַׁלֵּם מְחִיר יָקָר וְנוֹתֵן דְּמֵי־שְׁתִיָּה בְּיַד נְדִיבָה. וְאוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ עוֹרֵב, כִּי אֵין לוֹ רְשׁוּת לִדְרֹשׁ לָטוּס חִישׁ מַהֵר כְּמֶלֶךְ הָעוֹפוֹת.

נַדְיָה וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָלוּ מִיָּד אֶל הַ“טָּרַנְטַס” וְתָפְסוּ מָקוֹם בּוֹ. הֵם לָקְחוּ עִמָּם מְעַט צֵידָה, שֶׁהִנִּיחוּהָ בְּאַרְגַּז־הַמּוֹשָׁב וְשֶׁהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְפַרְנְסָם אִם בְּמִקְרֶה יְאַחֲרוּ לָבוֹא אֶל בָּתֵּי־הַדֹּאַר, אֲשֶׁר הָרָשׁוּת שׁוֹקֶדֶת עֲלֵיהֶם שֶׁיִהְיוּ מְסֻפָּקִים בְּצָרְכֵי אֹכֶל בִּרְוָחָה. הַמִּכְסֶה הֹעֲלָה וְנִמְתַּח מֵעַל לַנּוֹסְעִים לִהְיוֹת לָהֶם לְמַחֲסֶה מִפְּנֵי הַחֹם הַקָּשֶׁה מִנְּשׂוֹא, וְהַ“טָּרַנְטַס”, אֲשֶׁר שְׁלשָׁה סוּסִים אַבִּירִים מָשְׁכוּ בּוֹ, זָז בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם מִמְּקוֹמוֹ וְעָזַב אֶת פֶּרְם בְּתוֹךְ עֲנַן אָבָק.

הַ“יַּמְשְׁצִ’יק” הִנְהִיג אֶת סוּסָיו בְּדֶרֶךְ מֻפְלָאָה, שֶׁהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהַתְמִיהַּ כָּל נוֹסֵעַ שֶׁאֵינוֹ לֹא רוּסִי וְלֹא סִבִּירִי וַאֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא רָאָה מִין הַנְהָגָה כָּזוֹ. הַסּוּס הָאָסוּר אֶל הַיָּצוּל שֶׁהָיָה גָדוֹל מְעַט מֵחֲבֵרָיו, הָיָה רָץ בִּפְסִיעוֹת גַּסּוֹת מְאֹד, אֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַדֶּרֶךְ הָיְתָה מְשֻׁפַּעַת בְּיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁהֲלִיכָתוֹ הָיְתָה קְצוּבָה וּקְבוּעָה קְבִיעוּת גְּמוּרָה. שְׁנֵי הַסּוּסִים הָאֲחֵרִים לֹא יָדְעוּ, כַּנִּרְאֶה, הֲלִיכָה חוּץ מִן הַמְּרוּצָה הַשּׁוֹטֶפֶת וְהָיוּ מְקַפְּצִים וְדוֹהֲרִים כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם. וְאוּלָם הַיַּמְשְׁצִ’יק לֹא הָיָה חוֹבֵט בָּהֶם, אֶלָּא הָיָה מְזָרֵז אוֹתָם עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מַקִּישׁ בְּשׁוֹטוֹ הַקָּשָׁה מַרְעֶשֶׁת בָּאֲוִיר. וּבְשָׁעָה שֶׁבַּעֲלֵי הַחַיִּים הָיוּ מִתְנַהֲגִים כַּשּׁוּרָה וְכִיצוּרִים בַּעֲלֵי בִּינָה, הָיָה מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם שֵׁמוֹת שֶׁל חִבָּהּ וּשְׁמוֹת כָּל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ! הַחֶבֶל שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ לוֹ מוֹשְׁכוֹת לֹא יָכוֹל הָיָה לְהוֹעִיל כְּלוּם כְּלַפֵּי בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁכְּמוֹתָם, שֶׁהָיוּ שׁוֹבָבִים בְּמִקְצָת, אֲבָל הַמִּלִּים “נַ־פְּרָוָה” – יָמִינָה – “נָ־לֶוָה” – שְׂמֹאלָה – שֶׁהָגָה אוֹתָן בְּקוֹל הַיּוֹצֵא מִן הַגָּרוֹן פָּעֲלוּ פְּעֻלָּה מְעֻלָּה מִמּוֹשְׁכוֹת וָרָסֶן.

וְכַמָּה נָאִים כִּנּוּיֵי הַחִבָּה, שֶׁהָיָה מְכַנֶּה אוֹתָם לְפִי הַצֹּרֶךְ וְהַהִזְדַּמְּנוּת!

“לְפָנִים, יוֹנַי שֶׁלִּי!” הָיָה קוֹרֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַ’יַּמְשְׁצִ’יק', “לְפָנִים, הַסְּנוּנִיּוֹת שׁלִּי! עוּפוּ, בְּנֵי־הַיּוֹנִים! הִזְדָּרֵז, קְרוֹבִי שֶׁמִּשְּׁמֹאל! שָׂא רַגְלֶיךָ, חֲבִיבִי שֶׁמִּיָּמִין!”

וּכְנֶגֶד זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְפַגְּרִים, הָיָה מַמְטִיר עֲלֵיהֶם חֲרָפוֹת וּקְלָלוֹת, אֲשֶׁר בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַנְּבוֹנִים הָיוּ מַכִּירִים, כַּנִּרְאֶה, אֶת מַשְׁמָעוּתָן יָפֶה!

“נְהַג וָלֵךְ, שַׁבְּלוּל בֶּן שֵׁדִים! מְאֵרָה עָלֶיךָ, צָב! אֶת עוֹרְךָ אַפְשִׁיט מֵעָלֶיךָ בַּחַיִּים, סוֹמֵא שֶׁכָּמוֹךָ! אָרוּר אַתָּה בָּעוֹלָם הַבָּא!”

דֶּרֶךְ הַנְהָגָה זוֹ דָרְשָׁה מֵאֵת הָרַכָּב לֹא כֹּחַ הַזְּרוֹעַ אֶלָּא גְבוּרַת הַגָּרוֹן. אֲבָל תְּהִי דַעְתֵּנוּ עָלֶיהָ אֲשֶׁר תִּהְיֶה, וְהָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁהִיא גָרְמָה לְכָךְ שֶׁהַ“טָּרַנְטַס” עָף עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ כְּעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבָלַע מִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה עַד אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה וֶרְסְטָאוֹת בְּשָׁעָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה רָגִיל בַּעֲגָלוֹת שֶׁמִּמִּין זֶה וּבְדֶרֶךְ נְסִיעָה כָּזוֹ. הַטִּלְטוּלִים וְהַמַּדְחֵפוֹת לֹא הִטְרִידוּהוּ כּל עִקָּר. גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנָיו שֶׁעֲגָלָה רוּסִית אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִשְׁתַּמֵּט לֹא מֵאֲבָנִים, לֹא מִבּוֹרוֹת, לֹא מֵאִילָנוֹת שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶם וְלֹא מֵחֲפִירוֹת הַסּוֹגְרוֹת אֶת דַּרְכָּהּ. הוּא הָיָה מוּכָן לְכָל הַפֻּרְעָנֻיּוֹת הַלָּלוּ. מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּת לִוְיָתוֹ. הַמַּדְחֵפוֹת שֶׁל הַטָּרַנְטַס פָּגְעוּ בָּהּ פְּגִיעָה קָשָׁה, שֶׁהָיָה בָּהּ כְּדֵי לִפְצֹעַ אוֹתָהּ, אֲבָל הִיא לֹא הוֹצִיאָה תְּלוּנָה מִפִּיהָ.

בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים לִנְסִיעָתָהּ הַמְּהִירָה הָיְתָה נַדְיָה שְׁרוּיָה בִּדְמָמָה. מַחֲשָׁבָה אַחַת הָיְתָה כְּרוּכָה אַחֲרֶיהָ: לְהַגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצָהּ, לְהַגִּיעַ אֵל מְחוֹז חֶפְצָהּ! וּמִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה זוֹ פָּתְחָה וְאָמְרָה לְבַסּוֹף:

“חָשַׁבְתִּי וּמָצָאתִי, אָחִי, כִּי הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין פֶּרְם וְיֶקָטֵרִינְבּוּרְג עוֹלֶה לִשְׁלשׁ מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת. כְּלוּם טָעִיתִי?”

“לֹא טָעִית, נַדְּיָה”, הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “וְכֵוָן שֶׁנַגִּיעַ לְיֶקָטֵרִינְבּוּרְג נִמָּצֵא לְרַגְלֵי מוֹרַד הָרֵי הָאוּרַל שֶׁמֵּעֵבֶר הַשֵּׁנִי”.

“וְכַמָּה יֶאֱרַךְ הַמַּעֲבָר דֶּרֶךְ הֶהָרִים?”

“אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, כִּי אָנוּ נִסַּע יוֹם וָלָיְלָה, הֲרֵינִי אוֹמֵר יוֹם וָלַיְלָה, מִשּׁוּם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִי לְהִתְעַכֵּב אַף רֶגַע אֶחָד, וּמִן הַצֹּרֶךְ לִי לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכִּי בְּלִי הֶפְסֵק”.

“אֲנִי לֹא אֲעַכֶּבְךָ, אָחִי, אַף שָׁעָה וְאָנוּ נִסַּע יוֹם וָלָיְלָה”.

“וּבְכֵן אֵפוֹא, נַדְיָה, אִם הַתַּתָּרִים הַפּוֹלְשִׁים לֹא יִסְגְּרוּ בְּפָנֵינוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, מֻבְטָחְנִי שֶׁנַּגִּיעַ אֶל מַטְּרָתֵנוּ עוֹד לִפְנֵי עֲבֹר עֶשְׂרִים יוֹם”.

“אַתָּה כְּבָר עָבַרְתָּ לְמַסָּעֶיךָ בְּדֶרֶךְ זוֹ?”

“פְּעָמִים הַרְבֵּה”.

“בַּחֹרֶף הָיִינוּ נוֹסְעִים בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר וְדַרְכֵּנוּ הָיְתָה בְּטוּחָה יוֹתֵר. הַאֵין זֹאת?”

“אָמְנָם כֵּן, נְסִיעָתֵנוּ הָיְתָה מְהִירָה יוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁהַקֹּר וְהַשֶּׁלֶג הָיוּ מְצִיקִים לָךְ בְּיוֹתֵר!”

“אֵין דָּבָר, הַחֹרֶף הוּא יְדִידוֹ שֶׁל אִישׁ רוּסִי!”

“צָדַקְתְּ, נַדְיָה, אֲבָל כְּדֵי לַעֲמֹד בִּידִידוּת זוֹ מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה אָדָם בַּעַל מֶזֶג חָזָק בְּיוֹתֵר! פְּעָמִים הַרְבֵּה רָאִיתִי אֶת הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה יוֹרֶדֶת בְּעַרְבוֹת סִבִּירְיָה עַד כְּדֵי אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת לְמַטָּה מִנְּקֻדַּת הַקִּפָּאוֹן! אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיִיתִי לָבוּשׁ מַלְבּוּשִׁים שֶׁל עוֹר אַיִל, הִתְכַּסָּה חָזִי קְרוּם שֶׁל קֶרַח, אֲבָרַי נִתְכַּוְּצוּ, וְרַגְלַי קָפְאוּ מִבַּעַד לִשְׁלשֶׁת זוּגוֹת הַגַּרְבַּיִם שֶׁעֲטָפוּן! רָאִיתִי אֶת הַסּוּסִים הָאֲסוּרִים אֶל הַמִּגְרָרָה שֶׁלִּי וְהִנֵּה קְלִפַּת קֶרַח כִּסְּתָה אֶת גֵּוָם וּנְשִׁימַת אַפָּם הֻצְּקָה וְהִגְלִידָה סָמוּךְ לִנְחִירֵיהֶם! רָאִיתִי אֶת הַיַּיִן הַשָּׂרוּף אֲשֶׁר בְּבַקְבּוּק־הַדְּלַעַת שֶׁלִּי וְהִנֵּה הָפַךְ אֶבֶן קָשָׁה, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְחָתְכָה בְּסַכִּין!… וְאוּלָם עֶגְלַת הַחֹרֶף שֶׁלִּי טָסָה כִּסְעָרָה! שׁוּב אֵין מַעֲצוֹרִים עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר הֶחָלָק וְהַלָּבָן לְכָל מְלוֹא הָעָיִן! שׁוּב אֵין אֲפִיקֵי מַיִם, אֲשֶׁר בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה צָרִיךְ אָדָם לְבַקֵּשׁ מָקוֹם לְעָבְרָם! שׁוּב אֵין יְאוֹרוֹת, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְעָבְרָם בְּסִירָה! אֵין כֹּל, זוּלָתִי קֶרַח מוּצָק, זוּלָתִי דֶרֶךְ חָפְשִׁית וּבְטוּחָה! אֲבָל מָה רַבִּים הַיִּסּוּרִים שֶׁדֶּרֶךְ זוֹ גוֹרֶמֶת לְאָדָם, נַדְיָה! עֲלֵיהֶם יוּכְלוּ לְסַפֵּר רַק אֵלֶּה שֶׁלֹּא שָׁבוּ מִן הַדֶּרֶךְ וְשֶׁפִּגְרֵיהֶם נִקְבְּרוּ בַּעֲרֵמוֹת הַשֶּׁלֶג שֶׁשָּׁפְכָה עֲלֵיהֶם הַסּוּפָה!”

“וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי שַׁבְתָּ, אָחִי!”

“אָמְנָם כֵּן, אֲבָל הֲרֵינִי אִישׁ סִבִּירִי וּמִיַּלְדוּתִי הָיִיתִי מְלַוֶּה אֶת אָבִי בְּלֶכְתּוֹ לָצוּד צַיִד וּלְפִיכָךְ הִתְרַגַּלְתִּי בַּנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים הַלָּלוּ. אֲבָל אַתְּ, נַדְיָה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתְּ לִי, שֶׁהַחֹרֶף לֹא הָיָה מְעַכֵּב אוֹתָךְ מִלֶּכֶת וְשֶׁיָּצָאת לְבַדֵּךְ בְּכַוָּנָה לְהִלָּחֵם בָּאַקְלִים הַקָּשֶׁה שֶׁל סִבִּירְיָה, דּוֹמֶה הָיָה לִי כְּאִלּוּ אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ נוֹפֶלֶת אֶל תּוֹךְ הַשְׁלָגִים לִבְלִי קוּם!”

“כַּמָּה פְּעָמִים עָבַרְתָּ אֶת הָעֲרָבָה בַּחֹרֶף?” שָׁאֲלָה הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית.

“שָׁלשׁ פְּעָמִים, נַדְיָה, בְּלֶכְתִּי אֶל אוֹמְסְק.”

“וּלְשֵׁם מָה הָלַכְתָּ אֶל אוֹמְסְק?”

“לִרְאוֹת אֶת אִמִּי, שֶׁהָיְתָה מְצַפָּה לִי.”

“וַאֲנִי הוֹלֶכֶת אֶל אִירְקוּטְסְק, שֶׁשָּׁם מְצַפֶּה לִי אָבִי! עָלַי לִמְסֹר לוֹ אֶת דִּבְרֵי אִמִּי הָאַחֲרוֹנִים! וּמִכָּאן שׁוֹמֵעַ אַתָּה, אָחִי, כִּי שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא הָיָה מְעַכֵּב אוֹתִי מִלָּכֶת!”

“יַלְדָּה אַמִּיצַת לֵב אַתְּ, נַדְיָה,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “וְהָאֱלֹהִים בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הָיָה מוֹלִיכֵךְ בַּדֶּרֶךְ!”

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה הַ“טָּרַנְטַס מֻנְהָג וּמוּרָץ בִּמְהִירוּת עַל יְדֵי הַ”יַּמְשְׁצִ’יקִים“, שֶׁהִתְחַלְּפוּ בְּכָל תַּחֲנָה. “הַנְּשָׁרִים הַלָּלוּ שֶׁל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ לֹא חִלְּלוּ אֶת שֵׁם כְּבוֹד נִשְׁרֵי הֶהָרִים. הַמְּחִיר הַגָּבוֹהַּ בְּעַד כָּל סוּס, דְּמֵי־הַשְּׁתִיָה שֶׁנִּתְּנוּ בְּיָד רְחָבָה, פִּרְסְמוּ אֶת טִיב הַנּוֹסְעִים לְשֶׁבַח גָּדוֹל. אֶפְשָׁר שֶׁבְּעֵינֵי הַמְמֻנִּים עַל בָּתֵּי־הַדֹּאַר הָיָה תָּמוּהַּ הַדָּבָר, כִּי לְאַחַר צֵאת הַפְּקֻדָּה עֲדַיִן יֵשׁ יְכֹלֶת לְאִישׁ צָעִיר לְיָמִים וְלַאֲחוֹתוֹ, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה הָיוּ שְׁנֵיהֶם רוּסִים, לִנְסֹעַ בְּאֵין מַעֲצוֹר דֶּרֶךְ סִבִּירְיָה הַסְּגוּרָה בִּפְנֵי שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת, אֲבָל תְּעוּדוֹתֵיהֶם הָיוּ כְּתִקְנָן, וְעַל פִּיהֶן רַשָּׁאִים הָיוּ לִנְסֹעַ בַּאֲשֶׁר נָסָעוּ. וְכָךְ עָפוּ עַמּוּדֵי־הַוֶּרְסְטָאוֹת זֶה אַחַר זֶה וְנִשְׁאֲרוּ מֵאֲחוֹרֵי הַ”טָּרַנְטַס”.

אֶפֶס מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה לֹא הָיוּ הַנּוֹסְעִים הַיְחִידִים, שֶׁעָבְרוּ בַּדֶּרֶךְ הַהוֹלֶכֶת מִפֶּרְם אֶל יֶקָטֵרִינְבּוּרְג. עוֹד בַּתַּחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה הִבְחִין שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר, כִּי מֶרְכָּבָה אַחַת קִדְּמָה אוֹתוֹ וְנוֹסַעַת לְפָנָיו. אֲבָל כֵּוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מַחְסוֹר בְּסוּסִים לֹא הִשְׁגִּיחַ בַּדָּבָר.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא עָמְדוּ הַנּוֹסְעִים בַּדֶּרֶךְ אֶלָּא פְּעָמִים אֲחָדוֹת, כְּדֵי לִסְעֹד אֶת לִבָּם. בְּבָתֵּי־הַדֹּאַר מָצָא אָדָם מְקוֹם לִינָה וּמְזוֹנוֹת. אֲבָל אִלּוּ גַם חָסְרוּ הַבָּתִּים הַלָּלוּ, הָיָה כָּל בֵּית אִכָּר רוּסִי מְקַיֵּם בָּאוֹרֵחַ מִדַּת הַכְנָסַת־אוֹרְחִים כְּהִלְכָתָהּ. בַּכְּפָרִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר כֻּלָּם כִּמְעַט דּוֹמִים זֶה לָזֶה, עִם בָּתֵּי הַתְּפִלָּה שֶׁלָּהֶם שֶׁקִּירוֹתֵיהֶם לְבָנִים וְגַגּוֹתֵיהֶם יְרֻקִּים, יָכוֹל הָיָה עוֹבֵר אֹרַח לִדְפֹק עַל כָּל דֶּלֶת, כִּי חֲזָקָה הִיא שֶׁתִּפָּתַח לְפָנָיו לִרְוָחָה. הַמּוּזִ’יק הָרוּסִי יוֹצֵא לִקְרַאת אוֹרְחוֹ בְּפָנִים מַסְבִּירוֹת וּמוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ. הוּא מַגִּישׁ לוֹ לֶחֶם וָמֶלַח, שׁוֹפֶת לִכְבוֹדוֹ אֶת “הַסָּמוֹבַר” וְהָאוֹרֵחַ חָשׁ עַצְמוֹ כְּבֶן בָּיִת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּנֵי הַבַּיִת מוּכָנִים לְפַנּוֹת אֶת מְקוֹמָם בַּבַּיִת, כְּדֵי לָתֵת מָקוֹם לָאוֹרֵחַ. הַנָּכְרִי הַבָּא אֶל הַבַּיִת נֶחְשָׁב כְּקָרוֹב לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. הַכֹּל רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאָדָם “הַשָּׁלוּחַ מֵאֵת אֱלֹהִים”.

כְּשֶׁבָּא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִפְנוֹת־עֶרֶב אֶל אֶחָד מִבָּתֵּי־הַדֹּאַר נִתְעוֹרֵר בּוֹ מֵעֵין אִינְסְטִינְקְט עָמוּם, וְהוּא עָמַד וְשָׁאַל אֶת הַמְמֻנֶּה, אֵימָתַי עָבְרָה עַל פְּנֵי הַתַּחֲנָה אוֹתָהּ הָעֲגָלָה הַהוֹלֶכֶת לְפָנָיו.

“לִפְנֵי שְׁתֵּי שָׁעוֹת, אַבָּא שֶׁלִּי”, הֵשִׁיב הַמְמֻנֶּה עַל בֵּית־הַדֹּאַר.

“עֲגָלָה זוֹ מֶרְכָּבָה קַלָּה הִיא?”

“לֹא, כִּי אִם ‘טֵלֶגָה’”.

“וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם נוֹסְעִים בָּהּ?”

“שְׁנָיִם.”

“וְהֵם נוֹסְעִים בְּחִפָּזוֹן?”

“נְשָּׁרִים הֵם!”

“צַוֵּה לִרְתֹּם מִיָּד!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה גָמְרוּ בְּנַפְשָׁם שֶׁלֹּא לְהִתְעַכֵּב אַף שָׁעָה אַחַת, וּלְפִיכָךְ נָסְעוּ כָּל הַלָּיְלָה.

מֶזֶג הָאֲוִיר עֲדַיִן יָפֶה הָיָה, אֶלָּא שֶׁהֻרְגַּשׁ כִּי הָאֲוִיר נַעֲשֶׂה מֵעִיק וְהוֹלֵךְ וּמִתְרַוֶּה בְּחַשְׁמַל. אַף עָב קַלָּה לֹא חָתְמָה אֶת קַרְנֵי הַכּוֹכָבִים, וְאוּלָם דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אֵד חַם עוֹלֶה מִן הָאֲדָמָה, הָיָה מָקוֹם לַחֲשַׁשׁ, שֶׁסּוּפָה עֲתִידָה לְהִתְחוֹלֵל בֶּהָרִים, וּבַיָּדוּעַ שֶׁסּוּפַת הָרִים אֲיֻמָּה הִיא. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁרָגִיל הָיָה לְהַכִּיר אֶת הָאַטְמוֹסְפֵרָה עַל פִּי סִמָּנֶיהָ, הָיָה חָשׁ שֶׁמִּלְחֶמֶת אֵיתָנִים עֲתִידָה לָבוֹא, וְהַדָּבָר הַזֶּה מִלֵּא אוֹתוֹ דְאָגָה רַבָּה.

הַלַּיְלָה עָבַר בְּלִי שׁוּם מְאֹרָעוֹת. שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ בְּטִלְטוּלֵי הַ“טָּרַנְטַס” נִרְדְּמָה נַדְיָה וְיָשְׁנָה שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. הַמִּכְסֶה הָיָה מֻפְשָׁל לְמֶחֱצָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יָכְלוּ הַנּוֹסְעִים לִנְשֹׁם מְעַט אֲוִיר, שֶׁרֵאוֹתֵיהֶם שָׁאֲפוּ אוֹתוֹ בְּצָמָא בְּתוֹךְ אַטְמוֹסְפֵרָה כְּבֵדָה וּמְעִיקָה זוֹ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה עֵר כָּל הַלַּיְלָה, כִּי לֹא הֶאֱמִין בַּיַּמְשְׁצִ’יקִים, שֶׁהָיוּ מִתְאַוִּים לְהִתְנַמְנֵם עַל מוֹשָׁבָם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא אָבְדָה לְבַטָּלָה אַף שָׁעָה אַחַת לֹא בַּתַּחֲנוֹת וְלֹא בַּדֶּרֶךְ.

מִמָּחֳרַת הַיּוֹם, בְּעֶשְׂרִים לְיוּלִי, סָמוּךְ לִשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר נִרְאוּ בַּמִּזְרָח הַשִּׁרְטוּטִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הָרֵי אוּרַל. וְאוּלָם שַׁלְשֶׁלֶת הֶהָרִים הַכַּבִּירָה הַזֹּאת, הַמַּבְדִּילָה בֵּין רוּסְיָה הָאֵרוֹפִּית וּבֵין סִבִּירְיָה, עֲדַיִן רְחוֹקָה הָיְתָה מֶרְחָק רַב וְלֹא נָהָיְתָה תִּקְוָה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם אֶלָּא מִקֵּץ הַיּוֹם. הָעֲבִירָה דֶרֶךְ הֶהָרִים לֹא יָכְלָה אֵפוֹא לְהִתְקַיֵּם אֶלָּא בַּלַּיְלָה הַבָּא.

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ הַשָּׁמַיִם מְכֻסִּים עֲנָנִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִתְמַעֵט הַחֹם וְאֶפְשָׁר הָיָה לְשֵׂאתוֹ, אֶלָּא שֶׁחֲלַל הָאֲוִיר הָלַךְ וְנעֲשֶׂה טָעוּן סוּפָה בְּמִדָּה יְתֵרָה.

אֶפְשָׁר שֶׁמִּפְּנֵי הָאוֹתוֹת הַלָּלוּ הַמְבַשְׂרִים רָעָה יָפֶה הָיָה עוֹשֶׂה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אִלּוּ מָנַע עַצְמוֹ מִלָּבוֹא בַּלַּיְלָה בֵּין הֶהָרִים, וּבְוַדַּאי הָיָה מִסְתַּלֵּק מִלַּעֲשׂוֹת זֹאת אִלּוּ הָיָה לוֹ פְּנַאי לְהִתְמַהְמֵהַּ. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁהַיַּמְשְׁצִ’יק שֶׁל הַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה הִפְנָה אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ אֶל קוֹל הָרַעַם שֶׁהִתְגַּלְגֵּל בַּמֶּרְחָק בֵּין הֶהָרִים, שְׁאֵלָהוּ סְטְרוֹגוֹב:

“הַאִם הַ”טֵּלֶגָה' עֲדַיִן הוֹלֶכֶת וְנוֹסַעַת לְפָנֵינוּ?"

“הֵן”.

“וְכַמָּה הִיא רְחוֹקָה מֵאִתָּנוּ עַכְשָׁו?”

“בְּעֵרֶךְ מַהֲלַךְ שָׁעָה אֶחַת”.

“אִם כֵּן, לְפָנִים! – וַהֲרֵי אַתָּה מְקַבֵּל דְּמֵי שְׁתִיָּה פִּי שְׁלשָׁה, אִם נָבוֹא מָחָר בַּבֹּקֶר אֶל יֶקָטֵרִינְבּוּרְג!”

פֶּרֶק עֲשִׂירִי: סוּפָה בֵּין הָרֵי אוּרַל    🔗

הָרֵי אוּרַל מִשְׂתָּרְעִים כִּמְעַט בְּאֹרֶךְ שֶׁל שְׁלֹשֶת אֲלָפִים וֶרְסְטָאוֹת (3200 קִילוֹמֶטְרִים) בֵּין אֵירוֹפָּה וְאַסְיָה. בֵּין שֶׁנִּקְרָא אוֹתָם בְּשֵׁם אוּרַל, שֶׁמּוֹצָאוֹ מִן הַלָּשׁוֹן הַתַּתָּרִית, וּבֵין שֶׁנְּכַנֶּה אוֹתָם “פּוֹיַס” כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרְאִים אוֹתָם הָרוּסִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּשְׁנֵי הַשֵׁמוֹת הַלָּלוּ הוֹלְמִים אוֹתָם יָפֶה, כִּי פֵּרוּשָׁם בִּשְׁתֵּי הַלְּשׁוֹנוֹת הוּא “אֵזוֹר”. רֵאשִׁיתָם עַל שְׂפַת יָם הַצָּפוֹן וְסוֹפָם עַל חוֹף הַיָּם הַכַּסְפִּי.

זֶה הָיָה הַגְּבוּל, אֲשֶׁר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב צָרִיךְ הָיָה לְעָבְרוֹ כְּדֵי לָבוֹא מֵרוּסְיָה אֶל סִבִּרְיָה, וּכְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְנוּ, יָפֶה עָשָׂה שֶׁהָלַךְ בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה מִפֶּרְם לְיֶקָטֵרִינְבוּרְג עַל גַּבֵּי הַמּוֹרָד הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָרֵי אוּרַל. דֶּרֶךְ זוֹ קַלָּה וּבְטוּחָה בְּיוֹתֵר וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת גַּם דֶּרֶךְ־מַעֲבָר לְכָל הַמִּסְחָר שֶׁל אַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית.

לַיְלָה אֶחָד הָיָה מַסְפִּיק כְּדֵי לַעֲבֹר בּוֹ אֶת הֶהָרִים, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יָקוּם מַעֲצוֹר בַּדֶּרֶךְ. אֲבָל זוֹ עָקָה, שֶׁנַּהֲמוֹת הָרַעַם הָרִאשׁוֹנוֹת בִּשְּׂרוּ כִּי שׁוֹאָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, אֲשֶׁר, לְפִי הַמַּעֲמָד הַמְיֻחָד שֶׁל הָאַטְמוֹסְפֵרָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, נִכָּר הָיָה שֶׁעֲתִידָה הִיא לִהְיוֹת אֲיֻמָּה בְּיוֹתֵר. הַמְּתִיחוּת הַחַשְׁמַלִּית הָיְתָה כָּל כָּךְ חֲזָקָה, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ לְהִתְרַוֵּחַ אֶלָּא מִתּוֹךְ הִתְפָּרְצוּת אַדִּירָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שָׁקַד עַל בַּת־לִוְיָתוֹ הַצְּעִירָה, שֶׁתִּהְיֶה מוּגַנָּה יָפֶה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. כַּפֹּרֶת הָעֲגָלָה, אֲשֶׁר פֶּרֶץ־רוּחַ חָזָק הָיָה עוֹקֵר אוֹתָהּ עַל נְקַלָּה, הֻדְּקָה הֵיטֵב בַּחֲבָלִים שֶׁנִּצְטַלְּבוּ לְמַעְלָה וּמֵאֲחוֹרֶיהָ. עֲבוֹתוֹת הָרִתְמָה שֶׁל הַסּוּסִים הֻכְפְּלוּ, וּמִשּׁוּם זְהִירוּת יְתֵרָה פָּקְקוּ אֶת חִשּׁוּרֵי הָאוֹפַנִּים בְּקַשׁ, כְּדֵי לְהַגְדִּיל בְּכָךְ אֶת חֹזֶק הָאוֹפַנִּים וּכְדֵי לְמַעֵט אֶת פְּעֻלַּת הַדְּחִיפוֹת, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהִמָּנַע מֵהֶן בְּלֵיל חֹשֶׁךְ כָּזֶה. וְאֶת הַחֵלֶק הַקִּדְמִי וְאֶת הַחֵלֶק הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה, אֲשֶׁר צִירֵיהֶם הָיוּ מְהֻדָּקִים אֶל הַתֵּבָה עַל־יְדֵי יְתֵדוֹת בִּלְבָד, חִבְּרוּ יַחַד בְּמוֹט־עֵץ בְּסִיּוּעַ שֶׁל בְּרָגִים. מוֹט זֶה שִׁמֵּשׁ בִּמְקוֹם הַכְּלוֹנָס הֶעָקֹם, אֲשֶׁר בַּמֶּרְכָּבוֹת הַקַּלּוֹת הֲרֵיהוּ מְחַבֵּר יַחַד אֶת שְׁנֵי הַצִּירִים.

נַדְיָה חָזְרָה וְיָשְׁבָה בִּמְקוֹמָהּ בְּיַרְכְּתֵי הַמֶּרְכָּבָה. וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יָשַׁב עַל־יָדָהּ. לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת, שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ מוּרָדָה עַל גַּבֵּי הַמֶּרְכָּבָה, הָיוּ תְּלוּיוֹת שְׁתֵּי יְרִיעוֹת שֶׁל עוֹר, שֶׁהָיָה בָּהֶן כְּדֵי לְהָגֵן בְּמִדָּה יְדוּעָה עַל הָנּוֹסְעִים מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם וְהַסְּעָרָה.

לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל מוֹשַׁב הָרַכָּב נִקְשְׁרוּ שְׁנֵי פַּנָּסִים גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר קַוֵּי אוֹרָם הַדַּל, שֶׁהוּטְלוּ בַּאֲלַכְסוֹן, לֹא הֵאִירוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶלָּא בְּמִדָּה זְעוּמָה. אֲבָל הָאוֹרוֹת הַלָּלוּ צִיְנוּ אֶת מַצַּב הָעֲגָלָה וּמַהֲלָכָהּ, וְאִם דַּלִּים הָיוּ מִגָּרֵשׁ אֶת הַחֲשֵׁכָה, הֲרֵי מִכָּל מָקוֹם הוֹעִילוּ לִמְנֹעַ אֶת הָעֲגָלָה מִלְּהִתְנַגֵּשׁ עִם עֲגָלָה אַחֶרֶת הַבָּאָה לִקְרָאתָהּ.

אָנוּ רוֹאִים אֵפוֹא שֶׁנִּתְקְנוּ תִּקּוּנִים שֶׁל זְהִירוּת, וּבִפְנֵי הָאִיּוּמִים שֶׁל הַלַּיְלָה הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא וַדַּאי הָיוּ הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶה בִּמְקוֹמָם.

“נַדְיָה, אָנוּ מוּכָנִים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ,” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“הָבָה נֵצֵא,” הֵשִׁיבָה הַנַּעֲרָה.

הַיַּמְשְׁצִ’יק קִבֵּל צַו וְהַ“טָּרַנְטַס” הִתְחִיל מְטַפֵּס וְעוֹלֶה מִתּוֹךְ נִדְנוּד עַל גַּבֵּי הַשְּׁלוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הָרֵי אוּרַל.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שְׁמוֹנֶה וְהַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה קְרוֹבָה לִשְׁקִיעָה. וְאוּלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּמַעֲלוֹת הָרֹחַב הַלָּלוּ נִמְשָׁכִים דִּמְדּוּמֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת זְמַן הַרְבֵּה, כְּבָר שָׁלְטָה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה. אֵדֵי עֲרָפֶל גְּדוֹלִים רָבְצוּ עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, אֲבָל עֲדַיִן לֹא הֵנִיעַ אוֹתָם אַף מַשַּׁב רוּחַ כָּל־שֶׁהוּא. אֶפֶס הָאֵדִים הַלָּלוּ הָיוּ דוֹמְמִים רַק כְּלַפֵּי הָאֹפֶק וְלֹא כְּלַפֵּי לֵב־הַשָּׁמַיִם, כִּי הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין הָרָקִיעַ וּבֵין הָאָרֶץ הָלַךְ וְהִתְמַעֵט בַּעֲלִיל. כַּמָּה רְצוּעוֹת הֵפִיצוּ נֹגַהּ שֶׁעֵינוֹ כְּעֵין הַזַּרְחָן וְנִרְאוּ לָעַיִן כִּקְשָׁתוֹת מִבְּנוֹת שִׁשִּׁים עַד בְּנוֹת שְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת. שִׁכְבוֹתֵיהֶן הָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ אֶל הָאֲדָמָה וְהֵן הֵצֵרוּ אֶת מוֹטוֹת רִשְׁתָּן כְּאִלּוּ נִתְכַּוְּנוּ לַעֲטֹף בָּהּ אֶת הֶהָרִים, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִילּוּ סוּפָה עֶלְיוֹנָה הָדְפָה אוֹתָן מִלְמַעְלָה לְמָטָּה. וְהַדֶּרֶךְ הִתְנַשְּׂאָה הָלֹךְ וְהִתְנַשֵּׂא לִקְרַאת הָעֲנָנִים הַגְּדוֹלִים הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ סְמִיכִים בְּיוֹתֵר וְכִמְעַט שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי הִתְעַבּוּת גְּמוּרָה. עוֹד מְעַט וְאֵדֵי הָעֲרָפֶל וְהַדֶּרֶךְ יִתְלַכְּדוּ יַחַד, וְאִם הָעֲנָנִים לֹא יִמַּסּוּ וְלֹא יֵהָפְכוּ לְגֶשֶׁם, יִהְיֶה הָעֲרָפֶל גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁהַ“טָּרַנְטַס” שׁוּב לֹא יוּכַל לָלֶכֶת הָלְאָה מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה לְהִתְגַּלְגֵּל וְלִנְפֹּל אֶל אַחַת הַתְּהוֹמוֹת.

וְאוּלם שַׁלְשֶּׁלֶת הָרֵי אוּרַל אֵינָהּ מַגַּעַת אֶלָּא לִידֵי גֹבַהּ בֵּינוֹנִי. הַגָּבוֹהַּ שֶׁבֵּין שִׂיאֵיהֶם מִתְרוֹמֵם אַךְ עַד כְּדֵי חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֶגֶל. שֶׁלֶג עוֹלָמִים אֵינוֹ מָצוּי שָׁם, וְאוֹתָם הַשְּׁלָגִים שֶׁחֹרֶף־סִבִּירִי מְגַבֵּב וְצוֹבֵר עַל שִׂאֵיהֶם, נְמַסִּים כָּלִיל מֵחֹם שֶּׁמֶשׁ הַקָּיִץ. צְמָחִים וְאִילָנוֹת גְּדֵלִים שָׁם אֲפִילוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרמִים בְּיוֹתֵר. נִצּוּל מִכְרוֹת הַבַּרְזֶל וְהַנְּחֹשֶת וּמַחְפּוֹרוֹת הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת מְכַנֵּס לְכָאן הֲמוֹן פּוֹעֲלִים. כָּאן מִתְכַּנְּסִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּנֵי הַכְּפָרִים הַנִּקְרָאִים “זָווֹדִים” וְהַדֶּרֶךְ שֶׁכְּבָשׁוּהָ בֵּין מַעְבְּרוֹת־הֶהָרִים הַגְּדוֹלִים נוֹחָה לְמַעֲבַר עֶגְלוֹת הַדֹּאַר.

אֲבָל מַה שֶׁנּוֹחַ בְּשָׁעָה שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר יָפֶה וּלְאוֹר הַיּוֹם, נַעֲשֶׂה קָשֶׁה וְרַב־סַכָּנוֹת בִּזְמַן שֶׁאֵיתְנֵי־הַטֶּבַע נִלְחָמִים זֶה בָּזֶה בַּחֲמַת כֹּחַ, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם נָתוּן בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה הָאֲיֻמָּה הזֹּאת.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יָדַע הֵיטֵב מִפִּי הַנִּסָּיוֹן מַה טִיבָהּ שֶׁל סוּפָה הַמִּתְחוֹלֶלֶת בֵּין הֶהָרִים, וְאֶפְשָׁר שֶׁסָּבוּר הָיָה, וְהַדִּין עִמּוֹ, כִּי הִתְפָּרְצוּת־אֵיתָנִים זוֹ רַבַּת־סַכָּנָה הִיא בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִסּוּפוֹת־הַשֶּׂלֶג הָאֲיֻמּוֹת הַמִּתְחוֹלְלוֹת כָּאן בַּחֹרֶף בְּכֹחַ אַדִּיר שֶׁאֵין מָשְׁלוֹ.

בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ לַדֶּרֶךְ טֶרֶם יָרַד הַגֶּשֶׁם. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֵרִים אֶת יְרִיעוֹת הָעוֹר, שֶׁהֵגֵנּוּ עַל תּוֹכָהּ שֶׁל הָעֲגָלָה, וְהֵצִיץ הַחוּצָה כְּשֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אוֹר־הַפַּנָּסִים הָרוֹעֵד מִלֵּא אוֹתָהּ צְלָלִים מְשֻׁנּוֹת.

נַדְיָה, שֶׁיָּשְׁבָה בְּלִי־נוֹעַ וּזְרוֹעוֹתֶיהָ מְשֻׁלָּבוֹת, הֵצִיצָה גַם הִיא הַחוּצָה, אֶלָּא שֶׁהִיא לֹא הִרְכִּינָה עַצְמָהּ, תַּחַת אֲשֶׁר בֶּן־לִוְיָתָהּ הוֹצִיא אֶת חֲצִי גוּפוֹ מִן הַתֵּבָה וְלַחוּץ וְהִתְבּוֹנֵן בְּבַת־אַחַת גַּם אֶל הַשָּׁמַיִם וְגַם אֶל הָאָרֶץ.

חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר הָיָה כֻּלּוֹ שׁוֹקֵט וְדוֹמֵם, אֶלָּא שֶׁשֶּׁקֶט זֶה הָיָה בּוֹ מִן הָאִיּוּם. אֲפִלּוּ קֻרְטוֹב אֶחָד שֶׁל אֲוִיר עֲדַיִן לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הַטֶּבַע, הֶחָנוּק לְמֶחֱצָה, שׁוּב אֵינוֹ נוֹשֵׁם, וְכִי הָרֵאוֹת שֶׁלּוֹ, כְּלוֹמַר, עֲנָנָיו הַקּוֹדְרִים וְהַמְעֻבִּים, שֶׁהוּבְאוּ לִידֵי שִׁתּוּק בְּשֶׁל סִבָּה מִן הַסִּבּוֹת, שׁוּב אֵינָן מְמַלְּאוֹת אֶת תַּפְקִידָן. הַדְּמָמָה הָיְתָה מֻחְלֶטֶת, לוּלֵא קוֹל הָאֲנָקָה שֶׁהִשְׁמִיעוּ הַחִשּׁוּרִים וְהַקְּרָשִׁים שֶׁל הָעֲגָלָה, לוּלֵא חֲרִיקַת גַּלְגִּלֵּי ה“טָּרַנְטַס” שֶׁשָּׁחֲקוּ אֶת הֶחָצָץ שֶׁעַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ, לוּלֵא קוֹל הַנְּשִׁימָה הַכְּבֵדָה שֶׁל הַסּוּסִים, שֶׁחָסְרוּ אֲוִיר, וְלוּלֵא הַלְמוּת פַּרְסוֹת־הַבַּרְזֶל שֶׁלָּהֶם עַל גַּבֵּי הָאֲבָנִים, שֶׁנִּתְּזוּ מֵהֶן נִיצוֹצוֹת עִם כָּל נִקּוּשׁ.

הַדֶּרֶךְ הָיְתָה כֻּלָּהּ שׁוֹמְמָה. בְּתוֹךְ הַנְּקָרוֹת הַצָּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הָרֵי אוּרַל וּבְלַיְלָה רַב־אִיּוּם זֶה לֹא פָּגַשׁ הַ“טָּרַנְטַס” לֹא בְּהֵלֶךְ רַגְלִי, לֹא בְּרוֹכֵב סוּס וְלֹא בְּאַחַת הָעֲגָלוֹת. לֹא נִזְדַּמֵּן לְפָנָיו לֹא נֹגַהּ מְדוּרוֹת אֵשׁ שֶׁל פֶּחָמִי בַּיַּעַר, לֹא מְקוֹם־חֲנִיָּה שֶׁל פּוֹעֲלִים בְּמַחְצְבוֹת־הָאֲבָנִים וְלֹא סֻכָּה חֲבוּיָה בֵּין הָאִילָנוֹת. כְּדֵי לִנְסֹעַ בִּתְנָאִים כָּאֵלֶּה דֶּרֶךְ שַׁלְשֶׁלֶת הֶהָרִים הָיָה צֹרֶךְ שֶׁיְּהֵא אָדָם אָנוּס לְכָךְ עַל־יְדֵי סִבּוֹת, שֶׁאֵינָן סוֹבְלוֹת לֹא הִסּוּס וְלֹא דִחוּי. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הָיָה מְהַסֵּס. הוּא לֹא יָכֹל לְהַסֵּס; אֲבָל שְׁאֵלָה הָיְתָה מְנַקֶּרֶת בְּמֹחוֹ וּמִלְּאָה אוֹתוֹ דְאָגָה יְתֵרָה: מִי וָמִי הָיוּ אוֹתָם הַנּוֹסְעִים, אֲשֶׁר הַ“טֵּלֶגָה” שֶׁלָּהֶם קִדְּמָה אֶת הַ“טָּרַנְטַס” שֶׁלּוֹ, וּמָה הַטְּעָמִים הַמַּכְרִיעִים שֶׁהִכְרִיחוּ אוֹתָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה שִׁגָּעוֹן כָּזֶה?

שָׁעָה אֲרֻכָּה הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יוֹשֵׁב וּמִסְתַּכֵּל בַּנַּעֲשֶׁה בַּחוּץ. סָמוּךְ לִשְׁעַת אַחַת־עֶשְׂרֵה הִתְחִילוּ בְּרָקִים לְהָאִיר אֶת פְּנֵי הַשַּׁמַיִם וְשׁוּב לֹא פָּסְקוּ. לִבְרַק אוֹרָם הַמָּהִיר נִצְנְצוּ נַצְנֵץ וְהִתְעַלֵּם תַּבְנִיּוֹתֵיהֶם שֶׁל אֳרָנִים אַדִּירִים, שֶׁעָמְדוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים שֶׁלְּיַד הַדֶּרֶךְ. וּבְשָׁעָה שֶׁהַ“טָּרַנְטַס” הִתְקָרֵב לִפְאַת הַדֶּרֶךְ, נִגְלוּ לְנֹגַהּ הָעֲנָנִים הַלּוֹהֲטִים בָּאֵשׁ תְּהוֹמוֹת עֲמֻקּוֹת. פַּעַם בְּפַעַם הִשְׁמִיעָה הָעֲגָלָה קוֹל רַעַשׁ אוֹפַנִּים רָם בְּיוֹתֵר – סִמָּן שֶׁעָבְרָה עַל גֶּשֶׁר שֶׁל קוֹרוֹת כִּמְעַט בִּלְתִּי מְהֻקְצָעוֹת, שֶׁהָיָה גָשׁוּר עַל פְּנֵי אַחַת הַנְּקָרוֹת. וכְכֹל אֲשֶׁר הִתְרוֹמְמָה הָלוֹךְ וְהִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה, כֵּן נִתְמַלֵּא חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר שָׁאוֹן חַדְגּוֹנִי, שֶׁהָלַךְ הָלוֹךְ וְכָבֵד. אֶל הַשָּׁאוֹן הַזֶּה נִטְפְלוּ קְרִיאוֹתָיו שֶׁל הַיַּמְשְׁצִ’יק, אֲשֶׁר פַּעַם הָיוּ בָּהֶן מִשֶּׁל דִּבְרֵי חִבָּה וּפַעַם מִשֶּׁל נְזִיפָה לְבַעֲלֵי הַחַיִּים הָעֲלובִים, שֶׁהַחֶבֶל שֶׁבָּאֲוִיר הוֹגִיעָם יוֹתֵר מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ גּוּפוֹ. אֲפִילּוּ קוֹל צִלְצוּל הַמְּצִלוֹת שֶׁעַל הַיָּצוּל שׁוּב לֹא יָכֹל לְעוֹדֵד אֶת רוּחָם, וּפְעָמִים שֶׁרַגְלֵיהֶם כָּשְׁלוּ וְכִמְעַט שֶׁכָּרְעוּ תַּחְתֵּיהֶם.

“בְּאֵיזוֹ שָׁעָה נַגִּיעַ אֶל רֹאשׁ הָהָר?” שָׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוב.

"בְּשָׁעָה אַחַת בַּלָּיְלָה… אִם נִזְכֶּה בִּכְלָל לְהַגִּיעַ לְשָׁם! הֵשִׁיב הָרַכָּב כְּשֶׁהוּא מֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ פִּקְפּוּק.

“הַגִּידָה לִי, יְדִידִי, הֲרֵי זוֹ וַדַּאי לֹא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאַתָּה מְהַלֵּךְ בֶּהָרִים בִּשְׁעַת סוּפָה, הַאֵין זֹאת?”

“לֹא, וְיִתֵּן אֱלֹהִים שֶׁלֹּא תִּהְיֶה זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה!”

“כְּלוּם מְפַחֵד אָתָּה?”

“אֵינִי מְפַחֵד כְּלוּם, אֲבָל הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ שֶׁעָשִׂיתָ מִשְׁגֶּה כִּי יָצָאתָ לַדֶּרֶךְ.”

“אֲבָל מִשְׁגֶּה גָדוֹל מִזֶּה עָשִׂיתִי אִלּוּ מָנַעְתִּי עַצְמִי מִלָּצֵאת.”

“הִזְדָּרְזוּ וּלְכוּ אֵפוֹא, יוֹנַי שֶׁלִּי!” הֵשִׁיב הָרַכָּב כְּאָדָם שֶׁאֵין עִנְיָנוֹ לְהִתְוַכֵּחַ אֶלָּא לְצַיֵּת.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל שָׁאוֹן רָחוֹק. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אַלְפֵי שְׁרִיקוֹת חַדּוֹת וּמַחֲרִישׁוֹת אָזְנַיִם בָּקְעוּ אֶת חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר, שֶׁהָיָה שׁוֹקֵט עַד עַכְשָׁו. לְנָגְהוֹ שֶׁל בָּרָק מְעַוֵּר עֵינַיִם, אֲשֶׁר רַעַם אָיֹם תָּכַף אַחֲרָיו, רָאָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֳרָנִים רָמֵי־קוֹמָה, שֶׁהִתְנוֹדְדוּ עַל שִׂיא הָר. הָרוּחַ הִתְפָּרְצָה בַּחֲמַת כֹּחַ, אֲבָל עֲדַיִן לֹא סִכְסְכָה אֶלָּא אֶת הַשְׁכָבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הָאֲוִיר. מִתּוֹךְ קוֹל רַעַשׁ יָבֵשׁ, שֶׁנִּסֵּר בָּאֲוִיר, נִכָּר הָיָה שֶׁכַּמָּה אִילָנוֹת זְקֵנִים אוֹ בִּלְתִּי מֻשְׁרָשִׁים כָּל צָרְכָּם לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַפֶּרֶץ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסּוּפָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה. לָוִינָה שֶׁל גִּזְעֵי אִילָנוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ הִתְגַּלְגְּלָה עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ, לְאַחַר שֶׁקָּפְצָה וְדִלְּגָה בְּכֹחַ אָיֹם עַל גַּבֵּי הַסְּלָעִים וְנֶעֶלְמָה בִּתְהוֹם הַמַּעֲמַקִּים שֶׁמִּשְּׂמֹאל, בְּמֵרְחָק שֶׁל מָאתַיִם פְּסִיעוֹת מִן הַ“טָּרַנְטַס”.

הַסּוּסִים עָמְדוּ פִּתְאֹם תַּחְתֵּיהֶם.

“קוּמוּ וּלְכוּ, יוֹנַי שֶׁלִּי!” קָרָא הַיַּמְשְׁצִ’יק, וְקוֹל הַצְלָפַת הַשּׁוֹט שֶׁלּוֹ הִתְעָרֵב עִם שַׁאֲגַת הָרָעַם.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב תָּפַשׂ בְּיָדָהּ שֶׁל נַדְיָה.

“הַיְשֵׁנָה אַתְּ, אֲחוֹתִי?” שָׁאַל אֶת הַנַּעֲרָה.

“לֹא, אָחִי”.

“הֲיִי מוּכָנָה לַכֹּל. הִנֵּה הִתְחוֹלְלָה הַשּׁוֹאָה!”

“אֲנִי מוּכָנָה”.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְהוֹרִיד אֶת יְרִיעוֹת שֶׁל עוֹר שֶׁבַּ“טָּרַנְטַס” וּלְהַצְמִידָן יָפֵה.

הַסּוּפָה הִתְפָּרְצָה מִתּוֹךְ שַׁאֲגַת רָעַם.

הַיַּמְשְׁצִ’יק קָפַץ מֵעַל מוֹשָׁבוֹ וּמִהֵר אֶל סוּסָיו כְּדֵי לְהַחֲזִיק בְּרָאשֵׁיהֶם, כִּי סַכָּנָה אֲיֻמָּה נִשְׁקְפָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע לְכָל הָעֲגָלָה עַל סוּסֶיהָ וְנוֹסְעֶיהָ.

הַ“טָּרַנְטַס” עָמַד בְּאוֹתוֹ רֶגַע בְּלִי־נוֹעַ בְּעַקְמוּמִית שֶׁל הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר בַּעֲדָהּ הִתְפָּרְצָה הַסּוּפָה. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְכַוֵּן אֶת הָעֲגָלָה כְּנֶגֶד הָרוּחַ, שֶׁלּוּלֵא כֵּן הָיְתָה הָרוּחַ תּוֹפֶשֶׂת אוֹתָהּ מִן הַצַּד וְהוֹפֶכֶת אוֹתָהּ עַל פָּנֶיהָ וּמְטִילָה אוֹתָהּ אֶל תּוֹךְ הַתְּהוֹם הַפְּעוּרָה מִשְּׂמֹאלָהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ. פֶּרֶץ הָרוּחַ דָּחַף אֶת הַסּוּסִים לְאָחוֹר וְהַלָּלוּ נִזְדַּקְּפוּ קוֹמְמִיּוּת וְהָרַכָּב לֹא יָכֹל לְהַרְגִּיעָם. כֵּוָן שֶׁדִּבְרֵי הַפִּּיוּס שֶׁלּוֹ לֹא הוֹעִילוּ, הִתְחִיל מַמְטִיר עֲלֵיהֶם קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת, אַךְ מְאוּמָה לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. הַבְּהֵמוֹת הָעֲלוּבוֹת, שֶׁהָיוּ מֻכּוֹת בְּסַנְוֵרִים מִלַּהַט הַבְּרָקִים וְנִבְהָלוֹת מִקּוֹלוֹת הָרְעָמִים שֶׁאינָם פּוֹסְקִים; אֲשֶׁר נִדְמוּ לְקוֹלוֹת הַיְרִיָּה שֶׁל כְּלֵי תּוֹתָח, חִשְׁבוּ לְנַתֵּק אֶת מוֹסְרוֹתֵיהֶן וְלִבְרֹחַ. הַיַּמְשְׁצִ’יק שׁוּב לֹא הָיָה אָדוֹן לְסוּסָיו.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע קָפַץ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מִתּוֹךְ הַ“טָּרַנְטַס” וּמִהֵר לְעֶזְרַת הָרַכָּב. כֵּוָן שֶׁהָיָה מְחוֹנָן כֹּחַ שֶׁאֵינוֹ מָצוּי עָלָה בְּיָדוֹ, אִם גַּם בְּעָמָל רַב, לְהַכְנִיעַ אֶת הַסּוּסִים הַמִּשְׁתּוֹלְלִים.

וְאוּלָם חֲמַת הַסּוּפָה הִתְגַּבְּרָה בְּאוֹתָהּ שַָׁעָה פִּי שְׁנַיִם. הַדֶּרֶךְ הִתְרַחֲבָה בְּמָקוֹם זֶה כְּעֵין מַשְׁפֵּךְ וְהָרוּחַ נִלְחֲצָה אֶל מַשְׁפֵּךְ זֶה מִתּוֹךְ יִלְלַת זָעַם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ הִתְחִילָה מִתְגַּלְגֶּלֶת מִמְּרוֹמֵי הַמִּדְרוֹנוֹת לָוִינָה שֶׁל אֲבָנִים וְשֶׁל גִּזְעֵי אִילָנוֹת.

“אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לִשְׁהוֹת בְּמָקוֹם זֶה”, אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“אַף לֹא נוֹסִיף לִשְׁהוֹת כָּאן!” קָרָה הַיַּמְשְׁצִ’יק הַנִּדְהָם, כְּשֶׁהוּא מְאַמֵּץ אֵת כָּל כֹּחוֹ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בִּפְנֵי גַלֵּי הָאֲוִיר שֶׁהִשְׂתָּעֲרוּ בַּחֲמַת זָעַם. “עוֹד מְעַט וְהַסּוּפָה תְּטִילֵנוּ אֶל תַּחַת הָהָר וּבְדֶרֶךְ קְצרָה בְּיוֹתֵר!”

“אֱחֹז בַּסּוּס שֶׁמִּיָּמִין, מוּג לֵב!” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “וַאֲנִי אַחֲרַאי לָזֶה שֶׁמִּשְּׂמֹאל!”

פֶּרֶץ־רוּחַ חָדָשׁ הִפְסִיק אֶת דִּבְרֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. הוּא וְהָרַכָּב אֲנוּסִים הָיוּ לְהִכֹּף עַד לָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁהַסּוּפָה לֹא תַּהַפְכֵם עַל פְּנֵיהֶם; אֲבָל לַמְרוֹת יְגִיעָם וְלַמְרוֹת הִתְאַמְּצוּת הַסּוּסִים, שֶׁהֵם הֵחֱזִיקוּם עַכְשָׁו כְּנֶגד הָרוּחַ, נִתְגַּלְגְּלָה הָעֲגָלָה כִּבְרַת אֶרֶץ אֲחוֹרַנִּית, וְלוּלֵא נֶעֶצְרָה עַל־יְדֵי גֶזַע־עֵץ, כִּי אָז נִשְׁמְטָה מֵעַל הַדֶּרֶךְ וְנָפְלָה מָטָּה.

“אַל תִּתְיָרְאִי, נַדְיָה!” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“אֵינֶנִּי מִתְיָרְאָה”, הֵשִׁיבָה הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית, וּבְקוֹלָהּ לֹא נִכַּר אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת.

קוֹלוֹת הָרַעַם פָּסְקוּ לְרֶגַע אֶחָד, וְהַסּוּפָה הָאֲיֻמָּה פָּרְצָה וְעָבְרָה אֶת עַקְמוּמִית הַדֶּרֶךְ וְאָבְדָה בְּמַעֲמַקֵּי הַנִּקְרָה.

“רְצוֹנְךָ לָשׁוּב וְלָרֶדֶת מַטָּה?” שָׁאַל הַיַּמְשְׁצִ’יק.

“לֹא, כִּי עָלֵינוּ לַעֲלוֹת מָעְלָה! עָלֵינוּ לַעֲבֹר אֶת הָעַקְמוּמִית הַזֹּאת! לְמַעְלָה מִזֶּה יִהְיֶה לָנוּ מוֹרַד הָהָר לְסִתְרָה.”

“אֲבָל הַסּוּסִים מְסָרְבִים לָלֶכֶת הָלְאָה!”

“עֲשֵׂה כָּמוֹנִי וּמָשְׁכֵם בְּכֹחַ!”

“שׁוּב יִתְרַגֵּשׁ עָלֵינוּ פֶּרֶץ הַסּוּפָה!”

“הֲתִשְׁמַע בְּקוֹלִי?”

“הֲרֵינִי סָר לְמִשְׁמַעְתֶּךָ!”

“פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל ‘אַבָּא’ הוּא!” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר זוֹ הַפָּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר, הַנַּעֲרָץ בִּשְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הָעוֹלָם.

“זוּזוּ וּלְכוּ נָא, הַסְּנוּנִיּוֹת שֶׁלִּי!” קָרָא הַיַּמְשְׁצִ’יק כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ אֶת הַסּוּס הַיְמָנִי, תַּחַת אֲשֶׁר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מָשַׁךְ אֶת הַסּוס הַשְּׂמָאלִי.

הַסּוּסִים הַנְּהוּגִים וּמְשׁוּכִים כָּךְ חָזְרוּ בְּרֹב עָמָל לְדַרְכָּם. שׁוּב לֹא יָכְלוּ לִנטוֹת לִצְדָדִים, וְהַסּוּס הָאָסוּר אֶל הַיָּצוּל, כֵּוָן שֶׁלֹּא טֻלְטַל עוֹד לְכָאן וּלְכָאן, יָכֹל לְהַלֵּךְ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, אֲבָל אָדָם וּבְהֵמָה, שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים כְּנֶגֶּד הַסּוּפָה, לֹא יָכְלוּ לִפְסֹעַ שָׁלֹש פְּסִיעוֹת לְפָנִים בְּלִי לַחֲזֹר לַאֲחוֹרֵיהֶם פְּסִיעָה אַחַת וּפְעָמִים שְׁתָּיִם. הֵם הֻחְלְקוּ וְנָפְלוּ וְחָזְרוּ וקָמוּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָעֲגָלָה הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה לְהִתְקַלְקֵל. לוּלֵא הֻדְּקָה הַכִּלָּה בְּדֵי־חֹזֶק, וַדַּאי נִשְׁמְטָה מֵעַל הַ“טָּרַנְטַס” עִם פֵּרֶץ־הַסּוּפָה הָרִאשׁוֹן.

יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי שָׁעוֹת עָמַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהַיַּמְשְׁצִ’יק כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא אָרַךְ אֶלָּא כַּחֲצִי וֶרְסְטָה וְשֶׁהָיָה מֻפְקָר כֻּלּוֹ לַחֲמַת שִׁבְטָהּ שֶׁל הַסּוּפָה. אֶפֶס לֹא הַסּוּפָה הָאֲיֻמָּה בִּלְבָד, שֶׁנִּלְחֲמָה בַּסּוּסִים וּבִשְׁנֵי מַנְהִיגֵיהֶם, הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת כָּאן סַכָּנָה, אֶלָּא סַכָּנָה גְדוֹלָה מִזּוֹ הִתְרַגְּשָׁה עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי מְטַר הָאֲבָנִים וְגִזְעֵי הָעֵצִים הַשְּׁבוּרִים שֶׁהִמְטִיר עֲלֵיהֶם הָהָר.

וּפִתְאֹם הִבְהִיק הַבָּרָק וּלְאוֹרוֹ נִרְאָה גוּשׁ־סֶלַע גָּדוֹל, שֶׁהִתְגַּלְגֵּל מֵעַל הָהָר בִּמְהִירוּת רַבָּה לְעֻמַּת הַ“טָּרַנְטַס”.

הַיַּמְשְׁצִ’יק הִשְׁמִיעַ קוֹל צְעָקָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִצְלִיף בְּכָל כֹּחוֹ בַּשּׁוֹט וְרָצָה לְהָרִיץ אֶת הַסּוּסִים לְפָנִים, אֲבָל הַלָּלוּ מֵאֲנוּ לָזוּז.

רַק פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִזֶּה וַהַלְאָה וְגוּשׁ־הַסֶּלַע הָיָה נוֹפֵל מֵאֲחוֹרֵיהֶם!

הַחֵלֶק הָעֶשְׂרִים שֶׁל שְׁנִיָּה הִסְפִּיק לוֹ לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהַבְחִין, שֶׁעוֹד מְעַט וְהַסֵּלַע יִפְגַּע בַּ“טָּרַנְטַם” וּבַת־לִוְיָתוֹ תְּרֻטַּשׁ! הוּא הִכִּיר, שֶׁשּׁוּב אֵין לוֹ שְׁהוּת לְהוֹצִיאָהּ מִן הָעֲגָלָה כּשֶׁהִיא חַיָּה!..

וּמִיָּד קָפַץ אֲחוֹרֵי הָעֲגָלָה וּבְשָׁאֲבוֹ מִתּוֹךְ הַסַּכָּנָה כֹּחַ שֶׁלְּמַעְלָה מִכֹּחוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ סָמַךְ אֶת גַּבּוֹ אֶל הַסֶּדֶן וְתָמַךְ אֶת רַגְלָיו בַּקַּרְקַע וְדָחַף אֶת הָעֲגָלָה הַכְּבֵדָה פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת לפָנִים.

גּוּש־הַסֶּלַע הָאַדִּיר כִּמְעַט שֶׁנָּגַע בְּעָבְרוֹ בְּחָזֵהוּ שֶׁל הָאִישׁ הַצָּעִיר וְגָזַל אֶת הַנְּשִׁימָה מֵאַפּוֹ, כְּאִלּוּ הָיָה כַּדּוּר כְּלִי־תּוֹתָח הַטָּס וְעוֹבֵר בִּסְעָרָה, וְכִתֵּת אֶת אַבְנֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁהִתִּיזוּ נִיצוֹצוֹת מֵחֲמַת הַמַּכָּה.

“אָחִי!” זָעֲקָה נַדְיָה בְּבֶהָלָה, כִּי רָאֲתָה אֶת כָּל הַמַּחֲזֶה הַזֶּה לְנֹגַהּ הַבָּרָק.

“נַדְיָה!” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “אַל תִּירְאִי, נַדְיָה!..”

“לְנַפְשִׁי אֵינֶנִּי יְרֵאָה כְּלוּם!”

“אֱלֹהִים מָגֵן לָנוּ, אֲחוֹתִי!”

“לִי הֲרֵיהוּ בְּוַדַּאי לְמָגֵן, כֵּיוָן שֶׁהִקְרָה אוֹתְךָ לְפָנַי עַל דַּרְכִּי!” אָמְרָה הַנַּעֲרָה בְּקוֹל דְּמָמָה.

הַדְּחִיפָה, שֶׁדָּחַף מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת הַ“טָּרַנְטַס” בְּאִמּוּץ כֹּחַ, לֹא אָבְדָה לְבַטָּלָה, הִיא שִׁמְּשָׁה זֵרוּז לַסּוּסִים הַנִּדְהָמִים לָשׁוּב לָלֶכֶת לְדַרְכָּם כְּבַתְּחִלָּה. הֵם נִגְרְרוּ כִּבְיָכוֹל עַל־יְדֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהַיַּמְשְׁצִ’יק וְעָלוּ בְּמַעֲלֵה הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְמַעֲבָר צַר הַנִּמְשָׁךְ מִדָּרוֹם לְצַפוֹן, שֶׁשָּׁם הָיוּ מוּגַנִּים מִפְּנֵי הִתְגָּעֲשׁוּת הַסּוּפָה בְּאֹרַח יָשָׁר. מוֹרַד־הָהָר מִיָּמִין הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כָּאן מֵעֵין מַדְרֵגָה שֶׁנִּתְהַוְּתָה עַל־יְדֵי סֶלַע אַדִּיר, אֲשֶׁר הִתְרוֹמֵם בְּתוֹךְ מְעַרְבֹּלֶת שֶׁל פֶּלֶג־מָיִם. בְּמָקוֹם זֶה לֹא הִתְגּוֹרְרָה רוּחַ הַסְּעָרָה, וְכָאן אֶפְשָׁר הָיָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, תַּחַת אֲשֶׁר בִּסְבִיבוֹת הַסּוּפָה הַמִּתְגָּעֶשֶׁת לֹא יָכֹל לַעֲמֹד לֹא אָדָם וְלֹא סוּס.

רָאשֵׁי אַשּׁוּחִים אֲחָדִים, אֲשֶׁר צַמְּרוֹתֵיהֶם הִתְנַשְּׂאוּ מִמַּעַל לְקָדְקֹּד הַסְּלָעִים, נִקְטְפוּ כְּהֶרֶף עַיִן, כְּאִלּוּ הוּרַם עָל חֶרְמֵשׁ־עֲנָק.

הַסּוּפָה הִתְגָּעֲשָׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּעֶצֶם זַעְפָּהּ. לַהֲבוֹת הַבְּרָקִים מִלְּאוּ אֶת נִקְרַת־הַמַּעֲבָר וְשַׁאֲגוֹת הָרַעַם לֹא פָּסְקוּ. הָאֲדָמָה רָעֲדָה מֵהַלְמוּת־אֵימִים זוֹ, וְדוֹמֶה הָיָה כִּאִלּוּ כָּל מוּצַק הָאוּרַל הִתְפַּלֵּץ וְהִתְנוֹדֵד כֻּלּוֹ.

לְאָשְׁרָם מָצְאוּ הַנּוֹסְעִים יְכֹלֶת לְהַכְנִיס אֶת הַ“טָּרַנְטַס” אֶל אַחַד הַחֲגָוִים הָעֲמֻקִּים, שֶׁהַסּוּפָה לֹא פָּגְעָה בּוֹ אֶלָּא מִן הַצַּד. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הָיָה מוּגַן שָׁם כָּל צָרְכּוֹ, כִּי פְּעָמִים תְּקָפוּהוּ בְּחָזְקָה זִרְמֵי רוּחַ צְדָדִיִּים, אֲשֶׁר זִיזֵי הַמּוֹרָדוֹת הִטּוּם מֵעַל דַּרְכָּם. וְאָז הִתְנַגֵּף הַ“טָּרַנְטַס” אֶל חוֹמַת־הַסְּלָעִים וְהָיָה חֲשַׁשׁ שֶׁיִּתְפּוֹצֵץ לְאַלְפֵי רְסִיסִים.

נַדְיָה אֲנוּסָה הָיְתָה לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם שֶׁיָּשְׁבָה שָׁם. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בָּדַק לְאוֹרוֹ שֶׁל אַחַד הַפַּנָּסִים וּמָצָא מְחִלָּה קְטַנָּה, שֶׁנֶּחְצְבָה כַּנִּרְאֶה בְּמַעְדֵּר שֶׁל אַחַד הַחוֹפְרִים בֶּהָרִים. שָׁם הִתְחַבְּאָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה וְהִמְתִּינָה עַד שֶׁתִּהְיֶה שׁוּב יְכֹלֶת לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַנְּסִיעָה.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן – הַדָּבָר הָיָה בְּשָׁעָה אַחַת בַּלַּיְלָה – הִתְחִיל יוֹרֵד הַגֶּשֶׁם וּמִיָּד הִתְלַכְּדוּ גַלֵּי הַסּוּפָה וְזִרְמֵי הַמַּיִם וְהָיוּ לְכֹחַ אַדִּיר מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וְאוּלָם אֶת לַהֲבוֹת הָאֵשׁ הַמִּתְלַקַּחַת בַּשָּׁמַיִם לֹא יָכֹל גַּם הַכֹּחַ הַזֶּה לְכַבּוֹת. וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שׁוּב אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת לָצֵאת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לַדֶּרֶךְ.

למרוֹת קֹצר־רוּחוֹ – וְאָנוּ מְבִינִים עַל נְקַלָּה שֶׁקֹּצֶר־רוּחַ זֶה גָדוֹל הָיָה בְּיוֹתֵר – רָאָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת עַצְמוֹ אָנוּס לְהַמְתִּין עַד שֹׁךְ חֲמַת הַשּׁוֹאָה הַזְּעוּמָה. כֵּיוָן שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ אֶל גַּב הָהָר, שֶׁעָלָיו עוֹבֶרֶת הַדֶּרֶךְ מִפֶּרְם אֶל יֶקָטֵרִינְבּוּרְג, שוּב לֹא הֻצְרְכוּ אֶלָּא לָרֶדֶת מֵעַל מוֹרְדוֹת הָרֵי אוּרַל לְמַטָּה, וְאוּלָם יְרִידָה זוֹ מִתּוֹךְ הַתְּנָאִים שֶׁל עַכְשָׁו, שֶׁהַקַּרְקַע הָיָה כֻּלּוֹ נָבוּר עַל יְדֵי אַלְפֵי פְּלָגִים, הַשּׁוֹטְפִים מֵעַל הָהָר, וּבְתוֹךְ הָעַרְבּוּבְיָה הָאֲיֻמָּה שֶׁל סוּפָה וְזִרְמֵי גְשָׁמִים. מַשְׁמָעוּתָהּ – סַכָּנַת־נְפָשׁוֹת מֻחְלֶטֶת וְאָבְדָן גָּמוּר.

“אָכֵן קָשֶׁה לְהַמְתִּין,” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, “אֲבָל הַמְתָּנָה זוֹ תִּפְטֹר אוֹתָנוּ, בְּלִי סָפֵק, מֵעִכּוּבִים וְאִחוּרִים אַרֻכִּים יוֹתֵר. מִתּוֹךְ גְּבוּרָתָהּ זוֹ שֶׁל הַשּׁוֹאָה אֲנִי מְשַׁעֵר שֶׁלֹּא תִּמָּשֵׁךְ הַרְבֵּה. סָמוּךְ לְשָׁלֹש שָׁעוֹת יַתְחִיל הַיּוֹם לְהָאִיר, וְהַיְרִידָה מֵעַל הָהָר, שֶׁסַּכָּנָה הִיא בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, תְּהֵא נַעֲשֵׂית, אִם לֹא קַלָּה, הֲרֵי מִכָּל מָקוֹם אֶפְשָׁרִית לְאַחַר יְצִיאַת הַחַמָּה.”

“וּבְכֵן הָבָה נְחַכֶּה, אָחִי,” הֵשִׁיבָה נַדְיָה, “אֲבָל בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ לְבַל תִּדְחֶה אֶת הַנְּסִיעָה אַךְ לְמַעֲנִי אָנִי, כְּדֵי לִמְנֹעַ מִמֶּנִּי יְגִיעָה יְתֵרָה אוֹ סַכָּנָה!”

“נַדְיָה, יוֹדֵע אֲנִי כִּי אַמִּיצַת לֵב אַתְּ וְלֹא תָּשׁוּבִי מִפְּנֵי כֹּל, אֲבָל אִם שְׁנֵינוּ אָנוּ נַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשֵׁנוּ מִנֶּגֶד, אֲסַכֵּן בְּכָךְ דָּבָר הַיָּקָר מֵחַיַּי וּמֵחַיַּיִךְ אַתְּ, כִּי אֲבַטֵּל תַּפְקִיד שֶׁהֻטַּל עָלַי, אָפֵר חוֹבָה שֶׁעָלַי לְקַיְּמָהּ וִיהִי מָה!”

“חוֹבָה!..” לָחֲשׁוּ שׂפְתֵי נַדְיָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרַע בָּרָק מַבְהִיק אֶת הַשָּׁמַיִם, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא זֵרָה אֶת הַגֶּשֶׁם. וּמִיָּד נִשְׁמַע קוֹל נֶפֶץ יָבֵשׁ. הָאֲוִיר נִתְמַלֵּא רֵיחַ שֶׁל גָּפְרִית, כִּמְעַט מַחֲנִיק, וּקְבוּצָה שֶׁל אֳרָנִים גְּדוֹלִים, שֶׁעָמְדָה בְּרִחוּק שֶׁל עֶשְׂרִים פְּסִיעוֹת מִן הַ“טָּרַנְטַס” וַאֲשֶׁר הַזֶּרֶם הַחַשְׁמַלִּי הִצִּית אוֹתָהּ בְּאִשּׁוֹ, הִתְחִילָה בּוֹעֶרֶת כְּלַפִּיד עֲנָק.

הַיַּמְשְׁצִ’יק, שֶׁהוּטַל לָאָרֶץ כְּאִלּוּ בְּכֹחַ חֲבָטָה־חוֹזֶרֶת, קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו שָׁלֵם בְּגוּפוֹ וְלֹא נִפְצַע אַף פְּצִיעָה כָּל שֶׁהִיא.

לְאַחַר שֶׁקּוֹלוֹת הַנַּהַם הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הָרַעַם אָבְדוּ וְנָמוֹגוּ בְּמַעֲמַקֵּי הֶהָרִים, חָשׁ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהִנֵּה יַד נַדְיָה תָּפְשָׂה בְּחָזְקָה אֶת יָדוֹ וְהוּא שָׁמַע אוֹתָהּ לוֹחֶשֶׁת עַל אָזְנוֹ אֶת הַמִּלִּים:

“הִנֵּה זְעָקוֹת, אָחִי! הַסְכֵּת וּשְׁמָע!”

פֶּרֶק אַחַד־עָשָר: נוֹסְעִים נְתוּנִים בְּצָרָה    🔗

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: בִּשְׁעַת־הַשֶּׁקֶט הַקְּצָרָה הַזֹּאת נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת שֶׁבָּקְעוּ וְעָלוּ מִן הַחֵלֵק הַעֶליוֹן שֵׁל הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָיָה קָרוֹב קְרְבָה יְתֵרָה אֶל הַמְּחִלָּה, אֲשֶׁר שִׁמְּשָׁה מִקְלָט לַ“טָּרַנְטַס”.

קוֹל הַצְּעָקוֹת הַלָּלוּ הָיָה כְּקוֹל קְרִיאָה לְעֶזְרָה, קוֹל נוֹאָשׁ, שֶׁהִשְׁמִיעוּ, כְּפִי הַנִּרְאֶה, נוֹסְעִים הַנְּתוּנִים בְּצָרָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִטָּה אֶת אָזְנוֹ וְהִקְשִׁיב.

גַּם הַיַּמְשְׁצִ’יק עָמַד וְהִקְשִׁיב, אֶלָּא שֶׁהוּא הֵנִיד רֹאשׁוֹ כְּאִלּוּ סָבוּר הָיָה, שֶׁאֵין שׁוּם יְכֹלֶת לְהֵעָנוֹת לַצְּעָקוֹת הַלָּלוּ.

“הֲרֵי אֵלֶּה נוֹסְעִים הַצּוֹעֲקִים לְעֶזְרָה!” קָרְאָה נַדְיָה.

“מִמֶּנּוּ אָנוּ אֵין לָהֶם לְקַוּוֹת לְעֶזְרָה!…” הֵשִׁיב הַיַּמְשְׁצִ’יק.

“וּמִשּׁוּם מָה?” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. “וְכִי רַשָּׁאִים אָנוּ לִמְנֹעַ עַצְמֵנוּ מִלַּעֲשׂוֹת לְמַעֲנָם מַה שֶׁוַּדַּאי הָיוּ עוֹשִׂים לְמַעֲנֵנוּ אָנוּ, אִלּוּ הָיִינוּ נְתוּנִים בְּצָרָה כְּמוֹתָם?”

“אֲבָל כְּלוּם רוֹצֶה אַתָּה לְסַכֵּן אֶת הָעֲגָלָה וְאֶת הַסּוּסִים!…”

“הֲרֵינִי לָלֶכֶת בְּרֶגֶל,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כְּשֶׁהוּא מַפְסִיק אֶת הַיַּמְשְׁצִ’יק.

“אֲנִי אֲלַוֶּךָּ, אָחִי,” אָמְרָה הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית.

“לֹא, הִשָּׁאֲרִי פֹּה, נַדְיָה, וְהַיַּמְשְׁצִ’יק יִהְיֶה עִמָּךְ. אֵינֶנִּי רוֹצֵה לְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ יְחִידִי…”

“אִם כֵּן, אֶשָּׁאֵר פֹּה,” הֵשִׁיבָה נַדְיָה.

“עַל כָּל מִקְרֶה שֶׁלֹּא יָבוֹא, אַל תַּנִּיחִי מְקוֹם מַחֲסֶה זֶה!”

“אַתָּה תָּשׁוּב תִּמְצָאֵנִי בַּמָּקוֹם שֶׁהִנַּחְתָּנִי.”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לָחַץ אֶת יַד בַּת־לִוְיָתוֹ, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל קֶרֶן הַזָּוִית שֶׁל מוֹרַד־הָהָר נֵעְלַם עַד מְהֵרָה בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

“לֹא נָכוֹן עָשָׂה אָחִיךְ”, עָנָה וְאָמַר הַימְשְּׁצִ’יק אֶל הַנַּעֲרָה.

“הוּא עָשָׂה כְּהֹגֶן”, הֵשִׁיבָה נַדְיָה בִּפְשִׁיטוּת.

בֵּין כֹּה וָכֹה וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָלָה בִּמְהִירוּת בְּמַעֲלֵה הַדֶּרֶךְ. אִם הוּא נֶחְפַּז לְהָחִישׁ עֶזְרָה לַנְּתוּנִים בְּצָרָה, שֶׁהִשְׁמִיעוּ אֶת צַעֲקוֹתֵיהֶם, הֲרֵי עִם זֶה גַּדְלָה גַם תְּשׁוּקָתוֹ לָדַעַת מִי וָמִי הֵם הַנּוֹסְעִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הַסְּעָרָה לֹא עָצְרָה אוֹתָם מִלְּסַכֵּן בְּעַצְמָם וְלִנְסֹעַ בֵּין הֶהָרִים, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר, שֶׁהֵם הֵם אוֹתָם בְּנֵי הָאָדָם, אֲשֶׁר הַ“טֵּלגָה” שֶׁלָּהֶם קִדְּמָה כָּל הָעֵת אֶת הַ“טָּרַנְטַס” שֶׁלּוֹ.

הַגֶּשֶׁם חָדַל, אֲבָל הַסּוּפָה הִתְגָּעֲשָׁה בְּכֹחַ מִשְׁנֶה. הַצְּעָקוֹת, שֶׁנִּשְּׂאוּ עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ, הָלְכוּ וְנַעֲשׂוּ בְּרוּרוֹת בְּיוֹתֵר. מִן הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם עָזַב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת נַדְיָה, לֹא נִרְאָה כְּלוּם. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה דֶרֶךְ עֲקַלָּתוֹן, וּלְאוֹר הַבְּרָקִים לֹא נִרְאָה בִּלְתִּי אִם הַזִיז שֶׁל מוֹרַד־הָהָר, שֶׁנִּתְקַע אֶל תּוֹךְ נַפְתּוּלֵי־הַדֶּרֶךְ. מִשְׁבְּרֵי הַסּוּפָה, שֶׁהִתְנַגְּפוּ אֶל כָּל הַזָּוִיּוֹת וְהָעַקְמוּמִיּוֹת הַלָּלוּ, יָצְרוּ מְעַרְבּוֹלוֹת, שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לְאָדָם לְהַבְקִיעַ לוֹ דֶרֶךְ בֶּינֵיהֶן, וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אָנוּס הָיָה לְאַמֵּץ אֵת כָּל כֹּחוֹ הָאַדִּיר כְּדֵי לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶן.

וְאוּלָם עַד מְהֵרָה נִכָּר הָיָה, שֶׁאוֹתָם הַנּוֹסְעִים שֶׁהִשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלוֹת הַקְּרִיאָה לְעֶזְרָה, שׁוּב לֹא הָיוּ רְחוֹקִים מִכָּאן. אַף עַל פִּי שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹנוֹב לֹא הָיָה יָכוֹל עֲדַיִן לִרְאוֹתָם, אִם מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מוּטָלִים מִחוּץ לַדֶּרֶךְ, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהַחֲשֵׁכָה הֶעֱלִימָה אוֹתָם מֵעֵינָיו, אֲבָל דִּבְרֵיהֶם כְּבָר הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו בְּבֵרוּר.

וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר שָׁמַע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל:

“הֲתָשׁוּב הֵנָּה, נָבָל?”

“בַּתַּחֲנָה הַבָּאָה אֲצַוֶּה לְרָצְעֲךָ בִּרְצוּעָה!”

“הַסְכֵּת וּשְׁמַע, הָרַכָּב שֶׁל שֵׁדֵי שָׁחַת! שְׁמָעֵנִי, הָעוֹמֵד שָׁם לְמָטָּה!”

“כָּךְ מוֹלִיכִים בְּנֵי אָדָם בְּאֶרֶץ אֲרוּרָה זוֹ!…”

“וְלָזֶה הֲרֵי הֵם קוֹרְאִים ‘טֵלֶגָה’!”

“שְׁמַע נָא, בְּהֵמָה מְשֻׁלֶּשֶּׁת! – הֲרֵיהוּ עוֹקֵר אֶת רַגְלָיו וּבוֹרֵחַ וְנִרְאֶה שֶׁאֵין הוּא מַשְׁגִּיחַ כְּלָל, שֶׁעֲזָבָנוּ פֹּה בַּדֶּרֶךְ!”

“כָּךְ נָהַג עִמִּי בְּלִיַּעַל זֶה! כָּךְ נָהַג עִם אִישׁ בְּרִיטִי מֻרְשֶׁה כַּהֲלָכָה! אֶקְבֹּל עָלָיו לִפְנֵי הַצִּיר וְיִתְלוּהוּ!”

הָאִישׁ אֲשֶׁר דִּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה מָלֵא זַעַם וָקָצֶף. וְאוּלָם פִּתְאֹם נִדְמָה לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, כִּי הַנּוֹסֵעַ הַשֵּׁנִי דָן עַל הַמַּצָּב בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁכֵּן הִשְׁמִיעַ קוֹל צְחוֹק גָּדוֹל, שֶׁלֹא הָיָה בִּמְקוֹמוֹ כָּל עִקָּר בְּשָׁעָה זוֹ וּלְרֶגֶל הָעִנְיָן הַזֶּה, וְעָנָה וְאָמַר:

“חֵי רֹאשִׁי! הֲרֵי זֶה מְאֹרָע מְבַדֵּחַ מֵאֵין כָּמוֹהוּ!”

“וְכִי עֲדַיִן מָצָאתָ עֹז בְּלִבְּךָ לִצְחֹק?” הְתְרִיס כְּנֶגְדוֹ בְּכַעַס הָאֶזְרָח שֶׁל הַמַּמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת.

“וַדַּאי וּבְוַדַּאי, חֲבֵרִי הַיָּקָר, וַהֲרֵינִי צוֹחֵק בְּכָל לֵב, וְאֵין טוֹב לְפָנַי מֵאֲשֶׁר לִצְחֹק! וְהִנְנִי מַזְמִין אוֹתְךָ לַעֲשׂוֹת כָּמוֹנִי אָנִי! חַיַּי וְחַיֵּי רֹאשִׁי! הֲרֵי זֶה מְאֹרָע מְבַדֵּחַ עַד מְאֹד וְכָמוֹהוּ לֹא הָיָה בָּעוֹלָם!”

בּוֹ בָּרֶגַע נִתְפּוֹצֵץ קוֹל רַעַם אַדִּיר, וְנִקְרַת־הַמַּעֲבָר הַצָּרָה נִתְמַלְּאָה רַעַשׁ אָיֹם, אֲשֶׁר הֵדֵי הָהָר הִכְפִּילוּ אֶת גְּבוּרָתוֹ פִי כַּמָּה וְכַמָּה. לְאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק גִּלְגוּל־הָרַעַם הָאַחֲרוֹן נִשְׁמַע שׁוּב אוֹתוֹ הַקּוֹל הַמָּלֵא בְּדִיחָה וְצָהֳלָה. שֶׁקָּרָא וְאָמַר:

“אָכֵן מְבַדֵּחַ הוּא הַדָּבָר מֵאֵין כָּמוֹהוּ! הָעֲבוֹדָה, שֶׁכְּגוֹן זֶה לֹא הָיָה מִתְרַחֵשׁ בְּאֶרֶץ צָרְפַת!”

“אַף לֹא בְּאֶרֶץ אַנְגְּלִיָּה!” עָנָה לְעֻמָּתוֹ הָאַנְגְּלִי.

לְאוֹר הַבְּרָקִים, שֶׁהֵאִירוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת הַדֶּרֶךְ, רָאָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בּמֶרְחַק עֶשְׂרִים פְּסִיעוֹת מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה שְׁנֵי נוֹסְעִים, שֶׁיָּשְׁבוּ זֶה עַל יַד זֶה עַל הַמּוֹשָׁב הַגָּבֹהַּ שֶׁמֵּאָחוֹר אֲשֶׁר לַעֲגָלָה מְשֻׁנָּה, שֶׁהֶעֱמִיקָה לִשְׁקֹעַ, כַּנִּרְאֶה, בָּרֶפֶשׁ שֶׁעַל פְּנֵי נְתִיבָה מְקֻלְקָלָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב קָרַב אֶל שְׁנֵי הַנּוֹסְעִים, אֲשֶׁר הָאֶחָד מֵהֶם עֲדַיִן הוֹסִיף לִצְחוֹק וְהַשֵּׁנִי הוֹסִיף לְחָרֵף וּלְקַלֵּל, וּמִיָּד הִכִּיר שֶׁהַלָּלוּ הֵם שְׁנֵי סוֹפְרֵי כְּתָבֵי־הָעִתִּים, שֶׁהָיוּ בְּנֵי לִוְיָתוֹ בָּאֳנִיָּה “קַוְקַז” בַּדֶּרֶךְ מִנִּיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד לְפֶרְם.

“הוֹ! הוֹ! שָׁלוֹם עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי!” קָרָא הַצָּרְפַתִּי. “הֲרֵינִי שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְדוֹלָה לִרְאוֹת אֶת פָּנֶיךָ לְעֵת כָּזֹאת! הַרְשֵׁנִי נָא לְהַצִּיג לְפָנֶיךָ אֶת אוֹיְבִי בְּנֶפֶשׁ, אֶת הָאָדוֹן בְּלָאוּנְט!”

הַכַּתָּב הָאַנְגְּלִי אָמַר שָׁלוֹם, וְאֶפְשָׁר שֶׁגַּם הוּא רָצָה לְהַצִּיג לִפְנֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת חֲבֵרוֹ, כַּנָּהוּג לְפִי הִלְכוֹת הַנִּמּוּס, אֶלָּא שֶׁהַלָּז הִקְדִּימוֹ וְאָמַר:

“אֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר, אֲדוֹנִי, כֵּוָן שֶׁאָנוּ מַכִּירִים כְּבָר זֶה אֶת זֶה מֵאָז נָסְעֵנוֹ יַחַד עַל פְּנֵי הַוּוֹלְגָה”.

“אָכֵן אֱמֶת הוּא! טוֹב וְיָפֶה! הֲרֵיהוּ מַר?…”

“נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב, סוֹחֵר מֵאִירְקוּטְסְק. אֲבָל אוּלַי תּוֹאִילוּ לְהַגִּיד לִי מָה הַמְּאֹרָע שֶׁאֵרַע לָכֶם הַמְצַעֵר כָּל כָּךְ אֶת הָאֶחָד מִכֶּם וְהַמְבַדֵּחַ כָּל כָּךְ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי?”

“אָנָּא הֱיֵה לָנוּ לְשׁוֹפֵט, מַר קַרְפָּנוֹב,” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִבֶה. “הַגַּע בְּעַצְמְךָ: הָרַכָּב שֶׁלָּנוּ נָסַע וְהָלַךְ לוֹ עִם הַחֵלֶק הַקִּדְמִי שֶׁל עֶגְלָתוֹ הָאֲרוּרָה וְהִנִּיחָנוּ כָּאן לְנַפְשֵׁנוּ עִם הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל מֶרְכְּבֶת־הַגֵּהִנּוֹם שֶׁלּוֹ! וַהֲרֵי אָנוּ יוֹשְׁבִים כָּאן שְׁנֵינוּ עַל גַּבֵּי הַחֲצִי הַגָּרוּעַ שֶׁל “טֵלֶגָה” לְלֹא מוֹרֶה וּלְלֹא סוּסִים! הַאִם לֹא צְחוֹק הוּא, הַמְבַדֵּחַ אֶת הַדַּעַת מֵאֵין כָּמוֹהוּ?”

“לֹא צְחוֹק הוּא הַדָּבָר!” הֵשִׁיב הָאַנְגְּלִי.

“כִּדְבָרַי כֵּן הוּא, חֲבֵרִי! אֶלָּא שֶׁאִי אַתָּה יוֹדֵעַ לְהִסְתַּכֵּל בַּדָּבָר מִצִּדּוֹ הַיָּפֶה שֶׁבּוֹ.”

“וְכֵיצַד נוּכַל אֵפוֹא, לְדַתְּעְךָ, לְהַמְשִׁיךְ אֶת מַסָּעֵנוּ?”

“אֵין לְךָ דָּבָר פָּשׁוּט מִזֶּה,” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה. “אַתָּה תִּרְתֹּם עַצְמְךָ לְשָׂרִיד זֶה שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ מִן הַ’טֵּלֶגָה', וַאֲנִי אֶקַּח בְּיָדִי אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת וְאֶקְרָאֲךָ ‘יוֹנָתִי תַּמָּתִי’, כְּיַמְשְׁצִ’יק מַמָּשׁ, וְאַתָּה תִּשָּׂא רַגְלֶיךָ וְתִצְעַד כְּסוּס־דֹּאַר גָּמוּר!”

“אֲדוֹנִי ז’וֹלִיבֶה”, הֵשִׁיב הָאַנְגְּלִי, “לֵצָנוּת זוֹ עוֹבֶרֶת כָּל גְּבוּל, וְ…”

“הֵרָגַע נָא, חֲבֵרִי. כַּאֲשֶׁר תִּיעַף וְרַגְלֶיךָ תִּכָּשַׁלְנָה, אֲמַלֵּא אֲנִי אֶת מְקוֹמְךָ, וְאִם לֹא אֶנְהָגְךָ בִּמְרוּצָה כְּשֵׁד מִשַּׁחַת, תִּהְיֶה הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לְכַנּוֹתֵנִי בְּשֵׁם שַׁבְּלוּל־תֶּמֶס אוֹ צָב חָלוּשׁ!”

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִתּוֹךְ בְּדִיחוּת־רוּח נָאָה כָּל כָּךְ, שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק מִלְּחַיֵּךְ.

“אֲדוֹנִי”, פָּתַח וְאָמַר אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יוֹדֵעַ אֲנִי עֵצָה יָפָה מִזּוֹ. הֲרֵי אָנוּ נִמְצָאִים כָּאן עַל גַּבֵּי הָרֹכֶס הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאוּרַל, וְאֵין לָנוּ אֵפוֹא אֶלָּא לָרֶדֶת מֵעַל מוֹרְדוֹת הָהָר. עֶגְלָתִי אֵינָהּ רְחוֹקָה אֶלָּא חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת. הִנְנִי לְהַשְׁאִיל אֶתְכֶם אֵת אֶחָד מִסּוּסַי וְאָנוּ נַאַסְרֵהוּ אֶל תֵּבַת הַ“טֵּלֶגָה” שֶׁלָּכֶם, וְאִם לֹא יְאֱרַע לָנוּ שׁוּם מִכְשׁוֹל בַּדֶּרֶךְ נָבוֹא מָחָר יַחַד אֶל יֶקָטֵרִינְבּוּרְג.

“אֲדוֹנִי קַרְפָּנוֹב”, הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “הֲרֵי אַתָּה מַצִּיעַ לָנוּ הַצָּעָה, שֶׁנָּאָה וְיָאָה הִיא לְאָדָם נְדִיב לֵב!”

“וְעָלַי לְהוֹסִיף, אֲדוֹנִי”, אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “שֶׁאֵינִי מַזְמִין אֶתְכֶם לִנְסֹעַ עִמִּי בַּ”טָּרַנְטַס" שֶׁלִּי, מִשׁוּם שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא שְׁנֵי מְקוֹמוֹת וְהַלָּלוּ כְּבַר תְּפוּסִים עַל־יָדַי וְעַל־יְדֵי אֲחוֹתִי".

“אֵין דָּבָר, אֲדוֹנִי”, הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “בְּעֶזְרַת סוּסְךָ וּבְסִיּוּעַ שֶׁל חֲצִי־הַ’טֵּלֶגָה', שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ לִפְלֵטָה, נוּכַל אֲנִי וַחֲבֵרִי לִנְסֹעַ אֶל קַצְוֵי עוֹלָם!”

“אֲדוֹנִי,” עָנָה וְאָמַר הָרִי בְּלָאוּנְט, “אָנוּ מְקַבְּלִים בְּתוֹדָה אֶת הַצָּעָתְךָ הַנְּדִיבָה. וַאֲשֶׁר לְאוֹתוֹ הַיַּמְשְׁצִ’יק…”

“הַנַּח לוֹ!” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “מֻבְטָחְנִי, שֶׁאֵין זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֵרַע לוֹ מְאֹרָע כָּזֶה!”

“אבָל מִשּׁוּם מָה אֵין הוּא שָׁב? הֲרֵי גָלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי נָבָל זֶה, שֶׁהוּא עֲזָבָנוּ בְּצָרָה!”

“זֹאת לֹא זֹאת. הַלָּז אֵינוֹ מַעֲלֶה אֲפִילוּ אֶת הַדָּבָר עַל דַּעְתּוֹ!”

“מָה אַתָּה סָח? אָדָם הָגוּן זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי הַ”טֵּלֶגָה" שֶׁלּוֹ נִקְרְעָה לִשְׁנָיִם?"

הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת, וּמִתּוךְ חֹסֶר־יְדִיעָה מֻחְלָט זֶה הֲרֵיהוּ מַנְהִיג אֶת הַחֵלֶק הַקִּדְמִי שֶׁל עֶגְלָתוֹ לְיֶקָטֵרִינְבּוּרְג!"

“הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ, חֲבֵרִי, כִּי הַמִּקְרֶה שֶׁקָּרָנוּ בַּדְחָנִי הוּא מֵאֵין כָּמוֹהוּ!” קָרָא אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה.

“וּבְכֵן אֵפוֹא, אֲדוֹנַי”, אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל עֶגְלָתִי…”

“‘וִהַטֵּלֶגָה’” מַה תְּהֵא עָלֶיהָ?" הֵעִיר הָאַנְגְּלִי.

“אַל תִּדְאַג לָהּ, בְּלָאוּנְט יַקִּירִי, כִּי הִיא לֹא תִּפְרַח לָהּ!” קָרָא אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה. “הִיא הִשְׁתָּרְשָׁה עָמֹק בַּקַּרְקַע, וְאִם נַשְׁאִירֶנָּה בַּמָּקוֹם שֶׁהִיא תְּקוּעָה בּוֹ, חֲזָקָה עָלֶיהָ שֶׁבִּימוֹת הָאָבִיב הַבָּא תַּצְמִיחַ עָלִים!”

“לְכוּ וְנֵלְכָה אֵפוֹא, אֲדוֹנַי”, אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “וְנָבִיא לְכָאן אֶת ‘הַטָּרַנְטַס’”.

הַצָּרְפַתִּי וְהָאַנְגְּלִי יָרְדוּ מֵעַל הַסַּפְסָל, אֲשֶׁר מִמּוֹשָׁב שֶׁמֵּאָחוֹר נֶהְפַּךְ לְמוֹשָׁב שֶׁמִּפָּנִים, וְהָלְכוּ אַחֲרֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתוֹ הוֹסִיף אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה לְפַטְפֵּט כְּמִנְהָגוֹ וּמִתּוֹךְ הָרוּחַ הַטּוֹבָה הַשְׁרוּיָה עָלָיו, אֲשֶׁר שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אֵינוֹ עָלוּל לְשַׁנּוֹתָהּ.

“חַיֶּיךָ, אֲדוֹנִי קַרְפָּנוֹב,” פָּתַח וְאָמַר אֵל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “שֶׁאַתָּה מְחַלֵּץ אוֹתָנוּ מִצָּרָה גְדוֹלָה.”

“לֹא עָשִׂיתִי, אֲדוֹנִי,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “אֶלָּא מַה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה כָּל אָדָם אַחֵר בִּמְקוֹמִי. אִם הַנּוֹסְעִים לֹא יַעַזְרוּ זֶה אֶת זֶה, מוּטָב שֶׁיִּגְדְּרוּ בִּפְנֵיהֶם אֶת הַדְּרָכִים!”

“חוֹבָה עָלֵינוּ לְהָשִׁיב לְךָ חֶסֶד תַּחַת חֶסֶד, אֲדוֹנִי. אִם תִּסַּע דֶּרֶךְ הָעֲרָבוֹת הָרְחוֹקוֹת, אֶפְשָׁר שֶׁשּׁוּב נִפָּגֵשׁ יַחַד וְ…”

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה לֹא שָׁאַל בְּפֵרוּשׁ אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהֵיכָן הוּא הוֹלֵךְ, וְאוּלָם סְטְרוֹגוֹב לֹא רָצָה לְהַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ הוּא מַסְתִּיר סוֹד, וְעָנָה וְאָמַר מִיָּד:

“הֲרֵינִי הוֹלֵךְ אֵל אוֹמְסְק, אֲדוֹנַי.”

“וַאֲנִי וּמַר בְּלָאוּנְט,” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “הוֹלְכִים אֶל אֲשֶׁר יִשָּׂאֵנוּ הָרוּחַ, אֶל מָקוֹם שֶׁאָדָם עָלוּל לִהְיוֹת נִפְגָּע שָׁם בְּכַדּוּר עוֹפֶרֶת, אֲבָל יַחַד עִם זֶה וַדַּאי הוּא שֶׁאֶפְשָׁר לָצוּד שָׁם חֲדָשׁוֹת.”

“אֶל הַנָּפוֹת הַמּוֹרְדוֹת?” שָׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת יְדוּעָה.

“אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי קַרְפָּנוֹב, וְקָרוֹב לִוַדַּאי הוּא שֶׁלֹּא נִפָּגֵשׁ שָׁם!”

“אָכֵן צָדַקְתָּ, אֲדוֹנִי.” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. “אֵינִי לָהוּט כְּלָל לִהְיוֹת נִפְגָע בְּכַדּוּר עוֹפֶרֶת אוֹ בְּכִידוֹן, וּלְפִי טִבְעִי הֲרֵינִי אִשׁ אוֹהֵב שָׁלוֹם בְּמִדָּה יְתֵרָה וְאֵין אֶת נַפְשִׁי לָלֶכֶת לְמָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם מַכִּים זֶה אֶת זֶה.”

“הֲרֵיני מֵצֵר עַל כָּךְ, אֲדוֹנִי, הֲרֵינִי מֵצֵר עַל כָּךְ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, שֶׁעָלֵינוּ לְהִפָּרֵד עַד מְהֵרָה! אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁיְּהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי מַזָּלֵנוּ הַטּוֹב, שֶׁבְּצֵאתֵנוּ מִיֶּקָטֵרִינְבּוּרְג עוֹד נִסַּע יַחַד כִּבְרַת־דֶּרֶךְ. וְלוּ רַק בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים?”

“אֶפְשָׁר שֶׁתֵּלְכוּ אֵל אוֹמְסְק?” שָׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְאַחַר שֶׁהִרְהֵר רֶגַע אֶחָד.

“עֲדַיִן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלוּם”, הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה “אֲבָל דָּבָר זֶה בָּרִי הוּא, שֶׁנֵּלֵךְ יָשָׁר אֶל אִישִׁים, וּלְאַחַר שֶׁנָּבוֹא לְשָׁם, נַעֲשֶׂה אֶת מַעֲשֵׂינוּ וְנֹאחַז אֶת דַּרְכֵּנוּ לְפִי אֲשֶׁר יוֹרוּנוּ הַמְּאֹרָעוֹת”.

“טוֹב אֵפוֹא, אֲדוֹנַי”, אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “הִנְנִי לָלֶכֶת עִמָּכֶם יַחַד עַד אִישִׁים”.

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה מַעְדִּיף לִנְסֹעַ יְחִידִי, אֲבָל הוּא לֹא יָכֹל לְהִפָּרֵד מִשְּׁנֵי הַנּוֹסְעִים הַלָּלוּ, שֶׁהָלְכוּ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ עַצְמָהּ שֶׁהוּא הָלַךְ בָּהּ, כְּדֵי שֶׁהַדָּבָר לֹא יִהְיֶה זָר וְתָמוּהַּ בְּעֵינֵיהֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וַחֲבֵרוֹ נִתְכַּוְּנוּ לְהִתְעַכֵּב בְּאִישִׁים וְלֹא לָלֶכֶת מִשָּׁם בְּלִי־אִחוּר אֶל אוֹמְסְק, הֲרֵי לֹא הָיְתָה לוֹ כָּל סִבָּה מְיֻחָדָה אֲשֶׁר תִּמְנַע אוֹתוֹ מִלַּעֲבֹר בְּדֶרֶךְ זוֹ בְּחֶבְרָתָם.

“וּבְכֵן אֵפוֹא, אֲדוֹנַי”, עָנָה וְאָמַר, “מָנוּי וְגָמוּר אֶצְלֵנוּ, אָנוּ נוֹסְעִים יָחַד”.

אַחַר הוֹסִיף וְשָׁאַל בְּקוֹל מַבִּיעַ שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ בְּמִדָּה יְתֵרָה:

“אֶפְשָׁר יֵשׁ בְּיֶדְכֶם יְדִיעוֹת בְּרוּרוֹת עַל דְּבַר פְּלִישַׁת הַתַּתָּרִים?”

“חַיֶּיךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים בְּעִנְיָן זֶה דָבָר חוּץ מִמַּה שֶׁסָּחוּ הַבְּרִיּות בְּפֶרְם”, הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה. “גְּדוּדֵי הַתַּתָּרִים שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן שָׁטְפוּ אֶת כָּל נָפַת סֵמִיפָלָטִינְסְק, וְזֶה יָמים אֲחָדִים הֵם פּוֹרְצִים וְהוֹלְכִים בִּמְהִירוּת לְאֹרֶךְ אֲפִיק הָאִירְטִיש. וּבְכֵן אִם רוֹצֶה אַתָּה לְהַגִּיעַ אֶל אוֹמְסְק לִפְנֵיהֶם, עָלֶיךָ לְמַהֵר.”

“אָכֵן צָדַקְתָּ,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

מִלְּבַד זֹאת אוֹמְרִים, כִּי שַׂר־הָאֲלָפִים אוֹגַרְיֶב הִתְחַפֵּשׂ וְעָבַר אֶת הַגְּבוּל וּבְוַדַּאי לֹא יְאַחֵר לָבוֹא אֶל הַנָּפוֹת הַמּוֹרְדוֹת וְיִלָּוֶה אֶל רֹאשׁ הַתַּתָּרִים."

“אֲבָל מֵאַיִן יוֹדְעִים זֹאת?” שָׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר הַחֲדָשׁוֹת הַלָּלוּ, שֶׁנִּרְאוּ נְכוֹנוֹת פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, הָיוּ נוֹגְעוֹת אֵלָיו נְגִיעָה יְשָׁרָה.

“כְּשֵׁם שֶׁיּוֹדְעִים אֶת הַכֹּל, כָּךְ יוֹדְעִים גַּם אֶת זֹאת,” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה. “הַחֲדָשׁוֹת הַלָּלוּ מְרַחֲפוֹת בָּאֲוִיר.”

“וְיֵשׁ בְּיָדְךָ טַעַם מַסְפִּיק לְהַאֲמִין כִּי שַׂר־הָאֲלָפִים אוֹגַרְיֶב נִמְצָא בֶּאֱמֶת בְּסִבִּירְיָה?”

“עַל כָּל פָּנִים שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, שֶׁהוּא פָּנָה לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מִּקָּזַן לְיֶקָטֵרִינְבּוּרְג.”

“וּבְכֵן יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר, אֲדוֹנִי ז’וֹלִיבֶה?” פָּתַח וְאָמַר הָרִי בְּלָאוּנְט, אֲשֶׁר דְּבָרָיו שֶׁל הַכַּתָּב הַצָּרְפַתִּי הוֹצִיאוּהוּ מִידֵי שְׁתִיקָתוֹ.

“יָדַעְתִּי גַם יָדָעְתִּי,” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה.

“וּכְלוּם יָדַעְתָּ גַם אֶת זֹאת שֶׁהוּא הִתְחַפֵּשׂ בְּמַלְבּוּשׁ שֶׁל צוֹעֲנִי?” שָׁאַל הָרִי בְּלָאוּנְט.

“בְּמַלְבּוּשׁ שֶׁל צוֹעֲנִי!” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כִּמְעַט בְּעַל כָּרְחוֹ, כִּי הוּא נִזְכַּר בַּצּוֹעֲנִי הַזָּקֵן שֶׁרָאָהוּ בְּנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, בִּשְׁעַת מַסַּעוֹ בָּאֳנִיָּה “קַוְקַז” וּבִירִידָתוֹ מֵאֳנִיָּה זוֹ בַּנָּּמֵל שֶׁל קָזַן.

“גַּם הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה יָדוּע לִי לְמַדַּי, וּכְבָר כָּתַבְתִּי עָלָיו לַדּוֹדָנִית שֶׁלִּי”, הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה בִּצְחוֹק.

“אִם כֵּן, לֹא אִבַּדְתָּ אֶת זְמַנְּךָ לְבַטָּלָה בְּקָזַן!” הֵעִיר הָאַנְגְּלִי בְּקוֹל יָבֵשׁ.

“וַדַּאי לֹא אִבַּדְתִּי, חֲבֵרִי הַיָּקָר, וּבְשָׁעָה שֶׁ”קַּוְקַז" הִצְטַיְּדָה, עָשִׂיתִי גַם אֲנִי כָּמוֹהָ!"

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא יָסַף לִשְׁמֹעַ אֵת יֶתֶר חִלּוּפֵי הַדְּבָרִים שֶׁבֵּין הָרִי בְּלָאוּנְט וְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה. הוּא הָיָה מְהַרְהֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּלַהֲקַת הַצּוֹעֲנִים, בְּאוֹתוֹ הַצּוֹעֲנִי הַזָּקֵן, שֶׁלֹּא יָכֹל לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו כָּל צָרְכּוֹ, בְּאוֹתָהּ הָאִשָּׁה הַמּוּזָרָה, שֶׁלִּוְּתָה אֶת הַצּוֹעֲנִי וּבַמֵּבָּט הַמְיֻחָד שֵׁנָּעֲצָה בּוֹ. הוּא הִתְאַמֵּץ לְכַנֵּס בְּזִכרוֹנוֹ אֵת כָּל פְּרָטֵי הַפְּגִישָׁה הַזֹאת, וְהִנֵּה שָׁמַע פִּתְאֹם קוֹל יְרִיָּה בְּמֶרְחָק מֻעָט מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה.

“הוֹי, אֲדוֹנַי, אוּצוּ, רוּצוּ לְפָנִים!” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“הַבִּיטוּ וּרְאוּ סוֹחֵר הָגוּן זֶה, הַבּוֹרֵחַ מִירִיּוֹת שֶׁל רוֹבִים!” אָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶל נַפְשׁוֹ, “הִנֵּה הוּא רָץ בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּשָׁם הֵן נִשְׁמָעוֹת!”

וְהוּא קָפַץ וְנֶחְפַּז בְּעִקְּבוֹתָיו שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּלִוְיַת הָרִי בְּלָאוּנְט, שֶׁאַף הוּא לֹא הָיָה מִן הָאֲנָשִׁים הַמְפַגְּרִים בְּעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה.

מִקֵּץ רְגָעִים מֻעָטִים הִגִּיעוּ שְׁלָשְׁתָּם אֶל זִיז הַסֶּלַע הַחוֹפֵף עַל הַ“טָּרַנְטֵס” בְּעַקְמוּמִית הַדֶּרֶךְ.

קְבוּצַת הָאֳרָנִים, שֶׁהַבָּרָק הִצִּית אוֹתָם, עֲדַיִן בָּעָרוּ. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה רֵיקָה וַעֲזוּבָה. אֲבָל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ שֶׁיִּטְעֶה. מַה שֶׁשָּׁמְעוּ אָזְנָיו זֶה עַתָּה וַדַּאי הָיָה קוֹל־יְרִיָּה שֶׁיָּצָא מִפִּי כְּלִי־נֶשֶׁק שֶׁל אֵשׁ.

וּפִתְאֹם נִשְׁמְעָה נַהֲמָה אֲיֻמָּה וּמִיָּד רָעַם קוֹל־יְרִיָּה שֵׁנִי ליַד מוֹרַד־הָהָר.

“דֹּב!” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁהָיָה בָּקִי בְּטִיב הַנַּהֲמָה הַזֹּאת, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִטְעוֹת בָּהּ. “נַדְיָה! נַדְיָה!”

וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הוֹצִיא מַאֲכֶלֶת מֵאֲזוֹרוֹ וּבִקְפִיצָה מְהִירָה הִקִּיף אֶת הַסֶּלַע, אֲשֶׁר הַנַּעֲרָה הִבְטִיחָה לוֹ לָשֶׁבֶת מֵאֲחוֹרָיו וּלְחַכּוֹת לוֹ שָׁם.

הָאֳרָנִים, שֶׁהָיוּ אֲחוּזִים לַהֲבוֹת אֵשׁ מִשָּׁרְשָׁם עַד צַמַּרְתָּם, הֵאִירוּ אֶת מְקוֹם הַמַּחֲזֶה בְּנֹגַהּ מַבְהִיק.

בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִגִּיעַ עַד הַ“טָּרַנְטַס” פָּרַץ וְהִתְגּוֹלֵל לִקְרָאתוֹ גּוּשׁ רַב־מִדּוֹת.

זֶה הָיָה דֹב מִן הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר. הַסּוּפָה וַדַּאי גֵּרְשָׁה אוֹתוֹ מִבֵּין הָאִילָנוֹת, שֶׁכִּסּוּ אֶת הַמּוֹרָד שֶׁל הָרֵי אוּרַל, וְהוּא בָּא לְבַקֵּשׁ לוֹ מִקְלָט בְּתוֹךְ מְחִלָּה זוֹ, אֲשֶׁר נַדְיָה הָיְתָה חֲבוּיָה בָּהּ בְּאוֹתָה שָׁעָה.

שְׁנַיִם מִן הַסּוּסִים הַמְּבֹהָלִים נִתְּקוּ אֶת הָעֲבוֹתוֹת וּבָרְחוּ לְנַפְשָׁם, וְהַיַּמְשְׁצִ’יק שֶׁלֹּא דָאַג אֶלָּא לַבְּהֵמוֹת שֶׁלּוֹ, שָׁכַח שֶׁהוּא מַנִּיח אֶת הַנַּעֲרָה לְבַדָּהּ עִם הַדֹּב וְהִתְחִיל רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם.

נַדְיָה אַמִּיצַת־הַלֵּב לֹא נִתְבַּלְבְּלָה. הַחַיָּה לֹא־רָאֲתָה אוֹתָהּ מִתְּחִלָּה וְהִשְׂתָּעֲרָה עַל הַסּוּס הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהָיָה רָתוּם בָּעֲגָלָה. אָז יָצְאָה נַדְיָה מִן הַמְּחִלָּה, רָצָה אֵל הָעֲגָלָה, לָקְחָה אֶחָד מֵאֶקְדּוֹחָיו שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְצָעֲדָה בְּעָז־נֶפֶשׁ אֶל הַדֹּב וְיָרְתָה בּוֹ מִקָּרוֹב.

הַחַיָּה, שֶׁנִּפְצְעָה פְּצִיעָה קַלָּה בִּכְתֵפָהּ, פָּנְתָה מִיָּד אֶל הַנַּעֲרָה. זוֹ הִתְאַמְּצָה מִתְּחִלָּה לְהִשְׁתַּמֵּט מִפָּנֶיהָ וְרָצָה מִסָּבִיב לָעֲגָלָה, אֲשֶׁר הַסּוּס הָאָסוּר בָּהּ חָגַר אֶת כֹּחוֹ לְנַתֵּק גַּם הוּא אֶת הָעֲבוֹתוֹת. אָז הֵבִינָה נַדְיָה, כִּי אִם כָּל הַסּוּסִים יָנוּסוּ אֶל הָהָר וְיֹאבְדוּ שָׁם, אֵין תִּקְוָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַנְּסִיעָה. וּלְפִיכָךְ חָזְרָה וְצָעֲדָה לִקְרַאת הַדֹּב, וּבוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַחַיָּה הֵרִימָה אֶת כַּפּוֹתֶיהָ לַהֲלֹם אֶת רֹאשָׁהּ, עָמְדָה וְיָרְתָה בָּהּ שֵׁנִית מִתּוֹךְ קְרִירוּת־רוּחַ מֻפְלָאָה.

זוֹ הָיְתָה הַיְרִיָּה הַשְּׁנִיָה, שֶׁנִּתְפּוֹצְצָה בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. אֲבָל הוּא כְּבָר הָיָה כָּאן. בִּקְפִיצָה אַחַת הִשְׂתָּעֵר בֵּין הַדֹּב וּבֵין הַנַּעֲרָה. הוּא הֵנִיעַ אֶת זְרוֹעוֹ אַךְ נִיעָה אַחַת מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, וְהַחַיָּה גִדְלַת־הַמִּדּוֹת, שֶׁנִּבְקְעָה מִכְּרֵסָהּ עַד לִגְרוֹנָהּ, נָפְלָה אַרְצָה כְּגוּשׁ חֲסַר־חַיִּים.

זֹאת הָיְתָה דֻגְמָה נָאָה לְמִנְהַג הַצַּיָּדִים הַסִּבִּירִיִּים, הַמִּשְׁתַּדְּלִים שֶׁלֹּא לְהַזִּיק אֶת עוֹר־הַדֹּב רַב־הָעֵרֶךְ, שֶׁהֵם מוֹכְרִים אוֹתוֹ בִּמְחִיר יָקָר.

“לֹא נִפְצַעַתְּ, אֲחוֹתִי?” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בִּפְנוֹתוֹ אֵל הַנַּעֲרָה.

“לֹא, אָחִי,” הֵשִׁיבָה נַדְיָה.

בּוֹ בָּרֶגַע הוֹפִיעוּ שְׁנֵי סוֹפְרֵי הָעִתּוֹנִים.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה קָפַץ וּבָא אֵצֶל רֹאשׁ הַסּוּס. וְנִרְאָה שֶׁהָיָה אָדָם בַּעַל אֶגְרוֹף חָזָק, כִּי עָלְתָה בְּיָדוֹ לְהַכְנִיס אֶת הַסּוּס. הוּא וַחֲבֵרוֹ רָאוּ שְׁנֵיהֶם אֶת דֶּרֶךְ מִלְחַמְתּוֹ הַמְּהִירָה שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“לַעֲזָאזֵל!” קָרָא אַלסִיד ז’וֹלִיבֶה, “סוֹחֵר פָּשׁוּט אַתָּה, אֲדוֹנִי קַרְפָּנוֹב, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יָדְךָ אֱמוּנָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְסַכִּין־הַצַּיָּדִים בְּחָרִיצוּת!”

“וּבִזְרִיזוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר!” הוֹסִיף הָרִי בְּלָאוּנְט.

“בְּסִבִּירְיָה אֲנוּסִים אָנוּ, אֲדוֹנַי, לִשְׁלֹחַ אֶת יָדֵנוּ בַּכֹּל, אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ!” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה נָתַן אֶת עֵינָיו בָּאִישׁ הַצָּעִיר וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָמַד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֶׁהוּא כֻּלּוֹ מוּאָר בְּנֹגַהּ הַלֶּהָבוֹת; בְּיָדוֹ הֶחֱזִיק אֶת הַמַּאֲכֶלֶת הַמְגֹאָלָה בְּדָם וְרַגְלוֹ הָאַחַת הָיְתָה מֻצָּגָה עַל גִּוִיַּת הַדֹּב, וּבְרוּם קוֹמָתוֹ וּבְעז פָּנָיו הָיָה בֶּאֱמֶת יָפֶה לְמַרְאֶה.

“בָּחוּר נָאֶה!” אָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶל נַפְשׁוֹ.

אַחַר נִגַּשׁ בּרֹב נִמּוּס אֶל הַנַּעֲרָה וּמִגְבַּעְתּוֹ בְּיָדוֹ וּברךְ אוֹתָה בְּשָׁלוֹם.

נַדְיָה הִשְׁתַּחַוְתָה הִשְׁתַּחֲוָיָה קַלָּה.

אָז פָּנָה אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶל חֲבֵרוֹ וְעָנָה וְאָמַר אֵלָיו:

“כָּאָח כֵּן הָאָחוֹת! אִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי דֹב, לֹא עָרַבְתִּי אֶת לִבִּי לַעֲרֹךְ קְרָבוֹת עִם הַצֶּמֶד הָאָיֹם וְהַנַּעִים הַזֶּה!”

הָרִי בְּלָאוּנְט נִצַּב יָשָׁר כְּמוֹט זָקוּף וְעָמַד בְּרִחוּק מֻעָט כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק אֶת מִגְבַּעְתּוֹ בְּיָדוֹ. מִנְהַג־הַנִּמּוּס שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁהָיָה בּוֹ מִן הַחֵרוּת, עוֹד הִגְדִּיל אֶת קַשְׁיוּתוֹ וְהִתְאַפְּקוּתוֹ הָרְגִילָה.

אוֹתָהּ שָׁעָה הוֹפִיעַ הַיַּמְשְׁצִ’יק, שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לָשׁוּב וְלִתְפֹּשׂ אֶת שְׁנֵי סוּסָיו הַבּוֹרְחִים. תְּחִלָּה הֵעִיף מֶבָּט שֶׁל דַּאֲבוֹן נֶפֶשׁ עַל הַחַיָּה הַנָּאָה, שֶׁהָיְתָה מוֹטֶלֶת עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע וְשֶׁהָיָה הֶכְרַח לְעָזְבָהּ כָּאן לְשָׁלָל לְעוֹפוֹת הַטֶּרֶף, וְאַחַר הִתְחִיל מְטַפֵּל בִּרְתִימַת הַסּוּסִים אֶל הָעֲגָלָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב סִפֵּר לוֹ אֶת פָּרָשַׁת הַמַּצָּב שֶׁל שְׁנֵי הַנּוֹסְעִים וְאֶת דְּבַר הַהַצָּעָה שֶׁלּוֹ לְהַעֲמִיד לְשִׁמּוּשָׁם אֶחָד מִסּוּסֵי הַ“טָּרַנְטַס”.

“עֲשֵה כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ”, הֵשִׁיב הַיַּמְשְׁצִ’יק. “אֲבָל שְׁתֵּי עֲגָלוֹת תַּחַת הָאֶחָת…”

“אֵין דָּבָר, יְדִידִי” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, שֶׁהֵבִין מִיָּד מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל רָמֶז זֶה, “יֻתַּן לְךָ שְׂכַר כִּפְלָיִם”.

“קוּמוּ וּלְכוּ אֵפוֹא, תּוֹרַי שֶׁלִּי!” קָרָא הַיַּמְשְׁצִ’יק.

נַדְיָה חָזְרָה אֶל מוֹשָׁבָהּ בַּ“טָּרַנְטַס”, תַּחַת אֲשֶׁר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וּשְׁנֵי בְּנֵי לִוְיָתוֹ הָלְכוּ אַחֲרָיו בְּרֶגֶל.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שָׁלֹש. כֹּחַ הַסּוּפָה הָלַך וְתַשׁ וְשׁוּב לֹא הִתְגָּעֲשָׁה בְּנִקְרַת־הַמַּעֲרָב בַּחֲמַת זַעַם כְּבַתְּחִלָּה, וְהַנּוֹסְעִים עָלוּ בְּמַעֲלֵה־הַדֶּרֶךְ בִּמְהִירוּת.

לְאוֹר קַוֵּי־הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנִים הִגִּיעַ הַ“טָּרַנְטַס” אֶל הַ“טֵּלֵגָה”, שֶׁהָיְתָה שְׁקוּעָה בָּרֶפֶשׁ עַד לְחִשׁוּר הָאוֹפַנִּים. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁמְשִׁיכָה חֲזָקָה שֶׁמָּשְׁכוּ הַסּוּסִים בְּכֹחַ, הִיא הִיא שֶׁהִפְרִידָה בֵּין שְׁנֵי חֶלְקֵי הָעֲגָלָה.

אַחַד הַסּוּסִים שֶׁמִּצִּדֵּי הַ“טָּרַנְטַס” נִרְתַּם בַּחֲבָלִים אֶל תֵּבַת־הַמּוֹשָׁב שֶׁל הַ"טֵּלֶגָה. שְׁנֵי הַכַּתָּבִים חָזְרוּ וְיָשְׁבוּ עַל מְקוֹמָם עַל גַּבֵּי הַסַּפְסָל שֶׁל מֶרְכַּבְתָּם הַמְשֻׁנָּה, וּשְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת זָזוּ מִיָּד וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה עֲלֵיהֶן אֶלָּא לָרֶדֶת מֵעַל מוֹרְדוֹת הָאוּרַל, וִירִידָה זוֹ לֹא הָיָה בָּהּ שׁוּם קֹשִׁי.

מִקֵּץ שֵׁשׁ שָׁעוֹת בָּאוּ שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ אֶל יָקָטֵרִינְבּוּרְג, בְּלִי שֶׁאֵרַע לָהֶן מִכְשׁוֹל כָּל שֶׁהוּא בַּחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל מַסָּעָן.

הַיְצוּר הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִפְנֵי הַכַּתָּבִים עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית הַדֹּאַר, הָיָה הָרַכָּב שֶׁלָּהֶם, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה הָיָה מְצַפֶּה לָהֶם.

בֶּן רוּסְיָה הָגוּן זֶה הֶעֱמִיד פָּנִים מַסְבִּירוֹת, שֶּׁלֹּא נִכַּר בָּהֶם אַף סִמָּן שֶׁל מְבוּכָה, וּמִתּוֹךְ חִיּוּךְ הָלַךְ לִקְרַאת הַנּוֹסְעִים בְּעֶגְלָתוֹ וְהוֹשִׁיט לָהֶם אֶת יָדוֹ לְקַבֵּל מֵהֶם אֶת “דְּמֵי הַשְּׁתִיָּה” שֶׁלּוֹ.

הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, כִּי חֲמָתוֹ שֶׁל הָרִי בְּלָאוּנְט פָּרְצָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִתּוֹךְ עָצְמָה בְּרִיטָנִית גְּמוּרָה, וְלוּלֵא נִזְהַר הַיַּמְשְׁצִ’יק וְנִרְתַּע לְאָחוֹר, כִּי אָז נִחֲתָה בְּעֶצֶם פָּנָיו מַהֲלֻמַּת אֶגְרוֹף, שֶׁנָּעֶשְׂתָה לְפִי כָּל הִלְכוֹת הַבּוֹקְס וְשֶׁהַמַּנְחִית אוֹתָהּ נִתְכַּוֵּן לָצֵאת בָּהּ יְדֵי חוֹבַת מַתְּנַת־יָד “נַא ווֹדְקוּ”.

כּשֶׁרָאָה אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה חֲמַת־קֶצֶף זוֹ, הִתְחִיל מְפַרְכֵּס וּמְפַרְפֵּר מִצְּחוֹק, וְאֶפְשָׁר שֶׁמִּיָּמָיו לֹא הִרְבָּה לִצְחֹק כָּל כָּךְ.

“אָכֵן צָדַק מִסְכֵּן זֶה!” קָרָא הַצָּרְפָתִי. “אָכֵן לוֹ הַצֶּדֶק וְהַמִּשְׁפָּט, חֲבֵרִי הַיָּקָר! לֹא אַשְׁמָתוֹ הִיא, שֶׁלֹּא מָצָאנוּ תַּחְבּוּלָה לְהִגָּרֵר וּלְהַלֵּךְ אַחֲרָיו!”

וְהוּא הוֹצִיא מִכִּיסוֹ קוֹפֵּיקוֹת אֲחָדוֹת וְהוֹשִׁיט אוֹתָן לַיַּמְשְׁצִ’יק וְאָמַר אֵלָיו:

“הֵא לְךָ, יְדִידִי, וְשִׂים בְּכִיסֶךָ! וְאִם אֵינְךָ רָאוּי לְכָךְ, אֵין זוֹ אַשְׁמָתֶךָ!”

הַדָּבָר הַזֶּה הִגְבִּיר אֶת הִתְרַגְּזוּתוֹ שֶׁל הָרִי בְּלָאוּנְט בְּיֶתֶר שְׂאֵת, וְהוּא רָצָה לְהִתְגּוֹלֵל עַל פְּקִיד בֵּית הַדֹּאַר וְלִתְבֹּעַ אוֹתוֹ לְדִין.

“תְּבִיעָה לְדִין! וּבְאֶרֶץ רוּסְיָה!” קָרָא אֶלְסִיד ז’וֹלִיבֶה. “אֲבָל לְפִי מַצַּב־הַדְּבָרִים הַקַּיָּם בַּמְּדִינָה לֹא תִּרְאֶה לְעוֹלָם אֶת סוֹפוֹ שֶׁל מִשְׁפָּט זֶה! וְכִי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּאוֹתָהּ הַמֵּינֶקֶת הָרוּסִית שֶׁתָּבְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַיּוֹנֵק שֶׁהֵינִיקָה שְׂכַר הֲנָקָה שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׁר חֹדֶשׁ?”

“לֹא, אֵינִי יוֹדֵעַ.”

“וּבְכֵן אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מֶה הָיָה הַיּוֹנֵק בְּשָׁעָה שֶׁבֵּית־הַדִּין זִכָּה אוֹתֹו בַּמִּשְׁפָּט?”

“וּמֶה הָיָה אֵפוֹא?”

“הוּא הָיָה שַׂר גְּדוּד הַהוּסָרִים!”

הַכֹּל נָתְנוּ אֶת קוֹלָם בִּצְחוֹק לְשֵׁמַע הַתְּשׁוּבָה הַזֹאת.

מִתּוֹךְ רוּחַ צָהֳלָה זוֹ שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו הוֹצִיא אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶת פִּנְקָסוֹ וְעָמַד וְכָתַב בּוֹ בִּצְחוֹק אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁנִּקְבְּעוּ לְאַחַר זְמָן בְּסֵפֶר מִלִּים רוּסִי:

“טֵלֶגָה הֲרֵיהִי עֲגָלָה רוּסִית בַּת אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים – בִּיצִיאָתָהּ, וּבַת שְׁנֵי אוֹפַנִּים – בִּכְנִיסָתָהּ!”

פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר: תִּגְרַת־רֶשַׁע    🔗

הָעִיר יֶקָטֵרִינְבּוּרְג הֲרֵיהִי לְפִי מַצָּבָה הַגֵּאוֹגְרָפִי עִיר שֶׁל אַסְיָה, מִשׁוּם שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת מֵעֵבֶר לְאוּרַל, עַל הַמּוֹרָדוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל רֻכְסֵי־הָהָר הַמִּזְרָחִיּים. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, הֲרֵיהִי שַׁיֶּכֶת לְפֶלֶךְ פֶּרְם וְנֶחְשֶׁבֶת אֵפוֹא לְחֵלֶק שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁטַח־הָאָרֶץ הַגָּדוֹל הַכּוֹלֵל אֶת רוּסְיָה הָאֵרוֹפִּית. הַתִּקּוּן הָאַדְמִינִיסְטְרָטִיבִי הַזֶּה וַדַּאי יֵשׁ לוֹ טַעַם מַסְפִּיק, וְהַדָּבָר דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נֵתַח שֶׁל סִבִּירְיָה נִשְׁאַר תָּחוּב בֵּין מַלְתְּעוֹתֶיהָ שֶׁל רוּסְיָה.

בְּעִיר גְּדוֹלָה כָּזוֹ, שֶׁנּוֹסְדָה בִּשְׁנַת 1723, לֹא קָשֶׁה הָיָה לֹא לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְלֹא לִשְׁנֵי הַכַּתָּבִים לִמְצֹא אֶת אֶמְצָעֵי־הַנְּסִיעָה, שֶׁהָיוּ זְקוּקִים לָהֶם. בְּיֶקָטֵרִינְבּוּרְג נִמְצָא בֵּית טְבִיעַת הַמַּטְבְּעוֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶחָשׁוּב שֶׁבְּכָל הַמְּדִינָה; כָּאן הִתְרַכְּזָה גַם הַפְּקִידוּת הַכְּלָלִית שֶׁל הַמִּכְרוֹת שֶׁבָּאָרֶץ. עִיר זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת אֵפוֹא מֶרְכָּז חָשׁוּב שֶׁל חֲרֹשֶת־הַמַּעֲשֶׂה בַּמְּדִינָה, אֲשֶׁר בָּתֵּי־יְצִיקָה לְמַתֶּכֶת וּבָתֵּי־מַצְרֵף לִפְלָטִינָה וְזָהָב נִמְצָאִים בָּהּ לָרֹב.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן הִתְרַבָּה מִסְפַּר תּוֹשָׁבֵי יֶקָטֵרִינְבּוּרְג בְּמִדָּה יְתֵרָה. אֵלֶיהָ נָהֲרוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם רוּסִים וּבְנֵי סִבִּירְיָה, אֲשֶׁר בָּרְחוּ מֵאֵימַת הַתַּתָּרִים מִן הַמְּחוֹזוֹת שֶׁכְּבָר הוּצְפוּ עַל יְדֵי הַגְּיָסוֹת שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן, וּבְיִחוּד מֵאֶרֶץ הַקִּירְגִיזִים, הַמִּשְׂתָּרַעַת לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית שֶׁל נְהַר הָאִירְטִישׁ עַד לִגְבוּלוֹת טוּרְקֶסְטַן.

וּבְכֵן אֵפוֹא, אִם אֶמְצָעֵי־הַהוֹבָלָה לְצֹרֶךְ הַנְּסִיעָה לְיֶקָטֵרִינְבּוּרְג וַדַּאי נִתְמַעֲטוּ בְּיוֹתֵר, הֲרֵי כְּנֶגֶד זֶה רַבִּים הָיוּ אֶמְצָעֵי־הַהוֹבָלָה הַלָּלוּ לְצֹרֶךְ הַיְצִיאָה מֵעִיר זוֹ. וְאָמְנָם לְפִי מַצַּב הַדְּבָרִים לֹא הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם לְהוּטִים כְּלָל לְהַעֲמִיד עַצְמָם בְּסַכָּנָה וְלַעֲבֹר עַכְשָׁו בְּאָרְחוֹת סִבִּירְיָה.

עַל פִּי גִלְגּוּלֵי־הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הַנָּקֵל הָיָה לְהָרִי בְּלָאוּנְט וּלְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה לִמְצֹא “טֵלֶגֶה” שְׁלֵמָה, שֶׁתְּמַלֵּא אֶת מְקוֹמָהּ שֶׁל מַחֲצִית־הַ“טֵּלֶגֶה” הַמֻּפְלָאָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָם בְּשָׁלוֹם אֶל יֶקֶטֵרִינְבּוּרְג. וַאֲשֶׁר לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, הִנֵּה הַ“טָּרַנְטַס” שֶׁלּוֹ לֹא נִזַּק בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי הַנְּסִיעָה דֶרֶךְ הָרֵי הָאוּרַל וְלֹא הָיָה צָרִיךְ אֵפוֹא אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה סוּסִים טוֹבִים, אֲשֶׁר יַסִּיעוּהוּ בִּמְהִירוּת בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל אִירְקוּטְסְק.

עַד טְיוּמֶן וַאֲפִילוּ עַד נוֹבוֹ־זֶמְסְקוֹאֶה דֶרֶךְ זוֹ עֲדַיִן גַּבְשׁוּשִׁית הִיא לְמַדַּי, כִּי הִיא עוֹבֶרֶת עַל גַּבֵּי נַפְתּוּלֵי הַתְּלוּלִיּוֹת, הַמְהַוּוֹת אֶת הַמַּדְרֵגוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הָאוּרַל. אֲבָל אַחֲרֵי הַתַּחֲנָה שֶׁל נוֹבוֹ־זֶמְסְקוֹאֶה מַתְחִילָה אוֹתָהּ הָעֲרָבָה הַגְּדוֹלָה, הַמִּשְׂתָּרַעַת עַד לִמְסִבֵּי קְרַסְנוֹיַרְסְק, הַיְנוּ, עַל שֶׁטַח שֶׁל אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת (1,815 קִּילוֹמֶטְרִים) בְּעֵרֶךְ. כַּיָּדוּעַ לָנוּ נִתְכַּוְּנוּ שְׁנֵי הַכַּתָּבִים לָלֶכֶת קֹדֶם כֹּל אֶל אִישִׁים, הָרְחוֹקָה מִיֶּקָטֵרִינְבּוּרְג שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים וֶרְסְטָאוֹת. שָׁם קִוּוּ לְקַבֵּל יְדִיעוֹת בְּרוּרוֹת עַל פָּרָשַׁת הַמְּאֹרָעוֹת וּמִשָּׁם דִּמּוּ לָלֶכֶת אֶל הנָּפוֹת הַמּוֹרְדוֹת, אִם שְׁנֵיהֶם יַחַד אוֹ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, הַכֹּל כְּפִי שֶׁיַנִחֵם חוּשׁ־הַצַּיָּדִים שֶׁלָּהֶם, אִם לִנְתִיבָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת.

וְהִנֵּה דֶּרֶךְ זוֹ מִיֶּקָטֵרִינְבּוּרְג לְאִישִׁים – הַהוֹלֶכֶת וְנִמְשֶׁכֶת עַד אִירְקוּטְסְק – הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה, אֲשֶׁר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יָכוֹל הָיָה לְהַלֵּךְ בָּהּ. וְאוּלָם כֵּוָן שֶׁלֹּא הָיָה רודֵף אַחַר חֲדָשׁוֹת וְגַם רָצָה לִפְסֹחַ עַל הַמְּחוֹזוֹת שֶׁשְּׁטָפוּם גֵּיסוֹת הַפּוֹלְשִׁים, לְפִיכָךְ גָּמַר שֶׁלֹּא לְהִתְעַכֵּב בְּשׁוּם מָקוֹם אַף שָׁעָה אַחַת לְבַטָּלָה.

“אֲדוֹנַי,” עָנָה וְאָמַר אֵפוֹא אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ הַחֲדָשִׁים, “מְאֹד יִנְעַם לִי לַעַבֹר בְּחֶבְרַתְכֶם חֵלֶק מִדֶּרֶךְ מַסָּעִי, אֶלָּא שֶׁרוֹאֶה אֲנִי צֹרֶךְ לְעַצְמִי לְהוֹדִיעֲכֶם, כִּי הִנְנִי מְמַהֵר עַד מְאֹד לָבוֹא אֶל אוֹמְסְק, שֶׁשָּׁם מְחַכָּה לָנוּ אִמֵּנוּ, לִי וְלַאֲחוֹתִי. מִי יוֹדֵעַ, אִם נַצְלִיחַ לָבוֹא לְעִיר זוֹ קֹדֶם שֶׁתִּפֹּל בְּיַד הַתַּתָּרִים! וּבְכֵן אֵפוֹא לֹא אֶתְמַהְמַהּ בַּתַּחֲנוֹת אֶלָּא כְּדֵי שִׁעוּר זְמַן הַחֲלָפַת הַסּוּסִים בִּלְבָד, וְהִנְנִי לִנְסֹעַ יוֹמָם וָלָיְלָה!”

“גַּם אָנוּ חוֹשְׁבִים לַעֲשׂוֹת כָּךְ,” הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט.

“טוֹב אֵפוֹא,” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “אֲבָל אַל נָא תְּאַבְּדוּ רֶגַע לְבַטָּלָה. שִׂכְרוּ אוֹ קְנוּ לָכֶם עֲגָלָה, אֲשֶׁר…”

“אֲשֶׁר יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַחֵלֶק הַקִּדְמִי שֶׁלָּהּ לָבוֹא אֶל אִישִׁים בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת עִם הַחֵלֶק הָאֲחוֹרִי שֶׁלָּהּ”, הוֹסִיק⁵ אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה. לֹא עָבַר חֲצִי שָׁעָה וְהַצָּרְפָתִי הַזָּרִיז מָצָא בְּלִי קֹשִׁי “טָרַנְטַס”, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה כִּמְעַט אֶל זֶה שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, וַאֲשֶׁר הוּא וַחֲבֵרוֹ תִּקְּנוּ בּוֹ מִיָּד מָקוֹם לָשֶׁבֶת שָׁם בִּרְוָחָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה תָּפְסוּ שׁוּב אֶת מְקוֹמוֹתֵיהֶם בַּמֶּרְכָּבָה שֶׁלָּהֶם וּלְעֵת הַצָּהֳרַיִם יָצְאוּ שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת יַחַד מִיֶּקָטֵרִינְבּוּרְג.

סוֹף סוֹף בָּאָה נַדְיָה לְסִבִּירְיָה וַהֲרֵיהִי נוֹסַעַת בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לְאִירְקוּטְסְק! מָה הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּלִבָּהּ שֶׁל הַלִּפְלַנְדִּית הַצְּעִירָה? שְׁלֹשָׁה סוּסִים מְהִירִים מוֹלִיכִים אוֹתָהּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ־הַגָּלוּת הַזֹּאת, שֶׁאָבִיהָ נִתְחַיֵּב לָשֶׁבֶת בָּהּ אוּלַי יָמִים רַבִּים וְהַרְחֵק הַרְחֵק מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ! אֲבָל עֵינֶיָה כִּמְעַט שֶׁלֹּא רָאוּ אֶת הָעֲרָבוֹת רַחֲבוֹת־הַיָּדַיִם, שֶׁחָלְפוּ וְעָבְרוּ עַל פָּנֶיהָ בְּטִיסָה, מִשּׁוּם שֶׁמֶּבָּטֶיהָ שׁוֹטְטוּ מֵעֵבֶר לָאֹפֶק וְחִפְּשׂוּ אֶת פְּנֵי הַגּוֹלֶה הַשָּׁרוּי שָׁם בַּמֶּרְחַקִּים! הִיא לֹא הִשְׁגִּיחָה אֶל הָאָרֶץ, שֶׁעָבְרָה בָּהּ בִּמְהִירוּת שֶׁל חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה וֶרְסְטָאוֹת לְשָׁעָה, הִיא לֹא הִתְבּוֹנְנָה אֶל מַרְאֵה הַנָּפוֹת שֶׁל סִבִּירְיָה הַמַּעֲרָבִית, הַשּׁוֹנוֹת שִׁנּוּי נִכָּר מִן הַנָּפוֹת שֶׁל סִבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית. פֹה אֵין הָעַיִן רוֹאָה אֶלָּא שָׂדוֹת עֲבוּדִים מֻעָטִים וְקַרְקַע דַּל, עַל כָּל פָּנִים לְפִי מַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי, כִּי בְּמַעֲמַקֵּי כִּלְיוֹתָיו הָיְתָה גְנוּזָה שִפְעַת אוֹצְרוֹת בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת, פְּלָטִינָה וְזָהָב. כָּאן הָיוּ מְצוּיִים בְּכָל מָקוֹם בָּתֵּי־חֲרֹשֶת, וְאַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת נִרְאוּ מוֹשָׁבוֹת שֶׁל עוֹבְדֵי אֲדָמָה. וּבֶאֱמֶת, מֵאַיִן תִּמָּצֶאנָה כָּאן הַיָּדַיִם הַדְּרוּשׁוֹת לַחֲרֹש אֶת הָאֲדָמָה, לְזְרֹעַ אֶת הַשָּׂדוֹת וְלֶאֱסֹף אֶת קְצִיר הַיְבוּל, אִם הַחִטּוּט בְּכִלְיוֹת הַקַּרְקַע בְּדֶקֶר וּבִכְלֵי־חֲצִיבָה שְׂכָרָהּ מְרֻבֶּה מִשְּׂכַר עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה? כָּאן פִּנָּה אִישׁ־הַשָּׂדֶה אֶת מְקוֹמוֹ לַחוֹצֵב־בֶּהָרִים. כְּלִי־הַחֲצִיבָה מָצוּי כָּאן בְּכָל מָקוֹם, תַּחַת אֲשֶׁר הַמַּעְדֵּר אֵינוֹ נִרְאֶה בְּשׁוּם מָקוֹם.

וְאוּלָם פְּעָמִים שֶׁמַּחְשְׁבוֹתֶיהָ שֶׁל נַדְיָה נָטְשׁוּ אֶת הַמְּחוֹזוֹת הָרְחוֹקִים שֶׁעַל יְאוֹר הַבַּיְקַל וּפָנוּ אֶל מַצָּבָהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. דְּמוּת אָבִיהָ נִטַּשְׁטְשָׁה מְעַט וְהִיא חָזְרָה וְרָאֲתָה לְנֶגְדָּהּ אֶת בֶּן־לִוְיָתָהּ נְדִיב־הַלֵּב כְּכֹל אֲשֶׁר הוֹפִיעַ לְפָנֶיהָ בַּתְּחִלָּה בִּמְסִלַּת־הַבַּרְזֶל שֶׁל וְלָדִימִיר, שֶׁשָּׁם הִקְרְתָה אוֹתוֹ הַהַשְׁגָּחָה לְפָנֶיהָ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. הִיא זָכְרָה אֶת תְּשׂוּמַת־הַלֵּב שֶׁיִּחֵד לָהּ בִּשְׁעַת הַנְּסִיעָה, אֶת בּוֹאוֹ אֶל בֵּית הַמִּשְׁטָרָה שֶׁבְּנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, אֶת הַפַּשְׁטוּת הָעֲדִינָה שֶׁלּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁפָּנָה אֵלֶיהָ בִּדְבָרִים וְקָרָא לָהּ בְּשֵׁם אָחוֹת, אֶת הַדְּאָגָה שֶׁדָּאַג לָהּ בִּזְמַן הַנְּסִיעָה עַל פְּנֵי הַוּוֹלְגָה, וְלַסּוֹף – אֵת כָּל מַה שֶׁפָּעַל וְעָשָׂה לְמַעֲנָהּ בְּאוֹתוֹ לֵיל־הַסּוּפָה הָאָיֹם בְּהָרֵי אוּרַל, כְּדֵי לְהָגֵן עַל חַיֶיהָ, מִתּוֹךְ סַכָּנָה לְחַיֵי עַצְמוֹ!

נַדְיָה הִרְהֲרָה בְּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנָתְנָה שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לֵאלֹהִים, שֶׁהִקְרָה לְפָנֶיהָ בְּרֵאשִׁית דַּרְכָּהּ אֶת מָגִנָּהּ זֶה הַשּׁוֹקֵד עָלֶיהָ, אֶת יְדִידָהּ זֶה נָדִיב־הָרוּחַ וּמַצְנִיעַ־סוֹד. בְּקִרְבָתוֹ וּבְסֵתֶר מַחֲסֵהוּ הִרְגִּישָׁה עַצְמָהּ בְּטוּחָה מִכָּל רָעָה. אֲפִילוּ אָח מִלֵּדָה לֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנָהּ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָשָׂה הוּא! הִיא לֹא יָרְאָה עַתָּה מִכָּל מִכְשׁוֹל, הִיא הָיְתָה מֻבְטָחָה, שֶׁסּוֹפָהּ לְהַגִּיעַ אֶל מַטְרָתָהּ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עַצְמוֹ הָיָה מְדַבֵּר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מְעַט וּמַרְבֶּה לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת. גַּם הוּא הוֹדָה לֵאלֹהִים, שֶׁהִזְמִין לוֹ אֶת נַדְיָה. עַל־יְדֵי כָּךְ נִתְּנָה לוֹ יְכֹלֶת לְהִתְחַפֵּשׂ יָפֶה וּלְהַעֲלִים אֶת עַצְמוּתוֹ, וְיַחַד עִם זֶה גַּם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה צְדָקָה וָחֶסֶד. עֹז־הָרוּחַ הַשָּׁלֵו שֶׁל הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה גָרַם הֲנָאָה לְנַפְשׁוֹ הָאַמִּיצָה. כְּלוּם לֹא הָיְתָה אֲחוֹתוֹ בֶּאֱמֶת? לִבּוֹ הָגָה לְבַת־לִוְיָתוֹ הַיָּפָה וְאַמִּיצַת־הַלֵּב גַּם כָּבוֹד וְגַם אַהֲבָה. הוּא הִרְגִּישׁ, שֶׁלִּבָּהּ שֶל נַעֲרָה זוֹ הוּא אַחַד הַלְּבָבוֹת הַטְהוֹרִים וְהַיְקָרִים, שֶׁאָדָם יָכֹל לִסְמֹךְ עֲליהם וְלִבְטֹחַ בָּהֶם בִּטָחוֹן גָּמוּר.

מִשָּׁעָה שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִצִּיג אֶת כַּף רַגְלוֹ עַל אַדְמַת סִבִּירְיָה, הִתְחִילוּ הַסַּכָּנוֹת שֶׁל מַמָּשׁ, שֶׁהוּא הָיָה צָפוּי לָהֶם. אִם שְּנֵי הַכַּתָּבִים לֹא שָׁגוּ, אִם אִיבַן אוֹגַרְיֶב עָבַר בֶּאֱמֶת אֶת הַגְּבוּל, הָיָה מֻטָּל עָלָיו לִנְהֹג זְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. מַצַּב הַדְּבָרִים נִשְׁתַּנָּה עַכְשָׁו תַּכְלִית שִׁנּוּי, כִּי מְחוֹזוֹת סִבִּירְיָה וַדַּאי הָיוּ מְלֵאִים מְרַגְּלֵי הַתַּתָּרִים. אִם יִוָּדַע שֶׁהוּא מִתְחַפֵּשׂ, אִם יִגָּלֶה שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ שְּׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר, יָבוֹא הַקֵּץ לַשְּׁלִיחוּת שֶׁהֻטְּלָה עָלָיו, וְאוּלַי גַּם לְחַיָּיו! מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִרְגִּישׁ עַכְשָׁו בְּיֶתֶר שׂאֵת אֵת כָּל כֹּבֶד הָאַחֲרָיוּת הַמֻּטֶּלֶת עָלָיו.

כָּךְ הָיָה מַצַּב הַדְּבָרִים בָּעֲגָלָה הָרִאשׁוֹנָה, וּמַה נַעֲשָׂה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּעֲגָלָה הַשְּׁנִיָּה? לֹא כְּלוּם, הַכֹּל נָהַג שָׁם כְּמִנְהָגוֹ. אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה דִבֵּר אֲרֻכּוֹת, וְהָרִי בְּלָאוּנְט הֵשִׁיב תְּשׁוּבוֹת בְּנוֹת הֲבָרָה אֶחָת. כָּל אֶחָד רָאָה אֶת מְסִבּוֹת־הָעִנְיָנִים לְפִי דַרְכּוֹ וְרָשַׁם בְּפִנְקָסוֹ הֶעָרוֹת בְּנוֹגֵעַ לִמְאֹרָעוֹת אֲחָדִים, שֶׁאֵרְעוּ בִּשְׁעַת הַנְּסִיעָה וְשֶׁהָיוּ בְּעֶצֶם חַסְרֵי עֵרֶךְ וּמִמִּין אֶחָד בִּמְרוּצַת הַנְּסִיעָה הַזֹּאת דֶּרֶךְ הַמְּחוֹזוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סִבִּירְיָה הַמַּעֲרָבִית.

בְּכָל תַּחֲנָה וְתַחֲנָה יָרְדוּ שְׁנֵי הַכַּתָּבִים מֵעַל עֶגְלָתָם וְנִפְגְּשׁוּ עִם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. אִם לֹא נִכְנְסוּ אֶל אַחַת הַתַּחֲנוֹת עַל מְנָת לִסְעֹד שָׁם סְעֻדָּה, לֹא יָצְאָה נַדְיָה מִן הַ“טָּרַנְטַס”. וּכְשֶׁהָיָה צֹרֶךְ לֶאֱכֹל שָׁם פַּת שַׁחֲרִית אוֹ לִסְעֹד בַּצָּהֳרַיִם, בָּאָה וְהֵסֵבָּה אֶל הַשֻּׁלְחָן, אֲבָל עָצְרָה בְּמִלִּים וְלֹא הִשְׁתַּתְּפָה בַּשִּׂיחָה אֶלָּא מְעָט.

אַלְסִיד זוֹלִיבֶה הִסְבִּיר פָּנִים לַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית וְשָׁקַד לְהַרְאוֹת לָהּ אוֹתוֹת רָצוֹן, כִּי הָיְתָה חֲמוּדָה בְּעֵינָיו, אֵלָּא שֶׁלֹּא יָצָא מִגְּבוּלוֹת הַנִּמּוּס הַמֻּחְלָט. הוּא הִשְׁתָּאָה לַתַּעֲצוּמָה הַחֲשָׁאִית וְהַצְּנוּעָה, שֶׁמִּתּוֹכָהּ נָשְׂאָה אֶת הַיְגִיעוֹת וְהַתְּלָאוֹת שֶׁל נְסִיעָה הַנַּעֲשֵׂית בִּתְנָאִים קָשִׁים כָּל כָּךְ.

דַּעְתּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הָיְתָה נוֹחָה בְּיוֹתֵר מִן הָעִכּוּבִים הַלָּלוּ, שֶׁאָנוּס הָיָה לְהִתְעַכֵּב עַל כָּרְחוֹ. בְּכָל תַּחֲנָה וְתַחֲנָה הָיָה מִשְׁתַּדֵּל תְּחִלָּה לְהָחִישׁ אֶת הַיְצִיאָה לַדֶּרֶךְ הָיָה מְזָרֵז אֶת פְּקִידֵי הַדֹּאַר וּמֵאִיץ בַּיַּמְשְׁצִ’יקִים לְמַהֵר לִרְתֹּם אֶת הַ“טָּרַנְטַס”. וְאַחַר הָיוּ סוֹעֲדִים בְּחִפָּזוֹן – עַל־פִּי־רֹב בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְמֹרַת רוּחוֹ שֶׁל הָרִי בְּלָאוּנְט, שֶׁהָיָה מִן הָאַכְלָנִים הַדַּיְקָנִים – וְיוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ, וְגַם הַכַּתָּבִים הָיוּ מֻנְהָגִים כִּנְשָׁרִים, כִּי הָיוּ מְשַׁלְּמִים כְּיַד הַמֶּלֶךְ וּ“בִנְשָׁרִים רוּסִיִּים”⁶), כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה. דָָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, כִּי הָרִי בְּלָאוּנְט לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עַל הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית. דָּבָר זֶה הָיָה אֶחָד מֵעִנְיָנֵי־הַשִּׂיחָה הַמֻּעָטִים, שֶׁהוּא לֹא אָהַב לְהִשְׁתָּעוֹת בּוֹ עִם חֲבֵרוֹ. גֶּ’נְטֶלְמֶן נִכְבָּד זֶה לֹא הָיָה רָגִיל לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי מְלָאכוֹת בְּבַת־אֶחָת.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה שְׁאֵלָהוּ פַּעַם אַחַת, בַּת כַּמָּה הִיא הַנַּעֲרָה הַלִּפְלַנְדִּית, לְפִי דַעְתּוֹ.

“אֵיזוֹ נַעֲרָה לִפְלַנְדִּית?” הֵשִׁיב הַנִּשְׁאָל מִתּוֹךְ כֹּבֶד־רֹאשׁ גָּמוּר וּבְעינַיִם עֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה.

“שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָׁאַלְתָּ! בְּיָדוּעַ שֶׁאֲנִי מְכַוֵּן לַאֲחוֹתוֹ שֶׁל נִיקוֹלַי קַרְפַּנוֹב!”

“כְּלוּם אֲחוֹתוֹ הִיא?”

“לֹא, אִמּו־ זְקֶנְתּוֹ הִיא!” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, אֲשֶׁר שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ זֶה הוֹצִיאוֹ מִידֵי סַבְלָנוּתוֹ. “וּבְכֵן, בַּת כַּמָּה הִיא לְפִי הַעֲרָכָתֶךָ?”

“אִלּוּ הָיִיתִי לְיַד מִטַּת אִמָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁיָּלְדָה אוֹתָהּ, כִּי אָז יָדַעְתִּי זֹאת!” הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט מִתּוֹךְ פַּשְׁטוּת, כְּאָדָם שֶׁאֵין אֶת נַפְשׁוֹ לִטַפֵּל בִּכְגוֹן זֵה.

חֶבֶל הָאָרֶץ, שֶׁשְּׁנֵי הַ“טָּרַנְטָסִים” עָבְרוּ בּוֹ, הָיָה כִּמְעַט כֻּלּוֹ שָׁמֵם וְעָזוּב. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה נָאֶה לְמַדַּי, הַשָּׁמַיִם הָיוּ מְעֻנָּנִים בְּמִקְצָת, וְהַחֹם לֹא הָיָה קָשֶׁה מִנְּשֹׂא. הָעֲגָלוֹת הָיוּ קְבוּעוֹת יָפֶה עַל קְפִיצִים וְלֹא נָתְנוּ מָקוֹם לַנּוֹסְעִים לְהִתְאוֹנֵן עַל הַנְּסִיעָה. הֵם הָלְכוּ לְדַרְכָּם כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹלְכוֹת מֶרְכְּבוֹת־הַדֹּאַר בְּרוּסְיָה, כְּלוֹמַר, בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה.

אֲבָל אִם הָאָרֶץ נִרְאֲתָה שׁוֹמְמָה וַעֲזוּבָה, הֲרֵי גָרְמוּ לְכָךְ הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן. עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִרְאוּ הָאִכָּרִים הִסִּבִּירִיִּים אֲשֶׁר פְּנֵיהֶם חִוְרִים וּמַבִּיעִים כֹּבֶד רֹאשׁ, אוֹתָם הָאִכָּרִים, אֲשֶׁר תַּיָּרָה מְפֻרְסָמָה דִמְּתָה אוֹתָם בְּצֶדֶק אֶל אַנְשֵׁי קַסְטִילְיָה, אֶלָּא שֶׁהֵם חֲסֵרִים אֶת רוּחַ הַגַּאֲוָה הַמְּצוּיָה בִּבְנֵי קַסְטִילְיָה. פֹּה וְשָׁם נִקְרוּ כַּמָּה כְּפָרִים נְטוּשִׁים, וְדָבָר זֶה הוֹכִיחַ שֵׁגְּדוּדֵי הַתַּתָּרִים הוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים. יוֹשְׁבֵיהֶם נָהֲגוּ אֶת עֶדְרֵי צֹאנָם, אֶת גְּמַלֵּיהֶם וְסוּסֵיהֶם וְנִמְלְטוּ אֶל בִּקְעוֹת הַצָּפוֹן. כַּמָּה שְׁבָטִים מִשִּׁבְטֵי הַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל שֶׁל הַקִּירְגִיזִים, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנִים לַשִּׁלְטוֹן, הִסִּיעוּ גַם הֵם אֶת אָהֳלֵיהֶם מֵעֵבֶר לְאִירְטִישׁ וְהָאוֹבּ, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵחֲמַס יְדֵיהֶם שֶׁל הַגְּיָסוֹת שֶׁהִתְפָּרְצוּ בָּאָרֶץ.

לְאשֶׁר הַנּוֹסְעִים עֲדַיִן הָיָה הַדֹּאַר מְשַׁמֵּשׁ כְּתִקְנוֹ. וּכְמוֹ כֵן הָיָה גַם הַטֵּלֶגְרָף מְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ עַד לְאוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת שֶׁעֲדַיִן הִגִּיעַ שָׁם חִבּוּר הַקַּו. בְּכָל תַּחֲנָה הִמְצִיאוּ פְּקִידֵי הַדֹּאַר סוּסִים לְפִי הַתְּנָאִים הַקְּבוּעִים, וּבְכָל תַּחֲנָה טֵלֶגְרָפִית יָשְׁבוּ הַפְּקִידִים לְיַד שֻׁלְחָנָם וְהֵרִיצוּ אֶת הַמִּבְרָקִים שֶׁמָּסְרוּ לְיָדָם לִמְקוֹם תְּעוּדָתָם וְלֹא עִכְּבוּ אוֹתָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ מִשְׁלוֹחַ הַמִּבְרָקִים שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה. הָרִי בְּלָאוּנְט וְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּטֵּלֶגְרַף בְּמִדָּה רַבָּה.

עַד כָּאן הָיָה נוֹהֵג אֵפוֹא מַסָּעוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כְּתִקְנוֹ. שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר לֹא אֵחַר בְּשׁוּם מָקוֹם, וְאִם יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לַעֲקֹף אֶת גְּדוּד הַצָּבָא שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן, שֶׁפָּשַׁט מֵעֵבֶר לִקְרַסְנוֹיַרְסְק, מֻבְטָח הָיָה שֶׁיַּקְדִּים אֶת הַגְּדוּד הַזֶּה וְיָבוֹא לְאִירְקוּטְסְק בִּזְמַן מֻעָט מִכְּפִי שֶׁהָיָה נִצְרָךְ לְמַסָּעוֹ עַד עַכְשָׁו.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם, שֶׁבּוֹ עָזְבוּ שְׁנֵי הַ“טָּרַנְטָסִים” אֶת יֶקָטֵרִינְבּוּרְג, בָּאוּ בְּשֶׁבַע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר אֶל הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה טוֹלוֹגִיסְק, לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ מַהֲלָךְ שֶׁל מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים וֶרְסְטָאוֹת בְּלִי אֲשֶׁר קָרָה אוֹתָם מִקְרֶה הָרָאוּי לְהִזָכֵר.

שָׁם שָׁהוּ חֲצִי שָׁעָה לְשֵׁם אֲכִילַת פַּת־שַׁחֲרִית. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ יָצְאוּ הַנּוֹסְעִים לְדַרְכָּם וְנָסְעוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁרַק הַהַבְטָחָה שֶׁל סְכוּם קוֹפֵּיקוֹת מְסֻיָּם יָכְלָה לְבָאֵר אֶת סִבָּתָהּ.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַצְמוֹ, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בְּיוּלִי, בְּשָׁעָה אַחַת בַּלַּיְלָה בָּאוּ שְׁנֵי הַ“טָּרַנְטָסִים” אֶל טִיוּמֵן, הָרְחוֹקָה מִן הָעֲיָרָה הָאֲמוּרָה שִׁשִּׁים וֶרְסְטָאוֹת.

הָעִיר טְיוּמֶן, אֲשֶׁר בְּיָמִים כְּתִקְנָם אֵין מִסְפַּר יוֹשְׁבֶיהָ עוֹלֶה עַל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נֶפֶשׁ, הֵכִילָה עַכְשָׁו מִנְיַן נְפָשׁוֹת כָּפוּל מִזֶּה. עִיר זוֹ, שֶׁהִיא הַמֶּרְכָּז הָרִאשׁוֹן לַתַּעֲשִׂיָּה שֶׁיִּסְּדוּ הָרוּסִים בְּסִבִּירְיָה, וַאֲשֶׁר בָּתֵּי־הַמְּלָאכָה לְמַתֶּכֶת וּבֵית יְצִיקַת־הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁבָּהּ מְפֻרְסָמִים בַּמְּדִינָה, הָיְתָה מְלֵאָה עַכְשָׁו רִגְשַׁת־חַיִּים וּתְשׁוּאוֹת בְּמִדָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהָ.

שְׁנֵי הַכַּתָּבִים הָלְכוּ מִיָּד לְבַקֵּשׁ חֲדָשׁוֹת. וְאוּלָם הַחֲדָשׁוֹת, שֶׁהַפְּלִיטִים הַסִּבִּירִיִּים הֵבִיאוּ עִמָּם מִמַּעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה, לֹא הָיָה בָּהֶן כְּדֵי לְהָנִיחַ אֶת הַדַּעַת כָּל עִקָּר.

בֵּין שְׁאָר הַדְּבָרִים אָמְרוּ, כִּי מַחֲנֵה שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב בִּמְהִירוּת אֶל עֵמֶק אִישִׁים, וְגַם אִשְׁרוּ וְקִיְּמוּ כִּי רֹאשׁ הַתַּתָּרִים יִתְאַחֵד עַד מְהֵרָה עִם שַׂר־הָאֲלָפִים אִיבַן אוֹגַרְיֶב, וְאוּלַי כְּבָר הִתְאַחֵד עִמּוֹ. וּמִכָּאן הִסִּיקוּ אֶת הַמַּסְקָנָה הַנְּכוֹנָה, כִּי בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב יִתְחוֹלֵל הַקְּרָב בְּמִזְרַח סִבִּירְיָה בְּכָל עֹז.

וַאֲשֶׁר לְצִבְאוֹת הָרוּסִים, הִנֵּה מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְגַיֵּס אוֹתָם בְּיִחוּד מִנָּפוֹת רוּסְיָה הָאֵרוֹפִּית, וְכֵוָן שֶׁעֲדַיִן רְחוֹקִים הָיוּ עַד מְאֹד, לֹא יָכְלוּ לַעֲצֹר אֶת הַפּוֹלְשִׁים. אֲבָל עִם זֶה נִתְגַּיְּסוּ גַם הַקּוֹזָקִים שֶׁל פֶּלֶךְ טוֹבּוֹלְסְק, וְהַלָּלוּ עוֹלִים בְּמַסָּעִים מְהִירִים עַל טוֹמְסְק מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לִגְדֹּר אֶת הַדֶּרֶךְ בִּפְנֵי שׁוּרוֹת גְּדוּדֵי הַתַּתָּרִים.

עַד שְׁעַת שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב עָבְרוּ שְׁנֵי הַ“טָּרַנְטָסִים” עוֹד שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ וֶרְסְטָאוֹת וְהִגִּיעוּ אֶל יֶלוּטוֹרוֹבְסְק.

שָׁם מִהֲרוּ וְהֶחֱלִיפוּ אֶת הַסּוּסִים וּמִיָּד נִזְדָּרְזוּ וְעָבְרוּ מִחוּץ לָעִיר בְּמַעְבָּרָה אֶת נְהַר טוֹבּוֹל. מֵימֵי הַנָּהָר הַזֶּה שׁוֹטְפִים בְּנַחַת וַעֲבִירָתָם הָיְתָה קַלָּה וְנוֹחָה, אֶלָּא שֶׁבִּמְרוּצַת מַסָּעָם עֲתִידִים הָיוּ הַנּוֹסְעִים לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר הַזֶּה עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים, וְקָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁתְּנָאֵי הָעֲבִירָה לֹא יִהְיוּ אָז נוֹחִים כָּל כָּךְ.

שׁוּב עָבְרוּ חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ וֶרְסְטָאוֹת וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה הִגִּיעוּ אֶל הָעֲיָרָה נוֹבוֹ־זֶמְסְק. כָּאן עָזְבוּ הַנּוֹסְעִים סוֹף סוֹף מֵאַחֲרֵיהֶם אֶת הַקַּרְקַע שֶׁצּוּרַת גַּלִּים לוֹ עִם גִּבְעוֹתָיו הַמְכֻסּוֹת יְעָרִים, הֲלֹא הֵן הַשָּׁרָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַרְרֵי אוּרַל.

כָּאן הִתְחִילָה הָעֲרָבָה הַסִּבִּירִית לַאֲמִתָּהּ, הַמִּשְׂתָּרַעַת עַד לִמְסִבֵּי קְרַסְנוֹיַרְסְק. עֲרָבָה זוֹ הֲרֵיהִי מִישׁוֹר לְלֹא מְצָרִים, מֵעֵין מַרְבַד־דֶּשֶׁא רְחַב־יָדַיִם, אֲשֶׁר בְּהֶקֵּפוֹ מִתְלַכְּדִים יַחַד שָׁמַים וָאָרֶץ בְּקֶשֶׁת הַדּוֹמָה כְּאִלּוּ הֻתְוְתָה בִּמְחוּגָה. בַּעֲרָבָה זוֹ לֹא רָאֲתָה הָעַיִן שׁוּם בְּלִיטָה חוּץ מֵעַמּוּדֵי הַטֵּלֶגְרַף, שֶׁנִּצְּבוּ מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַדֶּרֶךְ, וַאֲשֶׁר קַוֵּי־הַתַּיִל הַמְּתוּחִים עֲלֵיהֶם צִלְצְלוּ עִם מַשַּׁב הָרוּחַ הַקַּלָּה כְּמֵיתְרֵי כִּנּוֹר. הַדֶּרֶךְ לֹא נִבְדְּלָה מִן הַמִּישׁוֹר אֶלָּא עַל יְדֵי הָאָבָק הַדַּק, שֶׁהִתְנַשֵׂא מִתַּחַת לְאוֹפַנֵּי הָעֲגָלוֹת. לוּלֵא הָרְצוּעָה הַלְּבַנְבַּנָּה הַזֹּאת, שֶׁנִּמְשְׁכָה עַד כְּלוֹת מַרְאֵה הָעֵינַיִם, יָכוֹל הָיָה הַנּוֹסֵעַ לַחְשֹׁב שֶׁהוּא נִמְצָא בְּמִדְבָּר.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וַחֲבֵרָיו לַנְּסִיעָה טָסוּ דֶרֶךְ הָעֲרָבָה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר. הַסּוּסִים, אֲשֶׁר הַיַּמְשְׁצִ’יק זֵרַז אוֹתָם וַאֲשֶׁר שׁוּם מַעֲצוֹר לֹא נִמְצָא עַל דַּרְכָּם, גִּמְּאוּ אֶת הַמֶּרְחָק. הַ“טָּרַנְטָסִים” רָצוּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה אֶל אִישִׁים, שֶׁשָּׁם אָמְרוּ שְׁנֵי הַכַּתָּבִים לְהִשָּׁאֵר לְפִי שָׁעָה, אִם לֹא יִפֹּל דָּבָר אֲשֶׁר יְשַׁנֶּה מַחֲשַׁבְתָּם.

מֶרְחָק שֶׁל מָאתַיִם וֶרְסְטָאוֹת בְּעֵרֶךְ הִפְרִיד בֵּין נוֹבוֹזֶמְסְק וּבֵין הָעִיר אִישִׁים, וְאֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה צְרִיכִים הָיוּ הַנּוֹסְעִים לַעֲבֹר, וְאַף יָכְלוּ לְעָבְרוֹ עַד הַשָּׁעָה הַשְּׁמִינִית שֶׁל יוֹם הַמָּחָר, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יֹאבַד אַף רֶגַע לְבַטָּלָה. הַיַּמְשְׁצִ’יקִים סְבוּרִים הָיוּ, שֶׁאִם הַנּוֹסְעִים הַלָּלוּ אֵינָם אֲנָשִׁים רָמֵי־מַעֲלָה אוֹ פְּקִידִים גְּבוֹהִים מַמָּשׁ, הֲרֵי רְאוּיִים הֵם לִהְיוֹת כָּךְ, מֵאַחַר שֶׁהָיוּ וַתְּרָנִים גְּדוֹלִים בְּמָמוֹנָם וְחִלְּקוּ “דְמֵי שְׁתִיָּה” בְּיָד נְדִיבָה וּרְחָבָה.

לְמָחָר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לְיוּלִי שׁוּב לֹא הָיוּ הַטָּרַנְטָסִים רְחוֹקִים מֵאִישִׁים אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשִים וֶרְסְטָאוֹת.

וְהִנֵּה הִבְחִין מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְפָנָיו עַל הַדֶּרֶךְ עֲגָלָה, אֲשֶׁר קָדְמָה לְעֶגְלָתוֹ וַאֲשֶׁר כִּמְעַט שֶּלֹּא נִרְאֲתָה לָעַיִן בְּתוֹךְ עֲנַן הָאָבָק שֶׁהִקִּיף אוֹתָהּ. כֵּוָן שֶׁסּוּסָיו לֹא הָיוּ עֲיֵפִים כְּסוּסֵי אוֹתָהּ הָעֲגָלָה וְרָצוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם, בָּרִי הָיָה לוֹ שֶׁעוֹד מְעַט וְיַשִּׂיגָהּ.

עֲגָלָה זוֹ לֹא הָיְתָה לֹא “טָרַנְטַס” וְלֹא “טֵלֶגֶה”, אֶלָּא מֶרְכֶּבֶת־דֹּאַר, כֻּלָּה מְכֻסָּה אָבָק, אֲשֶׁר נִכָּר הָיָה שֶׁעָבְרָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה. הָרַכָּב הִצְלִיף אֶת סוּסָיו בְּכָל כֹּחוֹ וְזֵרְזָם לָרוּץ בִּדְהִירָה עַל־יְדֵי מַכֹּות־שׁוֹט וְעַל־יְדֵי גְעָרוֹת וּקְלָלוֹת. מֶרְכָּבָה זוֹ וַדַּאי לֹא עָבְרָה דֶרֶךְ נוֹבוֹ־זֶמְסְק, וְלֹא הִגִּיעָה אֶל הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לְאִירְקוּטְסְק אֶלָּא בְּאַחַת הַנְּתִיבוֹת הַנֶּעֱלָמוֹת שֶׁבָּעֲרָבָה.

כְּשֶׁרָאָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וּבְנֵי לִוְיָתוֹ אֶת הַמֶּרְכָּבָה הַזֹּאת רָצָה אֶל אִישִׁים, תָּקְפָהּ אוֹתָם מַחֲשָׁבָה אַחַת: לַעֲבֹר אוֹתָהּ וְלָבוֹא אֶל הַתַּחֲנָה לְפָנֶיהָ, כְּדֵי לָקַחַת לְצֹרֶךְ עַצְמָם אֶת הַסּוּסִים הַנִּמְצָאִים שָׁם. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ מִלָּה אַחַת לַיַּמְשְׁצִ’יק שֶׁלָּהֵם וְעַד מְהֵרָה נִמְצְאוּ בְּצַד הַסּוּסִים הָעֲיֵפִים, שֶׁגָּרְרוּ אֶת הַמֶּרְכָּבָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִדְבִּיקָם רִאשׁוֹנָה.

בּוֹ בָּרֶגַע הֵצִיץ רֹאשׁ אָדָם מֵאֲחוֹרֵי הַקֶּלַע שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הָיְתָה לוֹ אֲפִלּוּ שְׁהוּת לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. הוּא טָס וְעָבַר עָלָיו בִּמְהִירוּת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁמְעוּ אָזְנָיו בְּפֵרוּשׁ מִלָּה שֶׁקָּרָא לוֹ אוֹתוֹ אָדָם בְּקוֹל מְצַוֶּה:

“עֲמֹד!”

הַ“טָּרַנְטָסִים” לֹא עָמְדוּ, אֶלָּא טָסוּ לְפָנִים וְהִשְׁאִירוּ מֵאַחֲרֵיהֶן אֶת הַמֶּרְכָּבָה הַמְפַגֶּרֶת.

אָז פָּרְצָה תַּחֲרוּת שֶׁל מֵרוֹץ, כִּי סוּסֵי הַמֶּרְכָּבָה הִתְעוֹרְרוּ לְמַרְאֵה דַהֲרוֹת בְּנֵי מִינָם שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם בִּסְעָרָה, וּלְמֶשֶׁךְ כַּמָּה רְגָעִים אִמְּצוּ כֹּחָם לָרוּץ כְּמוֹתָם וּלְהַדְבִּיקָם. וּשְׁלֹש הָעֲגָלוֹת נִתְעַלְּמוּ בְּתוֹךְ עַנְנֵי אָבָק. מִתּוֹךְ הָעֲנָנִים הַלְּבַנְבַּנִּים הָאֵלֶּה בָּקַע וְעָלָה רַעַשׁ־שׁוֹטִים מְעֹרָב בִּקְרִיאוֹת זֵרוּז וּבְגַעֲרוֹת זַעַם, וְקוֹל הָרַעַשׁ הַזֶּה הָיָה כְּקוֹל נֶפֶץ שֶׁל זִיקוּקִין דִּי־נוּר.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נִצְּחוּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וַחֲבֵרָיו אֶת הַמְתַחֲרִים עִמָּם וְעָבְרוּ אוֹתָם. הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת רַב־עֵרֶךְ בְּיוֹתֵר, אִם בְּתַחֲנַת־הַדֹּאַר לֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא סוּסִים מֻעָטִים. הֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁיַּד פְּקִיד הַדֹּאַר תּקְצַר מֵהַמְצִיא סוּסִים לִשְׁתֵּי עֲגָלוֹת, עַל כָּל פָּנִים בִּזְמַן מֻעָט בָּזוֹ אַחַר זוֹ.

מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה פִּגְּרָה הַמֶּרְכָּבָה וְנִשְׁאֲרָה מֵאָחוֹר וְשׁוּב לֹא נִרְאֲתָה אֶלָּא כְּעֵין נְקֻדָּה זְעִירָה בִּקְצֵה הָאֹפֶק שֶׁל הָעֲרָבָה.

בִּשְׁעַת שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב בָּאוּ שְׁנֵי הַ“טָּרַנְטָסִים” אֶל תַּחֲנַת־הַדֹּאַר אֲשֶׁר בִּמְבוֹא הָעִיר אִישִׁים.

הַחֲדָשׁוֹת שֶׁנּוֹדְעוּ כָּאן עַל דְּבַר פְּלִישַׁת הָאוֹיֵב הָיוּ מַעֲצִיבוֹת בְּיוֹתֵר. הָעִיר הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּסַכָּנָה לִהְיוֹת כְּבוּשָׁה עַל־יְדֵי הֶחָלוּץ שֶׁל מַחֲנֵה הַתַּתָּרִים, וְזֶה שְׁנֵי יָמִים שֶׁמְּמֻנֵּי הַשִּׁלְטוֹן עֲזָבוּהָ וְיָצְאוּ לְטוֹבּוֹלְסְק. בְּאִישִׁים לֹא נִמְצָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַף פָּקִיד אֶחָד וְאַף חַיָּל אֶחָד.

מִשֶּׁנִּכְנַס מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל בֵּית הַתַּחֲנָה, דָּרַשׁ מִיָּד שְׁנֵי סוּסִים לְצָרְכּוֹ.

וְאָכֵן יָפֶה עָשָׂה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁהִקְדִּים וְעָבַר אֶת הַמֶּרְכָּבָה. בַּתַּחֲנָה לֹא נִמְצְאוּ בִּלְתִּי אִם שְׁלֹשָה סוּסִים רְאוּיִים לִהְיוֹת נִרְתָּמים לְאַלְתַּר. שְׁאָר הַסּוּסִים חָזְרוּ זֶה לֹא כְּבָר מִדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וְהָיוּ מְיֻגָּעִים בְּיוֹתֵר.

פְּקִיד הַדֹּאַר נָתַן מִיָּד פְּקֻדָּה לִרְתֹּם אֶת הַסּוּסִים אֶל הַ“טַּרַנְטַס”.

שְׁנֵי הַכַּתָּבִים נִפְטְרוּ מִן הַדְּאָגָה לְבַקֵּשׁ אֶמְצָעִי כֵּיצַד לְהַמְשִׁיךְ מִיָּד אֶת מַסָּעָם, הוֹאִיל וְרָאוּ יָפֶה לְעַצְמָם לְהִשָּׁאֵר לְפִי שָׁעָה בְּאִישִׁים; וּבְכֵן הִכְנִיסוּ אֶת עֶגְלָתָם לִשְׁמִירָה בְּדִיר־הָעֲגָלוֹת שֶׁבְּבֵית־הַדֹּאַר.

מִקֵּץ עֲשָׂרָה רְגָעִים לְאַחַר בִּיאָתוֹ אֶל הַתַּחֲנָה הוֹדִיעַ הַפָּקִיד לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, כִּי הַ“טָּרַנְטַס” שֶׁלּוֹ מוּכָן וּמְזֻמָּן לִיצִיאָה לַדֶּרֶךְ.

“טוֹב הַדָּבָר”, עָנָהוּ.

אַחַר פָּנָה אֶל שְׁנֵי הַכַּתָּבִים וְאָמַר אֲלֵיהֶם:

“עַכְשָׁו, אֲדוֹנַי, כֵּוָן שֶׁאַתֶּם נִשְׁאָרִים בְּאִישִׁים, הִגִּיעַ הָרֶגַע שֶׁעָלֵינוּ לְהִפָּרֵד”.

“מַה זֹּאת, אֲדוֹנִי קַרְפָּנוֹב?” אָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “כְּלוּם אֵין אֶת נַפְשְׁךָ לִשְׁהוֹת בְּאִישִׁים שָׁעָה אֶחָת?”

“לֹא, אֲדוֹנַי, אֶלָּא רוֹצֶה אֲנִי לַעֲזֹב אֶת בֵּית הַדֹּאַר קֹדֶם שֶׁתָּבוֹא לְכָאן אוֹתָהּ הַמֶּרְכָּבָה שֶׁאָנוּ קִדַּמְנוּהָ.”

“וְכִי מִתְיָרֵא אַתָּה, שֶׁמָּא יְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ הַנּוֹסֵעַ לָקַחַת אֶת סוּסֵי הַדֹּאַר שֶׁנִּתְּנוּ לָךְ?”

“הֲרֵינִי מִשְׁתַּדֵּל בִּכְלָל לְהִמָּנַע מִכָּל סִכְסוּךְ וָקֹשִי.”

“אִם כֵּן אֵפוֹא, אֲדוֹנִי קַרְפָּנוֹב, אֵין לָנוּ אֶלָּא לְהַבִּיעַ לְךָ שׁוּב פַּעַם תּוֹדָה עַל מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעַל הַתַּעֲנוּג שֶׁסִּפְּקָה לָנוּ הַנְּסִיעָה בְּחֶבְרָתֶךָ.”

“אֶפְשָׁר הַדָּבָר,” הוֹסִיף הָרִי בְּלָאוּנְט, “שֶׁבְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים נִפָּגֵשׁ שׁוּב בְּאוֹמְסְק.”

“אָמְנָם כֵּן, דָּבָר זֶה אֵפְשָׁר הוּא,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “כֵּוָן שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ עַכְשָׁו לְעִיר זוֹ”.

“וּבְכֵן דֶּרֶך צְלֵחָה, אֲדוֹנִי קַרְפָּנוֹב, וְיִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים מֵהַ’טֵּלֶגוֹת'!”

שְׁנֵי הַכַּתָּבִים הוֹשִׁיטוּ אֶת יְדֵיהֶם אֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנִתְכַּוְּנוּ לִלְחֹץ אֶת יָדוֹ לְחִיצָה שֶׁל חִבָּה יְתֵרָה וּמֵעֹמֶק לֵב, וְהִנֵּה נִשְׁמַע פִּתְאֹם מִן הַחוּץ קוֹל עֲגָלָה שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה.

וְכִמְעַט בּוֹ בָּרֶגַע נִפְתְּחָה דֶלֶת בֵּית־הַדֹּאַר בְּחָזְקַה וְאִישׁ בָּא הֶחָדְרָה.

זֶה הָיָה הַנּוֹסֵעַ שֶׁל מֶרְכֶּבֶת־הַדֹּאַר. עֲמִידָתוֹ שֶׁל אָדָם זֶה הָיְתָה עֲמִידַת אִישׁ־צָבָא; הוּא הָיָה כְּבֶן אַרְבָּעִים, גְּבַהּ־קוֹמָה, חָזָק, בַּעַל רֹאשׁ מוּצָק וּכְתֵפַיִם רְחָבוֹת וּבַעַל שָׂפָם עָבֶה, שֶׁהִתְאַחֵד עִם זְקַן־לְחָיַיִם אֲדַמְדָּם. הוּא הָיָה לָבוּשׁ תִּלְבֹּשֶת צְבָאִית בְּלִי סִמָּנֵי הַמַּעֲלָה. חֶרֶב שֶׁל פָּרָשִׁים הָיְתָה תְּלוּיָה בַּחֲגוֹרָתוֹ וּבְיָדוֹ שׁוֹט שֶׁנִּצָּב קָצָר לוֹ.

“סוּסִים!” קָרָא בְּקוֹל נָגִיד כְּאָדָם הָרָגִיל לְפַקֵּד.

"שׁוּב אֵין לִי סוּסִים פְּנוּיִים, הֵשִׁיב פְּקִיד הַדֹּאַר מִתּוֹךְ הַרְכָּנַת רֹאשׁ.

“וַאֲנִי צָרִיךְ לְסוּסִים תֵּכֶף וּמִיָּד.”

“אִי־אֶפְשָׁר הַדָּבָר.”

“וּמָה הַסּוּסִים שֶׁנִּרְתְּמוּ זֶה עַתָּה אֶל הַ’טָּרַנְטַס', שֶׁרָאִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי הַבָּיִת?”

“הַסּוּסִים הַלָּלוּ שֶׁל הַנּוֹסֵעַ הַזֶּה הֵם,” הֵשִׁיב פְּקִיד הַדֹּאַר כְּשֶׁהוּא מוֹרֶה בְּיָדוֹ כְּלַפֵּי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

"הָבָה יְפַתְּחוּם מִיָּד!… קָרָא הַנּוֹסֵעַ בְּקוֹל שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל שׁוּם עִרְעוּר.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב פָּסַע פְּסִיעָה אַחַת לְפָנִים וְאָמַר:

“הַסּוּסִים הַלָּלוּ הֻזְמְנוּ עַל יָדִי.”

“וּמַה בְּכָךְ! אֲנִי צָרִיךְ לָהֶם! הִזְדָּרְזוּ! חִישׁ מַהֵר! אֵין לִי זמָן לְאַבֵּד לְבַטָּלָה!”

“גַּם לִי אֵין פְּנָאי,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁרָצָה לִנְהֹג בְּשֶׁקֶט וְכָבַשׁ אֶת רוּחוֹ בְּרֹב עָמָל.

נַדְיָה הִתְיַצְּבָה עַל יָדוֹ. גַּם הִיא הָיְתָה שְׁקֵטָה לְמַרְאִית עַיִן, אֲבָל בְּסֵתֶר לִבָּהּ פָּחֲדָה שֶׁמָּא יָבוֹא הַדָּבָר לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת, אֲשֶׁר מוּטָב הוּא לְהִמָּנַע מִמֶּנָּה.

“הַקֵּץ לִדְבָרִים!” הֵשִׁיב הַנּוֹסֵעַ.

אַחַר פָּנָה אֶל פְּקִיד הַדֹּאַר וְקָרָא מִתּוֹךְ תְּנוּעָה שֶׁל אִיּוּם:

“צַוֵּה לְפַתֵּחַ אֶת הַסּוּסִים מֵאוֹתוֹ הַ”טָּרַנְטַס" וּלְרָתְמָם אֶל מֶרְכַּבְתִּי!"

פְּקִיד הַדֹּאַר הָיָה שָׁרוּי בִּמְבוּכָה גְדוֹלָה וְלֹא יָדַע לְמִי לְהִשָּׁמַע, וְהוּא נָתַן עֵינָיו בְּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר לוֹ הָיָה הַמִּשְׁפָּט לַעֲמֹד בִּפְנֵי דְרִישׁוֹת הָרֶשַׁע שֶׁל הַנּוֹסֵעַ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה מְהַסֵּס רֶגַע אֶחָד. הוּא לֹא רָצָה לְהִסְתַּיֵּע בַּפָּדָרוֹזְ’נָיָה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְנוֹת אֵלָיו אֶת תְּשׂוּמֶת לֵב הַנִּצָּבִים עָלָיו, וְאוּלָם הוּא לֹא רָצָה גַם לְוַתֵּר עַל הַסּוּסִים וּלְאַחֵר אֶת מַסָּעוֹ, וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה לֹא הָיְתָה אֶת נַפְשׁוֹ גַם לָבוֹא לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת, כִּי עַל־יָדֶיהָ יָכְלָה לְהִוָּדַע הַמַּלְאָכוּת הַכְּמוּסָה שֶׁלּוֹ.

שְׁנֵי הַכַּתָּבִים הִבִּיטוּ אֵלָיו וְהָיוּ מוּכָנִים לְהַחֲזִיק עַל יָדוֹ, אִם יְבַקֵּשׁ מֵהֶם עֶזְרָה.

“סוּסַי יִשָּׁאֲרוּ רְתוּמִים לְעֶגְלָתִי,” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֶלָּא שֶׁלֹּא הֵרִים אֶת קוֹלוֹ, כְּמוֹ שֶׁנָּאֶה וְיָאֶה לְסוֹחֵר פָּשׁוּט מֵאִירְקוּטְסְק.

אָז נִגַּשׁ הַנּוֹסֵעַ אֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהִנִּיחַ בְּגַסּוּת אֶת יָדוֹ עַל שִׁכְמוֹ וְאָמַר בְּקוֹל מַרְעִים:

“הִנֵּה כִּי כֵן הוּא! אֵין אַתָּה רוֹצֶה לִמְסֹר לִי אֶת סוּסֶיךָ?”

“לֹא,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“טוֹב הַדָּבָר, אִם כֵּן אֵפוֹא יִהְיוּ הַסּוּסִים לְאֶחָד מִשְּׁנֵינוּ, לָזֶה אֲשֶׁר יַעֲצֹר כֹּחַ לָצֵאת לָדֶּרֶךְ וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת מַסָּעוֹ! הָגֵן עַל נַפְשְׁךָ, כִּי לֹא אָחוּס עָלֶיךָ!”

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹצִיא הַנּוֹסֵעַ אֶת חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ וְהֵכִין עַצְמוֹ לַקְּרָב.

נַדְיָה קָפְצָה וְעָמְדָה לִפְנֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, וְגַם הָרִי בְּלָאוּנְט וְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה הִתְיַצְּבוּ עַל יָדוֹ.

“לֹא אֶלָּחֵם עִמָּךְ,” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בִּמְתִינוּת, וּכְדֵי לָתֵת חִזּוּק לִדְבָרָיו עָמַד וְשִׁלֵּב אֶת זְרוֹעוֹתָיו עַל לִבּו־.

“וּבְכֵן לֹא תִּלָּחֵם עִמִּי?”

“לֹא.”

“וְגַם אַחֲרֵי זֹאת?” קָרָא הַנּוֹסֵעַ.

וְעוֹד קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק אָדָם לְעַכֵּב בְּיָדוֹ הִכָּה בְּנִצַּב הַשּׁוֹט שֶׁבְּיָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

מֵחֲמַת עֶלְבּוֹן זֶה הִלְבִּינוּ פְּנֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כְּסִיד. יָדָיו הִתְנוֹפְפוּ לְמַעְלָה כְּאִלּוּ בִּקְשׁוּ לְרַסֵּק אֶת הָאָדָם הַשַּׁחְצָן הַזֶּה. וְאוּלָם מִתּוֹךְ אִמּוּץ כֹּחַ אַדִּיר עָלָה בְּיָדוֹ לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ. אִם יִלָּחֵם מִלְחֶמֶת־בֵּינַיִם לֹא דַיּוֹ שֶׁיְּאַחֵר אֶת מַסָּעוֹ, אֶלָּא יֶתֶר מִכֵּן: יַעֲמִיד בְּסַכָּנָה אֵת כָּל הַמִּשְׁלַחַת שֶׁלּוֹ!… וּבכֵן מוּטָב שֶׁיְּאַחֵר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת!… אֲבָל כֵּיצַד יִשָּׂא אֶת הָעֶלְבּוֹן הַזֶּה!

“הֲגַם עַתָּה לֹא תִּלָּחֵם עִמִּי, מוּג־לֵב?” חָזַר וְאָמַר הַנּוֹסֵעַ כְּשֶׁהוּא מוֹסִיף דִּבְרֵי גַסּוּת עַל מַעֲשֵׂה הָאַלָּמוּת.

“לֹא!” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהוֹא עוֹמֵד בְּלִי־נוֹעַ וּמַבִּיט אֶל הַנּוֹסֵעַ עַיִן בָּעָיִן.

“הָבוּ לִי הַסּוּסִים תֵּכֶף וּמִיָּד!” קָרָא הַלָּז וְיָצָא מִן הֶחָדֶר.

פְּקִיד הַדֹּאַר הָלַךְ אַחֲרָיו, אֶלָּא שֶׁהוּא נִעֲנַע בִּכְתֵפָיו מִתִּמָּהוֹן וְנָתן בְּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מַבַּט־עַיִן שֶׁל זִלְזוּל.

הָרֹשֶם שֶׁעָשָׂה הַמְּאֹרָע הַזֶּה עַל הַכַּתָּבִים לֹא הָיָה לְטוֹבָתוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כָּל עִקָּר. נִכָּר הָיָה שֶׁנַּפְשָׁם מָרָה עֲלֵיהֶם. אָדָם צָעִיר זֶה, שֶׁבַּעַל כֹּחַ הָיָה, נוֹתֵן לְהַכּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ דוֹרֵשׁ פִּצּוּי עַל הָעֶלְבּוֹן הַקָּשֶׁה הַזֶּה! לָכֵן אֵפוֹא בֵּרְכוּהוּ לְשָׁלוֹם בְּשָׂפָה רָפָה וְיָצְאוּ מִן הַחֶדֶר, וּבְצֵאתָם פָּתַח וְאָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶל הָרִי בְּלָאוּנְט:

“לֹא פִּלַּלְתִּי, שֶׁכָּךְ יִנְהַג אָדָם, הַזָּרִז כָּל כָּךְ לְבַקֵּעַ אֶת כְּרֵסָם שֶׁל דֻּבֵּי אוּרַל! כְּלוּם אֱמֶת הוּא, שֶׁאֹמֶץ־הַלֵּב יֵשׁ לוֹ שָׁעָה שֶׁלּוֹ וְצוּרָה מְיֻחָדָה שֶׁלּוֹ? אָכֵן חִידָה סְתוּמָה הוּא הַדָּבָר בְּעֵינַי! אֶפְשָׁר שֶׁאָנוּ חֲסֵרִים אֶת חוּשׁ הַהֲבָנָה בְּעִנְיָן זֶה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיִינוּ מְשֻעְבָּדִים מֵעוֹלָם שִׁעְבּוּד־גּוּף!”

מִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה נִשְׁמַע קוֹל גִּלְגּוּל אוֹפַנִּים וְרַעַשׁ שׁוֹט – סִמָּן שֶׁהַמֶּרְכָּבָה הַקַּלָּה, שֶׁנִּרְתְּמוּ אֵלֶיהָ סוּסֵי הַ“טָּרַנְטַס”, מִהֲרָה וְעָזְבָה אֶת בֵּית־הַדֹּאַר.

נַדְיָה וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִשְׁאֲרוּ לְבַדָּם בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה שֶׁבְּבֵית הַדֹאַר. הִיא הָיְתָה שְׁלֵוָה וּשְׁקֵטָה וְהוּא עֲדַיִן רָעַד מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.

שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר יָשַׁב עַל כִּסֵּא וּזְרוֹעוֹתָיו עֲדַיִן שְׁלוּבוֹת עַל לִבּוֹ. הוּא הָיָה דוֹמֶה לְפֶסֶל. וְאוּלָם הַחִוָּרוֹן שֶׁכִּסָּה אֶת פָּנָיו הַדַּלִּים חָלַף, וְתַחְתָּיו בָּאָה אַדְמוּמִית, שֶׁלֹּא הָיְתָה אַדְמוּמִית שֶׁל בּוּשָׁה.

נַדְיָה לֹא הָיְתָה מְפַקְפֶּקֶת בַּדָּבָר, כִּי רַק סִבּוֹת רַבּוֹת־עֵרֶךְ בְּיוֹתֵר יָכְלוּ לָכֹף אָדָם שֶׁכִּמוֹתוֹ שֶׁלֹּא לְהָשִׁיב גְּמוּל עַל פְּגִיעָה בְּכָבוֹד כָּזוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשָׁה אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁנִּּגַּשׁ הוּא אֵלֶיהָ בְּבֵית־הַמִּשְׁטָרָה שֶׁבְּנִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, וְאָמְרָה:

“הָבָה לִי יָדֶךָ, אָחִי!”

הִיא הוֹשִׁיטָה לוֹ יָדָהּ מִתּוֹךְ תְּנוּעָה רַכָּה, שֶׁהָיָה בָּהּ מִשֶּׁל רַחֲמֵי אֵם, וּפִתְאֹם חָשָׁה וְהִנֵּה טִפְטְפָה עַל יָדָהּ טִפַּת דִּמְעָה, שֶׁהִתְגַּלְגְּלָה וְיָרְדָה מֵעֵין בֶּן־לִוְיָתָהּ.

פֶּרֶק שְׁלֹשָה־עָשָׂר: אֵין לְךָ דָבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַחוֹבָה!    🔗

נַדְיָה הִרְגִּישָׁה, כִּי סִבָּה כְּמוּסָה מְפַלֶּסֶת אֵת כָּל מַעֲשָׂיו שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, כִּי טַעַם הַנֶּעְלָם מִמֶּנָּה הֱבִיאוֹ לִידֵי כָּךְ שֶׁהוּא אֵינוֹ שַׁיָּךְ לְעַצְמוֹ וְאֵין לוֹ רְשׁוּת לִהְיוֹת אָדוֹן לְעַצְמוֹ, וְכִי מִתּוֹךְ הַסִּבּוֹת הַלָּלוּ עָשָׂה מַעֲשֵׂה גְבוּרָה וְהִקְרִיב עַצְמוֹ קָרְבָּן לַחוֹבָה הַמֻּטֶלֶת עָלָיו וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בָּעֶלְבּוֹן שֶׁנֶּעֱלַב עַד מָוֶת.

נַדְיָה מָנְעָה עַצְמָהּ מִלִּשְׁאֹל אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בֵּרוּר־דְּבָרִים כָּל שֶׁהוּא. הִיא הוֹשִׁיטָה לוֹ יָדָהּ – וּכְלוּם הוֹשָׁטַת יָד זוֹ לֹא הָיְתָה תְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהַגִּיד לָהּ?

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא דִבֵּר כָּל אוֹתוֹ הָעָרֶב. פְּקִיד הַדֹּאַר לֹא יָכֹל לְהַמְצִיא לוֹ סוּסִים אֲחֵרִים עַד לְמָחָר בּבֹּקֶר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ אָנוּס הָיָה לְבַלּוֹת אֶת הַלַּיְלָה בְּבֵית הַתַּחֲנָה, עִכּוּב זֶה נָתַן לְנַדְיָה אֶת הַיְכֹלֶת לָנוּחַ מְעַט מֵעֲמַל הַנְּסִיעָה, וּפְקִיד הַדֹּאַר פִּנָּה לְמַעֲנָהּ חֶדֶר.

הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה הָיְתָה וַדַּאי מַעְדִּיפָה שֶׁלֹּא לַעֲזֹב אֶת בֶּן־לִוְיָתָהּ, אֲבָל הִיא הִרְגִּישָׁה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֹרֶךְ לְהִשָּׁאֵר יְחִידִי, וּלְפִיכָךְ הִתְעַתְּדָה לְהִכָּנֵס אֶל הַחֶדֶר שֶׁהוּכַן בִּשְׁבִילָהּ.

וְאוּלָם קָשֶׁה הָיָה לָהּ לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ בְּלִי אֲמִירַת שָׁלוֹם.

“אָחִי…” לָחֲשׁוּ שְׂפָתֶיהָ.

אֲבָל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִפְסִיקָהּ מִתּוֹךְ תְּנוּעַת יָד. אֲנָחָה פָּרְצָה מִלֵּב הַנַּעֲרָה וְהִיא יָצְאָה מִן הָאוּלָם.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא שָׁכַח. הוּא לֹא יָכֹל לִישׁוֹן אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. הוּא חָשׁ מֵעֵין צָרֶבֶת בַּמָּקוֹם שֶׁפָּגַע בּוֹ שׁוֹטוֹ שֶׁל הַנּוֹסֵעַ הַשַּׁחְצָן.

“בְּעַד אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי!” לָחֲשׁוּ לְבַסּוֹף שְׂפָתָיו בְּגָמְרוֹ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית.

מִכָּל מָקוֹם חָשׁ תְּשׁוּקָה עַזָּה לָדַעַת מִי הוּא אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהִכָהוּ, מֵאַין בָּא וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ. שִׂרְטוּטֵי פָּנָיו שֶׁל אָדָם זֶה נֶחֶרְתוּ עָמֹק בְּזִכְרוֹנוֹ וּמֻבְטָח הָיָה שֶֹלֹּא יִשְׁכָּחֵם לְעוֹלָם.

הוּא שָׁלַח לִקְרֹא לִפְקִיד הַדֹּאַר.

הַפָּקִיד, שֶׁהָיָה אִישׁ סִבִּירִי מִבְּנֵי הַדּוֹר הַיָּשָׁן, בָּא מִיָּד, וּבְהַבִּיטוֹ אֶל הָאִישׁ הַבָּטָה שֶׁהָיָה בָּהּ מִקְצָת זִלְזוּל, הִמְתִּין שֶׁהַלָּז יַגִּיד לוֹ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ.

“הִנְּךָ יְלִיד הָאָרֶץ הַזֹּאת?” שְׁאֵלָהוּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“הֵן”.

“הֲמַכִּיר אַתָּה אֶת הָאִישׁ שֶׁלָּקַח אֶת סוּסַי?”

“לֹא”.

“לֹא רָאִיתָ אוֹתוֹ מֵעוֹלָם?”

“לֹא”.

“מִי הוּא אֵפוֹא, לְפִי דַעְתֶּךָ?”

“וַדַּאי אָדוֹן גָּדוֹל, הַיּוֹדֵעַ לְהָטִיל מָרוּתוֹ עַל הַבְּרִיּוֹת לְצַיֵּת לוֹ!”

מֶבָּטוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִנְעַץ בְּלִבּוֹ שֶׁל הַסִּבִּירִי כַּחֲנִית חַדָּה, אֲבָל פְּקִיד הַדֹּאַר עָמַד הָכֵן וְלֹא הֵנִיד עַפְעָף.

“אַתָּה מַרְשֶׁה לְעַצְמְךָ לָדוּן אוֹתִי לְחוֹבָה?” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“הֵן”, הֵשִׁיב הַסִּבִּירִי, “כִּי יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲפִילוּ סוֹחֵר פָּשׁוּט אֵינוֹ מְקַבֵּל אוֹתָם בְּלִי לְהָשִׁיב גְּמוּל!”

“כְּלוֹמַר מַכּוֹת־שׁוֹט?”

“אָמְנָם כֵּן, מַכּוֹת־שׁוֹט, אִישׁ צָעִיר לְיָמִים! הֲרֵינִי אִישׁ בָּא בְּשָׁנִים וְרַשַּׁאי אֲנִי לְהַגִּיד לְךָ זֹאת!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִגַּשׁ אֶל פְּקִיד הַדֹּאַר וְהִנִּיחַ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו הַחֲזָקוֹת עַל כְּתֵפָיו.

אַחַר עָנָה וְאָמַר בְּקוֹל שָׁקֵט וּמָתוּן בְּמִדָּה יְתֵרָה:

“לֶךְ לְךָ, יְדִידִי! – לֶךְ לְךָ, וְאִם אַיִן אֲמִיתֶךָ!”

הַפַּעַם הֵבִין פְּקִיד הַדֹּאַר אֶת רוּחוֹ יָפֶה.

“הִנֵּה כָּזֹאת אָהַבְתִּי,” לָחֲשׁוּ שְׂפָתָיו.

וְהוּא נִפְטַר וְהָלַךְ לוֹ בְּלִי לְהוֹסִיף מִלָּה.

לְמָחָר בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּיוּלִי בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר נִרְתְּמוּ אֶל הַ“טָּרַנְטַס” שְׁלֹשָה סוּסִים אַבִּירִים וְהוּא עָמַד מוּכָן לַיְציאָה. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה עָלוּ וְיָשְׁבוּ בּוֹ, וְהָעִיר אִישִׁים, שֶׁוַּדַּאי הִשְׁאִירָה בְּלֵב שְׁנֵיהֶם זִכָּרוֹן מַעֲצִיב בְּיוֹתֵר, נֶעֶלְמָה עַד מְהֵרָה אֲחוֹרֵי עַקְמוּמִית הַדֶּרֶךְ.

בְּכָל הַתַּחֲנוֹת שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָמַד בָּהֶן בִּמְרוּצַת הַיּוֹם נוֹדַע לוֹ, כִּי הַמֶּרְכָּבָה הַקַּלָּה הוֹלֶכֶת לְפָנָיו בַדֶּרֶךְ אֶל אִירְקוּטְסְק, וְכִי אוֹתוֹ הַנּוֹסֵעַ, שֶׁהָיָה אָץ כְּמוֹתוֹ, לֹא אִבֵּד אַף רֵגַע בְּעָבְרוֹ אֶת הָעֲרָבָה.

בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעוּ הַנּוֹסְעִים אֶל תַּחֲנַת אַבַּטְסְקָיָה, שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ וֶרְסְטָאוֹת מִמְּקוֹם יְצִיאָתָם. שָׁם הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת נַחַל אִישִׁים, שֶׁהוּא אַחַת הַזְּרוֹעוֹת הָרָאשִׁיּוֹת שֶׁל נְהַר אִירְטִישׁ.

מַעֲבָר זֶה הָיָה קְצָת קָשֶׁה מֵאוֹתוֹ שֶׁל נַחַל טוֹבּוֹל, כִּי זֶרֶם נַחַל־הָאִישִׁים הָיָה עַז בְּיוֹתֵר בְּמָקוֹם זֶה. בִּזְמַן שְׁלִיטָתוֹ שֶׁל הַחֹרֶף הַסִּבִּירִי קוֹפְאִים כָּל נַחֲלֵי הָעֲרָבָה הַלָּלוּ וּמִתְכַּסִּים בְּשִׁכְבַת קֶרַח עָבָה כַּמָּה רֶגֶל וְהַמַּעֲבָר עֲלֵיהֶם קַל בְּיוֹתֵר. הַנּוֹסֵעַ עוֹבֵר עַל פְּנֵיהֶם בְּלִי שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאֲפִיקָם מִתְעַלֵּם מִתַּחַת לַמַּפָּה הַלְּבָנָה הָרְחָבָה לִבְלִי קֵץ, הַמְכַסָּה בְּגָּוֶן אֶחָד אֵת כָּל הָעֲרָבָה, וְאוּלָם בִּימוֹת הַקַּיִץ יֵשׁ שֶׁהַמַּעֲבָר עֲלֵיהֶם כָּרוּךְ בִּקְשָׁיִים גְּדוֹלִים.

הַמַּעֲבָר עַל נַחַל הָאִישִׁים נִמְשַׁךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, וְאִבּוּד־זְמַן זֶה כִּמְעַט שֶׁהֵבִיא אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִידֵי יֵאוּשׁ, וְלֹא דַיּוֹ בְּכָךְ אֶלָּא שֶׁגַּם הַחֲדָשׁוֹת עַל פְּלִישַׁת הַתַּתָּרִים, שֶׁסִּפְּרוּ לוֹ הַפּוֹעֲלִים־הַשַּׁיָּטִים, הָיָה בָּהֶן כְּדֵי לְהַרְגִּיזוֹ בְּיוֹתֵר.

וְזֶה אֲשֶׁר סִפְּרוּ הַפּוֹעֲלִים הַלָּלוּ:

אֲחָדִים מִן הָרוֹכְבִים־הַסַּיָּרִים שֶׁל צְבָא פֵיאוֹפַר־חַאן כְּבָר הוֹפִיעוּ מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי נַחַל־אִישִׁים הַתַּחְתּוֹן, בַּמְּחוֹזוֹת הַדְּרוֹמִיִּים שֶׁל פֶּלֶךְ טוֹבּוֹלְסְק. אוֹמְסְק שְׁרוּיָה בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה. מְדַבְּרִים עַל קְרָב, שֶׁהִתְרַגֵּשׁ בֵּין הַצְּבָאוֹת הַסִּבִּירִיִּים וּבֵין הַתַּתָּרִים עַל גּבוּל נְאוֹת הַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל שֶׁל הַקִּירְגִיזִים, – קְרָב אֲשֶׁר יַד הָרוּסִים וַדַּאי הָיְתָה בּוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה, מִשׁוּם שֶׁמִּסְפָּרָם מֻעָט בְּיוֹתֵר בְּמָקוֹם זֶה. צִבְאוֹת הָרוּסִים נָסוֹגוּ אָחוֹר, וּנְסִיגָה זוֹ גָרְמָה לְכָךְ, שֶׁהָאִכָּרִים יוֹשְׁבֵי הַמְּחוֹזוֹת הַלָּלוּ עָזְבוּ כֻּלָּם אֶת מְקוֹמוֹת מְגוּרֵיהֶם. מְסַפְּרִים עַל מַעֲשֵׂי אַכְזְרִיּוּת אֲיֻמִּים שֶׁעוֹלְלוּ הַפּוֹלְשִׁים, הַשּׁוֹדְדִים וְגוֹנְבִים וּמַצִּיתִים בָּאֵשׁ אֶת הַבָּתִּים וְרוֹצְחִים נְפָשׁוֹת. זוֹהִי דֶרֶךְ הַמִּלְחָמָה שֶׁל הַתַּתָּרִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִמְלָטִים הַתּוֹשָׁבִים מִכָּל עֵבֶר מִפְּנֵי צְבָא־הֶחָלוּץ שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן. הִתְרוֹקְנוּת זוֹ שֶׁל הָעֲיָרוֹת וְהַכְּפָרִים מִיּוֹשְׁבֵיהֶם הֵבִּיאָה אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִידֵי חֲשָׁשׁ גָּדוֹל, שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא לוֹ סוּסִים כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֶת מַסָּעוֹ. וּלְפִיכָךְ הָיָה נֶחְפָּז עַד מְאֹד לָבוֹא אֶל אוֹמְסְק. אֶפְשָׁר שֶׁבְּעָבְרוֹ אֶת הָעִיר הַזֹּאת יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַקְדִּים אֶת הַסַּיָּרִים שֶׁל הַתַּתָּרִים, שֶׁיְּרְדוּ אֶל עֵמֶק הָאִירְטִישׁ, וּלְהַגִּיעַ אֶל הַדֶּרֶךְ הַהוֹלֶכֶת לְאִירְקוּטְסְק, שֶׁעֲדַיִן הָיְתָה פְּנוּיָה.

הַ“טָּרַנְטַס” עָבַר אֶת הַנַּחַל בְּמָקוֹם, שֶׁשָּׁם מִסְתַּיֵּם אוֹתוֹ הַדָּבָר הַקָּרוּי בִּלְשׁוֹן אַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה בְּשֵׁם “שַׁלְשֶׁלֶת הָאִישִׁים”, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שַׁלְשֶׁלֶת מִגְדָּלִים וּמִבְצָרִים שֶׁל עֵץ הַנִּמְשֶׁכֶת מִן הַגְּבוּל הַדְּרוֹמִי שֶׁל סִבִּירְיָה עַל שֶׁטַח שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת (427 קִילוֹמֶטְרִים). לְשֶׁעָבַר הָיוּ קְבוּעוֹת בַּמִּבְצָרִים הַלָּלוּ פְּלֻגּוֹת שֶׁל קוֹזָקִים, שֶׁהֵגֵנּוּ עַל הַמָּקוֹם גַּם מִפְּנֵי הַקִּירְגִיזִים וְגַם מִפְּנֵי הַתַּתָּרִים. אֲבָל מִזְּמַן שֶׁהַשִּׁלְטוֹן הַמּוֹסְקְבָאִי סָבוּר הָיָה שֶׁהַמַּחֲנוֹת הַלָּלוּ נִשְׁתַּעְבְּדוּ שִׁעְבּוּד גָּמוּר, נֶעֶזְבוּ הַמִּבְצָרִים וְשׁוּב לֹא הָיָה בָּהֶם מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי שֶׁדַּוְקָא עַכְשָׁו יָכְלוּ לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת רַבָּה בְּיוֹתֵר. רֹב הַמִּבְצָרִים הָאֵלֶּה הָיוּ עַתָּה לְגַלֵּי אֵפֶר, וְעַמּוּדֵי עָשָׁן אֲחָדִים, אֲשֶר הַשַּׁיָּטִים הֶרְאוּ לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁהֵם מִתַּמְּרִים וְעוֹלִים בִּקְצֵה הָאֹפֶק הַדְּרוֹמִי, הֵעִידוּ שֶׁצְּבָא־הֶחָלוּץ שֶׁל מַחֲנֵה הַתַּתָּרִים הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב.

לְאַחַר שֶׁהַ“טָּרַנְטַס” וְסוּסָיו הָעָבְרוּ בְּמַעְבָּרָה אֶל שְׂפַת הָאִישִׁים הַשְּׂמָאלִית, חָזְרוּ הַנּוֹסְעִים לִנְסֹעַ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שֶׁבַע בָּעֶרֶב. הַשָּׁמַיִם הָיוּ מְכֻסִּים עֲנָנִים כְּבֵדִים. פְּעָמִים אֲחָדוֹת יָרַד גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה קַלָּה, שֶׁהוֹעִיל הַרְבֵּה לְהַרְבִּיץ אֶת הָאָבָק וּלְהַשְׁבִּיחַ אֶת הַדֶּרֶךְ.

לְמִן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע בַּתַּחֲנָה שֶׁל אִישִׁים, הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שָׁקוּעַ בִּדְמָמָה. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא גָרַע אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ מִנַּדְיָה וְהִשְׁתַּדֵּל לְהָקֵל מֵעָלֶיהָ אֶת טֹרַח הַנְּסִיעָה הַזֹּאת לְלֹא עֲמִידה וּמָנוֹחַ, אַף כִּי גַּם הַנַּעֲרָה לֹא הוֹצִיאָה תְּלוּנָה מִפִּיהָ עַל עֲמַל הַדֶּרֶךְ. הִיא הִשְׁתּוֹקְקָה לָתֵת כְּנָפַיִם לַסּוּסִים הָרְתוּמִים אֶל הַ“טָּרַנְטַס”. לִבָּהּ הִגִּיד לָהּ, כִּי בֶּן־לִוְיָתָהּ אָָץ יוֹתֵר מִמֶּנָּה לָבוֹא אֶל אִירְקוּטְסְק וְדַרְכּוֹ דְחוּפָה מִשֶּׁלָּהּ, וְכַמָּה וֶרְסְטָאוֹת עֲדַיִן מַפְרִידוֹת בֵּינֵיהֶם וּבֵין עִיר זוֹ!

בְּלִבָּהּ עָלְתָה גַם הַמַּחֲשָׁבָה, אֲשֶׁר תִּכָּבֵשׁ הָעִיר אוֹמְסְק בְּיַד הַתַּתָּרִים, תִּהְיֶה גַם אִמּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, הַיּוֹשֶׁבֶת בְּעִיר זוֹ, צְפוּיָה לְסַכָּנָה, וְהָרַעְיוֹן הַזֶּה וַדַּאי מַחֲרִיד אֶת הַבֵּן וּמִכָּאן בְהִילוּתוֹ הַגְּדוֹלָה לְמַהֵר וְלָבוֹא אֶצְלָהּ.

לָכֵן אפוֹא רָאֲתָה נַדְיָה צֹרֶךְ לְעַצְמָהּ לְדַבֵּר עִמּוֹ בָּרֶגַע הָרָאוּי לְכָךְ עַל מַרְתָּה הַזְּקֵנָה וְעַל הַבְּדִידוּת שֶׁהִיא שְׁרוּיָה בָּהּ בְּסִבַּת הַמְּאֹרָעוֹת הַקָּשִׁים שֶׁל עַכְשָׁו.

“לֹא קִבַּלְתָּ שׁוּם יְדִיעָה מֵאִמְּךָ מֵרֵאשִׁית הִתְפָּרְצוּת הַתַּתָּרִים בָּאָרֶץ?” שְׁאֵלַתְהוּ הַנַּעֲרָה.

“שׁוּם יְדִיעָה לֹא קִבַּלְתִּי, נַדְיָה. הַמִּכְתָּב הָאַחֲרוֹן, שֶׁכָּתְבָה לִי אִמִּי, זְמַנּוֹ מִלִּפְנֵי שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְהוּא הֵבִיא לִי רַק בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת. אִמִּי הֲרֵיהִי אֵשֶׁת חַיִל, אִשָּׁה סִבִּירִית אַמִּיצַת־לֵב. לַמְרוֹת זִקְנָתָהּ הַמֻּפְלָגָה, עֲדַיִן כֹּחַ רוּחָהּ חָזָק בְּקִרְבָּהּ. הִיא יוֹדַעַת לָשֵׂאת וְלִסְבֹּל בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ”.

“הִנְנִי לְבַקְּרָהּ, אָחִי,” אָמְרָה נַדְיָה מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת. “כֵּיוָן שֶׁקְּרָאתַנִי בְּשֵׁם אָחוֹת, הֲרֵי בַּת אֲנִי לְאִמְּךָ מַרְתָּה!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שָׁתַק וְלֹא עָנָה דָבָר.

“אֶפְשָּׁר שֶׁאִמְּךָ יָצְאָה מֵאוֹמְסְק?” הוֹסִיפָה הַנַּעֲרָה.

“דָּבָר זֶה אֶפְשָׁר הוּא, נַדְיָה,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּקַוֶה אֲנִי שֶׁעָלָה בְּיָדָהּ לְהִמָּלֵט אֶל טוֹבּוֹלְסְק. אִמִּי הַזְּקֵנָה שׂוֹנְאָהּ אֶת הַתַּתָּרִים תַּכְלִית שִׂנְאָה. הִיא מַכִּירָה אֶת הָעֲרָבָה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת פַּחַד, וְהַלְוַאי שֶׁלָּקְחָהּ אֶת מַקְלָהּ בְּיָדָהּ וְנָדְדָה וְהָלְכָה לָהּ לְאֹרֶךְ גְּדוֹת הָאִירְטִישׁ. אֵין מָקוֹם בַּחֶבֶל, שֶׁאֵין הִיא מַכִּירָה אוֹתוֹ. כַּמָּה פְעָמִים עָבְרָה בְּכָל הָאָרֶץ עִם אָבִי הַזָּקֵן, וְכַּמָּה פְּעָמִים לִוִּיתִי אוֹתָם בְּעוֹדֶנִּי יֶלֶד בְּמַסְעֵיהֶם דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה הַסִּבִּירִית! אָמְנָם כֵּן, נַדְיָה. הֲרֵינִי מְְוֶּקַה⁷ שֶׁאִמִּי עָזְבָה אֶת אוֹמְסְק!” “וְאֵימָתַי תִּרְאֶנָּה?”

“אֶרְאֶנָּה… בְּשׁוּבִי.”

“אֲבָל אִם אִמְּךָ עֲדַיִן יוֹשֶׁבֶת בְּאוֹמְסְק, וַדַּאי תַּקְרִיב שָׁעָה אַחַת וְתֵלֵךְ לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק אוֹתָהּ?”

“לֹא אֵלֵךְ, נַדְיָה.”

“וְעֵינֶיךָ לֹא תִּרְאֶינָה אוֹתָהּ?”

“לֹא, נַדְיָה!…” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר לִבּוֹ נִפְעַם בְּקִרְבּוֹ וְהוּא רָאָה וְנוֹכַח שֶׁשּׁוּב אֵין לוֹ יְכֹלֶת לְהוֹסִיף לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹתֶיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה.

“אַתָּה אוֹמֵר: לֹא! אֲהָהּ, אָחִי, מָה הַסִּבּוֹת הַכּוֹפוֹת אוֹתְךָ לִמְנֹעַ עַצְמְךָ מִלִּרְאוֹת אֶת אִמְּךָ, אִם הִיא בְּאוֹמְסְק?”

“מָה הַסִּבּוֹת, נַדְיָה? אַתְ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי לסִּבּוֹת!” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּקוֹל מוּזָר וּמְשֻׁנֶּה כָּל כָּךְ, שֶׁהַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה רָעֲדָה לְשָׁמְעוֹ. “וּבְכֵן דְּעִי לָךְ, שֶׁהֵן הֵן אוֹתָן הַסִּבּוֹת שֶׁכָּפוּנִי לָשֵׂאת וְלִסְבֹּל אֶת חֶרְפָּתִי מִיַּד אוֹתוֹ הַנָּבָל אֲשֶׁר…”

הוּא לֹא יָכֹל לִגְמֹר אֶת דְּבָרָיו.

“שׁוּבָה לִמְנוּחָתְךָ, אָחִי,” אָמְרָה נַדְיָה בְּקוֹל רַךְ מֵאֵין כָּמוֹהוּ. “אֲנִי יוֹדַעַת רַק דָּבָר אֶחָד, אוֹ טוֹב מִזֶּה, אֵינִי יוֹדַעַת אֶת הַדָּבָר, אֶלָּא מַרְגִּישָׁה אוֹתוֹ! הִנְנִי חָשָׁה וּמַרְגִּישָׁה אֵפוֹא, כִּי רֶגֶשׁ אֶחָד מְפַלֵּס אֵת כָּל מַעֲשֶׂיךָ, הֲלֹא הוּא רֶגֶשׁ שֶׁל חוֹבָה, הַקְּדוֹשָׁה יוֹתֵר מִן הַחוֹבָה הַמְקַשֶׁרֶת אֶת הַבֵּן אֶל אִמּוֹ, אִם אַךְ יֵשׁ חוֹבָה כָּזוֹ בָּעוֹלָם!”

נַדְיָה נִשְׁתַּתְּקָה, וּמֵאוֹתוֹ הָרֶגַע וְאֵילָךְ מָנְעָה עַצְמָהּ מִכָּל שִׂיחָה שֶׁהָיְתָה בָּהּ נְגִיעָה כָּל שֶׁהִיא אֶל מַצָּבוֹ הַמְיֻחָד שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. כָּאן הָיְתָה וַדַּאי תַּעֲלוּמָה, שֶׁאָדָם חַיָּב לְהִזָּהֵר בָּהּ. וְהִיא נִזְהֲרָה בָּהּ.

לְמָחָר, בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה בְּיוּלִי, בְּשָׁלֹש שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר בָּא הַ“טָּרַנְטַס” אֶל תַּחֲנַת הַדֹּאַר שֶׁל טְיוּקָלִינְסְק, לְאַחַר שֶׁעָבַר מֶרְחָק שֶׁל מֵאָה וְעֶשְׂרִים וֶרְסְטָאוֹת מִמְּקוֹם הַמַּעֲבָר שֶׁל נַחַל אִישִׁים.

אֶת הַסּוּסִים הֶחֱלִיפוּ מִיָּד, אֲבָל זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַיַּמְשְׁצִ’יק סֵרַב לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, בְּאָמְרוֹ כִּי פְּלֻגּוֹת שֶׁל תַּתָּרִים מְשׁוֹטְטוֹת בָּעֲרָבָה, וְכִי הַנּוֹסְעִים, הַסּוּסִים וְהָעֲגָלוֹת יִהְיוּ שָׁלָל רָצוּי לַחַמְסָנִים הַלָּלוּ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִכִרִיעַ אֶת מֵאונוֹ שֶׁל הַיַּמְשְׁצִ’יק רַק בְּכֹחַ הַכֶּסֶף בִּלְבָד, כִּי בְּמִקְרֶה זֶה כְּמוֹ בְּמִקְרִים אֲחֵרִים שֶׁכְּמוֹתוֹ לֹא רָצָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּ“פָּדָרוֹזְ’נָיָה” שֶׁלּוֹ. הָ“אוּקַז” הָאַחֲרוֹן, שֶׁנִּמְסַר עַל־יְדֵי הַטֵּלֶגְרָף הָיָה יָדוּעַ בְּנָפוֹת סִבִּירְיָה, וְאִישׁ רוּסִי, הַנִּבְדָּל מִשְּׁאָר בְּנֵי הָאָדָם וְאֵינוֹ כָּפוּף לְמִצְוַת הָאוּקַז, וַדַּאי יָסֵב אֵלָיו אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת – וּשְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר הִשְׁתַּדֵּל לְהִמָּנַע מִתְּשׂוּמֶת־לֵב זוֹ. וַאֲשֶׁר לַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁהִבִּיעַ הַיַּמְשְׁצִ’יק, אֶפְשָׁר שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר כָּךְ אֶלָּא מִתּוֹךְ עַרְמוּמִית, וְכַוָּנָתוֹ לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת לְעַצְמוֹ מִבְּהִילוּתוֹ שֶׁל הַנּוֹסֵעַ? וְאֶפְשָׁר שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ לַחֲשׁשׁ לִפְגִיעָה רָעָה?

סוֹף סוֹף יָצָא הַ“טָּרַנְטַס” לְדַרְכּוֹ וְהוּא רָץ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁעַד שָׁלֹש שָׁעוֹת אַחַר הַצָהֳרַיִם עָבַר שְׁמוֹנִים וֶרְסְטָאוֹת וְהִגִּיעַ אֶל קוֹלָצִ’נְסְקוֹאֶה. מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת הוּא בָּא אֶל שְׂפַת הָאִירְטִישׁ. אוֹמְסְק שׁוּב לֹא הָיְתָה רְחוֹקָה מִכָּאן אֶלָּא כְּעֶשְׂרִים וֶרְסְטָאוֹת.

אִירְטִישׁ זֶה הֲרֵיהוּ נהָר גָּדוֹל, אֶֶחד מֵרָאשֵׁי עוֹרְקֶיהָ שֶׁל סִבִּירְיָה, הַמְגַלְגְּלִים אֶת מֵימֵיהֶם אֶל צְפוֹנָהּ שֶׁל אַסְיָה. הוּא יוֹצֵא מִתּוֹךְ הָרֵי אַלְטַאי, שׁוֹטֵף בַּאֲלַכְסוֹן מִפְּאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית, וּבְעָבְרוֹ מַהֲלַךְ שֶׁל שִׁבְעַת אֲלָפִים וֶרְסְטָאוֹת סוֹפוֹ שֶׁהוּא מִשְׁתַּפֵּק⁸ אֶל תּוֹךְ נְהַר הָאוֹבּ. בִּתְקוּפַת־שָׁנָה זוֹ שֶׁהִיא תְּקוּפַת תִּגְבֹּרֶת הַמַּיִם בְּכָל הַנְּהָרוֹת שֶׁל הַשְּׁפֵלָה הַסִּבִּירִית, מַגִּיעִים מֵי הָאִירְטִישׁ לִידֵי גֵאוּת רַבָּה וַעֲצוּמָה, וְזִרְמָם הָאֵיתָן מַכְבִּיד מְאֹד אֶת הַמַּעֲבָר עַל פְּנֵי הַנָּהָר. אֲפִלּוּ שַׂחְיָן מֻמְחֶה אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹר אֶת הָאִירְטִישׁ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם הָעוֹבְרִים אוֹתוֹ בְּמַעְבָּרָה מְסַכְּנִים בְּמִדָּה יְדוּעָה אֶת נַפְשָׁם.

וְאוּלָם הַסַּכָּנוֹת הַלָּלוּ, כְּסַכָּנוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁכְּמוֹתָן, לֹא יָכְלוּ לַעֲצֹר אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְאֶת נַדְיָה אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, כִּי הָיוּ נְכוֹנִים לָעֹז בִּפְנֵי כָּל מִכְשׁוֹל, יְהִי אֲשֶׁר יִהְיֶה.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִצִּיעַ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה, שֶׁהוּא יַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר בְּמַעְבָּרָה בַּתְּחִלָּה, יַחַד עִם הָעֲגָלָה וְהַסּוּסִים, כִּי הִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִכְבַּד הַמַּשָּׂא הַזֶּה עַל הַמַּעְבָּרָה יוֹתֵר מִדַּי וִיבִיאוֹ בְּסַכָּנָה. וּלְאַחַר שֶׁיַּעֲבִּיר אֶת הַסּוּסִים וְאֶת הָעֲגָלָה אֶל עֵבֶר הַנָּהָר, יָשׁוּב וְיִקַּח אֶת נַדְיָה.

וְאוּלָם נַדְיָה מֵאֲנָה לְקַבֵּל אֶת הַהַצָּעָה, כִּי עַל־יְדֵי כָּךְ הָיוּ מִתְאַחֲרִים שָׁעָה תְּמִימָה, וְהִיא לֹא רָצְתָה שֶׁהַדְּאָגָה לְבִטְחוֹנָהּ תִּגְרֹם אִחוּר כָּל שֶׁהוּא.

הָעֲלִיָּה עַל הַמַּעְבָּרָה הָיְתָה כְּרוּכָה בְּעָמָל רַב, כִּי שְׂפַת הַנָּהָר הָיְתָה שְׁטוּפָה מִקְצָתָהּ בְּמַיִם, וְהַמַּעְבָּרָה לֹא יָכְלָה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ כָּל צָרְכָּהּ.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה שֶׁל יְגִיעָה עָלָה סוֹף סוֹף בִּידֵי הַשַּׁיָּט לְהַעֲמִיד אֶת הַ“טָּרַנְטַס” וְאֶת שְׁלֹשֶת הַסּוּסים עַל הַמַּעְבָּרָה. אָז עָלוּ לְשָׁם גַּם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, נַדְיָה וְהַיַּמְשְׁצִ’יק, וְהַמַּעְבָּרָה זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.

בְּמֶשֶׁךְ הָרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים הָיָה הַכֹּל עוֹלֶה יָפֶה, זֶרֶם הָאִירְטִישׁ, שֶׁהִתְנַגֵּף בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר בִּלְשׁוֹן־אֶרֶץ אֲרכָּה, יָצְרָה בְּמָקוֹם זֶה מֵעֵין מְעַרְבֹּלֶת, אֲשֶׁר הַמַּעְבָּרָה עָבְרָה אוֹתָהּ עַל נְקַלָּה. שְׁנֵי הַשַּׁיָּטִים דָּחֲפוּ אֶת הַמַּעְבָּרָה בְּמוֹטוֹת אֲרֻכִּים, שֶׁיְּדֵיהֶם שָׁלְטוּ בָּהֶם בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה; אֲבָל בְּמִדָּה שֶׁהִתְקָרְבוּ אֶל אֶמְצַע הַנָּהָר, הָלַךְ אֲפִיקוֹ הָלוֹךְ וְהִתְעַמֵּק וְהַמּוֹטוֹת שָׁקְעוּ כִּמְעַט כֻּלָּם הַמַּיְמָה וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אֶלָּא הַחֵּלֶק הָעֶלְיוֹן, שֶׁעָלָיו תָּמְכוּ הַשָּׁיָּטִים אֶת כִּתְפֵיהֶם. לְבַסּוֹף נִתְקַצֵּר קְצֵה הַמּוֹטוֹת הַמְבַצְבֵּץ מִן הַמַּיִם עַד כְּדֵי רֶגֶל אַחַת וְעַל־יְדֵי כָּךְ נֶעֶשְׂתָה מְלֶאכֶת הַשַּׁיָּטִים קָשָׁה וּבִלְתִּי מַסְפִּיקָה כָּל צָרְכָּהּ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה יָשְׁבוּ בְּיַרְכְּתֵי הַמַּעְבָּרָה, וּמִהְיוֹתָם דּוֹאֲגִים בְּלִי חָשָׂךְ שֶׁמָּא יְאַחֲרוּ, הִתְבּוֹנְנוּ מִתּוֹךְ חֲרָדָה אֶל מַאֲמַצֵּי יְגִיעָם שֶׁל מַנְהִיגֵי הַמַּעְבָּרָה.

“שִׂים לֵב!” קָרָא אֶחָד מֵהֶם אֶל חֲבֵרוֹ.

לִידֵי קְרִיאָה זוֹ הֵבִיאָה אוֹתוֹ הַנְּטִיָּה שֶׁנָּטְתָה פִּתְאֹם הַמַּעְבָּרָה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה אֶל עֵבֶר אַחֵר. הִיא הִשְׁתַּעְבְּדָה כֻּלָּהּ לְכֹחַ הַזֶּרֶם וְנִגְרְפָה אֶל מוֹרַד הַנָּהָר. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחָרִיצוּת בַּמּוֹטוֹת כְּדֵי לְהַעֲמִידָהּ שׁוּב בַּאֲלַכְסוֹן כְּנֶגֶד זִּרְמַת הַגַּלִּים. וְאָמְנָם אַחֲרֵי הַרְבֵּה יְגִיעוֹת עָלְתָה סוֹף סוֹף בְּיַד הַשַּׁיָּטִים לְשַׁנּוֹת אֶת מַהֲלַךְ הַמַּעְבָּרָה וּלְכַוְּנָהּ לְאַט לְאַט לְעֻמַּת שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית.

כְּבָר נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁהַמַּעְבָּרָה עֲתִידָה לְהַגִּיעַ אֶל הַשָּׂפָה הַהִיא בְּמֶרְחָק שֶׁל חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ וֶרְסְטָאוֹת מִמְּקוֹם הַפְלָגָתָהּ, אֲבָל נְטִיָּה זוֹ הַצִּדָּה לֹא הָיְתָה חֲשׁוּבָה כְּלָל, אִם אַךְ הָאֲנָשִׁים וְהַסּוּסִים יַגִּיעוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה בְּשָׁלוֹם.

שְׁנֵי הַשַּׁיָּטִים, שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים אַמִּיצִים וְשֶׁהַהַבְטָחָה שֶׁל שָׂכָר יָפֶה עוֹרְרָה אוֹתָם לְאַמֵּץ אֶת כֹּחָם בְּיוֹתֵר, לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים כְּלָל שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לְבַצַּע אֶת מְלֶאכֶת הַהַעֲבָרָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת עַל פְּנֵי הָאִירְטִישׁ.

אֲבָל הֵם לֹא שִׁעֲרוּ שֶׁעָלוּל לְהִתְרַחֵשׁ מִקְרֶה, אֲשֶׁר עִם כָּל עֲמָלָם וְחָרִיצוּתָם לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בִּפָנָיו.

הַמַּעְבָּרָה נִמְצְאָה בְּאֶמְצַע הַזֶּרֶם, בְּמֶרְחָק שָׁוֶה מִשְׁתֵּי גְדוֹת הַנָּהָר, וְהִיא שָׁטָה בִּמְהִירוּת שֶׁל שְׁתֵּי וֶרְסְטָאוֹת לְשָׁעָה, וְהִנֵּה קָם פִּתְאֹם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מִמְּקוֹמוֹ וְהִסְתַּכֵּל בְּשִׂים לֵב בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם.

הוּא רָאָה שָׁם אֲרָבוֹת אֲחָדוֹת, אֲשֶׁר הַזֶּרֶם נָשָׂא אוֹתָן בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה, כִּי אֶל תְּנוּעַת הַמַּיִם נִלְוְתָה גַם תְּנוּעַת הַמְּשׁוֹטִים, שֶׁהָיוּ מְצֻיָּדוֹת בָּהֶם.

עַל מִצְחוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָלוּ פִּתְאֹם קְמָטִים, וּצְעָקָה חֲרִישִׁית הִתְמַלְּטָה מִפִּיו.

“מַה נִהְיָתָה?” שָׁאֲלָה הַנַּעֲרָה.

עוֹד לֹא הִסְפִּיק מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לַעֲנוֹת וְאַחַד הַשַּׁיָּטִים קָרָא בְּקוֹל חֲרָדָה:

“הַתַּתָּרִים! הַתַּתָּרִים!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: אַרְבּוֹת טְעוּנוֹת אַנְשֵׁי צָבָא שָׁטוּ בִּמְהִירוּת בְּמוֹרַד זֶרֶם הָאִירְטִישׁ, וּבְעוֹד רְגָעִים מִסְפָּר עֲתִידוֹת הָיוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַמַּעְבָּרָה, שֶׁהָיְתָה עֲמוּסָה מַשָּׂא כָּבֵד יוֹתֵר מִדַּי וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ לְהִמָּלֵט מֵהֶן.

מַרְאֵה הַתַּתָּרִים הִבְהִיל אֶת הַשַּׁיָּטִים וְהֵם הִשְׁמִיעוּ צַעֲקוֹת יאוּשׁ וְעָזְבוּ אֶת מוֹטוֹת־הַשַּׁיִט שֶׁלָּהֶם.

“אַמְּצוּ לֵב, יְדִידַי!” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “אַמְּצוּ לֵב! הֲרֵינִי נוֹתֵן לָכֶם חֲמִשִּׁים רֻבָּל, אִם תַּגִּיעוּ אֶל שְׂפַת הַנָּהָר לִפְנֵי בִּיאַת הָאַרְבּוֹת הַלָּלוּ!”

דְּבָרָיו אֵלֶּה הִלְהִיבוּ אֶת הַשַּׁיָּטִים, וְהֵם תָּפְשׂוּ שׁוּב אֶת הַמּוֹטוֹת בִּידֵיהֶם וְחָתְרוּ בְּכָל עֹז לַחֲצוֹת אֶת הַזֶּרֶם הָעַז, אֲבָל נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַיַּבָּשָׁה לִפְנֵי הִתְקָרְבוּת הַתַּתָּרִים.

הֲיַעַבְרוּ הַלָּלוּ עַל פְּנֵי הַמַּעְבָּרָה בְּלִי לִנְגֹּעַ בַּיּוֹשְׁבִים עָלֶיהָ? קָשֶׁה הָיָה לְהַאֲמִין בָּזֶה! לְהֵפֶךְ, הַשּׁוֹדְדִים הַלָּלוּ היוּ עַלוּלִים לְכָל מַעֲשֵׂי אַכְזְריּוּת, וְצָרִיךְ הָיָה לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם!

“אַל תִּירְאִי, נַדְיָה,” אַמר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “אֲבָל הֱיִי נכוֹנָה לַכֹּל!”

“אֲנִי נְכוֹנָה,” הֵשִׁיבָה נַדְיָה.

“וַאֲפִילוּ לְהִתְנַפֵּל אֶל הַנָּהָר בְּשָׁעָה שֶׁאֲצַוֶּה אוֹתָךְ?”

“אֶתְנַפֵּל אַךְ יֵצֵא דָבָר מִפִּיךָ.”

“בִּטְחִי בִּי, נַדְיָה.”

“הִנְנִי בּוֹטַחַת בְּךָ בְּכָל לִבִּי!”

הָאַרְבּוֹת שֶׁל הַתַּתָּרִים שׁוּב לֹא הָיוּ רְחוֹקוֹת אֶלָּא כְּמֵאָה רֶגֶל. הֵן הָיוּ טְעוּנוֹת פְּלֻגָּה שֶׁל חַיָּלִים בּוּכָרִים, שֶׁהָלְכוּ לְרַגֵּל אֶת אוֹמְסְק. הַמַּעְבָּרָה עֲדַיִן הָיְתָה רְחוֹקָה מִשְּׂפַת הַנָּהָר כִּשְׁתֵּי מִדּוֹת אָרְכָּה. הַשַּׁיָּטִים הִכְפִּילוּ אֶת מַאֲמַצֵּיהֶם וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִלְוָה אֲלֵיהֶם וְתָפַשׂ אֵת אַחַד הַמּוֹטוֹת וְחָתַר בּוֹ בְּכֹחַ שֶׁלִּמַעְלָה מִכֹּחוֹ שֶל אָדָם. אִם יַצְלִיחַ לְהַעֲלוֹת אֶת הַ“טָּרַנְטַס” עַל הַיַּבָּשָׁה וְלָשֶׁבֶת בּוֹ וּלְהָרִיץ אֶת הַסּוסִים בְּכָל עֹז דְּהירָתָם אָז יוּכַל לְקַוּוֹת שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהִמָּלֵט מִן הַתַּתָּרִים הַלָּלוּ שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם סוּסִים לִרְכִיבָה.

אֲבָל כָּל הַמַּאֲמַצִּים וְהַיְגִיעוֹת הַלָּלוּ הָיוּ לְבַטָּלָה!

“סַארִין נַא קִיטְשׁוּ!” קָרְאוּ הַחַיָּלִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָּאַרְבָּה הָרִאשׁוֹנָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִכִּיר אֶת קְרִיאַת הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת שֶׁל הַפִּירָטִים הַתַּתָּרִים, שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ אוֹתָהּ אֵין לוֹ מַה לְּהָשִׁיב עָלֶיהָ, אֶלָּא מֻטָּל עָלָיו לְהִשְׁתַּטֵּחַ בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם עַל הַקַּרְקַע.

וְכֵוָן שֶׁלֹּא הוּא וְלֹא הַשַּׁיָּטִים לֹא נִשְׁמְעוּ לִפְקֻדָּה זוֹ, מִיָּד פָּרְצָה יְרִיַּת־רוֹבִים חֲזָּקָה וּשְׁנַיִם מִן הַסּוּסִים נִפְגְּעוּ פְּגִיעַת מָוֶת.

וּבוֹ בָּרֶגַע הִתְרַגְּשָׁה דְחִיפָה חֲזָקָה… הָאֲרָבוֹת קָרְבוּ אֶל הַמַּעְבָּרָה מִצַּד אָרְכָּהּ.

“בּוֹאִי, נַדְיָה” קָרָא סְטְרוֹגוֹב וְהוּא מוּכָן לְהִתְנַפֵּל הַמַּיְמָה.

נַדְיָה אָמְרָה לְהִטָּפֵל אֵלָיו, וְהִנֵּה הֻכָּה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּכִידוֹן וְהוּא נָפַל בַּנָּהָר. הַזֶּרֶם גָּרַף אוֹתוֹ בְּחָזְקָה; רֶגַע אֶחָד חָתַר בִּזְרוֹעוֹתָיו לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם וְאַחַר נֶעְלַם.

צְעָקָה פָּרְצָה מִגְּרוֹנָהּ שֶׁל נַדְיָה, אֲבָל עוֹד קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיקָה לְהִתְנֵַּפֵּל הַמַּיְמָה בַּעֲקֵב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, תְּפָשׂוּהָ יָדַיִם וֶהֱרִימוּהָ לְמַעְלָה וְהוֹשִׁיבוּהָ בְּאַחַת הָאֲרָבוֹת.

מִקֵּץ רֶגַע אֶחָד הוּמְתוּ הַשַּׁיָּטִים בִּדְקִירַת כִּידוֹנִים. הַמַּעְבָּרָה נִגְרְפָה בַּזֶּרֶם וְהַתַּתָּרִים שָׁטוּ לְדַרְכָּם בְּמוֹרַד נְהַר הָאִירְטִישׁ.

פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר: אֵם וּבֵן    🔗

אוֹמְסְק הַרֵיהִי עִיר הַבִּירָה הָרִשְׁמִית שֶׁל סִבִּירְיָה הַמַּעֲרָבִית. הִיא אֵינֶנָּהּ הַחֲשׁוּבָה שֶׁבְּעָרֵי הַפֶּלֶךְ הַנִּקְרָא עַל שְׁמָהּ, שֶׁהָרֵי הָעִיר טוֹמְסְק תּוֹשָׁבֶיהָ מְרֻבִּים מִשֶּׁלָּהּ וְהִיא גְּדוֹלָה וְרַבַּת־עֵרֶךְ מִמֶּנָּה, אֲבָל בְּאוֹמְסְק מוֹשַׁב שַׂר הַגָּלִיל אֲשֶׁר לַמַּחֲצִית הָרִאשׁוֹנָה הַזֹּאת שֶׁל אַסְיָה הָרוּסִית.

אוֹמְסְק מְחֻבָּרָה בָּעֶצֶם מִשְּׁתֵּי עָרִים נִבְדָּלוֹת, אֲשֶׁר בְּאַחַת מֵהֶן יוֹשְׁבִים אַךְ מְמֻנֵּי הַשִּׁלְטוֹן וְהַפְּקִידִים בִּלְבָד, וּבַשְּׁנִיָּה גָרִים בְּיִחוּד סוֹחֲרֵי סִבִּירְיָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁסְּחַר הֵעִיר מֻעָט הוּא.

מִסְפַּר יוֹשְׁבַי הָעִיר הַזֹּאת עוֹלֶה לִשְׁנֵים־עָשָׂר אוֹ לִשְׁלשָׁה־עָשָׂר אֶלֶף נֶפֶשׁ. הִיא מוּגַנָּה עַל־יְדֵי סוֹלְלָה הַמְבֻצָּרָה בִּמְצוּדוֹת, אֲבָל הַמִּבְצָרִים הָאֵלֶּה מִבְצְרֵי־עָפָר הֵם, וְאֵין בָּהֶם כְּדֵי לְהָגֵן עָלֶיהָ אֶלָּא בְּמִדָּה שֶׁאֵינָהּ מַסְפִּיקָה בְּיוֹתֵר. הַתַּתָּרִים יָדְעוּ זֹאת הֵיטֵב וְהֵם הִתְכּוֹנְנוּ עַתָּה לִכְבּשׁ אוֹתָהּ בְּסַעֲרַת מִלְחָמָה, וְהַדָּבָר וַדַּאי יַעֲלֶה בְּיָדָם לְאַחֵר שֶׁיָּשִׂימוּ מָצוֹר עָלֶיהָ יָמִים מֻעָטִים.

חֵיל הַמִּשְׁמָר אֲשֶׁר בְּאוֹמְסְק לֹא הָיָה אֶלָּא שֶׁל אַלְפַּיִם אִישׁ וְהוּא עָמַד בִּפְנֵי הָאוֹיֵב בִּגְבוּרָה, וְאוּלָם מַחֲנֵה הָאֱמִיר גָּבַר עָלָיו וְהוּא נָסוֹג לְאַט לְאַט מֵעִיר הַסּוֹחֲרִים אֶל הָעִיר הָעֶלְיוֹנָה.

שָׁם הִתְבַּצֵּר שַׂר הַגָּלִיל עִם קְצִינֵי הַצָּבָא וְעִם אַנְשֵׁי חֵילוֹ. הֵם הָפְכוּ אֶת הַשְּׁכֻנָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל אוֹמְסְק לְמֵעֵין מְצוּדָה, הִתְקִינוּ בַּבָּתִּים וּבְבָתֵּי־הַתְּפִלָּה חֹרִים לִירִייָּה, וּבְמִבְצָר זֶה שֶׁיָּצְרוּ לְעַצְמָם לְצֹרֶךְ הַשָּׁעָה עֲדַיִן הֶחֱזִיקוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא מַעֲמָד בְּלִי תִּקְוָה גְּדוֹלָה לְקַבֵּל עֶזְרָה בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב. מַה שֶׁאֵין כֵּן צִבְאוֹת הַתַּתָּרִים, שֶׁבָּאוּ דֶּרֶךְ נְהַר הָאִירְטִישׁ. הַלָּלוּ הָיוּ מְקַבְּלִים בְּכָל יוֹם סִיּוּעַ וְחִזּוּק. וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: בְּרֹאשָׁם עָמַד קָצִין־צָבָא, בּוֹגֵד בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, אֲבָל אִישׁ חַיִל וְרַב־פְּעָלִים וְאַמִּיץ לֵב מֵאֵין כָּמוֹהוּ.

קְּצִין־צָבָא זֶה הָיָה אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב, אִישׁ אָיֹם וְנוֹרָא כְּאַחַד מַנְהִיגֵי הַתַּתָּרִים, שֶׁהוּא עוֹרְרָם וְזֵרְזָם לָלֶכֶת לְפָנִים, הָיָה בָּקִי בְּטַכְסִיסֵי הַמִּלְחָמָה. בְּעוֹרְקָיו נָזַל מַשֶּׁהוּ שֶׁל דָּם מוֹנְגּוֹלִי, אֲשֶׁר יָרַשׁ מֵאִמּוֹ, שֶׁהָיְתָה בַּת אַסְיָה; הוּא הָיָה כָּרוּךְ אַחֲרֵי כָּל מַעֲשֵׂה עַרְמוּמִית, אָהַב לִרְקֹם מְזִמּוֹת וְלֹא הֵשִׁיב יָדוֹ מִכָּל תַּחְבוּלָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עִם לְבָבוֹ לְגַלּוֹת אֶת אַחַד הַסּוֹדוֹת אוֹ לִפְרשׂ רֶשֶׁת לְאִישׁ רִיבוֹ. מִהְיוֹתוֹ מִטִּבְעוֹ נוֹכֵל וְאִישׁ מִרְמָה הָיָה רָגִיל לְהִתְחַפֵּשׂ הִתְחַפְּשׂוּת מְנֻוֶּלֶת בְּיוֹתֵר; פְּעָמִים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ קַבְּצָן וּפוֹשֵׁט יָד, וְכִשְׁרוֹנוֹ הַמְיֻחָד לַדָּבָר עָמַד לוֹ לְהִשְׁתַּנּוֹת וְלִלְבֹּשׁ כָּל מִינֵי צוּרוֹת שֶׁעָלוּ עַל דַּעְתּוֹ. מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה אַכְזָרִי וְאַבִּיר לֵב, יֵשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ אֲפִילּוּ תַּלְיָן. הוּא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לְפֵיאוֹפַר־חַאן עֵזֶר־כְּנֶגְדּוֹ הֶהָגוּן לַעֲמֹד לִימִינוֹ בְּמִלְחָמָה פִּרְאִית זוֹ.

בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל גְּדוֹת הָאִירְטִישׁ, כְּבָר הָיָה אִיבַן אוֹגַרְיֶב אֲדוֹן הָעִיר אוֹמְסְק וְהוּא נֶחְפַּז לָשׂוּם מָצוֹר עַל הַשְּׁכֻנָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָעִיר מִשּׁוּם שֶׁאָץ לָלֶכֶת אֶל טוֹמְסְק, שֶׁשָּׁם הִתְרַכֵּז רֹב מִנְיָנוֹ שֶׁל הַמַּחֲנֶה הַתַּתָּרִי.

כִּי זֶה יָמִים אֲחָדִים אֲשֶׁר פֵיאוֹפַר־חַאן לָכַד אֶת טוֹמְסְק, וְהַפּוֹלְשִׁים, אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ אֲדוֹנִים וְשַׁלִּיטִים בִּסִבִּירְיָה הַמֶּרְכָּזִית, רָצוּ לַעֲלוֹת מִשָּׁם עַל אִירְקוּטְסְק.

אִירְקוּטְסְק הָיְתָה עֶצֶם מַטְּרָתוֹ וּמְחוֹז חֶפְצוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

בּוֹגֵד זֶה חָרַשׁ מְזִמָּה לְהִתְחַפֵּשׂ וּלְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמוֹ וּלְהִטָּפֵל אֶל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל כְּדֵי לִגְנֹב אֶת לְבָבוֹ כִּי יִתֵּן אֵמוּן בּוֹ, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה הָרְצוּיָה יַסְגִּיר בְּיַד הַתַּתָּרִים אֶת הָעִיר וְגַם אֶת הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ.

וּכְשֶׁתִּפֹּל עִיר זוֹ וּבֶן־תַּעֲרוּבוֹת כָּזֶה בְּיַד־הַפּוֹלְשִׁים, סוֹפָם שֶׁל אֵלֶּה לִכְבּשׁ אֵת כָּל סִבִּירְיָה הָאַסְיָתִית כֻּלָּהּ.

כַּיָּדוּעַ לָנוּ נִגְלְתָה מְזִמָּה זוֹ לַצַּאר, וּכְדֵי לְסַכְּלָהּ שָׁלַח אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ בְּמַלְאָכוּת חֲשׁוּבָה. וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הַשָּׁלִיחַ הַצָּעִיר נִצְטַוָּה צִוּוּי חָמוּר בְּיוֹתֵר לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הָאָרֶץ הַשְּׁטוּפָה בִּגְיָסוֹת בְּעִלּוּם־שֵׁם וּבְסֵתֶר־פָּנִים.

אֶת הַמַּלְאָכוּת הַזֹּאת מִלֵּא הַשָּׁלִיחַ עַד עַכְשָׁו בֶּאֱמוּנָה. אֲבָל עַכְשָׁו – כְּלוּם יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדוֹ לְבַּצַּע אוֹתָהּ?

הַמַּכָּה, שֶׁהֻכָּה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, לֹא הָיְתָה מַכַּת־מָוֶת. הוּא שָׂחָה מִתַּחַת לַמַּיִם וְהִגִּיעַ בְּלִי לְהֵרָאוֹת לָעַיִן, אֶל עֵבֶר הַנָּהָר הַיְּמָנִי וְנָפַל אֵין־אוֹנִים בֵּין הַשִּׂיחִים.

כְּשֶׁשָּׁבָה רוּחוֹ אֵלָיו, רָאָה, וְהִנֵּה הוּא שׁוֹכֵב בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַחַד הָאִכָּרִים, אֲשֶׁר אֲסָפָהוּ אֶל דִּירָתוֹ וְכִלְכְּלָהוּ, וַאֲשֶׁר לוֹ הָיָה חַיָּב תּוֹדָה עַל אֲשֶׁר עוֹדֶנּוּ חָי. כַּמָּה זְמַן עָבַר מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ אוֹרְחוֹ שֶׁל אִישׁ סִבִּירִי רַחֲמָן זֶה? הַדָּבָר הַזֶּה נֶעְלַם מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו, רָאָה וְהִנֵּה אָדָם בַּעַל זָקָן, אֲשֶׁר פָּנָיו מְפִיקִים טוּב לֵב, גּוֹחֵן אֵלָיו וּמֵצִיץ בּוֹ בְּחֶמְלָה. הוּא רָצָה לְשָׁאֳלוֹ הֵיכָן הוּא, אֲבָל הַמּוּזִ’יק קִדְּמָהוּ וְאָמַר לוֹ בִּדְאָגָה:

“אַל נָא תְּדַבֵּר, אַבָּא שֶׁלִּי, אַל תְּדַבֵּר! עוֹדְךָ חַלָּשׁ בְּיוֹתֵר. הִנְנִי לְהַגִּיד לְךָ הֵיכָן אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר עָבַר עָלֶיךָ מִשָּׁעָה שֶׁהֲבֵאתִיךָ אֶל בֵּיתִי”.

וְהָאִכָּר סִפֵּר לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת פָּרָשַׁת הַמִּלְחָמָה, שֶׁהוּא הָיָה עֵד רְאִיָּה לָהּ, אֶת דְּבַר הִתְנַפְּלוּת אַרְבוֹת הַתַּתָּרִים עַל הַמַּעְבָּרָה, שְׁדִידַת הַ“טָּרַנְטַס” וַהֲרִיגַת הַשַּׁיָּטִים!..

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא יָסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת סִפּוּרוֹ, אֶלָּא שָׁלַח יָדוֹ מִתַּחַת לְבִגְדוֹ וּמִשֵּׁשׁ בְּאִגֶּרֶת הַצַּאר, שֶׁעֲדַיִן הָיְתָה בְּעֵינָהּ וּבִמְקוֹמָהּ עַל גַּב חָזֵהוּ.

הוּא שָׁאַף רוּחַ, אֲבָל טֶרֶם פָּגָה כָּל הַדְּאָגָה שֶׁמִּלְּאָה אֶת לִבּוֹ וְהוּא עָנָה וְאָמַר:

“בְּלִוְיָתִי נִמְצְאָה נַעֲרָה צְעִירָה.”

“הַלָּלוּ לֹא הֱמִיתוּהָ!” הֵשִׁיב הַמּוּזִ’יק, אֲשֵׁר רָאָה אֶת הַחֲרָדָה הַנִּשְׁקֶפֶת מֵעֵינֵי אוֹרְחוֹ. “הֵם הוֹלִיכוּהָ בְּאַחַת הָאַרְבּוֹת שֶׁלָּהֶם וְשָׁטוּ לְדַרְכָּם בְּמוֹרַד הָאִירְטִישׁ! הִיא נוֹסְפָה עַל יֶתֶר הַשְּׁבוּיִים הַמּוּבָלִים אֶל טוֹמְסְק!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. הוּא לָחַץ אֶת יָדוֹ אֶל לִבּוֹ כְּדֵי לְהַשְׁכִּיחַ אֶת דְּפִיקוֹתָיו הַחֲזָקוֹת.

וְאוּלָם לַמְרוֹת כָּל הַנִּסְּיוֹנוֹת הַקָּשִׁים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עָלָיו, עֲדַיִן הָיְתָה נַפְשׁוֹ מְלֵאָה אֶת רֶגֶשׁ הַחוֹבָה הַקְּדוֹשָׁה הַמֻּטֶּלֶת עָלָיו.

“הֵיכָן אֲנִי נִמְצָא?” פָּתַח וְשָׁאַל.

“עַל שְׂפַת הָאִירְטִישׁ הַיְמָנִית, הָרְחוֹקָה מֵאוֹמְסְק אַךְ חָמֵשׁ וֶרְסְטָאוֹת,” הֵשִׁיב הַמּוּזִ’יק.

“מָה הַפֶּצַע שֶׁנִּפְצַעְתִּי, שֶׁהֲמָמַנִי וְהֶחֱלַנִי כָּל כָּךְ? כְּלוּם פֶּצַע יְרִיָּה?”

“לֹא, כִּי אִם מַכַּת כִּידוֹן בָּרֹאשׁ, שֶׁכְּבָר הֶעֶלתָה קְרוּם,” הֵשִׁיב הַמּוּזִ’יק. “בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים שֶׁל מְנוּחָה תּוּכַל לָצֵאת שׁוּב לְדַרְכֶּךָ. נָפַלְתָּ בַּנָּהָר וְהַתַּתָּרִים לֹא נָגְעוּ בְּךָ וְלֹא שְׁדָדוּךָ וַעֲדַיִן הָאַרְנָק שֶׁלְּךָ בְּכִיסֶךָ.”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לָאִכָּר שֶׁאָדָם כָּשֵׁר הָיָה. אַחֵר אִמֵּץ פִתְאֹם אֶת כֹּחוֹ וְהִתְנַשֵּׂא מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וְאָמַר:

“הִגִּידָה לִי, יְדִידִי, כַּמָּה יָמִים עָבְרוּ מֵאָז אֲנִי שָׁרוּי בְּבֵיתֶךָ?”

“שְׁלשָׁה יָמִים.”

“אֲהָהּ, שְׁלשָׁה יָמִים אָבְדוּ לְבַטָּלָה!”

“בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים הָאֵלֶּה הָיִיתָ מוּטָל לְלֹא הַכָּרָה וָדָעַת!”

“הֲיֵשׁ לְךָ סוּס לְמָכְרוֹ לִי?”

“כְּלוּם רוֹצֶה אַתָּה לָצֵאת לְדַרְכֶּךָ?”

“הֵן, וְתֵכֶף וּמִיָּד.”

“אֵין לִי, אַבָּא שֶׁלִּי, לֹא סוּס וְלֹא עֲגָלָה! בְּמָקוֹם שֶׁעָבְרוּ הַתַּתָּרִים שׁוּב לֹא נִשְׁאַר כְּלוּם!”

“וּבְכֵן אֵלֵךְ בְּרֶגֶל אֶל אוֹמְסְק לְבַקֵּשׁ לִי סוּס…”

“נוּחָה עוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לְמַעַן תֶּחֱזֵק וְתוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת מַהֲלָכְךָ כָּרָאוּי!”

“לֹא אוּכַל לְאַבֵּד אַף שָׁעָה אַחַת יְתֵרָה!”

“אִם כֵּן, בּוֹא וְנֵלְכָה!” הֵשִׁיב הַמּוּזִ’יק, אֲשֶׁר הֵבִין כִּי אֵין לְאֵל יָדוֹ לְהָנִיא אֶת אוֹרְחוֹ מֵחֶפְצוֹ. “הִנְנִי לְהַנְהִיגְךָ לְשָׁם בְּעַצְמִי,” הוֹסִיף וְאָמַר. “עֲדַיִן נִמְצָאִים שָׁם רוּסִים הַרְבֵּה, וְאֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדְךָ לַעֲבֹר אֶת הָעִיר בְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בָּךְ.”

“יְדִידִי,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “יְשַׁלֵּם לְךָ הָאֱלֹהִים אֵת שְׂכַרְךָ עַל כָּל הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי!”

“אֶת שְׂכָרִי!” הֵשִׁיב הַמּוּזִ’יק. “רַק הַשּׁוֹטִים מְצַפִּים לְמַתַּן שָׂכָר בָּעוֹלָם הַזֶּה!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יָצָא מִבֵּית הָאִכָּר. וְהִנֵּה אַךְ נָשָׂאּ אֶת רַגְלָיו וְרָצָה לָלֶכֶת, תְּקָפַתְהוּ סְחַרְחֹרֶת, וְלוּלֵא הַמּוּזִ’יק שֶׁתָּמַךְ בּוֹ הָיָה נוֹפֵל אָרְצָה. וְאוּלָם הָאֲוִיר הַצַּח חִזֵּק עַד מְהֵרָה אֶת כֹּחוֹ. אָז הִתְחִיל מַרְגִּישׁ בַּמַּכָּה, שֶׁהֻכָּה בְּרֹאשׁוֹ וְאֲשֶׁר כּוֹבַע הַפַּרְוָה שֶׁהָיָה חָבוּשׁ, הִמְעִיט לְאָשְׁרוֹ אֶת חָזְקָהּ. מִהְיוֹתוֹ, כַּיָּדוּעַ לָנוּ, אָדָם זָרִיז וְרַב־מֶרְץ, לֹא הָיָה עָשׂוּי כָּל עִקָּר לְרַפּוֹת אֶת יָדָיו בְּשֶׁל דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ שֶׁכָּזֶה. לְנֶגֶד עֵינָיו הָיְתָה אַךְ מַטָּרָה אַחַת, וְהִיא הָעִיר אִירְקוּטְסְק, שֶׁהָיָה מֻטָּל עָלָיו לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ וִיהִי מָה! וּלְשֵׁם כָּךְ צָרִיךְ הָיָה לַעֲבֹר אֶת אוֹמְסְק בְּלִי לְהִתְעַכֵּב בָּהּ כָּל שֶׁהוּא.

“יְהִי אֱלֹהִים לְמָגֵן וּלְמַחֲסֶה לְאִמִּי וּלְנַדְיָה!” לָחֲשׁוּ שְׂפָתָיו. “שׁוּב אֵינִי רַשַּׁאי לָתֵת אֶת דַּעְתִּי אֲלֵיהֶן!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהַמּוּזִ’יק הִגִּיעוּ עַד מְהֵרָה אֶל שְׁכֻנַּת הַסּוֹחֲרִים אֲשֶׁר בָּעִיר הַתַּחְתּוֹנָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁשְּׁכֻנָּה זוֹ הָיְתָה תְּפוּסָה בְּיַד אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, בְּכָל זֹאת עָלְתָה בְּיָדָם לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ בְּלִי קֹשִׁי. הַסּוֹלְלָה שֶׁל עָפָר שֶׁהִקִּיפָה אוֹתָהּ כְּמֵזַח נֶהֶרְסָה בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, וּבְעַד הַפְּרָצוֹת הָאֵלֶּה חָדְרוּ הַחַמְסָנִים שֶׁבְּמַחֲנֵה הַתַּתָּרִים.

בִּפְנִימָה שֶׁל אוֹמְסְק, בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ וּבְמִגְרָשֶׁיהָ נִמְצָא הֲמוֹן אַנְשֵׁי צָבָא תַּתָּרִיִּים, אֲבָל נִכָּר הָיָה שֶׁיָּד חֲזָקָה כְּבַרְזֶל כָּפְפָה אוֹתָם לַמִּשְׁמַעַת, שֶׁלֹּא הָיוּ רְגִילִים בָּהּ. הֵם לֹא הָיוּ מְשׁוֹטְטִים בָּעִיר אַחַד־אֶחָד, אֶלָּא הָיוּ מְהַלְּכִים בַּחֲבוּרוֹת מְזֻיָּנוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַיְּכֹלֶת בְּיָדָם לְהָגֵן עַל עַצְמָם מִפְּנֵי כָּל הַתְקָפָה.

עַל פְּנֵי הַרְחָבָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁנֶּהֶפְכָה לְמַחֲנֶה, אֲשֶׁר אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מְרֻבִּים שָׁמְרוּ עָלָיו יָפֶה, חָנוּ אַלְפַּיִם תַּתָּרִים בְּסֵדֶר נָאֶה. הַסּוּסִים הָיוּ אֲסוּרִים אֶל עַמּוּדִים, אֲבָל חֲבוּשִׁים הָיוּ כְּתִקְנָם וְהָיוּ מוּכָנִים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁיֻּתַּן צַו עַל כָּךְ. אוֹמְסְק לֹא הָיְתָה אֶלָּא תַּחֲנָה עֲרָאִית לִגְדוּד־הַפָּרָשִׁים הַתַּתָּרִי הַזֶּה, אֲשֶׁר הֶעְדִיף עָלֶיהָ אֶת הַמִּישׁוֹרִים הָעֲשִׁירִים שֶׁל סִבִּירְיָה הַמֶּרְכָּזִית, כִּי שָׁם נִמְצְאוּ עָרִים חֲשׁוּבוֹת מִמֶּנָּה וְשָׂדוֹת פּוֹרִיִּים בְּיוֹתֵר, וְאֶפְשָׁר הָיָה אֵפוֹא לִשְׁלֹל שָׁם שָׁלָל בְּמִדָּה מְרֻבָּה מֵאֲשֶׁר בְּעִיר זוֹ.

לְמַעְלָה מֵעִיר הַסּוֹחֲרִים הִתְנַשְּׂאָה הַשְּׁכֻנָּה הָעֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר לַמְרוֹת הַהַתְקָפוֹת הַחֲזָקוֹת שֶׁהִתְקִיף אוֹתָהּ אִיבַן אוֹגַרְיֶב, וְשֶׁנֶּהֶדְפוּ אָחוֹר בְּאֹמֶץ־לֵב, עֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ לְכָבְשָׁהּ. מֵעַל רָאשֵׁי חוֹמוֹתֶיהָ עֲדַיִן הִתְנַפְנֵף הַדֶּגֶל בַּעַל הַצְּבָעִים שֶׁל הָאֻמָּה הָרוּסִית.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וּבֶן לִוְיָתוֹ בֵּרְכוּ בְּלִבָּם אֶת הַדֶּגֶל הַזֶּה בְּגַאֲוָה, שֶׁהָיְתָה כְּשֵׁרָה וְצוֹדֶקֶת.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יָדַע אֶת הָעִיר אוֹמְסְק הֵיטֵב, וּבְלֶכְתּוֹ אַחֲרֵי מַנְהִיגוֹ פָּסַח עַל הָרְחוֹבוֹת, שֶׁעוֹבְרִים וְשָׁבִים רַבִּים מְצוּיִים שָׁם. הוּא עָשָׂה זֹאת לֹא מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁשׁ שֶׁמָּא יַכִּירוּהוּ, כִּי בְּעִיר זוֹ אַךְ אִמּוֹ בִּלְבָד יָכְלָה לִקְרֹא לוֹ בְּשֵׁם, אֲבָל הוּא נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא לִרְאוֹתָהּ, וְאֶת שְׁבוּעָתוֹ יְקַיֵּם וְלֹא יִרְאֶנָּה. וְאוּלָם יָכוֹל הֱיוֹת – וְהוּא הִתְאַוָּה לְכָךְ בְּכָל לִבּוֹ – כִּי הִיא בָּרְחָה אֶל אַחַת הַפִּנּוֹת הַשְּׁקֵטוֹת שֶׁבָּעֲרָבָה.

לְאָשְׁרוֹ הִכִּיר הַמּוּזִ’יק בָּעִיר אֶת אַחַד הַמְמֻנִּים עַל הַדֹּאַר, אֲשֶׁר, לְדַעְתּוֹ שֶׁל הַמּוּזִ’יק, לֹא יְסָרֵב לְהַשְׂכִּיר אוֹ לִמְכֹּר עֲגָלָה וְסוּסִים בְּעַד סְכוּם כֶּסֶף מְסֻיָּם. לֹא יִשָּׁאֵר אֵפוֹא אֶלָּא קְשִׁי הַיְּצִיאָה מִן הֵעִיר, וְאוּלָם הַפְּרָצוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר בַּסּוֹלְלָה וַדַּאי תְּקִלֶּינָה עַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לַעֲזֹב אֶת הָעִיר בְּאֵין מַעֲצוֹר.

הַמּוּזִ’יק הוֹלִיךְ אֵפוֹא אֶת אוֹרְחוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה אֶל בֵּית־הַדֹּאַר, וְהִנֵּה עָמַד פִּתְאֹם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת הַצָּרִים וְהִתְחַבֵּא אֲחוֹרֵי זִיז מִן הַזִּיזִים שֶׁבַּחוֹמָה.

“מַה לָּךְ?” שְׁאֵלָהוּ הַמּוּזִ’יק כְּשֶׁהוּא תָּמֵהַּ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַמְשֻׁנֶּה הַזֶּה.

“הַס!” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בַּחִפָּזוֹן כְּשֶׁהוּא מַנִּיחַ אֶת אֶצְבָּעוֹ עַל שְׂפָתָיו.

בְּרֶגַע זֶה יָצְאָה פְּלֻגָּה שֶׁל תַּתָּרִים מִן הַמִּגְרָשׁ הָרָאשִׁי וּפָנְתָה אֶל הָרְחוֹב, אֲשֶׁר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וּבֶן־לִוְיָתוֹ הָיוּ מְהַלְּכִים בּוֹ זֶה רְגָעִים אֲחָדִים.

בְּרֹאשׁ הַפְּלֻגָּה הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה בַּת עֶשְׂרִים פָּרָשִׁים, הָלַךְ קָצִין אֶחָד שֶׁהָיָה לָבוּשׁ תִּלְבֹּשֶׁת־שְׂרָד פְּשׁוּטָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁעֵינָיו הָיוּ מְשׁוֹטְטוֹת בִּמְהִירוּת מִצַּד אֶל צַד, בְּכָל זֹאת אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִרְאוֹת אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו בְּחִפָּזוֹן וּבִזְרִיזוּת.

הַפְּלֻגָּה עָבְרָה דֶּרֶךְ הָרְחוֹב הַצַּר מִתּוֹךְ דְּהִירָה גְּדוֹלָה. הַקָּצִין וַאֲנָשָׁיו לֹא הִשְׁגִּיחוּ בָּעוֹבְרִים וּבַשָּׁבִים, וְהָעֲלוּבִים הַלָּלוּ כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִסְפִּיקוּ לִנְטוֹת מִפְּנֵיהֶם הַצִּדָּה. פֹּה וְשָׁם נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת חֲנוּקוֹת לְמֶחֱצָה וּמַכַּת כִּידוֹן הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה עֲלֵיהֶן. בְּדֶרֶךְ זוֹ נִתְפַּנֶּה וְנִתְרוֹקֵן הָרְחוֹב בִּן־רֶגַע אֶחָד.

לְאַחַר שֶׁעָבְרָה פְּלֻגַּת הַפָּרָשִׁים פָּנָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל הַמּוּזִ’יק וּשְׁאֵלָהוּ:

“מִי הוּא קָצִין זֶה?”

וּבְשָׁאֳלוֹ אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת הָיוּ פָּנָיו חִוְרִים כִּפְנֵי מֵת.

“הֲלֹא זֶהוּ אִיבַן אוֹגַרְיֶב,” עָנָה הַסִּבִּירִי בְּקוֹל שָׁפָל הַמַּבִּיעַ חֲמַת שִׂנְאָה.

“הוּא!” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר מִלָּה זוֹ נִפְלְטָה מִפִּיו מִתּוֹךְ הַטְעָמָה שֶׁל זַעַם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְכָבְשׁוֹ.

הוּא הִכִּיר בְּקָצִין זֶה אֶת הָאִישׁ, שֶׁהִכָּהוּ בַּתַּחֲנָה אֲשֶׁר בְּאִישִׁים!

וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִבְרִיק פִתְאֹם אוֹר בְּנַפְשׁוֹ, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַנּוֹסֵעַ הַזֶּה אֶלָּא זְמַן מֻעָט, בְּכָל זֹאת הִזְכִּירָהוּ אֶת הַצּוֹעֲנִי הַזָּקֵן, אֲשֶׁר דְבָרָיו הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו בַּיָּרִיד שֶׁבְּנִזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא טָעָה. שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לֹא הָיוּ אֶלָּא אִישׁ אֶחָד. אִיבַן אוֹגַרְיֶב הִתְחַפֵּשׂ כְּצוֹעֲנִי, וּבִהְיוֹתוֹ מְעֹרָב בֵּין אַנְשֵׁי הַלַּהֲקָה שֶׁל סַנְגֵּר עָלְתָה בְּיָדוֹ לָצֵאת אֶת פֶּלֶךְ נִיזְ’נִי־נוֹבְגוֹרוֹד, אֲשֶׁר הוּא הָלַךְ לְשָׁם כְּדֵי לְבַקֵּשׁ לוֹ בֵּין הֲמוֹן הַנָּכְרִים מֵאַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית, שֶׁבָּאוּ לַיָּרִיד, בַּעֲלֵי־בְּרִית שֶׁיִּתְּנוּ יָדָם לְמִפְעָלוֹ. סַנְגֵּר וְהַצּוֹעֲנִים שֶׁלָּהּ לֹא הָיוּ אֶלָּא מְרַגְּלִים, שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ מַשְׂכֹּרֶת, וְהָיוּ מְסוּרִים לוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. הוּא הָיָה הָאִישׁ שֶׁהִבִּיעַ בַּלַּיְלָה עַל מִגְרַשׁ־הַיָּרִיד אֶת הַדְּבָרִים הַתְּמוּהִים, אֲשֶׁר רַק עַכְשָׁו עָמַד מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עַל מַשְׁמָעוּתָם; הוּא הָאִישׁ, אֲשֶׁר נָסַע יַחַד עִם חֲבוּרַת הַצּוֹעֲנִים בָּאֳנִיָּה “קַוקַז”; הוּא הָאִישׁ, אֲשֶׁר עָבַר אֶת הָאוּרָל בַּדֶּרֶךְ הָאַחֶרֶת שֶׁבֵּין קָזַן וְאִישִׁים וְהִגִּיעַ לְאוֹמְסְק וְעַכְשָׁו הוּא אָדוֹן וְשַׁלִּיט בָּהּ.

טֶרֶם עָבְרוּ שְׁלשָׁה יָמִים מֵאָז בָּא אִיבַן אוֹגַרְיֶב לְאוֹמְסְק, וְלוּלֵא הַפְּגִישָׁה, שֶׁנִּפְגַּשׁ עִמּוֹ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהַוָּתוֹ בְּאִישִׁים, לוּלֵא הַמִּקְרֶה, שֶׁעֲצָרָהוּ שְׁלשָׁה יָמִים עַל שְׂפַת הָאִירְטִישׁ, וַדַּאי הִקְדִּימָהוּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בַּדֶּרֶךְ אֶל אִירְקוּטְסְק.

וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה צָרוֹת הָיָה מוֹנֵעַ עַל־יְדֵי כָּךְ מִנַּפְשׁוֹ בַּיָּמִים הַבָּאִים!

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְעַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מֻטָּל הָיָה עַכְשָׁו בְּמִדָּה יְתֵרָה לְהִשְׁתַּמֵּט מִפְּנֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב וּלְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁהַלָּז לֹא יִרְאֵהוּ. וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הָרֶגַע לְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים, מָצֹא יִמְצָאֵהוּ – וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדוֹן וְשַׁלִּיט בְּכָל אֶרֶץ סִבִּירְיָה כֻּלָּהּ!

הוּא וְהַמּוּזִ’יק זָזוּ מִמְּקוֹמָם וְעָבְרוּ שׁוּב דֶּרֶךְ הֵעִיר עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל בֵּית־הַדֹּאַר. לָצֵאת עִם בּוֹא הַלַּיְלָה מֵאוֹמְסְק דֶּרֶךְ אַחַת הַפְּרָצוֹת שֶׁבַּסּוֹלְלָה, לֹא הָיָה דָּבָר קָשֶׁה. אֲבָל לִמְצֹא עֲגָלָה תַּחַת הַ“טָּרַנְטַס” – אִי־אֶפְשָׁר הָיָה. לֹא נִמְצָאָה עֲגָלָה לֹא לִשְׂכִירָה וְלֹא לִקְנִיָּה. אֲבָל מַה צֹּרֶךְ הָיָה עַכְשָׁו לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בַּעֲגָלָה? וְכִי לֹא הָיָה מֻטָּל עָלָיו לִנְסֹעַ עַכְשָׁו יְחִידִי? דַּי הָיָה לוֹ אֵפוֹא אַךְ בְּסוּס בִּלְבָד, וּלְגֹדֶל אָשְׁרוֹ נִזְדַּמֵּן לוֹ סוּס לִקְנִיָּה. סוּס זֶה הָיָה רַב־כֹּחַ וּמֻכְשָׁר לָשֵׂאת עֲמַל דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁהָיָה פָּרָשׁ מְצֻיָּן, הָיָה מֻבְטָח בּוֹ שֶׁיְּשַׁמְּשֵׁהוּ יָפֶה.

הַסּוּס נִקְנָה בִּמְחִיר רַב וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מֻעָטִים וּכְבָר הָיָה מוּכָן וְעָרוּךְ לִיצִיאָה לַדֶּרֶךְ.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת אַרְבַּע אַחֵר הַצָּהֳרַיִם.

כֵּוָן שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אָנוּס הָיָה לְחַכּוֹת עַד בּוֹא הַלַּיְלָה, כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת הַסּוֹלְלָה, וְכֵוָן שֶׁלֹּא רָצָה לְהֵרָאוֹת בִּרְחוֹבוֹת אוֹמְסְק, לְפִיכָךְ נִשְׁאַר בְּבֵית־הַדֹּאַר וְשָׁם סָעַד סְעֻדָּה קַלָּה.

בָּאוּלָם־הַהַמְתָּנָה נִמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲנָשִׁים רַבִּים. כְּדֶרֶךְ שֶׁרָאִינוּ בְּבָתֵּי־הַתַּחֲנָה שֶׁל מְסִלַּת הַבַּרְזֶל־בָּאוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר הַחֲרֵדִים גַּם הֵנָּה כְּדֵי לִשְׁמֹעַ חֲדָשׁוֹת. וְהַנֶּאֱסָפִים כָּאן הָיוּ מְדַבְּרִים עַל מַחֲנֶה שֶׁל חֵיל צָבָא רוּסִי, אֲשֶׁר יָבוֹא בִּמְהֵרָה לֹא אֶל אוֹמְסְק, אֶלָּא אֶל טוֹמְסְק, – מַחֲנֵה צָבָא, אֲשֶׁר יָשׁוּב וְיִלְכֹּד אֶת הָעִיר הַזֹּאת מִיָּדוֹ שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִטָּה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת אֶל שִׂיחַת הַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִתְעָרֵב בַּשִּׂיחָה.

וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל קְרִיאָה, אֲשֶׁר הֶחֱרִידָהוּ וַאֲשֶׁר יָרַד וְנָקַב אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי נַפְשׁוֹ וּבְאָזְנָיו פָּרְצוּ שְׁתֵּי הַמִּלִּים:

“בְּנִי שֶׁלִּי!”

אִמּוֹ, מַרְתָּה הַזְּקֵנָה, עָמְדָה לְפָנָיו! הִיא חִיְּכָה כְּנֶגְדּוֹ וְכֻלָּהּ רוֹעֶדֶת! הִיא פָּשְׁטָה לוֹ אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ!..

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב קָם מִמְּקוֹמוֹ. הוּא רָצָה לְהִשְׂתָּעֵר אֵלֶיהָ…

וְאוּלָם הַמַּחֲשָׁבָה עַל הַחוֹבָה שֶׁלּוֹ, עַל הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה, הַנִּשְׁקָפָה גַּם לוֹ וְגַם לְאִמּוֹ עַל יְדֵי פְּגִישָׁה מַדְאִיגָה זוֹ, עֲצָרַתְהוּ פִּתְאֹם וְנָתְנָה לוֹ אֶת הַשִּׁלְטוֹן עַל עַצְמוֹ בְּמִדָּה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִילּוּ שָׁרִיר אֶחָד מִשְּׁרִירַי פָּנָיו לֹא נָע וְלֹא זֶע.

בְּאוּלָם הַהַמְתָּנָה נִמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּעֶשְׂרִים נָפֶשׁ. בֵּינֵיהֶם וַדַּאי הָיוּ גַּם מְרַגְּלִים, וּכְלוּם לֹא הָיָה יָדוּעַ בָּעִיר, כִּי בְּנָהּ שֶׁל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב נִמְנֶה עִם גְּדוּד הָרָצִים שֶׁל הַצַּאר?

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא נָע מִמְּקוֹמוֹ.

“מִיכָאֵל!” קָרְאָה אִמּוֹ.

“מִי אַתְּ, אִשָּׁה כְּבוּדָה?” שָׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כְּשֶׁהוּא פּוֹלֵט אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה מִתּוֹךְ גִּמְגּוּם וְלֹא דֶרֶךְ דִּבּוּר.

“מִי אָנִי? וְאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי עַל כָּךְ? בְּנִי, וְכִי אֵינְךָ מַכִּיר עוֹד אֶת אִמֶּךָ?”

“טוֹעָה אַתְּ!..” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מִתּוֹךְ קְרִירוּת רוּחַ. “אַךְ דִּמּוּי הוּא שֶׁהֱבִיאֵךְ לִידֵי טָעוּת זוֹ!..”

מַרְתָּה הַזְּקֵנָה נִגְּשָׁה אֵלָיו יָשָׁר וְאָמְרָה כְּשֶׁהִיא מַבִּיטָה בּוֹ עַיִן בְּעָיִן:

“וְכִי אֵינְךָ בְּנוֹ שֶׁל פֶּטְר סְטְרוֹגוֹב וּבְנָהּ שֶׁל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב?”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה נוֹתֵן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת נַפְשׁוֹ לְבַעֲבוּר חַבֵּק בְּאֵין מַעֲצוֹר אֶת אִמּוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו!.. אֲבָל אִם יֵרַךְ לִבּוֹ וְהוּא יִכָּנַע לְרִגְשׁוֹתָיו, אָז אָבֹד יֹאבַד גַּם הוּא וְגַם אִמּוֹ וְגַם הַמַּלְאָכוּת שֶׁלּוֹ, וְהַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע תּוּפֵר!.. הוּא מָשַׁל בְּרוּחוֹ מִמְשָׁל גָּמוּר; הוּא עָצַם אֶת עֵינָיו, לְבַל יִרְאֶה אֶת הָעֶצֶב שֶׁאֵין לְהַבִּיעוֹ הַשָּׁפוּךְ עַל פְּנֵי אִמּוֹ הַיְּקָרִים; הוּא הֵשִׁיב אֶת יָדָיו לִבְלִי חַבַּק אֶת הַיָּדַיִם הָרוֹעֲדוֹת שֶׁהָיוּ פְּשׁוּטוֹת אֵלָיו.

“בֶּאֱמֶת אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, אִשָּׁה טוֹבָה, מָה אַתְּ סָחָה”, עָנָה כְּשֶׁהוּא נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת.

“מִיכָאֵל!” קָרְאָה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה שׁוּב פַּעַם.

“אֵין שְׁמִי מִיכָאֵל. לֹא הָיִיתִי מֵעוֹלָם בְּנֵךְ! הֲרֵינִי נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב, סוֹחֵר מֵאִירְקוּטְסְק!..”

וְהוּא יָצָא בְּחִפָּזוֹן מֵאוּלָם־הַהַמְתָּנָה, אֲשֶׁר צָלַל בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה מִקּוֹל הַקְּרִיאָה:

“בְּנִי שֶׁלִּי! בְּנִי שֶׁלִּי!”

אַחֲרֵי הַרְבֵּה יְגִיעוֹת יָצָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב סוֹף סוֹף לְדַרְכּוֹ. הוּא לֹא יָסֵף לִרְאוֹת אֶת אִמּוֹ הַזְּקֵנָה, שֶׁהִתְעַלְּפָה וְנָפְלָה עַל אַחַד הַסַּפְסָלִים. וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַמְמֻנֶּה עַל הַדֹּאַר קָפַץ וּבָא אֶצְלָהּ כְּדֵי לָתֵת לָהּ עֶזְרָה, קָמָה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה מֵאֵלֶיהָ. בְּנַפְשָׁהּ הִבְהִיק פִּתְאֹם אוֹר. בְּנָהּ שֶׁלָּהּ הִתְכַּחֵשׁ לָהּ – דָּבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר הוּא! אֲבָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁהִיא טָעֲתָה וְאָדָם אַחֵר נִדְמָה לָהּ כִּבְנָהּ! הָאִישׁ אֲשֶׁר רָאֲתָה וַדַּאי הָיָה בְּנָהּ, וְאִם הוּא לֹא הִכִּירָה, הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָצָה לְהַכִּירָה, מִשּׁוּם שֶׁאָסוּר הָיָה לוֹ לְהַכִּירָה, מִשּׁוּם שֶׁטְּעָמִים חֲמוּרִים וְאַכְזָרִים אִלְצוּהוּ לִנְהֹג כָּךְ! לָכֵן אֵפוֹא כָּבְשָׁה בְּקִרְבָּהּ אֶת הָרְגָשׁוֹת שֶׁל אֵם וְאֶת נַפְשָׁהּ עִנְּתָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רַק מַחֲשָׁבָה אַחַת: “כְּלוּם הֵבֵאתִי עָלָיו צָרָה שֶׁלֹּא לִרְצוֹנִי?”

“אָכֵן נִטְרְפָה עָלֵי דַּעְתִּי!” עָנְתָה וְאָמְרָה לַשּׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ. “עֵינַי הִשְׁגּוּנִי! עוּל יָמִים זֶה אֵינֶנּוּ בְּנִי! הַקּוֹל לֹא קוֹלוֹ הוּא! רַב לָנוּ לְדַבֵּר בָּזֶה! סוֹפִי שֶׁכָּל אָדָם יְהֵא נִרְאֶה לִי כִּבְנִי!”

לֹא עָבְרוּ עֲשָׂרָה רְגָעִים וְאֶל בֵּית הַדֹּאַר נִכְנַס קָצִין תַּתָּרִי.

“מִי כָּאן מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב?” שֶׁאַל הַקָּצִין.

“אֲנִי הִיא,” הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה וְקוֹלָהּ הָיָה כָּל כָּךְ שָׁלֵו וְחָזוּת פָּנֶיהָ הָיְתָה כָּל כָּךְ שְׁקֵטָה, שֶׁעֵדֵי הַמַּחֲזֶה, אֲשֶׁר הִתְרַחֵשׁ כָּאן זֶה עַתָּה, כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִכִּירוּהָ.

“בּוֹאִי וּלְכִי עִמִּי,” אָמַר הַקָּצִין.

מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב הָלְכָה בִּצְעָדִים בְּטוּחִים אַחֲרֵי הַקָּצִין וְיָצְאָה מִבֵּית הַדֹּאַר.

מִקֵּץ רְגָעִים מִסְפָּר בָּאָה מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב אֶל הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ הַגָּדוֹל וְעָמְדָה לִפְנֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב, אֲשֶׁר דְּבַר הַמַּחֲזֶה בְּבֵית הַדֹּאַר הֻגַּד לוֹ מִיָּד לְכָל פְּרָטָיו.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב שִׁעֵר בְּנַפְשׁוֹ אֶת הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, וּלְפִיכָךְ רָצָה לַחְקֹר אֶת הָאִשָּׁה הַסִּבְּירִית הַזְּקֵנָה בְּעַצְמוֹ.

“מָה שְׁמֵךְ?” שָׁאַל קָשׁוֹת.

“מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב.”

“יֵשׁ לָךְ בֵּן?”

“הֵן.”

“הוּא מְשַׁמֵּשׁ שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר?”

“הֵן.”

“הֵיכָן הוּא?”

“בְּמוֹסְקְבָה.”

“לֹא קִבַּלְתְּ מִמֶּנּוּ שׁוּם יְדִיעוֹת?”

“לֹא קִבַּלְתִּי שׁוּם יְדִיעָה.”

“מֵאֵימָתַי?”

“זֶה שְׁנֵי חֲדָשִׁים.”

“מִי הוּא אֵפוֹא הַצָּעִיר הַלָּז שֶׁקָּרָאת לוֹ בְּנֵךְ לִפְנֵי רְגָעִים מֻעָטִים בַּתַּחֲנָה שֶׁל בֵּית־הַדֹּאַר?”

“הֲרֵי זֶה צָעִיר סִבִּירִי, שֶׁנִּדְמָה לִי כִּבְנִי”, הֵשִׁיבָה מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב. “הוּא הָאִישׁ הָעֲשִׂירִי, שֶׁנִּדְמָה לִי כִּבְנִי מֵאָז נִתְמַלְּאָה הָעִיר הַזֹּאת הֲמוֹן נָכְרִים! הֲרֵינִי מְדַמָּה לִרְאוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם!”

“וְאוֹתוֹ הָצָּעִיר אֵינֶנּוּ אֵפוֹא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב?”

“הוּא אֵינֶנּוּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב”.

“הֲתֵדְעִי שֶׁהַיְכֹלֶת בְּיָדִי לְצַוּוֹת לְעַנּוֹתֵךְ עַד שֶׁתּוֹדִי עַל הָאֱמֶת?”

“הִנְנִי מְדַבֶּרֶת אַךְ אֱמֶת, וְכָל הָעִנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ לכֹף אוֹתִי לְשַׁנּוֹת אֶת דְּבָרַי.”

“וּבְכֵן הַצָּעִיר הַלָּז לֹא הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב?” שָׁאַל אִיבַן אוֹגַרְיֶב שֵׁנִית.

“לֹא! הוּא לֹא הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב”, הֵשִׁיבָה מַרְתָּה שֵׁנִית. “כְּלוּם סָבוּר אַתָּה כִּי אֶתְכַּחֵשׁ לְבֵן כָּזֶה שֶׁחַנַּנִי אֱלֹהִים, וַאֲפִלּוּ נָתְנוּ לִי כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם?”

אִיבַן אוֹגַרְיֶב לָטַשׁ עֵינַיִם זוֹעֲמוֹת אֶל הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה, אֲשֶׁר הֵעֵזָּה בְּפָנָיו. הוּא לֹא פִּקְפֵּק בַּדָּבָר, כִּי אָכֵן הַכֵּר הִכִּירָה בָּאִישׁ הַסִבִּירִי הַצָּעִיר אֶת בְּנָהּ. וְאִם הַבֵּן הִתְכַּחֵשׁ מִתְּחִלָּה לְאִמּוֹ, וְאִם הָאֵם מִתְכַּחֶשֶׁת עַכְשָׁו לִבְנָהּ, הֲרֵי אֵין זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ סִבּוֹת חֲמוּרוֹת לַדָּבָר.

וּבְכֵן אֵפוֹא שׁוּב לֹא הֵטִיל אִיבַן אוֹגַרְיֶב שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ הַמְּכַנֶּה עַצְמוֹ נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב אֵינֶנּוּ אֶלָּא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר, הַמִּתְחַפֵּשׂ וּמִתְקָרֵא בְּשֵׁם בָּדוּי וּבְיָדוֹ מַלְאָכוּת אֲשֶׁר עָלָיו לְדַעְתָּהּ, כִּי יְדִיעָתָהּ הִיא רַבַּת־עֵרֶךְ בִּשְׁבִילוֹ מֵאֵין כָּמוֹהָ. לָכֵן אֵפוֹא נָתַן תֵּכֶף וּמִיָּד צַו לִרְדֹּף אַחֲרָיו, וְאַחַר פָּנָה אֶל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב וְאָמַר:

“אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת הֵבִיאוּ מִיָּד אֶל טוֹמְסְק!”

וּבְשָׁעָה שֶׁאַנְשֵׁי הַצָּבָא תָּפְסוּ אֶת הָאִשָּׁה וּסְחָבוּהָ בְּיָד גַּסָּה וּבְאַכְזְרִיּוּת הוֹסִיף וְאָמַר כְּשֶׁהוּא מְסַנֵּן מִבֵּין שִׁנָּיו:

“לִכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה אֶפְתַּח אֶת פִּי הַמְכַשֵּׁפָה הַזְּקֵנָה הַזֹּאת וְאַכְרִיחֶנָּה לְדַבֵּר!”

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה־עָשָׂר: בִּצּוֹת בָּרַבָּה    🔗

אַשְׁרֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁמִּהֵר וְעָזַב בְּחִפָּזוֹן אֶת בֵּית־הַדֹּאַר. עַל פִּי פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב הָעֳמַד מִיָּד מִשְׁמָר עַל כָּל מוֹצָאֵי הָעִיר, וְסִמָּנֵי מַרְאֵהוּ נִשְׁלְחוּ אֶל כָּל מְמֻנֵּי הַדֹּאַר, לְבַל יוּכַל לָצֵאת מִן הֵעִיר. וְאוּלָם בָּהּ בְּשָׁעָה כְּבָר עָבַר אֶת אַחַת הַפְּרָצוֹת שֶׁבַּסּוֹלְלָה וְהֵרִיץ אֶת סוּסוֹ אֶל הָעֲרָבָה, וְכֵוָן שֶׁלֹּא רָדְפוּ אַחֲרָיו תֵּכֶף וּמִיָּד הָיְתָה לוֹ תִּקְוָה שֶׁיַּצְלִיחַ לְהִמָּלֵט.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָזַב אֶת אוֹמְסְק בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּחֹדֶשׁ יוּלִי, בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בָּעֶרֶב. עִיר זוֹ נִמְצְאָה בְּעֵרֶךְ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ הַהוֹלֶכֶת מִמּוֹסְקְבָה לְאִירְקוּטְסְק, אֲשֶׁר לְשָׁם צָרִיךְ הָיָה לְהַגִּיעַ בְּטֶרֶם יַעַבְרוּ עֲשָׂרָה יָמִים, אִם רָצָה לְהַקְדִּים אֶת גְּדוּדֵי הַתַּתָּרִים. בָּרוּר הַדָּבָר שֶׁהַמִּקְרֶה הַמַּעֲצִיב, אֲשֶׁר הִקְרָה לְפָנָיו אֶת אִמּוֹ, גִּלָּה אֶת הָעִלּוּם שֶׁלּוֹ. מֵעַכְשָׁו גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְאִיבַן אוֹגַרְיֶב, כִּי שְׁלִיחַ הַצַּאר עָבַר אֶת אוֹמְסְק וַהֲרֵיהוּ הוֹלֵךְ אֶל אִירְקוּטְסְק. וּבְוַדַּאי שִׁעֵר, כִּי הָרָץ הַזֶּה מוֹלִיךְ אִגְּרוֹת חֲשׁוּבוֹת עַד מְאֹד. וּבְכֵן יָדוֹעַ יָדַע מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁמְּשַׂנְּאָיו יַעֲשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶׁבְּכֹחָם כְּדֵי לִתְפָשׂוֹ בַּכָּף.

וְאוּלָם הוּא לֹא יָדַע, אַף לֹא יָכֹל לָדַעַת, כִּי מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב נְתוּנָה בִּידֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב וְכִי הִיא עֲתִידָה לְשַׁלֵּם אוּלַי בְּחַיֶּיהָ בְּעַד רִגְשׁוֹת לִבָּהּ, שֶׁלֹּא יָכְלָה לְכָבְשָׁם לְמַרְאֵה בְּנָהּ, שֶׁנִּתְגַּלָּה לְפָנֶיהָ לְפֶתַע פִּתְאֹם! וְאַשְׁרָיו שֶׁלֹּא יָדַע אֶת הַדָּבָר! כִּי הַאֻמְנָם יָכוֹל הָיָה לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הֶחָדָשׁ הַזֶּה?

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֵרִיץ אֵפוֹא אֶת סוּסוֹ וְהִשְׁפִּיעַ עָלָיו מִן הַבְּהִילוּת הַקַּדַּחְתָּנִית שֶׁאֲכָלַתְהוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְלֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶלָּא לַהֲבִיאוֹ בִּמְהִירוּת יְתֵרָה אֶל הַתַּחֲנָה הַבָּאָה, שֶׁשָּׁם קִוָּה לְהַחֲלִיפוֹ בְּסוּס מָהִיר מִמֶּנּוּ.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה עָמַד בַּתַּחֲנָה שֶׁל קוֹלִיקוֹבוֹ, לְאַחַר שֶׁעָבַר שִׁבְעִים וֶרְסְטָאוֹת. וְאוּלָם בְּתַחֲנָה זוֹ לֹא מָצָא לֹא סוּסִים וְלֹא עֲגָלוֹת, כְּכָל אֲשֶׁר נִבָּא לוֹ לִבּוֹ מֵרֹאשׁ. כַּמָּה פְּלֻגּוֹת שֶׁל תַּתָּרִים עָבְרוּ בַּדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית שֶׁבָּעֲרָבָה וְהַלָּלוּ גָנְבוּ וְהֶחֱרִימוּ אֶת הַכֹּל בֵּין בַּכְּפָרִים וּבֵין בְּבָתֵּי הַדֹּאַר. בְּקֹשִׁי עָלְתָה בְּיָדוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהַשִּׂיג מְעַט אֹכֶל לְנַפְשׁוֹ וּמְעַט מִסְפּוֹא לְסוּסוֹ.

בְּסוּס זֶה הָיָה מֻטָּל עָלָיו לִנְהֹג זְהִירוּת וְלָחוּס עָלָיו, כִּי הוּא לֹא יָדַע אֵיכָכָה וּמָתַי יוּכַל לִמְצֹא תְּמוּרָתוֹ. וְאוּלָם כֵּוָן שֶׁרָצָה לְהַגְדִּיל עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הַפָּרָשִׁים, אֲשֶׁר אִיבַן אוֹגַרְיֶב וַדַּאי שָׁלַח לִרְדֹּף אַחֲרָיו, לְפִיכָךְ גָּמַר לְמַהֵר וְלָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ הָלְאָה. לְאַחֵר מְנוּחָה שֶׁל שָׁעָה אַחַת קָם וְהֵרִיץ שׁוּב אֶת סוּסוֹ דֶרֶךְ הָעֲרָבָה.

עַד עַכְשָׁו הָיוּ תְּנָאֵי מֶזֶג הָאֲוִיר יָפִים לְמַסָּעוֹ שֶׁל שְׁלִיחַ הַצַּאר. הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה הָיְתָה נוֹחָה. הַלַּיְלָה, שֶׁקָּצָר הוּא בִּתְקוּפַת שָׁנָה זוֹ וְשֶׁהָיָה מוּאָר בְּקַוֵּי אוֹר־הַדִּמְדּוּמִים, שֶׁסִּנֵּן הַיָּרֵחַ מִבַּעַד לְמִפְרְשֵׂי הֶעָבִים, עָשָׂה אֶת הַדֶּרֶךְ נוֹחָה לְמַעֲבָר. וְעַל כָּל זֶה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ נְהִירָה לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהוּא עָבַר בָּהּ לָבֶטַח, בְּלִי פִּקְפּוּק וּבְלִי הִסּוּס. לַמְרוֹת מַחְשְׁבוֹת הָעֶצֶב, שֶׁתְּקָפוּהוּ וַאֲפָפוּהוּ בְּלִי חָשָׂךְ, הָיְתָה דַּעְתּוֹ צְלוּלָה עָלָיו בְּמִדָּה יְתֵרָה, וְהוּא הָיָה מְהַלֵּךְ לִקְרַאת מַטְּרָתוֹ, כְּאִלּוּ הָיְתָה מַטָּרָה זוֹ נִרְאֵית לְעֵינָיו בְּאֹפֶק הַשָּׁמָיִם. וְאִם יֵשׁ אֲשֶׁר עָמַד רֶגַע אֶחָד בְּאַחַת הָעַקְמוּמִיּוֹת שֶׁל הַדֶּרֶךְ, לֹא עָשָׂה זֹאת אֶלָּא כְּדֵי לָתֵת לְסוּסוֹ לִשְׁאֹף רוּחַ. אָז יָרֵד לָאָרֶץ, כְּדֵי לְהָקֵל עָלָיו לְרֶגַע אֶחָד, וְהִטָּה אָזְנוֹ אֶל הַקַּרְקַע וְהִקְשִׁיב, אִם אֵין קוֹל דַּהֲרוֹת סוּסִים הוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה. וְאִם לֹא הִגִּיעַ לְאָזְנָיו כָּל קוֹל הַמְּעוֹרֵר חֲשָׁד, שָׁב וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ הָלְאָה.

אֲהָהּ, אִלּוּ הִתְכַּסּוּ נְאוֹת סִבִּירְיָה אֵלֶּה בְּמַחֲשַׁכֵּי לֵיל הַקֹּטֶב, הַנִּמְשָׁךְ כַּמָּה חֳדָשִׁים! לוּ קָרָה כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי אָז הָיָה עוֹבֵר אֶת הַמִּישׁוֹר הַזֶּה בְּיֶתֶר בִּטָּחוֹן!

בִּשְׁלשִׁים בְּיוּלִי, בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, עָבַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת הַתַּחֲנָה טוּרוּמוֹב וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַחֶבֶל הַטּוֹבְעָנִי אֲשֶׁר בְּעַרְבַת בָּרַבָּה.

בְּחֶבֶל אֶרֶץ זֶה, הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַל שֶׁטַח שֶׁל שְׁלשׁ מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת, וַדַּאי הָיוּ הַמַּעֲצוֹרִים הַטִּבְעִיִּים מְרֻבִּים וְקָשִׁים בְּיוֹתֵר. הוּא יָדַע זֹאת, אֲבָל גַּם יָדוֹעַ יָדַע כִּי יָשׂר אֶל הַמַּעֲצוֹרִים הָאֵלֶּה וְיוּכַל לָהֶם.

הַבִּצּוֹת הָרְחָבוֹת הָאֵלֶּה שֶׁל בָּרַבָּה נִמְצָאוֹת בֵּין מַעֲלַת הָרֹחַב הַשִּׁשִּׁים וְהַשִּׁשִּׁים־וּשְׁתַּיִם וְהֵן מְשַׁמְּשׁוֹת מִקְוֶה לְכָל מֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֵין לָהֶם מוֹצָא לֹא אֶל נְהַר הָאוֹבּ וְלֹא אֶל נְהַר הָאִירְטִישׁ. אַדְמַת הַשְּׁפֵלָה רַחֲבַת־הַיָּדַיִם הַזֹּאת הִיא אַדְמַת טִיט שֶׁאֵינָהּ מֵחַלְחֶלֶת וְהַמַּיִם שוֹהִים וּמִתְעַכְּבִים בָּהּ וְעוֹשִׂים אֶת הַחֶבֶל הַזֶּה קָשֶׁה לְמַעֲבָר בְּמֶשֶׁךְ כָּל עוֹנַת־הַשָּׁנָה הַחַמָּה.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, עוֹבֶרֶת כָּאן הַדֶּרֶךְ אֶל אִירְקוּטְסְק, בֵּין בִּצּוֹת, אֲגַמִּים וִיאוֹרִים, אֲשֶׁר הָאֵדִים הַמַּזִּיקִים לַבְּרִיאוּת, הַמִּתְנַדְּפִים וְעוֹלִים מֵהֶם בִּגְבֹר חֹם הַשֶּׁמֶשׁ בַּקַּיִץ, גּוֹרְמִים תְּלָאוֹת קָשׁוֹת לַנּוֹסְעִים, וּפְעָמִים גַּם סַכָּנָה גְּדוֹלָה לְחַיֵּיהֶם.

בַּחֹרֶף, בְּשָׁעָה שֶׁהַקֹּר מַקְפִּיא אֶת כָּל הַנּוֹזְלִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַשֶּׁלֶג מְשַׁוֶּה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה וְכוֹבֵשׁ אֶת הָאֵדִים הַמִּתְנַדְּפִים, מַחֲלִיקוֹת הַמִּגְרָרוֹת עַל נְקַלָּה וּבְלִי סַכָּנָה עַל פְּנֵי הַקְּלִפָּה הַמּוּצָקָה שֶׁל עַרְבַת בָּרַבָּה. אָז מְשׁוֹטְטִים הֲמוֹן צַיָּדִים בְּחֶבֶל הָאָרֶץ הֶעָשִׁיר בְּחַיּוֹת־צַיִד וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַנְּמִיּוֹת וְהַצְּבָלִים וְאַחֲרֵי הַשּׁוּעָלִים הַיְקָרִים, אֲשֶׁר הַפַּרְווֹת שֶׁלָּהֶם מְשַׁמְּשׁוֹת סְחוֹרָה מְבֻקָּשָׁה בַּשׁוּק וְרַבִּים הַקּוֹפְצִים עֲלֵיהֶן. וְאוּלָם בִּימוֹת הַקַּיִץ חוֹזְרוֹת הַבִּצּוֹת וְנַעֲשׂוֹת טוֹבְעָנִיּוֹת, הֲרוֹת מַגֵּפָה, וּבִגְאוֹת הַמַּיִם יֶתֶר עַל הַמִּדָּה אִי־אֶפְשָׁר לְעָבְרָן.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֵרִיץ אֶת סוּסוֹ דֶרֶךְ כִּכַּר שֶׁל אַדְמַת כָּבוּל, שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲטוּפָה בְּאוֹתוֹ הַדֶּשֶׁא הַקָּצָר שֶׁל הָעֲרָבָה, אֲשֶׁר מֵהֶם נְזוֹנִים בְּיִחוּד עֶדְרֵי הַבְּהֵמוֹת שֶׁל סִבִּירְיָה הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים. כִּכַּר זוֹ שׁוּב לֹא הָיְתָה כַּר־דֶּשֶׁא לְלֹא מְצָרִים, אֶלָּא מֵעֵין חֻרְשָׁה רַחֲבַת־יָדַיִם הַמְגַדֶּלֶת צְמָחִים הַדּוֹמִים לְעֵצִים.

הַצְּמָחִים הִתְנַשְּׂאוּ לִידֵי גֹבַהּ שֶׁל חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ רַגְלָיִם. הַדֶּשֶׁא הָרַךְ פִּנָּה מָקוֹם לְצִמְחֵי הַבִּצָּה, אֲשֶׁר הַלַּחוּת יַחַד עִם חֹם הֵקַּיִץ גִּדְּלוּ וְרִבּוּ אוֹתָם עַד לִידֵי שִׁעוּרֵי־מִדָּה עֲנָקִיִּים. הַלָּלוּ הָיוּ בְּעִקָּר קָנֶה וְאַגְמוֹן, שֶׁהִתְלַכְּדוּ וְהָיוּ לְרֶשֶׁת שֶׁאֵינָהּ מְפֻלֶּשֶׁת, לִשִׁכְבָה שֶׁאֵין לַחְדֹּר אֶל תּוֹכָהּ. הֵם הָיוּ מֻקָּפִים אַלְפֵי פְּרָחִים בַּעֲלֵי צְבָעִים מַבְהִיקִים בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם הִתְנוֹסְסוּ בְּיִחוּד חֲבַצָּלוֹת וּמִינֵי אִירוּס, שֶׁרֵיחוֹתֵיהֶם הִתְעָרְבוּ בָּאֵדִים הַחַמִּים הַמִּתְנַדְּפִים וְעוֹלִים מִתּוֹךְ הַקַּרְקַע.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב דָּהַר בֵּין הַקָּנִים הַגְּבוֹהִים וְשׁוּב לֹא נִרְאָה לָעַיִן מֵעַל הַבִּצּוֹת שֶׁמִּצִּדֵּי הַדֶּרֶךְ. הַצְּמָחִים הַגְּבוֹהִים הִתְנַשְּׂאוּ וְעָלוּ לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ, וּדְבַר עָבְרוֹ בֵּינֵיהֶם לֹא נִכַּר אֶלָּא עַל פִּי טִיסַת הֲמוֹן עוֹפוֹת הַמַּיִם, שֶׁהִתְעוֹפְפוּ בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וּפִרְפְּרוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, לְהָקוֹת לְהָקוֹת, בִּמְרוֹמֵי הַשַּׁמַיִם.

הַדֶּרֶךְ עַצְמָהּ הָיְתָה כְּבוּשָׁה יָפֶה. פֹּה עָבְרָה בְּקַו יָשָׁר בַּעֲבִי צִמְחֵי הַבִּצָּה, וְשָׁם הִתְפַּתְּלָה מִסָּבִיב לַשָּׂפוֹת הָעַקְמוּמִיּוֹת שֶׁל בְּרֵכוֹת רַחֲבוֹת יָדַיִם, אֲשֶׁר אֲחָדוֹת מֵהֶן, שֶׁהָיוּ אֲרֻכּוֹת וּרְחָבוֹת כַּמָּה וֶרְסְטָאוֹת, הָיוּ רְאוּיוֹת לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם יְאוֹרִים. בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִנְטוֹת וְלַעֲקֹף שְׁלוּלִיוֹת־מַיִם עוֹמְדוֹת, שֶׁהִפְסִיקוּ אֶת הַדֶּרֶךְ; לְמַעֲבַר הַשְּׁלוּלִיוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים לֹא גְשָׁרִים אֶלָּא מַרְצְפוֹת־עֵץ מְכֻסּוֹת שִׁכְבוֹת־טִיט עָבוֹת, אֲשֶׁר קוֹרוֹתֵיהֶן הִתְנוֹדְדוּ וְרָעֲדוּ כְּקֶרֶשׁ דַּק הַמּוּטָל עַל פְּנֵי תְּהוֹם. כַּמָּה מִן הַמַּרְצָפוֹת הַלָּלוּ הִשְׂתָּרְעוּ עַל שֶׁטַח שֶׁל מָאתַיִם אוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת רֶגֶל, וְיֵשׁ אֲשֶׁר הַנּוֹסְעִים אוֹ, עַל כָּל פָּנִים, הַנּוֹסְעוֹת, שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן בַּעֲגָלָה, קָפְצָה עֲלֵיהֶם מַחֲלָה מֵעֵין מַחֲלַת הַיָּם.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִתְרוֹצֵץ בְּלִי חָשָׂךְ וּבְלִי עֲמִידָה, בֵּין שֶׁהַקַּרְקַע שֶׁמִּתַּחַת רַגְלָיו הָיָה מוּצָק וּבֵין שֶׁהָיָה רוֹפֵף וּמִתְנוֹדֵד, וְקָפַץ וְעָבַר עַל הַפְּרָצוֹת וְהַבְּקִיעִים שֶׁנִּפְרְצוּ בֵּין הַקּוֹרוֹת שֶׁנִּרְקָבוּ. אֲבָל עִם כָּל מְהִירוּת מְרוּצָתָם לֹא יָכְלוּ לֹא הַסּוּס וְלֹא רוֹכְבוֹ לְהִמָּלֵט מֵעֲקִיצוֹת שֶׁרָץ הָעוֹף, שֶׁשָּׁרַץ בְּאֶרֶץ־בִּצָּה זוֹ וּמִלֵּא אֶת חֲלַל אֲוִירָהּ.

הַנּוֹסְעִים הָאֲנוּסִים לַעֲבֹר אֶת עַרְבַת־בָּרַבָּה בִּימוֹת הַקַּיִץ, מִזְדַּיְּנִים בְּמַסֵּכוֹת שֶׁל שְׂעַר סוּס. אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן קְשׁוּרָה שְׂבָכָה מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת לִהְיוֹת לְמָגֵן לַכְּתֵפָיִם. וְאוּלָם לַמְרוֹת תַּחְבּוּלוֹת־הַשְּׁמִירָה הַלָּלוּ, רַק מְעַטִּים הֵם הַיּוֹצְאִים מִבֵּין הַבִּצּוֹת הָאֵלֶּה בְּלִי אֲשֶׁר פְּנֵיהֶם, צַוָּארָם וִידֵיהֶם מְנֻמָּרוֹת וּמְנֻקָּדוֹת נְקֻדּוֹת אֲדֻמּוֹת. דּוֹמֶה שֶׁכָּל חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר מָלֵא שָׁם דְּקִירוֹת מְחָטִים דַּקּוֹת, וְאָדָם נוֹטֶה לְהַאֲמִין שֶׁאֲפִלּוּ מַדֵּי הַבַּרְזֶל שֶׁל אַחַד הַפָּרָשִׁים־הָאַבִּירִים לֹא יַסְפִּיקוּ לְהָגֵן עַל לוֹבְשֵׁיהֶם מֵעָקְצָם שֶׁל בַּעֲלֵי שְׁתֵּי־הַכְּנָפַיִם הָאֵלֶּה. זֶהוּ חֶבֶל־אֶרֶץ אָרוּר, שֶׁהָאָדָם נִלְחָם עָלָיו עִם יַתּוּשִׁים וּצְרָעִים וּזְבוּבִים עוֹקְצִים מִכָּל הַמִּינִים, אֲפִלּוּ עִם מִילְיַרְדִים שְׁרָצִים מִקְרוֹסְקוֹפִּיִּים, שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֵם; וְאוּלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם סְמוּיִים מִן הָעַיִן, אַתָּה חָשׁ וּמַרְגִּישׁ אֶת עֲקִיצוֹתֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ הַצַּיָּד הַסִבִּירִי הָרָגִיל בִּפְגָעִים וּתְלָאוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בַּהֵן.

סוּסוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁנֶּעֱקַץ עַל יְדֵי בַּעֲלֵי שְׁתֵּי־הַכְּנָפַיִם הָאַרְסִיִּים הָאֵלֶּה, קָפַץ וְדָהַר כְּאִלּוּ נִתְקָעוּ בְּצַלְעוֹתָיו אַלְפֵי דָרְבוֹנוֹת. אֲחוּז חֲמַת שִׁגָּעוֹן הִתְגָּעֵשׁ וְהִתְרוֹצֵץ וְטָס וֶרְסְטָה אַחֲרֵי וֶרְסְטָה בִּמְהִירוּת שֶׁל רַכֶּבֶת־חִפָּזוֹן כְּשֶׁהוּא חוֹבֵט אֶת צַלְעוֹתָיו בִּזְנָבוֹ וּמְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בִּמְרוּצָתוֹ הַשּׁוֹטֶפֶת רֶוַח וְהֵצָלָּה מִיִּסּוּרָיו.

רַק רוֹכֵב זָרִיז וּמֻמְחֶה כְּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יָכֹל הָיָה לָשֶׁבֶת הָכֵן עַל סוּסוֹ וּלְבִלְתִּי נְפֹל מֵעַל הָאֻכָּף עַל יְדֵי הָעֲמִידוֹת שֶׁעָמַד פִּתְאֹם, וְעַל יְדֵי הַקְּפִיצוֹת וְהַדִּלּוּגִים, שֶׁהָיָה מְקַפֵּץ וּמְדַלֵּג כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵעֲקִיצַת הַזְּבוּבִים. הוּא נַעֲשָׂה כִּמְעַט חֲסַר־הַרְגָּשָׁה לְגַבֵּי מַכְאוֹבוֹת בְּשָׂרִים, אֶת נַפְשׁוֹ מִלְּאָה אַךְ הַתְּשׁוּקָה הָאַחַת לָבוֹא אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ וִיהִי מָה, וְלָכֵן לֹא רָאָה בִּדְהִירָה מְטֹרָפָה זוֹ אֶלָּא דָּבָר אֶחָד – כִּי הַדֶּרֶךְ הוֹלֶכֶת וְטָסָה מֵאַחֲרָיו בִּמְהִירוּת יְתֵרָה.

מִי יָכוֹל הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, כִּי חֶבֶל בָּרַבָּה זֶה, שֶׁכָּל כָּךְ רַע הוּא לַבְּרִיאוּת בִּימוֹת הַחֹם, עָלוּל לִהְיוֹת מִקְלָט וּמִשְׁכָּן לִבְנֵי־אָדָם?

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֱמֶת הַדָּבָר. פֹּה וְשָׁם מִתְגַּלִּים בֵּין הַקָּנִים הָעֲנָקִיִּים מוֹשָׁבוֹת שֶׁל בְּנֵי סִבִּירְיָה. אֲנָשִׁים, נָשִׁים, יְלָדִים וּזְקֵנִים, לְבוּשֵׁי עוֹרוֹת בַּעֲלֵי־חַיִּים וְעַל פְּנֵיהֶם מַסֵּכָה מְשׁוּחָה בְּזֶפֶת, רוֹעִים עֶדְרֵי־כְּבָשִׂים דַּלִּים. כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים מִפְּנֵי הַיַּתּוּשִׁים הֲרֵי הֵם מַחֲזִיקִים אוֹתָם מִצַּד מַשַׁב הָרוּחַ בְּקִרְבַת מְדוּרוֹת שֶׁל עֵצִים יְרֻקִּים, שֶׁהֵם מְפַרְנְסִים יוֹמָם וָלַיְלָה, וַאֲשֶׁר תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן הֶחָרִיף שֶׁלָּהֶן הוֹלְכוֹת וּמִתְפַּשְּׁטוֹת לְמֵרָחוֹק עַל פְּנֵי הַבִּצָּה רַחֲבַת הַיָּדַיִם.

כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁתַּשׁ כֹּחַ סוּסוֹ וְעוֹד מְעַט וְיִכְרַע תַּחְתָּיו מֵרֹב יְגִיעָה, עָמַד אֵצֶל אַחַד הַמּוֹשָׁבִים הָעֲלוּבִים הַלָּלוּ וּבְהַסִּיחוֹ אֶת דַּעְתּוֹ מִן הַיְגִיעָה וְהָעֲיֵפוּת מָשַׁח אֶת הַפְּצָעִים שֶׁבִּבְשַׂר בְּהֶמְתּוֹ הָאֻמְלָלָה בְּחֵלֶב חַם, כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי סִבִּירְיָה; אַחֵר נָתַן לוֹ מָנָה הֲגוּנָה שֶׁל מִסְפּוֹא, וּלְאַחֵר שֶׁטִּפֵּל בּוֹ וּמִלֵּא אֶת כָּל מַחְסוֹרָיו, נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ לְחַזֵּק אֶת כֹּחוֹ הוּא עַצְמוֹ וְאָכַל כַּמָּה פְּרוּסוֹת לֶחֶם וּבָשָׂר וְשָׁתָה כּוֹסוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל קְוַס. לְאַחֵר שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם חָזַר וְרָכַב בִּמְהִירוּת יְתֵרָה לְדַרְכּוֹ הַאֲרֻכָּה לִבְלִי קֵץ – הִיא הַדֶּרֶךְ אֶל אִירְקוּטְסְק.

כָּךְ עָבַר תִּשְׁעִים וֶרְסְטָאוֹת מִטּוּרוּמוֹב, וּבִשְׁלשִׁים בְּיוּלִי, בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת אַחֵר הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעַ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל אֶלַמְסְק וְהוּא אֵינוֹ חָשׁ וּמַרְגִישׁ כָּל עֲיֵפוּת.

כָּאן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ לָתֵת לְסוּסוֹ לָנוּחַ לַיְלָה אֶחָד, כִּי הַבְּהֵמָה אַמִּיצַת הַלֵּב שׁוּב לֹא יָכְלָה לְהַאֲרִיךְ אֶת מֵהֲלָכָהּ.

גַּם בְּאֶלַמְסְק לֹא נִמְצָא שׁוּם אֶמְצָעִי לְמַסָּע וּלְהוֹלָכָה, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִמְצָא בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. לֹא הָיוּ כָּאן לֹא עֲגָלוֹת וְלֹא סוּסִים מֵחֲמַת אוֹתָן הַסִּבּוֹת עַצְמָן, שֶׁבִּגְלָלָן חָסְרוּ בָּעֲיָרוֹת הַקּוֹדְמוֹת.

אֶלַמְסְק, עֲיָרָה קְטַנָּה שֶׁהַתַּתָּרִים טֶרֶם בָּאוּ אֵלֶיהָ, נִתְרוֹקְנָה כִּמְעַט מִיּוֹשְׁבֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה קַלָּה לְהִכָּבֵשׁ מִצַּד דָּרוֹם, וְקָשֶׁה הָיָה לְהָגֵן עָלֶיהָ מִצַּד צָפוֹן. עַל פִּי פְּקֻדָּה מִגָּבוֹהַּ כְּבָר נֶעֶזְבוּ בֵּית־הַדֹּאַר, בֵּית־הַמִּשְׁטָרָה וּבֵית פְּקִידוּת הַשִּׁלְטוֹן הַמְּקוֹמִיִּים, וְהַפְּקִידִים יַחַד עִם תּוֹשָׁבֵי הָעִיר יָצְאוּ אֶל קַמְסְק הַנִּמְצֵאת בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל עַרְבַת בָּרַבָּה.

וּבְכֵן אָנוּס הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהוֹצִיא אֶת הַלַּיְלָה בְּאֶלַמְסְק, כְּדֵי לָתֵת לְסוּסוֹ לָנוּחַ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת. הוּא נִזְכַּר בַּהוֹרָאוֹת שֶׁנִּתְנוּ לוֹ בְּמוֹסְקְבָה: לַעֲבֹר אֶת סִבִּירְיָה בְּסֵתֶר־פָּנִים, לְמַהֵר לָבוֹא אֶל אִירְקוּטְסְק בִּמְהִירוּת יְתֵרָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, אֲבָל לִנְהֹג מִדָּה יְדוּעָה שֶׁל מְתִינוּת וְלֹא לְסַכֵּן אֶת הַצְלָחַת מַלְאֲכוּתוֹ עַל־יְדֵי מְהִירוּת הַנְּסִיעָה,– נִמְצָא אֵפוֹא שֶׁחַיָּב הָיָה לִנְהֹג זְהִירוּת בְּאֶמְצָעִי הַמַּסָּע הַיְחִידִי, שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאַר לוֹ, וְלַחְמֹל עַל סוּסוֹ.

לְמָחָר עָזַב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת אֶלַמְסְק בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהוֹדִיעוּ כִּי הוֹפִיעוּ סַיָּרִים תַּתָּרִיִּים בַּדֶּרֶךְ שֶׁל בָּרַבָּה, בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשֶׂר וֶרְסְטָאוֹת אֲחוֹרֵי הָעִיר, הוּא שָׁב וְרָכַב שֵׁנִית דֶּרֶךְ חֶבֶל הַבִּצּוֹת. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה שְׁטוּחָה וְעַל־יְדֵי כָּךְ הָיְתָה קַלָּה לַהֲלִיכָה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה עֲקוּמָה עַד מְאֹד וּמִשּׁוּם כָּךְ נִתְאָרְכָה הַרְבֵּה. וְאוּלָם אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לַעֲזֹב אוֹתָהּ וְלָלֶכֶת בְּקַו יָשָׁר דֶּרֶךְ הָרֶשֶׁת הַסְּבוּכָה שֶׁל בְּרֵכוֹת וּבִצּוֹת שֶׁאֵין לְעָבְרָן.

בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, הוּא יוֹם הָרִאשׁוֹן לְאַבְגּוּסְט, הִגִּיעַ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּצָהֳרַיִם אֶל הָעֲיָרָה סְפַּסְקוֹאֶה, אַחֲרֵי עָבְרוֹ שׁוּב מֵאָה וְעֶשְׂרִים וֶרְסְטָאוֹת. וּבִשְׁתֵּי שָׁעוֹת בָּא אֶל הָעֲיָרָה פּוֹקְרוֹבְסְקוֹאֶה.

סוּסוֹ, שֶׁהַמַּהֲלָךְ מֵאֶלַמְסְק עַד הֵנָּה הִתִּישׁ אֶת כָּל כֹּחוֹ שׁוּב לֹא יָכוֹל הָיָה לִפְסֹעַ אַף פְּסִיעָה אַחַת הָלְאָה.

כָּאן אָנוּס הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עַל כָּרְחוֹ לָנוּחַ שֵׁנִית וּלְאַבֵּד עַל יְדֵי כָּךְ אֶת שְׁאֵרִית הַיּוֹם הַזֶּה וְאֵת כָּל הַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו. לְמָחָר בַּבֹּקֶר יָצָא שׁוּב לְדַרְכּוֹ וּבְרָכְבוֹ בְּלִי חָשָׂךְ דֶּרֶךְ חֶבֶל אֶרֶץ הַמּוּצָף לְמֶחֱצָה מַיִם, הִגִּיעַ בַּשֵּׁנִי לְאַבְגּוּסְט, בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת אַחֵר הַצָּהֳרַיִם, אֶל הָעֲיָרָה קַמְסְק, לְאַחֵר שֶׁעָבַר מַהֲלָךְ שֶׁל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ וֶרְסְטָאוֹת.

כָּאן נִשְׁתַּנְּתָה צוּרַת הָאָרֶץ. עֲיָרָה קְטַנָּה זוֹ, קַמְסְק, נִמְצֵאת כְּאִי נוֹחַ וּבָרִיא לְיִשּׁוּב בְּנֵי אָדָם בְּתוֹךְ חֶבֶל אֶרֶץ, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְיִשּׁוּב. הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּעֶצֶם מֶרְכָּזָהּ שֶׁל עַרְבַת בָּרַבָּה. עַל יְדֵי הַעֲבָרַת צִנּוֹרוֹת אֶל נַחַל טוֹם, הַמְּשַׁמֵּשׁ זְרוֹעַ שֶׁל נְהַר אִירְטִישׁ וְהָעוֹבֵר בְּקִרְבַת קַמְסְק, הִגִּיעוּ לִידֵי כָּךְ שֶׁהַבִּצּוֹת הַמְּפִיצוֹת מַגֵּפָה נֶהֶפְכוּ לְכָרֵי־מִרְעֶה דְשֵׁנִים וּמֻשְׁפָּעִים שִׁפְעַת עֵשֶׂב מֵאֵין כְּמוֹהֶם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן טֶרֶם הִצְלִיחוּ הַהַשְׁבָּחוֹת הַלָּלוּ לְהִכְחִיד כָּלִיל אֶת מַחֲלַת הַקַּדַּחַת, אֲשֶׁר בִּימוֹת הַסְּתָו הֲרֵיהִי מְסַכֶּנֶת עֲדַיִן אֶת חַיֵּי יוֹשְׁבַי הָעִיר הַזֹּאת. וּבְכָל זֹאת אֵין זֶה מְעַכֵּב בִּידֵי תּוֹשָׁבֵי עַרְבַת בָּרַבָּה לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִקְלָט בְּעִיר זוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֵדֵי הָרָקָב מְגָרְשִׁים אוֹתָם מִיֶּתֶר חֶלְקֵי הַמָּחוֹז הַזֶּה.

הַנְּדִידָה מִן הֶעָרִים, שֶׁהָיְתָה כְּרוּכָה בַּעֲקֵב פְּלִישַׁת הַתַּתָּרִים, טֶרֶם רוֹקְנָה אֶת הָעִיר הַקְּטַנָּה קַמְסְק מֵאֻכְלוּסֶיהָ. כַּנִּרְאֶה הֶאֱמִינוּ יוֹשְׁבֶיהָ שֶׁהֵם בְּטוּחִים מִסַּכָּנָה, כֵּיוָן שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל בָּרַבָּה, אוֹ עַל כָּל פָּנִים סְבוּרִים הָיוּ שֶׁעֲדַיִן תִּהְיֶה לָהֶם שְׁהוּת לִבְרֹחַ בְּשָׁעָה שֶׁהַסַּכָּנָה תִּהְיֶה קְרוֹבָה אֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר.

לַמְרוֹת תְּשׁוּקָתוֹ הַגְּדוֹלָה לֹא יָכֹל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהַשִּׂיג בְּמָקוֹם זֶה שׁוּם חֲדָשׁוֹת. הִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר: אִלּוּ יָדַע שַׂר הַפֶּלֶךְ מַה טִיבוֹ שֶׁל אָדָם זֶה הַמֵּשִׂים עַצְמוֹ סוֹחֵר מֵאִירְקוּטְסְק, וַדַּאי הָיָה פּוֹנֶה אֵלָיו לִשְׁאֹל מִפִּיו חֲדָשׁוֹת. עַל פִּי מַצָּבָהּ הַמְיֻחָד דּוֹמָה הָיְתָה קַמְסְק כְּאִלּוּ הִיא נִמְצֵאת מִחוּץ לְיֶתֶר הָעוֹלָם הַסִּבִּירִי וּמֵעֵבֶר לַמְּאֹרָעוֹת הַחֲמוּרִים שֶׁהִרְגִּיזוּ אוֹתוֹ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הַתְרָאָה בָּעִיר אֶלָּא מְעַט אוֹ לֹא כְּלוּם. הוּא לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה שֶׁהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לְהַפְנוֹת אֵלָיו אֶת עֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא רָצָה לִהְיוֹת אֵינוֹ נִרְאֶה וְסָמוּי מִן הָעָיִן. הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ עָשָׂהוּ זָהִיר בְּיוֹתֵר בֵּין לְגַבֵּי הַהֹוֶה וּבֵין לְגַבֵּי הֶעָתִיד. וּבְכֵן פָּרַשׁ עַצְמוֹ מִן הַבְּרִיּוֹת וּמָנַע אֶת רַגְלָיו מִלַּעֲבֹר בִּרְחוֹבוֹת הָעֲיָרָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצָה אֲפִלּוּ לָצֵאת מִן הַמָּלוֹן שֶׁהִתְאָרַח שָׁם.

בְּקַמְסְק אָמְנָם יָכֹל הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִמְצֹא עֲגָלָה וּלְהַחֲלִיף אֶת סוּסוֹ, אֲשֶׁר נְשָׂאָהוּ מֵאוֹמְסְק וְעַד הֵנָּה, בְּאֶמְצָעִי־מַסָּע טוֹב וָנוֹחַ מִמֶּנּוּ, וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁשָּׁקַל אֶת הַדָּבָר הֵיטֵב בְּדַעְתּוֹ, בָּא לִכְלָל מַסְקָנָה, שֶׁאִם יִקְנֶה “טָרַנְטַס” יָסֵב אֵלָיו בְּכָךְ אֶת עֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְכָל זְמַן שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַר אֶת הַקַּו הַתָּפוּס בִּידֵי הַתַּתָּרִים וְהַמִּסְתַּיֵּם אֵצֶל נְהַר הָאִירְטִישׁ, לֹא רָצָה לְסַכֵּן בְּעַצְמוֹ וּלְעוֹרֵר בְּלֵב הַבְּרִיּוֹת חֲשָׁד כָּל שֶׁהוּא.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכְּדֵי לִגְמֹר אֶת הַמַּעֲבָר הַקָּשֶׁה דֶּרֶךְ בָּרַבָּה, כְּדֵי לִבְרֹחַ דֶּרֶךְ הַבִּצּוֹת, אִם יִהְיֶה צָפוּי לְסַכָּנָה, כְּדֵי לְהַקְדִּים אֶת הָרוֹכְבִים אֲשֶׁר נִשְׁלְחוּ לִרְדָפוֹ וּכְדֵי לִפְרֹץ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ בַּעֲבִי חישַׁת הַקָּנִים, וַדַּאי טוֹב וּמוֹעִיל הָיָה סוּס רְכִיבָה מֵעֲגָלָה. לְאַחַר זְמָן, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה מַעֲבָר לְטוֹמְסְק אוֹ מַעֲבָר לִקְרַסְנוֹיַרְסְק וְיַגִּיעַ אֶל אַחַת הֶעָרִים הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁל סִבִּירְיָה הַמַּעֲרָבִית, יִתֵּן מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת דַּעְתּוֹ לִנְסִיעָה מִתּוֹךְ רְוָחָה, אֲבָל עַכְשָׁו אֵין הַשָּׁעָה כְּשֵׁרָה לְכָךְ.

וַאֲשֶׁר לְסוּסוֹ, הִנֵּה לֹא הֶעֱלָה אֲפִילוּ עַל דַּעְתּוֹ לַהֲמִירוֹ בְּאַחֵר. הוּא הִרְגִּיל עַצְמוֹ לִבְהֵמָה סַבְלָנִית וְאַמִּיצַת לֵב זוֹ. הוּא יָדַע אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁהוּא יָכֹל לְהָפִיק מִמֶּנָּה. אָכֵן שִׂחֵק לוֹ מַזָּלוֹ בְּשָׁעָה שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ בְּאוֹמְסְק, וְהַמּוּזִ’יק נְדִיב־הָרוּחַ, שֶׁהוֹלִיכָהוּ אֶל הַמְמֻנֶּה עַל הַדֹּאַר, גָּמַל עִמּוֹ חֶסֶד גָּדוֹל. וְאוּלָם לֹא דַיוֹ לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁנַּפְשׁוֹ נִקְשְׁרָה בְּסוּסוֹ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא דּוֹמֶה שֶׁהַסּוּס גּוּפוֹ הִתְרַגֵּל לְאַט לְאַט אֶל הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה שֶׁל מַסָּע כָּזֶה, וְאִם יִתְּנוּ לוֹ לָנוּחַ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, יָכוֹל הָיָה רוֹכְבוֹ לְקַוּוֹת שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ מֵעֵבֶר לַמְּחוֹזוֹת הַמְשֻׁבָּשִׁים בְּגֵיסוֹת הָאוֹיֵב.

בְּמֶשֶׁךְ הָעֶרֶב הַזֶּה וְכָל הַלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי בְּאַבְגּוּסְט הִתְבּוֹדֵד אֵפוֹא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּאַכְסַנְיָה שֶׁלּוֹ אֲשֶׁר בִּמְבוֹא הֵעִיר, וַאֲשֶׁר מְבַקְּרֶיהָ הָיוּ מֻעָטִים וְעֵינֵי סַקְרָנִים וְטַרְדָּנִים לֹא רָאוּהוּ.

כֹּחוֹ תַּשׁ מֵרֹב עֲיֵפוּת, וּלְאַחֵר שֶׁמִּלֵּא אֶת מַחְסוֹרֵי סוּסוֹ שָׁכַב לִישׁוֹן, אֲבָל לֹא יָשֵׁן אֶלָּא מִתּוֹךְ הַפְסָקוֹת. זִכְרוֹנוֹת וּדְאָגוֹת לְאֵין סְפוֹר הִתְרַגְּשׁוּ עָלָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּבַת אֶחָת. דְּמוּת אִמּוֹ הַזְּקֵנָה וּדְמוּת בַּת־לִוְיָתוֹ הַצְּעִירָה וְאַמִּיצַת הַלֵּב, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאַחֲרָיו וָהָלְאָה לְלֹא מָגֵן, עָבְרוּ חֲלִיפוֹת בְּרוּחוֹ וּפְעָמִים שֶׁהִתְלַכְּדוּ כְּאַחַת לְמַחֲשָׁבָה אַחַת רַבַּת דְּאָגָה וַחֲרָדָה.

אָז נִזְכַּר שׁוּב בַּמַּלְאָכוּת שֶׁהוּא נִשְׁבַּע לְקַיְּמָה. מַה שֵּׁרָאוּ עֵינָיו מִיּוֹם צֵאתוֹ מִמּוֹסְקְבָה הוֹכִיחַ לוֹ הָלוֹךְ וְהוֹכִיחַ אֵת כָּל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁבְּמַלְאָכוּת זוֹ. תְּנוּעַת הַמֶּרֶד הָיְתָה קָשָׁה וַחֲמוּרָה מֵאֵין כָּמוֹהָ, וְהִשְׁתַּתְּפוּתוֹ שֶׁל אוֹגַרְיֶב בִּתְנוּעָה זוֹ עָשְׂתָה אוֹתָהּ אֲיֻמָּה בְּמִדָּה יְתֵרָה. וּכְשֶׁפָּגְעוּ מֶבָּטֵי עֵינָיו בְּאִגֶּרֶת זוֹ הַחֲתוּמָה בְּחוֹתָם הַקֵּיסָר – אִגֶּרֶת זוֹ, אֲשֶׁר וַדַּאי הֲרֵיהִי מְכִילָה אֶת הַתְּרוּפָה לְכָל הַפְּגָעִים הַמְרֻבִּים כָּל כָּךְ וְאֶת הַתַּקָּנָה לִשְׁלוֹם הָאָרֶץ הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה קְרוּעָה לִגְזָרִים עַל יְדֵי הַמִּלְחָמָה – תָּקְפָה אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב תְּשׁוּקָה אֲיֻמָּה לָקוּם וּלְהִתְרוֹצֵץ מִיָּד שׁוּב דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה, לַעֲבֹר בִּמְעוּף צִפּוֹר אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁהָיָה בֵּינוֹ וּבֵין אִירְקוּטְסְק, לִהְיוֹת לְנֶשֶׁר, כְּדֵי לְהִתְרוֹמֵם בַּמָּרוֹם מֵעַל לְכָל הַמַּעֲצוֹרִים וְהַמִּכְשׁוֹלִים, לִהְיוֹת לְסוּפָה, כְּדֵי לַחֲצוֹת אֶת הָאֲוִיר בִּמְהִירוּת שֶׁל מֵאָה וֶרְסְטָאוֹת לְשָׁעָה וּלְהִתְיַצֵּב סוֹף סוֹף לִפְנֵי הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וְלִקְרֹא לוֹ: “הוֹד רוֹמְמוּתוֹ, הִנֵּה אִגֶּרֶת שְׁלוּחָה מֵאֵת הוֹד מַלְכוּתוֹ הַצַּאר!”

לְמָחָר בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר יָצָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שׁוּב לְדַרְכּוֹ בְּכַוָּנָה לַעֲבֹר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁל שְׁמוֹנִים וֶרְסְטָאוֹת (שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים), הַמַּפְרִיד בֵּין קַמְסְק וּבֵין הַכְּפָר אֻבִּינְסְק. לְאַחֵר שֶׁעָבַר מַהֲלַךְ עֶשְׂרִים וֶרְסְטָאוֹת, בָּא שׁוּב אֶל תְּחוּם הַבִּצּוֹת שֶׁל בָּרַבָּה, אֲשֶׁר שׁוּם תְּעָלָה עוֹד לֹא יִבְּשָׁה אוֹתָן וַאֲשֶׁר קַרְקָעָן הָיָה מוּצָף כֹּה וָכֹה מַיִם בְּגֹבַהּ שֶׁל רֶגֶל אֶחָת. כָּאן קָשֶׁה הָיָה לוֹ לְהַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ, אֲבָל זְהִירוּתוֹ הַיְתֵרָה עָמְדָה לוֹ לַעֲבֹר אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה בְּשָׁלוֹם וּבְלִי פֶּגַע.

כְּשֶׁבָּא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל אֻבֵּינְסְק, נָתַן לְסוּסוֹ לָנוּחַ כָּל הַלַּיְלָה, כִּי הָיְתָה אֶת נַפְשׁוֹ לַעֲבֹר בְּיוֹם הַמָּחָר בְּלִי חֲנִיָּה אֶת הַמַּהֲלָךְ שֶׁל מֵאָה וֶרְסְטָאוֹת שֶׁבֵּין אֻבִּינְסְק וּבֵין אִיקוּלְסְקוֹאֶה. הוּא קָם וְיָצָא אֵפוֹא לְדַרְכּוֹ עִם שַׁחַר, אֲבָל לַאֲסוֹנוֹ הָיָה קַרְקַע הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל עַרְבַת בָּרַבָּה כֻּלּוֹ מָשְׁחָת וּמְקֻלְקָל בְּמִדָּה יְתֵרָה.

הַגְּשָׁמִים הַמְרֻבִּים, שֶׁיָּרְדוּ לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים, נִשְׁתַּמְּרוּ בַּשְּׁפֵלָה הַצָּרָה שֶׁבֵּין אֻבִּינְסְק וּבֵין קָמָקוֹבָה כְּמוֹ בְּתוֹךְ גִּגִּית שֶׁאֵינָהּ מְפֻלֶשֶׁת. כָּאן לֹא הָיָה שׁוּם רֶוַח וְהֶפְסֵק בְּתוֹךְ הָרֶשֶׁת הַסְּבוּכָה וְהַמְלֻכֶּדֶת שֶׁל בִּצּוֹת, שֶׁל בְּרֵכוֹת וִיאוֹרִים. אֶת אַחַד הַיְאוֹרִים הָאֵלֶּה – שֶׁרְחָב יָדַיִם הוּא בְּיוֹתֵר וּמִשּׁוּם כָּךְ רָאוּי הוּא לִתְפֹּס מָקוֹם בִּרְשִׁימַת הַשֵּׁמוֹת הַגֵּאוֹגְרָפִיִּים – הֲלֹא הוּא הַיְאוֹר צַ’נְג (בְּשֵׁם זֶה קָרְאוּ לוֹ הַסִּינִים) אָנוּס הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לָסֹב וְלִרְכֹּב עַל גְּדוֹתָיו מַהֲלַךְ עֶשְׂרִים וֶרְסְטָאוֹת וּמִתּוֹךְ קְשָׁיִים וּמַעֲצוֹרִים גְּדוֹלִים עַד מְאֹד.

דָּבָר זֶה גָּרַם לוֹ לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אִחוּר יָדוּעַ, אֲשֶׁר עִם כָּל קֹצֶר רוּחוֹ וְחֶפְזוֹנוֹ לֹא יָכֹל לְהִמָּנַע מִמֶּנּוּ. עַכְשָׁו נוֹכַח לָדַעַת, כִּי יָפֶה עָשָׂה שֶׁלֹּא לָקַח לוֹ עֲגָלָה בְּקַמְסְק, לְפִי שֶׁהַסּוּס שֶׁלּוֹ עָבַר בִּמְקוֹמוֹת, אֲשֶׁר שׁוּם עֲגָלָה לֹא יָכְלָה לַעֲבֹר בָּהֶם.

בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת בָּעֶרֶב בָּא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל אִיקוּלְסְקוֹאֶה וְשֶׁהָה שָׁם כָּל הַלַּיְלָה. בַּעֲיָרָה נִדַּחַת זוֹ אֲשֶׁר בְּעַרְבַת בָּרַבָּה חָסְרוּ כָּל יְדִיעוֹת עַל דְּבַר הַמִּלְחָמָה. חֵלֶק זֶה שֶׁל הַחֶבֶל, שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּאֶמְצַע הַמַּזְלֵג, שֶׁיָּצְרוּ שְׁנֵי מַחֲנוֹת הַתַּתָּרִים, אֲשֶׁר נָטוּ זֶה לְצַד אוֹמְסְק וְזֶה לְצַד טוֹמְסְק, נִצַּל לְפִי שָׁעָה עַל־יְדֵי מַצָּבוֹ הַטִּבְעִי הַמְּיֻחָד מִכָּל הַמּוֹרָאִים הַכְּרוּכִים בִּפְלִישַׁת הָאוֹיֵב לָאָרֶץ.

הַקְּשָׁיִים וְהַמַּעֲצוֹרִים הַטִּבְעִיִּים שֶׁל הַדֶּרֶךְ הָלְכוּ וְנִתְמַעֲטוּ סוֹף סוֹף, וְאִם לֹא יָבוֹא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִידֵי עִכּוּב, אֲשֶׁר יְאַחֵר אֶת מַהֲלָכוֹ, סוֹפוֹ לָצֵאת מָחָר מֵעַרְבַת בָּרַבָּה. אִם יַעֲבֹר אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁל מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ וֶרְסְטָאוֹת, שֶׁעֲדַיִן הִפְרִיד בֵּינוֹ וּבֵין קָלִיבַן, יָבוֹא אֶל דֶּרֶךְ נוֹחָה וְיָפָה לְמַסָּע.

כַּאֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הָעֲרָבָה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת, שׁוּב לֹא יִשָּׁאֵר לְפָנָיו בִּלְתִּי אִם מֶרְחָק דּוֹמֶה לָזֶה עַד טוֹמְסְק. וְאָז יִרְאֶה אֶת מַצַּב הַדְּבָרִים וְיַחֲלִיט מַה לַעֲשׂוֹת, וְאֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁיַּחֲלִיט לִנְטוֹת מִן הָעִיר הַזֹּאת, הַתְּפוּסָה בִּידֵי פֵיאוֹפַר־חַאן, וְלַעֲקֹף אוֹתָהּ סְחוֹר סְחוֹר.

אֶפֶס אִם הָעֲיָרוֹת הַקְּטַנּוֹת הַלָּלוּ כְּגוֹן אִיקוּלְסְקוֹאֶה, קָרָגוּאִינְסְק, וְדוֹמֵיהֶן, עֲדַיִן שְׁרוּיוֹת הָיוּ לְפִי הָעֵרֶךְ בְּשַׁלְוָה בִּגְלַל מוֹשָׁבָן בְּעַרְבַת בָּרַבָּה הַטּוֹבְעָנִית, הַשָּׂמָה מַעֲצוֹרִים קָשִׁים עַל דֶּרֶךְ חֵילוֹת הַתַּתָּרִים, כְּלוּם לֹא הָיָה מָקוֹם לַחֲשׁשׁ אֲשֶׁר עַל גְּדוֹת נְהָר אוֹבּ הַפּוֹרוֹת וְהַמֻּשְׁפָּעוֹת בְּרֹב עשֶׁר יִהְיֶה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב צָפוּי אִם לֹא לְפִגְעֵי הַטֶּבַע וְתַקָּלוֹתָיו, הֲרֵי לְסַכָּנָה מִידֵי אָדָם? חֲשָׁשׁ זֶה לֹא הָיָה דָבָר רֵיק. וּלְפִיכָךְ גָּמַר בְּנַפְשׁוֹ לִנְטוֹת מִן הַדֶּרֶךְ לְאִירְקוּטְסְק, אִם לֹא תִּהְיֶה לוֹ בְּרֵרָה אַחֶרֶת. אָמְנָם בְּנָסְעוֹ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה הַגַּלְמוּדָה יִהְיֶה צָפוּי לְסַכָּנָה לִהְיוֹת חֲסַר מְקוֹרוֹת מִחְיָה. כִּי אֵין שָׁם לֹא דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, לֹא עָרִים וְלֹא כְּפָרִים. רַק מְעַט חַוּוֹת בּוֹדְדוֹת אוֹ סֻכּוֹת דַּלּוֹת, מְגוּרֵי אֶבְיוֹנֵי אָדָם, מִזְדַּמְּנוֹת שָׁם לִפְעָמִים. אֶלָּא שֶׁלַּמְרוֹת מִדַּת הַכְנָסַת אוֹרְחִים הַמְּצוּיָה בְּקֶרֶב יוֹשְׁבֵיהֶן, סָפֵק הוּא אִם יִמָּצֵא בְּבֵיתָם דָּבָר לְסַפֵּק אֶת צְרָכָיו. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יְהַסֵּס אַף רֶגַע וְיָשִׂים פָּנָיו אֶל הָעֲרָבָה.

לְאַחֵר שֶׁעָבַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת הַתַּחֲנָה הַקְּטַנָּה קַרְגַטְסְק יָצָא סוֹף סוֹף בִּשְׁעַת שָׁלשׁ וָחֵצִי אַחַר הַצָּהֳרַיִם מֵעַרְבַת בָּרַבָּה, וְקוֹל הַלְמוּת פַּרְסוֹת סוּסוֹ עַל הַקַּרְקַע הַמּוּצָק וְהַיָּבֵשׁ שֶׁל אֶרֶץ סִבִּירְיָה עָלָה שׁוּב בְּאָזְנָיו.

הוּא יָצָא מִמּוֹסְקְבָה בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְיוּלִי. אִם לְהַעֲלוֹת בְּמִנְיָן אֶת שִׁבְעִים הַשָּׁעוֹת שֶׁאָבְדוּ לְבַטָּלָה עַל גְּדוֹת הָאִירְטִישׁ, נִמְצָא שֶׁעַד הַיּוֹם, הוּא הַחֲמִישִׁי לְאַבְגּוּסְט, עָבְרוּ עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם מֵאָז יָצָא לַדֶּרֶךְ.

אָלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת עֲדַיִן הִפְרִידוּ אֵפוֹא בֵּינוֹ וּבֵין הָעִיר אִירְקוּטְסְק.

פֶּרֶק שִׁשָּׁה־עָשָׂר: מַאֲמָץ אַחֲרוֹן    🔗

אָכֵן בְּדִין הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מְפַחֵד מִפְּנֵי פְּגִיעָה רָעָה בְּאוֹתָם הַמִּישׁוֹרִים הַמִּשְׂתָּרְעִים מֵעֵבֶר לְעַרְבַת בָּרַבָּה. הַשָּׂדוֹת הַרְמוּסִים בְּפַרְסוֹת סוּסִים הוֹכִיחוּ בַּעֲלִיל, כִּי הַתַּתָּרִים עָבְרוּ כָּאן, וְעַל הַבַּרְבָּרִים הָאֵלֶּה רַשַּׁאי אָדָם לוֹמַר מַה שֶׁאָמְרוּ עַל הַתֻּרְכִּים: "בַּמָּקוֹם שֶׁהַתֻּרְכִּים עוֹבֵר, שׁוּב לֹא יִצְמַח עֵשֶׂב לְעוֹלָם!

וְלָכֵן רָאָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לִנְהֹג זְהִירוּת יְתֵרָה מִדֵּי עָבְרוֹ אֶת הַחֶבֶל הַזֶּה. תִּימְרוֹת עָשָׁן אֲחָדוֹת שֶׁהִתְאַבְּכוּ בְּשׁוּלֵי הָאֹפֶק הֵעִידוּ עַל עֲיָרוֹת וּכְפָרִים שֶׁעֲדַיִן הֵם בּוֹעֲרִים בָּאֵשׁ. מִי הִבְעִיר אֶת הַבְּעֵרוֹת הַלָּלוּ? הֶחָלוּץ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה, אוֹ מַחֲנֵהוּ שֶׁל הָאֱמִיר גּוּפוֹ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ אֶל קַצְוֵי הַגְּבוּלוֹת שֶׁל הַחֶבֶל? הַאֻמְנָם כְּבָר נִמְצָא פֵיאוֹפַר־חַאן עַצְמוֹ בְּפֶלֶךְ יֶנִיסֵיסְק? מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא יָדַע זֹאת וְהוּא לֹא יָכֹל לְהַחֲלִיט דָּבָר קֹדֶם שֶׁיְּקַבֵּל יְדִיעוֹת בְּרוּרוֹת בְּעִנְיָן זֶה. הַאֻמְנָם כְּבָר נֶעֶזְבָה הָאָרֶץ כָּלִיל, וְלֹא יִמָצֵּא אַף אִישׁ סִבִּירִי אֶחָד אֲשֶׁר יַגִּיד לוֹ אֶת פָּרָשַׁת הַמְּאֹרָעוֹת?

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָבַר כִּשְׁתֵּי וֶרְסְטָאוֹת בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ שׁוֹמְמָה וְרֵיקָה מֵאָדָם. הוּא הֵעִיף אֶת מֶבָּטָיו יָמִין וּשְׂמֹאל וְחִפֵּשׂ בַּיִת שֶׁלֹּא הָיָה עָזוּב. וְאוּלָם כָּל הַבָּתִּים שֶׁרָאוּ עֵינָיו, הָיוּ רֵיקִים מֵאָדָם.

וְהִנֵּה רָאוּ עֵינָיו בֵּין הָעֵצִים בִּקְתָּה אַחַת וְהִיא עֲדַיִן עֲשֵׁנָה. הוּא הִתְקָרֵב אֵלֶיהָ וְרָאָה זָקֵן אֶחָד יוֹשֵׁב בְּרִחוּק פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִשְּׂרִידַי בֵּית דִּירָתוֹ וּמִסְּבִיבוֹ יְלָדִים בּוֹכִים. אִשָּׁה צְעִירָה לַיָּמִים, וַדַּאי בִּתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ זָקֵן וְאֵם הַיְלָדִים הָיְתָה רְבוּצָה עַל בִּרְכֶּיהָ עַל הַקַּרְקַע וְלָטְשָׁה עֵינַיִם מְפִיקוֹת יֵאוּשׁ אֶל מַחֲזֵה הֵהֶרֶס וְהַחֻרְבָּן הַזֶּה. הִיא הֵינִיקָה עוֹלָל בֶּן חֲדָשִׁים אֲחָדִים אֲשֶׁר עַד מְהֵרָה יִתְרוֹקֵן מְקוֹר מִחְיָתוֹ וְאֶל פִּיו לֹא תָּבוֹא אַף טִפַּת חָלָב אֶחָת. מִסָּבִיב לְמִשְׁפָּחָה זוֹ לֹא הָיָה דָבָר זוּלָתִי חֳרָבוֹת וַהֲרִיסוֹת!

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִגַּשׁ אֶל הַזָּקֵן וּשְׁאֵלָהוּ בְּקוֹל עָגוּם:

“הֲיָכֹל אַתָּה לְהָשִׁיב לִי תְּשׁוּבָה עַל שְׁאֵלוֹתָי?”

“דַּבֵּר אֶת דְּבָרֶיךָ,” עָנָה הַזָּקֵן.

“הֶעֳבְרוּ הַתַּתָּרִים בְּמָקוֹם זֶה?”

“הֵן, שֶׁהֲרֵי עֵינֶיךָ רוֹאוֹת כִּי בֵּיתִי הָיָה לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ!”

“מַחֲנֵה צָבָא שָׁלֵם אוֹ רַק פְּלֻגָּה אֶחָת?”

“מַחֲנֵה צָבָא שָׁלֵם, שֶׁהֲרֵי לֹא נוֹתְרָה לָנוּ פְּלֵטָה, שְׂדוֹתֵינוּ נָשַׁמּוּ לְכֹל מְלוֹא הָעָיִן!”

“וְהָאֱמִיר הָיָה הַמְפַקֵּד אֶת הַמַּחֲנֶה?”

“הָאֱמִיר גּוּפוֹ, שֶׁהֲרֵי מֵי נְהַר אוֹבּ אָדְמוּ מִדָּם!”

“וּפֵיאוֹפַר־חַאן נִכְנֵס אֶל טוֹמְסְק?”

“הֵן.”

“אֶפְשָׁר שֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה אִם הַתַּתָּרִים כָּבְשׁוּ אֶת קוֹלִיבַן?”

“לֹא, כֵּוָן שֶׁקּוֹלִיבַן טֶרֶם בּוֹעֶרֶת בָּאֵשׁ!”

“רַב תּוֹדוֹת לְךָ, יְדִידִי, אֶפְשָׁר יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת דְּבַר־מָה לְטוֹבָתְךָ וּלְטוֹבַת בְּנֵי בֵּיתֶךָ?”

“אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם”.

“הֱיֵה שָׁלוֹם!”

“לֵךְ לְשָׁלוֹם!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִנִּיחַ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה רֻבְּלִים עַל בִּרְכַּי הָאִשָּׁה הָאֻמְלָלָה, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ אֲפִלּוּ כֹּחַ לְהוֹדוֹת לוֹ, זֵרֵז אֶת סוּסוֹ וְחָזַר לְמַהֲלָכוֹ, שֶׁנִּפְסַק רֶגַע אֶחָד.

עַכְשָׁו יָדַע דָּבָר אֶחָד: עָלָיו לְהִמָּנַע בְּכָל מְאֹדוֹ מִלַּעֲבֹר דֶּרֶךְ טוֹמְסְק. יָכוֹל הוּא לָלֶכֶת אֶל קוֹלִיבַן, כֵּוָן שֶׁהַתַּתָּרִים טֶרֶם כְּבָשׁוּהָ, וּלְהִצְטַיֵּד שָׁם בְּצָרְכֵי אֹכֶל לִנְסִיעָה אֲרֻכָּה. חוּץ מִזֶּה אֵין לוֹ מַה לַעֲשׂוֹת שָׁם. אַחַר־כָּךְ עָלָיו לִנְטוֹת מִדֶּרֶךְ אִירְקוּטְסְק, וּלְאַחֵר שֶׁיַּעֲבֹר אֶת נְהַר אוֹבּ, יַעֲקֹף סְחוֹר סְחוֹר אֶת טוֹמְסְק – בְּרֵרָה אַחֶרֶת לֹא הָיְתָה לְפָנָיו.

כֵּוָן שֶׁקָּבַע אֶת תָּכְנִית־הַמַּסָּע הַזֹּאת, שׁוּב לֹא צָרִיךְ הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהִתְמַהְמֵהַּ אַף רֶגַע. וְהוּא לֹא הִתְמַהְמַהּ, אֶלָּא הֵרִיץ אֶת סוּסוֹ מְרוּצָה גְדוֹלָה וּמַתְמֶדֶת וְרָכַב בַּדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה, שֶׁהוֹלִיכָה אֶל שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נְהַר אוֹבּ. מִן הַנָּהָר הַזֶּה הָיָה רָחוֹק עֲדַיִן אַרְבָּעִים וֶרְסְטָאוֹת. הֲיִמְצָא שָׁם מַעְבָּרָה אֲשֶׁר תַּעֲבִירֵהוּ אֶת הַנָּהָר, אוֹ הַתַּתָּרִים הָרְסוּ אֵת כָּל הַסִּירוֹת, וְהוּא אָנוּס יִהְיֶה לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר דֶּרֶךְ שְׂחִיָּה? עַל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה יִמְצָא תְּשׁוּבָה לִכְשֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם.

וַאֲשֶׁר לְסוּסוֹ, שֶׁכֹּחוֹ תַּשׁ תְּשִׁישָׁה גְמוּרָה מֵרֹב יְגִיעָה, הִנֵּה גָּמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהַחֲלִיפוֹ בְּקוֹלִיבַן בְּסוּס אַחֵר. הוּא חָשׁ כִּי עוֹד מְעַט וְהַבְּהֵמָה הָעֲלוּבָה תִּכְרַע תַּחְתָּיו. קוֹלִיבַן תִּהְיֶה אֵפוֹא בִּשְׁבִילוֹ מֵעֵין נְקֻדַּת־מוֹצָא חֲדָשָׁה, כִּי בְּצֵאתוֹ מִן הָעִיר הַהִיא יַעֲשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ מִתּוֹךְ תְּנָאִים חֲדָשִׁים. כָּל זְמַן שֶׁיְּהֵא הוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ דֶּרֶךְ חֶבֶל הָאָרֶץ שֶׁהֶחֱרִיבוּהוּ וֶהֱשִׁמּוּהוּ גֵיסוֹת הָאוֹיְבִים, עֲדַיִן רַבִּים יִהְיוּ הַקְּשָׁיִים שֶׁעָלָיו לְהִלָּחֵם בָּהֶם; וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁיַּצְלִיחַ בְּיָדוֹ לַעֲקֹף אֶת טוֹמְסְק, יַחֲזֹר שׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לְאִירְקוּטְסְק, וְכֵוָן שֶׁמְּחוֹז יֶנִיסֵיסְק עֲדַיִן לֹא נֶחֱרַב בִּידֵי הַמִּתְפָּרְצִים, סוֹפוֹ שֶׁיַּגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים.

לְאַחֵר יוֹם חַם בְּיוֹתֵר בָּא הַלַּיְלָה. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִתְעַטְּפָה הָעֲרָבָה בֶּאֱשׁוּן מַחֲשַׁכִּים. הָרוּחַ, שֶׁשָּׁכְכָה עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה, שׁוּב לֹא הִפְרִיעָה אֶת הַדְּמָמָה הָעֲמֻקָּה שֶׁשָּׁלְטָה בַּחֲלַל הָאֲוִיר. עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ הַשּׁוֹמְמָה לֹא נִשְׁמַע בִּלְתִּי אִם קוֹל מִצְעֲדֵי הַסּוּס וְגַם קוֹל הַמִּלִּים הַמֻּעָטוֹת שֶׁהִשְׁמִיעַ אֲדוֹנָיו כְּדֵי לְזָרְזוֹ לַהֲלִיכָה. בְּתוֹךְ הַמַּחֲשַׁכִּים הַלָּלוּ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִנְהֹג זְהִירוּת יְתֵרָה לִבְלִי לִנְטוֹת מִן הַדֶּרֶךְ הַמֻּקָּפָה אֲגַמִּים וּפְלָגִים קְטַנִּים, זְרוֹעוֹתָיו שֶׁל נְהַר אוֹבּ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב רָכַב הָלוֹךְ וְרָכוֹב בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, אֲבָל גַּם מִתּוֹךְ זְהִירוּת. הוּא בָּטַח לֹא רַק בְּעֵינָיו חַדּוֹת־הָרְאִיָּה, שֶׁנָּקְבוּ אֶת הַמַּחֲשַׁכִּים, אֶלָּא גַם בְּבִינָתוֹ הַיְתֵרָה שֶׁל סוּסוֹ, כִּי הוּא יָדַע וְהִכִּיר אֶת הַחוּשׁ הֶחָרִיף וְהַמְּצֻיָּן שֶׁל בְּהֶמְתּוֹ.

פַּעַם אַחַת יָרַד מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מֵעַל סוּסוֹ, כְּדֵי לְהַכִּיר בְּבֵרוּר אֶת נְטִיַּת הַדֶּרֶךְ, וְהִנֵּה נִדְמָה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל שָׁאוֹן עָמוּם עוֹלֶה וּבָא מִצַּד מַעֲרָב. הַשָּׁאוֹן הַזֶּה הָיָה כְּקוֹל דְּהִירַת סוּסִים רְחוֹקָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַחֲרֵבָה. לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר. מִמֶּרְחָק שֶׁל וֶרְסְטָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם מִזֶּה וּלְאָחוֹר הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל הַהַלְמוּת הַקְּצוּבָה אֲשֶׁר יַהַלְמוּ פַּרְסוֹת סוּסִים עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב כְּשֶׁהוּא מַטֶּה אָזְנוֹ אֶל הַקַּרְקַע.

“זוֹהִי פְּלֻגַּת פָּרָשִׁים הַבָּאָה מִדֶּרֶךְ אוֹמְסְק”, אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ. “הִיא דּוֹהֶרֶת בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה, כֵּוָן שֶׁהַשָּׁאוֹן הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר. מִי הַפָּרָשִׁים הַלָּלוּ, רוּסִים אוֹ תַּתָּרִים?”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הוֹסִיף לְהַאֲזִין וּלְהַקְשִׁיב.

“אָמְנָם כֵּן”, דִּבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ, “הַפָּרָשִׁים הַלָּלוּ דּוֹהֲרִים בִּמְרוּצָה גְדוֹלָה! בְּעוֹד עֲשָׂרָה רְגָעִים יַגִּיעוּ לְכָאן! סוּסִי לֹא יוּכַל לְהַקְדִּים וְלַעֲבֹר אוֹתָם. אִם רוּסִים הֵם, אֶלָּוֶה אֲלֵיהֶם. אֲבָל אִם תַּתָּרִים הֵם, עָלַי לְהִמָּלֵט מִפְּנֵיהֶם! אֲבָל אֵיכָכָה? הֵיכָן אֵחָבֵא בַּעֲרָבָה זוֹ?”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִבִּיט אָנֶה וָאָנָה מִסְּבִיבוֹ וְעֵינוֹ הַחַדָּה וְהַנּוֹקֶבֶת הִכִּירָה בַּחֹשֶׁךְ כְּעֵין גּוּשׁ עָכוּר וּמְטֻשְׁטָשׁ הָעוֹמֵד מִשְּׂמֹאל לַדֶּרֶךְ בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאָה פְּסִיעוֹת מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה.

“זוֹהִי חֻרְשָׁה קְטַנָּה”, אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ, “אִם אֶתְחַבֵּא שָׁם, הֲרֵינִי מְסַכֵּן בְּעַצְמִי לִנְפֹּל בִּידֵי הַפָּרָשִׁים הַלָּלוּ, אִם יְחַפְּשׂוּהָ ויִבְדְּקוּהָ, אֲבָל אֵין לִי בְּרֵרָה! הִנֵּה הֵם בָּאִים! הִנֵּה הִנָּם!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נָהַג אֶת סוּסוֹ בְּרִסְנוֹ וּמִקֵּץ רְגָעִים מֻעָטִים הִגִּיעַ אֶל חֻרְשַׁת עֵצִים קְטַנָּה, שֶׁהַבִּיאָה אֵלֶיהָ הָיְתָה פְּתוּחָה מִצַּד הַדֶּרֶךְ. לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ לֹא הָיוּ שׁוּם עֵצִים וְהַדֶּרֶךְ עָבְרָה בֵּין בּוֹרוֹת וַאֲגַמִּים, אֲשֶׁר קְבוּצוֹת שֶׁל סִבְכַי קוֹצִים וְשִׂיחִים הִפְרִידוּ בֵּינֵיהֶם. מִשְּׁנֵי הַעֲבָרִים אִי־אֶפְשָׁר הָיָה אֵפוֹא לַעֲבֹר בַּמָּקוֹם הַהוּא בְּשׁוּם פָּנִים, וְכֵוָן שֶׁפְּלֻגַּת הָרוֹכְבִים וַדַּאי הָלְכָה בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל אִירְקוּטְסְק, הֲרֵי מִן הַהֶכְרַח הָיָה שֶׁתַּעֲבֹר עַל פְּנֵי הַחֻרְשָׁה הַקְּטַנָּה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִכְנָס אֵפוֹא אֶל בֵּין עֲצֵי הַחֻרְשָׁה הַזֹּאת וּלְאַחֵר שֶׁעָבַר בָּהּ כְּאַרְבָּעִים פְּסִיעוֹת נֶעֱצַר עַל יְדֵי פֶּלֶג מַיִם, אֲשֶׁר הִקִּיף אֶת הַחֻרְשָׁה בַּחֲצִי עִגּוּל.

הַחֲשֵׁכָה שֶׁשָּׁלְטָה כָּאן הָיְתָה כָּל כָּךְ עֲמֻקָּה, שֶׁלֹּא נִשְׁקְפָה שׁוּם סַכָּנָה לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִהְיוֹת נִרְאֶה לָעַיִן, אִם אַךְ לֹא יִבְדְּקוּ אֶת הַחֻרְשָׁה הַקְּטַנָּה בְּדִיקָה מְעֻלָּה. הוּא הוֹלִיךְ אֵפוֹא אֶת סוּסוֹ עַד לְפֶלֶג הַמַּיִם וּקְשָׁרָהוּ שָׁם אֶל אַחֵד הָעֵצִים וְהוּא חָזַר וְהִתְגַנֵּב בַּחֲשַׁאי אֶל שְׂפַת הַחֻרְשָׁה, כְּדֵי לְבָרֵר מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת.

אַךְ מָצָא לוֹ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מְקוֹם אֲחוֹרֵי קְבוּצַת עֵצִים, וְהִנֵּה הִבְהִיק לְעֵינָיו בְּרַק אוֹר, אֲשֶׁר לְנָגְהוֹ הוֹפִיעוּ פֹּה וְשָׁם כַּמָּה נְקֻדּוֹת מַזְהִירוֹת, שֶׁהִתְנוֹעֲעוּ בַּחֲשֵׁכָה.

“לַפִּידִים!” אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ.

וְהוּא נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו בְּחִפָּזוֹן כְּשֶׁהוּא מַחֲלִיק וּמִתְגַנֵּב כְּאַחַד הַפְּרָאִים אֶל תּוֹךְ עֲבִי הַחֻרְשָׁה.

כְּשֶׁהִקְרִיבוּ לָבוֹא אֶל הַחֻרְשָׁה, הִתְחִילוּ מִצְעָדֵי הַסּוּסִים הוֹלְכִים וּמוּאַטִּים. וּבְכֵן אֵפוֹא בָּדְקוּ הַפָּרָשִׁים הַלָּלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בְּדִיקָה מְעֻלָּה וְתָרוּ כָּל עַקְמוּמִית שֶׁבָּהּ?

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב חָשַׁשׁ לַדָּבָר, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִרְתִּיעַ עָצְמוֹ עַד לִשְׂפַת הַפֶּלֶג, כְּשֶׁהוּא מוּכָן לְהִתְנַפֵּל אֶל תּוֹכוֹ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.

הַפְּלֻגָּה בָּאָה עַד הַחֻרְשָׁה וְעָמְדָה שָׁם. הָרוֹכְבִים יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם. מִסְפָּרָם הָיָה כַּחֲמִשִּׁים אִישׁ וְכַעֲשָׂרָה מֵהֶם נָשְׂאוּ בִּידֵיהֶם לַפִּידִים, שֶׁהֵאִירוּ אֶת הַדֶּרֶךְ עַל שֶׁטַח גָּדוֹל.

עַל פִּי הֲכָנוֹת מְסֻיָּמוֹת הִכִּיר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, כִּי לְאָשְׁרוֹ אֵין הַפְּלֻגָּה מִתְכַּוֶּנֶת לִבְדֹּק אֶת הַחֻרְשָׁה, אֶלָּא הִיא בָּאָה לַחֲנוֹת עַל שְׂפָתָהּ כְּדֵי לָתֵת מְנוּחָה לַסּוּסִים וִיכֹלֶת לַאֲנָשֶׁיהָ לִסְעֹד מְעַט אֶת לִבָּם.

הַסּוּסִים שֶׁפֻּתְּחוּ מִתְגֵיהֶם הִתְחִילוּ לִרְעוֹת בָּעֵשֶׂב הַדָּשֵׁן, שֶׁכִּסָּה אֶת הַקַּרְקַע. וְהָרוֹכְבִים הִשְׁתַּטְּחוּ לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ וְחִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם אֶת הַמָּנוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ מִתּוֹךְ אַמְתְּחוֹת־הַצֵּידָה שֶׁלָּהֶם.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שָׁלַט בְּרוּחוֹ שְׁלִיטָה גְּמוּרָה וְהוּא שָׁב וְהֶחֱלִיק בֵּין הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים וְהִתְקָרֵב שֵׁנִית, כְּדֵי לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ וּכְדֵי לִשְׁמֹעַ מַה שֶׁיּוּכַל לִשְׁמֹעַ.

פְּלֻגָּה זוֹ בָּאָה מֵאוֹמְסְק. אֲנָשֶׁיהָ הָיוּ רוֹכְבִים מִבְּנֵי הָאוּזְבֵּקִים, הֲלֹא הֵם הַגֶּזַע הַשַּׁלִּיט בְּאֶרֶץ הַתַּתָּרִים, וְעַל פִּי הַטִּפּוּס שֶׁלָּהֶם הֲרֵי הֵם קְרוֹבִים קִרְבָה יְתֵרָה אֶל הַמּוֹנְגוֹלִים. הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁמִּבְנֵה גֵוָם מוּצָק הוּא, קוֹמָתָם לְמַעְלָה מִבֵּינוֹנִית וְחָזוּת פְּנֵיהֶם גַּסָּה וּפִרְאִית, חָבְשׁוּ לְרֹאשָׁם “טַלְפַּק”, שֶׁהוּא מִין כּוֹבַע עָשׂוּי עוֹר־כֶּבֶשׂ שָׁחוֹר, וְרַגְלֵיהֶם הָיוּ נְעוּלוֹת מַגָּפַיִם צְהֻבִּים וַאֲרֻכֵּי־שׁוֹקַיִם, אֲשֶׁר הַקָּצֶה שֶׁלָּהֶם מְעֻקָּם כְּלַפֵּי מֵעְלָה כַּנַּעֲלַיִם שֶׁל יְמוֹת־הַבֵּינַיִם. הֵם הָיוּ לְבוּשִׁים בֶּגֶד שֶׁל בַּד חָפוּת בָּאָרִיג שֶׁל כֻּתְנָה, שֶׁהָיָה חָגוּר אֶל מָתְנֵיהֶם בַּחֲגוֹרַת עוֹר עִם פְּתִילִים אֲדֻמִּים. לְשֵׁם הֲגַנָּה הָיוּ מְזֻיָּנִים בְּמָגֵן וּלְשֵׁם הַתְקַפָה – בְּחֶרֶב עֲקוּמָה, בְּפִגְיוֹן אָרֹךְ וּבְרוֹבֵה־אֶבֶן, שֶׁהָיָה תָּלוּי בְּקֵשֶׁת הָאֻכָּף. עַל שִׁכְמָם עָטְפוּ מְעִיל שֶׁל לֶבֶד בַּעַל צֶבַע מַבְהִיק.

הַסּוּסִים, שֶׁרָעוּ מִתּוֹךְ חֵרוּת גְּמוּרָה עַל שְׂפַת הַחֻרְשָׁה, הָיוּ גַּם הֵם בְּנֵי גֶּזַע אוּזְבֵּקִי כְּרוֹכְבֵיהֶם. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִכִּיר זֹאת בְּבֵרוּר לְאוֹר הַלַּפִּידִים, שֶׁהֵטִיל נֹגַהּ מַבְהִיק אֶל בֵּין עַנְפֵי הָאִילָנוֹת. הַסּוּסִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר קְטַנִּים הֵם בְּמִקְצָת מִן הַסּוּסִים בְּנֵי הַגֶּזַע הַטּוּרְקְמָנִי, אֲבָל אַבִּירִים וְרַבֵּי־כֹּחַ הֵם בְּמִדָּה גְדוֹלָה, חַיּוֹת גְּמוּרוֹת הֵם וְאֵינָם יוֹדְעִים הֲלִיכָה אַחֶרֶת חוּץ מִדְּהִירָה.

אֶת הַפְּלֻגָּה הַזֹּאת הִנְהִיג “פֶּנְדְזַ’ה־בַּאשִׁי”, לֵאמֹר שַׂר־חֲמִשִּׁים, וּלְמִשְׁמַעְתּוֹ הָיָה מְשֻׁעְבָּד “דֶה־ בַּאשִׁי”, לֵאמֹר שַׂר עֲשָׂרָה. שְׁנֵי הַקְּצִינִים הָאֵלֶּה הָיוּ חֲבוּשִׁים קוֹבָעִים וּלְבוּשִׁים בִּגְדֵי־קְרָב; חֲצוֹצְרוֹת קְטַנּוֹת שֶׁהָיוּ קְשׁוּרוֹת אֶל קֶשֶׁת הָאֻכָּף שֶׁלָּהֶם, הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת סִמָּן מֻבְהָק לְדַרְגָּתָם וּמַעֲלָתָם.

הַפֶּנְדְזַ’ה־בַּאשִׁי רָאָה צֹרֶךְ לָתֵת מְנוּחָה קְצָרָה לַאֲנָשָׁיו, אֲשֶׁר עַיִפוּ מֵחֲמַת הָרְכִיבָה הָאֲרֻכָּה. הַסְּגָן וְרֹאשׁוֹ הָיוּ מְסַפְּרִים זֶה עִם זֶה כְּשֶׁהֵם מְעַשְּׁנִים אֶת הַ“בֶּנְג” (הוּא עֲלֵה הַקַּנְבּוּס הַמְשַׁמֵּשׁ עִקַּר יְסוֹדוֹ שֶׁל הַ“חֲשִׁישׁ”, אֲשֶׁר בְּנֵי אַסְיָה מִסְתַּפְּקִים מִמֶּנּוּ סִפּוּק מְרֻבֶּה), וְהָיוּ מְהַלְּכִים אָנֶה וָאָנָה עַל שְׂפַת הַחֻרְשָׁה, עַד כִּי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יָכוֹל הָיָה, בְּלִי אֲשֶׁר רָאוּהוּ, לִשְׁמֹעַ וּלְהָבִין אֶת דִּבְרֵיהֶם, לְפִי שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בַּלָּשׁוֹן הַתַּתָּרִית.

וְהִנֵּה אַךְ שָׁמַע מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת הַדְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיהֶם בִּשְׁעַת שִׂיחָתָם מִיָּד בָּא לִידֵי הִתְרַגְּשׁוּת יְתֵרָה.

וְאָכֵן הָיָה לוֹ בְּשֶׁל מָה לְהִתְרַגֵּשׁ.

“אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁאוֹתוֹ הָרָץ עָבַר לְפָנֵינוּ מֶרְחָק גָּדוֹל כָּל כָּךְ,” אָמַר הַפֶּנְדְזַ’ה־בַּאשִׁי, “וְחוּץ מִזֶּה מִן הַנִּמְנָע הוּא שֶׁהָלַךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת וְלֹא בְּדֶרֶךְ בָּרַבָּה.”

“מִי יוֹדֵעַ, אִם יָצָא בִּכְלָל מֵאוֹמְסְק?” הֵשִׁיב הַדֶּה־בַּאשִׁי. “אֶפְשָׁר שֶׁעוֹדֶנּוּ מִסְתַּתֵּר בְּאַחַד הַבָּתִּים שֶׁבָּעִיר?”

“מִי יִתֵּן וְהָיְתָה כָּזֹאת! כִּי אָז אַךְ שָׁוְא יִהְיֶה פַּחְדוֹ שֶׁל שַׂר הָאֶלֶף אוֹגַרְיֶב שֶׁמָּא תִּגַּעְנָה הָאִגְּרוֹת, שֶׁמּוֹלִיךְ אוֹתוֹ הָרָץ, לִמְקוֹם תְּעוּדָתָן!”

“אוֹמְרִים שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ יְלִיד הָאָרֶץ הוּא, בֵּן סִבִּירְיָה”, הֵשִׁיב הַדֶּה־בַּאשִׁי. “כִּילִיד הָאָרֶץ וַדַּאי מַכִּיר הוּא אֶת הַחֶבֶל הַזֶּה יָפֶה, וְאֶפְשָׁר שֶׁנָּטָה מִדֶּרֶךְ אִירְקוּטְסְק עַל מְנַת לָשׁוּב אֵלֶיהָ לְאַחַר זְמָן!”

“אִם כָּךְ הוּא, הֲרֵי עָבַרְנוּ וְהִקְדַּמְנוּ אוֹתוֹ”, עָנָה הַפֶּנְדְזַ’ה־בַּאשִׁי, “כִּי אָנוּ עָזַבְנוּ אֶת אוֹמְסְק פָּחוֹת מִשָּׁעָה אַחַת לְאַחֵר יְצִיאָתוֹ מִשָּׁם, וְאָנוּ הָלַכְנוּ בַּדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר וּבְכָל כֹּחַ הַמְּהִירוּת שֶׁל סוּסֵינוּ. אֲבָל בֵּין שֶׁנִּשְׁאַר בְּאוֹמְסְק וּבֵין שֶׁנָּבוֹא לְטוֹמְסְק קֹדֶם לוֹ וְנַחְסֹם אֶת דַּרְכּוֹ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהוּא לֹא יַגִּיעַ אֶל אִירְקוּטְסְק!”

“אָכֵן אִשָּׁה קָשָׁה הִיא אוֹתָהּ הַסִּבִּירִית, אֲשֶׁר וַדַּאי אִמּוֹ הִיא!” אָמַר הַדֶּה־בַּאשִׁי.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִתַּר לִבּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְחִשֵׁב לְהִשָּׁבֵר.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הַפֶּנְדְזַ’ה־בַּאשִׁי, “הִיא עָמְדָה בְּשֶׁלָּהּ שֶׁאוֹתוֹ הַסּוֹחֵר כִּבְיָכֹל אֵינֶנּוּ בְּנָהּ, אֲבָל מְאוּמָה לֹא הוֹעִיל לָהּ. שַׂר הָאֶלֶף אוֹגַרְיֶב לֹא נִתְעָה מִדְּבָרֶיהָ, וּכְכֹל אֲשֵׁר אָמַר, פָּתוֹחַ יִפְתַּח אֶת פִּיהָ שֶׁל מְכַשֵּׁפָה זְקֵנָה זוֹ לִכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה”.

כָּל מִלָּה וּמִלָּה, שֶׁשָּׁמְעוּ אָזְנֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, הָיְתָה מַדְקֶרֶת־חֲנִית לְלִבּוֹ! נִמְצָא שֶׁהִכִּירוּ, שֶׁהוּא שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר! וּפְלֻגָּה שֶׁל פָּרָשִׁים, שֶׁנִּשְׁלְחָה לִרְדֹּף אַחֲרָיו, וַדַּאי תַּחְסֹם לְפָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלְּגֹדֶל מַכְאוֹבוֹ, שֶׁאֵין לוֹ גְבוּל, נָפְלָה אִמּוֹ בִּידֵי הַתַּתָּרִים, וְאוֹגַרְיֶב הָאַכְזָר הִתְפָּאֵר, שֶׁיַּכְרִיחַ אוֹתָהּ לְדַבֵּר לִכְשֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנוֹ בְּכָךְ!"

גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁהָאִשָּׁה הַסִּבִּירִית אַמִּיצַת הַלֵּב לֹא תְּדַבֵּר דָּבָר אֲפִילּוּ אִם יִטְּלוּ אֶת נַפְשָׁהּ מִמֶּנָּה!… מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב סָבוּר הָיָה, שֶׁהַשִּׂנְאָה שֶׁשָּׂנֵא אֶת אִיבַן אוֹגַרְיֶב עַד עַכְשָׁו הִיא שִׂנְאָה בְּלִי מְצָרִים, שֶׁאֵין גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה, וּפִתְאֹם וְהִנֵּה צָף וְעָלָה בְּלִבּוֹ גַל שֶׁל שִׂנְאָה חֲדָשָׁה. חֲדַל אִישִׁים אָרוּר זֶה, שֶׁבָּגַד בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, מְאַיֵּם עַכְשָׁו לְעַנּוֹת בְּיִסּוּרִים קָשִׁים גַּם אֶת אִמּוֹ שֶׁלּוֹ!

הַשִּׂיחָה שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַקְּצִינִים עֲדַיִן הָלְכָה וְנִמְשְׁכָה, וְנִדְמֶה הָיָה לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁיֵּשׁ לְהַסִּיק עַל פִּיהָ, כִּי בְּקִרְבַת קוֹלִיבַן עָתִיד לְהִתְרַגֵּשׁ בְּקָרוֹב קְרָב בֵּין צִבְאוֹת הָרוּסִים הָעוֹלִים מִצָּפוֹן וּבֵין צִבְאוֹת הַתַּתָּרִים. לְפִי הַיְּדִיעוֹת שֶׁנִּתְקַבְּלוּ מִתַּחְתִּית נְהַר אוֹבּ הוֹלֵךְ לִגְיוֹן רוּסִי קָטֹן אֶל טוֹמְסְק. אִם אֱמֶת הַדָּבָר, הֲרֵי לִגְיוֹן זֶה, הָעוֹמֵד לָבוֹא בְּקִשְׁרֵי מִלְחָמָה עִם רֹב מַחֲנֵהוּ שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן, סוֹפוֹ לְהִכָּחֵד כֻּלּוֹ, וְהַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לְאִירְקוּטְסְק תִּתָּפֵשׂ כֻּלָּהּ בִּידֵי הָאוֹיְבִים.

בְּנוֹגֵעַ אֵלָיו גּוּפוֹ, הֶעֱלָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מִתּוֹךְ דְּבָרִים אֲחָדִים מִדִּבְרֵי הַפֶּנְדְזַ’ה־בַּאשִׁי, כִּי הֻכְרַז פְּרָס עַל רֹאשׁוֹ וְכִי נִתְּנָה פְּקֻדָּה לְתָפְשׂוֹ, אִם מֵת וְאִם חָי.

אִם כֵּן, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים תֵּכֶף וּמִיָּד אֶת הָרוֹכְבִים הָאוּזְבֵּקִים בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לְאִירְקוּטְסְק וְלַעֲשׂוֹת אֶת נְהַר אוֹבּ מְחִיצָה בֵּינוֹ וּבֵינָם. אֲבָל לְשֵׁם כָּךְ צָרִיךְ הָיָה לִבְרֹחַ קֹדֶם שֶׁיַעֲזֹב הַגְּדוּד אֶת מְקוֹם חֲנִיָּתוֹ.

וְכֵיוָן שֶׁבָּא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִידֵי הַחְלָטָה זוֹ, מִיָּד הֵכִין עַצְמוֹ לְקַיְּמָהּ.

כִּי הַחֲנִיָּה וַדַּאי לֹא תִמָּשֵׁךְ הַרְבֵּה וְהַפֶּנְדְזַ’ה־בַּאשִׁי וַדַּאי לֹא יֹאבֶה לָתֵת לַאֲנָשָׁיו לָנוּחַ יוֹתֵר מִשָּׁעָה אַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁסּוּסֵיהֶם לֹא נִתְחַלְּפוּ בְּסוּסִים חֲדָשִׁים מֵאָז יָצְאוּ מֵאוֹמְסְק, וְהַלָּלוּ וַדַּאי עֲיֵפִים הֵם בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה כְּסוּסוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וּמִפְּנֵי אוֹתָהּ הֵסִּבָּה עַצְמָהּ.

וּבְכֵן אָסוּר הָיָה לוֹ לְאַבֵּד אֲפִילּוּ רֶגַע אֶחָד. הַשָּׁעָה הָיְתָה שָׁעָה אַחַת בַּלַּיְלָה. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת מִן הַחֲשֵׁכָה, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְתִסְתַּלֵּק מִנֹּגַהּ הַשַּׁחַר, וְלַעֲזֹב אֶת הַחֻרְשָׁה הַקְּטַנָּה וְלָשׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ. וְאוּלָם הַצְלָחָתָהּ שֶׁל בְּרִיחָה זוֹ הָיְתָה מוּטֶלֶת בְּסָפֵק גָּדוֹל, אַף־עַל־פִּי שֶׁחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה הָיְתָה מָגֵן וְסֵתֶר לָהּ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא רָצָה לְהַפְקִיר עַצְמוֹ בְּיַד הַמִּקְרֶה הָעִוֵּר וְהוּא לָקַח לְעַצְמוֹ זְמָן לְהִמָּלֵךְ בְּנַפְשׁוֹ וְלִשְׁקֹל אֶת הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ בְּעִיּוּן מִכָּל צִדֵּי צְדָדָיו, בֵּין לִזְכוּת וּבֵין לְחוֹבָה, כְּדֵי לְהַחְלִיט אֶת הַהַחְלָטָה הַטּוֹבָה לוֹ בְּיוֹתֵר.

מִתּוֹךְ מַצַּב הַמָּקוֹם הֶעֱלָה אֶת הַמַּסְקָנָה הַזֹּאת: לִבְרֹחַ דֶּרֶךְ אֲחוֹרֵי הַחֻרְשָׁה לֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ, כֵּוָן שֶׁהַחֻרְשָׁה חֲסוּמָה עַל־יְדֵי קֶשֶׁת אִילָנוֹת, אֲשֶׁר הַדֶּרֶךְ הִיא הַמֵּיתָר שֶׁלָּהּ. פֶּלֶג הַמַּיִם, שֶׁעָבַר עַל שְׂפַת הַקֶּשֶׁת הַזֹּאת, לֹא דַּיּוֹ שֶׁעָמֹק הוּא, אֶלָּא שֶׁהוּא מָלֵא בֹּץ. קוֹצִים וְסָרָכִים גִּדְלֵי קוֹמָה מָנְעוּ אֶת עֲבִירָתוֹ לַחֲלוּטִין. נִכָּר הָיָה שֶׁמִּתַּחַת לְמֵימָיו הָעֲכוּרִים נִמְצֵאת מַהֲמוֹרָה טוֹבְעָנִית, שֶׁאֵין לָרֶגֶל אֲחִיזָה וּמַעֲמָד בָּהּ. חוּץ מִזֶּה הָיָה הַקַּרְקַע אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַפֶּלֶג כֻּלּוֹ זָרוּעַ שִׂיחִים וּסְבָכִים וּבִלְתִּי נוֹחַ כָּל עִקָּר לִמְנוּסָה מְהִירָה. אַךְ יַרְגִּישׁוּ בְּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְיָרִיעוּ עָלָיו, וּמִיָּד יִרְדְּפוּהוּ וְיַקִּיפוּהוּ וְהוּא יִפֹּל אֶל־נָכוֹן בִּידֵי פָּרָשֵׁי הַתַּתָּרִים.

לֹא הָיְתָה אֵפוֹא בִּלְתִּי אִם דֶּרֶךְ אַחַת לַעֲבֹר בָּהּ, דֶּרֶךְ אַחַת וִיחִידָה, הֲלֹא הִיא דֶּרֶךְ הָרַבִּים הַכְּבוּשָׁה. לְהַגִּיעַ אֶל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת עַל־יְדֵי שֶׁיַּקִּיף אֶת שְׂפַת הַחֻרְשָׁה בְּלִי לְעוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמֶת־לֵב הָאוֹיְבִים, לַעֲבֹר כְּרֶבַע הַוֶּרְסְטָה עַד שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בּוֹ, לְמַצּוֹת אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ וּשְׂרִידֵי מַאֲמַצָיו שֶׁל סוּסוֹ, וְלוּ גַם יִכְרַע תַּחְתָּיו בְּבוֹאוֹ אֶל גְּדוֹת נְהַר אוֹבּ, וְאַחַר־כָּךְ לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר הַגָּדוֹל הַזֶּה בֵּין עַל־יְדֵי מַעְבָּרָה וּבֵין דֶּרֶךְ שְׂחִיָּה, אִם לֹא יִמְצָא שָׂם אֶמְצָעִי אַחֵר לְמַעֲבָר, – הִנֵּה הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁמּוּטָל עַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְנַסּוֹת לַעֲשׂוֹתוֹ.

לְנֹכַח הַסַּכָּנָה נִתְגַּבֵּר כֹּחוֹ וְעֹז רוּחוֹ פִּי עֲשָׂרָה. הֵן עָלָיו לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו, אֶת הַמַּלְאָכוּת שֶׁלּוֹ, אֵת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וְאוּלַי גַּם אֶת נֶפֶשׁ אִמּוֹ! וּבְכֵן אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהַסֵּס וְהוּא קָם לְהוֹצִיא אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַפֹּעַל.

שׁוּב אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְאַבֵּד אַף רֶגַע. בֵּין אַנְשֵׁי הַפְּלֻגָּה כְּבָר הִתְעוֹרְרָה תְּנוּעָה. אֲחָדִים מִן הָרוֹכְבִים הִתְהַלְּכוּ אָנֶה וָאָנָה בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ עַל שְׂפַת הַחֻרְשָׁה. אֲחֵרִים שָׁכְבוּ עֲדַיִן לְרַגְלֵי הָעֵצִים, אֲבָל סוּסֵיהֶם הִתְאַסְפוּ מְעַט בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל הַחֻרְשָׁה.

תְּחִלָּה נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לָקַחַת לוֹ אֶת אַחַד הַסּוּסִים הָאֵלֶּה, וְאוּלָם הוּא חָזַר בּוֹ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ זוֹ בְּאָמְרוֹ לְנַפְשׁוֹ, שֶׁהַסּוּסִים הָאֵלֶּה וַדַּאי עֲיֵפִים וִיגֵעִים הֵם כְּסוּסוֹ שָׁלֵו, וְהַדִּין עִמּוֹ. מוּטָב הָיָה לוֹ אֵפוֹא לִסְמֹךְ עַל אוֹתוֹ הַסּוּס, שֶׁלִּבּוֹ הָיָה בָּטוּחַ בּוֹ וְשֶׁהָיָה לוֹ לְעֵזֶר גָּדוֹל כָּל כָּךְ. הַבְּהֵמָה אַמִּיצַת הַלֵּב הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה חֲבוּיָה בֵּין צִמְחֵי עֲרָבָה גְּבוֹהֵי קוֹמָה, נִתְעַלְּמָה עַד עַכְשָׁו מֵעֵינֵי הַפָּרָשִׁים הָאוּזְבֵּקִים, כִּי הַלָּלוּ לֹא חָדְרוּ עַד קְצֵה הַחֻרְשָׁה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב זָחַל עַל פְּנֵי הָעֵשֶׂב וְהִתְקָרֵב אֶל סוּסוֹ שֶׁהָיָה רָבוּץ עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע. הוּא הֶחֱלִיקָהוּ בְּיָדוֹ, דִּבֵּר אֵלָיו דִּבְּרֵי חִבָּה וְסוֹפוֹ שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לַהֲקִימוֹ עַל רַגְלָיו בְּלִי שָׁאוֹן כָּל שֶׁהוּא.

לְאָשְׁרוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כָּבוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַלַּפִּידִים שֶׁכָּלוּ לִבְעֹר עַד תֻּמָּם, וְהִשְׂתָּרְרָה חֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה, עַל כָּל פָּנִים מִתַּחַת לְעַנְפֵי הָאִילָנוֹת.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שָׂם אֶת הַמֶּתֶג בְּפִי הַסּוּס, הִצְמִיד אֵלָיו הֵיטֵב אֶת חֲבָק הָאֻכָּף, בָּדַק אֶת רְצוּעוֹת הַמִּשְׁוָרוֹת וּמָשַׁךְ בְּנַחַת אֶת סוּסוֹ בְּרִסְנוֹ. וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הַבְּהֵמָה הַנְּבוֹנָה הֵבִינָה מַה שֶּׁאֲדוֹנֶיהָ מְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה וְלָכֵן הָלְכָה אַחֲרָיו בְּרָצוֹן וְלֹא נָעֲרָהּ אַף נְעִירָה כָּל שֶׁהִיא.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נָשְׂאוּ אֲחָדִים מִסּוּסֵי הָאוּזְבֵּקִים אֶת רֹאשָׁם וְהִתְקָרְבוּ לְאַט לְאַט אֶת קְצֵה הַחֻרְשָׁה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ אֶת אֶקְדּוֹחוֹ וְהָיָה מוּכָן לְרוֹצֵץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ שֶׁל הַפָּרָשׁ הַתַּתָּרִי הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר יִקְרַב אֵלָיו. וְאוּלָם לְאָשְׁרוֹ הַגָּדוֹל לֹא נִשְׁמַע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שׁוּם קוֹל הַתְרָעָה, וְהוּא הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ אֶל הַפִּנָּה הַיְּמָנִית שֶׁל הַחֻרְשָׁה, הַפּוֹנָה אֶל הַדֶּרֶךְ.

כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ נִתְכַּוֵּן מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת עַל סוּסוֹ אֶלָּא בְּאִחוּר זְמַן עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר וְרַק לְאַחֵר שֶׁיַּעֲבֹר אֶת עַקְמוּמִית הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה מִן הַחֻרְשָׁה כְּמָאתַיִם פְּסִיעוֹת.

וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָבַר אֶת שְׂפַת הַחֻרְשָׁה הֵרִיחַ בּוֹ אֶחָד מִסּוּסֵי הָאוּזְבֵּקִים, וּמִיָּד הִשְׁמִיעַ קוֹל נְעִירָה וְדָהַר לְעֻמָּתוֹ.

אֲדוֹנָיו רָץ אַחֲרָיו כְּדֵי לַהֲשִׁיבוֹ וְהִנֵּה רָאָה לְאוֹר הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹן דְּמוּת מְטֻשְׁטָשָׁה. שֶׁהִתְרַשְּׁמָה וּבָלְטָה שֶׁלֹּא בְּבֵרוּר. וּמִיָּד הֵרִים קוֹלוֹ וְקָרָא:

“קוּמוּ, הִתְעוֹרְרוּ!”

לְקוֹל הַקְּרִיאָה הַזֹּאת קָפְצוּ כָּל אַנְשֵׁי הַפְּלֻגָּה הַחוֹנִים עַל הָאָרֶץ וְהִשְׂתָּעֲרוּ אֶל הַדֶּרֶךְ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מֻכְרָח הָיָה אֵפוֹא לַעֲלוֹת מִיָּד עַל סוּסוֹ וּלְהִמָּלֵט בִּדְהִירַת חִפָּזוֹן.

שְׁנֵי קְצִינֵי הַפְּלֻגָּה הִתְרוֹצְצוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁיהֶם וְזֵרְזוּ אוֹתָם לְמַהֵר וּלְהָכִין עַצְמָם לִרְכִיבָה.

וְאוּלָם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כְּבָר יָשַׁב עַל סוּסוֹ.

בּוֹ בָּרֶגַע רָעַם קוֹל יְרִיָּה וְהוּא חָשׁ בְּכַדּוּר, אֲשֶׁר חָלַף וְעָבַר אֶת מְעִילוֹ.

אֲבָל הוּא לֹא הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ וְלֹא הֵשִׁיב יְרִיָּה תַּחַת יְרִיָּה, אֶלָּא חָבַט אֶת סוּסוֹ בִּשְׁנֵי הַדָּרבוֹנוֹת, עָבַר בִּקְפִיצָה אַדִּירָה אַחַת מִשְּׂפַת הַחֻרְשָׁה אֶל הַדֶּרֶךְ וּבְרֶסֶן מוּרָד הִתְרוֹצֵץ אֶל עֵבֶר נְהַר אוֹבּ.

כֵּוָן שֶׁסּוּסֵי הָאוּזְבֵּקִים הָיוּ מְפֻתְּחֵי אֻכָּפִים, הָיְתָה הַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהַקְדִּים אֶת פָּרָשֵׁי הַפְּלֻגָּה כִּבְרַת אֶרֶץ; וְאוּלָם הַלָּלוּ נֶחְפְּזוּ לִרְדֹּף בְּעִקְבוֹתָיו, וְלֹא עָבְרוּ שְׁנֵי רְגָעִים מֵאָז יָצָא מִן הַיַּעַר וְהִנֵּה שָׁמְעוּ אָזְנָיו קוֹל הַשְּׁעָטָה שֶׁל הַרְבֵּה סוּסִים, אֲשֶׁר קָרְבוּ אֵלָיו הָלוֹךְ וְקָרוֹב.

הַיּוֹם כְּבָר הָלַךְ וָאוֹר וְהַכֹּל בִּצְבֵּץ וְנִגְלָה לָעַיִן בְּהֶקֵּף גָּדוֹל. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ וְרָאָה כִּי אַחַד הַפָּרָשִׁים הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב אֵלָיו בִּמְהִירוּת.

זֶה הָיָה הַדֶּה־בַּאשִׁי. קָצִין זֶה, שֶׁרָכַב עַל סוּס מְצֻיָּן בְּיוֹתֵר, עָבַר בְּרֹאשׁ כָּל הַפְּלֻגָּה וְעוֹד מְעַט וְהִשִּׂיג אֶת הַבּוֹרֵחַ.

בְּלִי לַעֲמֹד תַּחְתָּיו עָרַךְ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת אֶקְדּוֹחוֹ כְּנֶגְדּוֹ וּבְיָד אַמִּיצָה וּלְלֹא רַעַד כִּוֵּן אֵלָיו רֶגַע אֶחָד. הַקָּצִין נִפְגַּע בְּאֶמְצַע חָזֵהוּ וְהִתְגַּלְגֵּל וְנָפַל לָאָרֶץ.

וְאוּלָם יֶתֶר הָרוֹכְבִים דָּהֲרוּ אַחֲרָיו בְּסָמוּךְ לוֹ, וּבְלִי לְהִתְעַכֵּב אֵצֶל הַדֶּה־בַּאשִׁי זֵרְזוּ עַצְמָם בִּצְעָקוֹת וּקְרִיאוֹת נְקָמָה, חָבְטוּ אֶת צַלְעוֹת סוּסֵיהֶם בְּדָרְבוֹנוֹתֵיהֶם וְהִמְעִיטוּ הָלֹךְ וְהַמְעִיט אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינָם וּבֵין מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁעָה עָלְתָה בִּידֵי סְטְרוֹגוֹב לִרְכֹּב בְּרִחוּק מִמְּטַחֲוֵי הַיְרִיָּה שֶׁל כְּלֵי נֶשֶׁק הַתַּתָּרִים, אֲבָל הוּא הִרְגִּישׁ כִּי סוּסוֹ הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וְחָלוֹשׁ, וְחָשַׁשׁ אֲשֶׁר אִם יִתָּקֵל בְּאַחַד הַמִּכְשׁוֹלִים יִפֹּל לִבְלִי קוּם.

הַיּוֹם כְּבָר הֵאִיר כָּל צָרְכּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ טֶרֶם הוֹפִיעָה עַל פְּנֵי הָאֹפֶק.

בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁתֵּי וֶרְסְטָאוֹת וְיוֹתֵר נִגְלָה לָעַיִן קַו חִוֵּר, אֲשֶׁר גָּבְלוּ אוֹתוֹ כַּמָּה אִילָנוֹת, שֶׁרֶוַח גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם.

קַו זֶה הָיָה נְהַר הָאוֹבּ, אֲשֶׁר גּוֹלֵל אֶת מֵימָיו מִפְּאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית לִפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית כִּמְעַט עַל פְּנֵי שֶׁטַח הַקַּרְקַע וַאֲשֶׁר הָעֵמֶק שֶׁמִּסְּבִיבוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא הָעֲרָבָה רַחֲבַת־הַיָּדַיִם.

הַרְבֵּה פְּעָמִים רָעֲמוּ יְרִיּוֹת אַחֲרֵי גַּבּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֶלָּא שֶׁלֹּא פָּגְעוּ בּוֹ, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים אָנוּס הָיָה גַּם הוּא לִירוֹת בָּאֶקְדּוֹחַ שֶׁלּוֹ בְּאוֹתָם הָרוֹכְבִים, שֶׁהִתְקָרְבוּ אֵלָיו בְּיוֹתֵר. וּבְכָל פַּעַם הִתְגּוֹלֵל לָאָרֶץ אַחַד הָאוּזְבֵּקִים לְקוֹל זַעֲקוֹת הַזַּעַם שֶׁל חֲבֵרָיו.

וְאוּלָם סוֹף סוֹף אִי־אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יֵצֵא בְּשָׁלוֹם מִן הָרְדִיפָה הַזֹּאת. סוּסוֹ הָיָה עָיֵף עַד מָוֶת וְשׁוּב לֹא יָכֹל לָלֶכֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן עָלָה בְּיָדוֹ לַהֲרִיצוֹ עַד שְׂפַת הַנָּהָר.

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הָיְתָה פְּלֻגַּת הָאוּזְבֵּקִים רְחוֹקָה אַךְ כַּחֲמִשִּׁים פְּסִיעוֹת מֵאֲחוֹרָיו.

עַל פְּנֵי נְהַר הָאוֹבּ לֹא הָיְתָה לֹא מַעְבָּרָה וְלֹא סִירָה לַעֲבֹר בָּהּ אֶת מֵימָיו.

“אַמֵּץ לִבְּךָ, סוּסִי הַטּוֹב!” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. “לְפָנִים! עוֹד מַאֲמָץ אַחֲרוֹן!”

וְהוּא הִתְנַפֵּל אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר, אֲשֶׁר בְּמָקוֹם זֶה רָחָב הָיָה עַד כְּדֵי חֲצִי הַוֶּרְסְטָה.

זֶרֶם הַנָּהָר הָיָה עַז עַד מְאֹד וְקָשֶׁה הָיָה לְהִלָּחֵם כְּנֶגְדּוֹ. סוּסוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא מָצָא בְּשׁוּם מָקוֹם מַעֲמָד לְרַגְלָיו. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מְקוֹם אֲחִיזָה, אָנוּס הָיָה אֵפוֹא לַעֲבֹר אֶת הַמַּיִם הָאַדִּירִים וְהַסּוֹעֲרִים אַךְ דֶּרֶךְ שְׂחִיָּה. לָעֹז בִּפְנֵיהֶם וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הָיָה מִלִּפְנֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מַעֲשֵׂה גְבוּרָה מֻפְלָא.

הַפָּרָשִׁים עָמְדוּ עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְהָיוּ מְהַסְּסִים לְהִתְנַפֵּל אֵל תּוֹכוֹ.

וְאוּלָם בְּרֶגַע זֶה תָּפַשׂ הַפֶּנְדְזַ’ה־בַּאשִׁי אֶת רוֹבֵהוּ וְכִוֵּן אוֹתוֹ בְּשִׂים לֵב אַל הַבּוֹרֵחַ, שֶׁכְּבָר נִמְצָא בְּאֶמְצַע הַזֶּרֶם. וְהִנֵּה רָעַם קוֹל יְרִיָּה וְסוּסוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁנִּפְגַּע בְּצַלְעוֹ, צָלַל הַמַּיְמָה תַּחַת רוֹכְבוֹ.

הַלָּז מִהֵר לְהֵחָלֵץ מִן הַמִּשְׁוָרוֹת בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁבְּהֶמְתּוֹ נֶעֶלְמָה מִתַּחַת לְגַלֵּי הַנָּהָר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל נִתָּךְ עָלָיו מְטַר כַּדּוּרִים, וְאוּלָם הוּא הִסְפִּיק לִצְלֹל בְּעוֹד מוֹעֵד הַמַּיְמָה וְסוֹפוֹ שֶׁהִגִּיעַ אֶל שְׂפַת הַנָּהָר הַיְּמָנִית וְנִתְעַלֵּם בְּתוֹךְ הַקָּנִים הַשִּׂיחִים שֶׁצָּמְחוּ עַל גְּדוֹת נְהַר אוֹבּ.

פֶּרֶק שִׁבְעָה־עָשָׂר: פְּסוּקִים מִן הַתּוֹרָה וַחֲרוּזֵי שִׁירִים    🔗

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יָצָא לְפִי שָׁעָה מִן הַסַּכָּנָה וְהָיָה שָׁרוּי לְפִי הָעֵרֶךְ לָבֶטַח, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה עֲדַיִן מַצָּבוֹ אָיֹם.

עַכְשָׁו שֶׁבְּהֶמְתּוֹ הַנֶּאֱמָנָה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת אוֹתוֹ בִּגְבוּרָה רַבָּה כָּל כָּךְ, מָצְאָה אֶת מוֹתָהּ בְּתוֹךְ מֵי הַנָּהָר, כֵּיצַד יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת נְסִיעָתוֹ?

הוּא הָיָה מְהַלֵּךְ־בְּרֶגֶל, לְלֹא צָרְכֵי אֹכֶל, בְּאֶרֶץ שֶׁנֶּחְרְבָה וְנָשַׁמַּה עַל־יְדֵי הִתְפָּרְצוּת הָאוֹיְבִים, שֶׁשֻּׁדְּדָה בְּיַד הַסַּיָּרִים שֶׁל הָאֱמִיר, וְהַמַּטָּרָה, שֶׁהָיְתָה שׂוּמָה עָלָיו לְהַשִּׂיג, עֲדַיִן רְחוֹקָה הָיְתָה מִמֶּנּוּ מַהֲלָךְ רָב.

“בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בּוֹא אָבוֹא שָׁמָּה!” קָרָא לְשֵׁם תְּשׁוּבָה עַל כָּל הַנִּמּוּקִים שֶׁל רִפְיוֹן רוּחַ, שֶׁעָלוּ רֶגַע אֶחָד עַל לִבּוֹ. “אֱלֹהִים יִהְיֶה לְמָגֵן לְרוּסְיָה הַקְּדוֹשָׁה!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִמְצָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵעֵבֶר לִתְפִיסַת גְּדוּד הַפָּרָשִׁים הָאוּזְבֵּקִים. הַלָּלוּ לֹא נוֹעֲזוּ לִרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ הַנָּהָר, וּמִלְּבַד זֶה וַדַּאי סְבוּרִים הָיוּ שֶׁהוּא טָבַע, שֶׁהֲרֵי לְאַחֵר שֶׁנֶּעְלַם מִתַּחַת לַמַּיִם שׁוּב לֹא רָאוּהוּ צָף וְעוֹלֶה עַל שְׂפַת הָאוֹבּ הַיְמָנִית.

וְאוּלָם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֶחֱלִיק בֵּין הַקָּנִים גְּבוֹהֵי הַקּוֹמָה שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר וְהִגִּיעַ סוֹף סוֹף אֶל מָקוֹם מוּרָם, אֶלָּא שֶׁהַדָּבָר עָלָה בְּיָדוֹ בְּעָמָל רַב מִפְּנֵי הַבֹּץ עָמֹק, שֶׁהִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם מֵי הַנָּהָר בְּעָבְרָם עַל גְּדוֹתֵיהֶם, שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לְעָבְרוֹ.

וְכֵיוָן שֶׁהִצִּיג אֶת רַגְלָיו עַל קַרְקַע מוּצָק, עָמַד וְנִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ מַה לַעֲשׂוֹת. קֹדֶם כֹּל נֶחֱרָצָה הָיְתָה מֵאִתּוֹ לִנְטוֹת מִפְּנֵי הָעִיר טוֹמְסְק, שֶׁהָיְתָה תְּפוּסָה בִּידֵי צִבְאוֹת הַתַּתָּרִים. וְאוּלָם הֶכְרַח הָיָה לוֹ לְהַגִּיעַ אֶל מָקוֹם שֶׁל יִשּׁוּב, עַל כָּל פָּנִים תַּחֲנָה שֶׁל דֹּאַר, כְּדֵי לְהַשִּׂיג שָׁם סוּס. וְאַךְ יִמְצָא לוֹ סוּס, יִטֶּה מִן הַמְּסִלּוֹת הַכְּבוּשׁוֹת וְלֹא יָשׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לְאִירְקוּטְסְק אֶלָּא בִּסְבִיבוֹת קְרַסְנוֹיַרְסְק. אִם אַךְ יָחִישׁ אֶת מַהֲלָכוֹ יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת כְּשֶׁהִיא עֲדַיִן פְּנוּיָה וְהוּא יוּכַל לָרֶדֶת מִצַּד דְּרוֹמִי־מִזְרָחִי אֶל הַמְּחוֹזוֹת שֶׁל יְאוֹר בַּיְקַל.

קֹדֶם כֹּל הִתְחִיל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ הֵיכָן הוּא נִמְצָא.

בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁתֵּי וֶרְסְטָאוֹת מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה, לְאֹרֵךְ הַנָּהָר אוֹבּ, הִתְנַשְּׂאָה עַל רָמָה נְמוּכָה עִיר קְטַנָּה הַבְּנוּיָה מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת נָאוֹת לְמַרְאֶה. בָּתֵּי תְּפִלָּה אֲחָדִים עִם גֻּלּוֹת בִּיצַנְטִינִיּוֹת הַמְּיֻפּוֹת בְּצֶבַע יָרוֹק וּבְזָהָב, הִתְרַשְּׁמוּ בְּאֹפֶק הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר מַרְאֵה אֵפֶר לוֹ.

עִיר זוֹ הָיְתָה קוֹלִיבַן, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת בַּקַּיִץ מְקוֹם מִקְלָט לִפְקִידֵי הַשִּׁלְטוֹן שֶׁבְּקַמְסְק וְשֶׁבְּעָרִים אֲחֵרוֹת, הַנִּמְלָטִים מִפְּנֵי הָאַקְלִים הַמַּזִּיק שֶׁל עַרְבַת בָּרַבָּה. לְפִי הַיְּדִיעוֹת שֶׁהָיוּ בִּידֵי שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר טֶרֶם נִכְבְּשָׁה קוֹלִיבַן עַל יְדֵי הַמִּתְפָּרְצִים. צִבְאוֹת הַתַּתָּרִים, שֶׁנֶּחְלְקוּ לִשְׁתֵּי שְׂדֵרוֹת, פָּנוּ שְׂמֹאלָה, אֶל אוֹמְסְק, וְיָמִינָה, אֶל טוֹמְסְק, וְלֹא שָׁעוּ אֶל חֶבְלֵי הָאָרֶץ שֶׁבָּאֶמְצַע.

תָּכְנִית הַפְּעֻלָּה, שֶׁקָּבַע לוֹ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הָיְתָה פְּשׁוּטָה וְהֶגְיוֹנִית, הַיְנוּ: לְהַגִּיעַ אֶל קוֹלִיבַן קֹדֶם שֶׁיָּבוֹאוּ לְשָׁם הַפָּרָשִׁים הָאוּזְבֵּקִים, אֲשֶׁר אָחֲזוּ אֶת דַּרְכָּם לְאֹרֶךְ שְׂפַת נְהַר אוֹבּ הַיְמָנִית. שָׁם רָצָה לִקְנוֹת לוֹ בְּגָדִים וְסוּסִים, וְלוּ גַּם בִּמְחִיר יָקָר פִּי עֲשָׂרָה, וְלָשִׂים פָּנָיו אֶל הָעֲרָבָה הַדְּרוֹמִית עַל מְנָת לַעֲבֹר בָּהּ אֶל דֶּרֶךְ אִירְקוּטְסְק.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת שָׁלשׁ בַּבֹּקֶר. מְסִבֵּי הָעִיר קוֹלִיבַן, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיוּ שְׁרוּיִים בְּשַׁלְוָה גְמוּרָה, נִרְאוּ עֲזוּבִים וּנְטוּשִׁים כָּלִיל. יוֹשְׁבֵי הַכְּפָרִים שֶׁבָּרְחוּ מִפְּנֵי הַפּוֹלְשִׁים, כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם, שָׂמוּ כְּפִי הַנִּרְאֶה אֶת פְּנֵיהֶם צָפוֹנָה, אֶל מְחוֹזוֹת יֶנִיסֵיסְק.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב פָּנָה וְהָלַךְ אֵפוֹא בִּצְעָדִים מְהִירִים אֶל קוֹלִיבַן, וְהִנֵּה הִגִּיעַ אֶל אָזְנָיו קוֹל יְרִיּוֹת הַבָּא מִמֶּרְחַקִּים.

הוּא עָמַד תַּחְתָּיו וְהִבְחִין בְּבֵרוּר קוֹל רַעַם הַהוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל וּמַרְעִיד אֶת שִׁכְבוֹת הָאֲוִיר, וְאַחֲרֵי הָרַעַם שָׁמַע קוֹל נֶפֶץ יָבֵשׁ, אֲשֶׁר יָדַע הֵיטֵב אֶת טִיבוֹ וְאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִטְעוֹת בּוֹ.

“הֲרֵי זֶה רַעַם שֶׁל תּוֹתָחִים! הֲרֵי זוֹ יְרִיָּה שֶׁל רוֹבִים!” אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ. “וּבְכֵן בָּא הַלִּגְיוֹן הָרוּסִי הַקָּטֹן לִידֵי מִלְחָמָה עִם מַחֲנֵה הַתַּתָּרִים! יִתֵּן אֱלֹהִים וְאַקְדִּים לָבוֹא אֶל קוֹלִיבַן לִפְנֵיהֶם!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא טָעָה. עַד מְהֵרָה נַעֲשָׂה קוֹל הַיְרִיּוֹת בָּרוּר בְּיוֹתֵר, וּמֵאָחוֹר מִשְּׂמֹאל לְקוֹלִיבַן, הִתְעַבּוּ אֵדֵי קִיטוֹר בְּשִׁפּוּלֵי הָאֹפֶק, – לֹא עַנְנֵי עָשָׁן, אֶלָּא תִּימְרוֹת קִיטוֹר עָבוֹת וַחֲוַרְוָרוֹת, פְּרִי יְרִיּוֹת כְּלֵי הַתּוֹתָח, שֶׁנִּתְרַשְּׁמוּ יָפֶה לְכָל רָשְׁמֵיהֶן.

הַפָּרָשִׁים הָאוּזְבֵּקִים עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם עַל שְׂפַת הָאוֹבּ הַשְּׂמָאלִית וְחִכּוּ לְתוֹצְאוֹת הַמִּלְחָמָה.

מִצַּד זֶה לֹא נִשְׁקְפָה אֵפוֹא לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כָּל סַכָּנָה וְלֹא הָיָה לוֹ לְהִתְיָרֵא וְלָכֵן אָץ בִּפְסִיעוֹת גַּסּוֹת הָעִירָה.

וְאוּלָם הַיְּרִיּוֹת הָלְכוּ וְהִתְגַּבְּרוּ וְהִתְקָרְבוּ בְּמִדָּה נִכֶּרֶת. שׁוּב לֹא נִשְׁמַע קוֹל רַעַשׁ עָמוּם, אֶלָּא קוֹל רַעֲמֵי תוֹתָחִים בְּרוּרִים וּרְצוּפִים. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָה הִסְעִירָה הָרוּחַ אֶת הֶעָשָׁן וְהוּא עָלָה וְהִתְנַשֵּׂא בָּאֲוִיר, וְנִכָּר הָיָה שֶׁהַנִּלְחָמִים הוֹלְכִים וּמִתְפַּשְּׁטִים בִּמְהִירוּת דָּרוֹמָה. קוֹלִיבַן הָיְתָה צְפוּיָה אֵפוֹא לְהַתְקָפָה מִצִּדָּהּ הַצְּפוֹנִי. הַאֻמְנָם מְגִנִּים עָלֶיהָ צִבְאוֹת הָרוּסִים מִפְּנֵי לַהֲקוֹת הַתַּתָּרִים, אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהֵם מְנַסִּים לָשׁוּב וּלְכָבְשָׁהּ מִידֵי צִבְאוֹתָיו שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן? אֶת זֹאת אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה שָׁרוּי מִשּׁוּם כָּךְ בִּמְבוּכָה גְּדוֹלָה.

הוּא לֹא הָיָה רָחוֹק מִקּוֹלִיבַן אֶלָּא כַּחֲצִי מִיל, וְהִנֵּה פָּרְצָה מִבֵּין בָּתֵּי הָעִיר לְשׁוֹן אֵשׁ אֲרֻכָּה וּמִגְדַּל בֵּית הַתְּפִלָּה הִתְפּוֹצֵץ וְנָפַל בְּתוֹךְ תִּימְרוֹת אָבָק וְלֶהָבוֹת.

וּבְכֵן כְּבָר הִתְחוֹלְלָה הַמִּלְחָמָה בְּתוֹךְ הֵעִיר גּוּפָהּ? דָּבָר זֶה הָיָה בָּרוּר עַכְשָׁו לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. וְאִם כָּךְ הוּא, וַדַּאי נִלְחֲמוּ הָרוּסִים וְהַתַּתָּרִים בְּתוֹךְ רְחוֹבוֹת הָעִיר. אִם כֵּן כְּלוּם אֶפְשָׁר לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְבַקֵּשׁ עַכְשָׁו מִפְלָט בְּעִיר זוֹ? הַאִם לֹא יְסַכֵּן בְּעַצְמוֹ לִנְפֹּל בְּיַד הָאוֹיֵב, וּכְלוּם יַצְלִיחַ לְהִמָּלֵט מִקּוֹלִיבַן, כְּשֵׁם שֶׁנִּמְלַט מֵאוֹמְסְק?

כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַלָּלוּ הִתְרוֹצְצוּ וְחָלְפוּ אוֹתָהּ שָׁעָה בְּמֹחוֹ.

לִבּוֹ הָיָה מְהַסֵּס. הוּא עָמַד תַּחְתָּיו רֶגַע אֶחָד, וְכִי לֹא מוּטָב לוֹ לָלֶכֶת אֲפִילּוּ בְּרֶגֶל אִם דָּרוֹמָה אוֹ מִזְרָחָה, וּלְהַגִּיעַ אֶל אַחַת הָעֲיָרוֹת, כְּגוֹן דְּיַשִּׁינְסְק אוֹ עֲיָרָה אַחֶרֶת וּלְהַשִּׂיג שָׁם סוּס בְּכָל מְחִיר שֶׁבָּעוֹלָם?

זוֹ הָיְתָה הַבְּרֵרָה הָאַחַת וְהַיְּחִידָה שֶׁבְּיָדוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וּמִיָּד עָזַב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת שְׂפַת נְהַר אוֹבּ וּפָנָה מִיָּמִין לְקוֹלִיבַן.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב רָץ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה וְנִתְכַּוֵּן לִמְצֹא מַחֲסֶה בֵּין הָאִילָנוֹת הַבּוֹדְדִים, שֶׁהָיוּ פְּזוּרִים עָלֶיהָ פֹּה וְשָׁם, וְהִנֵּה נִגְלְתָה מִיָּמִין פְּלֻגָּה שֶׁל פָּרָשִׁים תַּתָּרִים.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב רָאָה בָּרוּר, שֶׁשּׁוּב לֹא יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת מְנוּסָתוֹ לְעֵבֶר זֶה. הַפָּרָשִׁים דָּהֲרוּ בִּמְהִירוּת אֶל מוּל הָעִיר וְקָשֶׁה הָיָה לוֹ לְהִמָּלֵט מֵהֶם.

וּפִתְאֹם רָאָה וְהִנֵּה בְּקִרְבַת קְבוּצָה צְפוּפָה שֶׁל אִילָנוֹת עוֹמֵד בַּיִת בּוֹדֵד, אֲשֶׁר הוּא יָכוֹל הָיָה לְהַגִּיעַ אֵלָיו בְּלִי לְהֵרָאוֹת.

לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הָיָה מוֹצָא אַחֵר אֶלָּא לָרוּץ אֶל אוֹתוֹ הַבַּיִת כְּדֵי לְהִסְתַּתֵּר שָׁם וּכְדֵי לְבַקֵּשׁ, אוֹ לָקַחַת בִּשְׁעַת הַהֶכְרַח בְּחָזְקָה, מָזוֹן כָּל שֶׁהוּא לְחַזֵּק אֶת כֹּחוֹתָיו, כִּי הָיָה רְפֵה אוֹנִים מֵרֹב יְגִיעָה וָרָעָב.

וּבְכֵן הִשְׂתָּעֵר וְרָץ אֶל הַבַּיִת הַהוּא, שֶׁהָיָה רָחוֹק מִמֶּנּוּ כַּחֲצִי הַוֶּרְסְטָה אוֹ יוֹתֵר. כְּשֶׁקָּרַב אֵלָיו, הִכִּיר שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה הֲרֵיהוּ בֵּית פְּקִידוּת שֶׁל טֵלֶגְרָף. שְׁנֵי קַוִּים יָצְאוּ מִמֶּנּוּ, אֶחָד מַעֲרָבָה וְאֶחָד מִזְרָחָה, וְקַו שְׁלִישִׁי הָיָה נָטוּי אֶל עֵבֶר הֵעִיר קוֹלִיבַן.

אָמְנָם אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר שֶׁעַל פִּי מְסִבּוֹת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁל עַכְשָׁיו וַדַּאי הַבַּיִת עָזוּב, אֲבָל בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הֲרֵי יָכוֹל הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִמְצֹא שָׁם מִפְלָט וּלְהַמְתִּין שָׁם בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, עַד בּוֹא הַלַּיְלָה עַל מְנָת לָשִׂים שֵׁנִית אֶת פָּנָיו אֶל הָעֲרָבָה, אֲשֶׁר הַסַּיָּרִים שֶׁל הַתַּתָּרִים שׁוֹטְטוּ שָׁם.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב רָץ אֶל דֶּלֶת הַבַּיִת וּפָתַח אוֹתָהּ בְּחָזְקָה.

בַּחֶדֶר, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ מְקוֹם רִכּוּז לְקַוֵּי הַחִבּוּר הַטֵּלֶגְרָפִי, נִמְצָא אָדָם אֶחָד.

אוֹתוֹ אָדָם הָיָה פְּקִיד הַטֵּלֶגְרָף, יְצּוּר שָׁלֵו וְקַר־הַמֶּזֶג, שֶׁלֹּא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ כָּל עִקָּר אֶל הַנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם שֶׁמִּמֶּנּוּ וְלַחוּץ.

כֻּלּוֹ מָסוּר וְנֶאֱמָן לְמִשְׁמַרְתּוֹ יָשַׁב אֲחוֹרֵי אֶשְׁנַב הַמְּחִצָה שֶׁלּוֹ וְהִמְתִּין לִבְנֵי אָדָם, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צֹרֶךְ בְּשֵׁרוּתוֹ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב קָפַץ וּבָא אֶצְלוֹ וּשְׁאֵלָהוּ בְּקוֹל רָצוּץ מֵרֹב עֲיֵפוּת:

“מָה הַחֲדָשׁוֹת הַיְּדוּעוֹת לְךָ?”

“אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם,” הֵשִׁיב הַפָּקִיד מִתּוֹךְ חִיּוּךְ.

“הֲרֵי מִתְחוֹלֵל קְרָב בֵּין הָרוּסִים וְהַתַּתָּרִים?”

“כָּךְ שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים.”

“וְיַד מִי עַל הָעֶלְיוֹנָה?”

“אֵינִי יוֹדֵעַ”.

כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת שֶׁיְּהֵא מָצוּי בְּאָדָם מִין שַׁלְוַת רוּחַ כָּזוֹ, מִין שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ כָּזֶה בְּתוֹךְ מְאֹרָעוֹת אֲיֻמִּים כָּאֵלֶּה.

“וְהַקַּו הַטֵּלֶגְרָפִי לֹא נִפְסַק?” שֶׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“הוּא נִפְסַק בֵּין קוֹלִיבַן וּבֵין קְרַסְנוֹיַרְסְק, אֲבָל עֲדַיִן, הוּא מְשַׁמֵּשׁ בֵּין קוֹלִיבַן וּבֵין הַגְּבוּל הָרוּסִי”.

“לְצֹרֶךְ הַשִּׁלְטוֹן?”

“לְצֹרֶךְ הַשִּׁלְטוֹן, אִם יֵשׁ רָצוֹן מִלְּפָנָיו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וּלְצֹרֶךְ הַקָּהָל, אִם הוּא מְשַׁלֵּם. שְׂכַר הַמִּלָּה עֶשֶׂר קוֹפֵּיקוֹת. – וּבְכֵן הִנְנִי לְשָׁרֶתְךָ, אֲדוֹנִי”.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אָמַר לְהָשִׁיב לְפָקִיד מְשֻׁנֶּה זֶה, שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לִשְׁלֹחַ מִבְרָק וְשֶׁלֹּא בָּא אֵלָיו אֶלָּא לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְעַט לֶחֶם וּמַיִם, אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת שׁוּב בְּחָזְקָה וּבְחִפָּזוֹן.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב סָבוּר הָיָה, שֶׁתַּתָּרִים נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת וְרָצָה לִקְפֹּץ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, אֲבָל הִנֵּה נִכְנְסוּ אֶל הָאוּלָם שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁלֹּא הָיָה בְּמַרְאֵהֶם אַף דִּמְיוֹן כָּל שֶׁהוּא לְמַרְאֵה חַיָּלִים מִבְּנֵי הַתַּתָּרִים.

אַחֵד הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ מִבְרָק כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן וְהוּא הִקְדִּים אֶת חֲבֵרוֹ בִּמְהִירוּת וְקָפַץ וּבָא אֵצֶל אֶשְׁנַב הַמְּחִצָה שֶׁל הַפָּקִיד קַר־הָרוּחַ.

מִתּוֹךְ תִּמָּהוֹן גָּדוֹל, הַמּוּבָן לְכָל אָדָם, הִכִּיר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים הַלָּלוּ הִנָּם שְׁתֵּי בְּרִיּוֹת, שֶׁהוּא כְּבָר הִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵהֶן וְשֶׁלֹּא הֶעֱלָה עַל לִבּוֹ, כִּי יָשׁוּב וְיִרְאֵן בְּאַחַד הַיָּמִים.

הַלָּלוּ הָיוּ הַכַּתָּבִים הָרִי בְּלָאוּנְט וְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, אֲשֶׁר לְשֶׁעָבַר הָיוּ חֲבֵרִים לִנְסִיעָה. וְעַכְשָׁו, כֵּוָן שֶׁהֵם עוֹשִׂים אֶת מְלַאכְתָּם עַל שְׂדֵה־הַמִּלְחָמָה, הֲרֵי הֵם מִתְחָרִים זֶה בָּזֶה וְשׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה.

הֵם עָזְבוּ אֶת אִישִׁים רַק מִקֵּץ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לְאַחֵר יְצִיאָתוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, וְאִם הִגִּיעוּ לְקוֹלִיבַן לְפָנָיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָלְכוּ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ עַצְמָהּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָבְרוּ אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ וְהִקְדִּימוּהוּ, אֵין זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אִבֵּד שְׁלשָׁה יָמִים לְבַטָּלָה עַל שְׂפַת הָאִירְטִישׁ.

עַכְשָׁו, לְאַחֵר שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ עֵדֵי־רְאִיָּה לַמִּלְחָמָה שֶׁהָיְתָה בֵּין הָרוּסִים וְהַתַּתָּרִים לִפְנֵי הָעִיר, וּלְאַחֵר שֶׁעָזְבוּ אֶת קוֹלִיבַן בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַקְּרָב הִתְחוֹלֵל בִרְחוֹבוֹתֶיהָ, הִנֵּה בָּאוּ בִּמְרוּצָה אֶל הַתַּחֲנָה הַטֵּלֶגְרָפִית כְּדֵי לְהָרִיץ לְאֵרוֹפָּה אֶת הַמִּבְרָקִים הַמִּתְחָרִים שֶׁלָּהֶם, וּלְהַקְדִּים זֶה אֶת זֶה בְּמִשְׁלוֹחַ הַיְדִיעָה הָרִאשׁוֹנָה עַל אֹדוֹת הַמְּאֹרָעוֹת הָאֵלֶּה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב סָר הַצִּדָּה, וּבְעָמְדוֹ בְּמָקוֹם חָשֹׁךְ הָיְתָה הַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ אֶת הַכֹּל, בְּלִי אֲשֶׁר רָאוּהוּ. הוּא קִוָּה לִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם יְדִיעוֹת חֲשׁוּבוֹת, אֲשֶׁר עַל פִּיהֶן יִתְבָּרֵר לוֹ אִם צָרִיךְ הוּא לַעֲרֹב אֶת לִבּוֹ וּלְהִכָּנֵס אֶל קוֹלִיבַן וְאִם אָיִן.

הָרִי בְּלָאוּנְט, שֶׁהָיָה נֶחְפָּז מֵחֲבֵרוֹ, תָּפַס לוֹ עֲמִידָה לְיַד הָאֶשְׁנָב וְהוֹשִׁיט אֶת הַמִּבְרָק שֶׁלּוֹ, תַּחַת אֲשֶׁר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה רָקַע בְּרַגְלָיו מִקֹּצֶר־רוּחַ, שֶׁלֹּא כְּמִנְהָגוֹ.

“שְׂכַר הַמִּלָּה עֶשֶׂר קוֹפֵּיקוֹת”, אָמַר הַפָּקִיד בְּקַבְּלוֹ אֶת הַמִּבְרָק.

הָרִי בְּלָאוּנְט הִנִּיחַ עַל הַדַּף שֶׁעַל גַּבֵּי הָאֶשְׁנָב צִבּוּר שֶׁל רֻבְּלִים, וַחֲבֵרוֹ הִבִּיט אֶל הַכֶּסֶף מִתּוֹךְ תְּהִיָּה גְדוֹלָה.

“טוֹב הַדָּבָר”, אָמַר הַפָּקִיד.

וּמִתּוֹךְ קְרִירוּת־רוּחַ גְדוֹלָה, שֶׁקָּשֶׁה לִמְצֹא דֻּגְמָתָהּ בָּעוֹלָם, הִתְחִיל מְשַׁדֵּר עַל־יְדֵי הַטֵּלֶגְרַף אֶת דִּבְרֵי הַמִּבְרָק הַזֶּה.

דֵּילִי־טֵלֶגְרַף, לוֹנְדוֹן

“מִקוֹלִיבַן, פֶּלֶךְ אוֹמְסְק בִּסִבִּירְיָה, בַּשִּׁשִּׁי לְאַבְגּוּסְט. מִלְחָמָה בֵּין צִבְאוֹת הָרוּסִים והַתַּתָּרִים…”

כֵּוָן שֶׁהַפָּקִיד קָרָא אֶת הַמִּלִּים בְּקוֹל רָם, שָׁמַע מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כָּל מַה שֶׁהַכַּתָּב הָאַנְגְּלִי הוֹדִיעַ לַכְּתָב הָעִתִּי שֶׁלּוֹ.

“אַנְשֵׁי הַצָּבָא הָרוּסִים נֶהֶדְפוּ אָחוֹר וְהֻכּוּ מַכָּה רַבָּה. הַתַּתָּרִים נִכְנְסוּ אֶל קוֹלִיבַן עוֹד הַיּוֹם…”

בַּמִּלִּים הָאֵלֶּה נִסְתַּיֵּם הַמִּבְרָק.

“עַכְשָׁו הִגִּיעַ תּוֹרִי אֲנִי”, קָרָא אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, שֶׁרָצָה לְהָרִיץ הַמִּבְרָק אֶל הַדּוֹדָנִית שֶׁלּוֹ אֲשֶׁר בְּפַרְוַר מוֹנְמַרְטְר.

וְאוּלָם הַכַּתָּב הָאַנְגְּלִי לֹא שָׁת אֵלָיו לִבּוֹ, כִּי הוּא לֹא רָצָה לְהַנִּיחַ אֶת עֶמְדָּתוֹ לְיַד הָאֶשְׁנָב, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת פָּרָשַׁת הַמְּאֹרָעוֹת בְּעוֹדָם מִתְרַגְּשִׁים וּבָאִים. וּלְפִיכָךְ לֹא פִּנָּה אֶת מְקוֹמוֹ לַחֲבֵרוֹ.

“אֲבָל הֲרֵי כְּבָר גָּמַרְתָּ!…” קָרָא אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה.

“טֶרֶם גָּמַרְתִּי”, הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט תְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה וּקְצָרָה.

וְהוּא חָזַר וְכָתַב מִיָּד שׁוּרָה שֶׁל דְּבָרִים, אֲשֶׁר מָסַר לַפָּקִיד וַאֲשֶׁר הַלָּז קָרָא אוֹתָם בְּקוֹלוֹ הַשָּׁלֵו וְהַמָּתוּן:

“בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ!…”

הָרִי בְּלָאוּנְט הֵרִיץ עַל יְדֵי הַטֵּלֶגְרָף אֶת הַפְּסוּקִים הָאֵלֶּה מִן הַפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּדֵי לְמַלֵּא מִתּוֹךְ כָּךְ אֶת הַזְּמָן וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ לְצָרֵהוּ. הַדָּבָר וַדַּאי יַעֲלֶה לָעִתּוֹן שֶׁלּוֹ בְּכַמָּה אַלְפֵי רֻבְּלִים, אֲבָל בִּשְׂכָר זֶה הֲרֵי יְקַבֵּל הָעִתּוֹן הָזֶּה אֶת הַיְּדִיעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. צָרְפַת יְכוֹלָה לְחַכּוֹת!

קַל לְשַׁעֵר אֶת חֲמָתוֹ שֶׁל אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, אֲשֶׁר בְּעֵת אַחֶרֶת וַדַּאי נֶחְשַׁב בְּעֵינָיו הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לְטַכְסִיס־מִלְחָמָה כָּשֵׁר. וְאוּלָם עַכְשָׁו רָצָה לְהַכְרִיחַ אֶת הַפָּקִיד לְקַבֵּל אֶת הַמִּבְרָק שֶׁלּוֹ קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר חֲבֵרוֹ לְטֵלְגְּרֵף אֶת שֶׁלּוֹ.

“זוֹהִי זְכוּתוֹ שֶׁל אָדוֹן זֶה,” הֵשִׁיב הַפָּקִיד בִּמְנוּחָה כְּשֶׁהוּא מוֹרֶה בְּיָדוֹ עַל הָרִי בְּלָאוּנְט וּמְחַיֵּךְ כְּנֶגְדּוֹ בַּחֲבִיבוּת יְתֵרָה.

וְכָךְ הָיָה הוֹלֵךְ וּמֵרִיץ בֶּאֱמוּנָה לָעִתּוֹן “דֵּילִי טֵלֶגְרַף” אֶת הַפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבַּמִּקְרָא.

וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ, פָּנָה וְהָלַךְ הָרִי בְּלָאוּנְט אֶל הַחַלּוֹן וְהִתְבּוֹנֵן בַּמִּשְׁקֶפֶת אֶל הַמְּאֹרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשִׁים בִּסְבִיבוֹת קוֹלִיבַן, כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁהוֹדִיעַ וּלְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן.

לְאַחֵר רְגָעִים מִסְפָּר חָזַר אֶל מְקוֹמוֹ לְיַד הָאֶשְׁנָב וְהוֹסִיף עַל הַטֵּלֶגְרַמָּה שֶׁלּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“שְׁנֵי בָּתֵּי תְּפִלָּה בּוֹעֲרִים בָּאֵשׁ. הַבְּעֵרָה הוֹלֶכֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת, כַּנִּרְאֶה, לְצַד יָמִין. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָּבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם…”

אֶת אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה תָּקְפָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תַּאֲוָה אֲיֻמָּה לְחַנֵּק בְּיָדָיו אֶת הַכַּתָּב הַנִּכְבָּד שֶׁל הָעִתּוֹן “דֵּילִי־טֵלֶגְרַף”.

הוּא פָּנָה שׁוּב פַּעַם אֶל הַפָּקִיד וְדָרַשׁ מִמֶּנּוּ לְמַלֵּא אֶת חֶפְצוֹ, וְאוּלָם הַלָּז לֹא זָז מִמְּנוּחָתוֹ וּמְתִינוּתוֹ וְהֶחֱזִיר לוֹ כְּדַרְכּוֹ:

“זוֹהִי זְכוּתוֹ שֶׁלּוֹ, אֲדוֹנִי, זוֹהִי זְכוּתוֹ שֶׁלּוֹ… בְּשָׂכָר שֶׁל עֶשֶׂר קוֹפֵּיקוֹת הַמִּלָּה”.

וְהוּא הוֹסִיף וְהֵרִיץ עַל־יְדֵי הַטֵּלֶגְרַף אֶת דִּבְרֵי הַחֲדָשָׁה שֶׁלְּהַלָּן, אֲשֶׁר מָסַר לוֹ הָרִי בְּלָאוּנְט:

“פְּלִיטִים רוּסִים בּוֹרְחִים מִן הֵעִיר. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר!…”

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה כִּמְעַט שֶׁהִשְׁתּוֹלֵל מֵחֲמַת זָעַם.

בֵּינָתַיִם חָזַר הָרִי בְּלָאוּנְט שׁוּב פַּעַם אֶל הַחַלּוֹן, וְאוּלָם הַפַּעַם הָיָה מַאֲרִיךְ בְּהִסְתַּכְּלוּת קְצָת יוֹתֵר מִדַּי, אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁהַמַּחֲזֶה שֶׁרָאוּ עֵינָיו מָשַׁךְ אֶת לִבּוֹ בְּיוֹתֵר. וְהִנֵּה אַךְ גָּמַר הַפָּקִיד לְטֵלְגְּרֵף אֶת הַפָּסוּק הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּתּוֹרָה, מִיָּד תָּפַס אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶת מְקוֹמוֹ לְיַד הָאֶשְׁנָב, וְכַחֲבֵרוֹ בְּשַׁעְתּוֹ הִנִּיחַ גַּם הוּא עַל הַדַּף צִבּוּר שֶׁל רֻבְּלִים וּמָסַר אֶת הַמִּבְרָק שֶׁלּוֹ לְיַד הַפָּקִיד, אֲשֶׁר קָרָא בָּהּ בְּקוֹל רָם לֵאמֹר:

מַדְלֵין ז’וֹלִבֶה 10. פוֹבּוּרְג־מוֹנְמַרְטְר (פָּרִיס) “מִקּוֹלִיבַן, פֶּלֶךְ אוֹמְסְק בִּסִבִּירְיָה, בְּ־6 לְאַבְגּוּסְט. פְּלִיטִים בּוֹרְחִים מִן הָעִיר. הָרוּסִים הֻכּוּ. הַפָּרָשִׁים הַתַּתָּרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם בְּכָל עֹז…”

וּכְשֶׁחָזַר הָרִי בְּלָאוּנְט אֶל הָאֶשְׁנָב שָׁמַע אֶת אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה מַשְׁלִים אֶת הַמִּבְרָק שֶׁלּוֹ בַּפִּזְמוֹן שֶׁלְּהַלָּן, שֶׁהָיָה מְנַגֵּן אוֹתוֹ בְּקוֹל מַבִּיעַ לַעַג:

"יֵשׁ אִישׁ קָטֹן,

בִּגְדוֹ אָפֹר,

בְּעִיר פָּרִיס…"

בְּעֵינֵי אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה לֹא יָשַׁר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה חֲבֵרוֹ, שֶׁעִרְבֵּב קֹדֶשׁ וָחֹל יַחַד, וְלָכֵן תַּחַת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּפְסוּקִים מִן הַתּוֹרָה, תִּבֵּל אֶת הַטֵּלֶגְרַמָּה שֶׁלּוֹ בְּאַחַד הַפִּזְמוֹנִים שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר בְּרַנְזֶ’ה.

“הוֹ, הוֹ!” קָרָא הָרִי בְּלָאוּנְט.

“הִנֵּה כִּי כֵן הוּא הַדָּבָר,” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה.

בֵּינָתַיִם נַעֲשָׂה הַמַּצָּב בִּסְבִיבוֹת קוֹלִיבַן חָמוּר בְּיוֹתֵר. הַקְּרָב הִתְקָרֵב הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב וְרַעֲמֵי הַתּוֹתָחִים הִתְגַּבְּרוּ עַד מְאֹד.

וּפִתְאֹם הִזְדַּעֲזַע בֵּית־הַטֵּלֶגְרַף כֻּלּוֹ מִן הַמַּסָּד עַד הַגָּג.

כַּדּוּר שֶׁל תּוֹתָח פָּרַץ אֶת הַקִּיר וְאוּלָם הַחִבּוּר הַטֵּלֶגְרָפִי נִתְמַלֵּא עַנְנֵי אָבָק.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה גָמַר תְּחִלָּה לִכְתֹּב אֶת הַחֲרוּזִים הָאֵלֶּה:

"כַּתַפּוּחַ נְפוּחוֹת לְחָיָיו,

אֲבָל אֵין פְּרוּטָה בַּכִּיס…"

אַחֵר הִפְסִיק וְקָפַץ אֵצֶל הַכַּדּוּר וּלְקָחוֹ בְּיָדוֹ קֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק לְהִתְפּוֹצֵץ וְהִשְׁלִיכָהוּ בְּעַד הַחַלּוֹן הַחוּצָה, וְחָזַר אֶל הָאֶשְׁנָב – אֵת כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה עָשָׂה כְּהֶרֶף עָיִן.

מִקֵּץ חָמֵשׁ שְׁנִיּוֹת הִתְפּוֹצֵץ הַכַּדּוּר בַּחוּץ לְאַלְפֵי רְסִיסִים.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה לֹא פָּסַק מִלְּהַעֲלוֹת אֶת הַמִּבְרָק שֶׁלּוֹ בִּכְתָב, וּבִקְרִירוּת־רוּחַ שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ כָּתַב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“כַּדּוּר שֶׁמִּשְׁקָלוֹ שֵׁשׁ לִיטְרָאוֹת פָּרַץ זֶה עַתָּה דֶּרֶךְ הַקִּיר שֶׁל בֵּית הַטֵּלֶגְרָף. בְּצִפִּיָּתֵנוּ שֶׁכַּדּוּרִים אֲחֵרִים כְּמוֹתוֹ…”

עַכְשָׁו הָיָה גָלוּי וְיָדוּעַ לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כִּי הָרוּסִים הֻדְּחוּ מִקּוֹלִיבַן. וּבְכֵן לֹא נִשְׁאַר לְפָנָיו אֶלָּא מוֹצָא אַחֲרוֹן – לָנוּס דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה.

אֲבָל הִנֵּה רָעֲשָׁה יְרִיַּת רוֹבִים אֲיֻמָּה בְּקִרְבַת בֵּית הַטֵּלֶגְרַף וּמְטַר כַּדּוּרִים פּוֹרֵץ אֶת זְגוּגִיּוֹת הַחַלּוֹן.

הָרִי בְּלָאוּנְט נִפְגַּע בִּכְתֵפוֹ וְנָפַל אָרְצָה.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה נִזְדָּרֵז וְהוֹסִיף בּוֹ בָּרֶגַע עַל הַטֵּלֶגְרַמָּה שֶׁלּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“הָרִי בְּלָאוּנְט, הַכַּתָּב שֶׁל הָעִתּוֹן דֵּילִי־טֵלֶגְרַף, נִפְגַּע בְּכַדּוּר וְנָפַל עַל יְדֵי…”

אֲבָל הַפָּקִיד קַר הַמֶּזֶג הִפְסִיקָהוּ וְאָמַר לוֹ מִתּוֹךְ מִדַּת הַמְּנוּחָה הַגְּמוּרָה שֶׁלּוֹ:

“אֲדוֹנִי, הַקַּו נִפְסַק.”

וְהוּא הִנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ לְיַד הָאֶשְׁנָב וְלָקַח מִתּוֹךְ שֶׁקֶט גָּמוּר אֶת מִגְבַּעְתּוֹ וְנִקָּה אוֹתָהּ בַּמַּרְפֵּק מִן הָאָבָק שֶׁכִּסָּה אוֹתָהּ וְיָצָא, כְּשֶׁהוּא מוֹסִיף לְחַיֵּךְ, דֶּרֶךְ פֶּתַח קָטֹן, אֲשֶׁר עֵינֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא רָאוּהוּ קֹדֶם לָכֵן.

וּמִיָּד נִתְפַּס בֵּית הַטֵּלֶגְרָף בִּידֵי אֲנְשֵׁי הַצָּבָא הַתַּתָּרִים. וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהַכַּתָּבִים שׁוּב לֹא יָכְלוּ לְהִמָּלֵט מִשָּׁם.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, שֶׁעֲדַיִן הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ אֶת הַמִּבְרָק שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר שׁוּב לֹא הָיָה מוֹעִיל בָּהּ, מִהֵר וְקָפַץ אֵצֶל הָרִי בְּלָאוּנְט, שֶׁהָיָה מוּטָל סָרוּחַ עַל הַקַּרְקַע וּמִהְיוֹתוֹ עַז רוּחַ וִישַׁר לֵב, נְטָלוּהוּ וְהֶעֱמִיסָהוּ עַל כְּתֵפוֹ וְנִתְכַּוֵּן לִבְרֹחַ עִמּוֹ… אֲבָל אַחֵר מִן הַמּוֹעֵד!

שְׁנֵיהֶם נִלְקְחוּ בַּשְּׁבִי וְיַחַד עִמָּם נָפַל בִּידֵי הַתַּתָּרִים גַּם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָמַר לִקְפֹּץ בְּעַד הַחַלּוֹן.

 

חֵלֶק שֵׁנִי    🔗

פֶּרֶק רִאשׁוֹן: מַחֲנֶה תַּתָּרִי    🔗

מַהֲלַךְ יוֹם מִקּוֹלִיבַן וּבְמֶרְחָק שֶׁל וֶרְסְטָאוֹת אֲחָדוֹת מְעֵבֶר לַעֲיָרָה דְיַשִּינְסְק מִשְׂתָּרֵעַ מִישׁוֹר גָּדוֹל, שֶׁעָלָיו מִתְנַשְּׂאִים אִילָנוֹת גְּבוֹהִים אֲחָדִים, בְּיִחוּד אַשּׁוּחִים וָאֳרָנִים.

בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָעֲרָבָה מִתְגּוֹרְרִים בִּתְקוּפָת־הַשָּׁנָה הַחַמָּה רוֹעֵי סִבִּירְיָה וְהוּא מְסַפֵּק מִחְיָה לְעֶדְרֵיהֶם הָרַבִּים. וְאוּלָם עַכְשָׁו לֹא נִמְצָא שָׁם מֵרוֹעֵי הַמִּקְנֶה הָאֵלֶּה, הַנּוֹסְעִים בְּעֵדֶר, אַף אֶחָד. אֲבָל הַמִּישׁוֹר הַזֶּה לֹא הָיָה שָׁמֵם כָּל עִקָּר. הִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר; הוּא הָיָה מָלֵא רִגְשַׁת חַיִּים וּתְנוּעָה בְּמִדָּה יְתֵרָה.

פֹּה הִתְנַשְּׂאוּ אָהֳלֵי הַתַּתָּרִים. פֹּה חָנָה פֵיאוֹפַר־חַאן, הָאֱמִיר הָאַכְזָרִי שֶׁל בּוּכָרָה. וְהִנֵּה הוּבְאוּ הַבֹּקֶר, בַּשְּׁבִיעִי לְאַבְגּוּסְט, שְׁבוּיֵי קוֹליִבַן, לְאַחַר שֶׁהַלִּגְיוֹן הָרוּסִי הַקָּטֹן נִכְחַד כִּמְעַט כֻּלּוֹ. מֵאַלְפַּיִם אֲנָשָׁיו, שֶׁנִּזְדַּקְּרוּ בֵּין שְׁתֵּי מַעַרְכוֹת הָאוֹיְבִים, אֲשֶׁר נִשְׁעֲנוּ עַל אוֹמְסְק וְעַל טוֹמְסְק, לֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא מֵאוֹת אֲחָדוֹת. הַמְּאֹרָעוֹת נִסְתַּבְּכוּ אֵפוֹא לְרָעָה וְהַשִּׁלְטוֹן הַקֵּיסָרִי מֵעֵבֶר לְהָרֵי אוּרַל בָּא, כַּנִּרְאֶה, בִּמְצוּקָה גְדוֹלָה וְהָיָה בְּחֶזְקַת סַכָּנָה, עַל־כָּל פָּנִים לְפִי שָׁעָה, שֶׁהֲרֵי סוֹף סוֹף, אִם בְּמֻקְדָּם וְאִם בִּמְאֻחָר, וַדַּאי יַעֲלֶה בְּיַד הָרוּסִים לַהֲדֹף אָחוֹר אֶת הָאוֹיְבִים שֶׁפָּלְשׁוּ לָאָרֶץ. וְאוּלָם עַד כֹּה וְעַד כֹּה הִגִּיעוּ מַחֲנוֹת הָאוֹיְבִים אֶל מֶרְכָּזָהּ שֶׁל סִבִּירְיָה וְהֵן אִיְּמוּ לְהִתְפַּשֵּׁט בָּאַרֶץ הַמּוֹרֶדֶת, אִם לִמְחוֹזוֹת הַמַּעֲרָב וְאִם לִמְחוֹזוֹת הַמִּזְרָח. אִירְקוּטְסְק הָיְתָה עַכְשָׁו מְנֻתָּקָה מֵאֵרוֹפָּה, וְכָל דַּרְכֵי הַתַּחְבּוּרָה עִמָּהּ נִפְסְקוּ כָּלִיל. אִם צִבְאוֹת אֲמוּר וְצִבְאוֹת מְחוֹז יָקוּטְסְק לֹא יָבוֹאוּ בִּזְמַנָּם לָתֵת אֶת מִשְׁכָּנָם בְּבִירָה זוֹ שֶׁל רוּסְיָה הָאַסְיָתִית, אֲשֶׁר הַצָּבָא הַמֵּגֵן עָלֶיהָ מֻעַט הוּא, סוֹפָהּ לִנְפֹּל בִּידֵי הַתַּתָּרִים, וְעַד שֶׁתָּשׁוּב וְתִכָּבֵשׁ מִידֵיהֶם, יִהְיֶה הַנָּצִיב הַגָּדוֹל, אֲחִי הַקֵּיסָר, מֻפְקָר לַחֲמַת נִקְמָתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

מֶה עָלְתָה לוֹ לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב? כְּלוּם כָּרַע סוֹף סוֹף תַּחַת הַמַּשָּׂא שֶׁל נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים כָּל כָּךְ? כְּלוּם רָאָה אֶת עַצְמוֹ מְנֻצָּחַ עַל־יְדֵי שׁוּרָה זוֹ שֶׁל מִכְשׁוֹלִים, שֶׁהָלְכוּ הָלוֹךְ וְקָשֹׁה לְמִן הַיּוֹם שֶּׁקָּרָהוּ הָאָסוֹן בְּאִישִׁים? כְּלוּם בָּא לִידֵי הַמַּסְקָנָה שֶׁהַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ בָּטַל, שֶׁהַמַּלְאָכוּת שֶׁלּוֹ סֻכְּלָה וְהַשְּׁלִיחוּת שֶׁבְּיָדוֹ אִי־אֶפְשָׁר לְקַיְּמָהּ?

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה מֵאוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מַפְסִיקִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהֵם נוֹפְלִים חֲלָלִים. וְהָרֵי עֲדַיִן הָיָה חַי, וַאֲפִילּוּ לֹא נִפְצַע, וְהָאִגֶּרֶת הַקֵּיסָרִית עֲדַיִן הָיְתָה שְׁמוּרָה אִתּוֹ וְהַסְתֵּר־הַפָּנִים שֶׁלּוֹ טֶרֶם נִתְגַּלָּה. אָמְנָם הוּא נִמְצָא בֵּין הַשְּׁבוּיִים, שֶׁהַתַּתָּרִים נָהֲגוּ אוֹתָם כְּעֵדֶר בְּהֵמוֹת; אֲבָל הֲרֵי בְּהִתְקָרְבוֹ אֶל טוֹמְסְק הָלַךְ וְהִתְקָרֵב גָּם אֶל אִירְקוּטְסְק, וְאִיבַן אוֹגַרְיֶב עֲדַיִן מִמֶנּוּ וּלְאָחוֹר.

“בּוֹא אָבוֹא אֶל מְחוֹז חֶפְצִי!” לֹא פָּסַק מִדַּבֵּר אֶל נָפְשׁוֹ.

וּלְמִן הַמְּאוֹרָע שֶּׁאֵרַע לוֹ בְּקוֹלִיבַן וְאֵילָךְ הִתְרַכְּזוּ וְהִצְטַמְצְמוּ כָּל חַיָּיו אַךְ בְּמַחֲשָׁבָה אֶחָת: לְהִשְׁתַּחְרֵר מִשִּׁבְיוֹ! אֲבָל כֵּיצַד יִמָּלֵט מִידֵי אַנְשֵׁי צְבָאוֹ שֶׁל הָאֱמִיר? לִכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה הַכְּשֵׁרָה לְכָךְ, רָאֹה יִרְאֶה מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת.

הַמַּחֲנֶה שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן שִׁוָּה לְעֵין הָרוֹאִים מַחֲזֶה נֶהְדָּר. אֹהָלִים לְאֵין מִסְפָּר, שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵעוֹרוֹת, מִלֶּבֶד אוֹ מֵאֲרִיגִים שֶׁל מֶשִׁי, הִתְנוֹסְסוּ לְנֹגַהּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ. פִּיפִים גְּבוֹהִים, אֲשֶׁר פֵּאֲרוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם הַמְּחֻדָּדִים, הִתְנַפְנְפּו הֵנָּה וָהֵנָּה בְּתוֹךְ הֲמוֹן דְּגָלִים, נִסִּים וְסִמָּנִיוֹת רַבֵּי־גוֹנִים. הָאֹהָלִים הַנָּאִים בְּיוֹתֵר הָיוּ שֶׁל הַסֵּאִידִים וְהַחוֹדְזַ’ס, הֲלֹא הֵם רַבֵּי־הָעָם בִּמְדִינַת הַחַאן. דֶּגֶל מְיֻחָד, מְקֻשָּׁט בִּזְנַב סוּס, אֲשֶׁר הַמּוֹט שֶׁלּוֹ הִתְנַשֵּׂא מִתּוֹךְ אֲגֻדַּת מַקְלוֹת אֲדֻמִּים וּלְבָנִים, שֶׁנִּקְלְעוּ יַחַד בְּיַד אָמָּן, הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אוֹת לַמַּעֲלָה הֲרָמָה שֶׁל נְשִׂיאֵי הַתַּתָּרִים הָאֵלֶּה. וְעַד לְקַצְוֵי מֶרְחַקִּים הִשְׂתָּרְעוּ עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר אַלְפֵי אָהֳלֵי הַטּוּרְקְמָנִים, הַקְּרוּאִים “קָרָאוֹאִים” וְהַנְּשׂוּאִים מִמָּקוֹם לַמָקוֹם עַל גַּבַּיהֶם שֶׁל הַגְּמַלִּים.

בַּמַּחֲנֶה נִמְצְאוּ לְכָל הַפָּחוֹת מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף אַנְשֵׁי צָבָא, רַגְלִים וְרוֹכְבֵי־סוּסִים. בֵּינֵיהֶם נִכְּרוּ וְנִרְאוּ לָעַיִן קֹדֶם כָּל הַטְּדזִ’יקְס, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים טִפּוּסִים עִקָּרִיִּים שֶׁל בְּנֵי טוּרְקֶסְטַן. הַלָּלוּ הָיוּ בַּעֲלֵי קַוֵּי פָּנִים יְשָׁרִים, בַּעֲלֵי צֶבַע־עוֹר לָבָן, גְּבֹהֵי קוֹמָה, בַּעֲלֵי עֵינַיִם וּשְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת. הֵם הָיוּ רֹב מִנְיָנוֹ שֶׁל הַצָּבָא הַתַּתָּרי, אֲשֶׁר מְדִינוֹת הַחַאנִים שֶׁל קוֹקַנְד וְשֶׁל קוֹנְדוּזָה הִמְצִיאוּ לוֹ כִּמְעַט מִסְפַּר אֲנָשִׁים שָׁוֶה לָזֶה שֶׁגִּיְּסָה מְדִינַת בּוּכָרָה. חוּץ מִן הַטַּדְזִ’יקִים הָאֵלֶּה נִמְצְאוּ שָׁם שְׁבָטִים אֲחֵרִים מִבְנֵי הַגְּזָעִים הַשּׁוֹנִים הַיּוֹשְׁבִים בְּטוּרְקֶסְטַן אוֹ בָּאֲרָצוֹת הַגּוֹבְלוֹת בָּהּ. הָיוּ שָׁם אוּזְבֶּקִים קְטַנֵּי קוֹמָה, אֲדֻמֵי זָקָן, שֶׁנִּדְמוּ לְכָל דָּבָר לְאוֹתָם הָאוּזְבֶּקִים, אֲשֶׁר רָדְפוּ אַחֲרֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. הָיוּ שָׁם קִירְגִיזִים בַּעֲלֵי פָּנִים שְׁטוּחִים כְּקַּלְמִיקִים וּלְבוּשֵׁי שִׁרְיוֹן; מִקְצָתָם הָיוּ מְזֻיָּנִים בְּכִידוֹנִים וּבְקֶשֶׁת וְחִצִים מַעֲשֵׂה יְדֵי בְּנֵי אַסְיָה, וּמִקְצָתָם – בַּחֲרָבוֹת, בְּרוֹבֵי־מַבְעֶרֶת וּבַצָּ’קָנֶה", הַיְנוּ גַרְזֶן קָצָר, אֲשֶׁר הַהַכָּאָה בּוֹ גוֹרֶמֶת פִּצְעֵי מָוֶת. הָיוּ שָׁם מוֹנְגוֹלִים בַּעֲלַי קוֹמָה בֵּינוֹנִית, בַּעֲלַי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת, שֶׁנִּקְלְעוּ לְצַמָּה וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּ עַל הַגַּב, בַּעֲלֵי פָּנִים סְגַלְגַּלִּים וּשְׁחַרְחֹרִים וְעֵינַיִם עֲמֻקּוֹת וּזְרִיזוֹת וּבַעֲלֵי זָקָן דַּל־שֵׂעָר. הֵם הָיוּ לְבוּשִׁים בִּגְדֵי אֲרִיג נַנְקִין כְּחֻלִּים וּמְקֻשָּׁטִים בִּקְטִיפָה שְׁחוֹרָה; עַל מָתְנֵיהֶם חֲגוֹרוֹת עוֹר עִם שְׁנָצוֹת שֶׁל כֶּסֶף, בְּרַגְלֵיהֶם, נַעֲלַיִם עִם שְׂרוֹכִים מַבְהִיקִים וְעַל רָאשֵׁיהֶם מִגְּבָּעוֹת שֶׁל מֶשִׁי מְקֻשָּׁטוֹת בְּפַרְוָה. וּשְׁלֹשָׁה סְרָטִים יָרְדוּ מֵעֲלֵיהֶן וְהִתְנַפְנְפוּ מֵאָחוֹר. מִלְּבַד אֵלֶּה נִרְאוּ שָׁם אַפְגָּנִים כְּהֵי־עוֹר, עַרְבִיִּים מִבְנֵי הַטִּפּוּס הַשֵּׁמִי הַנָּאֶה, וְטוּרְקְמָנִים בַּעֲלַי עֵינַיִם צָרוֹת וּמְצֻמְצָמוֹת, אֲשֶׁר דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיוּ חֲסֵרוֹת עַפְעַפַּיִם, – כָּל אֵלֶּה הִתְאַחֲדוּ יַחַד תַּחַת דִּגְלוֹ שֶׁל הָאֱמִיר, הוּא הַדֶּגֶל שֶׁל כְּנוּפְיוֹת מַבְעִירֵי בְּעֵרוֹת וְהוֹרְסִים וּמַחֲרִיבִים.

חוּץ מֵאַנְשֵׁי הַצָּבָא הַחָפְשִׁים הָאֵלֶּה נִמְצָא שָׁם גַּם מִסְפָּר יָדוּעַ שֶׁל אַנְשֵׁי צָבָא עֲבָדִים, בְּיִחוּד פַּרְסִים, וַעֲלֵיהֶם קְצִינִים מִבְּנֵי עַמָּם. הַחַיָּלִים הָאֵלֶּה לֹא הָיוּ הַפְּחוּתִים שֶׁבְּמַחֲנֶה פִיאֹופַר־חַאן.

וְאִם נוֹסִיף עַל כָּל בְּנֵי הָעַמִּים הַמְפֹרָטִים כָּאן גַּם יְהוּדִים שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים מְשָׁרְתִים וְשֶׁבִּגְדָם הָיָה מְצֻמָּד אֶל מָתְנֵיהֶם בְּחֶבֶל, וְתַחַת הַתַּרְבּוּשׁ, שֶׁאָסוּר לָהֶם לִצְנֹף, חָבְשׁוּ לְראֹשָׁם כִּפּוֹת קְטַנּוֹת וּשְׁחוֹרוֹת שֶׁל אֶרֶג צֶמֶר; אִם נְצָרֵף אֶל כָּל הַחֲבוּרוֹת הָאֵלֶּה כַּמָּה מֵאוֹת שֶׁל “קָלֶנְדֶּר”, הֲלֹא הֵם מִין קַבְּצָנִים דָּתִיִים לְבוּשִׁי קְרָעִים, הַמְכֻסִּים בְּעוֹר שֶׁל אֲרִי־בַּרְדְּלֵס, – נוּכַל לַעֲרֹךְ לָנוּ כִּמְעַט צִיּוּר מָלֵא עַל דְּבַר הָעִרְבּוּבְיָה הָרַבָּה הַזֹּאת שֶׁל שְׁבָטִים שׁוֹנִים, אֲשֶׁר מֵהֶם נִצְטָרֵף מַחֲנֶה הַצָּבָא הַתַּתָּרי.

חֲמִשִּׁים אֶלֶף מִן הַחַיָּלִים הַלָּלוּ הָיוּ פָּרָשִׁים, וְהַסּוּסִים גַּם הֵם הָיוּ שׁוֹנִים וְנִבְדָּלִים אֵלֶּה מֵאֵלֶּה בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִבְּנֵי הָאָדָם. בֵּין הַסּוּסִים הָאֵלֶּה, שֶׁהָיוּ קְשׁוּרִים עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה אֶל שְׁנֵי חֲבָלִים מַקְבִּילִים זֶה אֶל זֶה, אֲשֶׁר זַנְבוֹתֵיהֶם נִתְכָּרְכוּ לְקֶשֶׁר וְגַבּוֹתָם הָיוּ מְכֻסִּים בְּרֶשֶׁת שֶׁל מֶשִׁי שָׁחוֹר, אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין אֶת הַטּוּרְקְמָנִים דַּקֵּי־הָרַגְלַיִם וַאֲרֻכֵּי־הַגֵּו, אֲשֶׁר שַׂעֲרוֹתֵיהֶם מַזְהִירוֹת וּמַרְאֵיהֶם נָאֶה וָגֵא; אֶת הָאוּזְבֶּקִים אַמִּיצֵי הַכֹּח וְהַסַּבְלָנִים; אֶת הַקּוֹקָנְדִים, הַנּוֹשְׂאִים עַל גַּבָּם לֹא רַק אֶת רוֹכְבָם אֶלָּא גַּם שְׁנֵי אֹהָלִים וּמַעֲרֶכֶת שְׁלֵמָה שֶׁל מַכְשִׁירֵי בִּשּׁוּל; אֶת הַקִּירְגִיזִים בְהִירֵי־הַצֶּבַע, אֲשֶׁר מוֹצָאָם מִגְּדוֹת נְהַר אֶמְבָּה, שֶׁשָּׂם צָדִים אוֹתָם בְּ“אַרְקַן”, הוּא רְצוּעַת־הַמַּלְכֹּדֶת שֶׁל הַתַּתָּרִים, וְעוֹד הַרְבֵּה בְּנֵי גִּזְעֵי תַּעֲרֹבֶת, פְּחוּתֵי עֵרֶךְ.

גַּם מִסְפַּר בְּהֵמוֹת הַמַּשָּׂא עָלָה לַאֲלָפִים הַרְבֵּה. כָּאן נִמְצְאוּ גְמַלִּים קְטַנֵּי קוֹמַה אֲבָל מֻצְּקֵי גֵו, בַּעֲלֵי שְׂעָרוֹת אֲרֻכּוֹת וּרְעָמוֹת עֲבֻתֹּות שֶׁכִּסּוּ אֶת צַוָּארָם, בַּעֲלֵי חַיִּים נוֹחִים וְקַלִּים לִרְתִימָה מִן הַגְּמַלִּים בַּעֲלֵי חֲטוֹטֶרֶת אַחַת; “נָרִים” בַעֲלֵי חֲטוֹטֶרֶת אַחַת אֲדֻמֵּי־עוֹר וּבַעֲלֵי שְׂעָרוֹת מְסֻלְסָלוֹת; וְלַסּוֹף הֲמוֹן חֲמוֹרִים, הָעוֹשִׂים אֶת עֲבוֹדָתָם בְּסַבְלָנוּת וַאֲשֶׁר בְּשָׂרָם נֶחְשַׁב לְמַּאֲכָל תַּאֲוָה בְּיוֹתֵר וְהוּא מְשֵׁמֵּשׁ חֵלֶק מִמְּזוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַתַּתָּרִים.

עַל כָּל הֶהָמוֹן הַזֶּה שֶׁל בְּנֵי אָדָם וּבַעֲלֵי חַיִּים, עַל כָּל הַצִּבּוּר הֶעָצוּם הַזֶּה שֶׁל אֹהָלִים פָּרְשׂוּ קְבוּצוֹת אֲרָזִים וָאֳרָנִים צֵל מֵשִׁיב נֶפֶשׁ, אֲשֶׁר הֻפְסַק פֹּה וְשָׁם עַל יְדֵי קַוֵּי הַשֶּׁמֶשׁ. תְּמוּנָה זוֹ הָיְתָה רַבַּת־גּוֹנִים מֵאֵין כָּמוֹהָ, וּכְדֵי לְצַיֵּר אוֹתָהּ צָרִיךְ הָיָה צַיָּר־אָמָּן לְמַצּוֹת אֶת כָּל הַצְּבָעִים שֶׁבְּלוּחַ הַסַּמְמָנִים שֶׁלּוֹ.

בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁבוּיֵי קוֹלִיבַן הוּבְאוּ לִפְנֵי הָאֹהָלִים שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן וְשֶׁל רַבֵּי הַמְּדִינָה שֶׁלּוֹ, מִיָּד הִתְחִילוּ הַמְתוֹפְפִים לְהַכּוֹת בַּתֻּפִּים וְהַמְחַצְּרִים תָּקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת. אֶל קוֹל הַשָּׁאוֹן הַזֶּה, הַנּוֹרָא כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, נִלְוָה קוֹל יְרִיַּת רוֹבִים וְרַעַם כְּלֵי תּוֹתָח מִן הָאַרְטִילֶרְיָה שֶׁל הָאֱמִיר, שֶׁמִּשְׁקַל כַּדּוּרֵיהֶם אַרְבַּע לִטְרָאוֹת וְשֵׁשׁ לִטְרָאוֹת.

פֵיאוֹפַר נָהַג כָּאן אֹרַח חַיִּים שֶׁל אִישׁ מִלְחָמָה לְכָל חֻקָּתוֹ, הַבַּיִת וְהַהַרְמוֹן שֶׁלּוֹ וְשֶׁל בַּעֲלֵי בְּרִיתוֹ נִמְצְאוּ בְּטוֹמְסְק, שֶׁהָיְתָה עַכְשָׁו בִּידֵי הַתַּתָּרִים.

בְּהֵעָלוֹת הַמַּחֲנֶה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, תִּהְיֶה טוֹמְסְק עִיר הַבִּירָה שֶׁל הָאֱמִיר עַד שֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה וְהוּא יַחֲלִיפֶנָּה בְּעִיר הַבִּירָה שֶׁל סִבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית.

אָהֳלוֹ שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן הִתְנַשֵּׂא מֵעַל כָּל הָאֹהָלִים שֶׁבִּשְׁכֵנוּתוֹ. הוּא הָיָה עָשׂוּי מַטְלִיּוֹת רְחָבוֹת שֶׁל אֲרִיג מֶשִׁי מַבְהִיק, שֶׁחֻבְּרוּ יַחַד עַל יְדֵי פְּתִילִים עִם מְלִילוֹת זָהָב, עַל גַּגּוֹ הִתְרוֹמְמוּ פִּיפִים עֲבֻתִּים, אֲשֶׁר הָרוּחַ נוֹפְפָם אָנֶּה וָאָנָה כִּמְנִיפָה. וְעָמַד בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל מַעֲרֶה רְחַב־יָדַיִם, שֶׁהָיָה מֻקָּף מָסָךְ שֶׁל לִבְנִים נֶהְדָּרִים וָאֳרָנִים אַדִּירֵי־קוֹמָה. לִפְנֵי הָאֹהֶל הַזֶּה עָמַד שֻׁלְחָן מְמֹרָט, מָשׁוּחַ בְּצֶבַע מַבְהִיק וּמְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת וְעָלָיו הָיָה מֻנָּח פָּתוּחַ סֵפֶר הַקֻּרְאָן הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר דַּפָּיו הָיוּ עֲשׂוּיִים זָהָב דַּק מִן הַדַּק וּמְפֻתָחִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. לְּמַּעְלָה מִמֶּנּוּ הִתְנוֹפֵף הַדֶּגֶל הַתַּתָּרי.

בְּהֶקֵּף הַמַּעֲרֶה הִתְנַשְּׂאוּ בַּחֲצִי עִגּוּל אָהֳלֵיהֶם שֶׁל פְּקִידַי הַשִּׁלְטוֹן הַגְּבוֹהִים אֲשֶׁר בִּמְדִינַת בּוּכָרָה. שָׁם הָיָה דָּר שַׂר הָאֳרָווֹת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַמִּשְׁפָּט לִרְכֹּב עַל סוּס אֲחוֹרֵי הָאֱמִיר עַד לַחֲצַר אַרְמוֹנוֹ; רַב־הַצַּיָּדִים, הַהוּשׁ־פָּגוּאִי“, נוֹשֵׂא חוֹתַם הַמַּלְכוּת; הַטּוֹפְּטְשִי־בַּאשִׁי”, שַׂר הָאַרְטִילֶרְיָה; הַחוֹדְזָ’ה“, רֹאשׁ הַמּוֹעֵצָה הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר הַנָּסִיךְ נוֹשֵק אוֹתוֹ מִנְּשִׁיקַת פִּיו וְרַשַּׁאי הוּא לְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו כְּשֶׁאַבְנֵטוֹ מֻּתָּר; הַשֵּׁיךְ “אַל־אִסְלַם”, רֹאשׁ הַמֻּסְלְמִים וְרַב הַכֹּהֲנִים; הַ”קַּזִּי־אַסְקֶב", אֲשֶׁר בְּהֵעָדֵּר הָאֱמִיר הֲרֵיהוּ שׁוֹפֵט אֶת כָּל דִּבְרֵי הָרִיבוֹת שֶׁבֵּין אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וּלְבַסּוֹף רֹאשׁ הָאִיצְטַגְנִינִים, אֲשֶׁר עָלָיו מֻטָּל הַתַּפְקִיד הַגָּדוֹל לִדְרֹשׁ בַּכּוֹכָבִים בְּכָל פַּעַם שֶׁהָאֱמִיר מְבַקֵּשׁ לַעֲבֹר מִמָּקוֹם לַמָקוֹם.

בְּשָּׁעָה שֶׁהַשְּׁבוּיִים הוּבְאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה נִמְצָא הָאֱמִיר בְּאָהֳלוֹ. הוּא לֹא נִרְאָה לְאִישׁ. וְאַשְּׁרִי גוֹרַל הַשְּׁבוּיִים שֶׁכָּךְ הָיָה. תְּנוּעַת יָדוֹ, מִלָה אַחַת שֶׁיָּצְאָה מִפִּיו, הָיְתָה מַסְפִּיקָה לְהַכְרִיעָם לַטֶּבַח. הוּא הִתְבּוֹדֵד בְּאָהֳלוֹ, וְהִתְבּוֹדְדוּת זוֹ הִיא הַשּׁוֹמֶרֶת בְּמִקְצָת עַל הֲדַר זִיוָם וּמוֹרָאָם שֶׁל מַלְכֵי הַמִּזְרָח. כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת לְהַעֲרִיץ וּלְהִתְיָרֵא מְפְּנֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְרָאֶה לְעֵינֵיהֶם.

הַשְּׁבוּיִים נִכְלְאוּ בְּמָקוֹם מֻקָּף גָּדֵר, שֶׁשָּׁם הִתְהַלְּכוּ עִמָּם קָשֶׁה וָלֹא הֶאֱכִילוּם אֶלָּא לֶחֶם צַר. הֵם הָיוּ מֻפְקָרִים לְכָל חֲלִיפוֹת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הָאַקְלִים וְהָיוּ מְצַפִּים לְמִשְׁפָּטָם, אֲשֶׁר עַל הָאֱמִיר לְחָרְצוֹ כַּטּוֹב בְעֵינָיו.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה הַשָּׁלֵו וְהַשָּׁקֵט שֶׁבֵּינֵיהֶם, אֲבָל לֹא אֶרֶךְ־רוּחַ וְסַבְלָן יוֹתֵר מִכֻּלָּם. הוּא נָתַן לְהוֹלִיךְ עַצְמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוֹלִיכוּהוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רָצָה לָלֶכֶת שָׁם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוֹלִיכוּהוּ מִתּוֹךְ תְּנָאִים שֶׁל בִּטְחָה, אֲשֶׁר אִלּוּ הָיָה חָפְשִׁי וּמְהַלֵּךְ בְּעַצְמוֹ לֹא הָיָה מוֹצֵא כְּמוֹתָם בְּדֶרֶךְ זוֹ הָעוֹלָה מִקּוֹלִיבַן אֶל טוֹמְסְק. לוּ אָמַר לְהִמָּלֵט קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְעִיר זוֹ, הָיָה מְסַכֵּן בְּעַצְמוֹ לַשּׁוּב וְלִנְפֹּל בִּידֵי הַסַּיָּרִים הַמְשׁוֹטְטִים בָּעֲרָבָה. הַקַּו הַמִּזְרָחִי בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיָה תָּפוּס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּידֵי גְדוּדֵי הַתַּתָּרִים, לֹא הָיָה מֻנָח מְעֵבֶר לַמֵּרִידְיַן הַשְּׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם, הָעוֹבֵר אֶת טוֹמְסְק. לְפִיכָךְ סָבוּר הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר אִם אַךְ יַעֲבֹר אֶת הַמֵּרִידְיַן הַזֶּה, יִמָצֵא מִחוּץ לִתְחוּם הַחֶבֶל שֶׁנִּכְבַּשׁ בִּידֵי הָאוֹיְבִים וְהוּא יוּכַל לַעֲבֹר בְּלִי סַכָּנָה אֶת הַיֵּנִיסֵי וּלְהַגִּיעַ אֶל קְרַסְנוֹיַרְסְק קֹדֶם שֶׁיַּעֲלֶה פֵיאוֹפַר־חַאן עַל הַמָּחוֹז הַזֶּה.

“אַךְ אָבוֹא אֶל טוֹמְסְק,” הָיָה חוֹזֵר וְאוֹמֵר אֶל נַפְשׁוֹ כְּדֵי לִכְבֹּשׁ בְּקִרְבּוֹ אֶת הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל חֹסֶר סַבְלָנוּת, אֲשֶׁר לֹא תָּמִיד עָלָה בְּיָדוֹ לְהַכְנִיעוֹ וִלִהְיוֹת אָדוֹן לוֹ, “וּמִיָּד אֶעֱבֹר בִּרְגָעִים מִסְפָּר אֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁל חֲלוּצֵי־הַמִּשְׁמָר, וְאִם רַק אַקְדִּים בִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֶה שָׁעוֹת אֶת פֵיאוֹפַר־חַאן וְאֶת אִיבַן אוֹגַרְיֶב הֲרֵי זֶה יַסְפִּיק לִּי לְהַגִּיעַ אֶל אִירְקוּטְסְק לִפְנֵיהֶם הֵם!”

יוֹתֵר מִכָּל הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מְפַחֵד מִפְּנֵי מְצִיאוּתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב בְּמַחֲנֶה הַתַּתָּרִים. מִלְּבַד הַסַּכָּנָה שֶׁמָּא יַכִּירוּהוּ הוּא חָשׁ בְּקִרְבּוֹ מִין אִינְסְטִינְקְט, אֲשֶׁר הִגִּיד לוֹ שֶׁיּוֹתֵר מִכָּל עָלָיו לְהִשְׁתַּמֵּט מִפְּנֵי הַבּוֹגֵד הַזֶּה וּלְהַקְדִּימוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא הֵבִין יָפֶה, אֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁצִּבְאוֹת אִיבַן אוֹגַרְיֶב יִצְטָרְפוּ אֶל צִבְאוֹת פֵיאוֹפַר, יִהְיֶה מַחֲנֶה הָאוֹיְבִים כֻּלּוֹ מְאֻחָד וְשָׁלֵם בְּמִסְפָּרוֹ, וְאָז יָקוּם הַמַּחֲנֶה הַזֶּה וְיַעֲלֶה בִּמְלוֹא מִנְיָנוֹ עַל עִיר הַבִּירָה שֶׁל סִבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית. דָּבָר זֶה הָיָה מְקוֹר כָּל הַחֲשָׁשׁוֹת וְהַחֲרָדוֹת שֶׁלּוֹ, וּבְכָל רֶגַע הָיָה מַטֶּה אָזְנָיו וּמַקְשִׁיב, שֶׁמָּא נִשְׁמָע קוֹל חֲצוֹצְרָה הַמְבַשֶּׂרֶת אֶת בִּיאָתוֹ שֶׁל סְגָן הַמַּצְבִּיא שֶׁל חֵילוֹת הָאֱמִיר. אֶל הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת נִלְווּ הַזִכְרוֹנוֹת עַל אִמּוֹ וְעַל נַדְיָה, אֲשֶׁר זוֹ נִשְׁאֲרָה בְּאוֹמְסְק וְזוֹ הוּבְלָה בְּאַחַת הָאֲרָבוֹת שֶׁעַל פְּנֵי הָאִירְטִיש וַאֲשֶׁר בְּלִי סָפֵק שְׁבוּיָה הִיא כָּמוֹהָ כְּמַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב! יָדוֹ קָצְרָה מֵעֲשׂוֹת דָּבָר לְמַעֲנָן! וכִּי יִזְכֶּה לָשׁוּב וְלִרְאוֹתָן בְּאַחַד הַיָּמִים? שְׁאֵלָה זוֹ, שֶׁהוּא לֹא נוֹעַז לְהָשִׁיב עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה, גָּרְמָה לוֹ מְצוּקוֹת נֶפֶשׁ קָשׁוֹת.

יַחַד עִם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְעִם יֶתֶר הַשְּׁבוּיִים הוּבְאוּ אֶל מַחֲנֵה הַתַּתָּרִים גַּם הָרִי בְּלָאוּנְט וְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה. בֶּן־לִוְיָתָם הַיָּשָׁן, שֶׁנָּפַל עִמָּם יַחַד בַּשְּׁבִי בְּבֵיִת הַטֵּלֶגְרָף, אָמְנָם יָדַע שֶׁהֵם כְּלוּאִים כְּמוֹתוֹ בְּתוֹךְ גְּדֵרָה זוֹ אֲשֶׁר זְקִיפִים הַרְבֵּה שׁוֹמְרִים עָלֶיהָ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ כָּל חֵשֶׁק לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם. אַחַת הָיְתָה לוֹ, וּבְיִחוּד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, מָה הַלָּלוּ סְבוּרִים עָלָיו לְאַחַר הַמְּאֹרָע שֶׁהִתְרַחֵשׁ בְּבֵית הַתַּחֲנָה שֶׁבְּאִישִׁים. וּמִלְּבַד הָיָה מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת בּוֹדֵד לְנַפְשׁוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ לְבַדּוֹ, לִכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה. וּבְכֵן הָיָה שָׁרוּי לְבַדּוֹ וְעוֹמֵד מִן הַצַּד.

לְמִן הָרֶגַע שֶׁחֲבֵרוֹ נָפַל עַל יָדוֹ לֹא פָּסַק אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה מִלְּטַפֵּל בּוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה. כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר מִקוֹלִיבַן אֶל הַמַּחֲנֶה, שֶׁהָיְתָה מַהֲלַךְ שָׁעוֹת הַרְבֵּה, הָיָה הָרִי בְּלָאוּנְט נִשְׁעָן עַל זְרוֹעוֹ שֶׁל צָרֵהוּ וְאִישׁ־תֵּחֲרוּתוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיְתָה לוֹ יְכֹלֶת לְהִטָּפֵּל אֶל הַשַּׁיָּרָה שֶׁל הַשְּׁבוּיִים. מִתְּחִלָּה רָצָה לְהַסְבִּיר לַשַּׁבָּאִים כִּי אַנְגְּלִי הוּא, אֲבָל כָּל הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בְּדָבָר זֶה לֹא הוֹעִילָה לוֹ כְּלוּם, מִשּׁוּם שֶׁהַבַּרְבָּרִים הַלָּלוּ הֵשִׁיבוּ לוֹ תְּשׁוּבָה שֶׁל מַכּוֹת בְּכִידוֹן וּבְחֶרֶב. וּבְכֵן אָנוּס הָיָה הַכַּתָּב שֶׁל הַ“דֵּילִי־טֵלֶגְרַף” לָשֵׂאת וְלִסְבֹּל אֶת כָּל מַה שֶׁנִּגְזַר עַל כָּל הַשְּׁבוּיִים כֻּלָּם, וְלֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה אֶלָּא לִקְבֹּל וּלְהִתְלוֹנֵן אַחַר כָּךְ וְלִדָרֹשׁ פִּצּוּיִים עַל מִדָּה קָשָׁה זוֹ שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ. וְאוּלָם הַהֲלִיכָה בַּדֶּרֶךְ גָּרְמָה לוֹ יִסּוּרִים קָשִׁים עַד מְאֹד מֵחֲמַת הַפֶּצַע שֶׁנִּפְצַע, וְלוּלֵא עֶזְרָתוֹ שֶׁל אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה סָפֵק הוּא אִם הִגִּיעַ אֶל הַמַּחֲנֶה.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, אֲשֶׁר הַפִּילוֹסוֹפְיָה הַמַּעֲשִׂית שֶׁלּוֹ לֹא עֲזָבְתוֹ מֵעוֹלָם אַף רֶגַע, הִשְׁתַּדֵּל לְאַמֵּץ וּלְחַזֵּק אֶת חֲבֵרוֹ בְּחֹמֶר וּבְרוּחַ בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁהָיוּ בְיָדוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ כָּלוּא כְּלִיאָה גְמוּרָה בְּתוֹךְ הַגְּדֵרָה, הָיְתָה רֵאשִׁית דַּאֲגָתוֹ לִבְדֹּק אֶת פִּצְעוֹ שֶׁל הָרִי בְּלָאוּנְט. הוּא הִפְשִׁיטָהוּ בְּיָד חָרוּצָה אֶת בִּגְדוֹ וְהִכִּיר שֶׁכְּתֵפוֹ אַךְ נִפְגְּעָה פְּגִיעָה קַלָּה בִּרְסִיס שֶׁל כַּדּוּר.

“אַךְ דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ הוּא”, עָנָה וְאָמַר. “אַךְ שְׂרִיטָה פְּשׁוּטָה! לְאַחַר שֶׁיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ שְׁתַּיִים אוֹ שָׁלֹשׁ תַּחְבּוֹשׁוֹת, תֵּרָפֵא רְפוּאָה שְׁלֵמָה, חֲבֵרִי הַיָּקָר!”

“אֲבָל מִי יָשִׂים אֶת הַתַּחְבּוֹשׁוֹת?…” שָׁאַל הָרִי בְּלָאוּנְט.

“אֲנִי בְּעַצְמִי!”

“וּבְכֵן הִנְּךָ רוֹפֵא בְּמִקְצָת?”

“כָּל אִישׁ צָרְפָתִי הֲרֵיהוּ מִקְצָתוֹ רוֹפֵא!”

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָרַע אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶת מִטְפַּחְתּוֹ וְעָשָׂה מִקֶּרַע אֶחָד רְצוּעוֹת וְאֶת הַקֶּרַע הַשֵּׁנִי קִפֵּל לְשֵׁם רְטִיָּה, שָׁאַב מַיִם מִתּוֹךְ בְּאֵר שֶׁנֶּחְפְּרָה בְּאֶמְצַע הַגְדֵרָה, רָחַץ אֶת הַמַּכָּה, אֲשֶׁר, מַעֲשֵׂה־נִסִּים, לֹא הָיְתָה קָשָׁה, וּבְחָרִיצוּת גְּדוֹלָה הִנִּיחַ אֶת מַטְלִיּוֹת־הַבַּד הָרְטֻבּוֹת עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל הָרִי בְּלָאוּנְט.

“הֲרֵינִי מְרַפֵּא אוֹתְךָ בְּמַיִם”, עָנָה וְאָמַר. “נוֹזְלִים אֵלֶּה מְשַׁמְּשִׁים עַד הַיּוֹם אֶמְצָעִי מְעֻלֶּה לְהָקֵל אֶת הַמַּכְאוֹב וְאֵין כְּמוֹתָם לְגַבֵּי רִפּוּי שֶׁל פְּצָעִים, וְעַכְשָׁו מַרְבִּים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. עָבְרוּ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה עַד שֶׁהָרוֹפְאִים גִּלּוּ אֶת כֹּחָהּ שֶׁל תְּרוּפָה זוֹ! אָמְנָם כֵּן, שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה תְּמִימוֹת!”

“הֲרֵינִי מוֹדֶה לְךָ, אֲדוֹנִי ז’וֹלִיבֶה”, הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט כְּשֶׁהוּא מִשְׂתָּרֵעַ עַל מַצָּע שֶׁל עָלִים יְבֵשִׁים, אֲשֶׁר הִתְקִין לוֹ חֲבֵרוֹ בְּצִלּוֹ שֶׁל עֵץ לִבְנֶה.

“אֵין כְּדַאי לְהוֹדוֹת! אִלּוּ הָיִיתָ אַתָּה בִּמְקוֹמִי, הָיִיתָ עוֹשֶׂה כָּמוֹנִי!”

“אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ…” הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט מִתּוֹךְ מִקְצָת שֶׁל תְּמִימוּת.

“אָכֵן לֵצָן אַתָּה! כָּל הָאַנְגְּלִים נְדִיבֵי־רוּחַ הֵם!”

“אֱמֶת הַדָּבָר, אֲבָל הַצָּרְפָתִים?…”

“הַצָּרְפָתִים אֲנָשִׁים טוֹבִים הֵם וְאוּלַי גַּם שׁוֹטִים בְּמִקְצָת. אֲבָל מַה שֶׁמְּכַפֵּר עֲלֵיהֶם וְנוֹתֵן לָהֶם אֶת חִנָּם, הֲרֵי זֶה שֶׁאֲנָשִׁים צָרְפָתִים הֵם! וְאוּלָם מוּטָב שֶׁלֹּא נְדַבֵּר בָּזֶה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא מוּטָב שֶׁלֹּא נְדַבֵּר כְּלָל. אַתָּה זָקוּק עַד מְאֹד לִמְנוּחָה”.

אֲבָל הָרִי בְּלָאוּנְט לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם חֵשֶׁק לִשְׁתֹּק. הַפָּצוּעַ וַדַּאי הָיָה עוֹשֶׂה מֵחָכְמָה אִלּוּ נָתַן מְנוּחָה לְנַפְשׁוֹ, אֲבָל הַכַּתָּב שֶׁל הַ“דֵּילִי־טֵלֶגְרַף” לֹא הָיָה אָדָם הֶעָשׂוּי לְהִתְמַכֵּר לִמְנוּחָה.

“אֲדוֹנִי ז’וֹלִיבֶה”, פָּתַח וְאָמַר, “כְּלוּם סָבוּר אַתָּה שֶׁהַמִּבְרָקִים שֶׁלָּנוּ הִסְפִּיקוּ לַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל הָרוּסִי?”

“וּמִשּׁוּם מָה לֹא הִסְפִּיקוּ?” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “הֲרֵינִי מַבְטִיחֲךָ, שֶׁהַדּוֹדָנִית הַמְאֻשָּׁרָה שֶׁלִּי כְּבָר יוֹדַעַת בְּשָׁעָה זוֹ מַה גּוֹרָלָהּ שֶׁל קוֹלִיבַן!”

“בְּכַמָּה טְפָסִים תָּפִיץ הַדּוֹדָנִית שֶׁלְךָ אֶת הַמִּבְרָקִים הָאֵלֶּה?” שָׁאַל הָרִי בְּלָאוּנְט אֶת חֲבֵרוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּלִי עֲקִיפִין.

“יָפֶה שָׁאַלְתָּ!” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה מִתּוֹךְ צְחוֹק. “הַדּוֹדָנִית שֶׁלִּי הַרֵיהִי אָדָם צָנוּעַ בְּיוֹתֵר וְאֵינָהּ אוֹהֶבֶת שֶׁיְּדַבְּרוּ עָלֶיהָ. וּבְוַדַּאי תִּצְטַעֵר אִם בִּגְלָלָהּ תִּדַּר מֵעֵינֶיךָ הַשֵּׁנָה, שֶׁאַתָּה זָקוּק לָהּ”.

“אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִישׁוֹן” הֵשִׁיב הָאַנְגְּלִי. “מָה דַּעְתָּהּ שֶׁל הַדּוֹדָנִית שֶׁלְךָ עַל עִסְקֵי הָרוּסִים?”

“הִיא סְבוּרָה כִּי הָעֲסָקִים הַלָּלוּ רָעִים הֵם לְפִי שָׁעָה. אֲבָל מַה בְּכָךְ! הַמַּלְכוּת הַמּוֹסְקְבָאִית אַדִּירָה הִיא וְאֵין לָהּ לִדְאֹג מִפְּנֵי פְּלִישַׁת הַבַּרְבָּרִים, וְסִבִּירְיָה לֹא תֹּאבֵד מִמֶּנָּה”. “יְהִירוּת וּזְחִיחוּת דַּעַת כְּבָר אִבְּדוּ מַמְלָכוֹת אַדִּירוֹת!” הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט, שֶׁלֹּא הָיָה נָקִי מִמִּדָּה יְדוּעָה שֶׁל קִנְאָה “אַנְגְּלִית” כְּלַפֵּי שְׁאִיפוֹתֵיהֶם שֶׁל הָרוּסִים בְּאַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית.

“רְאֵה בִּקַּשְׁתִּיךָ, אַל נָא נְדַבֵּר בְּעִסְקֵי פּוֹלִיטִיקָה!” קָרָא אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה. “דָּבָר זֶה אָסוּר מִטַּעַם בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִרְפוּאָה! אֵין לְךָ דָּבָר מְסֻכָּן מִזֶּה לִפְצָעִים שֶׁבַּכָּתֵף!… פְּרָט אִם סָבוּר אַתָּה שֶׁשִּׂיחָה בְּעִנְיָן זֶה עֲשׂוּיָה לְיַשֵּׁן אוֹתְךָ!”

“אִם כֵּן, הָבָה נְדַבֵּר עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת,” הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט. “אֲדוֹנִי ז’וֹלִיבֶה, אֵין לִי חֵשֶׁק כָּל־שֶׁהוּא לְהִשָּׁאֵר שָׁבוּי בִּידֵי הַתַּתָּרִים הַלָּלוּ!”

“סַהֲדִי בַּמָּרוֹם, שֶׁכָּמוֹנִי כָּמוֹךָ!”

“עָלֵינוּ לְהִמָּלֵט, לִכְשֶׁתָּבוֹא לְיָדֵינוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה לְכָךְ!”

“הֵן, אִם לֹא נִמְצָא תַּחְבּוּלָה לְהָשִׁיב לָנוּ אֶת חֵרוּתֵנוּ.”

“כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת?” שָׁאַל הָרִי בְּלָאוּנְט כְּשֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ.

“בְּוַדַּאי! אָנוּ אֵין אָנוּ מִן הַנִּלְחָמִים, אָנוּ אֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים מִן הַצַּד וְאָנוּ נוֹדִיעַ עַל כָּךְ!”

“לְמִי? לְחַיָּה רָעָה זוֹ שֶׁפֵיאוֹפַר־חַאן שְׁמָהּ?”

“לֹא, הַלָּז לֹא יָבִין אֶת לְשׁוֹנֵנוּ,” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “אֲבָל נוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לְשַׂר־הַצָּבָא שֶׁלּוֹ אִיבַן אוֹגַרְיֶב.”

“הַלָּז נָבָל הוּא!”

“אֵין סָפֵק בַּדָבָר, אֲבָל אוֹתוֹ נָבָל אִישׁ רוּסִי הוּא. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לְשַׂחֵק בְּחֻקַּת־הָעַמִּים וְאֵין בֶּצַע לוֹ לַעֲצֹר אוֹתָנוּ אֶלָא לְהֶפֶךְ. לְבַקֵּש דְּבַר־מָה מֵאָדוֹן זֶה לֹא יַקְשֶׁה מִמֶּנִּי בְּיוֹתֵר!”

“אֲבָל הֲרֵי אָדוֹן זֶה אֵינוֹ נִמְצָא בַּמַּחֲנֶה, אוֹ עַל כָּל פָּנִים לֹא רְאִיתִיו,” אָמַר הָרִי בְּלָאוּנְט.

“הוּא יָבוֹא לְכָאן. אִי־אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹא. עָלָיו לְהִתְאַחֵד עִם הָאֱמִיר. סִבִּירְיָה חֲצוּיָה עַכְשָׁו לִשְׁנַיִם, וְאֵין סָפֵק שֶׁמַּחֲנֶה הַצָּבָא שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן אֵינוֹ אֶלָּא מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ כְּדֵי לַעֲלוֹת עַל אִירְקוּטְסְק.”

“וּמָה נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר נִהְיֶה חָפְשִׁים?”

“אַךְ נִהְיֶה חָפְשִׁים, מִיָּד נָשׁוּב אֶל הַמַּעֲרָכָה שֶׁלָּנוּ וּנְלַוֶּה אֶת הַתַּתָּרִים עַד שֶׁיָּבוֹא הָרֶגַע וְגִלְגּוּלֵי הַמְּאֹרָעוֹת יַרְשׁוּנוּ לַעֲבֹר אֶל מַחֲנֶה צָרֵיהֶם. לְכָל הָרוּחוֹת! אָסוּר לְאָדָם לַעֲזֹב אֶת דִּגְלוֹ. אָנוּ עוֹמְדִים אַךְ בְּרֵאשִׁית עֲבוֹדָתֵנוּ. אַתָּה, חֲבֵרִי, כְּבָר זָכִיתָ לְהִפָּצַע בְּשָׁעָה שֶׁעָבַדְתָּ אֶת עֲבוֹדַת הָעִתּוֹן “דֵילִי־טֵלֶגְרָף”, אֲבָל אֲנִי נִפְגַּעְתִּי לְרֶגֶל שֵׁרוּתִי אֶת הַדּוֹדָנִית שֶׁלִּי. וּבְכֵן, לְפָנִים! לְפָנִים! טוֹב וְיָפֶה!”, הוֹסִיף וְאָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה בְּלַחַשׁ,:“הִנֵּה כְּבָר נִרְדַּם! שָׁעוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל שֵׁנָה וְתַחְבּוֹשׁוֹת אֲחָדוֹת שְׁרוּיוֹת בְּמַיִם חַיִּים מַסְפִּיקוֹת לְמַדַּי לְהַעֲמִיד שׁוּב בֶּן־אָדָם עַל רַגְלָיו. בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ נַעֲשׂוּ מִפַּחֵי־בַּרְזֶל!”

וּבְעוֹד הָרִי בְּלָאוּנְט הָיָה יָשֵׁן וְנָח, הָיָה אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה שׁוֹמֵר עָלָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא אֶת פִּנְקָסוֹ מִכִּיסוֹ וּמִלֵּא אֶת עַמּוּדָיו בִּרְשִׁימוֹת מִתּוֹךְ הַחְלָטָה גְמוּרָה לְהַעֲנִיק מִן הַיְּדִיעוֹת שֶׁהֶעֱלָה בְּיָדוֹ גַם לַחֲבֵרוֹ לַהֲנָאָתָם הַגְּדוֹלָּה שֶׁל קוֹרְאֵי הַ“דֵּילִי־טֵלֶגְרָף”. הַמְּאוֹרָעוֹת אִחוּ אוֹתָם וּקְשָׁרוּם זֶה לָזֶה וּמֵעַכְשָׁו פָּסְקָה הַקִּנְאָה בֵינֵיהֶם.

וּבְכֵן, אֵפוֹא, אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה מְפַחֵד מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִכָּל, הוּא הוּא שֶׁהָיָה רֹאשׁ מַאֲוַיֵּיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַכַּתָבִים. בִּיאָתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב וַדַּאי תָּבִיא לָהֶם תּוֹעֶלֶת וּרְוָחָה, שֶׁהֲרֵי כֵּוָן שֶׁיִּתְבָּרֵר שֶׁאֶחָד מֵהֶם הוּא כָּתַב אַנְגְּלִי וְהַשֵּׁנִי כַּתָּב צָרְפָתִי, קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁיְּשַׁחְרְרוּ אוֹתָם. שַׂר צְבָאוֹ שֶׁל הָאֱמִיר וַדַּאי יֵדַע לְהַסְבִּיר וּלְבָרֵר אֶת הָעִנְיָן לְפֵיאוֹפַר, אֲשֶׁר בְּלִי סָפֵק הָיָה נוֹהֵג בַּכַּתָּבִים כְּשֵׁם שֶׁהָיָה נוֹהֵג בִּמְרַגְּלִים פְּשׁוּטִים. מִשְׁאַלְתָּם שֶׁל אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְשֶׁל הָרִי בְּלָאוּנְט הָיְתָה אֵפוֹא הַהֵפֶךְ מִזּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. הַלָּז הֵבִין יָפֶה אֶת הַמַּצָּב הַזֶּה וְהַדָּבָר שִׁמֵּשׁ לוֹ טַעַם חָדָשׁ, נוֹסָף עַל הַטְּעָמִים הַקּוֹדְמִים, שֶׁהִמְרִיצוּהוּ לְהִסְתַּלֵּק מִכָּל הִתְקָרְבוּת אֶל חֲבֵרָיו לַמַּסָּע לְשֶׁעָבָר. לְפִיכָךְ הִשְׁתַּדֵּל לִנְהֹג בְּעַצְמוֹ בַּדֶּרֶךְ שֶׁהַלָּלוּ לֹא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ וְלֹא יִרְאוּהוּ.

עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים וּמַצַּב הַדְּבָרִים לֹא נִשְׁתַּנָּה שִׁנּוּי כָּל־שֶּׁהוּא. הַשְּׁבוּיִים לֹא שָׁמְעוּ דָבָר עַל סִלּוּק הַמַּחֲנֶה. הַשְּׁמִירָה שֶׁשָּׁמְרוּ עֲלֵיהֶם הָיְתָה קָשָׁה עַד מְאֹד. אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם בְּשׁוּם פָּנִים לַעֲבֹר אֶת שׁוּרַת הָרַגְלִים וְרוֹכְבֵי הַסּוּסִים, שֶׁשָּׁמְרוּ עֲלֵיהֶם יוֹמָם וָלַיְלָה. הַמָּזוֹן שֶׁסִּפְּקוּ לָהֶם לֹא הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעָם כָּל עִקָּר. פַּעֲמַיִם בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת הִשְׁלִיכוּ לִפְנֵיהֶם חֲתִיכָה שֶׁל קִרְבֵי עִזִּים צְלוּיִים עַל גַּבֵּי גֶחָלִים, אוֹ מָנָה שֶׁל גְּבִינָה, הַקְּרוּיָה “קְרוּט” וְהָעֲשׂוּיָה מֵחֲלֵב־כְּבָשׂוֹת חָמוּץ; גְּבִינָה זוֹ טְבוּלָה בַּחֲלֵב סוּסָה אוֹ גְמַלָּה שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ “קוּמִיס”, הִיא הַמָּזוֹן הַנָּהוּג אֵצֶל הַקִּירְגִיזִים. זֶה הָיָה כָּל מַאֲכָלָם. מִלְּבַד זֶה, הִשְׁתַּנָּה מֶזֶג־הָאֲוִיר לְרָעָה: הִתְחוֹלְלוּ רוּחוֹת עַזּוֹת וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. הָאֻמְלָלִים הָיוּ מְחֻסְּרֵי מַחֲסֶה וַאֲנוּסִים הָיוּ לָשֵׂאת אֶת זַעְפּוֹ שֶׁל מֶזֶג הָאֲוִיר הַמַּזִּיק לַבְּרִיאוּת וְלֹא הָיָה מִי שֶׁדָּאַג לָהֶם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם מַשֶּׁהוּ אֶת יִסּוּרֵיהֶם הַקָּשִׁים. כַּמָּה פְּצוּעִים, בָּהֶם נָשִׁים וִילָדִים, מֵתוּ, וְהַשְּׁבוּיִים עַצְמָם אֲנוּסִים הָיוּ לְקָבְרָם, כִּי הַשּׁוֹמְרִים לֹא רָצוּ לָתֵת אֲפִילוּ קְבוּרָה לַמֵּתִים.

מִשֶּׁהִתְרַגְּשׁוּ הַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים הַלָּלוּ, הִשְׁתַּדְּלוּ אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְהָרִי בְּלָאוּנְט לִהְיוֹת לְהוֹעִיל לַבְּרִיּוֹת, כָּל אֶחָד לְפִי דַּרְכּוֹ, וְעָשׂוּ לְטוֹבָתָם כָּל מַה שֶּׁהָיָה לְאֵל יָדָם. כֵּוָן שֶׁקֹּדֶם לָכֵן לֹא עָבְרוּ עֲלֵיהֶם תְּלָאוֹת קָשׁוֹת וְהֵם הָיוּ בְּרִיאִים וּמוּצָקִים, לְפִיכָךְ יָכְלוּ לַעֲמֹד יָפֶה בִּפְנֵי הַפְּגָעִים שֶׁל עַכְשָׁו וְהָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדָם לְהוֹעִיל בַּעֲצָתָם וּבְדַאֲגָתָם לְאוֹתָם הַשְּׁבוּיִים שֶׁהָיוּ מִתְעַנִּים בִּיסוּרִים וּבָאוּ לִידֵי יֵאוּשׁ.

הֲיִמָשֵׁךְ הַמַּצָּב הַזֶּה לְאֹרֶךְ יָמִים? כְּלוּם נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן עַל יְדֵי־מַעֲשֵׂי־הַהַצְלָחָה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלּוֹ וְהוּא מְבַקֵּשׁ לָנוּחַ זְמַן־מָה קֹדֶם שֶׁיָּקוּם וְיַעֲלֶה עַל אִירְקוּטְסְק? אָמְנָם אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשֹׁשׁ לְכָךְ, אֶלָּא שֶׁחֲשָׁשׁ זֶה לֹא נִתְקַיֵּם. בִּשְׁנֵים־עָשָׂר לְאַבְגּוּסְט בַּבֹּקֶר אֵרַע אוֹתוֹ הַמְּאֹרָע, אֲשֶׁר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְהָרִי בְּלָאוּנְט הָיוּ מִתְאַוִּים לוֹ בְּיוֹתֵר וַאֲשֶׁר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ בְּיוֹתֵר.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם תָּקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת וְתוֹפְפוּ בְּתֻפִּים וְהִרְעִישׁוּ אֶת הָאֲוִיר בִּירִיּוֹת רוֹבִים. עֲנַן אָבָק גָּדוֹל הִתְגַּלְגֵּל עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מִקּוֹלִיבַן.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב הוֹפִיעַ בְּרֹאשׁ אַלְפֵי אַנְשֵׁי צָבָא וְנִכְנַס אֶל מַחֲנֶה הַתַּתָּרִים.

פֶּרֶק שֵׁנִי: מִנְהָגוֹ שֶׁל אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה    🔗

אִיבַן אוֹגַרְיֶב הֵבִיא אֶל הָאֱמִיר קוֹרְפּוּס שָׁלֵם שֶׁל אַנְשֵׁי צָבָא. הַפָּרָשִׁים וְהָרַגְלִים הָאֵלֶּה הָיוּ חֵלֶק שֶׁל פְּלֻגַּת הַצָּבָא שֶׁכָּבְשָׁה אֶת אוֹמְסְק. כֵּוָן שֶׁאִיבַן אוֹגַרְיֶב לֹא יָכֹל לִלְכֹּד אֶת הָעִיר הָעֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר כְּכָל הַמְסֻפָּר לְמַעְלָה הִתְבַּצֵּר שָׁם שָׂר הַפֶּלֶךְ עִם חֵיל הַמִּשְׁמָר, לְפִיכָךְ גָּמַר לְהַרְפּוֹת מִמֶּנָּה וְלִנְסֹעֵ הָלְאָה, כִּי לֹא רָצָה לְעַכֵּב אֶת פְּעֻלּוֹת הַמִּלְחָמָה הָעֲתִידוֹת לְהָבִיא לִידֵי כִּבּוּשׁ סִבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית. וְכֵן הִשְׁאִיר בְּאוֹמְסְק חֵיל מַצָּב מַסְפִּיק לְמַדָּי. אַחַר אָסַף אֶת הַכְּנוּפְיוֹת שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ נוֹסְפוּ עָלֵיהֶן מְנַצְּחֶיהָ שֶׁל קוֹלִיבַן, וְסוֹפוֹ שֶׁהִתְאַחֵד עִם הַמַּחֲנֶה שֶׁל פֵיאוֹפַר.

אַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב עָמְדוּ עַל מִשְׁמֶרֶת־הַחַיִל הָרִאשׁוֹנָה. הֵם לֹא נִצְטַווּ לַחֲנוֹת. מַנְהִיגָם נִתְכַּוֵּן בְּלִי סָפֵק שֶׁלֹּא לְהִתְעַכֵּב כָּאן, אֶלָּא לָלֶכֶת לְפָנִים וְלִכְבֹּשׁ בִּזְּמָן קָצָר אֶת טוֹמְסְק, הָעִיר הַחֲשׁוּבָה, אֲשֶׁר נוֹעֲדָה בְּיַד הַטֶּבַע לְשַׁמֵּשׁ מֶרְכָּז לְמַעֲשֵׂה־הַמִּלְחָמָה שֶׁלְּהַבָּא.

יַחַד עִם אַנְשֵׁי צְבָאוֹ הוֹלִיךְ עִמּוֹ אִיבַן אוֹגַרְיֶב שַׁיָּרָה שֶׁל שְׁבוּיִים רוּסִים וְאַנְשֵׁי סִבִּירְיָה, אֲשֶׁר נָפְלוּ בְּיָדוֹ אִם בְּאוֹמְסְק וְאִם בְּקוֹלִיבַן. הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶּה לֹא הֻכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַגְּדֵרָה, אֲשֶׁר הָיְתָה צָרָה מֵהָכִיל אֶת הַשְּׁבוּיִים שֶׁכְּבָר נִמְצְאוּ בָּהּ, וּלְפִיכָךְ אֲנוּסִים הָיוּ לְהִשָּׁאֵר אֵצֶל הַמִּשְׁמֶרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְלֹא מַחֲסֶה כָּל שֶׁהוּא וּלְלֹא מָזוֹן. מָה הַגְּזֵרָה אֲשֶׁר יִגְזֹר פֵיאוֹפַר־חַאן עַל הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶּה? הֲיָשִׂים אוֹתָם בְּמִשְׁמָר בְּטוֹמְסְק, אוֹ יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַמַּנְהִיגִים הַתַּתָּרִים וְיַעֲשֶׂה בָּהֶם שְׁפָטִים שֶׁל שְׁפִיכוּת דָּמִים אֲשֶׁר יַמְעִיטוּ אֶת מִסְפָּרָם? הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה מִן הַסּוֹדוֹת הַכְּמוּסִים בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאֱמִיר, הַמִּתְנַהֵג כְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה עִם רוּחוֹ.

בִּעִקְבוֹת גְּדוּד הַצָּבָא הַזֶּה, שֶׁבָּא מֵאוֹמְסְק וּמִקוֹלִיבַן, הָלַךְ הֲמוֹן קַבְּצָנִים, חַמְסָנֵי־מִלְחָמָה, תַּגְרָנִים וְצוֹעֲנִים הַמְּשַׁמְּשִׁים תָּמִיד הַמְּאַסֵּף הַנִּגְרָר אַחֲרֵי אַחַד הַמַּחֲנוֹת הַהוֹלֵךְ לְמַסָּעָיו. כָּל הָאֲסַפְסוּף הַזֶּה הָיָה יוֹנֵק אֶת מְזוֹנוֹ מִן הַמְּחוֹזוֹת שֶׁהוּא עָבַר בָּהֶם וְאַחֲרָיו כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁאַר שָׁם מַה לִשְׁדֹּד וְלַחְמֹס. וּמִכָּאן בָּא הַהֶכְרַח לְאַנְשֵׁי הַצָּבָא לִנְסֹעַ הָלְאָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִמְצֹא מִחְיָה לְנַפְשָׁם. כָּל הַחֶבֶל שֶׁבֵּין אֲפִיק הָאִישִׁים וְהָאוֹבּ כְּבָר הָיָה חָרֵב חֻרְבָּן גָּמוּר, וְלֹא נִמְצְאוּ בּוֹ שׁוּם מְקוֹרוֹת מִחְיָה. הַתַּתָּרִים הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם מִדְבַּר שְׁמָמָה, וְהָרוּסִים וַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לַעֲבֹר בּוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ קְשָׁיִים גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר.

בֵּין הַצוֹעֲנִים שֶׁנָּהֲרוּ אֶל הַגְּדוּד מִמְּחוֹזוֹת הַמַּעֲרָב נִמְצְאָה גַם הַלַּהֲקָה אֲשֶׁר לִוְּתָה אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מִפֶּרְם. בְתוֹכָם הָיְתָה גַם סַנְגַּר. מְרַגֶּלֶת פִּרְאִית זוֹ, שֶׁהָיְתָה הָרוּחַ הָרָעָה שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב, לֹא עָזְבָה אֶת אֲדוֹנֶיהָ מֵעוֹלָם. אָנוּ רָאִינוּ אֶת שְׁנֵיהֶם כְּשֶׁהֵם רוֹקְמִים אֶת מְזִמּוֹתֵיהֶם בְּרוּסְיָה עָצְמָה, בְּפֶלֶךְ נִיזְ’נִי־נוֹבְגֹורוֹד. מִשֶּׁעָבְרוּ אֶת הָאוּרָל, לֹא נִפְרְדוּ אֶלָּא לְיָּמִים מֻעָטִים. אִיבַן אוֹגַרְיֶב הָלַךְ אֶל אִישִׁים וְהִגִּיעַ לְשָּׁם בִּמְהֵרָה, תַּחַת אֲשֶׁר סַנְגַּר וְהַלַּהֲקָה שֶׁלָה שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל אוֹמְסְק וְנָסְעוּ לְשָׁם דֶּרֶךְ הָעֵבֶר הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַחֶבֶל.

קַל לְהָבִין כַּמָה גָדוֹל הָעֵזֶר שֶׁעָזְרָה אִשָּׁה זוֹ לְאִיבַן אוֹגַרְיֶב. עַל־יְדֵי הַצוֹעֲנִים שֶׁלָהּ חָדְרָה אֶל כָּל מָקוֹם, שָׁמְעָה אֶת הַכֹּל וְהוֹדִיעָה אֶת הַכֹּל. לְאִיבַן אוֹגַרְיֶב הָיָה גָּלוּי וְיָדוּעַ כָּל הַנַּעֲשֶׂה בַּמְּחוֹזוֹת הַכְּבוּשִׁים. מֵאוֹת עֵינַיִם וְאָזְנַיִם הָיוּ פְּקוּחוֹת תָּמִיד לְצָרְכֵי שֵׁרוּתוֹ. וְהָאֱמֶת נִּתְנָה לְהֵאֲמֵר שֶׁהוּא הָיָה מְשַׁלֵּם בְּיָד רְחָבָה בְּעַד הָרִגּוּל הַזֶּה, שֶׁהֵפִיק מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לְעַצְמוֹ.

הַקָּצִין הָרוּסִי הִצִּיל פַּעַם אַחַת אֶת סַנְגַּר, שֶׁנִּכְשְׁלָה בְּמַעֲשֶׂה חָמוּר. וְהִיא לֹא שָׁכְחָה לְעוֹלָם אֶת הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמָּהּ וְהָיְתָה מְסוּרָה לוֹ בְּכָל נַפְשָׁהּ וּבְכָל מְאֹדָה. וּכְשֶׁיָּצָא אִיבַן אוֹגַרְיֶב לְתַרְבּוּת רָעָה וְהָיָה לְבוֹגֵד בְּעַמּוֹ, מִיַּד הֵבִין אֶת הַתּוֹעֶלֶת הַגְּדוֹלָה, שֶׁאִשָּׁה זוֹ עֲלוּלָה לְהַמְצִיא לוֹ. כָּל שְׁלִיחוּת שֶׁהֵטִיל עַל סַנְגַּר נִתְמַלְּאָה עַל־יָדֶיהָ בֶּאֱמוּנָה. נְטִיָּה טִבְעִית כְּמוּסָה, שֶׁהָיְתָה אַדִּירָה אֲפִילּוּ מֵרֶגֶּשׁ הַתּוֹדָה שֶׁבְּקִרְבָּה, הִכְרִיחָה אוֹתָהּ לְהֵעָשׂוֹת לְשִׁפְחָתוֹ שֶׁל הַבּוֹגֵד, וְהִיא דָבְקָה בּוֹ לְמִן הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְגָלוּתוֹ בְּסִבִּירְיָה. סַנְגַּר, שֶׁהָיְתָה אָדָם שֶׁאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה וְאֵין לוֹ מוֹלֶדֶת, נֶעֶשְׂתָה לְאֵשֶׁת סוֹדוֹ וּלְבַעֲלַת בְּרִיתוֹ וְהִיא הִקְדִּישָׁה אֶת חַיֶּיהָ, חַיֵּי צוֹעֲנִית נָדָה וְנָעָה, לְשֵׁרוּת הַפּוֹלְשִׁים, אֲשֶׁר אִיבַן אוֹגַרְיֶב הֶעֱלָה עַל סִבִּירְיָה. יַחַד עִם הַמִּרְמָה הַטִּבְעִית הַמְיֻחָדָה לִבְנֵי גִזְעָהּ הָיָה מָצוּי בָּהּ מֶרֶץ כַּבִּיר, אֲשֶׁר לֹא יָדַע סְלִיחָה וָלֹא רַחֲמִים. הִיא הָיְתָה פֶּרֶא־אָדָם הָרְאוּיָה לִהְיוֹת חֲבֶרֶת לְאַחַד הָאִינְדְּיָנִים הַפְּרָאִים וְלָשֶׁבֶת עִמּוֹ בַּוִּיְגְוַם שֶׁלּוֹ.

מִיּוֹם בּוֹאוֹ לְאוֹמְסְק שׁוּב נִלְוְתָה סַנְגַּר עִם הַלַּהֲקָה שֶׁלָהּ אֶל אִיבַן אוֹגַרְיֶב וּמֵאָז לֹא עָזְבָה אוֹתוֹ. הַמִּקְרֶה, אֲשֶׁר זִמֵּן יַחַד אֶת מִיכָאֵל וְאֶת מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב, הָיָה יָדוּעַ לָהּ. הִיא יָדְעָה אֶת חֲשָׁשׁוֹתָיו שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב עַל דַּבָר שְׁלִיחַ הַצַּאר הָעוֹבֵר בָּאָרֶץ וְהִיא הִשְׁתַּתְּפָה עִמּוֹ בַּחֲשָׁשׁוֹת הַלָּלוּ, מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב הָאֲסִירָה הָיְתָה בְּעֵינֶיהָּ אִשָּׁה, אֲשֶׁר מִן הַצֹרֶךְ הוּא לְיַסְּרָהּ וּלְעַנּוֹתָהּ בְּכָל הָאַכְזָרִיּוּת הַמְּצוּיָה בְּפֶרֶא אָדָם אֲדֻם־הָעוֹר, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִפִּיהָ אֶת דְּבַר הַסּוֹד הַכָּמוּס עִמָּה. ֲבָל אִיבַן אוֹגַרְיֶב עֲדַיִן לֹא רָצָה לָכֹף אֶת הָאִשָּׁה הַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה לִפְתֹּחַ אֶת פִּיהָ, כִּי טֶרֶם הִגִּיעָה הַשָּׁעָה הָרְאוּיָה לְכָךְ. וּבְכֵן אֲנוּסָה הָיְתָה סַנְגַּר לְחַכּוֹת, וְהִיא חִכְּתָה. וּבְעוֹדָה מְחַכָּה לֹא הֶעֱלִימָה אֶת עֵינֶיהָ מִמֶּנָּה וְהָיְתָה שׁוֹמֶרֶת צְעָדֶיהָ וּמְרַגֶּלֶת אוֹתָהּ בְּלִי יְדִיעָתָהּ, אוֹרֶבֶת לְכָל תְּנוּעָה קַלָּה שֶׁלָהּ, לְכָל מִלָּה קְלִּילָה הַיּוֹצֵאת מִפִּיהָ, צוֹפָה וּמַשְׁגִּיחָה אֵלֶיהָ יוֹמָם וָלַיְלָה וּמְצַפָּה לִשְׁמֹעַ אֶת הַמִּלָּה “כֵּן” יוֹצֵאת מִפִּתְחֵי פִּיהָ, אֲבָל קְרִירוּת רוּחָהּ וְהִתְאַפְּקוּתָהּ שֶׁל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב שָׂמוּ עַד עַתָּה אֶת כָּל עֲמָלָה לְאַל.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְשַׂר הָאַרְטִילֶרְיָה הַתַּתָּרִית וְשַׂר הָאֳרְווֹת שֶׁל הָאֱמִיר וְעִמָּם לְוָיָה מַזְהִירָה שֶׁל פָּרָשִׁים אוּזְבֶּקִים יָצְאוּ לְקוֹל תְּקִיעַת הַחֲצוֹצְרוֹת לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ אֵלָיו, חָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל עַד מְאֹד וְהִזְמִינוּהוּ לָלֶכֶת עִמָּם אֶל אָהֳלוֹ שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב הָיָה עַז וְקָשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד וְהוּא הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה קְרִירָה עַל דִּבְרֵי הַנִּמּוּס הַנָּאִים שֶׁהִבִּיעוּ לוֹ רַבֵּי הַשִּׁלְטוֹן, אֲשֶׁר נִשְׁלְחוּ לְהִקְבִּיל אֶת פָּנָיו. הוּא הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר, וְאוּלָם מִתּוֹךְ הִתְהַדְּרוּת חֲצוּפָה הָיָה עוֹטֶה עֲדַיִן אֶת מַדֵּי הַשְּׂרָד שֶׁל קְצִין־צָבָא רוּסִי.

בָּרֶגַע שֶׁתָּפַשׂ בְּרֶסֶן סוּסוֹ, כְּדֵי לִרְכֹּב וְלַעֲבֹר אֶת הַמַּעְגָּל שֶׁל הַמַּחֲנֶה, נִדְחֲקָה סַנְגַּר אֶל בֵּין הַפָּרָשִׁים שֶׁל גְּדוּד־הַלְּוָיָה, קָרְבָה אֵלָיו וְעָמְדָה תַּחְתֶּיהָ דוּמָם.

“לֹא כְּלוּם?” שָׁאַל אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

“לֹא כְּלוּם.”

“הֲיִי סַבְלָנִית.”

“הַקְּרֵבָה הַשָּׁעָה אֲשֶׁר תָּכֹף אֶת הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה לְדַבֵּר?”

“הַשָּׁעָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, סַנְגַּר.”

“כַּאֲשֶׁר נִהְיֶה בְּטוֹמְסְק.”

“וְאֵימָתַי נִהְיֶה שָׁם?…”

“בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים.”

עֵינָי סַנְגַּר הַגְּדוֹלוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת הֵפִיקוּ בְּרַק זִיו וְהִיא שָׁבָה לַאֲחוֹרֶיהָ בִּפְסִיעוֹת בְּטוּחוֹת.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב לָחַץ אֶת צַלְעוֹת סוּסוֹ וּפָנָה בְּלִוְיַת שָׂרֵי הַחַיִל שֶׁלּוֹ אֶל אָהֳלוֹ שֶׁל הָאֱמִיר.

פֵיאוֹפַר־חַאן הָיָה מְצַפֶּה לְבִיאָתוֹ שֶׁל מִשְׁנֵהוּ. סוֹד הַמּוֹעֵצָה, שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ נוֹשֵׂא חוֹתַם הַמַּלְכוּת, הַחוֹדְזַ’ה וְשָׂרֵי מְדִינָה גְבוֹהִים אֲחָדִים, תָפַס מָקוֹם בָאֹהֶל.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, נִכְנָס אֶל הָאֹהֶל וְעָמַד לִפְנֵי הָאֱמִיר.

פֵיאוֹפַר־חאן הָיָה אִישׁ כְּבֶן אַרְבָּעִים. גְּבַהּ־קוֹמָה, חִוֵּר־פָּנִים, זְעוּם־עֵינַיִם וּפִרְאִי לְמַרְאֶה. ָקָן שָׁחוֹר וּמְסֻלְסָל סִלְסֻוּלִים קְטַנִּים יָרַד עַל חָזֵהוּ. בְּמַדֵּי־הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר עָלָיו, הֲלֹא הֵם תַּחִרָא רְקוּמָה זָהָב וָכֶסֶף, תְלָיֵי־חֶרֶב הַמִּתְנוֹסְסִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, נְדָן שֶׁל חֶרֶב עֲקֻמָּה כְּעֵין הַיָּטָגָן מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת מַבְהִיקוֹת, נַעֲלַיִם עִם דָּרְבוֹנוֹת שֶׁל זָהָב, קוֹבַע וּבְרֹאשׁוֹ צִיצָה שֶׁל בָּרָקוֹת הַמְּפִיצוֹת אַלְפֵי נִיצוֹצוֹת, – נִרְאָה מַרְאֵה שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן מוּזָר וּמְשֻׁנֶּה בְּיוֹתֵר וְלֹא הָיָה בּוֹ כְּלוּם מִשֵׁל הָרוֹמְמוּת לְסַרְדָּנַפַּל תַּתָּרִי, אֲשֶׁר לְמוֹשֵׁל בְּלִי מְצָרִים הַשּׁוֹלֵט לִרְצוֹנוֹ עַל נְתִינָיו וּבְיָדוֹ לְהַחֲיוֹתָם אוֹ לְהֲמִיתָם, אֲשֶׁר אֵין גְבוּל לְשִׁלְטוֹנוֹ וַאֲשֶׁר עַל פִּי חֹק וּמִשְׁפָּט מְיֻחָד הֲרֵיהוּ קָרוּא בְּבוּכַרַה בְּכִנּוּי הַכָּבוֹד “אֱמִיר”.

בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס אִיבַן אוֹגַרְיֶב, נִשְׁאֲרוּ שָׂרֵי הַמַּעֲלָה עַל מְקוֹמָם וְהוֹסִיפוּ לַשֶּׁבֶת בִּמְנוּחָה עַל הַכַּרִים הָרְקוּמִים בְּזָהָב וְאוּלָם פֵיאוֹפַר־חַאן קָם מֵעַל דַּרְגָּשׁ נֶהֱדָּר שֶׁעָמַד בְּיַרְכְּתֵי הָאֹהֶל, אֲשֶׁר קַרְקָעוֹ הָיָה מְכֻסֶּה בַּקְּטִיפָה הָרַכָּה שֶׁל מַרְבָד בּוּכָרִי.

הָאֱמִיר נִגַּשׁ אֶל אִיבַן אוֹגַרְיֶב וְאָצַל לוֹ נְשִׁיקָה, אֲשֶׁר הַלָּז הֵבִין אֶת פֵּרוּשָׁה יָפֶה. נְשִׁיקָה זוֹ הֵרִימָה אֶת מִשְׁנֵה הַמַּצְבִּיא לִידֵי הַמַּדְרֵגָה שֶׁל רֹאשׁ הַמּוֹעֵצָה וְנִשְּׂאָה אוֹתוֹ לְשָׁעָה לְמַעֲלָה מִן הַחוֹדְזַ’ה.

אַחַר פָּנָה פֵיאוֹפַר־חַאן אֶל אִיבַן אוֹגַרְיֶב וּפָתַח וְאָמַר אֵלָיו:

“אֵין מַה לִּשְׁאָלְךָ, אִיבַן. פְּתַח פִּיךָ וְדַבֵּר אַתָּה. אַתָּה תִּמְצָא כָּאן אָזְנַיִם הַמּוּכָנוֹת וּמְזֻמָּנוֹת לְהַאֲזִין אֶת דְּבָרֶיךָ”.

“טַקְסִיר”⁹, הֵשִׁיב אִיבַן אוֹגַרְיֶב, “הִנֵּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יֵשׁ אֶת נַפְשִׁי לְהַגִּיד לָּךְ”.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב דִּבֵּר תַּתָּרִית וְהִבִּיעַ אֶת דְבָרָיו בִּמְלִיצוֹת מְסֻלְסָלוֹת, הַמְצַיְּנוֹת אֶת לְשׁוֹנָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַמִּזְרָח.

“טַקְסִיר, לֹא זוֹ הַשָּׁעָה לְהַשְׁמִיעַ מִלִּים שֶׁאֵין מוֹעִיל בָּהֶן. הַמַּעֲשִׂים, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּעָמְדִי בְּרֹאשׁ צִבְאוֹתֶיךָ, גְּלוּיִים וִידוּעִים לְפָנֶיךָ. חֶבְלֵי אֶרֶץ הָאִישִׁים וְהָאִירְטִישׁ נִמְצָאִים עַתָּה בְּיָדֵנוּ, וְהַפָּרָשִׁים הַטּוּרְקְמָנִים יְכוֹלִים עַתָּה לִרְחֹץ אֶת סוּסֵיהֶם בְּמֵּיֵמִי הַנְּהָרוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהָיוּ לַאֲחֻזַּת הַתַּתָּרִים. לַהֲקוֹת הַקִּירְגִיזִים הִתְקוֹמְמוּ לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן, וְאַתָּה אָדוֹן לַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית שֶׁל סִבִּירְיָה מֵאִישִׁים עַד טוֹמְסְק, וּבְכֵן אֵפוֹא יֵשׁ לְאֵל יָדְךָ לְהַסִּיעַ אֶת גְּדוּדֶיךָ אֶל מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, קֵדְמָה, וְאֶל מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מַעֲרָבָה”.

“וְאִם יִהְיֶה מַהֲלָכִי עִם הַשֶּׁמֶשׁ?” שָׁאַל הָאֱמִיר, אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַדּוֹבֵר אֵלָיו וּבְפָנָיו לֹא נִכְּרָה אָף אַחַת מִן הַמַּחֲשָּׁבוֹת שֶׁחָשַׁב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

“אִם יִהְיֶה מַהֲלָכְךָ עִם הַשֶּׁמֶשׁ”, הֵשִׁיב אִיבַן אוֹגַרְיֶב, “תָּשִׂים פְּעָמֶיךָ אֶל אֵרוֹפָּה וְתִלְכֹּד עַד מְהֵרָה אֶת מְחוֹזוֹת סִבִּירְיָה מִטּוֹבּוֹלְסְק עַד לְהָרֵי הָאוּרַל”.

“וְאִם אֵלֵךְ לְנֹכַח הַלַּפִּיד אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם?”

“אִם תַּעֲשֶׂה כְּזֹאת תָּכְנִיעַ תַּחַת הַשִּׁלְטוֹן הַתַּתָּרי גַם אֶת אִירְקוּטְסְק וְגַם אֶת הָאֲרָצוֹת הָעֲשִׁירוֹת בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בְּאַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית.”

“וְצִבְאוֹת הַשֻּׂלְטָן אֲשֶׁר בְּפֶטֶרְבּוּרְג?” אָמַר פֵיאוֹפַר־חַאן כְּשֶׁהוּא מְכַנֶּה בַּתֹּאַר הַמְשֻׁנֶּה הַזֶּה אֶת קֵיסָרָהּ שֶׁל רוּסְיָה.

“אַל תִירָא מֵהֶם לֹא בְּמִזְרָח הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא בִּמְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ,” הֵשִׁיב אִיבַן אוֹגַרְיֶב. “הַהִתְפָּרְצוּת בָּאָרֶץ הָיְתָה לְפֶתַע פִּתְאֹם, וְטֶרֶם יַסְפִּיק הַמַּחֲנֶה הָרוּסִי לְהַמְצִיא לָהּ עֵזֶר, תִּפֹּל אִירְקוּטְסְק אוֹ טוֹבּוֹלְסְק בְּיָדֶיךָ. צִבְאוֹת הַצַּאר נִכְחֲדוּ עַל יַד קוֹלִיבַן וְהֵם יִכָּחֲדוּ בְּכָל מָקוֹם, אֲשֶׁר אֲנָשֶׁיךָ יִלָּחֲמוּ עִם אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַנִּקְלִים שֶׁל אַרְצוֹת הַמַּעֲרָב.”

“וּמָה הָעֵצָה אֲשֶׁר תַּשִׂיא לְּךָ הִתְמַכְּרוּתְךָ לְעִנְיַן הַתַּתָּרִים וְטוֹבָתָם?” שָׁאַל הָאֱמִיר לְאַחַר שְׁתִיקָה שֶׁל רְגָעִים מִסְפָּר.

“עֲצָתִּי הִיא לִנְסֹעַ לְנֹכַח הַשֶּׁמֶשׁ!” הֵשִׁיב אִיבַן אוֹגַרְיֶב מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת רַבָּה. “עָלֵינוּ לָתֵת לְסוּסֵי הַטּוּרְקְמָנִים לִלְחֹךְ אֶת הָעֵשֶׂב אֲשֶׁר לְעַרְבוֹת הַמִּזְרָח! עָלֵינוּ לִלְכֹּד אֶת אִירְקוּטְסְק, בִּירַת מְחוֹזוֹת הַמִּזְרָח, וְיַחַד עִמָּהּ לִתְפֹּשׂ בֶּן־תַּעֲרוּבוֹת, אֲשֶׁר תְּפִיסָתוֹ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד תְּפִיסַת אֶרֶץ גְּדוֹלָה. מֵאֵין לָנוּ יְכֹלֶת לִלְכֹּד אֶת הַצַּאר, עָלֵינוּ לְהִתְאַמֵּץ לִלְכֹּד אֶת אָחִיו, אֶת הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל.”

זוֹ הָיְתָה הַמַּטָּרָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר אִיבַן אוֹגַרְיֶב שָׁאַף אֵלֶיהָ. לִתְפֹּס אֶת הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וּלְהַכּוֹתוֹ בְּלִי רַחֲמִים – הֲרֵי זֶה מַשְׁמָע לָתֵת סִפּוּק גָּמוּר לְרֶגֶשׁ הַשִּׂנְאָה שֶׁבְּלִבּו! וָלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכִּבּוּשׁ אִירְקוּטְסְק יְשַׁעְבֵּד מִיָּד לְשִׁלְטוֹן הַתַּתָּרִים כָּל סִבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית כֻּלָּה.

“כִּדְבָרֶיךָ, אִיבַן, כֵּן יִהְיֶה,” הֵשִׁיב פֵיאוֹפַר.

“וּמַה פְּקֻדּוֹתֶיךָ, טַקְסִיר?”

“עוֹד הַיּוֹם יַעֲבֹר הַמּוֹשָׁב הָרָאשִׁי שֶׁלָּנוּ אֶל טוֹמְסְק.”

אִיבַן אוֹגַרְיֶב הִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא בְּלִוְיַת הַהּוּשׁ־בֵּגִי לְמָלֵא אֶת פְּקֻדּוֹת הָאֱמִיר.

וְהִנֵּה בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָמַר לַעֲלוֹת עַל סוּסוֹ, כְּדֵי לָשׁוּב אֶל חֵיל־הַמִּשְׁמָר הָרִאשׁוֹן, קָם רַעַשׁ בְּקֵרוּב מָקוֹם, בְּתוֹךְ חֵלֶק הַמַּחֲנֶה שֶׁהַשְּׁבוּיִים הָיוּ כְּלוּאִים שָׁם. נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת וְאַחֲרֶיהָ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ יְרִיּוֹת שֶׁל רוֹבִים. מָה הַדָּבָר? הַאֻמְנָם נִסָּיוֹן לַהִתְקוֹמְמוּת אוֹ לִבְרִיחָה, אֲשֶׁר דֻּכָּא בְּחֹזֶק יָד?

אִיבַן אוֹגַרְיֶב וְהַהוּשׁ־בֵּגִי פָּסְעוּ פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת אֶל עֵבֶר הַמָּקוֹם, וּמִיַּד הוֹפִיעוּ לִפְנֵיהֶם שְׁנֵי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הַחַיָּלִים לֹא יָכְלוּ לַעֲצֹר בָּהֶם.

הַהוּשׁ־בֵּגִי לֹא חָקַר וְלֹא דָרַשׁ כְּלוּם אֶלָּא נָתַן אוֹת, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ פְּקֻדַּת מִיתָה, וְרָאשֵׁיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַשְּׁבוּיִים כְּבָר הָיוּ מִתְגּוֹלְלִים בְּעָפָר, לוּלֵא אָמַר אִיבַן אוֹגַרְיֶב מִלִּים אֲחָדוֹת, אֲשֶׁר עָצְרוּ אֶת הַחֲרָבוֹת שֶׁכְּבָר הָיוּ מוּנָפוֹת עֲלֵיהֶם.

הָאִישׁ הָרוּסִי הִכִּיר, כִּי הַשְּׁבוּיִים הָאֵלֶּה נָכְרִים הֵם וְהוּא צִוָּה לַהֲבִיאָם לְפָנָיו.

הַלָּלוּ הָיוּ הָרִי בְּלָאוּנְט וְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה.

מִשְּׁעַת בִּיאָתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב אֶל הַמַּחֲנֶה בִּקְּשׁוּ שֶׁיוֹלִיכוּם אֵלָיו, אֲבָל אַנְשֵׁי הַצָּבָא מֵאֲנוּ לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתָם. הַדָּבָר הִגִּיעַ לִידֵי קְטָטָה, לִידֵי נִסָּיוֹן שֶׁל מְנוּסָה וְלִידֵי יְרִיּוֹת רוֹבִים, אֲשֶׁר לְאָשְׁרָם שֶׁל שְׁנֵי הַכַּתָּבִים הֶחֱטִיאוּ אֶת הַמַּטָּרָה.

אֲבָל אֵין סָפֵק, שֶׁלוּלֵא מִשְׁנֵהוּ שֶׁל הָאֱמִיר שֶׁהִתְעָרֵב בַּדָּבָר, הַיוּ שְׁנֵי אֵלֶּה מְקַפְּחִים עַד מְהֵרָה אֶת חַיֵּיהֶם.

הַלָּז בָּחַן בְּעֵינָיו רְגָעִים מִסְפָּר אֶת שְׁנֵי הַשְּׁבוּיִים, שֶׁלֹּא הָיוּ יְדוּעִים לוֹ כָּל עִקָּר. אָמְנָם הַלָּלוּ הָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד כְּשֶׁאֵרַע הַמְּאֹרַע בְּבֵיִת תַּחֲנַת הַדֹּאַר שֶׁבְּאִישִׁים וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֻכָּה בְּיַד אִיבַן אוֹגַרְיֶב. וְאוּלָם הַנּוֹסֵעַ אַבִּיר־הַלֵּב לֹא שָׁת לִבּוֹ כְּלָל אֶל הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּאוּלָם הַהַמְתָּנָה.

אֲבָל הָרִי בְּלָאוּנְט וְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה הִכִּירוּ אוֹתוֹ מִיָּד, וְהָאַחֲרוֹן אָמַר לַחֲבֵרוֹ בְּשֶׁפֶל קוֹל:

“הַבֵּט וּרְאֵה! נִדְמֶה כִּי שַׂר הָאֶלֶף אוֹגַרְיֶב וְהַנּוֹסֵעַ הַגַּס שֶׁבְּאִישִׁים אֵינָם אֶלָּא אָדָם אֶחָד!”

אֵחַר הוֹסִיף וְלָחַש בְּאָזְנֵי חֲבֵרוֹ:

“בְּלָאוּנְט הַרְצֵה, אַתָּה לְפָנָיו אֶת הָעִנְיָן שֶׁלָּנּוּ. בָּזֶה תַּעֲשֶׂה עִמִּי חֶסֶד גָּדוֹל. מָאוּס עָלַי שַׂר אֶלֶף זֶה הַנִּמְצָא בְּמַחֲנֶה תַּתָּרִי וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּגְלָלוֹ עֲדַיִן רָאשִׁי שָׁרוּי עַל כְּתֵפַי, אַשְּׁעֶה עֵינַי מִמֶּנּוּ בְּבוּז וְלֹא אוּכַל לְהַבִּיט בְּפָנָיו!”

וּבְדַבֵּר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִבִּיעָה הַכָּרַת פָּנָיו שִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ גָּמוּר וּמָלֵא גַאֲוָה מֵאֵין כָּמוֹהָ.

כְּלוּם הֵבִין אִיבַן אוֹגַרְיֶב, שֶׁהַשְּׁבוּיִים מִתְיַחֲסִים אֵלָיו יַחַס שֶׁל זִלְזוּל? מִכָּל מָקוֹם הִתְאַפֵּק וּמִתּוֹךְ חָזוּת פָּנָיו אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר דָּבָר.

“מִי אַתֶּם, אֲדוֹנַי?” שָׁאַל בַּלָּשׁוֹן הָרוּסִית וּבְקוֹל שֶׁל קְרִירוּת יְתֵרָה אֶלָּא שֶׁקּוֹל זֶה הָיָה חָסֵר הַפַּעַם אֶת הַגַּסּוּת הַמְיֻחָדָה לוֹ.

“שְׁנֵי כַּתָּבִים שֶׁל עִתּוֹנִים אַנְגְּלִים וְצָרְפָתִים”, הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט תְּשׁוּבָה קְצָרָה.

“וַדַּאי יֵשׁ בְּיֶדְכֶם תְּעוּדוֹת, הַמְּעִידוֹת עֲלֵיכֶם מִי אַתֶּם?”

“הִנֵּה כִּתְבֵי הַרְשָׁאָה, הַמְּאַשְּׁרִים אֶת אִישִׁיּוּתֵנוּ לִפְנֵי הַצִּיר הָאַנְגְּלִי וְהַצָּרְפָתִי בְּרוּסְיָה”.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב לָקַח אֶת הַכְּתָבִים שֶׁהוֹשִׁיט לוֹ הָרִי בְּלָאוּנְט, וְקָרָא אוֹתָם בְּשִׂים לֵב. אַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר:

“הִנְּכֶם מְבַקְּשִׁים רִשְׁיוֹן לְלַוּוֹת אוֹתָנוּ וְלִרְאוֹת אֶת פְּעֻלּוֹת־הַמִּלְחָמָה שֶׁלָּנוּ בְּסִבִּירְיָה?”

“אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים אֶלָּא לִהְיוֹת חָפְשִׁים. זוֹ כָּל מִשְׁאַלְתֵּנוּ,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב הָאַנְגְּלִי תְשׁוּבָה פַּסְקָנִית.

הֲרֵי אַתֶּם חָפְשִׁים, אֲדוֹנַי," הֵשִׁיב אִיבַן אוֹגַרְיֶב, “וְהִנְנִי מִשְׁתּוֹקֵק לִקְרֹא בַּ”דֵּילִי־טֵלֶגְרָף" אֶת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁאַתֶּם מְפַרְסְמִים שָׁם."

“אֲדוֹנִי,” עָנָה הָרִי בְּלָאוּנְט מִתּוֹךְ קֹר־הַמֶּזֶג הַמְיֻחָד לוֹ, “מְחִיר הַגִּלָּיוֹן שֶׁל אוֹתוֹ הָעִתּוֹן שִׁשָּׁה פֶּנְס חוּץ מִדְּמֵי הַמִּשְׁלוֹחַ.”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָזַר הָרִי בְּלָאוּנְט אֶל חֲבֵרוֹ, אֲשֶׁר נִכָּר הָיָה כִּי הַתְּשׁוּבָה שֶׁלּוֹ הֵפִיקָה רָצוֹן מִמֶּנּוּ.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב לֹא חִיֵּךְ לְשֵׁמַע הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת, אֶלָּא דִּרְבֵּן אֶת סוּסוֹ וְהִתְיַצֵּב בְּרֹאשׁ הַפְּלֻגָּה שֶׁלּוֹ וְעַד מְהֵרָה נֶעֱלַם בְּתוֹךְ עָנָן אָבָק.

“וּבְכֵן אֵפוֹא, אֲדוֹנִי ז’וֹלִיבֶה,” שָׁאַל הָרִי בְּלָאוּנְט, “מָה אַתָּה סָבוּר עַל שַׂר הָאֶלֶף אִיבַן אוֹגַרְיֶב, הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי שֶׁל צִבְאוֹת הַתַּתָּרִים?”

“סָבוּר אֲנִי, חֲבֵרִי הַיָּקָר”, הֵשִׁיב אַלְסִיר ז’וֹלִיבֶה בִּצְחוֹק, “שֶׁתְּנוּעַת יָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַהוּש־בֵּנִי בְּשָׁעָה שְׁנָתָן צָו לִכְרֹת אֶת רָאשֵׁנוּ, הָיְתָה תְּנוּעָה נָאָה!”

תְּהִי מַה שֶׁתִּהְיֶה הַסִּבָּה, שֶׁגָּרְמָה לְאִיבַן אוֹגַרְיֶב לְהִתְנַהֵג כָּכָה עִם שְׁנֵי הַכַּתָּבִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּשְׁנֵיהֶם נַעֲשׂוּ חָפְשִׁים וְהָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדָם לְשׁוֹטֵט בְּמַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה כְּאַוַּת נַפְשָׁם. וְאָמְנָם יְכֹלֶת זוֹ שָׁפְּרָה עֲלֵיהֶם וְהֵם לֹא דִמּוּ כְּלָל לִנְטֹּשׁ אֶת הַתַּפְקִיד הַמֻּטָּל עֲלֵיהֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁרֶגֶשׁ הָאֵיבָה שֶׁהָגוּ זֶה לָזֶה לְשֶׁעָבַר בָּטַל וּפִנָה אֶת מְקוֹמוֹ לְרֶגֶשׁ שֶׁל יְדִידוּת נֶאֱמָנָה. לְאַחַר שֶׁגִּלְגּוּלֵי הַמְּאֹרָעוֹת קֵרְבוּם זֶה לָזֶה, שׁוּב לֹא הֶעֱלוּ עַל דַּעְתָּם לְהִפָּרֵד. הַשְּׁאֵלוֹת הָעֲלוּבוֹת שֶׁל קִנְאָה וְצָרוּת עַיִן נִסְתַּלְּקוּ וּבָטִלוּ לְעוֹלָם. הָרִי בְּלָאוּנְט שׁוּב לֹא יָכֹל לִשְׁכֹּחַ כַּמָּה גְדוֹלָה הַטּוֹבָה, שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ בֶּן לִוְיָתוֹ וַאֲשֶׁר הַלָּז מָנַע עַצְמוֹ מִלְהַזְכִּירָה אוֹתוֹ אַף בְּרֶמֶז כָּל שֶּׁהוּא; וְהַהִתְקָרְבוּת הַזֹּאת שֶׁבֵּינֵיהֶם הֵקֵלָּה עֲלֵיהֶם אֶת מְלַאכְתָּם, מְלֶאכֶת מוֹדִיעֵי חֲדָשׁוֹת, לְטוֹבָתָם וּלְתוֹעַלְתָּם שֶׁל קוֹרְאֵי דִבְרֵיהֶם.

“וְעַכְשָׁיו”, פָּתַח וְשָׁאַל הָרִי בְּלָאוּנְט, “מַה נַעֲשֶׂה בַּחֹפֶשׁ שֶׁלָּנּוּ?”

“מָה נַעֲשֶׂה?” הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְצָרְכֵּנוּ וְנֵלֵךְ בִּמְנוּחָה אֶל טוֹמְסְק לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה שָׁם”.

“עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁנּוּכַל לְהִלָּווֹת אֶל אַחַד הַגְּדוּדִים הָרוּסִים, וַאֲשֶׁר אֲנִי מְקַּוֶּה שֶׁהִיא קְרוֹבָה לָבוֹא בִּמְהֵרָה, הָאֵין זֹאת?…”

“יָפֶה דִּבַּרְתָּ, בְּלָאוּנְט יַקִּירִי! אָסוּר לְהִטָּמַע יוֹתֵר מִדַּי בֵּין הַתַּתָּרִים הַלָּלוּ! הֲרֵי תַּפְקִידָם שֶׁל אֵלֶּה, שֶׁכְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֵם מְפִיצִים אֶת הַתַּרְבּוּת, מִכָּל מָקוֹם תַּפְקִיד מְעֻלֶּה הוּא בָּעוֹלָם, וְהַדָּבָר בָּרוּר כַּשֶׁמֶּשׁ כִּי עַל־יְדֵי פְּלִישָׁה זוֹ שֶׁל הַבַּרְבָּרִים עֲתִידִים עַמֵּי אַסְיָה לְהַפְסִיד אֶת הַכֹּל בְּלִי להַרְוִיחַ כְּלוּם; אֲבָל הָרוּסִים יֶהֶדְפוּם אָחוֹר וַיגָרְשׁוּם. אֵין זוֹ אֶלָּא שְׁאֵלַת הַזְּמַן!”

וְאוּלָם בִּיאָתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב, שֶׁגָּרְמָה טוֹבָה רַבָּה לָאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וּלְהָרִי בְּלָאוּנְט, כִּי הֵשִׁיבָה לָהֶם אֶת חֻפְשָׁם, הָיְתָה סַכָּנָה גְּדוֹלָה לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. מְאַחַר שֶׁהַמִּקְרֶה הֵבִיא אֶת שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר לְנֶגֶד עֵינָיו שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב, הֲרֵי אִי־אֶפְשָׁר שֶׁהַלָּז לֹא יַכִּיר בּוֹ אֶת הַנּוֹסֵעַ שֶׁהוּא פָּגַע בּוֹ פְּגִיעָה קָשָׁה כָּל כָּךְ בַּתַּחֲנָה שֶׁבְּאִישִׁים, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הֵשִׁיב לְמַעֲלִיבֹו גְמוּל, כְּכָל אֲשֶׁר הָיָה מֵשִׁיב לוֹ בְּכָל מִקְרֶה אַחֵר, הֲלֹא מִכָּל מָקוֹם הִפְנָה הַלָּז אֶת תְּשׂוּמַת לִבּו אֵלָיו, – וְדָּבָר זֶה וַדַּאי יַכְבִּיד עָלָיו בְּיוֹתֵר לְקַיֵּם אֶת זְמָמוֹ וּלְהַשִּׂיג אֶת מְגַמָּתוֹ.

זוֹ הָיְתָה הָרָעָה הַכְּרוּכָה בִּמְצִיאוּתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב כָּאן וְאוּלָם הוֹפָעָתוֹ שֶׁל זֶה הָיָה בָּהּ גַּם צַּד טוֹב, כִּי הִיא גָרְמָה לְכָךְ שֶׁנִּתְּנָה פְּקֻדָּה לְהַסִּיעַ אֶת הַמַּחֲנֶה עוֹד הַיּוֹם וּלְהַעֲבִיר אֶת הַמִּשְׁכָּן הָרָאשִׁי שֶׁל מַטֵּה הַצָּבָא אֶל טוֹמְסְק.

עַל־יְדֵי כָּךְ נִתְמַלֵּא רֹאשׁ מַאֲוַיָּיו שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. כַּיָּדוּעַ לָנוּ נִתְכַּוֵּן לְהַגִּיעַ אֶל טוֹמְסְק כְּשֶׁהוּא מְעֹרָב עִם שְׁאָר הַמְשׁוֹטְטִים בְּהָמוֹן בִּסְבִיבוֹת הָעִיר הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת, וְאוּלָם עִם בִּיאָתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב וּמִפְּנֵי הַחֲשָׁשׁ שֶׁהַלָּז יַכִּירֵהוּ, נִתְעֹורְרָה בְּקִרְבּוֹ הַשְּׁאֵלָה אִם לֹא מוּטָב לוֹ לְהִסְתַּלֵּק מִן הַהַחְלָטָה הַזֹּאת, שֶׁהֶחְלִיט בָּרִאשׁוֹנָה, וּלְנַסוֹת לְהִמָּלֵט בִּשְׁעַת הַנְּסִיעָה בַּדֶּרֶךְ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וַדַּאי הָיָה גּוֹמֵר בְּלִבּו לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן, וְהִנֵּה שָׁמַע כִּי פֵיאוֹפַר־חַאן וְאִיבַן אוֹגַרְיֶב כְּבָר יָצְאוּ אֶל הַעִיר הַהִיא בְּרֹאשׁ גְּדוּד שֶׁל כַּמָּה אֲלָפִים פָּרָשִׁים.

“הִנְּנִי לְחַכּוֹת אֵפוֹא, אִם לֹא תָּבוֹא לְיָדִי הִזְדַּמְּנוּת לִבְּרִיחָה הַיּוֹצֵאת מִגֶּדֶר הָרָגִיל. מִכָּאן וְעַד טוֹמְסְק רַבִּים הֵם הַקְּשָׁיִים וְהַמַּעֲצוֹרִים, תַּחַת אֲשֶׁר מֵעֶבָר לְעִיר זוֹ וָהָלְאָה נַעֲשֵׂית הַבְּרִיחָה אֶפְשָׁרִית בְּמִדָּה יְתֵרָה, שֶׁהֲרֵי בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת אוּכַל לַעֲבֹר שָׁם אֶת מִשְׁמְרוֹת הַתַּתָּרִים הַקִּיצוֹנִיִּים הָעוֹמְדִים מִמִּזְרָח. עוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁל סַבְלָנוּת וֵאלֹהִים יִהְיֶה בְּעֶזְרִי!”

הַמַּסָּע הַזֶּה שֶׁהַשְּׁבוּיִים צְרִיכִים הָיוּ לִנְסֹעַ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה בְּלִוְיַת פְּלֻגָּה גְּדוֹלָה שֶׁל חַיָּלִים תַּתָּרִים הַשּׁוֹמְרִים עָלֶיהָ, לֹא הָיָה בָּאֱמֶת אֶלָּא מַסָּע שֶׁל שְׁלֹשָׁה יָמִים. כִּי רַק מֵאָה וַחֲמִישִּׁים וֶרְסְטָאוֹת הִפְרִידוּ בֵּין מְקוֹם הַחֲנִיָּה וּבֵין הָעִיר. וְהַמַּסָּע הַזֶּה קַל הָיָה לְאַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁל הָאֱמִיר, שֶׁלֹּא הָיוּ חֲסֵרִים כְּלוּם, אֲבָל קָשֶׁה וְרַב יִסּוּרִים לָאֻמְלָלִים שֶׁתַּשׁ כֹּחָם מֵחֹסֶר כֹּל. לֹא פֶּגֶר אֶחָד בִּלְבַד עָתִיד לְצַיֵּן אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל דֶּרֶךְ־הָרַבִּים הַסִּבִּירִית!

בִּשְׁנֵים־עָשָׂר לְאַבְגּוּסְט, בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת אַחֲרֵי הַצָּהֳרָיִם, נָתַן הַטּוֹפְּטְשִי־בַּאשִׁי פְּקֻדָּה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שָׂרַר חֹם לוֹהֵט וְהַשָּׁמַיִם הָיוּ זַכִּים לְלֹא עָב.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְהָרִי בְּלָאוּנְט קָנוּ לָהֶם סוּסִים וּכְבָר יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל טוֹמְסְק, אֲשֶׁר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְּאֹרָעוֹת הָלְכָה וְכִנְּסָה לְשָׁם אֶת רָאשֵׁי הַנְּפָשׁוֹת הַפּוֹעֲלוֹת אֲשֶׁר בְּסִפּוּר זֶה.

בֵּין הַשְּׁבוּיִים, אֲשֶׁר אִיבַן אוֹגַרְיֶב הוֹלִיכָם וֶהֱבִיאָם אֶל מַחֲנֶה הַתַּתָּרִים, נִמְצָאָה אִשָּׁה זְקֵנָה אַחַת, אֲשֶׁר שַׁתְקָנוּתֶה הַיְתֵרָה הִבְדִּילָה אוֹתָהּ מִיֶּתֶר חֲבֵרֶיהָ לְגוֹרָל. מִפִּתְחֵי פִּיהָ לֹא נִתְמַלְּטָה אַף תְּלוּנָה אַחַת וּרְאוּיָה הָיְתָה שֶׁיּאמְרוּ עָלֶיהָ, שֶּׁאֵינָהּ אֶלָּא פֶּסֶל אִלֶּם שֶׁל יָגוֹן וָצָעַר. עַל אִשָּׁה זוֹ, שֶׁהָיְתָה תָּמִיד שְׁרוּיָה כִּמְעַט לְלֹא תְּנוּעָה וְשֶׁשָּׁמְרוּ אוֹתָהּ יוֹתֵר מִשְּׁאַר הַשְּׁבוּיִים, הָיְתָה מְפַקַּחַת סַנְגַּר, בְּלִי אֲשֶׁר שִׁעֲרָה זֹאת וּבְלִי אֲשֶׁר שָׁתָה לִבָּהּ לְכָךְ. לַמְרוֹת זִקְנָתָהּ אֲנוּסָה הָיְתָה לָלֶכֶת בְּרֶגֶל עִם הַשַּׁיָּרָה שֶׁל הַשְּׁבוּיִים, וְאִישׁ לֹא שָׂם לִבֹּוֹ אֵלֶיהָ לְהָקֵל אֶת יִסּוּרֶיהָ.

וְאוּלָם הַהַשְׁגָּחָה חָמְלָה עָלֶיהָ וְהֶעֱמִידָה בְּצִדָּהּ יְצוּר אַמִּיץ־רוּחַ, רַחֲמָנִי, אֲשֶׁר דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נִבְרָא לְהָבִין ראת נָפְשָׁהּ וְלַעֲמֹד לָהּ בְּצָרָתָהּ. בֵּין חֲבֵרֶיהָ לְאָסוֹן נִמְצָאָה נַעֲרָה צְעִירָה אַחַת, שֶׁהִצְטַיְּינָה בְּיָפְיָהּ וּבִגְבוּרַת לִבָּהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה נוֹפֶלֶת מִזּוֹ שֶׁל הָאִשָּׁה הַסִּבִּירִית, וְהִיא נָטְלָה עַל עָצְמָה אֶת הַתַּפְקִיד לִשְׁמֹר עָלֶיהָ וְלִשְׁקֹד לְטוֹבָתָהּ. שְׁתֵי הַשְּׁבוּיוֹת לֹא דִבְּרוּ בֵּינֵיהֵן אַף מִלָּה אַחַת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נִמְצָאָה הַנַּעֲרָה תָּמִיד אֵצֶל הַזְּקֵנָה בְּכָל פַּעַם שֶׁיָּכְלָה לִהְיוֹת לְעֵזֶר לָהּ. מִתְּחִלָּה הִתְיַחֲסָה הַזְּקֵנָה בְּאִי־אֵמוּן אֶל הַטִּפּוּל שֶׁטִּפְּלָה בָּהּ הַנַּעֲרָה הַנָּכְרִיָּה לָהּ מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה. וְאוּלָם מֶבָטֵי עֵינֶיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַזֹּאת, שֶׁהֵפִיקוּ יֹשֶׁר וְתֹם לֵב, הִתְאַפְּקוּתָהּ וְנָטִיַּת הַלְּבָבוֹת, הַמִּתְעוֹרֶרֶת בְּקֶרֶב שְׁנֵי אֻמְלָלִים הַנְּתוּנִים בְּצָרָה אַחַת, נִצְחוּ לְאַט לְאַט אֶת הַקְּרִירוּת הַגֵּאָה אֲשֶׁר בְּמִנְהָגָהּ שֶׁל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב. הִנֵּה כִּי כֵּן קִבְּלָהּ נַדְיָה – כִי הִיא הָיְתָה אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה – אֶת הַיְכֹלֶת לִפְרֹעַ שֶׁלֹּא מִדַּעְתֶּהּ לָאֵם בְּעַד הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמָּהּ בְּנָהּ. טוּב הַלֵּב, שֶׁהָיָה מֻטְבַּע בָּהּ מִלֵּדָה, הִנְּחָה אוֹתָהּ הַפַּעַם בְּדֶרֶךְ, שֶׁטּוֹבָה כְּפוּלָה הָיְתָה כְּרוּכָה בָּהּ. בִּשְׂכַר הִתְמַכְּרוּתָהּ לְעֶזְרָתָהּ הָיְתָה הַשְּׁבוּיָה הַזְּקֵנָה לְמָגֵן וּלְמַּחֲסֶה לְיָפְיָהּ וְלִנְעוּרֶיהָ. שְׁתֵּי הַנָּשִׁים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הָאַחַת מֵהֶן נִרְאֲתָה כְּאֵם זְקֵנָה וְהַשְׁנִיָה כְּנֶכְדָּתָהּ, עוֹרְרוּ בְּתוֹךְ קְהַל הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יִסּוּרֵיהֶם עָשׂוּ אוֹתָם נִרְגָּזִים וְקַפְּדָנִים, מֵעֵין יַחַס שֶׁל כָּבוֹד לְעַצְמָן.

הַסַּיָרִים הַתַּתָּרִים שֶׁהֵטִילוּ אֶת נַדְיָה אֶל אַחַת הָאֲרָבוֹת שֶׁעַל פְּנֵי הָאִירְטִיש, הוֹלִיכוּהָ אֶל אוֹמְסְק. בִּהְיוֹתָהּ שְׁבוּיָה בְּעִיר זוֹ, נֶעֶשְׂתָה נַדְיָה שֻׁתֶּפֶת לַגּוֹרָל הַמַּר שֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר נָפְלוּ בַּשְּׁבִי בְּיַד הַפְּלֻגָּה שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב וַאֲשֶׁר בְתוֹכָם נִמְצָאָה גַם מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב.

לוּלֵא עֹז רוּחָהּ וַדַּאי כָּרְעָה נַדְיָה תַּחַת נֵטֶל הַצָּרָה הַכְּפוּלָה שֶׁבָּאָה עָלֶיהָ. הֶפְסֵק מַסָּעָהּ וּמִתָתוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֵבִיאוּ אוֹתָהּ לְידֵי יֵאוּשׁ וְלִידֵי הִתְמַרְמְרוּת כְּאֶחָד. לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תְּלָאוֹת וִיגִיעוֹת, שֶׁעַל יָדָן נִתְקַצֵּר הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינָהּ וּבֵין אָבִיהָ, הִנֵּה נִתְרַחֲקָה שׁוּב מֵאָבִיהָ, וְאוּלַי לְעוֹלָם; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלְּמַרְבֶּה צָרָתָהּ נִפְרְדָה גַּם מִבֶּן לִוְיָתָהּ הֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת, אֲשֶׁר נִדְמָה לָהּ כִּי הָאֱלֹהִים בְּעַצְמו שְׁלָחוֹ עַל דַּרְכָּהּ לְמַעַן יוֹלִיכָהּ אֶל מַטְרָתָהּ, – מַכָּה אַחַת נִחֲתָה בָּהּ וְהֶאֱבִידָה מִמֶּנָּה בְּבַת־אַחַת אֶת הַכֹּל. דְּמוּתוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר לְעֵינֶיהָ נִפְגַּע בְּכִידוֹן וְנֶעְלַם בְּמֵימֵי הָאִירְטִישׁ, לֹא סָרָה אָף רֶגַע מִתּוֹךְ מַחֲשַׁבְתָּהּ. הֲיִתָּכֵן כִּי אָדָם שֶׁכְּמוֹתוֹ יָמוּת מִיתָה שֶׁכָּזּוֹ? לְמִי אֵפוֹא שׁוֹמֵר אֱלֹהִים אֶת נִפְלְאוֹתָיו וְנִסָּיו, אִם צַדִּיק זֶה, אֲשֶׁר הַמַּטָּרָה שֶׁהוּא שָׁאַף אֵלֶיהָ וַדַּאי הָיְתָה יְקָרָה וְנָעֲלָה, נִפְסָקָה דַרְכּוֹ בָּאֶמְצַע בְּאֹפֶן עָלוּב כָּל כָּךְ? כָּעְסָהּ הִתְגַּבֵּר כַּמָּה פְעָמָיִם עַל מַכְאוֹבָהּ. הִיא נִזְכְּרָה בְּמַחֲזֶה הָעֶלְבּוֹן שֶׁנֶּעֱלַב בֶּן לִוְיָתָהּ בְּתַחֲנַת הַדֹּאַר שֶׁבְּאִישִׁים וְשֶׁהוּא נַשָּׂאּ וְסָבַל אוֹתוֹ, לַמַּרְבֵּה הַתִּמָּהוֹן, בִּמְנוּחָה. דָמָהּ רֻתַּח בְּקִּרְבָּהּ לְזֵּכֶר הַמְּאֹרַע הַזֶּה.

“מִי יִנְקֹם אֶת נִקְמַת הַמֵּת הַזֶּה, אֲשֶׁר שׁוּב אֵין לְאֵל יָדוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּעַצְמוֹ?” אָמְרָה אֶל נַפְשָׁהּ.

וְהַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה כִּוְּנָה אֶת לִבָּהּ לֵאלֹהִים וְקָרְאָה:

“רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִילָה נָא וָעֲשֵה אֲשֶׁר יָדִי אֲנִי תִּנְקֹם אֶת נִקְמָתוֹ”

אִלּוּ לְכָל הַפָּחוֹת גִּלָּה לָהּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת סוֹדוֹ, כִּי אָז, אַף עַל פִּי שֶׁאִשָּׁה הִיא, אַף עַל פִּי שֶׁיַּלְדָּה הִיא, הָיְתָה מְנַסָּה לְבַצֵּעַ אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁל אָחִיהָ שֶׁנִּפְסַק בְּאֶמְצַע! וְלָמָּה נָתַן לָהּ אֶלֹהִים אֶת אָחִיהָ זֶה, אִם הָיְתָה גְזֵרָה מִלְּפָנָיו לָשׁוּב וּלְקַחְתּוֹ מִמֶּנָּה בִּמְהֵרָה?…

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָּיו כִּי מֵאַחַר שֶׁנַּפְשָׁהּ שֶׁל נַדִיָה הָיְתָה כֻּלָּה מְלֵאָה מִן הַמַּחֲשָׁבוֹת הָאֵלֶּה, כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִרְגִּישָׁה בַּיִּסוּרִים שֶׁל שִׁבְיָהּ.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וְהַמִּקְרֶה זִוֵּג אִוֹתָהּ שֶׁלֹּא בִּידִיעָתָהּ עִם מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב. וְאָמְנָם אֵיךְ יָכְלָה לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּהּ, כִּי הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר שְׁבוּיָה הִיא כְּמוֹתָהּ, הִיא אִמּוֹ שֶׁל בֶּן לִוְיָתָהּ, אֲשֶׁר כָּל הַיָּמִים לֹא רָאֲתָה בּוֹ אֶלָּא אֶת הַסּוֹחֵר נִיקֹולָי קַרְפַּנוֹב? וּמִצַּד אַחֵר, אִיך יָכְלָה מַרְתָּה לְשַׁעֵר כִּי קֶשֶׁר שֶׁל הַכָּרַת־טוֹבָה מְקַשֵּׁר אֶת הַצְּעִירָה הַנָּכְרִיָּה הַזֹּאת אֶל בְּנָהּ?

מֵרֵאשִׁית הִתְוַדְּעוּתָהּ אֶל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב הִכִּירָה נַדְיָה, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן נוֹשְׂאָה אֶת מְרִי גּוֹרָלָהּ בְּדֶרֶךְ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מֵעֵין דִּמְיוֹן נֶעְלָם לְזוֹ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ. שִׁוְיוֹן־רוּחַ זֶה שֶׁל הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה לְגַבֵּי הַיִסּוּרִים וְהַמְּצוּקוֹת שֶׁל חַיַּי יוֹם יוֹם, בּוּז זֶה כְּלַפֵּי עִנּוּיֵי הַגּוּף – אֶת כָּל אֵלֶּה וַדַּאי שָׁאֲבָה מַרְתָּה מִתּוֹךְ צָרַת נֶפֶשׁ הַדּוֹמָה לְצָרַת נַפְשָׁהּ הִיא. כָּךְ חָשְׁבָה נַדְיָה מִבַּתְּחִלָּה, וְאָנוּ יוֹדְעִים כִּי הִיא לֹא טָעָתָה. חֶמְלָה אִינְסְטִינְקְטִיבִית עַל הַיִסּוּרִים הַכְּמוּסִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב הֶעֱלִימָה אוֹתָם מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, הִיא הִיא שֶׁגָּרְמָה לְכָךְ, כִּי לֵב הַנַּעֲרָה נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיהָ מִבִּתְּחִלָּה. ִדָּהּ זוֹ שֶׁל סְבִילַת הַיִסּוּרִים רְצוּיָה הָיְתָה לְנַפְשָׁהּ הַגֵּאָה שֶׁל הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה. וְהִיא לֹא הִצִּיעָה לְפָנֶיהָ אֶת שֵׁרוּתָהּ, אֶלָּא עָמְדָה וְשִׁמְּשָׁה אוֹתָהּ בְּלִי לִשְׁאֹל אֶת פִּיהָ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא מָצְאָה לָהּ מַרְתָּה עִלָּה בֵּין לִדְחוֹת אֶת שֵׁרוּתָהּ וּבֵין לְקַבְּלָהּ. בַּמְּקוֹמוֹת הַקָּשִׁים שֶׁבַּדֶּרֶךְ נִמְצְאָה הַנַּעֲרָה עַל־יָדָהּ וְתָמְכָה בָּהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְחַלְּקִים אֶת הַמְּזוֹנוֹת, לֹא הָיְתָה הַזְּקֵנָה זָזָה מִמְּקוֹמָהּ וָלֹא הָיְתָה נוֹטֶלֶת כְּלוּם, אֲבָל נַדָיה חִלְּקָה עִמָהּ אֶת סְעֻדָּתָהּ הַדַּלָּה, וְכָךְ עָבְרוּ שְׁתֵּיהֶן בַּדֶּרֶךְ הַמְּלֵאָה עִנּוּיִים גַּם לְזוֹ וְגַם לְזוֹ כְּאֶחָת. הִתְאַמְּצוּתָהּ שֶׁל בַּת־לִוְיָתָהּ הַצְּעִירָה עָמְדָה לָהּ לְמַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב, שֶׁהִיא יָכְלָה לְהַלֵּךְ אַחֲרֵי אַנְשֵׁי הַצָּבָא, אֲשֶׁר לִוּוּ אֶת אוֹרְחַת הַשְּׁבוּיִים. וְהַלָּלוּ לֹא קְשָרוּהָ אֶל מַרְדַּעַת שֶׁל סוּס וְלֹא גָרְרוּ אוֹתָה אַחֲרֵיהֶם בְּדֶרֶךְ־צָרָה־וְעֹנִי זוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ לַהַרְבֵּה אֻמְלָלִים אֲחֵרִים.

יְשַׁלֵּם לָּךְ אֶלֹהִים אֶת גְּמוּלֵךְ, בִּתִּי, עַל כָּל הַחֶסֶד שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עִם זְקֵנָה כָּמוֹנִי!" אָמְרָה אֵלֶיהָ מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב פַּעַם אַחַת, וּמִלָּתָּהּ הָיְתָה הַמִּלָּה הַיְּחִידָה, שֶׁנֶּאֱמָרָה בֵּין שְׁתֵּי הָאֻמְלָלוֹת בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים.

מִן הַסְּבָרָה הָיְתָה אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָאֵלֶּה, שֶׁהָיוּ בְּעֵינֵיהֶן כְּמֵאוֹת בְּשָׁנַיִם, תְּסַפֵּר הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה עִם הַנַּעֲרָה עַל מַצָּבָן וְכָל אַחַת מְהֶן תָּשִׂיחַ לַחֲבֵרְתָּהּ אֶת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָהּ. אֲבָל מַרְתָּה הַזְּקֵנָה לֹא דִבְּרָה אֶלָּא עַל עַצְמָהּ מִתּוֹךְ זְהִירוּת הַמוּבָנָה עַל נְקַלָּה וּבְלָשׁוֹן קְצָרָה בְּיוֹתֵר, וּבִדִבָרֶיהָ לֹא הָיָה אַף רֶמֶז כָּל שֶּׁהוּא עַל אוֹדוֹת בְּנָהּ וְעַל אוֹדוֹת הַפְּגִישָׁה רַבַּת־הַיִסּוּרִים שֶׁנִּפְגְּשָׁה עִמּוֹ.

וְגַם נַדְיָה שָׂמָה זְמָן הַרְבֵּה מַחְסוֹם לְפִיהָ וָלֹא הִשְׁמִיעָה מִלָּה יְתֵרָה שֶׁאֵין מוֹעִיל בָּהּ. אֲבָל הִנֵּה בָּא יוֹם אֶחָד וְהִיא הִרְגִּישָׁה אֲשֶׁר נֶפֶשׁ הָאִשָּׁה הָעוֹמֶדֶת לְפָנֶיה נֶפֶשׁ תְּמִימָה וְנַעֲלָה הִיא, וְאָז נִתְמַלֵּא לִבָּהּ לְאֵין הַכִיל וְהִיא סִפְּרָה לָהּ, בְּלִי לְהַעְלִים דָּבָר, אֶת כָּל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ מִזְּמַן יְצִיאָתָהּ מִוְּלָדִימִיר עַד מִיתָתוֹ שֶׁל נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב. וְהַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמְעָה הָאִשָּׁה הַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה מְפִי בַּת לִוְיָתָהּ הַצְּעִירָה הֵבִיאוּ אוֹתָה לִידֵי הִתְעוֹרְרוּת רַבָּה.

“ניִקוֹלַי קַרְפָּנוֹב!” עָנְתָה וְאָמְרָה הַזְּקֵנָה. “אָנָּא סַפְּרִי לִי עוֹד עַל נִיקֹולַי זֶה! בֵּין בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁל יָמֵינוּ אֵינֶנִּי מַכִּירָה אֶלָּא אָדָם אֶחָד, שֶּׁלֹּא הָיִיתִי מִתְפַּלְּאָה עַל הַנְהָגָתוֹ זוֹ עִמָּךְ! נִיקֹולַי קַרְפָּנוֹב! הַאֻמְנָם זֶה שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ? כְּלוּם הַדָּבָר מֻחְזָק בְּיָדֵךְ, בִּתִּי?”

" הַיִתָּכֵן כִּי רִמַּנִי בִּפְרָט זֶה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא רִמַּנִי בְּשׁוּם דָּבָר?" הַשִּׁיבָה נַדְיָה.

וְאוּלָם כְּעֵין נְבוּאַת לֵב עוֹרְרָה אֶת מַרְתָּה לְהַעְתִּיר עַל נַדְיָה שְׁאֵלוֹת עַל שְׁאֵלוֹת.

“הִנֵּה אָמַרְתְּ לִּי בִּתִּי, שֶׁהָיָה עָשׂוּי לִבְלִי חָת! הֲלֹא כָּךְ הִגַּדְתְּ לִּי, בִּתִּי!” אָמְרָה הַזְּקֵנָה.

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הוּא לֹא יָדַע פָּחַד!” הֵשִׁיבָה נַדְיָה.

“הֲלֹא כֹּה הָיָה גַם בְּנִי,” לָחֲשָׁה מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ.

וְאַחַר הוֹסִיפָה וְאָמְרָה:

“הֵן אָמַרְתְּ לִי, כִּי שׁוּם דָּבָר לֹא עֲצָרָהּו, שׁוּם דָּבָר לֹא הִתְמִיהַּ אוֹתוֹ, וְכִי עִם כָּל כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ הָיָה כָּל כָּךְ נוֹחַ וָרַךְ, שֶׁאַתְּ מָצָאת בּוֹ לֹא רַק אָח כִּי גַּם אָחוֹת, וכֹּי הוּא שָׁקַד עָלַיִךְ כְּאֵם רַחֲמָנִיָּה, – הָאֵין זֹאת?”

“אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר,” אָמְרָה נַדְיָה. “הוּא הָיָה לִּי גַּם אָח וְגַם אָחוֹת וְגַם אֵם כְּאֶחָד!”

“וְגַם אֲרִי הָיָה לָךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ לְהָגֵן עָלָיִךְ?”

“אָמְנָם כֵּן, אֲרִי מַמָּשׁ!” הַשִּׁיבָה נַדְיָה. “אָמְנָם כֵּן, אֲרִי, גִּבּוֹר.”

“בְּנִי, בְּנִי!” חָשְׁבָה הָאִשָּׁה הַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה בְּלִבָּהּ. “אֲבָל הִנֵּה אָמַרְתְּ, אֲשֶׁר בְּבֵית הַדֹּאַר שֶׁבְּאִישִׁים נָשָׂא דוּמָם עֶלְבּוֹן גָּדוֹל שֶׁהֶעֱלִיבוֹ אָדָם אֶחָד?”

“הוּא נָשָׂא וְסָבַל אֶת הָעֶלְבּוֹן דּוּמָם!” הֵשִׁיבָה נַדְיָה כְּשֶׁהִיא מוֹרִידָה אֶת רֹאשָׁהּ.

הוּא נָשָׂא אֶת הָעֶלְבּוֹן?" לָחֲשָׁה מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב כֻּלָּהּ נִרְעֶדֶת.

“אִמִּי! אִמִּי!” קָרְאָה נַדְיָה, “אַל תָּדִינִי אוֹתוֹ לְחוֹבָה. סוֹד הָיָה כָּמוּס בְּלִבּו, סוֹד נֶעְלָם, אֲשֶׁר רַק הָאֱלֹהִים לְבַדוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת לוֹ שׁוֹפֵט כַּיּוֹם!”

“וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה”, אָמְרָה מַרְתָּה כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת וּמְרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ וּמַבִּיטָה בִּפְנֵי נַדְיָה כְּאִלּוּ רָצְתָה לְהָצִיץ אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי נַפְשָׁהּ, “בְּאוֹתָהּ שְׁעַת הַשִּׁפְלוּת, כְּלוּם בָּזִית לְנִיקֹולַי קַרְפָּנוֹב זֶה?”

“אָז הֶעֱרַצְתִּי אוֹתוֹ בְּלִי אֲשֶׁר הֲבִינוֹתִי לְרוּחוֹ!” הֵשִׁיבָה הַנַּעֲרָה. “מֵעוֹלָם לֹא רָחַשְׁתִּי לוֹ רֶגֶשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה!”

הַזְּקֵנָה שָׁתְקָה רֶגַע אֶחָד.

“וְכִי גְבַהּ־קוֹמָה הוּא?” חָזְרָה וְשָׁאֲלָה.

“קוֹמָתוֹ גְבוֹהָה מְאֹד”.

“וְיפֵי תֹאַר הוּא, הַאֵין זֹאת? הַגִּידִי, אַל תְכַחֲדִי, בִּתִּי”.

“אִישׁ יָפֶה הוּא עַד מְאֹד”, הֵשִׁיבָה נַדְיָה וּפָנֵיהָ הֶאְדִּימוּ.

“בְּנִי הוּא! הֲרֵינִי אוֹמֶרֶת לָּךְ, כִּי אַךְ בְּנִי הוּא וְלֹא אַחֵר!” קָרְאָה הַזְּקֵנָה כְּשֶׁהִיא חוֹבֶקֶת אֶת נַדְיָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ.

“בְּנֵךְ!” קָרְאָה נַדְיָה כֻּלָּהּ תּוֹהָה וּנְבוֹכָה, “בְּנֵךְ!”

“הוֹסִיפִי לְדַבֵּר!” אָמְרָה מַרְתָּה. “כַּלִּי, בִּתִּי, אֶת דְּבָרַיִךְ עַד תֻּמָּם! בֶּן־לִוְיָתֵךְ, יְדִידֵךְ, מָגִּנֵּךְ – הֲרֵי הָיְתָה לוֹ אֵם! כְּלוּם לֹא דִּבֵּר עִמָּךְ לְעוֹלָם עַל אִמּוֹ?”

“הוּא הָיָה מְדַּבֵּר עִמִּי עַל אִמּוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהָיִיתִי מְדַבֶּרֶת עִמּוֹ עַל אָבִי. לֹא פַּעַם אַחַת אֶלָּא לְעִתִּים קְרוֹבוֹת! אֶת אִמּוֹ זוֹ הָיָה מַעֲרִיץ בְּיוֹתֵר!”

“נַדְיָה, נַדְיָה! הֲלֹא סִפַּרְתְּ לִּי אֶת פָּרָשַׂת קוֹרוֹתָיו שֶׁל בְּנִי שֶׁלִּי,” קָרְאָה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה.

אַחַר הוֹסִיפָה וְאָמְרָה בְּקוֹל נִרְעָשׁ:

“וּכְלוּם בְּעָבְרוֹ דֶּרֶךְ אוֹמְסְק לֹא הָיְתָה אֶת נַפְשׁוֹ לִרְאוֹת אֶת אִמּוֹ זוֹ, אֲשֶׁר לִדְבָרַיְךָ אָהַב אוֹתָהּ אָהֲבָה עַזָּה?”

“לָאו”, הֵשִׁיבָה נַדְיָה, “לֹא הָיְתָה אֶת נָפְשׁוֹ לִרְאוֹתָהּ.”

“לָאו?” קָרְאָה מַרְתָּה. “וְאַתְּ מְעִזָּה לֵאמֹר לִי לָאו?”

“כְּדְבָרַי כֵּן הוּא, אֶלָּא שֶׁעָלַי לְהוֹסִיף וּלְהַגִּיד לָּךְ, אֲשֶׁר עַל פִּי טְעָמִים, שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבִים לְפָנָיו מִכֹּל, עַל פִּי טְעָמִים, שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדַעַת אוֹתָם, אָנוּס הָיָה, כַּנִּרְאֶה, נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב לַעֲבֹר בָּאָרֶץ מִתּוֹךְ הַסְתֵּר־פָּנִים גָּמוּר. הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁבִילוֹ שְׁאֵלָה שֶׁל חַיִּים וָמָוֶת, אוֹ מוּטָב שֶׁאֹמַר שְׁאֵלָה שֶׁל חוֹבָה וְכָבוֹד.”

“אָמְנָם כֵּן,” אָמְרָה הֵסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה, “שְׁאֵלָה שֶׁל חוֹבָה מְצַוָּה וּמַכְּרַעַת, מִמִּין אוֹתָן הַחוֹבוֹת, אֲשֶׁר כְּדֵי לְקַיֵם אוֹתָן אָדָם מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִכָּל, אֲפִילוּ מִן הַשִּׂמְחָה לְהַאֲצִיל נְשִׁיקָה, אוּלַי נְשִׁיקָה אַחֲרוֹנָה, לְאִמּוֹ הַזְּקֵנָה! נַדְיָה, עַכְשָׁו הֲרֵינִי יוֹדַעַת אֶת הַכֹּל, הֲרֵינִי יוֹדַעַת מַה שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה וְנֶעְלָם מִמֵּךְ וּמִמֶּנִּי עַד שָׁעָה זוֹ! דְּבָרַיִךְ בֵּרְרוּ וְלִבְּנוּ לִי אֶת הַכֹּל! וְאוּלָם אוֹר זֶה, שֶׁזָּרַעַתְּ אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַמַּחְשַׁכִּים אֲשֶׁר לְלִבִּי, עָלַי לְהַעֲלִים מִמֵּךְ וְאֵין לֵאֱל יָדִי לְהָאִיר בּוֹ אֶת לִבֵּךְ אַתְּ. כֵּוָן שֶׁבְּנִי לֹא גִּלָּה לָךְ אֶת סוֹדוֹ, חוֹבָה עָלַי לְשָׁמְרוֹ! סִלְחִי לִי, נַדְיָה! אֵין לְאֵל יָדִי לְהָשִׁיב לָךְ גְּמוּל עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשִׂית עִמָּדִי!”

“אִמִּי, אֵינֶנִּי מְבַקֶּשֶׁת מִמֵּךְ כְלוּם”, הֵשִׁיבָה נַדְיָה.

הַכֹּל נִתְבָּרֵר אֵפוֹא לַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה, הַכֹּל נִתְחַוֵּר לָהּ, וַאֲפִילּוּ הַיַּחַס הַמְשֻׁנֶּה וְהַסָּתוּם, שֶׁהִתְיַחֵס אֵלֶיהָ בְּנָהּ בָּאַכְסַנְיָה שֶּבְּאֹומְסְק בְּמַעֲמַד אֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ עֵדִים לִפְגִישָׁה זוֹ. שׁוּב לֹא הָיָה סָפֵק לְפָנֶיהָ, כִּי בֶּן לִוְיָתָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, הוּא וְלֹא אַחֵר, וְכִי מַלְאָכוּת חֲשָׁאִית, אִגֶּרֶת חֲשׁוּבָה שֶׁנִּמְסְרָה לְיָדוֹ לְהָעֲבִירָהּ דֶּרֶךְ הָאָרֶץ הַמְּשֻׁבֶּשֶׁת בִּגְיָסוֹת שֶׁל אוֹיְבִים, הִיא הִיא שֶׁהִכְרִיחָה אוֹתוֹ לְהִתְחַפֵּשׂ וּלְהַעֲלִים אֶת הַדָּבָר שֶׁהוּא שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר.

“הוֹי, בְּנִי הַגִּבּוֹר!” הִרְהֲרָה מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב בְּלִבָּהּ. “לֹא, לֹא אֲגַלֶּה אֶת סוֹדְךָ, וְשׁוּם חֶבְלֵי עִנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוֹצִיאוּ מִפִּי הוֹדָאָה, כִּי אַתָּה הוּא הָאִישׁ, אֲשֶׁר רְאִיתִיו בְּאוֹמְסְק!”

בְּמִלָּה אַחַת יָכְלָה מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב לְהָשִׁיב גְּמוּל לְנַדְיָה עַל כָּל הַטּוֹבָה שֶׁעָשְׂתָה עִמָּהּ מִתּוֹךְ הִתְמַכְּרוּת. הִיא יָכְלָה לְהַגִּיד לָהּ כִּי בֶּן־לִוְיָתָהּ ניקוֹלַי קַרְפָּנוֹב, אוֹ לַאֲמִתוֹ שֶׁל דָּבָר, מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, לֹא נִסְפָּה בְּמֵי הָאִירְטֶיש, כֵּוָן שֶׁיָּמִים אֲחָדִים לְאַחַר אוֹתוֹ הַמְּאֹרָע הִיא נִפְגְּשָׁה עִמּוֹ וְגַם דִּבְּרָה עִמּוֹ!…

אֲבָל הִיא הִתְאַפְּקָה, הִיא כִּחֲדָה אֶת הַדָּבָר תַּחַת לְשׁוֹנָה וְלֹא הוֹצִיאָה מִפִּיהָ אֶלָּא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“קַוִּי בִּתִּי! לֹא לְעוֹלָם יְיַסְּרֵךְ הָאָסוֹן בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ! אַתְּ תָּשׁוּבִי וְתִרְאִי אֶת פְּנֵי אָבִיךְ, לִבִּי מַגִּיד לִי זֹאת, וְאוּלַי מִי שֶׁקָּרָא לָךְ בְּשֵׁם אָחוֹת לֹא מֵת כְּלָל! לֹא יִתָּכֵן הַדָּבָר אֲשֶׁר אֱלֹהִים יִתֵּן לְבֶן־לִוְיָתֵךְ הַיָּשָׁר בָּאָדָם לְהִסָּפוֹת!… קַוִּי, בִּתִּי, קַוִּי! עֲשִׂי כָּמוֹנִי אֲנִי! בְּגְדֵי הָאֵבֶל, שֶׁאֲנִי לְבוּשָׁה, אֵינָם עֲדַיִן בִּגְדֵי אֵבֶל עַל מוֹת בְּנִי!”

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: מַכָּה תַּחַת מַכָּה    🔗

הִנֵּה כָּזֶה הָיָה עַכְשָׁו הַיַּחַס שֶׁבֵּין מַרְתָּה סְטרוֹגוֹב וּבֵין נַדְיָה. הַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה יָדְעָה וְהֵבִינָה אֶת הַכֹּל, וְאִם הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה לֹא יָדְעָה כִּי בֶּן־לִוְיָתָהּ, שֶׁהִיא הִתְאַבְּלָה עָלָיו בְּכָל נַפְשָׁה, עֲדַיִן חַי, הֲרֵי יָדְעָה מֶה הָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ לְאִשָּׁה זְקֵנָה זוֹ, אֲשֶׁר הִיא אִמְּצָה אוֹתָהּ לְאֵם לָהּ, וְהִיא נָתְנָה הוֹדָיָה לֵאלֹהִים שֶׁזִּכָּה אוֹתָהּ בַּשִּׂמְחָה לִהְיוֹת לִשְׁבוּיָה זוֹ תְּמוּרַת הַבֵּן שֶׁאָבַד לָהּ.

וְאוּלָם גַּם זוֹ וְגַם זוֹ לֹא יָכְלָה לָדַעַת דָּבָר אֶחָד, וְהוּא כִּי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר נִלְקַח בַּשְּׁבִי בְּקוֹלִיבַן, נִמְצָא בְּקֶרֶב הַשַּׁיָּרָה הַזֹּאת עַצְמָהּ וְכִי הוּא מוּבָל עִמָּהֶן יַחַד אֶל טוֹמְסְק.

הַשְּבוּיִים, אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ אִיבַן אוֹגַרְיֶב נִצְטָרְפוּ אֶל אוֹתָם הַשְּבוּיִים, אֲשֶׁר הָאֱמִיר כְּבָר הֶחֱזִיק אוֹתָם בַּמִּשְׁמָר בַּמַּחֲנֶה הַתַּתָּרִי. מִסְפַּר הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶּה, בָּם רוּסִים וְאַנְשֵׁי סִבִּירְיָה, אַנְשֵׁי מִלְחָמָה אוֹ אֶזְרָחִים פְּשׁוּטִים, עָלָה לְכַמָּה אֲלָפִים, אֲשֶׁר הָיוּ לְשַׁיָּרָה אֲרֻכָּה, שֶׁנִמְשְׁכָה כַּמָּה וֶרְסְטָאוֹת. בֵּינֵיהֶם הָי אֲנָשִׁים, שֶׁנֶּחְשְׁבוּ לִמְסֻכָּנִים בְּיוֹתֵר וְהַלָּלוּ נִקְשְׁרוּ בְּכַבְלֵי־יָדַיִם אֶל שַׁלְשֶׁלֶת אֲרֻכָּה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכַּמָּה נָשִׁים וִילָדִים נִקְשְׁרוּ אֶל גֻּלּוֹת הַמַּרְדָּעוֹת וְנִגְרְרוּ בְּלֹא רַחֲמִים עַל הַדְּרָכִים! וְאֶת כֻּלָּם נָהֲגוּ וְהֵרִיצוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּרִיצִים עֵדֶר בְּהֵמוֹת. הַפָּרָשִׁים שֶׁלִוּוּ אוֹתָם הִכְרִיחוּ אוֹתָם לְהַלֵּך בְּסֵדֶר יָדוּעַ, וְלֹא הָיוּ שָׁם מְפַגְּרִים זוּלָתִי אֵלֶּה שֶׁנָּפְלוּ לִבְלִי קוּם.

הַסֵּדֶר הַזֶּה גָּרַם לְכָךְ, שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר נִמְצָא בַּשּׁוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל אֵלֶּה שֶׁעָזְבוּ אֶת מְקוֹם הַחֲנִיָּה שֶׁל הַתַּתָּרִים, זֹאת אוֹמֶרֶת בֵּין שְׁבוּיֵי קוֹלִיַבן לֹא נִתְעָרֵב עִם הַשְּבוּיִים שֶׁבָּאוּ בָּאַחֲרוֹנָה מֵאוֹמְסְק. וּלְפִיָכְך אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לָדַעַת שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשַּׁיָּרָה נִמְצֵאת אִמּוֹ וְנַדְיָה, כְּשֵׁם שֶׁאֵלֶּה לֹא יָכְלוּ לְשָׁעֵר אֶת מְצִיאוּתוֹ בַּשַׁיָּרָה הָאַחֶרֶת.

נְסִיעָה זוֹ, שֶׁנָּסְעוּ הַשְׁבוּיִים מִמְּקוֹם הַחֲנִיָּה אֶל הָעִיר טוֹמְסְק בְּלִוְיַת אַנְשֵׁי הַצָּבָא, אֲשֶׁר רָדוּ בָּהֶם בְּשׁוֹטֵיהֶם, הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת רַבִּים מֵהֶם וְהָיְתָה אֲיֻמָּה לְכֻלָּם. הָיוּ מְהַלְּכִים בְּדֶרֶךְ הָעֲרָבָה, אֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁעָבַר בָּהּ הָאֱמִיר וּצְבָא־הֶחָלוּץ שֶׁלָּהּ נִתְרַבָּה אֲבָקָהּ בְּמִדָּה יְתֵרָה. נִתְּנָה פְּקֻדָּה לְהַלֵּךְ בִּמְהִירוּת. הַחֲנִיּוֹת הָיוּ קְצָרוֹת מְאֹד וּמְעַטוֹת. דֶּרֶךְ זוֹ שֶׁל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וֶרְסְטָאוֹת, שֶׁהַשְׁבוּיִים הָיוּ אֲנוּסִים לַעֲבֹר אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת וְתַחַת לַהֲבוֹת שֶׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת, הָיְתָה בְּעֵינֵיהֶם דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לִבְלִי קֵץ!

חֶבֶל־אֶרֶץ יָבֵשׁ הוּא אוֹתוֹ הַחֶבֶל, הַמִּשְׂתָּרֵעַ מִשְׂפַת נְהַר אוֹבּ הַיְּמָנִית עַד לְרַגְלֵי הָרֵי סֶיַנְסְק, הַנִמְשָׁכִים מִצָּפוֹן לְדָרוֹם. רַק שִׂיחִים בּוֹדְדִים וּשְׂרוּפֵי חַמָּה יַשְׁבִּיתוּ פֹּה וְשָׁם אֶת הַצּוּרָה הַמּוֹנוֹטוֹנִית שֶׁל הַמִּישׁוֹר רְחַב־הַיָּדַיִם הַזֶּה. אַדְמָתוֹ לֹא נֶעֶבְדָה מִשּׁוּם שֶׁאֵין שָׁם מַיִם, וְגַם הַשְּׁבוּיִים, שֶׁהָיוּ עֲיֵפִים וּצְמֵאִים מֵרֹב הַהֲלִיכָה הַמַּתֶּשֶׁת אֶת הַכֹּחַ, חָסְרוּ בְּיִחוּד מָיִם. כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל נַחַל מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָלֶכֶת מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים וֶרְסְטָאוֹת לְצַד מִזְרָח, עַד לְרֶגֶל אֶשֶׁד הֶהָרִים הַמְּשַׁמֵּשׁ פָּרָשַׁת־מַיִם בֵּין אֲפִיקֵי הָאוֹבּ וְהַיֵּנִיסֵי, שָׁם מוֹשֵׁךְ הַטּוֹם, נַחַל צְדָדִי קָטֹן שֶׁל הָאוֹבּ, הָעוֹבֵר אֶת הָעִיר טוֹמְסְק עַד שֶׁהוּא אוֹבֵד וְנֶעְלָם בְּאַחַד הַנְּהָרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּצָּפוֹן. שָׁם הָיוּ מְצוּיִים מִַים בְּשֶׁפַע מְרֻבֶּה, אַדְמַת הָעֲרָבָה לֹא הָיְתָה כָּל כַּךְ יְבֵשָׁה וְהַחֹם לֹא הָיָה גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. וְאוּלָם מַנְהִיגֵי הַשַּיָּרָה נִצְטַוּוּ צִוּוּי חָמוּר לָלֶכֶת אֶל טוֹמְסְק בְּדֶרֶךְ קְצָרָה בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהָאֱמִיר הָיָה חוֹשֵׁשׁ בְּכָל שָׁעָה שֶׁמָֹא יִתְנַפֵּל עָלָיו מִצַּד הָאֲגַף אַחַד הַגְֹדוּדִים הָרוּסִים הַיּוֹרְדִים מִן הַצָּפוֹן וְיִגְדֹּר בְּפָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ. וּבְכֵן הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ הָרַבִּים הַסִּבִּירִית, הָרחֹוקָה מִגְּדוֹת הַנַּחַל טוֹם, עַל כָּל פָּנִים בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק מִמֶּנָּה אֲשֶׁר בֵּין קוֹלִיבַן וּבֵין עֲיָרָה קְטַנָּה, שֶׁשְּׁמָהּ זַבֶּדְיֵרוֹ.

אֵין מִן הַצֹּרֶךְ לְהַרְבּוֹת דְּבָרִים עַל אֹדוֹת יִסּוּרֵיהֶם וּמְצוּקוֹתֵיהֶם שֶׁל הַשְּבוּיִים הָאֻמְלָלִים. כַּמָּה מֵאוֹת מֵהֶם נָפְלוּ עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה וּפִגְרֵיהֶם נִשְׁאֲרוּ מוּטָלִים שָׁם עַד אֲשֶׁר הַזְּאֵבִים הַשָּבִים עִם בּוֹא הַחֹרֶף אֶל הָעֲרָבָה יְגָרְמוּ אָת שְׂרִידֵי עַצְמוֹתֵיהֶם.

כְּשֵׁם שֶׁנַדְיָה הָיְתָה מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה תָּמִיד לִהְיוֹת לְעֵזֶר לַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה, כָּךְ הִמְצִיא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לַחֲבֵרָיו לְצָרָה כָּל מִינֵי עֵזֶר וְסִיּוּעַ, שֶׁעָלוּל הָיָה לְהַמְצִיא לָהֶם עַל פִּי תְּנָאֵי מַצָּבוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אֶת אֵלֶּה עוֹדֵד וְאִמֵּץ אֶת לִבָּם, בָּאֲחֵרִים תָּמַךְ בְּיָדָיו וְלֹא חָשַׂךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִכָּל עָמָל וְהָיָה מִתְהַלֵּך מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁכִּידוֹנוֹ שֶּל אַחַד הַפָּרָשִׁים הִכְרִיחָהוּ לָשׁוּב וְלִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁנּוֹעַד לוֹ.

מִשּׁוּם מָה לֹא נִסָּה לִבְרֹחַ? מִשּׁוּם שֶׁבָּא עַכְשָׁו לִידֵי הַחְלָטָה גְּמוּרָה שֶׁלֹּא לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה עַד שֶׁיּוּכַל לָלֶכֶת בָּהּ לָבֶטַח וּבְלִי חֲשָׁשׁ סַכָּנָה. הוּא גָּמַר בְּלִבּוֹ לָלֶכֶת אֶל טוֹמְסְק “עַל חֶשְׁבּוֹן הָאֱמִיר”, וּבְעִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה הַדִּין עִמּוֹ. לְמַרְאֵה הַפְּלֻגּוֹת הַמְּרֻבּוֹת, אֲשֶׁר שׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַשַּיָּרָה, פַּעַם מִדָּרוֹם וּפַעַם מִצָּפוֹן, נִתְבָּרֵר לוֹ בַּעֲלִיל שֶׁהוּא לֹא יוּכַל לַעֲבֹר אֲפִלּוּ שְׁתֵּי וֶרְסְטָאוֹת בְּלִי לְהִתָּפֵשׂ שׁוּב. גְּדוּדֵי הַפָּרָשִׁים שֶׁל הַתַּתָּרִים הִתְרוֹצְצוּ בְּכָל מָקוֹם, וְעִתִּים נִדְמָה כְּאִלּוּ הֵם צָצִים וְעוֹלִים מִן הָאֲדָמָה, כְּאוֹתָם הַשְּׁרָצִים הַמַּזִּיקִים הַמְּכַסִּים אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ לְאַחַר גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלְפִי תְּנָאֵי הַמַּצָּב הָיְתָה הַבְּרִיחָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר, אִם לֹא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית לְגַמְרֵי. אַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁלִוּוּ אֶת הַשַּיָּרָה שָׁקְדוּ עָלֶיהָ שְׁקִידָה יְתֵרָה וּשְׁמָרוּהָ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם, כִּי גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לִפְנֵיהֶם, אֲשֶׁר בְּעַד זִלְזוּל כָּל־שֶׁהוּא בּמַעֲשֵׂה הַשְּמִירָה יִכָּרֵת רֹאשָׁם מֵעַל כִּתְפֵיהֶם.

בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאַבְגוּסְט, עִם הַעֲרֵב שֶׁמֶש, הִגִּיעָה הַשָּיָּרָה לְבַסּוֹף אֶל הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה זַבֶּדְיֵרוֹ, שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה שְׁלֹשִׁים וֶרְסְטָאוֹת מִטּוֹמְסְק. בְּמָקוֹם זֶה עָבְרָה הַדֶּרְֶך לְאֹרֶךְ אֲפִיקוֹ שֶׁל נַחַל טוֹם.

רֵאשִׁית כֹּל, רָצוּ הַשְּׁבוּיִים לְהִתְנַפֵּל אֶל תּוֹך מֵימֵי הַנַּחַל הַזֶּה, אֲבָל שׁוֹמְרֵיהֶם לֹא הִרְשׁוּם לָצֵאת מִן הַשּׁוּרוֹת עַד שֶׁיְּסַדְּרוּ תַּחֲנָה עֲרָאִית. אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶרֶם הַטּוֹם הָיָה עַז וְנִמְרָץ בְּיוֹתֵר בִּתְקוּפָה זוֹ, בְּכָל זֹאת עָלוּל הָיָה לְסַיֵּעַ אֶת הַבְּרִיחָה שֶׁל כַּמָּה אֲמִיצֵי־לֵב אוֹ נוֹאָשִׁים, וּלְפִיכָךְ אָחֲזוּ הַשּׁוֹמְרִים בְּאֶמְצָעֵי שְׁמִירָה חֲמוּרִים עַד מְאֹד. הֵם הֶעֱמִידוּ עַל פְּנֵי הַטּוֹם שׁוּרָה שֶׁל סִירוֹת, שֶׁלָּקְחוּ מִיּוֹשְׁבֵי זַבֶּדְיֵרוֹ וְיָצְרוּ מֵהֶן שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל מַעֲצוֹרִים, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְעָבְרָם. הַצַּד הַחִיצוֹנִי שֶׁל מְקוֹם הַחֲנִיָּה, אֲשֶׁר גָּבַל בַּבָּתִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הָעֲיָרָה, נִשְׁמַר שְׁמִירָה מְעֻלָּה עַל יְדֵי שׁוּרָה צְפוּפָה שֶׁל צוֹפִים.

אִם עָלְתָה לְרֶגַע אֶחָד בְּלִבּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מַחֲשָׁבָה לִבְרֹחַ מִכָּאן אֶל הָעֲרָבָה, הִנֵּה לְאַחַר שֶׁבָּחַן יָפֶה אֶת הַמַּצָּב, רָאָה וְנוֹכַח אֲשֶׁר לְפִי הַתְּנָאִים שֶׁהָיָה נָתוּן בָּהֶם כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָֹׁר הָיָה לוֹ לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל כָּל תָּכְנִית שֶׁל מְנוּסָה שֶׁהָגָה בְּלִבּוֹ, וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא רָצָה לְהַעֲמִיד אֶת הָעִנְיָן שֶׁלּוֹ בְּסַכָּנָה, לְפִיכָךְ הֶחְלִיט לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ וּלְהַמְתִּין.

כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה חָנוּ הַשְּׁבוּיִים עַל גְּדוֹת הַנַּחַל טוֹם. הָאֱמִיר נָתַן צַו לְהַכְנִיס אֶת צִבְאוֹתָיו אֶל טוֹמְסְק בְּיוֹם הַמָּחָר. לִכְבוֹד הַעֲבָרַת הַמָּעוֹן הַתַּתָּרִי הָרָאשִׁי אֶל הָעִיר הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת הֶחֱלִיט לַעֲרֹךְ חֲגִיגָה צְבָאִית גְּדוֹלָה. פֵיאוֹפַר־חַאן כְּבָר קָבַע אֶת מוֹשָׁבוֹ בַּמִּבְצָר, אֲבָל רֹב מִנְיָנוֹ שֶׁל מַחֲנֵהוּ חָנָה לִפְנֵי הַחוֹמוֹת וְהָיָה מְצַפֶּה לַשָּׁעָה שֶׁבָּה יִכָּנֵס אֶל הָעִיר בְּתַהֲלוּכָה רַבַּת פְּאֵר וְהָדָר.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב הִנִּיחַ אֶת הָאֱמִיר בְּטוֹמְסְק, אֲשֶׁר שְׁנֵיהֶם בָּאוּ שָׁמָה אֶמֶשׁ, וְשָׁב אֶל מְקוֹם הַחֲנִיָּה אֲשֶׁר בְּזַבֶּדְיֵרוֹ. מִשָּׁם אָמַר לָצֵאת בְּיוֹם הַמָּחָר עִם צְבָא הֶחָלוּץ שֶׁל הַמַּחֲנֶה הַתַּתָּרִי. שָׁם פִּנּוּ בִּשְׁבִילוֹ אֶת אַחַד הַבָּתִים לִהְיוֹת לוֹ לִמְלוֹן לָיְלָה. עִם זְרִיחַת הַחַמָּה יָצְאוּ בִּפְקֻדָּתוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ גְּדוּדֵי פָּרָשִׁים וְרַגְלִים אֶל הָעִיר טוֹמְסְק, אֲשֶׁר שָׁם הִתְעַתֵּד הָאֱמִיר לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵיהֶם בַּהֲדַר תִּפְאֶרֶת כַּנָּהוּג אֵצֶל הַמּוֹשְׁלִים שֶׁבְּאַסְיָה.

לְאַחַר שֶׁנִגְמַר מַעֲשֵׂה סִדּוּר הַתַּחֲנָה נִתְּנָה סוֹף סוֹף הַיְּכֹלֶת לַשְּׁבוּיִים, שֶׁהָיוּ מְיֻגָּעִים וּרְצוּצִים עַל־יְדֵי הַמַּסָּע שֶׁל שְׁלֹשָׁה יָמִים, לְרַוּוֹת אֶת צְמָאָם וְלָנוּחַ מְעָט.

הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שָׁקְעָה, אֲבָל הָאֹפֶק הָיָה מֵאִיר עֲדַיִן מִמְּאוֹר הַנְּגֹהוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְהִנֵּה בָּאָה נַדְיָה אֶל שְׂפַת נַחַל טוֹם כְּשֶׁהִיא תּוֹמֶכֶת בִּזְרוֹעָה אֶת מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב. שְׁתֵּיהֶן לֹא יָכְלוּ עַד עַכְשָׁו לְהַבְקִיעַ לָהֶן דֶּרֶךְ בֵּין שׁוּרוֹת הַצְּמֵאִים שֶׁפָּשְׁטוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל, וְרַק עַכְשָׁו עָלְתָה בְּיָדָן לָבוֹא הֵנָּה לִשְׁתּוֹת גַּם הֵן.

הַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה גָחֲנָה עַל זֶרֶם הַנַּחַל, וְנַדְיָה שָׁאֲבָה מִמֶּנּוּ בְּיָדָהּ וְהִגִּישָׁה אֶת הַנּוֹזְלִים הַצּוֹנְנִים אֶל שְׂפָתֶיהָ שֶׁל מַרְתָּה. אַחַר שָׁתְתָה גַם הִיא. הַמַּיִם הָאֵלֶּה יָצְקוּ חַיִּים חֲדָשִׁים בְּעוֹרְקֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה וְשֶׁל הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה.

נַדְיָה כְּבָר אָמְרָה לַעֲזֹב אֶת שְׂפַת הַנַּחַל, וּפִתְאֹם חָזְרָה לַאֲחוֹרֶיהָ וּצְעָקָה הִתְמַלְּטָה מִפִּיהָ.

בְּמֶרְחָק שֶׁל פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִמֶּנָּה וָהָלְאָה עָמַד מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב!… אָמְנָם כֵֶּן, הוּא הוּא אֲשֶׁר עָמַד שָׁם!… נְגֹהוֹת הַיּוֹם הָאַחֲרוֹנִים עֲדַיִן הֵאִירוּ אוֹתוֹ וְנָחוּ עָלָיו!

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב רָעַד לְשֵׁמַע קוֹל צַעֲקָתָהּ שֶׁל נַדְיָה… אֲבָל הוּא שָׁלַט בְּרוּחוֹ וְלֹא הוֹצִיא מִפִּיו אַף מִלָּה אַחַת, אֲשֶׁר עֲלוּלָה הָיְתָה לְגַלּוֹת אֶת סוֹדוֹ.

וְהֵן לֹא רַק אֶת נַדְיָה רָאוּ עֵינָיו אֶלָּא גַם אֶת אִמּוֹ שֶׁלּוֹ!…

פְּגִישָׁה לֹא־צְפוּיָה זוֹ הִרְעִישָׁה אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, וּמִתּוֹךְ שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁשּׁוּב לֹא יוּכַל לִהְיוֹת אָדוֹן לְנַפְשׁוֹ, כִּסָּה אֶת עֵינָיו בְּיָדוֹ וְהִתְרַחֵק וְהָלַךְ לוֹ.

נַדְיָה רָצְתָה לְמַהֵר וְלָרוּץ אֵלָיו מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ אִינְסְטִינְקְטִיבִי שֶׁתָּקַף אוֹתָהּ, אֲבָל הַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה לָחֲשָׁה לָהּ עַל אָזְנָהּ:

“הִשָּאֲרִי פֹּה, בִּתִּי!”

“הֲרֵי זֶה הוּא!” הֵשִּׁיבָה נַדְיָה בְּקוֹל כָּבוּשׁ מֵחֲמַת הִתְרַגְּשׁוּת. “הֲרֵיהוּ חַי, אִמִּי! הֲרֵי זֶה הוּא!”

“אָמְנָם כֵּן, הֲרֵי זֶה בְּנִי,” הֵשִׁיבָה מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב, “הֲרֵי זֶה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, וְהֵן עֵינַיִך הָרוֹאוֹת, שֶׁאֵינֶנִּי פּוֹסַעַת אַף פְּסִיעָה אַחַת לָגֶשֶׁת אֵלָיו! עֲשִׂי כָּמוֹנִי, בִּתִּי!”

בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִתְחוֹלְלָה בְּאוֹתָה שָׁעָה סַעֲרַת־רֶגֶשׁ עַזָּה כָּל כָּךְ, שֶׁקָּשֶׁה לְאָדָם לְהָכִיל אוֹתָהּ. אִמּוֹ וְנַדְיָה הָיוּ כָּאן, שְּתֵּי הַשְּׁבוּיוֹת הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הִתְאַחֲדוּ בְּלִבּוֹ וְהָיוּ כִּמְעַט לְנֶפֶשׁ אַחַת, נִזְדַּמְּנוּ יַחַד בַּצָּרָה הַמְּשֻׁתָּפָה, שֶׁהִתְרַגְּשָׁה עַל שְׁתֵּיהֶן! כְּלוּם יָדְעָה נַדְיָה מִי הוּא? לֹא, שֶׁכֵּן הוּא רָאָה אֶת תְּנוּעַת יָדָהּ שֶׁל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר עָצְרָה אוֹתָהּ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁרָצְתָה לָרוּץ אֵלָיו! מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב יָדְעָה וְהֵבִינָה אֵפוֹא אֶת הַכֹּל וְהִיא שָׁמְרָה אֶת סוֹדוֹ.

עֶשְׂרִים פְּעָמִים בִּמְרוּצַת אוֹתוֹ הַלַּיְלָה אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לָגֶשֶׁת אֶל אִמּוֹ, אֲבָל הוּא הֵבִין שֶׁעָלָיו לִכְבֹּשׁ בְּקִרְבּוֹ אֶת הַתַּאֲוָה הָעַזָּה הַזֹּאת לְחַבֵּק אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו וְלִלְחֹץ שׁוּב פַּעַם אֶת יַד הַנַּעֲרָה בַּת־לִוְיָתוֹ! אִי־זְהִירוּת כָּל־שֶׁהִיא עֲלוּלָה הָיְתָה לְהַאֲבִידוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת אִמּוֹ… וְהוּא לֹא יִרְאֶנָּה לְדַעְתּוֹ וְלִרְצוֹנוֹ! כֵּוָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִבְרֹחַ עוֹד הַלַּיְלָה, גָּמוּר וּמֻחְלָט לְפָנָיו, אֲשֶׁר מִיָּד לְבוֹאוֹ לְטוֹמְסְק יִמָּלֵט אֶל הָעֲרָבָה בְּלִי לְחַבֵּק אֶת שְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת, אֲשֶׁר חַיָּיו הָיוּ מְעֹרִים בָּהֶן וַאֲשֶׁר יַעַזְבֵן לְבַדָּן כְּשֶׁהֵן צְפוּיוֹת לְכָל סַכָּנָה!

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב זַכַּאי הָיָה אֵפוֹא לְקַוּוֹת, כִּי הַפְּגִישָׁה הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת בִּמְקוֹם הַחֲנִיָּה אֲשֶׁר בְּזַבֶּדְיֵרוֹ לֹא תָּבִיא בְּעִקְבוֹתֶיהָ תּוֹצָאוֹת רָעוֹת לֹא לְאִמּוֹ וְלֹא לוֹ. אֲבָל הוּא לֹא יָדַע כִּי עֵינֵי סַגִגַּר, הַמְּרַגֶּלֶת שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב, הִבְחִינוּ בְּכַמָּה פְּרָטִים שֶׁל מַחֲזֶה זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְרַחֵשׁ וְעָבַר בִּמְהִירוּת יְתֵרָה.

הַצּוֹעֲנִית נִמְצְאָה עַל שְׂפַת הַנַּחַל בְּקִרְבַת מָקוֹם וְהִשְׁגִּיחָה כְּדַרְכָּהּ אֶל הַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה, בְּלִי אֲשֶׁר זוֹ הִרְגִּישָׁה בַּדָּבָר. הִיא לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. אֲשֶׁר חָמַק וְנֶעְלַם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהִיא הֵסֵבָּה אֶת פָּנֶיהָ לַאֲחוֹרֶיהָ, אֲבָל תְּנוּעַת יָדָהּ שֶׁל הָאֵם, בְּשָׁעָה שֶׁעָצְרָה בְּנַדְיָה, לֹא נִתְעַלּמָה מִמֶּנָּה, וּבְרַק זֹהַר שֶׁהִבְהִיק בְּעֵינֶיהָ שֶׁל מַרְתָּה הִגִּיד לָהּ אֶת הַכֹּל.

מֵעַכְשָׁו בָּרוּר הָיָה לָהּ לְאֵין סָפֵק, כִּי בְּנָהּ שֶׁל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב, שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר, נִמְצָא בְּרֶגַע זֶה בְּזַבֶּדְיֵרוֹ, בֵּין הַשְּׁבוּיִים שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב!

סַנְגַּר לֹא הָיְתָה מַכִּירָה אוֹתוֹ, אֲבָל גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנֶיהָ, שֶׁהוּא נִמְצָא כָּאן! הִיא לֹא נִסְּתָה אֵפוֹא לְגַלּוֹת אוֹתוֹ, וּמַה גַּם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה וּבְקֶרֶב הֶהָמוֹן הָרַב וְהֶעָצוּם הַזֶּה.

וּכְמוֹ כֵן רָאֲתָה וְנוֹכְחָה שֶׁאֵין תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר לְהוֹסִיף וּלְרַגֵּל אֶת נַדְיָה וְאֶת מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב. בָּרוּר הָיָה לָהּ שֶׁשְׁתֵּי הַנָּשִׁים תִּזָּהַרְנָה וְתִשָּׁמְרֹנָה עַד מְאֹד וְאִי־אֶפְשָׁר יִהְיָה לְהַבְחִין בָּהֶן דָּבָר, שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת סוֹדוֹ שֶׁל שְׁלִיחַ הַצַּאר.

וּבְלֵב הַצּוֹעֲנִית לֹא הָיְתָה בְּאוֹתָה שָׁעָה אֶלָּא מַחֲשָׁבָה אַחַת: לְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לְאִיבַן אוֹגַרְיֶב, וְהוֹאִיל וְכָךְ, מִהֲרָה וְעָזְבָה מִיָּד אֶת מְקוֹם הַחֲנִיָּה.

מִקֵּץ רֶבַע שָׁעָה בָּאָה אֶל זַבֶּדְיֵרוֹ וְהוּבְאָה אֶל הַבַּיִת, אֲשֶׁר שָׁם שָׁכַן הַמַּצְבִּיא הָרָאשִׁי שֶׁל הָאֱמִיר.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב קִבֵּל אֶת הַצּוֹעֲנִית מִיָּד וְשָׁאָל אוֹתָהּ:

“מָה אַת מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי?”

“בְּנָהּ שֶׁל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב נִמְצָא בַּמַּחֲנֶה,” הֵשִׁיבָה סַנְגַּר.

“וְהוּא שָׁבוּי?”

“שָׁבוּי?”

“הוֹי!” קָרָא אִיבַן אוֹגַרְיֶב, “אִם כֵּן, יָדוֹעַ אֵדַע…”

“מְאוּמָה לֹא תֵּדַע, אִיבַן,” הֵשִׁיבָה הַצּוֹעֲנִית, “מִשּׁוּם שֶׁאֵינךָ מַכִּיר אוֹתוֹ כְּלָל!”

“אֲבָל הֲרֵי אַתְּ מַכִּירָה אוֹתוֹ! הֵן רָאִית אוֹתוֹ!”

“לֹא רְאִיתִיו, אֲבָל רָאִיתִי אֶת אִמּוֹ מְנִיעָה אֶת יָדָהּ, וּמִתּוֹךְ תְּנוּעָה זוֹ נִגְלָה לִי הַכֹּל.”

“אֶפְשָׁר טוֹעָה אַתְּ?”

“אֵינֶנִּי טוֹעָה.”

“גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַיִךְ כַּמָּה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה לְפָנַי תְּפִישַׂת שְׁלִיחוֹ שֶל הַצַּאר,” אָמַר אִיבַן אוֹגַרְיֶב. "אִם הָאִגֶּרֶת שֶׁנִּמְסְרָה לְיָדוֹ בְּמוֹסְקְבָה תַּגִּיעַ לְאִירְקוּטְסְק וְתָבוֹא לְיַד הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, אָז יִזָּהֵר הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, וְאִי־אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו!

אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה עָלַי לְהַשִּׂיג אֵפוֹא בְּכָל מְחִיר שֶׁבָּעוֹלָם! וְהִנֵּה אַת בָּאָה וּמוֹדִיעָה אוֹתִי כִּי הַמּוֹלִיךְ אֶת הָאִגֶֹרֶת הַזֹּאת נִמְצָא בְּיָדִי! וּלְפִיכָךְ הֲרֵינִי חוֹזֵר וְשׁוֹאֵל אוֹתָךְ, סַנְגַּר: אֶפְשָׁר שֶׁטּוֹעָה אָתְּ?"

אִיבַן אוֹגַרְיֶב דִּבֵּר אֶת דְּבָרָיו מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה. הִתְרַגְּשׁוּתוֹ הֵעִידָה, כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא הַחֲשִׁיבוּת שֶׁהוּא מְיַחֵס לְהַשָּׂגַת הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת. וְאוּלָם הַחֲזָרָה שֶׁחָזַר אִיבַן אוֹגַרְיֶב עַל שְׁאֵלָתוֹ מִתּוֹךְ הַטְעָמָה יְתֵרָה, לֹא הֵבִיאָה אֶת סַנְגַּר לִידֵי מְבוּכָה כָּל־שֶׁהִיא.

“אֵינֶנִּי טוֹעָה, אִיבַן,” הֵשִּׁיבָה שֵׁנִית.

“אֲבָל הֲרֵי בַּמַּחֲנֶה נִמְצָאִים הַרְבֵּה אֲלָפִים שְׁבוּיִים וְאַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינֵךְ יוֹדַעַת אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב!”

“לֹא,” הֵשִׁיבָה הַצּוֹעֲנִית וְעֵינֶיהָ נוֹצְצוּ מִשִּׂמְחָה פְּרָאִית, “אֵינֶנִּי מַכִּירָה אוֹתוֹ, אֲבָל הֲרֵי אִמּוֹ מַכִּירָה אוֹתוֹ! אִיבַן, עָלֵינוּ לְהַכְרִיחַ אֶת אִמּוֹ לְדַבֵּר!”

“מָחָר תִּפְתַּח אֶת פִּיהָ וּתְדַבֵּר!” קָרָא אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לַצּוֹעֲנִית וְהִיא נָשְׁקָה אֶת יָדוֹ לְשֵׁם מַתַּן כָּבוֹד אֲבָל לֹא מִתּוֹךְ הִתְרַפּסוּת וְעַבְדוּת.

סַנְגַּר שָׁבָה אֶל מְקוֹם הַחֲנִיָּה. הִיא מָצְאָה אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר נַדְיָה וּמַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב הָיוּ שְׁרוּיוֹת שָׁם, וְעָקְבָה אַחֲרֵי שְׁתֵּיהֶן כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. הַזְּקֵנָה וְהַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה לֹא נָתְנוּ שֵׁנָה לְעֵינֵיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ רְצוּצוֹת מֵרֹב יְגִיעָה. חֲרָדָה גְדוֹלָה לְאֵין הָכִיל לֹא הִנִּיחָה לָהֶן לִישׁוֹן. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב חַי, אֲבָל הוּא שָׁבוּי כְּמוֹהֶן! הֲיוֹדֵעַ אִיבַן אוֹגַרְיֶב אֶת הַדָּבָר?

וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ, הַאִם לֹא יִוָּדַע לוֹ הַדָֹבָר? אֶת לִבָּה שֶׁל נַדְיָה מִלְּאָה אַךְ הַמַּחְשָׁבָה, כִּי בֶּן־לִוְיָתָהּ, אֲשֶׁר הִיא חָשְׁבָה כִּי הוּא מֵת, עוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים! אֲבָל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב צָפְתָה וְרָאֲתָה אֶת הַנּוֹלָד, וְאִם לֹא דָאֲגָה לְנַפְשָׁה. הֲרֵי הָיָה לָהּ טַעַם מַסְפִּיק לִהְיוֹת דּוֹאֶגֶת וַחֲרֵדָה לְגוֹרַל בְּנָהּ.

סַנְגַּר הִתְגַּנְבָה בַּחֲשֵׁכָה בְּקִרְבַת שְׁתֵּי הַנָּשִׁים הָאֵלֶּה וְשָׁהֲתָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה כַּמָּה שָׁעוֹת וְהִטְתָה אֶת אָזְנָהּ לְהַאֲזִין וּלְהַקְשִׁיב… אֲבָל הִיא לֹא שָׁמְעָה כְּלוּם. מִתּוֹךְ זְהִירוּת אִינְסְטִינְקְטִיבִית נִמְנְעוּ נַדְיָה וּמַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב לְהַחֲלִיף מִלָּה בֵּינֵיהֶן.

לְמָחָר, בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר לְאַבְגוּסְט, בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, נִשְׁמַע קוֹל תְּרוּעַת חֲצוֹצְרוּת עַל שְׂפַת מְקוֹם הַחֲנִיָּה, וּמִיָּד שָׂמוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַתַּתָּרִים אֶת נִשְׁקָם עֲלֵיהֶם.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב יָצָא מִזַּבֶּדְּיֵרוֹ וּבָא אֶל הַמַּחֲנֶה כְּשֶׁהוּא מֻקָּף חֲבוּרָה גְדוֹלָה שֶׁל קְצִינִים תַּתָּרִיִים. פָּנָיו הָיוּ קוֹדְרִים מִכְּפִי הָרָגִיל וְרָשְׁמֵי פָּנָיו הַקָּשִׁים הוֹכִיחוּ שֶׁהוּא מָלֵא זַעַם כָּבוּשׁ, הַמְבַקֵּשׁ לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְהִתְפָּרֵץ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁהָיָה מְעֹרָב בְּתוֹךְ קְבוּצָה שֶׁל שְׁבוּיִים, רָאָה אֶת הָאִישׁ הַזֶּה בְּעָבְרוֹ עַל פָּנָיו. לִבּוֹ הִגִּיד לוֹ, כִּי שׁוֹאָה הוֹלֶכֶת וּמִתְחוֹלֶלֶת, מִשּׁוּם שֶׁאִיבַן אוֹגַרְיֶב יָדַע עַכְשָׁיו כִּי מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב הֲרֵי הִיא אִמּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, רֹּאשׁ גְּדוּד הָרָצִים אֲשֶׁר לַצַּאר.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב בָּא אֶל טַבּוּר הַמַּחֲנֶה, יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, וְהַפָּרָשִׁים שֶׁל גְּדוּד־הַלְּוָיָה שֶׁלּוֹ הִתְיַצְּבוּ מִסְבִיבוֹ בְּמַעְגָּל רָחָב.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשָׁה אֵלָיו סַנְגַּר וְאָמְרָה:

“אֵין בְּפִי שׁוּם חֲדָשָׁה לְהוֹדִיעֲךָ, אִיבַן!”

אִיבַן אוֹגַרְיֶב לֹא עָנָה אוֹתָהּ דָּבָר, אֶלָּא נָתַן פְּקֻדָּה קְצָרָה לְאֶחָד מִקְצִינֵי הַצָּבָא שֶׁלּוֹ.

וּמִיָּד נִדְחֲקוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶל תּוֹךְ שְׁיָרוֹת הַשְׁבוּיִים וְעָבְרוּ בֵּינֵיהֶן בְּחֹזֶק יָד וּבְאַלְמוּת. הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶּה שֶׁהֻכּוּ בְּשׁוֹטִים וְנֶהֶדְפוּ בְּקַתּוֹת הַכִּידוֹנִים, הֻכְרְחוּ לָקוּם בִּמְהִירּות וּלְהִתְיַצֵּב בְּהֶקֵפוֹ שֶׁל מְקוֹם־הַחֲנִיָּה. שׁוּרָה מְרֻבַּעַת שֶׁל רַגְלִים וְרוֹכְבִים הִקִּיפָה אוֹתָם מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְאִי־אֶפְשָׁר הָיָה בְּשׁוּם פָּנִים לְאִישׁ מֵהֶם לִבְרֹחַ.

אָז קָמָה דְמָמָה מִסָּבִיב, אִיבַן אוֹגַרְיֶב נָתַן אוֹת וְסַנְגַּר פָּנְתָה וְכוֹנְנָה אֶת צְעָדֶיהָ אֶל הַחֲבוּרָה, אֲשֶׁר בְּתוֹכָה עָמְדָה מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב.

הַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה רָאֲתָה אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וּבָאָה. לִבָּה הִגִּיד לָהּ אֶת הֶעָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ. חִיּוּךְ שֶׁל בּוּז הוֹפִיעַ עַל שְׂפָתֶיהָ, אַחַר גָּחֲנָה אֶל נַדְיָה וְאָמְרָה אֵלֶיהָ בְּלַחַשׁ:

“שׁוּב אִי אַתְּ מַכִּירָה אוֹתִי, בִּתִּי! יַעֲבֹר עָלַי מַה שֶׁיַּעֲבֹר וְיִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה קָשֶׁה בְּמִדָּה יְתֵרָה – אַל מִלָּה, אַל תְּנוּעָה! אַל דְּאָגָה לְחַיַּי, כִּי אִם לְחַיָּיו הוּא!”

סַנְגַּר הֵצִיצָה רֶגַע אֶחָד בִּפְנֵי הָאִשָּה הַסִּבִּירִית הַזְקֵנָה וְאַחַר הִנִּיחָה אֶת יָדָהּ עַל שִׁכְמָהּ.

“מַה רְצוֹנֵךְ?” שָׁאֲלָה מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב.

“בּוֹאִי וּלְכִי עִמִּי!” עָנְתָה סַנְגַּר.

וְהִיא דָחֲפָה אוֹתָה וְהוֹבִילָה אוֹתָה אֶל אֶמְצַע הַמָּקוֹם הַפָּנוּי אֲשֶׁר לִפְנֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָצַם לְמֶחֱצָה אֶת שְׁמוּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יְגַלֶּה בְּרַק עֵינָיו אֶת סוֹדוֹ.

כְּשֶׁהוּבְאָה מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב לִפְנֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב, עָמְדָה וְזָקְפָה אֶת קוֹמָתָה וְשִׁלְּבָה אֶת יָדֶיהָ עַל לִבָּהּ וְחִכְּתָה לְמוֹצָא שְׂפָתָיו.

“הֲרֵי אַתְּ מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב?” שָׁאַל אוֹתָהּ אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

“הֵן,”הֵשִׁיבָה הַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה בִּמְנוּחָה."

“הֲזוֹכֶרֶת אַתְּ אֶת הַדָֹבָר שֶׁהֲשִׁיבֹות לִי עַל הַשְּאֵלָה שֶׁשְׁאַלְתִּיךְ לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּאוֹמְסְק?”

“לֹא.”

“וּבְכֵן אִי אַתְּ יוֹדַעַת כִּי בְּנֵךְ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר, עָבַר אֶת אוֹמְסְק?”

“אֵינֶנִּי יוֹדַעַת זֹאת.”

“וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה בַּתַּחֲנָה שֶׁל בֵּית הַדֹּאַר וַאֲשֶׁר נִדְמָה לָךְ כְּאִלּוּ אַתְּ מַכִּירָה אוֹתוֹ כִּי הוּא בְּנֵךְ, לֹא הָיָה בְּנֵך?”

“הוּא לֹא הָיָה בְּנִי.”

“וּמֵאָז לֹא רָאִית אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַשְּׁבוּיִים הָאֵלֶּה?”

“לֹא.”

“וְאִם יַרְאוּהוּ לָךְ, לֹא תַּכִּירִיהוּ?”

“לֹא.”

לְשֵׁמַע הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת, שֶׁנֶאֶמְרָה בְּקוֹל שֶׁל הַחְלָטָה תַּקִּיפָה שֶׁלֹּא לְהוֹדוֹת בְּשׁוּם דָּבָר. עָבַר לַחַשׁ בְּכָל הַקָּהָל שֶׁמִּסָּבִיב.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב לֹא יָכֹל לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ וְהֵנִיעַ אֶת יָדוֹ תְּנוּעָה שָׁל אִיּוּם.

“הַסְכִּיתִי וְשִׁמְעִי,” עָנָה וְאָמַר אֶל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב, “בְּנֵךְ פֹּה הוּא וְאַתְּ תְּסַמְּנִי אוֹתוֹ מִיָּד וְתַרְאִיהוּ לִי.”

“לֹא.”

“כָּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לֻקּחוּ בַּשְּׁבִי בְּאוֹמְסְק וּבְקוֹלִיבַן יַעַבְרוּ עַל פָּנַיִךְ אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו, וְאִם לֹא תְּסַמְּנִי לִי אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, תִּסְפְּגִי מַכּוֹת־שׁוֹט כְּמִסְפָּר הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַעַבְרוּ לנגד עיניך!” אִיבַן אוֹגַרְיֶב הֵבִין כִּי כָּל הָאִיּוּמִים שֶׁיְּאַיֵּם עָלֶיהָ וְכָל הָעִנּוּיִים שֶׁיְּעַנּוּ אוֹתָהּ לֹא יַעַצְרוּ כֹּחַ לְהַכְרִיחַ אֶת הָאִשָּׁה הַסִּבִּירִית עַזַּת־הָרוּחַ לִפְתֹּחַ אֶת פִּיהָ וּלְדַבֵּר. אֲבָל הוּא זָמַם לְגַלּוֹת אֶת שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר לֹא עַל־יָדֶיהָ הִיא, אֶלָּא עַל־יְדֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עַצְמוֹ. הוּא הָיָה סָבוּר, אֲשֶׁר אִם הָאֵם וְהַבֵּן יַעַמְדוּ זוֹ לְעֻמַּת זֶה, אִי־אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁאַחַת הַתְּנוּעוֹת הַנַּעֲשׂוֹת שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה לֹא תְּגַלֶּה אֶת סוֹדָם לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. אִלּוּ רָצָה אַךְ לִתְפֹּשׂ אֶת הָאִגֶּרֶת הַקֵּיסָרִית, כִּי אָז לֹא הָיָה עָלָיו אֶלָּא לָתֵת פְּקֻדָּה לִבְדֹּק אֶת כָּל הַשְּבוּיִים הָאֵלֶּה אֲבָל הֲרֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יָכֹל הָיָה לְהַכְחִיד אֶת הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת, לְאַחַר שֶׁקָרָא אֶת הַכָּתוּב בָּהּ, וְאִם לֹא יֻכַּר, אִם יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ אֶל אִירְקוּטְסְק, תַּעֲלֶינָה כָּל מְזִמּוֹתָיו שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב בַּתֹּהוּ. וּבְכֵן מִן הַהֶכְרַח הָיָה לוֹ לְאוֹתוֹ הַבּוֹגֵד לִתְפֹּשׂ לֹא אֶת הָאִגֶּרֶת בִּלְבָד אֶלָּא גַּם אֶת מוֹלִיכָה.

נַדְיָה שָׁמְעָה אֶת הַכֹּל וְעַכְשָׁו יָדְעָה מִי הוּא מִיָכֵאל סְטְרוֹגוֹב וּמִשּׁוּם מָה נִתְכַּוֵּן לַעֲבֹר אֶת מְחוֹזוֹת סִבִּירְיָה, הַשְּׁטוּפִים בְּמַחֲנוֹת הָאוֹיְבִים, בְּלִי אֲשֶׁר יַכִּירוּהוּ!

בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב עָבְרוּ הַשְּׁבוּיִים אֶחָד אֶחָד עַל פְּנֵי מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר לֹא נָעָה וְלֹא זָעָה כְּפֶסֶל דּוֹמֵם וַאֲשֶׁר מַבָּטָהּ לֹא הֵפִיק כְּלוּם זוּלָתִי שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר.

בְּנָהּ נִמְצָא בַּשּׁוּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ וְהוּא עָבַר עַל פְּנֵי אִמּוֹ, עָצְמָה נַדְיָה אֶת עֵינֶיהָ לְבַל תִּרְאֶנּוּ!

גַּם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה שָׁלֵו לְמַרְאִית עַיִן, אֲבָל כַּפּוֹת יָדָיו שָׁתְתוּ דָּם, כִּי הֶעֱמִיק לִנְעֹץ בָּהֶן אֶת צִפָּרְנָיו.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב נֻצַּח עַל יְדֵי הָאֵם וְהַבֵּן!

סַנְגַּר אֲשֶׁר עָמְדָה בְּאוֹתָה שָׁעָה עַל יָדוֹ, לֹא אָמְרָה אֶלָּא מִלָּה אַחַת:

“הַשּׁוֹט!”

“הֵן!” צָוַח אִיבַן אוֹגַרְיֶב, אֲשֶׁר שׁוּב לֹא יָכֹל לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ, “מַכּוֹת שׁוֹט לַמְּנֻוֶּלֶת זְקֵנָה זוֹ עַד שֶׁתִּפַּח רוּחָהּ!”

אַחַד הַחַיָּלִים הַתַּתָּרִים, אֲשֶׁר הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ אֶת כְּלִי־הַשְּפָטִים הַנּוֹרָא הַזֶּה, נִגַּשׁ מִיָּד אֶל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב.

הַשּׁוֹט עָשׂוּי מִסְפַּר רְצוּעוֹת שֶׁל עוֹר וּבִקְצוֹתֵיהֶן מִקְלָעוֹת שֶׁל חוּטֵי בַּרְזֶל. מִי שֶׁנִּדּוֹן לִהְיוֹת סוֹפֵג מֵאָה וְעֶשְׂרִים מַלְקֻיּוֹת בְּשׁוֹט זֶה הֲרֵיהוּ דוֹמֶה כְּאִלּוּ שֶׁנִדּוֹן לְמִיתָה. מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב יָדְעָה זֹאת, אֲבָל הִיא יָדְעָה גַּם אֶת זֶה, שֶׁשּׁוּם עִנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יַכְרִיחוּ אוֹתָהּ לְדַבֵּר וְהִיא הָיְתָה מוּכָנָה לְהַקְרִיב אֶת חַיֶּיהָ.

שְׁנֵי חַיָּלִים תָּפְשׂוּ אֶת מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב וְהִפִּילוּהָ עַל בִּרְכֶּיהָ אַרְצָה. אַחַר קָרְעוּ אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ וְגִלּוּ אֶת גַּבָּהּ. בְּמֶרְחָק שֶׁל זְרָתוֹת אֲחָדוֹת מֵחָזֶהָ קָבְעוּ חֶרֶב בַּקַּרְקַע. חֹד חֶרֶב זוֹ עָתִיד הָיָה לְהִנָּעֵץ בְּלִבָּהּ אִם תִּכַּף אַרְצָה מֵעָצְמַת מַכְאוֹבֶיהָ.

הַתַּתָּרִי עָמַד כְּשֶׁהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן.

הוּא הָיָה מְצַפֶּה לָאוֹת.

“עֲשֵׂה אֶת שֶׁלְךָ!” אָמַר אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

הַשּׁוֹט הוּנַף וְהִשְׁמִיעַ קוֹל שְׁרִיקָה בָּאֲוִיר…

אֲבָל עוֹד טֶרֶם הִסְפִּיק לָרֶדֶת וּלְהַנְחִית מַכָּה, וְיָד אַדִּירָה הֶחֱזִיקָה בּוֹ וְהוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִיַּד הַתַּתָּרִי.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב קָפַץ וּבָא לְכָאן! לִבּוֹ לֹא עָמַד בּוֹ לְמַרְאֵה הַמַּחֲזֶה הָאָיֹם הַזֶּה! אִם בְּתַחֲנַת הַדֹּאַר אֲשֶׁר בְּאִישִׁים הִתְאַפֵּק כַּאֲשֶׁר פָּגַע בּוֹ שׁוֹטוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב, הֲרֵי פֹּה, בִּהְיוֹת אִמּוֹ צְפוּיָה לְמַכּוֹת שׁוֹט, שׁוּב לֹא יָכֹל לִשְׁלֹט בְּעַצְמוֹ.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב נִצַּח.

“מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב!” קָרָא.

אַחַר הִתְקָרֵב וְאָמַר:

“הוֹ, הֲרֵי אַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר נִזְדַּמֵּן לִי בְּאִישִׁים?”

“אֲנִי הוּא!” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

וּמִיָד הֵרִים אֶת הַשּׁוֹט וְחָבַט בּוֹ אֶת פָּנָיו שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

“מַכָּה תַּחַת מַכָּה!” קָרָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

“יָפֶה נִפְרַע מִמֶּנּוֹ!” נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל אַחַד הָרוֹאִים, אֲשֶׁר לְאָשְׁרוֹ נִבְלַע בְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה שֶׁקָּמָה.

עֶשְׂרִים אַנְשֵׁי צָבָא הִתְנַפְּלוּ עַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְאָמְרוּ לְהָרְגוֹ…

וְאוּלָם אִיבַן אוֹגַרְיֶב, שֶׁהִשְׁמִיעַ זַעֲקַת כְּאֵב וְזַעַם, עָצַר בַּעֲדָם בִּתְנוּעַת יָדוֹ וְאָמַר:

“אָדָם זֶה יִהְיֶה שָׁמוּר לַעֲמֹד לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי הָאֱמִיר! בִּדְקוּהוּ!”

הָאִגֶּרֶת עִם הַחוֹתֶמֶת הַקֵּיסָרִית נִמְצְאָה בִּשְׁעַת הַבְּדִיקָה עַל חָזֵהוּ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שְׁהוּת לְקָרְעָהּ, וְהִיא נִמְסְרָה לְיַד אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

אוֹתוֹ הָאָדָם, שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת הַקְּרִיאָה: “יָפֶה נִפְרַע מִמֶּנּו!”, הָיָה אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, הוּא וְלֹא אַחֵר. הוּא וַחֲבֵרוֹ, שֶׁנִּמְצְאוּ בַּמַּחֲנֶה שֶׁל זַבֶּדְיֵרוֹ, הָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד וְעֵינֵיהֶם רָאוּ אֶת הַמַּחֲזֶה הַזֶּה.

“לְכָל הָרוּחוֹת” עָנָה וְאָמַר אֶל הָרִי בְּלָאוּנְט, “אַנְשֵׁי הַצָּפוֹן הַלָּלוּ אֲנָשִׁים אַמִּיצֵי לֵב הֵם! הֲלֹא תּוֹדֶה שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לָתֵת פִּצּוּי לְבֶן־לִוְיָתֵנוּ בַּדֶּרֶךְ! קַרְפָּנוֹב וּסְטְרוֹגוֹב שְׁקוּלִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה! אָכֵן גְּמוּל יָפֶה גָּמַל הָאִישׁ בְּעַד הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבְּאִישִׁים!”

“אָמְנָם כֵּן, יָפֶה הָיָה הַגְּמוּל,” הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט, “אֲבָל סְטְרוֹגוֹב הוֹלֵךְ לָמוּת. אֶפְשָׁר שֶׁמֻּטָּב הָיָה לוֹ אִלּוּ הִתְאַפֵּק עֲדַיִן וְעָצַר בְּרוּחוֹ!”

“הֱכִי יָכוֹל הָיָה לָתֵת אֶת אִמּוֹ לָמוּת תַּחַת הַשּׁוֹט?”

“וּכְלוּם סָבוּר אַתָּה שֶׁעַל־יְדֵי הִתְפָּרְצוּת זוֹ שֶׁל חֲמַת זַעְמוֹ גָרַם טוֹבָה לְאִמּוֹ וְלַאֲחוֹתוֹ?”

“אֵינֶנִי סָבוּר כְּלוּם וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כְּלוּם”, הֵשִׁיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “אֲבָל אֶת הָאַחַת אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי בִּמְקוֹמוֹ, הָיִיתִי עוֹשֶׂה כָּמוֹהוּ הוּא! מַה נָּאָה הַשְּׂרִיטָה שֶׁשָׂרַט בְּפָנָיו! הוֹי, שֵׁד מִשַּׁחַת, אִי־אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא יָבוֹא לִפְעָמִים לִידֵי רְתִיחָה! אִלּוּ רָצָה אֲלֹהִים שֶׁנִּהְיֶה תָּמִיד וּבְכָל מָקוֹם שַׁלְוֵי־רוּחַ וּמְתוּנִים, צָרִיךְ הָיָה לָצֶקֶת בְּעוֹרְקֵינוּ מַיִם וְלֹא דָם!”

“אָכֵן, מַעֲשֶׂה נָאֶה הוּא בִּשְׁבִיל כְרוֹנִיקָה בָּעִתּוֹנִים!” אָמַר הָרִי בְּלָאוּנְט. “וְאִלּוּ אַךְ הָיָה רָצוֹן מִלִּפְנֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב לְהוֹדִיעֵנוּ אֶת תָּכְנָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הָאִגֶּרֶת!…”

אֶת חוֹתָמָהּ שֶׁל הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת שָׁבַר אִיבַן אוֹגַרְיֶב לְאַחַר שֶׁמָחָה אֶת הַדָּם הַשּׁוֹתֵת מֵעַל פָּנָיו. הוּא קָרָא אֶת הָאִגֶּרֶת וְחָזַר וְקָרָא אוֹתָהּ שָׁעָה אֲרֻכָּה כְּאִלּוּ רָצָה לַחֲרֹת בְּזִכְרוֹנוֹ כָּל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁבָּהּ.

אַחַר צִוָּה לִכְבֹּל אֶת מִיכָאֵל סְטרֹוגֹוב יָפֶה וּלְהוֹלִיכוֹ אֶל טוֹמְסְק עִם כָּל יֶתֶר הַשְּׁבוּיִים, וְלַסּוֹף עָמַד בְּרֹאשׁ הַצְּבָאוֹת, אֲשַׁר חָנוּ בְּזַבֶּדְיֵרוֹ, וּלְקוֹל רַעַשׁ הַתֻּפִּים וְהַחֲצוֹצְרוֹת הַמַּחֲרִישׁ אָזְנַיִם פָּנָה וְרָכַב אֶל הָעִיר, שֶׁשָׁם חִכָּה לוֹ הָאֱמִיר.

פֶּרֶק רְבִיעִי: הַכְּנִיסָה הַחֲגִיגִית אֶל הָעִיר    🔗

טוֹמְסְק, שֶׁנּוֹסְדָה בִּשְׁנַת 1604 כִּמְעַט בְּטַבּוּרָן שֶׁל נָפוֹת סִבִּירְיָה, הֲרֵיהִי אַחַת הֶעָרִים הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בְּאַסְיָה הָרוּסִית. טוֹבּוֹלְסְק הַיּוֹשֶׁבֶת בְּמַעֲלַת־הֹרַחב הַשִּׁשִּׁים, אִירְקוּטְסְק, הַבְּנוּיָה מֵעֵבֶר לַמֵּרִידְיַן הַמֵּאָה, רָאוּ אֶת טוֹמְסְק הוֹלֶכֶת הָלוֹךְ וְגָדוֹל, הָלוֹךְ וְהִתְפַּתֵּחַ עַל חֶשְׁבּוּנָן הֵן.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין טוֹמְסְק מְשַׁמֶּשֶׁת בִּירָה שֶׁל נָפָה חֲשׁוּבָה זוֹ, כְּכֹל הָאָמוּר לְמָעְלָה. מוֹשַֹב שַׂר הַגָּלִיל וְהַפְּקִידִים הָעֶלְיוֹנִים הוּא בָּעִיר אוֹמְסְק. וּבְכָל זֹאת נֶחְשֶׁבֶת טוֹמְסְק לָעִיר הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר בְּחֶבֶל־אֶרֶץ זֶה הַגּוֹבֵל בְּהָרֵי הָאַלְטַאי, זֹאת אוֹמֶרֶת עַל הַגְּבוּל הַסִּינִי שֶׁל אֶרֶץ הַחַלְקָסִים. עַל מוֹרְדוֹת הֶהָרִים הָאֵלֶּה עוֹבְרִים עַד לְעֵמֶק הַטּוֹם מִכְרוֹת שֶׁל פְּלָטִינָה, שֶׁל זָהָב וְכֶסֶף, שֶׁל נְחֹשֶׁת וְעוֹפֶרֶת הָאוֹצֶרֶת בְּקִרְבָּהּ זָהָב. מֵאַחַר שֶׁהָאָרץ עֲשִׁירָה, גַּם הָעִיר עֲשִׁירָה הִיא, לְפִי שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּמֶרְכַּז עִסְקֵי הַנִּצּוּל הַמְּרֻבֶּה שֶׁל הַמַּחְפּוֹרוֹת. תִּפְאֶרֶת הַבִּנְיָנִים וּכְלֵי הַבַּיִת וְהַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁבְּעִיר זוֹ יָכְוָלה לְהִתְחָרוֹת עִם זוֹ שֶׁבְּעָרֵי הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּאֵרוֹפָּה. הִיא כְּרַךְ שֶׁל בַּעֲלֵי מִלְיוֹנִים, שֶׁנִּתְעַשְּׁרוּ עַל יְדֵי הַמַּעְדֵר וְהַמַּאֲרוֹפָה, וְאִם לֹא זָכְתָה לַכָּבוֹד לְשַׁמֵּשׁ מוֹשָׁב לִנְצִיב הַצַּאר, הֲרֵי יְכוֹלָה הָיְתָה לְהִתְפָּאֵר בָּזֶה, שֶׁגְדוֹל סוֹחֲרֶיהָ, רֹאשׁ בַּעֲלֵי הַמַּחְפּוֹרוֹת, נִמְנָה עִם אֲצִילֵי הַמַּמְלָכָה וְנִכְבַּדֶּיהָ.

טוֹמְסְק בְּנוּיָה מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת עַל גִּבְעָה אֲרֻכָּה וּמְמֻשָּׁכָה, אֲשֶׁר הַמִּדְרוֹן שֶׁלָּהּ הוּא תָּלוּל בְּיוֹתֵר, וּמִסְפַּר יוֹשְׁבֶיהָ עָלָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף.

וְאוּלָם הָעִיר הַיָּפָה שֶׁבָּעוֹלָם מִתְנַבֶּלֶת וּמְתְנַוֶּלֶת מֵאֵין כָּמוֹהָ כְּשֶֹהִיא נִכְבֶּשֶׁת עַל־יְדֵי גְיָסוֹת שֶׁל אוֹיְבִים. עַל טוֹמְסְק הֵגֵנוּ בַּטַּלְיוֹנִים אֲחָדִים שֶׁל קוֹזָקִים רַגְלִים, וְאוּלָם הַמְּגִנִּים הַלּלוּ לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי צִבְאוֹת הָאֱמִיר, שֶׁהִשְׂתָּעֲרוּ עַל הָעִיר. חֵלֶק יָדוּעַ שֶׁל תּוֹשָבֵי הָעִיר שֶׁהָיָה מִצֶּאֱצָאֵי הַתַּתָּרִים, קִדֵּם אֶת פְּנֵי הַלְּהָקוֹת הָאֵלֶּה בְּרָצוֹן, לְפִי שֶׁהָיוּ תַּתָּרִים, כְּמוֹתָם, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שׁוּב לֹא הָיָה מַרְאֵה הָעִיר לֹא רוּסִי וְלֹא סִבִּירִי, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ עֲקָרוּהָ מִמְּקוֹמָה וְהוֹשִׁיבוּהָ בְּלֵב מְדִינוֹת הַחַאנִים שֶׁל קוֹקַנְד וְשֶׁל בּוּכָרָה.

וּבְעִיר טוֹמְסְק זוֹ בָּחַר הָאֱמִיר לַעֲרֹךְ בָּהּ קַבָּלַת פָּנִים לְחֵילוֹתָיו רַבֵּי הַנִּצָּחוֹן. לִכְבוֹדָם אָמַר לַעֲשׂוֹת יוֹם טוֹב עִם שִׁירִים, רִקּוּדִים וּמַחֲזוֹת שַׁעֲשׁוּעִים וְעִם מִשְׁתֵּה הוֹלֵלוּת בְּסוֹפוֹ.

לַחֲגִיגָה זוֹ, שֶׁנֶּעֶרְכָה לְפִי טַעְמָם שֶׁל בְּנֵי אַסְיָה, נִבְחַר מָקוֹם בְּמִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם אֲשֶׁר בְּאֶחָד מֶחֶלְקֵי הַגִּבְעָה, הַמִּתְנַשְּׂאָה בְּרוּם שֶׁל מֵאָה רֶגֶל מֵעַל לַאֲפִיק הַטּוֹם. מִסְגֶּרֶת לְמָקוֹם זֶה שִׁמְּשׁוּ מִצַּד אֶחָד שׁוּרוֹת הַבָּתִים הַנָּאִים וּבָתִי־הַתְּפִלָּה עִם הַגֻּלּוֹת הַכַּרְסְתָנִיוֹת שֶׁלָּהֶם, וּמִצַּד שֵׁנִי הַנַּפְתּוּלִים הַמְּרֻבִּים שֶׁל הַנַּחַל, יְעָרִים רְחוֹקִים, הַטְּבוּלִים בְּהֶבֶל אֵדִים חַמִּים וָּמָסְךְ נֶהְדָּר שֶׁל יֶרֶק רַעֲנָן ־ קְבוּצוֹת אֳרָנִים וַאֲרָזִים אֲדִירֵי־קוֹמָה.

עַל אַחַת הַמַּדְרֵגוֹת הָרְחָבוֹת אֲשֶׁר מִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל הַמִּישׁור הַזֶּה הוּקְמָה דֶּרֶךְ עֲרַאי מֵעֵין תַּפְאוּרָה מַזְהִירָה, שֶׁהָיָה בָּהּ מִשֶּׁל חִקּוּי לְאַרְמוֹן מֻפְלָא וּמוּזָר בְּבִנְיָנוֹ – וַַאי דֻּגְמָה שֶׁל בְּנְיָנֵי־הַתִּפְאָרָה הַבּוּכָרִיִּים הַבְּנוּיִים מִקְצָתָם לְפִי הַסִּגְנוֹן הַמַּוְרִי וּמִקְצָתָם לְפִי הַסִּגְנוֹן הַתַּתָּרִי. מִמַּעַל לָאַרְמוֹן הַזֶּה וְרָאשֵׁי מִגְדָּלָיו הַמְּרֻבִּים, בֵּין הָעֲנָפִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל הָאִילָנוֹת, שֶׁפָּרְשׂוּ אֶת צִלָּם עַל פְֹנֵי הַמִּישׁוֹר הַזֶּה, עוֹפְפוּ מֵאוֹת חֲסִידוֹת בְּנוֹת־תַּרְבּוּת, שֶׁבָּאוּ עִם מַחֲנֵה הַתַּתָּרִים מִבּוּכָרָה.

אוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה שֶׁל הַגִּבְעָה נִתְיַחֲדָה בִּשְׁבִיל חֲצַר הָאֱמִיר. בִּשְׁבִיל הַחַאנִים בַּעֲלֵי־בְּרִיתוֹ, בִּשְׁבִיל הַפְּקִידִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁבִּמְדִינוֹת הַחַאנִים וּבִשְׁבִיל הַרְמוֹנוֹת הַנָּשִׁים אֲשֶׁר לְכָל הַנְּסִיכִים הָאֵלֶּה שֶׁל אֶרֶץ טוּרְקֶסְטַן.

בֵּין הַשֻׁלְטָנִיּוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר בְּרֻבָּן לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁפָחוֹת שֶׁנִּקְנוּ בַּשְּׁוָקִים שֶׁבְּאֶרֶץ קַוְקַז הַדְּרוֹמִית וְשֶׁבְּפָרַס, הָיוּ אֲחָדוֹת אֲשֶׁר פְּנֵיהֶן הָיוּ מְגֻלִּים, תַּחַת אֲשֶׁר הָאֲחֵרוֹת שָׂמוּ צְעִיפִים עַל פְּנֵיהֶן וְהֶעֱלִימוּם מֵעֵינֵי רוֹאִים. כֻּלָּן הָיוּ לְבוּשׁוֹת בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר. הֵן עָטוּ מְעִילִים נָאִים בַּעֲלֵי שַׁרְווּלִים רְחָבִים וּמֻפְשָׁלִים לְאָחוֹר, אֲשֶׁר גִּלּוּ אֶת זְרוֹעוֹתֵיהֶן הַחֲשׂוּפוֹת הָעֲנוּדוֹת בְּאֶצְעָדוֹת, שֶׁהָיוּ מְחֻבָּרוֹת בְּשַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְאֶת יְדֵיהֶן הַקְֹטַנּוֹת, אֲשֶׁר צִפָּרְנֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן הָיוּ מְכֻחָלוֹת בְּמִיץ שֶׁל צֶמַח יָדוּעַ. עִם נִדְנוּד כָּל שֶׁהוּא שֶׁל הַמְּעִילִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר מֵהֶם הָיוּ עֲשׂוּיִים אֲרִיג מֶשִׁי דַק כְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ, וּמֵהֶם הָיוּ עֲשׂוּיִים “אָלַדְזָ’ה” רַכָּה (מִין אָרִיג שֶׁל כֻּתְנָה בַּעַל פַּסִּים צָרִים) נִשְׁמַע אוֹתוֹ הָרִשׁרוּשׁ הַנָּעִים עַד מְאֹד לְאָזְנֵי אַנְשֵׁי הַמִּזְרָח. תַֹחַת הַמַּלְבֹוּשׁ הָעֶלְיוֹן הַזֶּה הִתְנוֹצְצוּ שְׂמָלוֹת שָׁל בְֹרוֹקָט מֵעַל לְמִכְנָסַיִם שֶׁל מֶשִׁי, אֲשֶׁר קְצוֹתֵיהֶם נִקְשְׁרוּ מַשֶּׂהוּ מִמַּעַל לְנַעֲלַיִם נָאוֹת הַמְּקֻשָֹׁטוֹת בִֹפְנִינִים. הַנָּשִׁים שֶׁלֹּא כִּסּוּ אֶת פְּנֵיהֶן בְּצָעִיף, הִפְלִיאוּ אֶת רוֹאֵיהֶן בְֹצַמּוֹתֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת, שֶׁבִּצְבְּצוּ מִתַּחַת לַצָּנִיף, בְּעֵינֵיהֶן הַיָּפוֹת, בְּשִׁנֵּיהֶן הַנָּאוֹת וּבְגוֹן עוֹרָן הַמַּבְהִיק, אֲשֶׁר הֻבְלַט בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי שְׁחוֹר גַּבּוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיוּ מְחֻבָּרוֹת בְֹקַו־צֶבַע דַֹק, וְעַל־יְדֵי עַפְעַפֵּיהֶן הַצְּבוּעִים מְעַט בְּעִפָּרוֹן שָׁחוֹר.

לְרַגְלֵי מַדְרֵגַת הַמִּישׁוֹר שֶׁהָיְתָה מְכֻסָּה בִּדְגָלִים וּבְנִסִּים, עָמְדוּ שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאֱמִיר, שֶׁהָיוּ חֲגוּרִים מִזֶּה וּמִזֶּה שְׁתֵי חֲרָבוֹת עֲקֻמּוֹת, מִתַּחַת לַאֲזוֹרָם הָיָה תָּקוּעַ פִּגְיוֹן, וּבְיָדָם הֶחֱזִיקוּ כִּידוֹן אָרֹךְ עֶשֶׂר רַגְלָיִם. אֲחָדִים מִן הַתַּתָּרִים הָאֵלֶּה הֶחֱזִיקוּ בְּיָדָם מַקְלוֹת לְבָנִים וַאֲחֵרִים הָיוּ מְזֻיָּנִים בְּקַרְדֻמּוֹת־מִלְחָמָה שֶׁהָיוּ מְקֻשָּׁטִים בְּצִיצוֹת עֲשׂוּיוֹת חוּטֵי כֶּסֶף וְזָהָב.

סָבִיב סָבִיב, עַד לְקַצְוֵי הַמִּישׁוֹר רְחַב־הַיָּדַיִם הַזֶּה, עַל גַּבֵּי הַמִּדְרוֹן הַתָּלוּל, אֲשֶׁר רַגְלוֹ טָבְלָה בְּמֵימֵי הַטּוֹם, הִתְגּוֹדֵד הֲמוֹן עָם מִבְּנֵי כָּל הָעַמִּים וְהַשְׁבָטִים יְלִידֵי אַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית. כָּאן נִמְצְאוּ הָאוּזְבֶּקִים, הַחֲבוּשִָים לְרוֹאשָׁם כּוֹבָעִים גְּדוֹלִים שֶׁל עוֹר־כְּבָשׂים שָׁחוֹר, זְקָנָם אָדֹם, עֵינֵיהֶם אֲפֹרוֹת וְהֵם עֲטוּפִים “בְּאַרְקָלוּק”, שֶׁהוּא מִין עֲטִיפָה הָעֲשׂוּיָה לְפִי הָאָפְנָה הַנְֹהוּגָה אֵצֶל הַתַּתָּרִים. כָּאן נִרְאוּ טוּרְקוֹמָנִים הַלְּבוּשִׁים מַלְבּוּשׁ לְאֻמִּי: מִכְנָסַיִם רְחָבִים, בַּעֲלֵי צֶבַע נוֹצֵץ, חֲזִיָּה וּמְעִיל אֲרוּגִים מִשְׂעַר גְּמַלִּים, כּוֹבָעִים אֲדֻמִּים, חֲדוּדִים אוֹ שְׁטוּחִים בִּקְצֵיהֶם, מַגָּפַיִם גְּבוֹהִים וְחֶרֶב קְטַנָּה וְסַכִּין מְצֻמָּדוֹת לָהֶם בִּרְצוּעָה אֶל הַמָּתְנַיִם. בְּקִרְבַת בַּעֲלֵיהֶן עָמְדוּ הַנָּשִׁים הַטּוּרְקוֹמָנִיּוֹת, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ אֶת שַׂעֲרוֹתֵיהֶן עַל־יְדֵי שֶׁקָּשְׁרוּ אֲלֵיהֶן פְּתִילִים קְלוּעִים מִשַּׂעֲרוֹת עִזִּים; מִבַּעַד “לַדְּז’וּבָּה” שֶׁלָּהֶן נִרְאוּ כָּתְנוֹתֵיהֶן הַפְּתוּחוֹת, הַכְּחֻלּוֹת, הָאַרְגְּוָנִיּוֹת אוֹ הַיְּרֻקּוֹת, וְרַגְלֵיהֶן הָיוּ כְּרוּכוֹת בְּקִשּׁוּרִים מְגֻוָּנִים, שֶׁהִצְטַלְּבוּ לְמַטָּה עַד נַעֲלֵי הָעוֹר שֶׁלָּהֶן. וּכְאִלּוּ הִתְקוֹמְמוּ לְקוֹל קְרִיאָתוּ שֶׁל הָאֱמִיר כָּל הָעַמִּים הַיּוֹשְׁבִים עַל הַגְּבוּל הָרוּסִי־הַסִּינִי, נִפְגְשׁוּ כָּאן גַּם הַמַּנְדְּשׁוּרִים מְגֻלְּחֵי מֵצַח וּצְדָעִים, קְלוּעֵי שֵׂעָר, לְבוּשֵׁי שְׂמָלוֹת אֲרֻכּוֹת, חֲגוּרֵי אֵזוֹר, אֲשֶׁר חִדֵּק כְּתֹנֶת מֶשִׁי אֶל הַמָּתְנַיִם, וַחֲבוּשֵָי מִגְבְּעוֹת־אַטְלַס סְגַלְגַּלּוֹת וַאֲדֻמּוֹת כַּדֻּבְדְּבָנִיּוֹת עִם שׁוּלַיִם שְׁחוֹרִים וּמְלִילוֹת אֲדֻמּוֹת. עַל־יָדָם נִרְאוּ הַטִּפּוּסִים הַנִּפְלָאִים שֶׁל נְשֵׁי מַנְדְּשׁוּרְיָה, אֲשֶׁר הַתִּסְרֹקֶת שֶׁלָּהֶן הָיְתָה מְקֻשָּׁטָה מִתּוֹךְ גַּנְדְּרָנוּת בִּפְרָחִים מְלָאכוּתִיִּים הַמְּצֻמָּדִים בְּסִכּוֹת שֶׁל זָהָב וְעַל שַׂעֲרוֹתֵיהֶן הַשְּׁחוֹרוֹת הִתְנוֹסְסוּ פַּרְפָּרִים הַסְּדוּרִים סִדּוּר נָאֶה. מִלְּבַד כָּל אֵלֶּה הָיוּ בֵּין הַמֻּזְמָנִים לֶחָג הַתַּתָּרִי הַזֶּה גַּם בּוּכָרִים, פַּרְסִים וְסִינִים מִטּוּרְקֶסְטַן.

רַק אַנְשֵׁי סִבִּירְיָה נֶעֶדְרוּ בַּחֲגִיגָה זוֹ שֶעָרְכוּ הָאוֹיְבִים. מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִבְרֹחַ, לֹא יָצָא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ מִפְּנֵי הַפַּחַד שֶׁמָּא יְצַוֶּה פֵיאוֹפַר־חַאן אֶת אֲנָשָׁיו לָשֹׁד שֹׁד, כְּדֵי לְסַיֵּם אֶת חֲגִיגַת הַנִּצָּחוֹן כַּהֲלָכָה.

רַק בְּאַרְבַּע שָׁעוּת הוֹפִיעַ פֵיאוֹפַר־חַאן אֶל מְקוֹם הַחֲגִיגָה לְקוֹל תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת, הַכָּאַת תֻּפִּים וְרַעַשׁ יְרִיּוֹת תּוֹתָחִים וְרוֹבִים.

פֵיאוֹפַר רָכַב עַל סוּסוֹ הֶחָבִיב, אֲשֶׁר עָנַד לְרֹאשׁוֹ צִיצָה מְקֻשָּׁטָה בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. הָאֱמִיר הָיָה לָבוּשׁ מַדֵּי־הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ. מִצִּדָּיו הָלְכוּ הַחַאנִים שֶׁל קוֹקַנְד וְשֶׁל קוּנְדוּזָה וְהַשָׂרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל מְדִינוֹת הַחַאנִים, וְאַחֲרָיו רָכְבוּ רָאשֵׁי שָׂרֵי הֶחָיִל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹפִיעָה עַל הָרָמָה הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבֵּין נְשֵׁי פֵיאֹופַר חַאן, הִיא הַמַּלְכָּה, אִם רַשָּׁאִים אָנוּ לִקְרֹא בְּשֵׁם זֶה אֶת הַשֻׁלְטָנִיּוֹת שֶׁבִּמְדִינַת בּוּכָרָה. אֲבָל אִם מַלְכָּה וְאִם שִׁפְחָה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְאִשָּׁה זוֹ, שֶׁהָיְתָה פַּרְסִית מִלֵּדָה, יָפָה הָיְתָה עַד לְהַפְלִיא. שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג הַמֻּסְלְמִים וּבְוַדַּאי עַל פִּי תַּעְתּוּעֵי רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאֱמִיר הוֹפִיעָה הָאִשָּׁה גְלוּיַת־פָּנִים. שַׂעֲרוֹתֶיהָ, שֶׁהָיוּ מְפֻלָּגוֹת לְאַרְבַּע מִקְלָעוֹת, שָׁפְעוּ עַל כְּתֵפֶיהָ הַלְּבָנוֹת עַד כְּדֵי לְהַכְהוֹת אֶת הָעֵינַיִם, שֶׁלֹּא הָיוּ מְכֻסּוֹת אֶלָּא בִּצְעִיף מֶשִׁי דַק וּמְרֻקָּם בְּזָהָב, אֲשֶׁר נִצְמַד מֵאָחוֹר אֶל מִגְבַּעַת מְשֻׁבֶּצֶת אַבְנֵי חֵן רַבּוֹת־עֵרֶךְ עַד מְאֹד. מִתַּחַת לְשִׂמְלָתָהּ, שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה מֶשִׁי כָּחֹל עִם פַּסִּים כֵּהִים, הִשְׁתַּלְשֵׁל הַ“זִירְדְזַ’מֶּה” שֶׁל רִקְמַת מֶשִׁי דַקָּה מַעֲשֵׂה־שְׂבָכָה. וּמֵעַל לַחֲגוֹרָתָהּ הָיָה נָתוּן עָלֶיהָ הַ“פִּירֶהוּ” רַב־הַקְּמָטִים, שֶׁהוּא מִין כֻּתֹּנֶת עֲשׂוּיָה מֵאוֹתוֹ הָאֶרֶג עַצְמוֹ, אֲשֶׁר כְּלַפֵּי הַצַּוָּאר הָיָה לוֹ מִפְתָּח מְרֻוָּח. וְאוּלָם מֵרֹאשָׁהּ עַד לְרַגְלֶיהָ, שֶׁהָיוּ נְעוּלוֹת סַנְדָּלִים פַּרְסִיִּים, הָיְתָה כֻּלָּהּ מְשֻׁפַּעַת בַּהֲמוֹן עֲדָיִים וְתַכְשִׁיטִים, בְּמַטְבְּעוֹת זָהָב חֲרוּזִים עַל חוּטֵי כֶּסֶף. בְּמַחֲרוֹזוֹת שֶׁל אַבְנֵי חֵן כְּחֻלּוֹת, שֶׁל אַכְטִיסִים, אִזְמָרַגְדִּים, לְשָׁמִים וְסַפִּירִים, וְשִׂמְלָתָהּ נִרְאֲתָה כְּאִלּוּ הִיא רְקוּמָה בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת. אַלְפֵי הַיַּהֲלוֹמִים, שֶׁהִתְנוֹצְצוּ עַל צַוָּארָהּ, עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ, עַל יָדֶיהָ, עַל חֲגוֹרָתָהּ וְעַל רַגְלֶיהָ, לֹא הָיָה עֲרוֹךְ לִמְחִירָם וְאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִקְנוֹתָם בְּמִלְּיוֹנִים רֻבְּלִים; עַל פִּי שִׁפְעַת הַבָּרָק וְהַזֹּהַר שֶׁהֵפִיצוּ מִסְּבִיבָם דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הֵם מְאֻגָּדִים וּמְחֻבָּרִים יַחַד עַל־יְדֵי קֶשֶׁת חַשְׁמַלִּית הָעֲשׂוּיָה מִקַּרְנֵי שֶׁמֶשׁ.

האָמֱיִר וְהַחַאנִים יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם, וְכָךְ עָשׂוּ גַם הַשָׂרִים בְּנֵי־לִוְיָתָם. כֻּלָּם תָּפְסוּ לָהֶם מָקוֹם מִתַּחַת לְאֹהֶל נֶהְדָּר, שֶׁהִתְנַשֵׂא בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל הָרָמָה. לִפְנֵי הָאֹהֶל הָיָה מֻנָּח הַקֻּרְאָן עַל שֻׁלְחָן קָדוֹשׁ, כָּרָגִיל.

הַמַּצְבִּיא שֶׁל פֵיאוֹפַר לֹא אֵחַר לָבוֹא וְעוֹד לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁעוֹת הִכְרִיזָה תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת עַל הוֹפָעָתוֹ.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב – “בַּעַל הַצַּלֶּקֶת”, כְּכֹל אֲשֶׁר כִּנּוּהוּ מֵעַכְשָׁו ־– שֶׁהָיָה לָבוּשׁ הַפַּעַם מַדִּים שֶׁל קְצִין־צָבָא תַּתָּרִי, בָּא רָכוּב עַל סוּסוֹ עַד לִפְנֵי אָהֳלוֹ שֶׁל הָאֱמִיר. בְּלִוְיָתוֹ בָּאָה פְּלֻגָּה שֶׁל חַיָּלִים מִן הַמַּחֲנֶה שֶׁל זַבֶּדְיֵרוֹ וְהִיא הִתְיַצְּבָה מִצִּדֵּי הַמִּגְרָשׁ, אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוֹ שׁוּב לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא הַמָּקוֹם הַנּוֹעָד לְמַחֲזוֹת וּלְמִשְׂחָקִים. אֶת פְּנֵי הַבּוֹגֵד חָצְתָה בַּאֲלַכְסוֹן צַלֶּקֶת, שֶׁסִּמָּנֵי דָם נִכְּרוּ בָּהּ.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב הִצִּיג לִפְנֵי הָאֱמִיר אֶת רָאשֵׁי שָׂרֵי הַחַיִּל שֶׁלּוֹ, וּפֵיאוֹפַר־חַאן קִבְּלָם בְּאֹפֶן שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעָם רָצוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא מִגֶּדֶר קְרִירוּת הָרוּחַ הַנָּאָה לִכְבוֹדוֹ וּלְעֶרכּוֹ.

עַל כָּל פָּנִים, כָּךְ סְבוּרִים הָיוּ הָרִי בְּלָאוּנְט וְאַלְסִיד ז’וּלִיבֶה, שְׁנֵי הַיְדִידִים וְהָרֵעִים, שֶׂעַכְשָׁו לֹא נִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה וְהָיוּ יוֹצְאִים לָצוּד צֵיד חֲדָשׁוֹת שְׁנֵיהֶם יַחַד. לְאַחַר יְצִיאָתָם מִזַּבֶּדְיֵרוֹ הִגִּיעוּ אֶל טוֹמְסְק בִּמְהִירוּת. גָּמוּר וּמֻחְלָט הָיָה אֶצְלָם לְהִתְגַּנֵּב מִתּוֹךְ חֶבְרַת הַתַּתָּרִים, לְהִצְטָרֵף בְּמֻקְָם אוֹ בִּמְאֻחָר אֶל אַחַד הַגְּדוּדִים הָרוּסִים וּלְהַגִּיעַ עִמּוֹ אֶל אִירְקוּטְסְק. עֵינֵיהֶם רָאוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עוֹלְלוּ הָאוֹיְבִים שֶׁפָּלְשׁוּ לָאָרֶץ, אֵת כָּל מַעֲשֵׂי הַבַּעֲרוּת, הָשֹׁד וְהָרֶצַח שֶׁעָשׂוּ, וְנַפְשָׁם הִתְרַגְּזָה עַד לְמַעֲמַקֶּיהָ לְמַרְאֵה הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְהֵם שָׁאֲפוּ לְמַהֵר וּלְהִלָּווֹת אֶל מַחֲנֵה הַצָּבָא הַסִּבִּירִי.

וְאוּלָם אַלְסִיד ז’וּלִיבֶה הִסְבִּיר לַחֲבֵרוֹ, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲזֹב אֶת טוֹמְסְק בְּלִי אֲשֶׁר יַעֲרֹך מִתְּחִלָּה צִיּוּר שֶׁל הַכְּנִיסָה הַחֲגִיגִית הַזֹּאת, שֶׁצִּבְאוֹת הַתַּתָּרִים עֲתִידִים לְהִכָּנֵס אֶל הָעִיר, – וְאִלּוּ אַךְ לְשֵׁם סִפּוּק הַסַּקְרָנוּת שֶׁל הַדּוֹדָנִית שֶׁלּוֹ, – וְהָרִי בְּלָאוּנְט נֵאוֹת לוֹ לְהִשָּׁאֵר בָּעִיר עוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת; אֲבָל שְׁנֵיהֶם הֶחֱלִיטוּ לָצֵאת עוֹד הָעֶרֶב לַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל אִירְקוּטְסְק, וְכֵוָן שֶׁסּוּסֵיהֶם הָיוּ קַלֵּי־מֵרוֹץ, לָכֵן קִוּוּ שֶׁיַּקְדִֹימוּ אֶת הַסַּיָּרִים שֶׁל הָאֱמִיר.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְהָרִי בְּלָאוּנְט הִתְעָרְבוּ אֵפוֹא בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן וְהִבִּיטוּ וְהִתְבּוֹנְנו אֶל כָּל דָּבָר בְּשִׂים לֵב לְבַל יִתְעַלֵּם מֵעֵינֵיהֶם אַף פְּרָט קָטָן שֶׁבִּקְטַנִּים שֶׁל חֲגִיגָה, שֶׁהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְסַפֵּק לָהֶם חֹמֶר רַב לִכְתִיבַת מַאֲמָר בִּשְׁבִיל הָעִיתוֹנִים שֶׁלָּהֶם. וּבְכֵן עָמְדוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ מִתּוֹךְ הִתְפַּלְּאוּת אלֶ פֵיאוֹפַר־חַאן הַלָּבוּשׁ לְתִפְאֶרֶת מוֹשְׁלִים, אֶל נָשָׁיו, אֶל שָׂרֵי־הַחַיִל שֶׁלּוֹ. אֶל שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ וְאֶל כָּל הַהוֹד וְהֶהָדָר הַמִּזְרָחִי הַזֶּה, שֶׁאֵין דֻגְמָתָם בְּכָל טִקְסֵי־הַחֲגִיגוֹת שֶׁל בְּנֵי אֵרוֹפָּה. וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁאִיבַן אוֹגַרְיֶב הִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָאֱמִיר, הֵסֵבּוּ אֶת עֵינֵיהֶם בְּבוּז וְהִמְתִּינוּ מִתּוֹךְ קֹצֶר־רוּחַ לְהַתְחָלַת הַחֲגִיגָה.

“הֲרֵי אַתָּה רוֹאֶה, בְּלָאוּנְט יַקִּירִי,” פָּתַח וְאָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “שֶׁהִקְדַּמְנוּ לָבוֹא לְכָאן, וְהִנְנוּ כְּאוֹתָם הַבֻּרְגָּנִים הַמִּתְאַוִּים לְהַשְׂבִּיעַ כָּל צָרְכָּם אֶת עֵינֵיהֶם בְּעַד הַכֶּסֶף שֶׁהוֹצִיאוּ! כָּל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא מֵעֵין הֲרָמַת הַמָּסָךְ וּמִשְׁחָק מֻקְָם, וּמוּטָב הָיָה אִלּוּ בָּאנוּ אַךְ אֶל הַמְּחוֹלוֹת.”

“אֶל אֵיזוֹ מְחוֹלוֹת?” שָׁאַל הָרִי בְּלָאוּנְט.

“אֶל הַמְּחוֹלוֹת אֲשֶׁר חוֹבָה הֵם בַּחֲגִיגָה זוֹ לְפִי הַטֶּקֶס! – אֲבָל כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁהַמָּסָךְ כְּבָר הוֹלֵךְ וּמוּרָם.”

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה הָיָה מְדַבֵּר כְּאִלּוּ נִמְצָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּבֵית הָאֹפֵּירָה, וְהוּא הוֹצִיא אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת שֶׁלּוֹ מִתּוֹךְ נַרְתִּיקָהּ וְהִתְעַתֵּד לְהִתְבּוֹנֵן כְּאַחַד הַיַּדְעָנִים הַמֻּמְחִים אֶל “הַמִּשְׂחָקִים הָרָאשִׁים אֲשֶׁר בַּלַּהֲקָה שֶׁל פֵיאוֹפַר”.

וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁהֶעֱלוּ עַל הִַימָה אֶת מַחֲזוֹת הַשַׁעֲשׁוּעִים עָרְכוּ מַחֲזֶה מָלֵא יִסּוּרִים וְצַעַר.

שִׂמְחַת הַמְנַצְּחִים לֹא יָכְלָה לִהְיוֹת שְׁלֵמָה כָּל צָרְכָּה בְּלִי הַשְׁפָּלָה פֻּמְבִּית שֶׁל הַמְנֻצָּחִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּבְאוּ מֵאוֹת שְׁבוּיִים, שֶׁאַנְשֵׁי הַצָּבָא הוֹלִיכוּם כְּשֶׁהֵם חוֹבְטִים אוֹתָם בְּשׁוֹטֵיהֶם. קֹדֶם שֶׁנִּכְלְאוּ יַחַד עִם חַבְרֵיהֶם בְּבָתֵי הַכֶּלֶא שֶׁבָּעִיר נִגְזַר עֲלֵיהֶם לַעֲבֹר בַּסָּךְ לִפְנֵי פֵיאוֹפַר־חַאן וּבַעֲלֵי בְּרִיתוֹ.

בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַשְּׁבוּיִים הָאֵלֶּה נִמְצָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב שָׁמְרָה עָלָיו פְּלֻגָּה מְיֻחָדָה שֶׁל חַיָּלִים. גַּם אִמּוֹ וְנַדְיָה הָיוּ עִמּוֹ.

פְּנֵי הָאִשָּׁה הַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה, שֶׁהָיְתָה תָּמִיד אַמִיצַת לֵב בְּשָׁעָה שֶׁהַדָּבָר הָיָה נוֹגֵעַ אַךְ אֶל עַצְמָהּ, הָיוּ חִוְּרִים עַד מְאֹד.

הִיא הָיְתָה מְצַפָּה, שֶׁעוֹד מְעַט וְיִתְרַגֵּשׁ מַחֲזֶה אָיֹם. בָּרוּר הָיָה לָהּ, שֶׁלֹּא לְחִנָּם הוּבָא בְּנָהּ לִפְנֵי הָאֱמִיר, וְהִיא רָעֲדָה וְחָרְדָה לוֹ. אִיבַן אוֹגַרְיֶב, שֶׁהֻכָּה בְּאוֹתוֹ הַשּׁוֹט שֶׁהוּנַף עָלֶיהָ, לֹא הָיָה אָדָם הֶעָשׂוּי לִסְלֹחַ, וְהַנְּקָמָה שֶׁלּוֹ וַדַּאי תִּהְיֶה לִבְלִי מְצָרִים. וַדַּאי צָפוּי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְאֶחָד מֵאוֹתָם הַשְּפָטִים הָאֲיֻמִּים, הַנְּהוּגִים אֵצֶל הַבַּרְבָּרִים שֶׁבְּאַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית אִם אִיבַן אוֹגַרְיֶב חָס עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁהַחַיָּלִים הִתְנַפְּלוּ עָלָיו, הֲרֵי לֹא נָהַג כָּךְ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיָּדַע הֵיטֵב אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה כְּשֶׁהֶחֱלִיט לַחְשֹׂךְ אוֹתוֹ לִהְיוֹת נִשְׁפָּט עַל־יְדֵי הָאֱמִיר.

מִשְׁעַת הַמְּאֹרָע הָאָיֹם, שֶׁאֵרַע בִּשְׂדֵה־הַחֲנִיָּה שֶׁבְּזַבֶּדְיֵרוֹ, לֹא הָיְתָה יְכֹלֶת לָאֵם וְלַבֵּן לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה, כִּי הִפְרִידוּ בֵּינֵיהֶם בְּאַכְזְרִיוּת. וְהַפֵּרוּד הַזֶּה הִכְבִּיד אֶת צָרַת נַפְשָׁם בְּמִדָּה יְתֵרָה, כִּי נָטַל מֵהֶם אֶת הַנֶּחָמָה הַמְּתוּקָה לִהְיוֹת אֲחָדִים יַחַד בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַשִּׁבְיָה הַמֻּעָטִים! מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב רָצְתָה לְבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵאֵת בְּנָהּ עַל כָּל־הָרָעָה שֶׁהֵבִיאָה עָלָיו שֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ, כִּי הִיא לֹא פָּסְקָה מִלְהַאֲשִׁים אֶת עַצְמָהּ עַל אֲשֶׁר לֹּא יָכְלָה לִכְבֹּשׁ בְּקִרְבָּהּ אֶת רִגְשׁוֹתֶיהָ, רִגְשׁוֹת אֵם! אִלּוּ יָדְעָה לִמְשֹׁל בְּרוּחָהּ בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדָה פָּנִים אֶל פָּנִים לְנֶגֶד בְּנָהּ בְּבֵית־הַדֹּאַר שֶׁבְּאוֹמְסְק, אִלּוּ הִתְאַפְּקָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כִּי אָז עָבַר מִיכָאֵל בָּאָרֶץ בְּלִי שֶָהָיוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ, –וְכַמָּה צָרוֹת וּפְגָעִים הָיוּ נִמְנָעִים מֵהֶם!

וּמִיָכֵאל סְטְרוֹגוֹב אַף הוּא הָיָה מִתְעַנֶּה מִתִּגְרַת הַמַּחֲשָׁבָה הַמָּרָה, אֲשֶׁר אִם אִמּוֹ נִמְצֵאת בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, אֲשֶׁר אִם אִיבַן אוֹגַרְיֶב הֶעֱמִיד אוֹתָהּ עַל־יָדוֹ, הֲרֵי אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בָּהּ אוֹתָם הַשְּׁפָטִים עַצְמָם שֶׁיַּעֲשׂוּ בּוֹ, וְאֶפְשָׁר שֶּׁמִּיתָה מְשֻׁנָּה אֲיֻמָּה אַחַת נְכוֹנָה לִשְׁנֵיהֶם, גַּם לָהּ וְגַם לוֹ!

וַאֲשֶׁר לְנַדְיָה, הִנֵּה שָׁאֲלָה אֶת נַפְשָׁה מַה יֵשׁ בְּיָדָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הָאֶחָד אוֹ אֶת הַשְּׁנִיָּה, בַּמֶּה תּוּכַל לְהָבִיא תְּשׁוּעָה לַבֵּן אוֹ לָאֵם? וְאוּלָם כָּל מַחְשְׁבוֹתֶיהָ בְּעִנְיָן זֶה לֹא הוֹעִילוּ – הִיא לֹא מָצְאָה שׁוּם דֶּרֶך לְהַצָּלָה. לְעֻמַּת זֶה הִרְגִּישָׁה, שֶׁעָלֶיהָ לְהִתְאַמֵּץ שֶׁלֹּא לְהַפְנוֹת אֵלֶיהָ אֶת עֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, שֶׁעָלֶיהָ לְהִתְעַלֵּם וְלִהְיוֹת סְמוּיָה מִן הָעָיִן. אֶפְשָׁר שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יַעֲלֶה בְּיָדָהּ לְכַרְסֵם בְּשִׁנֶּיהָ אֶת לוּלְאוֹת הָרֶשֶׁת שֶׁנִלְכַּד בָּהּ הָאֲרִי שֶׁלָּהּ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, וְאִם תָּבוֹא לְיָדָהּ הִזְדַּמְּנוּת לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, נְכוֹנָה הָיְתָה לְהַקְרִיב אֶת חַיֶּיהָ לְמַעַן בְּנָהּ שֶׁל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְרֹב הַשְּׁבוּיִים עָבְרוּ לִפְנֵי הָאֱמִיר, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם אָנוּס הָיָה לְהִשְׁתַּחֲוֹות, מִדֵּי עָבְרוֹ, אַרְצָה וְלִנְגֹּעַ בְּמִצְחוֹ בַּעֲפַר הָאָרֶץ לְאוֹת עַבְדוּת. וְאִם מִי שֶׁהוּא מִן הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶּה הָיָה מִתְמַהְמֵהַּ יוֹתֵר מִדַּי בַּעֲקִימַת גַּבּוֹ, הָיְתָה יַד הַשּׁוֹמְרִים הַגַּסָּה מְטִילָה אוֹתוֹ מִיָּד לָאָרֶץ בְּחָזְקָה.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וַחֲבֵרוֹ לֹא יָכְלוּ לְהַבִּיט אֶל הַמַּחֲזֶה הַזֶּה בְּלִי לְהִתְמַרְמֵר מֵעֹמֶק לִבָּם.

“אִי לוֹ לְנָבָל זֶה! בּוֹא וְנֵלֶך מִזֶּה!” אָמַר אְַלִסיד ז’וֹלִיבֶה.

“לֹא,” הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט, “עָלֵינוּ לִרְאוֹת אֶת הַכֹּל!”

“לִרְאוֹת אֶת הַכֹּל!.. הוֹי!” קָרָא פִּתְאֹם אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה כְּשֶׁהוּא תּוֹפֵשׂ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.

“מַה לְךָ?” שְׁאֵלָהוּ הַלָּז.

“הַבֵּט וּרְאֵה, בְּלָאוּנְט! הִנֵּה הִיא!”

“מִי?”

“אֲחוֹתוֹ שֶׁל בֶּן־הַלְּוָיָה שֶׁלָּנוּ בְּדֶרֶךְ מַסָּעֵנוּ! הִיא בּוֹדְדָה וּשְׁבוּיָה! עָלֵינוּ לְהַצִּילָהּ…”

“מְשֹׁל בְּרוּחֶךָ”, הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט בִּקְרִירוּת. “הִתְעָרְבוּתֵנוּ לְטוֹבַת הַנַּעֲרָה הַזֹּאת עֲלוּלָה לְהָרַע לָהּ יוֹתֵר מִשֶׁתּוֹעִיל לָהּ”.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, שֶׁאָמַר לְהִדָּחֵק וְלָרוּץ אֶל הַנַּעֲרָה, הִתְאַפֵּק וְלֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ, וְנַדְיָה, אֲשֶׁר לֹא רָאֲתָה אוֹתָם, לְפִי שֶׁהָיְתָה עֲטוּפָה לְמֶחֱצָה בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, עָבְרָה עַל פְּנֵי הָאֱמִיר בְּלִי אֲשֶׁר שָׁת לִבּוֹ אֵלֶיהָ.

אַחַר נַדְיָה בָּאָה מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב, וְכֵוָן שֶׁלֹּא הִפִּילָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ בִּמְהִירוּת כָּל צָרְכָּהּ, דְּחָפוּהָ הַשּׁוֹמְרִים בְּיַד אַכְזָרִיָּה.

מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב נָפְלָה.

בְּנָהּ הִתְפָּרֵץ בַּחֲמַת זַעַם וְאַךְ בְּדֵי עָמָל עָלָה בִּידֵי הַחַיָּלִים שֶׁשְׁמָרוּהוּ לְהַכְנִיעוֹ.

מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב קָמָה מֵעַל הָאָרֶץ וְהַחַיָּלִים אָמְרוּ לְהוֹבִילָהּ אִתָּם, אֲבָל אִיבַן אוֹגַרְיֶב עִכֵּב בְּיָדָם וְאָמַר:

“אִשָּׁה זוֹ תִּשָּׁאֵר כָּאן!”

וְאוּלָם נַדְיָה הוּשְׁבָה בַּחֲזָרָה אֶל קְהַל הַשְּׁבוּיִים. מַבָּטוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב לֹא נָח עָלֶיהָ וְלֹא הִרְגִּיש בָּהּ.

אָז הֵבִיאוּ לִפְנֵי הָאֱמִיר אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהַלָּז עָמַד לְנֶגְדּוֹ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְלֹא הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו.

“כֹּף מִצְחֲךָ לֶעָפָר!” קָרָא אֵלָיו אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

“לֹא!” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

שְׁנֵי חַיָּלִים רָצוּ לָכֹף אוֹתוֹ לְהִשְׁתּוֹחֵחַ, אֲבָל יָדוֹ הָאַדִּירָה שֶׁל הָאִישׁ הַצָּעִיר כָּפְפָה לָאָרֶץ אֶת קוֹמָתָם הֵם.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב קָפַץ וּבָא אֶצְלוֹ וְקָרָא:

“מוֹת תָּמוּת!”

“הְנְנִי נָכוֹן לָמוּת,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּגָאוֹן, “אֲבָל מֵעַל פָּנֶיךָ אֵלֶּה, אִיבַן, אֲשֶׁר פְּנֵי בּוֹגֵד הֵם, לֹא יִמַּח לְעוֹלָם אוֹת הַקָּלוֹן שֶׁחָרַת בָּהֶם הַשּׁוֹט!”

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִלְבִּינוּ פְּנֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב כַּסּיד.

“מִי הַשָּׁבוּי הַזֶּה?” שָׁאַל הָאֱמִיר, וְקוֹלוֹ הַשָּׁלֵו הָיָה בּוֹ מִן הָאָיֹם בְּמִדָּה יְתֵרָה.

“מְרַגֵּל רוּסִי,” הֵשִׁיב אוֹגַרְיֶב.

הוּא עָשָׂה אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִמְרַגֵּל מִשּׁוּם שֶׁיָּדַע הֵיטֵב מַה יְהֵא גְזָר דִּינוֹ הַנּוֹרָא.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב פָּסַע פְּסִיעֹות אֲחָדוֹת כְּלַפֵּי אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

הַחַיָּלִים עָצְרוּ בּוֹ.

אָז נָשָׂא הָאֱמִיר אֶת יָדוֹ וְנָתַן אוֹת, אֲשֶׁר לְמַרְאֵהוּ הֵשַׁח כָּל הֶהָמוֹן אֶת קוֹמָתוֹ לָאָרֶץ. אַחַר הוֹרָה בְּיָדוֹ כְּלַפֵּי הַקֻּרְאָן, וּמִיָּד הוּבָא לְפָנָיו. הוּא פָּתַח אֶת הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ וְהֶעֱמִיד אֶת אֶצְבָּעוֹ עַל אַחַד הַדַּפִּים שֶׁלּוֹ.

הַמִּקְרֶה, אוֹ לְפִי אֱמוּנַת אַנְשֵׁי הַמִּזְרָח, אֱלֹהִים עַצְמֹו, צָרִיךְ הָיָה לַחֲרֹץ אֶת מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. לַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה קוֹרְאִים עַמֵּי אַסְיָה בְּשֵׁם “פָאל”. הֵם יוֹצִיאוּ אֶת פְּסַק־הַדִּין לְפִי הַפֵּרוּשׁ שֶׁמִּתְפָּרֵשׁ הַפָּסוּק, אֲשֶׁר נָגְעָה בּוֹ אֶצְבָּעוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפֵט.

הָאֱמִיר לֹא הֵזִיז אֶת אֶצְבָּעוֹ מֵעַל אֶחָד מֵעַמּוּדֵי הַקּוֹרַן. אָז נִגַּשׁ אֵלָיו רֹאשׁ הָעוּלֵמִים וְקָרָא בְּקוֹל רָם כָּתוּב אֶחָד שֶׁנִּסְתַּיֵּם מִתּוֹךְ הַמִּלִּים הָאֵלֶּה:

“וְעֵינָיו לֹא תִּרְאֶינָה עוֹד אֶת הַדְּבָרִים שֶׁעַל פְּנֵי הָאָרֶץ.”

“מְרַגֵּל רוּסִי,” קָרָא פֵיאֹוַפר־חַאן, “בָּאתָ לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּמַחֲנֵה הַתַּתָּרִי! הַבֵּט וֹרְאֵה אֵפוֹא בְּכָל עֵינֵיךָ, הַבֵּט וּרְאֵה!”

פֶּרֶק חֲמִישִׁי: הַבֵּט וּרְאֵה בְּכָל עֵינֶיךָ, הַבֵּט וּרְאֵה!    🔗

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה מָעֳמָד בְּיָדַיִם כְּפוּתוֹת לִפְנֵי כִּסֵּא הָאֱמִיר לְרַגְלֵי הָרָמָה.

אִמּוֹ, אֲשֶׁר כָּל כַּךְ הַרְבֵּה עִנּוּיִים, עִנּוּיֵי הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, הִכְרִיעוּהָ סוֹף סוֹף, צָנְחָה לָאָרֶץ וְשׁוּב לֹא הָיָה עֹז בְּלִבָּהּ לִרְאוֹת דָּבָר אוֹ לִשְׁמֹעַ דָּבָר.

“הַבֵּט בְּכָל עֵינֶיךָ! הַבֵּט וּרְאֵה!” אָמַר פֵיאוֹפַר־חַאן מִתּוֹךְ תְּנוּעַת יָד שֶׁל אִיּוּם כְּלַפֵּי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאִיבַן אוֹגַרְיֶב שֶׁהָיָה בָּקִי בְּמִנְהֲגֵי הַתַּתָּרִים וּבְמִדּוֹתֵיהֶם, הֵבִין יָפֶה אֶת פֵרוּשָׁן שֶׁל מִלִּים אֵלֶּה, כִּי חִיּוּך אַכְזָרִי חוֹלֵף רֶגַע אֶחָד עַל שְׂפָתָיו. אַחַר תָּפַס לוֹ מָקוֹם לְיַד פֵיאוֹפַר־חַאן.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פּוֹצֵץ קוֹל תְּרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת – אוֹת לְהַתְחָלַת הַשַּעֲשׁוּעִים.

“הִנֵּה יָבוֹאוּ הַמְּחוֹלוֹת!” אָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶל הָרִי בְּלָאוּנְט, “אֲבָל הַבַּרְבָּרִים הַלָּלוּ עוֹרְכִים אוֹתָם לִפְנֵי הַמַּחֲזֶה וְלֹא לְאַחֲרָיו, שֶׁלֹּא כַֹמִּנְהָג הַמְקֻבָּל בְּכָל הָעוֹלָם!”

מִיכָאִל סְטְרוֹגוֹב נִצְטַוָּה לְהַבִּיט, וְהוּא הִבִּיט.

הֲמוֹן רַקְדָּנִיוּת פָּרַץ וְכִסָּה כְּעָנָן אֶת כָּל הַמִּגְרָש. כְּלֵי נְגִינָה תַּתָּרִיִּים שׁוֹנִים: הַ“דּוּטָר”, הוּא מַנְדוֹלִינָה אֲרֻכַּת־צַוָּאר, עֲשׂוּיָה עֲצֵי תּוּת וּבַעֲלַת שְׁנֵי מֵיתָרִים שֶׁל מֶשִׁי שָׁזוּר; הַ“קוֹבִּיז”, מִין בַּטְנוּן פָּתוּחַ בַּעַל מֵיתָרִים שֶׁל שַׂעֲרוֹת סוּס, שֶׁפּוֹרְטִים עֲלֵיהֶם בְּקֶשֶׁת; הַ“טִצִ’יבִּיזְגָּה”, חָלִיל אָרֹךְ שֶׁל קָנֶה; חֲצוֹצְרוֹת, תֻּפִּים וְ“טַמְטָמִים” (תֹּף־יָד הָדִי) ־ כָּל אֵלֶּה הִתְלַכְּדוּ יַחַד עִם קוֹלוֹת הַגָּרוֹן שֶׁל מְשׁוֹרְרִים וְיָצְרוּ מַנְגִּינָה מְשָֻה. וְעַל זֶה יֵשׁ לְהוֹסִיף אֶת הַצְּלִילִים שֶׁל מַקְהֵלַת נוֹגְנִים בָּאֲוִיר; הַנּוֹגְנִים הַלָּלוּ הָיוּ תְּרֵיסַר נַחֲשֵׁי־נְיָר, אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעִיתָם הָיוּ מְתוּחִים עֲלֵיהֶם מֵיתָרִים וַאֲשֶׁר בְּגַעַת בָּהֶם הָרוּחַ הָיוּ מַשְׁמִיעִים נְעִימָה כְּכִנּוֹר שֶׁל רוּחַ.

וּמִיָּד הִתְחִילוּ הַמְּחוֹלוֹת.

הַמְחוֹלְלוֹת הָיוּ כֻּלָּן פַּרְסִיּוֹת. הֵן לֹא הָיוּ שְׁפָחוֹת, אֶלָּא עָסְקוּ בְּאֻמְנוֹתָן לִרְצוֹנָן. לְשֶׁעָבַר הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת בְּתַפְקִיד זֶה בַּחֲגִיגוֹת שֶׁנֶּעֶרְכוּ בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת שֶׁבְּטֵהֵרָן, אֲבָל מִיּוֹם שֶׁעָלָה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה הַמּוֹשֵׁל שֶׁל עַכְשָׁו נִפְטְרוּ מִמִשְׂרָתָן וְגֹרְשׁוּ מִן הַמַּמְלָכָה וְהָיוּ אֲנוּסוֹת לְבַקֵּשׁ אֶת הַצְלָחָתָן בְּמָקוֹם אַחֵר. הֵן הָיוּ לְבוּשׁוֹת אֶת הַתִּלְבֹּשֶׁת שֶׁל בְּנוֹת עַמָּן וְהָיוּ עֲדוּיוֹת בַּעֲדָיִים וּבְתַכְשִׁיטִים מְרֻבִּים. מְשֻׁלָּשִׁים קְטַנִּים שֶׁל זָהָב עִם תְּלִָיים אֲרֻכִּים הָיוּ תְּלוּיִים וּמִתְנַדְנְדִים בְּאָזְנֵיהֶן, עִגּוּלִים שֶׁל כֶּסֶף הִקִּיפוּ אֶת צַוַּארָן, אֶצְעָדוֹת עִם טוּר כָּפוּל שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת קִשְּׁטוּ אֶת זְרוֹעוֹתֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן, וְקִשּׁוּרִים שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁל טוּרְקִיסִים וְקַרְנִיאוֹלִין הָיוּ מְרַטְּטִים בִּקְצוֹת מִקְלְעוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת. הַחֲגוֹרָה הַצְּמוּדָה אֶל מָתְנֵיהֶן הָיְתָה רְכוּסָה בְּקֶרֶס שֶׁל יַהֲלֹם מַבְהִיק.

הָרַקְדָּנִיּוֹת הַלָּלוּ הָיוּ מְרַקְדוֹת בְּרָב־חֵן רְקוּדִים שׁוֹנִים, פַּעַם בִּיחִידוּת וּפַעַם בַּחֲבוּרוֹת. פְּנֵיהֶן הָיוּ מְגֻלִים, אֲבָל פַּעַם בְּפַעַם הָיוּ מְשַׁלְשְׁלוֹת עַל פְּנֵיהֶן צָעִיף דַק, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ עָנָן שֶׁל גַּזָּה יוֹרֵד עַל עֵינֵיהֶן הַנּוֹצְצוֹת, כְּעָב קַלָּה הַמְכַסָּה אֶת הַשָּׁמַיִם הַזְרוּעִים כּוֹכָבִים תַּחַת סוּדָר שָׂמוּ עֲלֵיהֶן אֲחָדוֹת מִן הַפַּרְסִיוֹת הָאֵלֶּה מִין תְּלִי שֶׁל עוֹר מְרֻקָם בִּפְנִינִים וּבוֹ הָיָה תָּלוּי כִּיס בְּתַבְנִית שֶׁל מְשְֻׁלָּשׁ, אֲשֶׁר קָצֵהוּ הָיָה מָפְנֶה לְמַטָה וְשֶׁהָיוּ פּוֹתְחוֹת אוֹתוֹ לְעִתִּים מְזֻמָנוֹת. מִתּוֹךְ הַכִּיסִים הָאֵלֶּה, שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִים חוּטִי זָהָב מַעֲשֵׂה־רֶשֶׁת, הָיוּ מוֹצִיאוֹת סְרָטִים אֲרֻכִּים וְצָרִים שֶׁל מֶשִׁי אַרְגְמָנִי, שֶׁעֲלֵיהֶם הָיוּ מְרֻקָּמִים פְּסוּקִים מִן הַקֻּרְאָן. אֶת הַסְּרָטִים הָאֵלֶּה הָיוּ מוֹתְחוֹת בֵּינֵיהֶן וְעִגְּלוּ עִגּוּל, אֲשֶׁר רַקְדָּנִיּוֹת אֲחֵרוֹת הֶחֱלִיקוּ וְעָבְרוּ תַּחְתָּיו בְּלִי לְהַפְסִיק אֶת רִקּוּדָן, וּלְפִי הַפָּסוּק שֶׁחָלְפוּ עָלָיו הָיוּ מְטִילוֹת עַצְמָן לָאָרֶץ אוֹ טָסוֹת מִתּוֹךְ קְפִיצוֹת קַלּוֹת כְּאִלּוּ לְהִתְעלם בֵּין הַהוּרוֹת¹⁰ אֲשֶׁר בְּגַן עֶדְנוּ שֶׁל מַחֲמַד. הַצַּד הַמֻּפְלָא שֶׁבַָּרִקּוּדִים הַלָּלוּ, שֶׁהִתְמִיהּ בְּיוֹתֵר אֶת אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, הָיָה מַה שֶׁהַפַּרְסִיּוֹת הָאֵלֶּה נִרְאוּ שְׁלֵווֹת וּמְתוּנוֹת יוֹתֵר מִשׁוֹבָבוֹת וּפְרוּעוֹת. הֵן חָסְרוּ אֶת אֵשׁ הַהִתְלַהֲבוּת וְעַל פִּי טִיב הַמָּחוֹלוֹת שֶׁלָּהֶן וְדֶרֶךְ רִקוּדָן הָיוּ דוֹמוֹת יוֹתֵר לַבַּיָּדֵרוֹת שֶׁבְּהדּוּ מֵאֲשֶׁר לָאַלְמוֹת (מְחוֹלְלוֹת) הַסּוֹעֲרוֹת אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם.

מִשֶּׁנִּסְתַּיֵם הַמַּחֲזֶה הָרִאשׁוֹן הַזֶּה נִשְׁמַע קוֹל קָשֶׁה שֶׁהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר:

“הַבֵּט וּרְאֵה בְּכָל עֵינֶיךָ, הַבֵּט וּרְאֵה!”

הָאִישׁ אֲשֶׁר הִשְׁמִיעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה תַּתָּרִי גְּבַהּ־קוֹמָה, הַמּוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת גְּזֵרוֹתָיו שֶׁל הָאֱמִיר. הוּא עָמַד אֲחוֹרֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וּבְיָדוֹ חֶרֶב בַּעֲלַת לַהַב אָרֹךְ וַעֲקֻמָּה, אֶחָד מֵאוֹתָם הַלְּהָבִים הַדַֹמַּשְׂקִיִּים הַנַּעֲשִׂים בִּידֵי חָרָשֵׁי הַחֲרָבוֹת הַמְּפֻרְסָמִים אֲשֶׁר בְּקַרְשִׁי וּבְהִסַּר.

לְצִדּוֹ הֶעֱמִידוּ הַזְּקִיפִים כַּן שֶׁל שָׁלֹשׁ־רַגְלַיִם וְעָלָיו מַחְתַּת־אֵשׁ, אֲשֶׁר בָּהּ בָּעֲרוּ גֶּחָלִים לוֹהֲטוֹת, בְּלִי אֲשֶׁר הֶעֱלוּ עָשָׁן. הַקִּיטֹור הַדַּק, שֶׁהָיָה מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן, בָּא מִתּוֹךְ שְׂרֵפַת חֹמֶר הַמֵּכִיל שְׂרָף רֵיחָנִי, שֶׁהָיָה תַּעֲרֹבֶת שֶׁל לְבוֹנָה וְעִנְבָּר וַאֲשֶׁר זָרוּ אוֹתוּ פַּעַם בְּפַעַם עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים.

אַחַר הַפַּרְסִיּוֹת הוֹפִיעָה בֵּינָתַיִם לַהֲקָה אַחֶרֶת שֶׁל מְחוֹלְלוֹת, שֶׁהָיוּ בְּנוֹת גֶּזַע אַחֵר וַאֲשֶׁר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִכִּירָן מִיָּד.

וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁגַּם שְׁנֵי הַכַּתָּבִים הִכִּירוּ אוֹתָן מִיָּד, כִּי הָרִי בְּלָאוּנְט אָמַר לַחֲבֵרוֹ:

“הֲרֵי אֵלֶּה הַצּוֹעֲנִיּוֹת מִנִּיגְזִ’ני־נוֹבְגוֹרוֹד!”

“הֵן הֵן וְלֹא אֲחֵרוֹת!” קָרָא אֶלְסיִד ז’וֹלִיבֶה. “אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי שֶׁהַמְּרַגְּלוֹת הַלָּלוּ מַרְוִיחוֹת בְּעִינֵיהֶן כֶּסֶף הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶׁהֵן מַרְוִיחוֹת בְּרַגְלֵיהֶן!”

אֶלְסִיד ז’וֹלִיבֶה חָשַב אוֹתָן לִמְרַגְּלוֹת הַמְּשַׁמְּשׁוֹת אֶת הָאֶמִיר, וּכְכָל הַיָּדוּעַ לָנוּ לֹא טָעָה כְּלָל.

בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַצּוֹעֲנִיּוֹת נִמְצְאָה סַנְגַּר הֲדוּרָה בִּלְבוּשָׁה הַמּוּזָר וְהַנָּאֶה, שֶׁהִגְדִּיל אֶת יָפְיָהּ.

סַנְגַּר עַצְמָה לֹא רָקְדָה, אֶלָּא עָמְדָה כִּמְנַצַּחַת בֵּין הָרַקְדָּנִיּוֹת שֶׁלָהּ, אֲשֶׁר רִקּוֹדֵיהֶן הַפַנְטַסְתִּיִּים הָיָה בָּהֶם מִשֶּל זֵכֶר לְכָל הָאֲרָצוֹת שֶׁעָבַר בָּהֶן עַמָּן בְּאֵרוֹפָּה, זֵכֶר לְבוֹהֵמְיָה, לְאִיטַלְיָה, לְהִשְׁפַּנְיָה וְגַם לְמִצְרָיִם. הֵן הִלְהִיבוּ עַצְמָן בִּשְׁאוֹן קוֹל הַצִּלְצֵל שֶׁעַל זְרוֹעוֹתֵיהֶן וּבְקוֹל הַנַּחֲרָה שָל הַ“דָּאִירָה” – מִין תֹּף בַּסְקִי, שָׁהֵן תּוֹפְפוּ בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן עַל עוֹרוֹ הָרוֹעֵשׁ.

סַנְגַּר הָחֱזִיקָה גַם הִיא אֶת אַחַת הַ“דָּאִירוֹת” הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר רָעֲדָה בֵּין יָדֶיהָ, וְהִלְהִיבָה וזֵרְזָה אֶת הַלַּהֲקָה הַזֹּאת שֶׁל רַקְדָּנִיּוֹת סוֹעֲרוֹת.

וְהִנֵּה הוֹפִיעַ צוֹעֲנִי צָעִיר, שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא כְּבֶן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה. הוּא הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ דוּטְרָה, אֲשֶׁר פָּרַט עַל נִימֶיהָ כְּשֶׁהוּא מַקִּיש בָּהֶן בְּצִפָּרְנָיו. הוּא שָׁר, עַל יָדוֹ נִצְּבָה אַחַת אַחַת הָרַקְדָּנִיּוֹת, וְכָל זְמַן שֶׁהוּא שָׁר אֶת אַחַד הַחֲרוּזִים שֶׁל שִׁירָתוֹ, אֲשֶׁר הַנִּגּוּן שֶׁלָּהּ הָיָה מוּזָר עַד מְאֹד, עָמְדָה דוּמָם וְהִקְשִׁיבָה; אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁהַזַּמָּר הַצָּעִיר הִתְחִיל לְפַזֵּם אֶת הַפִּזְמוֹן הַחוֹזֵר, שָׁבָה לִרְקֹד אֶת רִקּוּדָהּ, תּוֹפְפָה בַֹדָּאִירָה שֶׁלָּהּ וְצִלְצְלָה בַּמְּצִלְתַּיִם שֶׁלָּהּ כְּדֵי לְהַחֲרִישׁ אֶת קוֹל הַשִׁירָה.

מִשֶּׁסִיֵּם הַזַּמָּר אֶת הַפִּזְמוֹן הָאַחֲרוֹן שֶׁלּוֹ, הִקִּיפוּהוּ הָרַקְדָּנִיּוֹת וְהִבְלִיעוּהוּ בְּתוֹךְ אַלְפֵי הַקִּפּוּלִים שֶׁל מְחוֹלוֹתֵיהֶן.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתַּךְ עֲלֵיהֶן מְטַר מַטְבְּעוֹת זָהָב מִידֵי הָאֱמִיר וּבַעֲלֵי־בְּרִיתוֹ וֹמִידֵי קְצִינֵיהֶם לְכָל דַֹרְגוֹתֵיהֶם, וּבְקוֹל צִלְצוּל הַמַּטְבְּעוֹת, אֲשֶׁר נָקְשׁוּ בְּרִדְתָּם עַל הַמְּצִלְתַּיִם שֶׁל הָרַקְדָּנִיּוֹת, הִתְעָרְבוּ עֲדַיִן הַנְּעִימוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַ“דּוּטָרוֹת” וְהַתֻּפִּים.

“פַּזְרָנִים הֵם, כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹדְדִים!” לָחַש אֶלְסִיד ז’וֹלִיבֶה עַל אֹזֶן חֲבֵרוֹ.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, כִּי הַכֶּסֶף שֶׁהִשְׁתַפֵּךְ כּאן כְּגֶשֶׁם, הָיָה כֶּסֶף גָּנוּב, כִּי יַחַד עִם הַטּוֹמָנִים וְהַצֵּחִינוֹת הַתַּתָּרִיים שָׁפְעוּ גַם דִּינְרֵי זָהָב וְרֻבְּלִים רוּסִיִּים.

אָז קָמָה דְמָמָה רֶגַע אֶחָד וּבְתֹוְךְ הַדְּמָמָה נִשְׁמַע קוֹל הַתַּלְיָן, אֲשֶׁר הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטרֹוגֹוב וְקָרָא עוֹד פַּעַם אֶת הַמִּלִּים, אֲשֶׁר הַחֲזִירָה עֲלֵיהֶן עָשְׂתָה אוֹתָן אֲיֻמּוֹת בּיוֹתֵר:

“הַבֵּט וּרְאֵה בְּכָל עֵינֶיךָ! הַבֵּט וּרְאֵה!”

וְאוּלָם הַפַּעַם הִבְחִין אֶלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, כִּי הַתַּלְיָן שׁוּב אֵינוֹּ מַחֲזִיק בְּיָדוֹ אֶת חַרְבּוֹ.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַחַמָּה שָׁקְעָה לְאִטָּה לְמַטָּה מִן הָאּפֶק. אַפְלוּלִית הִתְחִילָה מְצִיפָה אֶת יַרְכְּתֵי הַמָּקוֹם. יַעַר הָאֲרָזִים וְהָאֳרָנִים הִשְׁחִיר הֲלוֹךְ וְהַשְׁחִיר, וְגַלֵּי הַטּוֹם שֶׁהִקְדִירוּ בַּמֶרְחָק הִתְעַלְּמוּ בְּתוֹךְ אֵדֵי הָעַרְבָּיִם. עוֹד מְעַט וְתֵרֵד שִׁפְעַת הַצֵּל גַּם עַל מִישׁוֹר הָרָמָה, שֶׁהִתְנַשְׂאָה מֵעַל לָעִיר.

וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע פָּרְצוּ וְעָלוּ עַל הַמִּגְרָשׁ כַּמָּה מֵאוֹת שְׁפָחוֹת וּבִידֵיהֶן לַפִּידִים. צוֹעֲנִיּוֹת וּפַרְסִיּוֹת וְסַנְגַּר בְּרֹאשָׁן הוֹפִיעוּ שׁוּב לִפְנֵי כִּסְאוֹ שֶׁל הָאֱמִיר וְעַל־יְדֵי הַהֵפֶךְ שֶׁבֵּינֵיהֶן הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַגְדִּיל אֶת הַתַּעֲנוּג שֶׁגָּרְמוּ הַמְּחוֹלוֹת וְהָרִקּוּדים שֶׁלָּהֶן. כָּל כְּלֵי הַנְּגִינָה שֶׁל הַמַּקְהֵלָה הַתַּתָּרִית הִצְטָרְפוּ יַחַד לְהַרְמוֹנְיָה פְּרוּעָה וְסוֹעֶרֶת בְּיוֹתֵר, שֶׁנִתְלַוְּתָּה עַל־יְדֵי הַצְּלִילִים הַגְּרוֹנִיִּים שֶׁהִשְׁמִיעוּ הַזַּמָּרִים. הַדְּרַקּוֹנִים־הַמְּעוֹפְפִים, שֶׁהוֹרִידוּ אוֹתָם לָאָרֶץ, חָזְרוּ וְהִתְעוֹפְפוּ לְמַעְלָה כְּשֶׁהֵם מְקֻשָּׁטִים בְּפַנָּסִים רַבֵּי־צְבָעִים, וּמִכֵּוָן שֶׁהָרוּחַ שֶׁנָּשְׁבָה בָּהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה יוֹתֵר עַזָּה, הָמוּ וְצָלְלוּ נִימֵיהֶם בְּתוֹךְ הַתְּאוּרָה הַאֲוִירִית הַזֹּאת בְּקוֹל רָם בְּיוֹתֵר.

וְהִנֵּה הוֹפִיעַ גְּדוּד פָּרָשִׁים לְבוּשֵׁי מַדֵּי מִלְחָמָה וְנִטְפַּל אֶל הַמְּחוֹלוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הַהוֹלֵלוֹת וְהַמְּשׁוּבָה שֶׁלָּהֶם הָלְכוּ הָלוֹךְ וְגָדוֹל, וּמִיָּד הִתְחוֹלֵל מַחֲזֶה שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ לְזָרוּת.

אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ מְזֻיָּנִים בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וּבְאֶקְדּוֹחִים אֲרֻכִּים, מִלְּאוּ אֶת הָאֲוִיר, אַגַּב קְפִיצֹות וְדִלּוּגִים, רַעַשׁ יְרִיּוֹת מְמֻשָּׁכוּת, שֶׁהִתְלַכֵּד עִם רַעַם הַתֻּפִּים, נַחֲרַת “הַדָּאִירוֹת” וַחֲרִיקַת הַ“דּוּטְרוֹת”. כְּמִנְהַג הַסִּינִים הָיוּ הָרוֹבִים שֶׁלָּהֶם טְעוּנִים אֲבַק־שְׂרֵפָה, אֲשֶׁר עַל יְדֵי תּוֹסֶפֶת שֶׁל חֹמֶר מַתָּכוֹת נַעֲשָׂה צִבְעוֹנִי, וּמִשׁוּם כָּךְ הִפְלִיטוּ קַוֵּי אֵשׁ אֲרֻכִּים, אֲדֻמִּים, יְרֻקִּים וּכְחֻלִּים, עַד כִּי דוֹמֶה הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁכָּל הַחֲבוּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁל בְּנֵי אָדָם מִתְנוֹדְדִים בְּתוֹךְ יָם של לַהֲבוֹת אֵשׁ. הַמַּחֲזֶה הַזֶּה הָיָה בְּכַמָּה צְדָדִים מֵעֵין הַצִּיבִיסְטִיקָה (אָמָּנוּת הַקְּפִיצוֹת) שֶׁל הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁהָיְתָה מִין רִקּוּד צְבָאִי, אֲשֶׁר הַמִּשְׁתַּתְּפִים בּוֹ הִתְפַּתְּלוּ בֵּין חֻדֵּי חֲרָבוֹת וּפִגְיוֹנִים, וְאֶפְשָׁר שֶׁהַמָּסֹרֶת שֶׁל אוֹתוֹ הָרִקּוּד עָבְרָה בִּירֻשָּׁה אֶל עַמֵּי אַסְיָה. וְאוּלָם הַצִּיבִיסְטִיקָה הַתַּתָּרִית הַזֹּאת נֶעֶשְׂתָה מֻפְלָאָה וּמוּזָרָה בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי הַלֶּהָבוֹת הַמְּגֻוָֹּנוֹת, שֶֹׁהִתְפַּתְּלוּ מֵעַל לָרַקְדָּנִיּוֹת אֲשֶׁר תַּכְשִׁיטֵיהֶן וַעֱדָיֵיהֶן הִתְנוֹצְצוּ בְּזִקֵּי אֵשׁ.

אַף עַל פִּי שֶׁרִגְשׁוֹתָיו שֶׁל כַּתָּב פָּרִיסָאִי כְּבָר נִטַּמְטְמוּ לְגַבֵּי מַחֲזוֹת כְּגוֹן אֵלֶּה, אֲשֶׁר הַטֶּכְנִיקָה שֶׁל הַבִּימָה הַתֵּאַטְרוֹנִית הֵבִיאָה אוֹתָם לִידֵי שִׁכְלוּל גָּדוֹל עַד מְאֹד, בְּכָל זֹאת לֹא יָכֹל אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה לְהִתְאַפֵּק לְמַרְאֵה עֵינָיו וְהוּא הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ נִיעָה קַלָּה, אֲשֶׁר אִלּוּ נִמְצָא בּין הַבּוֹלְוַר מוֹנְמַרְטֶר וְלַהּ מַדְּלִי הָיָה פֵּרוּשָׁה:

“לֹא רַע! לֹא רָע!”

וּפִתְאֹם כָּבוּ כָּל הָאִשִׁים וְהַלֶּהָבוֹת שֶׁל מַחֲזֵה הַשַׁעֲשׁוּעִים, הַמְּחוֹלוֹת פָּסְקוּ וְהַמְּחוֹלְלוֹת הִתְעַלְּמוּ, כְּאִלּוּ נִתַּן אוֹת לְכָךְ. טֶקֶס הַחֲגִיגָה נִגְמַר, וְרַק הַלַּפִּידִים בִּלְבָד הֵאִירוּ אֶת מִישׁוֹר הָרָמָה, אֲשֶׁר לִפְנֵי רְגָעִים מִסְפָּר הָיָה מָלֵא נֹגַהּ וָזֹהַר.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָתַן הָאֱמִיר אוֹת וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הוּבַל אֶל אֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ.

“בְּלָאוּנְט,” פָּתַח אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶל חֲבֵרוֹ, “כְּלוּם רוֹצֶה אַתָּה לִרְאוֹת גַּם אֶת סוֹפוֹ שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה?”

“אֵינֶנִּי רוֹצֶה וְאִלּוּ גַם נָתְנוּ לִי כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם,” הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט.

“סָבוּר אֲנִי, שֶׁקּוֹרְאֵי דְבָרֶיךָ בַּ”דֵּילִי־טֵלֶגְרַף לֹא יִהְיוּ לְהוּטִים לָדַעַת אֶת כָּל הַפְּרָטִים שֶׁל הֲרִיגַת אָדָם לְפִי הַנֹּסַח הַתַּתָּרִי?"

“לֹא יוֹתֵר מִן הַדּוֹדִָנית שֶׁלְךָ.”

“בָּחוּר אֻמְלָל!” הוֹסִיף וְאָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה כְּשֶׁהוּא מַבִּיט אֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. “אִיש־צָבָא גִבּוֹר זֶה הָגוּן הָיָה לָמוּת מִיתַת כָּבוֹד עַל שֱׁדֵה הַמִּלְחָמָה!”

“הֲיֵשׁ בְּיָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְהַצִּילוֹ?” אָמַר הָרִי בְּלָאוּנְט.

“אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם”.

שְׁנֵי הַכַּתָּבִים נִזְכְּרוּ בְּכָל הַטּוֹבָה, שֶׁעָשָׂה עִמָּם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בִּנְדִיבוּת רוּחוֹ, וְגָלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לִפְנֵיהֶם עַכְשָׁו כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים הִתְרַגְּשׁוּ עַל אָדָם זֶה, שֶׁהָיָה עֶבֶד לְחוֹבָתוֹ, וּמְאוּמָה לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנוֹ כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מִידֵי הַתַּתָּרִים הָאַכְזָרִים הַלָּלוּ, שֶׁלֹּא יָדְעוּ רַחֵם!

וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם שׁוּם חֵשֶׁק לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁפָטִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ בְּאֻמְלָל זֶה, שָׁבוּ הָעִירָה.

מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת כְּבָר רָכְבוּ בִּמְהִירוּת עַל סוּסֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל אִירְקוּטְסְק, כְּדֵי לְהִלָּווֹת אֶל הָרוּסִים וְלִרְאוֹת אֶת מַהֲלַךְ “הַמִּלְחָמָה שֶׁל נָקָם וְשִלֵּם”, כְּכָל אֲשֶׁר קָרָא אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה לְאוֹתָהּ הַמִּלְחָמָה הָעֲתִידָה לָבוֹא.

בֵּינָתַיִם עָמַד מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עַל עָמְדוֹ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְעֵינָיו הִבִּיטוּ בְּגָאוֹן אֶל הָאֱמִיר וּבִשְׁאָט נֶפֶשׁ וָבוּז אֶל אִיבַן אוֹגַרְיֶב. הוּא הָיָה מֻבְטָח שֶׁהוּא הוֹלֵך לָמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִכַּר בּוֹ סִמָּן כָּל שֶָהוּא שֶׁל רִפְיוֹן לֵב.

הָרוֹאִים, אֲשֶׁר הִתְיַצְּבוּ בִּקְצוֹת הַמִּגְרָש, וּכְמוֹ כֵן שָׂרֵי הַחַיִל שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב, אֲשֶׁר עֹנֶשׁ מָוֶת לֹא הָיָה בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא תַּעֲנוּג נוֹסָף עַל תַּעֲנוּגוֹת הַמַּחֲזֶה, חִכּוּ לְקִיוּם פְּסַק הַדִּין. כָּל בְּנֵי הַכְּנוּפְיָה הַפְּרָאִית הַזֹּאת הִשְׁתּוֹקְקוּ לְהִתְמַכֵּר לִשְׁתִיָּה לְהִשְׁתַּכֵּר, לְאַחַר שֶׁיָּזוּנוּ עֵינֵיהֶם דֵּי שָׂבְעָם בַּמַּרְאֶה שֶׁלִּפְנֵיהֶם.

הָאֱמִיר נָתַן אוֹת. מִיכָאֵל סְטרוֹגוֹב נִדְחַף בְּיַד הַזְּקִיפִים וְהִתְקָרֵב אֶל הָרָמָה, וּפֵיאוֹפַר־חַאן פָּתַח וְאָמַר אֵלָיו בַּלָּשׁוֹן הַתַּתָּרִית, שֶׁהָיְתָה מוּבָנָה גַּם לוֹ:

“מְרַגֵּל רוּסִי, אַתָּה בָּאתָ הֵנָּה לִרְאוֹת וְלָתוּר. אֲבָל רָאֹה רָאִיתָ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. בְּעוֹד רֶגַע תִּסָּגֵרְנָה עֵינֶיךָ וְשׁוּב לֹא תִּרְאֶינָה אֶת הָאוֹר לָנֶצַח”.

וּבְכֵן לֹא מִיתָה נְקְנְסָה עַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֶלָּא עִוְרוֹן עֵינָיִם! אֶפְשָׁר שֶׁאִבּוּד אוֹר עֵינָיו נוֹרָא הוּא לְאָדָם מֵאִבּוּד חַיָּיו! הָאֻמְלָל נִדּוֹן לִהְיוֹת עִוֵּר.

וְאוּלָם גַּם בְּשָׁמְעוֹ אֶת גְּזָר דִּינוֹ זֶה יוֹצֵא מִפִּי הָאֱמִיר לֹא חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָלָיו. עֹז רוּחוֹ לֹא עֲזָבָהוּ וְעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת הָיוּ פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה כְּאִלּוּ רָצָה לְרַכֵּז בְּמַבָּט אַחֲרוֹן זֶה אֶת כָּל חַיָּיו. אִלּוּ הָיָה מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת הָאַכְזָרִים הַלָּלוּ, לֹא הָיָה מוֹעִיל כְּלוּם, וְגַם לֹא לְכָבוֹד הָיָה לוֹ הַדָּבָר. וֹלְפִיכָךְ לֹא עָלָה הַדָּבָר אֲפִילוּ עַל דַּעְתּוֹ. הוּא לֹא הָיָה מְהַרְהֵר בְּאוֹתָה שָׁעָה אֶלָּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ, שֶׁנִתְבַּטְּלָה בִּטּוּל גָּמוּר, וּבְאִמּוֹ וּבְנַדְיָה, אֲשֶׁר לֹא יוֹסִיף לִרְאוֹתָן עוֹד! וְאוּלָם הוּא הִתְאַפֵּק וֹבְפָנָיו לֹא נִכַּר אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל סַעֲרַת הָרוּחַ שֶׁהִתְחוֹלְלָה בְּקִרְבּוֹ.

וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ מִלֵּא אֶת כָּל נַפְשׁוֹ הָרֶגֶשׁ לְהִנָּקֵם עוֹד הַפַּעַם בְּאוֹיְבוֹ וְהוּא פָּנָה אֶל אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

“אִיבַן!” קָרָא בְּקוֹל מְאַיֵּם, “אִיבַן הַבּוֹגֵד, מֶבַּט הָאִיּוּם הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְעֵינַי יִהְיֶה מְכֻוָּן אֵלֶּיךָ!”

אִיבַן אוֹגַרְיֶב נִדְנֵד אֶת כְּתֵפָיו נִדְנוּד שֶׁל בִּטּוּל.

וְאוּלָם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב טָעָה. לֹא מִתּוֹךְ מַבָּט שֶׁל זַעַם כְּלַפֵּי אִיבַן אוֹגַרְיֶב עָתִיד הָיָה אוֹר עֵינָיו לִכְבּוֹת לָנֶצַח.

מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב נִדְחֲקָה וְקָרְבָה אֵלָיו.

“אִמִּי!” קָרָא הַבֵּן “אֵלַיִּךְ אַפְנֶה אֶת מֶבָּטִי הָאַחֲרוֹן וְלֹא אֶל הַנָּבָל הַזֶּה! הִשָּׁאֲרִי פֹּה, לְפָנַי! תְּנִינִי לִרְאוֹת עוֹד הַפַּעַם אֶת פָּנַיִךְ הָאֲהוּבִים לִי מִכֹּל! הָבָה תִּסָּגֵרְנָה עֵינַי מִתּוֹך הַבָּטָה אֵלָיִךְ!…”

וְהָאִשָּׁה הַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה צָעֲדָה אֵלָיו בְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהָ.

“גָּרְשׁוּ הָלְאָה אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת!” קָרָא אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

שְׁנֵי חַיָּלִים הָדְפוּ אֶת מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב לְאָחוּר. הִיא נְרְתְּעָה לַאֲחוֹרֶיהָ, אֲבָל הִתְיַצְּבָה בְּמֶרְחַק פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִבְּנָהּ.

וְהִנֵּה הוֹפִיעַ הַתַּלְיָן. הַפַּעַם הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ אֶת חַרְבּוֹ הַשְּׁלוּפָה, וְהַחֶרֶב הַזֹּאת, שֶׁהוֹצִיאָהּ מִתּוֹךְ אַגַּן הַגֶּחָלִים הַלּוֹהֲטוֹת הַמַּעֲלוֹת רֵיחַ נִיחוֹחַ, הָיְתָה מְלֻבָּנָה בָּאֵשׁ.

לְפִי מִנְהַג הַתַּתָּרִים עָמַד מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהִתְעַוֵּר עַל יְדֵי לַהַב־חֶרֶב מְלֻבָּן בָּאֵשׁ, אֲשֶׁר יַעֲבִירוּ עַל עֵינָיו בְּסָמוּךְ לָהֶן!

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הִתְקוֹמֵם וְלֹא הִתְנַגֵּד. לְנֶגֶד עֵינָיו שׁוּב לֹא הָיָה כְּלוּם בָּעוֹלָם זוּלָתִי אִמּוֹ, אֲשֶׁר לֹא גָּרַע אֶת מֶבָּטוֹ מִמֶּנָּה! כָּל תַּמְצִית חַיָּיו הִתְרַכְּזָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְֹמַבָּט־אַהֲבָה אַחֲרוֹן זֶה!

מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר עֵינֶיהָ הָיוּ פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה וּזְרוֹעוֹתֶיהָ מוּשָׁטוֹת לְנֶגְדּוֹ עָמְדָה וְהִבִּיטָה אֵלָיו!…

וְהִנֵּה עָבַר לַהַב הָחֶרֶב הַלּוֹהֵט עַל עֵינָיו שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

נִשְׁמְעָה זַעֲקַת יֵאוּשׁ גְּדוֹלָה וּמָרָה. מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב נָפְלָה אַרְצָה לְלֹא רוּחַ חַיִּים!

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נַעֲשָׂה עִוֵּר.

לְאַחַר שֶׁנִתְקַיְּמָה גְזֵרָתוֹ עָזַב הָאֱמִיר אֶת הַמָּקוֹם. הוּא וְכָל בְּנֵי לִוְיָתוֹ עִמּוֹ. לֹא נִשְׁאַר שָׁם בִּלְתִּי אִם אִיבַן אוֹגַרְיֶב וְנוֹשְׂאֵי הַלַָּפִּידִים.

כְּלוּם רָצָה נָבָל זֶה עוֹד לְהִתְעַלֵּל בְּקָרְבָּנוֹ, לְאַחַר שֶׁעָשָׂה הַתַּלְיָן אֶת שֶׁלּוֹ עֲדַיִן בִּקֵּשׁ לְהַנְחִית בּוֹ מַכָּה אַחֲרוֹנָה?

אִיבַן אוֹגַרְיֶב נִגַּשׁ לְאִטּוֹ אֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר הִרְגִּישׁ בְּבוֹאוֹ וְקָם מִן הָאָרֶץ.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב הוֹצִיא מִתּוֹךְ כִּיסוֹ אֶת הָאִגֶּרֶת הַקֵּיסָרִית, פָּתַח אוֹתָהּ וּמִתּוֹךְ לַעַג אַכְזָרִי הוֹשִׁיט אוֹתָהּ לְנֶגֶד הָעֵינַיִם הַֹכְּבוּיוֹת שֶׁל שְׁלִיחַ הַצַּאר וְאָמַר:

“קְרָא נָא, מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, קְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת וְלֵך אֶל אִירְקוּטְסְק וְהַגֵּד שָׁם מַה שֶׁקָּרָאתָ בָּהּ! שְׁלִיחַ הַצַּאר לַאֲמִתּוֹ הֲרֵיהוּ מֵעַכְשָׁו אִיבַן אוֹגַרְיֶב!”

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִסְתִּיר הַבּוֹגֵד אֶת הָאִגֶּרֶת עַל חָזֵהוּ וּבְלִי לְהָסֵב אֶת פָּנָיו עָזַב אֶת הַמָּקוֹם הוּא וְנוֹשְׂאֵי הַלַּפִּידִים אַחֲרָיו.

מִיכָאֵל סְטרֹוגוֹב נִשְׁאַר יְחִידִי בְּמֶרְחַק שֶׁל פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מֵאִמּוֹ, שֶׁהָיְתָה מוּטֶלֶת ללֹא רוּחַ חַיִּים, וְאוּלַי מֵתָה.

מֵרָחוֹק נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת תְֹרוּעָה וְשִׁירִים וְכָל הָרַעַשׁ וְהַמִּצְהָלוֹת שֶׁל סוֹבְאִים וְהוֹלְלִים. טוְֹמְסק הָיְתָה שְׁטוּפָה בְּאוֹרוֹת כְּעִיר שְׂמֵחָה וְחוֹגֶגֶת.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִטָּה אֶת אָזְנָיו וְהִקְשִׁיב. מִסָּבִיב שָׁלְטָה דְמָמָה וְהַמָּקוֹם הָיָה רֵיק מֵאָדָם.

הוּא נָשָׂא אֶת רַגְלָיו וְהָלַךְ הָלֹךְ וְגַשֵׁש אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָׁם נָפְלָה אִמּוֹ. הוּא מִשְׁמֵשׁ מִסְּבִיבוֹ בְּיָדָיו וְלַסּוֹף מָצָא אוֹתָהּ וְגָחַן עָלֶיהָ וְהִקְרִיב אֶת פָּנֶיהָ אֶל פָּנָיו וְשָׁמַע אֶת קוֹל דְּפִיקוֹת לְבָבָהּ, אָז פָּתַח אֶת פִּיו וְדִבֵּר אֵלֶיהָּ בְּקוֹל דְּמָמָה.

הֶהָיְתָה מַרְתָּה הַזְּקֵנָה עֲדַיִן בַּחַיִּים? הֲשָׁמְעָה אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלֶּיהָ בְּנָהּ?

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהִיא לֹא נָעָה אַף נִיעָה כָּל שֶׁהִיא.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נָשַׁק אֶת מִצְחָהּ וְאֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַלְּבָנוּת. אַחַר קָם מֵעַל הָאָרֶץ, וּכְשֶׁהוּא מְגַשֵּׁש בְּרַגְלָיו נִסָּה לְהוֹשִׁיט אֶת יָדָיו כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶך. וְכָךְ הָלַךְ הָלוֹךְ וְצָעוֹד לְאִטּוֹ אֶל קְצֵה הַמָּקוֹם.

וּפִתְאםֹ הוֹפִיעָה נַדְיָה.

הִיא כּוֹנְנָה אֶת צְעָדֶיהָ לְעֻמַּת בֶּן־לִוְיָתָהּ וְנִגְּשָׁה אֵלָיו.

הִיא הוֹצִיאָה פִּגְיוֹן, שֶׁהָיָה חָבוּי עִמָּהּ, וְגָזְרָה בּוֹ אֶת אֲסוּרֵי יָדָיו שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

מִפְּנֵי עִוְרוֹנוֹ לֹא יָדַע הַלָּז מִי פִּתַּח אֶת מוֹסְרוֹתָיו, כִּי נַדְיָה לֹא הוֹצִיאָה מִלָּה מִפִּיהָ.

וְאוּלָם אַחַר כָּךְ פָּתְחָה וְאָמְרָה:

“אָחִי!”

“נַדְיָה!” מִלְמֵל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “נַדְיָה!”

“בּוֹא וְנֵלְכָה, אָחִי!” הֵשִׁיבָה נַדְיָה. “עֵינַי תִּהְיֶינָה מֵעַתָּה עֵינֶיךָ וַאֲנִי אַנְהִיגְךָ וַאֲבִיאֲךָ אֶל אִירְקוּטְסְק!”

פֶּרֶק שִׁשִּׁי: אִיש חֶסֶד בַּדֶּרֶךְ    🔗

מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה עָזַב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה אֶת טוֹמְסְק.

בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה בָּרְחוּ מִיַּד הַתַּתָּרִים גַּם הַרְבֵּה שְׁבוּיִם אֲחֵרִים, מִשּׁוּם שֶׁהַקְּצִינִים וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא, אֲשֶׁר הוֹלֵלוּת הַחֲגִיגָה הֶעֱבִירָה אוֹתָם עַל דַּעְתָּם, הִתְרַפּוּ לְשָׁמְרָם שְׁמִירָה מְעֻלָּה, כְּכָל אֲשֶׁר נָהֲגוּ עַד עַכְשָׁו. נַדְיָה, אֲשֶׁר הוּבְלָה בִּתְּחִלָּה יַחַד עִם יֶתֶר הַשְּׁבוּיִים, הִצְלִיחָה אֵפוֹא לְהִמָּלֵט וְלָשׁוּב אֶל מִישׁוֹר הָרָמָה בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הוּבָא לִפְנֵי הָאֱמִיר.

שָׁם הִתְעָרְבָה בֵּין הֶהָמוֹן וְרָאֲתָה אֶת הַכֹּל. אַף זְעָקָה אַחַת לֹא הִתְמַלְּטָה מִפִּיהָ בְּשָׁעָה שָׁלַּהַב הָחֶרֶב הַמְּלֻבָּן בָּאֵשׁ הֻגַּשׁ אֶל עֵינֵי בֶּן־לִוְיָתָהּ, הִיא הִתְחַזְּקָה וְעָצְרָה כֹּחַ לַעֲמֹד בְּלִי נוֹעַ וְדוּמָם. כְּעֵין רוּחַ מִמָּרוֹם נָחָה עָלֶיהָ וְהִשִׂיָאה לָהּ עֵצָה לְהִתְאַפֵּק וּלְשַׁמֵּר אֶת חֵרוּתָהּ, לְמַעַן הוֹלִיךְ אֶת בְּנָהּ שֶׁל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב אֶל הַמַּטָּרָה, שֶׁהוּא נִשְׁבַּע לְהַשִּׂיגָהּ. בְּשָׁעׂה שֶׁהָאִשָּׁה הַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה נָפְלָה לָאָרֶץ, עָמַד לִבָּהּ רֶגַע אֶחָד מִדְפֹק, וְאוּלָם מִקֵּץ רֶגַע נִצְנֵץ רַעְיוֹן בְּמֹחָהּ וְהֵשִׁיב לָהּ אֶת כָּל עֹז רוּחָהּ.

“אֲנִי אֶהְיֶה לָעִוֵּר כֶּלֶב נֶאֱמָן הַמּוֹלִיכוֹ בדרך!” אָמְרָה אֶל נַפְשָה.

לְאַחַר שֶׁאִיבַן אוֹגַרְיֶב הָלַךְ לוֹ, הִתְחַבְּאָה נַדְיָה בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. הִיא חִכְּתָה בִּמְנוּחָה עַד שֶׁהֶהָמוֹן עָזַב אֶת הַמִּישׁוֹר. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁעֲזָבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ כִּיצוּר עָלוּב, וְשֶׁשׁוּב אֵין מְפַחֲדִים מִמֶּנּוּ, נִשְׁאַר לְבַדּוֹ. הִיא רָאֲתָה אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא מְגַשֵׁשׁ וּמִתְקָרֵב אֶל אִמּוֹ, כְּשֶׁהוּא גוֹחֵן עָלֶיהָ וְנוֹשֵׁק אֶת מִצְחָהּ וּכְשֶׁהוּא קָם וּמְגַשֵּׁש וּמְבַקֵּשׁ לִבְרֹחַ…

וּמִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה יָרְדוּ שְׁנֵיהֶם, אֲחוּזֵי יָדַיִם, אֶת מוֹרַד הַגִּבְעָה וְהָלְכוּ לְאֹרֶךְ שְׂפַת נַחַל טוֹם עַד לִקְצֵה הָעִיר וְעָבְרוּ בְּאֵין רוֹאִים דֶּרֶךְ אַחַת הַפְּרָצוֹת שֶׁבַּחוֹמָה.

הַדֶּרֶךְ אֶל אִירְקוּטְסְק הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה הַפּוֹנָה מִזְרָחָה. לֹא הָיָה כָּאן שׁוּם מָקוֹם לְטָעוּת. נַדְיָה מָשְׁכָה אַחֲרֶיהָ אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בִּמְהִירוּת. הֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁמָּחָר יָקִיצוּ הַסַּיָּרִים שֶׁל הָאֱמִיר מִשִׁכְרוֹנָם וְשׁוּב יֵצְאוּ לְשׁוֹטֵט בַּעֲרָבָה וְיַחְסְמוּ אֶת כָּל הַדְּרָכִים. וּבְכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהּ לְהַקְדִּימָם, לְהַגִּיעַ לִפְנֵיהֶם אֶל קְרַסְנוֹיַרְסְק, הָרְחוֹקָה מִטּוֹמְסְק חֲמֵשׁ מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת, וְשֶׁלֹּא לָסוּר מִדֶּרֶךְ־הָרַבִּים אֶלָּא בִּמְאֻחָר עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. אִם תִּטֶּה מִן הַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה, תַּפְקִיר עַצְמָהּ לְגִלְגּוּלֵי מִקְרִים שֶׁאֵין לָדַעַת אוֹתָם וְשֶׁאֵין לִרְאוֹתָם מֵרֹאשׁ וְתַשְׁלִיךְ אֶת חַיֵּי שְׁנֵיהֶם מִנֶּגֶד.

אֵיךְ יָכְלָה נַדְיָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַיְגִיעָה וְהֶעָמָל שֶׁל הַלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר וְהַשִּׁבְעָה־עָשָׂר בְּאַבְגּוּסְט? מֵאַיִן לָקְחָה אֶת הַכּחַ לַעֲבֹר מַהֲלָךְ רַב כָּזֶה? אֵיךְ יָכְלוּ רַגְלֶיהָ לְשֵׂאתָהּ עַד הֲלוֹם, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן שָׁתְתוּ דָם מֵרֹב הַהֲלִיכָה הַמְיַגַּעַת בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים? כָּל זֶה כִּמְעַט חִידָה הוּא. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, כִּי לְמָחָר בַּבֹּקֶר, כְּלוֹמַר מִקֵּץ שְׁתֵים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לְאַחַר יְצִיאָתָהּ מִטּוֹמְסְק, הִגִּיעָה הִיא וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל הָעֲיָרָה סֵמִילוֹבְסְקוֹאֶה, הָרְחוֹקָה מִטּוֹמְסְק חֲמִשִּׁים וֶרְסְטָאוֹת.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הוֹצִיא הֲבָרָה מִפִּיו. נַדְיָה לֹא הֶחֱזִיקָה בְּיָדוֹ אֶלָּא הוּא הֶחֱזִיק בְּיַד בַּת־לִוְיָתוֹ, וְיָד זוֹ, שֶׁהִנְהִיגָה אוֹתוֹ מִתּוֹךְ רֶטֶט, הִיא שֶׁנָתְנָה לוֹ אֶת הַיְכֹלֶת לְהַלֵּך כְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ הָרָגִיל.

סֵמִילוֹבְסְקוֹאֶה הָיְתָה כִּמְעַט כֻּלָּהּ עֲזוּבָה. יוֹשְׁבֶיהָ נִמְלְטוּ מִפַּחַד הַתַּתָּרִים אֶל פֶּלֶךְ יֶנִיסֵיסְק, וְרַק בִּשְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה בָּתִים עֲדַיִן דָּרוּ בְּנֵי אָדָם. כָּל הָרְכוּשׁ וְכָל חֶפְצֵי־הָעֵרֶךְ שֶׁבַּעֲיָרָה הוּצְאוּ מִמֵּנָּה בַּעֲגָלוֹת.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנוּסָה הָיְתָה נַדְיָה לְהִתְעַכֵּב בְּעִיר זוֹ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. שְׁנֵיהֶם הָיוּ זְקוּקִים לְמָזוֹן וְלִמְנוּחָה.

הַנַּעֲרָה הוֹלִיכָה אֵפוֹא אֶת בָּן־לִוְיָתָהּ אֶל קְצֵה הָעֲיָרָה. שָׁם מָצְאָה בַּיִת רֵיק, שֶׁפִּתְחוֹ הָיָה פָּתוּחַ. הֵם נִכְנְסוּ לְשָׁם. בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר, לְיַד הַתַּנּוּר הַגָּבוּהַּ הַמָּצוּי בְּכָל הַדִּירוֹת שֶׁבְּסִבִּירְיָה, עָמַד סַפְסַל עֵץ רָעוּעַ. עַל סַפְסָל זֶה יָשְׁבוּ לָנוּחַ.

אָז הִסְתַּכְּלָה נַדְיָה בִּפְנֵי בֶּן־לִוְיָתָהּ הָעִוֵּר בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִסְתַּכְּלָה בָּהֶם עַד עַכְשָׁיו. מֶבָּטָהּ הִבִּיעַ לֹא הַכָּרַת טוֹבָה בִּלְבָד וְלֹא רַחֲמִים בִּלְבָד, אֶלָּא יֶתֶר מִכֵּן. אִלֹוּ יָכוֹל הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִרְאוֹת אוֹתָהּ, כִּי אָז הָיָה מַכִּיר בְּמַבָּט יָפֶה וְעָגוּם זֶה אֲרֶשֶׁת שֶׁל הִתְמַכְּרוּת וְשֶׁל חִבָּה לְאֵין קֵץ.

שְׁמוּרוֹתָיו שֶׁל הָעִוֵּר, שֶׁהָיוּ אֲדֻמּוֹת מֵחֲמֵת לַהַב הַחֶרֶב הַמְלֻבָּן, כִּסּוּ לְמֶחֱצָה אֶת עֵינָיו הַיְבֵשׁוֹת. הַלֹּבֶן שֶׁבָּהֶן הָיָה קָמוּט מַשֶּהוּ וּכְאִלּוּ הִתְקַשָּׁה, וְהָאִישׁוֹן הָיָה מֻגְדָּל בְּיוֹתֵר; הַתְּכֵלֶת שֶׁל עוֹר־הַקֶּשֶׁת הָיְתָה כֵּהָה מֵאֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן; הָעַפְעַפַּיִם וְהַגַּבּוֹת הָיוֹ שְׂרוּפִים וַחֲרוּכִים מִקְצָתָם; וְאוּלָם מֶבָּטוֹ הַחוֹדֵר שֶׁל הָאִיש הַצָּעִיר לֹא נִשְׁתַּנָּה לִכְאוֹרָה כָּל עִקָּר. וְאִם לֹא רָאָה עוֹד כְּלוּם, אִם עִוְרוֹנוֹ הָיָה עִוָּרוֹן גָּמוּר, הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם שֶׁקְּרוּם הָרֶשֶׁת וְעֲצַב־הָרְאִיָּה נִשְׁחֲתוּ כָֹלִיל עַל יְדֵי חֹם הַפְּלָדָה הַלּוֹהֶטֶת.

וְהִנֵּה פָּשַׁט מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת יָדָיו.

“הַהִנָּךְ פֹּה, נַדְיָה?” פָּתַח וְשָׁאַל.

“כֵּן,” הֵשִׁיבָה הַנַּעֲרָה, “הִנְנִי עַל־יָדְךָ, וַאֲנִי לֹא אֶעֱזָבְךָ לְעוֹלָם, מִיכָאֵל”.

כְּשֶׁשָּמַע מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת שְׁמוֹ יוֹצֵא מִפִּי הַנַּעֲרָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, חָלַף אוֹתוֹ רֶטֶט. הוּא הֵבִין, כִּי בַּת־לִוְיָתוֹ יוֹדַעַת אֶת הַכֹּל, מִי וּמָה הוּא וּמָה הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין מָרְתָה הַזְּקֵנָה.

“נַדְיָה,” הוֹסִיף וְאָמַר, “עָלֵינוּ לְהִפָּרֵד!”

“עָלֵינוּ לְהִפָּרֵד? וּמִשּׁוּם מָה אֵפוֹא, מִיכָאֵל?”

“מִשּוּם שֶׁאֵינֶנִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת מַעֲצוֹר בְּדֶרֶךְ מַסָּעֵךְ! אָבִיךְ מְצַפֶּה לָךְ בְּאִירְקוּטְסְק! עָלַיִךְ לְמַהֵר וְלָבוֹא אֶל אָבִיךְ!”

“אָבִי הָיָה מְקַלֵּל אוֹתִי, מִיכָאֵל, אִלּוּ עֲזַבְתִּיךָ לְאַחַר כָּל מַה שֶׁעָשִׂיתָ לְמַעֲנִי!”

“נַדְיָה! נַדְיָה!” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כְּשֶׁהוּא חוֹבֵק אֶת הַיָּד, שֶׁהַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה הִנִּיחָה עַל יָדוֹ, “עָלַיִךְ לָתֵת אֶת דַּעְתֵּךְ רַק עַל אָבִיךְ וְלֹא עַל אַחֵר זוּלָתוֹ!”

“מִיכָאֵל,” הֵשִׁיבָה נַדְיָה, “אַתָּה צָרִיךְ לִי יוֹתֵר מֵאָבִי! כְּלוּם חָזַרְתָּ בְּךָ וְשׁוּב אֵינְךָ רוֹצֶה לָלֶכֶת אֶל אִירְקוּטְסְק?”

“לְעוֹלָם לֹא אֶחְזֹר בִּי!” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְקוֹל קְרִיאָתוֹ הֵעִיד עָלָיו, שֶׁהוּא לֹא אִבֵּד אַף מַשֶּׁהוּ מֵעֹז רוּחוֹ וְכֹחוֹ.

“אֲבָל הֲרֵי אוֹתָהּ הָאִגֶּרֶת שׁוּב אֵין בְּיָדְךָ!…”

“אוֹתָהּ הָאִגֶּרֶת, אֲשֶׁר גָּנַב מִמֶּנִּי אִיבַן אוֹגַרְיֶב!… אֵין דָּבָר! אֶעֱשֶׂה אֶת שֶׁלִּי בִּלְעָדֶיהָ, נַדְיָה! – הֵם דָּנוּ אוֹתִי דִין מְרַגֵּל! טוֹב אֵפוֹא, הְנְנִי לִנְהֹג כִּמְרַגֵּל! הִנְנִי לָלֶכֶת אֶל אִירְקוּטְסְק לְהַגִּיד שָׁם אֶת כָּל מַה שֶׁרָאִיתִי וְאֶת כָּל מַה שֶׁשָׁמַעְתִּי וְהִנְנִי נִשְׁבָּע בֵּאלֹהִים חַיִּים, כִּי יָבוֹא יוֹם וְהַבּוֹגֵד שׁוּב עָמוֹד יַעֲמֹד לְנֶגְדִּי פָּנִים אֶל פָּנִים! אֲבָל עָלַי לְהַקְדִּימוֹ וְלָבוֹא אֶל אִירְקוּטְסְק לְפָנָיו”.

“וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה אוֹמֵר אַתָּה, מִיכָאֵל, שֶׁעָלֵינוּ לְהִפָּרֵד?”

“נַדְיָה, הַנְּבָלִים לָקְחוּ מִמֶּנִּי אֶת כָּל מַה שֶׁהָיָה לִי!”

“עֲדַיִן נוֹתְרוּ בְּיָדִי רֻבָּלִים אֲחָדִים וְאַף אוֹר עֵינַי עִמָּדִי! עֵינַי תִּרְאֶינָה תַּחַת עֵינֶיךָ, מִיכָאֵל, וְיֵשׁ לְאֵל יָדִי לְהַנְהִיגְךָ אֶל אֲשֶׁר לֹא תּוּכַל לָלֶכֶת שָׁמָּה לְבַדֶּךָ!”

"וְכֵיצַד נֵלֵךְ?

“בָּרֶגֶל.”

“וּבַמֶּה נִתְפַּרְנֵס?”

“נִפְשֹׁט יָד לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת”.

“הָבָה נֵצֵא לַדֶּרֶךְ, נַדְיָה!”

“קוּם וְנֵלֵךְ מִיכָאֵל”.

וּשְׁנֵי הַצְּעִירִים הָאֵלֶּה שׁוּב לֹא קָרְאוּ זֶה לָזֶה אָח וְאָחוֹת. הַצָּרָה הַמְּשֻתָּפָה אֲשֶׁר לִשְׁנֵיהֶם קָשְׁרָה אֶת נַפְשׁוֹתֵיהֶם קֶשֶׁר אַמִּיץ בְּיוֹתֵר. שְׁנֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַבַּיִת לְאַחַר שֶׁנָּחוּ בּוֹ שָׁעָה אֶחָת. נַדְיה שׁוֹטְטָה בִּרְחוֹבוֹת הָעֲיָרָה וְסוֹפָה שֶׁעָלָה בְּיָדָהּ לְהַשִׂיג פְּרוּסוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל פַּת קִבָּר וּמְעַט מֵאוֹתוֹ הַמַּשְׁקֶה הָקָרוּי “מְיוד”, לֵאמֹר מֵי דְבָש. הַמַּכֹּלֶת הַזֹּאת לֹא עָלְתָה לָהּ בְּכֶסֶף, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הִתְחִילָה עוֹסֶקֶת בְֹאֻמָּנוּת שֶׁל קַבְּצָנִית. הַלֶּחֶם וּמֵי הַדְּבַש הִשְׂבִּיעוּ אֶת רְעָבוֹ וּצְמָאוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אִם גַּם לֹא כָּל צָרְכָּם. נַדְיָה נָתְנָה לוֹ אֶת הַחֵלֶק הַגָּדוֹל שֶׁל מָזוֹן דַּל זֶה. הוּא אָכַל אֶת פְּרוּסוֹת הַלֶּחֶם, שֶׁהוֹשִׁיטָה לוֹ בַּת לִוְיָתוֹ זוֹ אַחַר זוֹ, וְשָׁתָה אֶת הַמַּשְׁקֶה מִתּוֹךְ בַּקְבּוּק שֶׁל דְּלַעַת, שֶׁהִיא הִגִּישָׁה אֶל שְׂפָתָיו.

“הַאוֹכֶלֶת אַתְּ, נַדְיָה?” שָׁאַל אוֹתָהּ כַּמָּה פְּעָמִים.

“הֵן, מִיכָאֵל,” הֵשִׁיבָה בְּכָל פַּעַם הַנַּעֲרָה, שֶׁהִסְתַּפְּקָה אַך בִּשְׁיָרֵי סְעֻדָּתוֹ שֶׁל בֶּן לִוְיָתָהּ.

מִיכָאֵל וְנַדְיָה עָזְבוּ אֶת סֵמִילוֹבְסְקוֹאֶה וְשָׁבוּ לָלֶכֶת בְּדֶּרֶךְ רַבַּת־הַתְּלָאוֹת הָעוֹלָה אֶל אִירְקוּטְסְק. הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה אִמְּצָה אֶת כֹּחָהּ וְעָמְדָה בִּפְנֵי טֹרַח הַדֶּרֶךְ. אִלּוּ רָאָה אוֹתָהּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא קָמָה בּוֹ רוּחַ לָלֶכֶת הָלְאָה. וְאוּלָם נַדְיָה לֹא הִתְאוֹנְנָה, וְכֵוָן שֶׁמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא שָׁמַע אוֹתָהּ נֶאֱנַחַת אַף אֲנָחָה קַלָּה, לְפִיכָךְ הָיָה מְהַלֵּךְ מִתּוֹךְ מְהִירוּת גְּדוֹלָה, שֶׁהוּא עַצְמוֹ לֹא יָכֹל לַָעֲצֹר אוֹתָהּ וּלְהַמְעִיטָהּ. וְכָל כָּך לָמָּה? כְּלוּם הָיְתָה לוֹ תִּקְוָה, שֶׁיַּצְלִיחַ לְהַקְדִים אֶּת הַתַּתָּרִים? הוּא הָיָה מְהַלֵּךְ בְּרֶגֶל וּבְלִי פְּרוּטָה בַּכִּיס, הוּא הָיָה עִוֵּר עֵינַיִם, וְאִם נַדְיָה, שֶׁהָיְתָה הַמַּנְהִיגָה הַיְחִידָה שֶׁלּוֹ, תִּלָּקַח מִמֶּנּוּ, שׁוּב לֹא תִּהְיֶה לוֹ בְּרֵרָה אֶלָּא לִשְׁכַּב בְּאֶחָד מִצִּדֵּי הַדֶּרֶךְ וְלָמוּת מִיתָה עֲלוּבָה! וּבְכָל זֹאת, אִם עֹז־הָרוּחַ וְהַמֶּרֶץ שֶׁלּוֹ יַעַמְדוּ לוֹ לְהַגִּיעַ אֶל קְרַסְנוֹיַרְסְק, הֲרֵי אֶפְשָׁר שָׁלֹּא הַכֹּל יִהְיֶה אָבוּד עֲדַיִן, מֵאַחַר שֶׁשַּׂר הַפֶּלֶךְ שֶׁהוּא יִתְוַדַּע אֵלָיו, וַדַּאי יַמְצִיא לוֹ אֶת הָאֶמְצָעִים לְהַגִּיעַ אֶל אִירְקוּטְסְק.

וְכָך הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מְהַלֵּךְ וְהוּא כֻּלּוֹ שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו וְלֹא הָיָה מְדַבֵּר אֶלָּא מְעַט. הוּא הֶחֱזִיק בְּיָדָהּ שֶׁל נַדְיָה. שְׁנֵיהֶם הָיוּ מְאֻחָדִים יַחַד בְּלִי חָשָׂךְ. דּוֹמֶה הָיָה, כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם צֹרֶךְ בְּמִלִּים כְּדֵי לְהַבִּיעַ אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה. פַּעַם בְּפַעַם הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מַפְסִיק אֶת הַשְּׁתִיקָה וְאוֹמֵר:

“דַּבְּרִי אֵלַי, נַדְיָה”.

“מַה צֹּרֶךְ לָנוּ בְּדִבּוּר, מִיכָאֵל? הֲרֵי חוֹשְׁבִים אָנוּ אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ כְּאֶחָד!” הֵשִׁיבָה הַנַּעֲרָה כְּשֶׁהִיא מִתְאַמֶּצֶת לְבַל יְגַלֶּה קוֹל דְּבָרֶיהָ אֶת תְּשִׁישׁוּתָהּ וַעֲיֵפוּתָהּ.

וְאוּלָם פְּעָמִים דּוֹמֶה הָיָה לָהּ כְּאִלּוּ לִבָּהֹּ עָמַד מִדְפֹק, רַגְלֶיהָ הִתְכּוֹפְפוּ תַּחְתֶּיהָ, צְעָדֶיהָ נִתְאוֹטְטוּ וְהִיא פָּשְׁטָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ וּפִגְּרָה מִלֶּכֶת. אָז עָמַד מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב תַּחְתָּיו וְנָעַץ אֶת עֵינָיו בַּנַּעֲרָה, כְּאִלּוּ הִתְאַמֵּץ לְהַבְחִין בָּהּ וְלִראוֹתָהּ בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה, שֶׁהִקִּיפָה אוֹתוֹ מִסָּבִיב. חָזֵהוּ הִתְרוֹמֵם וְהוּא הִתְאַמֵּץ לִתְמֹךְ בְּבַת־לִוְיָתוֹ תְּמִיכָה יְתֵרָה וְחָזַר וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

וְאוּלָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, יוֹם טְרָדוֹת וִיגִיעוֹת שֶׁאֵינָן פּוֹסְקוֹת, קָרָה מִקְרֶה מֻצְלָח, אֲשֶׁר עָתִיד הָיָה לְהָקֵל עֲלֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ הֲקַלָּה רַבָּה.

כְּבָר עָבְרוּ כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת מֵאָז יָצְאוּ מִסֵּמִילוֹבְסְקוֹאֶה, וְהִנֵּה עָמַד מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מִלֶּכֶת וְשָׁאַל:

“הֲרֵיקָה הִיא הַדֶּרֶךְ מֵאָדָם?”

“הִיא רֵיקָה וַעֲזוּבָה כָּלִיל,” הֵשִׁיבָה נַדְיָה.

“הַאֵינֵךְ שׁוֹמַעַת רַעַשׁ־מָה מֵאֲחוֹרֵינוּ?”

“אָמְנָם כֵּן, צָדַקְתָּ.”

“אֶפְשָׁר שֶׁהַתַּתָּרִים בָּאִים? אִם כֵּן עָלֵינוּ לְהִסָּתֵר. הַבִּיטִי וּרְאִי הֵיטֵב.”

“הַמְתֵּן מְעַט, מִיכָאֵל!” הֵשִׁיבָה נַדְיָה וְחָזְרָה לַאֲחוֹרֶיהָ כַּמָּה פְּסִיעוֹת עַד לְמָקוֹם שֶׁשָׁם נִתְעַקְּמָה הַדֶּרֶךְ יָמִינָה.

מִיכָאל סְטְרוֹגוֹב נִשְׁאַר שָׁעָה קַלָּה יְחִידִי וְהִטָּה אֶת אָזְנָיו.

נַדְיָה שָׁבָה עַד מְהֵרָה וְאָמְרָה:

“הֲרֵי זוֹ עֲגָלָה וְאִיש צָעִיר נוֹהֵג בָּהּ.”

“הַיְּחִידִי הוּא?”

“יְחִידִי.”

מִיכָאֵל סְטְרוּגוֹב הָיָה מְהַסֵּס רֶגַע אֶחָד. הֶעָלָיו לְהִסְתַּתֵּר? אוֹ אוּלַי יַעֲשֶׂה אֶת הַהֶפֶךְ וִינַסֶּה אֶת מַזָּלוֹ לְהַשִׂיג מָקוֹם בַּעֲגָלָה זוֹ, אִם לֹא בִּשְׁבִילוֹ, הֲרֵי בִּשְׁבִילָהּ הִיא? הוּא גוּפוֹ דַי יִהְיֶה לוֹ לְהִשָּעֵן בְּאַחַת מִיָּדָיו בַּעֲגָלָה; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיִּדְחַף אוֹתָהּ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, כִּי רַגְלָיו חֲזָקוֹת לְמַדַּי וְהֵן לֹא תִּיעַפְנָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן נַדְיָה, אֲשֶׁר עָבְרָה שְׁמוֹנָה יָמִים בְּרֶגֶל מִנְּהַר הָאוֹבּ וְעַד הֵנָּה: הוּא הִרְגִּיש יָפֶה שֶׁשּׁוּב לֹא נוֹתַר בָּהּ כֹּחַ לָלֶכֶת הָלְאָה.

וְהוּא עָמַד וְהִמְתִּין.

עַד מְהֵרָה נִרְאֲתָה הָעֲגָלָה בְּעַקְמוּמִית הַדֶּרֶךְ.

עֲגָלָה זוֹ היתה רְעוּעָה וּמְדֻלְדָּלָה וּבְקֹשִׁי הָיָה בָּהּ מָקוֹם לִשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים. הִיא הָיְתָה מִמִּין הָעֲגָלוֹת הַקְּרוּיוֹת בְּאוֹתָה הָאָרֶץ בְּשֵׁם “קִבִּיטְקָה.”

בַּנֹּהַג שֶׁ“קִיבִּיטְקָה” רְתוּמָה לִשְׁלֹשָׁה סוּסִים, אֲבָל אֶת הַ“קִּבִּיטְקָה” הַזֹּאת מָשַׁךְ רַק סוּס אֶחָד, אֶרֶךְ־שְׂעָרוֹת וְאֶרֶךְ־צַוָּאר מִבְּנֵי הַגֶּזַע הַמּוֹנְגוֹלִי הָאַמִּיץ וְהַזָּרִיז בְּיוֹתֵר.

מַנְהִיג הָעֲגָלָה הָיָה אִישׁ צָעִיר לְיָמִים. עַל־יָדוֹ יָשַׁב כֶּלֶב אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ לוֹ בֶּן־לְוָיָה.

נַדְיָה הִכִּירָה, שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ הַצָּעִיר רוּסִי הוּא. פָּנָיו הַנּוֹחִים וְהַשְּׁלֵוִים הֵעִירוּ בְּלֵב רוֹאֵיהֶם רֶגֶשׁ שֶׁל אֵמוּן בּוֹ. נִרְאֶה הָיָה, שֶׁאֵין הוּא אָץ וּמְמַהֵר בְּיוֹתֵר. הוּא הָיָה מְהַלֵּךְ בִּמְתִינוּת וְנתֹןֵ לְסוּסוֹ לִפְסֹעַ פְּסִיעוֹת דַּקּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְיַגֵּעַ בְּיוֹתֵר, וְהָרוֹאֶה אוֹתוֹ וַדַּאי לֹא הָיָה מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁהוּא נוֹסֵעַ בְּדֶרֶךְ, אֲשֶׁר הַַתָּרִים יָכְלוּ לְהַפְסִיקָה בְּכָל רֶגַע.

נַדְיָה אָחֲזָה בְּיָדוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנָטְתָה הַצִּדָּה.

הַ“קִּבִּיטְקָה” עָמְדָה וּמַנְהִיגָהּ הִבִּיט אֶל הַנַּעֲרָה כְּשֶׁהוּא מְחַיֵּךְ.

“הֲלִיכָה זוֹ לְהֵיכָן?” שָׁאַל אוֹתָהּ כְּשֶׁהוּא מֵצִיץ בָּהּ בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת.

כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל אָזְנוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב צְלִיל קוֹלוֹ, אָמַר הַלָּז אֶל נַפְשׁוֹ שֶׁהוּא כְּבָר שָׁמַע אֶת הַקּוֹל הַזֶּה פַּעַם אֶחַת. בְּלִי סָפֵק הִסְפִּיק לוֹ צְלִיל הַקּוֹל הַזֶּה לְהַכִּיר עַל פִּיהוּ אֶת מַנְהיגָהּ שֶׁל הַ“קִבִּיטְקָה”, כִּי מִצְחוֹ הַקּוֹדֵר נִתְבַּהֵר מִיָּד.

“וּבְכֵן אֵפוֹא, אָנָה אַתֶּם הוֹלְכִים?” חָזַר הָאִישׁ הַצָּעִיר עַל שְׁאֵלָתוֹ כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה יָשָׁר אֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“אָנוּ הוֹלְכִים אֶל אִירְקוּטְסְק,” הֵשִׁיב הַלָּז.

“הוֹי, אַבָּא שֶׁלִּי, כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁעֲדַיִן הַרְבֵּה וֶרְסְטָאוֹת עַל וֶרְסְטָאוֹת עַד לְאִירְקוּטְסְק?”

“אָמְנָם יוֹדֵעַ אָנִי.”

“וְאַתָּה מְהַלֵּךְ בְּרֶגֶל?”

“בְּרֶגֶל.”

“אַתָּה כֹּחֲךָ אִתְּךָ לְהַלֵּך, אֲבָל עַלְמָה זוֹ?…”

“אֲחוֹתִי הִיא,” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר חָשַׁב כִּי מוּטָב לוֹ לִקְרֹא שׁוּב לְנַדְיָה בְּשֵׁם זֶה.

“טוֹב וְיָפֶה, אַבָּא שֶׁלִּי! אֲבָל הַאֲמִינָה לִי, שֶׁהִיא לֹא תַּעֲצֹר כֹּחַ לְעוֹלָם לְהַגִּיעַ בְּרֶגֶל אֶל אִירְקוּטְסְק!”

“יְדִידִי,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהִתְקָרֵב אֶל הָעֲגָלָה, “הַתַּתָּרִים שָׁדְדוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ וְאֵין בְּיָדִי אַף פְּרוּטָה לְהַצִּיעַ לְךָ; אֲבָל אִם יִהְיֶה רָצוּן מִלְפָּנֶיךָ לְהַעֲלוֹת אִתְּךָ אֶת אֲחוֹתִי עַל הָעֲגָלָה, הְנְנִי לְהַלֵּךְ אַחֲרֶיךָ בְּרֶגֶל, וּכְשֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בְּכָךְ גַּם רוּץ אָרוּץ וְלֹא אֶעֱצָרְךָ אַף שָׁעָה אַחַת…”

“אָחִי,” קָרְאָה נַדְיָה. “אֵינֶנִּי רוֹצָה… אֵינֶנִּי רוֹצָה! – אֲדוֹנִי, אָחִי עִוֵּר עֵינַיִם הוּא!”

“עִוֵּר!” קָרָא הָאִישׁ הַצָּעִיר בְּקוֹל שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעַר.

“הַתַּתָּרִים סִמְּאוּ אֶת עֵינָיו בִּכְוִיָּה!” אָמְרָה נַדְיָה כְּשֶׁהִיא פּוֹשֶׁטֶת אֶת יָדֶיהָ כְּאִלּוּ לְעוֹרֵר אֶת רַחֲמָיו.

“הֵם שָׂרְפוּ אֶת עֵינֶיךָ? אוֹי לְךָ, אָדָם אֻמְלָל! – אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל קְרַסְנוֹיַרְסְק. מִפְּנֵי מָה אִי אַתָּה רוֹצֶה לַעֲלוֹת עַל הַ”קִּבִּיטְקָה" שֶׁלִּי, אַתָּה וַאֲחוֹתְךָ? אִם נִצְטַפֵּף קְצָת, יִמָּצֵא שָׁם מָקוֹם לִשְׁלָשְׁתֵּנוּ. וַאֲשֶׁר לְכַלְבִּי, חֲזָקָה עָלָיו שֶׁלֹּא יְסָרֵב לְהַלֵּךְ בְּרֶגֶל. אֶלָא שֶׁאֵינִי נוֹסֵעַ בִּמְהִירוּת, שֶׁלֹּא לְהַתִּישׁ אֶת כֹּחוֹ שֶׁל סוּסִי".

“מַה שִׁמְךָ, יְדִידִי?” שָׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“שְׁמִי נִיקֹולַי פִּיגָסוֹב”.

“שֵׁם זֶה לֹא יִשָׁכַח מִלִּבִּי לְעוֹלָם”, הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“וּבְכֵן קוּם וַעֲלֵה, אַבָּא הַסּוּמָא שֶׁלִּי. אֲחוֹתְךָ תֵּשֵׁב עַל יָדְךָ בְּיַרְכְּתֵי הָעֲגָלָה, וַאֲנִי אֵשֵׁב בָּרֹאשׁ, כְּדֵי לְהַנְהִיג אֶת הַסּוּס. בִּפְנִים הָעֲגָלָה רָבוּד מַצָּע שֶׁל קְלִפַּת־לִבְנֶה נָאָה וְשֶׁל תֶּבֶן־שְׂעוֹרִים – הֲרֵי זֶה קֵן מַמָּשׁ. – הַטְרַח עַצְמְךָ, סֵרְקוֹ, פַּנֵּה לָנוּ מָקוֹם!”

הַכֶּלֶב קָפַץ וְיָרַד אַרְצָה בְּלִי לְסָרֵב הַרְבֵּה. הוּא הָיָה בֶּן הַגֶּזַע הַסִּבִּירִי, אֲפֹר שְׂעָרוֹת. בַּעַל קוֹמָה מְמֻצַּעַת. גְּדָל־רֹאשׁ וְטוֹב רוּחַ, וְנִכָּר הָיָה שֶׁהוּא כָּרוּךְ אַחַר אֲדוֹנָיו וְדָבוּק בּוֹ בְּיוֹתֵר.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה הִתְקִינוּ לְעַצְמָם מוֹשָׁב בַּקִּבִּיטְקָה בִּן־רֶגַע. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הוֹשִׁיט אֶת יָדָיו כְּאִלּוּ הָיָה מְבַקֵּשׁ אֶת יְדֵי נִיקוֹלַי פִּיגָסוֹב.

“אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַחֲבֹק אֶת יָדִי?” אָמַר נִיקוֹלַי, “הֲרֵי לְךָ יָדַי, אַבָּא שֶׁלִּי! חֲבֹק אוֹתָן כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ, אִם הַדָּבָר גּוֹרֵם לְךָ הֲנָאָה!”

הַ“קִּבִּיטְקָה” זָזָה מִמְּקוֹמָהּ וְשָׁבָה לָלֶכֶת לְדַרְכָּהּ. הַסּוּס, אֲשֶׁר נִיקוֹלַי לֹא הָיָה דוֹפֵק אוֹתוֹ בְּשׁוֹטוֹ אַף פַּעַם, הָיָה מְהַלֵּךְ בִּפְסִיעוֹת דַּקּוֹת. אִם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הִרְוִיחַ כְּלוּם בְּנוֹגִֵעַ לַמְּהִירוּת, הֲרֵי נִפְטַר הוּא וְנַדְיָה מִן הַטֹּרַח וְהַיְגִיעָה שֶׁל הַהֲלִיכָה בְּרֶגֶל.

הַנַּעֲרָה הָיְתָה כָּל כָּךְ רְצוּצָה וַעֲיֵפַת־כֹּחַ, שֶׁנִּדְנוּד הַקִּבִּיטְקָה הִפִּיל עָלֶיהָ עַד מְהֵרָה תַּרְדֵּמָה עֲמֻקָּה, שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לְתַרְדֵּמַת מָוֶת. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנִיקוֹלַי רִפְּדוּ אֶת מִשְׁכָּבָהּ בַּעֲלֵי לִבְנֶה עַד כַּמָּה שֶׁעָלָה בְּיָדָם. הָאִיש הַצָּעִיר הָרַחֲמָנִי הָיָה כֻּלּוֹ נִפְעָם וְנִרְגָּשׁ, וְאִם עֵינָיו שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא זָלְגוּ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה אַף דִּמְעָה אַחַת, הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם שֶׁהַבַּרְזֶל הַמְּלֻבָּן שָׂרַף אֶת הַדִּמְעָה הָאַחֲרוֹנָה מֵעֵינָיו!

“אָכֵן נַעֲרָה נָאָה הִיא!” אָמַר נִיקוֹלַי.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“הַיְלָדוֹת הָרַכּוֹת הַלָּלוּ, אַבָּא שֶׁלִּי, מִתְאַמְּצוֹת תָּמִיד לִהְיוֹת חֲזָקוֹת וְעַזּוֹת רוּחַ, אֲבָל בְּעֶצֶם רְפוֹת כֹּחַ הֵן! – אַתֶּם בָּאִים מִמֶּרְחַקִּים?”

“מִמֶּרְחָק רַב עַד מְאֹד”.

“צְעִירִים עֲלוּבִים! – וַדַּאי גָּדְלוּ יִסּוּרֶיךָ כְּשֶׁשָׂרְפוּ אֶת עֵינֶיךָ!”

“אָכֵן גְּדוֹלִים הָיוּ יִסּוּרַי עַד מְאֹד”, הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כְּשֶׁהוּא מַפְנֶה אֶת פָּנָיו, כְּאִלּוּ יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת אֶת נִיקוֹלַי.

“כְּלוּם לֹא בָּכִיתָ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה?”

“וַדַּאי בָּכִיתִי.”

“וְגַם אֲנִי הָיִיתִי בּוֹכֶה כָּמוֹךָ. מָה אֲיֻמָּה הִיא הַמַּחֲשָׁבָה לְאָדָם. כִּי שׁוּב לֹא יִרְאֶה אֶת אֲהוּבֵי נַפְשׁוֹ לְעוֹלָם! אֲבָל הֲרֵי הֵם יְכוֹלִים לִרְאוֹת אוֹתְךָ. וּבָזֶה אוּלַי תִּמְצָא נִחוּמִים לְנַפְשֶׁךָ!”

“אָמְנָם כֵּן, אוּלַי! – אֲבָל הַגִּידָה לִי, יְדִידִי,” שְׁאֵלָהוּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “כְּלוּם לֹא רְאִיתַנִי מִיָּמֶיךָ?”

“אוֹתְךָ, אַבָּא שֶׁלִי? לֹא, מִיָּמַי לֹא רְאִיתִיךָ.”

“דּוֹמֶה לִי, שֶׁהִנְנִי מַכִּיר אֶת צְלִיל קוֹלְךָ.”

“אָכֵן פֶּלֶא הוּא!” הֵשִׁיב נִיקוֹלַי בִֹּצְחוֹק. “הוּא מַכִּיר אֶת צְלִיל קוֹלִי! אֶפְשָׁר שֶׁאִי אַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי זֹאת אֶלָּא לָדַעַת מֵהֵיכָן אֲנִי בָּא? טוֹב אֵפוֹא, הְנְנִי לְהַגִּיד לְךָ. הֲרֵינִי בָּא מִקּוֹלִיבַן.”

“מִקּוֹלִיבַן?” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. “אִם כָּךְ הוּא, הֲרֵי פְּגַשְׁתִּיךָ שָׁם. אַתָּה הָיִיתָ מְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַטֶּלֶגְרָף?”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב נִיקוֹלַי. “אֲנִי הָיִיתִי דָּר שָׁם וְהָיִיתִי מְמֻנֶּה עַל מִשְׁלוֹחַ הַמִּבְרָקִים”.

“וְאַתָּה נִשְׁאַרְתָּ שָׁם עַל מִשְׁמַרְתְּךָ עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוןֹ?”

“מַה חִדּוּשׁ הוּא! הֲרֵי הָיְתָה חוֹבָה עָלַי לְהִשָׁאֵר עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן!”

“הַדָּבָר הָיָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאַנְגְּלִי אֶחָד וְצָרְפָתִי אֶחָד, אֲשֶׁר יְדֵיהֶם הָיוּ מְלֵאוֹת רֻבְּלִים, הָיוּ מִתְנַצְּחִים זֶה עִם זֶה עַל דְּבַר הַמָּקוֹם אֵצֶל הָאֶשְׁנָב שֶׁלְּךָ וְהָאַנְגְּלִי הֵרִיץ עַל־יְדֵי הַטֶּלֶגְרַף אֶת הַפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים מִן הַמִּקְרָא?”

“דָּבָר זֶה, אַבָּא שֶׁלִּי, אֶפְשָׁר הוּא, אֶלָּא שֶׁאֵינֶנִּי זוֹכֵר אוֹתוֹ!”

“הֵיךְ! כְּלוּם אִי אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַמַּעֲשֶׂה?”

“אֵינֶנִּי קוֹרֵא מֵעוֹלָם אֶת הַמִּבְרָקִים שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ. חוֹבָתִי הִיא לִשְׁכֹּחַ אוֹתָם וְשֶׁלֹּא לָתֵת עֲלֵיהֶם אֶת דַּעְתִּי”.

תְּשׁוּבָה זוֹ נִצְּחָה אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְסָתְמָה אֶת פִּיו.

בֵּינָתַים הִתְנַהֲלָה הַ“קִבִּיטְקָה” לְאִטָּהּ, מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה מִתְאַוֶּה לְהָחִישׁ אֶת מַהֲלָכָהּ. אֲבָל נִיקוֹלַי וְסוּסוֹ הָיוּ רְגִילִים בְּאוֹתוֹ הַמַּהֲלָךְ הָאִטִּי וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ בְּשׁוּם פָּנִים. הַסּוּס הָיָה מְהַלֵּךְ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וְנָח שָׁעָה אַחַת, וְכָךְ הָיָה נוֹהֵג בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. בִּזְמַן הַחֲנִיּוֹת הָיָה הַסּוּס רוֹעֶה וְנוֹסְעֵי הַ“קִּבִּיטְקָה” הָיוּ סוֹעֲדִים בְּחֶבְרָתוֹ שֶׁל סֶרְקוֹ הַנֶּאֱמָן. הַ“קִּבִּיטְקָה” הָיְתָה טְעוּנָה צֵידָה דֵּי סִפּוּקָם שֶׁל עֶשְׂרִים אִישׁ לְכָל הַפָּחוֹת, וְנִיקוֹלַי הֶעֱנִיק מֵאוֹצַר הַמַּכֹּלֶת שֶׁלּוֹ לִשְׁנֵי אוֹרְחָיו, שֶׁהָיָה סָבוּר עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם אָח וְאָחוֹת.

לְאַחַר יוֹם שֶׁל מְנוּחָה חָזְרָה נַדְיָה וְסִגְּלָה לָהּ מִקְצָת כֹּחָהּ. נִיקוֹלַי שׁקַד עַל שְׁלוֹמָהּ כְּכָל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדוֹ. הַנְּסִיעָה עָבְרָה מִתּוֹךְ תְּנָאִים נוֹחִים, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהִתְנַהֲלָה לְאִטָּהּ, הֲרֵי הָיְתָה קְבוּעָה וּסְדוּרָה כָּל צָרְכָּהּ. פְּעָמִים הָיָה נִיקוֹלַי נִרְדָּם בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהַמּוֹשְׁכוּת בְּיָדוֹ, וְנַחֲרָתוֹ הַשְּׁלֵוָה הֵעִידָה עָלָיו שֶׁצַּדִּיק תָּמִים הוּא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נוֹטֵל אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת וּמְעוֹרֵר אֶת הַסּוּס לְהָחִישׁ קְצָת אֶת מַהֲלָכוֹ, וְעַל זֶה הָיָה סֶרְקוֹ תּוֹהֶה הַרְבֵֹה, אֶלָּא שֶׁלֹּא גִּלָּה אֶת הַסּוֹד. וְאוּלָם מַהֲלָךְ זֶה הָיָה חוֹזֵר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וְנַעֲשֶׂה שׁוּב אִטִּי מִיָּד עִם יְקִיצָתוֹ שֶׁל נִיקוֹלַי, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִרְוִיחָה בְּכָךְ הַ“קִּבִּיטְקָה” כַּמָּה וֶרְסְטָאוֹת יְתֵרוֹת עַל הַמְּרוּצָה הָרְגִילָה שֶׁלָּהּ.

בְּדֶרֶךְ זוֹ עָבְרוּ אֶת נַחַל אִיִשִׁימְסְק, אֶת הָעֲיָרוֹת אִישִׁימְסְקוֹאֶה, קוּסְקוֹאֶה, אֶת נַחַל מָרִינְסְק, אֶת הָעֲיָרָה שֶׁשְׁמָהּ כְּשֵׁם הַנַּחַל, אֶת בּוֹגוֹטוֹבסְקוֹאֶה וְלַסּוֹף אֶת צ’וּלָה, פֶּלֶג קָטֹן הַמַּפְרִיד בֵֹין סִבִּירְיָה הַמַּעֲרָבִית וְהַמִּזְרָחִית. הַדֶּרֶךְ חָצְתָה פַֹעַם עֲרָבוֹת רַחֲבוֹת־יָדַיִם לְאֵין קֵץ וּפַעַם עֲבִי יַעֲרֵי אֲשׁוּחִים גְּדוֹלִים לְאֵין קֵץ, אֲשֶׁר דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אֵין לָצֵאת מֵהֶם לְעוֹלָם.

הַכֹּל הָיָה רֵיק וְשׁוֹמֵם. הָעֲיָרוֹת הָיוּ עֲזוּבוֹת מִיּוֹשְׁבֵיהֶן כִּמְעַט כָּלִיל. הָאִכָּרִים נִמְלְטוּ מֵעֵבֶר לַיֵנִיסֵי, כִּי סְבוּרִים הָיוּ אֲשֶׁר הַנָּהָר הָרָחָב הַזֶּה יְשַׁמֵּשׁ מַעֲצוֹר לַתַּתָּרִים.

בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְאַבְגּוּסְט הִגִּיעָה הַ“קִּבִּיטְקָה” אֶל הָעֲיָרָה אַטְשִׁינְסְק, הָרחֹוקָה שְׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וֶרְסְטָאוֹת מִטּוֹמְסְק. וּמִמֶּנָּה וְעַד קְרַסְנוֹיַרְסְק שׁוּב לֹא הָיָה אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל מֵאָה וְעֶשְׂרִים וֶרְסְטָאוֹת. בִּמְרוּצַת כָּל הַָמַּסָּע לֹא אֵרַע אַף מְאֹרָע כָּל שֶׁהוּא.

בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשֶׁת הַיָּמִים שֶׁהָיוּ מְכֻנָּיִסם יַחַד נִשְׁאֲרוּ שְׁלֹשֶׁת הַנּוֹסְעִים בַּהֲוָיָתָם: נִיקוֹלַי לֹא יָצָא מִגִּדְרוֹ וְהָיָה שָׁרוּי בִּמְנוּחָתוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְהִשְׁתַּנּוֹת, וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה הָיוּ דוֹאֲגִים וַחֲרֵדִים בְּהַעֲלוֹתָם עַל דַּעְתָּם כִּי קְרוֹבָה הַשָּעָה אֲשֶׁר בֶּן־לִוְיָתָם יִפָּרֵד מֵאִתָּם.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב רָאָה אֶת חַבְלֵי הָאָרֶץ, שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם, אִם לֹא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ הֲרֵי בְּעֵינֵי נִיקוֹלַי וּבְעֵינֵי הַנַּעֲרָה, שְׁנֵי אֵלֶּה הָיוּ מְתָאֲרִים לוֹ חֲלִיפוֹת אֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהַ“קַּבִּיטְקָה” עָבְרָה בָּהֶם. הוּא יָדַע אִם הַמָּקוֹם הוּא יַעַר אוֹ מִישׁוֹר, אִם נִמְצְאוּ סֻכּוֹת בַּעֲרָבָה, וְאִם נִרְאֶה אַחַד הַסִּבִּירִים בַּמֶּרְחָק. נִיקֹוַלי הָיָה כְּמַעְיָן שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק. הוּא הָיָה אוֹהֵב לְהַרְבּוֹת שִׂיחָה וְעִם כָּל הַהַשְׁקָפָה הַמְיֻחָדָה לוֹ לְגַבֵּי כָּל הָעִנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם הָיְתָה שִׂיחָתוֹ חֲבִיבָה עַל שׁוֹמְעֶיהָ.

יוֹם אֶחָד שְׁאֵלָהוּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מַה טִיבוֹ שֶׁל מֶזֶג הָאֲוִיר.

“נָאֶה מְאּד, אַבָּא שֶׁלִּי”, הֵשִׁיב הַנִּשְׁאָל, “אֶלָּא שֶׁהַיָּמִים הָאֵלֶּה הֵם יְמֵי הַקַּיִץ הָאַחֲרוֹנִים. עוֹנַת הַבָּצִיר קְצָרָה הִיא בְּסִבִּירְיָה וְעַד מְהֵרָה יִתְרַגֵּשׁ עָלֵינוּ הַקֹּר הָרִאשׁוֹן שֶׁל יְמוֹת הַחֹרֶף. אֶפְשָׁר שֶׁהַתַּתָּרִים יַחְלִיטוּ לַחֲנוֹת בַּבָּתִים בְּמֶשֶׁךְ הָעוֹנָה הָרָעָה:”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֵנִיד בְֹרֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ סָפֵק.

“אִי אַתָּה מַאֲמִין בָּזֶה, אָב שֶׁלִּי. סָבוּר אַתָּה שֶׁהֵם יַעֲלוּ עַל אִירְקוּטְסְק?”

“הֲרֵינִי חוֹשֵׁש לְכָךְ,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“הֵן… הַדִּין עִמָּךְ. יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אָדָם רָשָׁע אֶחָד וְהוּא לֹא יִתֵּן לָהֶם לְצַנֵּן אֶת חֻמָּם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ. – וַדַּאי שָׁמַעְתָּ מְסַפְּרִים עַל אִיבַן אוֹגַרְיֶב?”

“שָׁמַעְתִּי”.

“יוֹדֵעַ אַתָּה, כִּי רַע הוּא הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אָדָם הַבּוֹגֵד בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ?”

“אָמְנָם כֵּן, רָע הוּא הַמַּעֲשֶׂה…” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אֲשֶׁר מָשָׁל בְּרוּחוֹ וְהִתְאַפֵּק.

“אַבָּא שֶׁלִּי,” הוֹסִיף וְאָמַר נִיקוֹלַי, “רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁאִי אַתָּה מִתְמַרְמֵר כָּל צָרְכְּךָ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים בְּפָנֶיךָ עַל אִיבַן אוֹגַרְיֶב! לִבּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם רוּסִי צָרִיך לְהִזְדַֹעְזֵעַ לְשֵׁמַע הַשֵּׁם הַזֶּה!”

“הַאֲמִינָה לִי, יְדִידִי, שֶׁהִנְנִי שׂוֹנֵא אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאַתָּה יָכֹל לִשְׂנוֹא אוֹתוֹ,” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר,” הֵשִׁיב נִיקוֹלַי, “לֹא, אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר. כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּאִיבַן אוֹגַרְיֶב וּבָרָעָה שֶׁהֵמִיט עַל אֶרֶץ רוּסְיָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוֹ, הֲרֵינִי מִתְמַלֵּא חֵמָה, וְאִלּוּ נָפַל בְּיָדִי…”

“וְאִלּוּ נָפַל בְּיָדְךָ, יְדִידִי?”

“סָבוּר אֲנִי, שֶׁהָיִיתִי מֵמִית אוֹתוֹ.”

“וְגַם אֲנִי הָיִיתִי עוֹשֶׂה כָּמוֹךָ, מֻבְטָחְנִי בָּזֶה,” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בִּמְנוּחָה.

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: מַעֲבַר הַיֵּנִיסֵי    🔗

בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְאַבְגוּסְט עִם הַעֲרֵב יוֹם הִגִּיעָה הַ“קִּבִּיטְקָה” לִקְרַסְנוֹיַרְסְק. הַמַּסָּע מִטּוֹמְסְק אָרַךְ שְׁמוֹנָה יָמִים. אִם יְגִיעוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְקַצֵּר אֶת זְמַן הַנְּסִיעָה לֹא הוֹעִיל כְּלוּם, הֲרֵי סִבַּת הַדָּבָר הִיא, שֶׁנִּיקוֹלַי לֹא יָשֵׁן אֶלָּא מְעָט. וּמִשּׁוּם כָּךְ אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהָחִישׁ אֶת הֲלִיכָתוֹ שֶׁל סוּסוֹ, אֲשֶׁר אִלּוּ נִמְצָא בְּיָדַיִם אֲחֵרוֹת הָיָה עוֹבֵר אֶת הַדֶּרֶךְ הַזּאת רַק בְּמֶשֶׁךְ שִׁשִּׁים שָׁעוֹת וְלֹא יוֹתֵר.

לְאָשְׁרָם שֶׁל הַּנּוֹסְעִם עֲדַיִן לֹא נִכְּרוּ עִקְּבוֹת הַתַּתָּרִים. בַּדֶּרֶךְ שֶׁעָבְרָה בָּהּ הַ“קִּבִּיטְקָה” לֹא הוֹפִיעַ אַף סַיָּר אֶחָד, הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה חִידָה סְתוּמָה וְנָתַן מָקוֹם לְשַׁעֵר, כִּי בְּוַדַּאי הִתְרַחֵשׁ מְאֹרָע חָמוּר, אֲשֶׁר הִפֱרִיעַ אֶת צִבְאוֹת הָאֱמִיר מִלֶּכֶת בְּלִי אִחוּר אֶל אִירְקוּטְסְק.

וְאָמְנָם מְאֹרָע כָּזֶה הִתְרַחֵשׁ בֶּאֱמֶת. קוֹרְפּוּס רוּסִי חָדָשׁ, אֲשֶׁר נֶאֱסַף בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּפֶלֶךְ יֶנִיסֵיסְק, עָלָה עַל טוֹמְסְק כְּדֵי לְכָבְשָׁהּ מִידֵי הַתַּתָּרִים. וְאוּלָם הַקּוֹרְפּוּס הַזֶּה לֹא עָצַר כֹּחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי צִבְאוֹת הָאֱמִיר, שֶׁהָיוּ עַכְשָׁו מְרֻכָּזִים בְּמָקוֹם אֶחָד, וּלְפִיכָךְ אָנוּס הָיָה לְהִסּוֹג אָחוֹר. מִסְפַּר הַחַיָּלִים שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן וְשֶׁל בַּעֲלֵי־בְרִיתוֹ הַחַאנִים שֶׁל קוֹקַנְד וְשֶל קוּנְדוּז עָלָה לְמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, וּכְנֶגֶד הֶהָמוֹן הָרַב הַזֶּה לֹא יָכְלָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרוּסִית לְהַעֲמִיד עֲדַיִן אֶלָּא צָבָא מֻעָט. נִכָּר הָיָה, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְהַכְרִיעַ אֶת הַפּוֹלְשִׁים בִּזְמַן מֻקְדָּם כָּל כָּךְ, וְכָל הַמַּחֲנֶה הַתַּתָּרִי הַגָּדוֹל יָכֹל אֵפוֹא לַעֲלוֹת עַל אִירְקוּטְסְק בְּאֵין מַעֲצוֹר.

הַקְּרָב שֶׁעַל יַד טוֹמְסְק אֵרַע בְּעֶשְׁרִים וּשְׁנַיִם לְאַבְגוּסְט – מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא יָדַע זֹאת – וְהוּא הָיָה הַסִּבָּה מִפְּנֵי מָה לֹא הוֹפִיעַ עֲדַיִן צְבָא־הֶחָלוּץ שֶׁל הָאֱמִיר בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְאַבְגוּסְט בִּסְבִיבוֹת טוֹמְטְק.

אֲבָל אִם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא יָכוֹל הָיָה לָדַעַת אֶת הַמְּאֹרַעוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ מִזְמַן יְצִיאָתוֹ לַדֶּרֶךְ, הֲרֵי יָדַע אֶת הָאַחַת: כִּי הוּא הִקְדִּים אֶת הַתַּתָּרִים בְּכַמָּה יָמִים וְשֶׁאֵין לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ מִלְהַגִּיעַ לִפְנֵיהֶם אֶל הָעִיר אִירְקוּטְסְק, שֶׁעַכְשָׁו לֹא הָיְתָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ אֶלָּא שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וֶרְסְטָאוֹת (תְּשַׁע מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים).

הוּא הָיָה מְקַוֶּה, כִּי בִּקְרַסְנוֹיַרְסְק, אֲשֶׁר מִסְפַּר תּוֹשָׁבֶיהָ עָלָה בְּעֵרֶךְ לִשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף, לֹא יִהְיֶה לוֹ מַחְסוֹר בְּאֶמְצָעֵי הוֹבָלָה. מֵאַחַר שֶׁנִּיקוֹלַי פִּיגָסוֹב יִשָּׁאֵר בְּעִיר זוֹ, הֲרֵי יִצְטָרֵךְ לִמְצוֹא לוֹ מַנְהִיג וּלְהַחֲלִיף אֶת הַ“קִּבִּיטְקָה” בַּעֲגָלָה אַחֶרֶת מְהִירָה מִמֶּנָּה. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הָיָה מְפַקְפֵּק כְּלָל, אֲשֶׁר אִם יִפְנֶה אֶל שַׂר הַפֶּלֶךְ שְּבְּעִיר זוֹ וְיִתְוַדַּע אֵלָיו כִּשְׁלִיח הַצַּאר – וְהַדָּבָר הַזֶּה לֹא יִקְשֶׁה מִמֶּנּוּ לְהוֹכִיחַ לוֹ – וַדַּאי תִֹנָּתֵן לוֹ הַיְכֹלֶת לְהַגִּיעַ אֶל אִירְקוּטְסְק בִּזְמַן קָצָר בְּיוֹתֵר. וְשׁוּב לֹא יִהְיֶה לוֹ מַה לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא לְהַבִּיעַ אֶת תּוֹדָתוֹ הָעֲמֻקָּה לְנִיקוֹלַי פִּיגָסוֹב זֶה, אִישׁ חַסְדּוֹ, וְלָצֵאת מִיָּד לַדֶּרֶךְ יַחַד עִם נַדְיָה, כִּי הוּא לֹא יַעַזְבֶנָּה וְלֹא יִפָּרֵד מִמֶּנָּה עַד שֶׁיַּמְצִיאֶנָּה לִידֵי אָבִיהָ.

אֶפֶס נִיקוֹלַי הֶחֱלִיט לְהִשָּאֵר בִֹּקְרַסְנוֹיַרְסְק רַק “בִּתְנַאי אִם יִמְצָא לוֹ שָׁם מִשְׂרָה”, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר זֹאת בְּעַצְמוֹ.

אָדָם זֶה שֶׁהָיָה פָּקִיד לְמוֹפֵת וַאֲשֶׁר נִשְׁאַר עַל מִשְׁמַרְתּוֹ בְּקוֹלִיבַן עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן, הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ שׁוּב לִפְקֻדַּת הַמְמֻנִּים עַל הַטֵּלֶגְרַף.

“וְכִי מָה רְשׁוּת יֵשׁ לִי לְקַבֵּל מַשְׂכֹּרֶת שֶׁלֹּא יָגַעְתִּי בָּהּ וְלֹא הִשְׂתַּכַּרְתִּי אוֹתָהּ?” הָיָה חוֹזֵר וְאוֹמֵר כַּמָּה פְּעָמִים.

אֲבָל אִם לֹא יִהְיֶה צֹרֶךְ בְּשֵׁרוּתוֹ בִּקְרַסְנוֹיַרְסְק, אֲשֶׁר וַדַּאי הִיא עוֹמֶדֶת עֲדַיִן בְּקֶשֶׁר טֶלֶגְרָפִי עִם אִירְקוּטְסְק, אָז יֵלֵךְ אִם אֶל אוּדִינְסְק וְאִם אֶל בִּירָתָהּ שֶׁל סִבִּירְיָה גוּפָהּ. וְאִם כָּךְ יִהְיֶה הַדָּבָר, אָז יַמְשִׁיךְ אֶת מַסָּעוֹ עִם הָאָח וְהָאָחוֹת, וְהֵיכָן יִמְצְאוּ אֵלֶּה מַנְהִיג נֶאֱמָן יוֹתֵר וְיָדִיד וְאוֹהֵב מָסוּר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ?

הַ“קִּבִּיטְקָה” שׁוּב לֹא הָיְתָה רְחוֹקָה מִקְּרַסְנוֹיַרְסְק אֶלָּא כַּחֲצִי הַוֶּרְסְטָה. מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל נִרְאוּ הֲמוֹן צְלָבֵי הָעֵץ שֶׁהִתְנַשְּׂאוּ מִצִּדֵּי הַדֶּרֶךְ בְּקִרְבַת הָעִיר. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שֶׁבַע בָּעֶרֶב. בַּשָּׁמַיִם הַטְּהוֹרִים הִסְתַּמְּנוּ תַּבְנִיּוֹת בָּתֵי־הַתְּפִלָּה וְרִשְׁמֵי דְמֻיּוֹת הַבָּתִּים הַבְּנוּיִים עַל גַּבֵּי הַשָׂפָה הַתְּלוּלָה שֶׁל נְהַר הַיֵּנִיסֵי. מֵימֵי הַיֵּנִיסֵי הִתְנוֹצְצוּ מִנֹּגַהּ הַזַּהֲרוּרִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבַּחֲלַל הָאֲוִיר.

הַ“קִּבִּיטְקָה” עָמְדָה.

“הֵיכָן אָנוּ נִמְצָאִים, אֲחוֹתִי?” שָׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“בְּמֶרְחַק חֲצִי הַוֶּרְסְטָה מִן הַבָּתִּים הָרִאשׁוֹנִים,” הֵשִׁיבָה נַדְיָה.

“כְּלוּם נָפְלָה תַּרְדֵּמָה עַל הָעִיר?” הוֹסִיף וְשָׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. “אֵין קוֹל שָׁאוֹן עוֹלֶה בְּאָזְנָי”.

“וְאֵין עֵינַי רוֹאוֹת לֹא אוֹר נוֹצֵץ וְלֹא עָשָׁן הַמִּתַּמֵּר וְעוֹלֶה בָּאֲוִיר,” הוֹסִיפָה נַדְיָה.

“עִיר מְשֻׁנָּה!” אָמַר נִיקֹוַלי. “אֵין שָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ וְיוֹשְׁבֶיהָ הוֹלְכִים לִישׁוֹן בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת!”

לִבּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִבָּא לוֹ רָעָה. הוּא לֹא הִגִּיד לְנַדְיָה אֶת כָּל הַתִּקְוָה שֶׁתָּלָה בִּקְרַסְנוֹיַרְסְק, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּמָּה לְהַשִּׂיג אֶת הָאֶמְצָעִים לִגְמֹר אֶת מַסָּעוֹ לָבֶטַח. הוּא הָיָה חוֹשֵׁשׁ פֶּן תִּכָּזֵב תּוֹחַלְתּוֹ עוֹד פַּעַם! אֲבָל נַדְיָה שִׁעֲרָה אֶת דְּבַר הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהוּא הוֹגֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הֵבִינָה כְּלָל מִשּׁוּם מָה הוּא נֶחְפָּז לָבוֹא אֶל אִירְקוּטְסְק עַכְשָׁו לְאַחַר שֶׁהָאִגֶּרֶת הַקֵּיסָרִית נִטְּלָה מִמֶּנּוּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים שְׁאֵלַתְהוּ אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר.

“אֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי לָלֶכֶת אֶל אִירְקוּ טְסְק!” הֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה קְצָרָה.

אֲבָל כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת שְׁלִיחוּתוֹ, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה שֶׁיִּמְצָא בִּקְרַסְנוֹיַרְסְק אֶמְצְעִי־נְסִיעָה טוֹב וּמָהִיר.

“הַגִּידָה לִי, יְדִידִי,” שָׁאַל אֶת נִיקֹולַי, “מִפְּנֵי מָה אֵין אָנוּ נוֹסְעִים הָלְאָה?”

“מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מִתְיָרֵא לְעוֹרֵר בְּרַעַשׁ מֶרְכַּבְתִּי אֶת יוֹשְׁבֵי הָעִיר מִשְּׁנָתָם!”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵנִיף אֶת שׁוֹטוֹ וְחָבַט חֲבָטָה קַלָּה אֶת סוּסוֹ וְהֱזִיזוֹ מִמְּקוֹמוֹ. סֶרְקוֹ נָבַח נְבִיחוֹת אֲחָדוֹת וְהַ“קִּבִּיטְקָה” גִּלְגְּלָה לְאִטָּה אֶת אוֹפַנֶּיהָ בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה אֶל קְרַסְנוֹיַרְסְק.

מִקֵּץ עֲשָׂרָה רְגָעִים הִיא נִכְנְסָה אֶל הָרְחוֹב הָרָאשִׁי שֶׁבָּעִיר.

קְרַסְנוֹיַרְסְק הָיְתָה עֲזוּבָה! לֹא נִמְצָא בָּהּ אַף אָדָם אֶחָד. בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ הָרְחָבִים וְהַנְּקִיִּים לֹא עָבְרָה אַף אַחַת מֵאוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת הָרְתוּמוֹת נָאֶה לְסוּסִים אַבִּירִים. אֵין עוֹבֵר וְשָׁב עַל גַּבֵּי אוֹתָן הַמִּדְרָכוֹת הַמִּשְׂתָּרְעוֹת בְּצִדֵּי בָּתֵי הָעֵץ הַנֶּהְדָּרִים! אַף סִבִּירִית אַחַת, אֲשֶׁר תִּלְבָּשְׁתָּהּ מְתֻקָּנָה לְפִי הָאָפְנָה הַפָּרִיסִית הָאַחֲרוֹנָה, לֹא הָיְתָה מְטַיֶּלֶת בְּאוֹתוֹ הַגַּן הַנִּפְלָא, שֶׁהָיָה נָטוּעַ בְּתוֹךְ יַעַר עֲצֵי לִבְנֶה וְשֶׁהִשְׂתָּרֵעַ עַד לִשְׂפַת הַיֵּנִסֵי! הַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל שֶׁל בֵּית־הַכְּנִיסָה הָרָאשִׁי שָׁתַק. הַמְּצִלּוֹת שֶׁל שְׁאָר בָּתֵי־הַתְּפִלָּה דָמְמוּ, וַהֲרֵי פֶּלֶא הוּא שֶׁחֲלַל אֲוִירָהּ שֶׁל עִיר רוּסִית לֹא יִתְמַלֵּא בְּקוֹל צִלְצְלֵי הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁלָּהּ! וְאוּלָם כָּאן שָׁלְטָה דִמְמַת מָוֶת. לֹא הָיְתָה אַף נֶפֶשׁ חַיָּה אַחַת בְּעִיר זוֹ, הַמְּלֵאָה תָּמִיד תְּשׁוּאוֹת וּתְנוּעַת חַיִּים!

הַטֵּלֶגְרַמָּה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁנִּשְׁלְחָה מִבֵּית הַפְּקִידוּת שֶׁל הַצַּאר קֹדֶם שֶׁנִּפְסַק הַחִבּוּר הַטֵּלֶגְרָפִי, הֵכִילָה פְּקֻדָּה לְשַׂר הַפֶּלֶךְ, לְחֵיל־הַמַּצָּב וּלְכָל יוֹשְׁבֵי הָעִיר לַעֲזֹב אֶת קְרַסְנוֹיַרְסְק, לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה אֶת כָּל חֶפְצֵי הָעֵרֶךְ וְאֶת כָּל דָּבָר, שֶׁיָּכֹל לִהְיוֹת לְתוֹעֶלֶת לַתַּתָּרִים, וּלְהִמָּלֵט אֶל אִירְקוּטְסְק. וְכָךְ נִצְטַוּוּ גַם תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּפֶּלֶךְ. הָרָשׁוּת הַמוֹסְקְבָאִית רָצְתָה לַהֲפֹךְ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי גֵיסוֹת הָאוֹיְבִים לְמִדְבַּר שְׁמָמָה. אִישׁ לֹא נוֹעָז לְהָטִיל דֹּפִי בַּגְּזֵרוֹת הַלָּלוּ. הֵן נִתְקַיְּמוּ מִיָּד, וְזוֹהִי סִבַּת הַדָּבָר שֶׁלֹּא נוֹתְרָה בִּקְרַסְנוֹיַרְסְק אַף נֶפֶשׁ אֶחַת.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, נַדְיָה וְנִיקֹוַלי שׁוֹטְטוּ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה. הֵם הָיוּ נְבוּכִים וְנִדְהָמִים שֶׁלֹּא לִרְצוֹנָם. קוֹל מִצְעֲדֵי רַגְלֵיהֶם הָיָה הַשָּׁאוֹן הַיְחִידִי שֶׁנִּשְׁמַע בְּאוֹתתהּ שָׁעָה בָּעִיר הַמֵּתָה. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אָמְנָם לֹא גִלָּה מִקִּרְבּוֹ וְלַחוּץ אֶת כָּל מַה שֶׁהָיָה חָש בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲבָל בָּרוּר הָיָה שֶׁהִתְרַגְּשָׁה בְּלִבּוֹ סַעֲרַת זַעַם כְּלַפֵּי מַזָּלוֹ הָרָע, אֲשֶׁר לֹא פָּסַק מִלִּרְדֹּף אוֹתוֹ, שֶׁכֵּן שׁוּב הִכְזִיבַתְהוֹ תִּקְוָתוֹ.

“אֲהָהֹ, אֱלֹהִים!” קָרָא נִיקוֹלַי, “בְּמִדְבַּר שְׁמָמָה זֶה לֹא אוּכַל לִמְצֹא עֲבוֹדָה וּמַשְׂכֹּרֶת!”

“יְדִידִי,” אָמְרָה נַדְיָה. “עָלֶיךָ לָלֶכֶת אִתָּנוּ אֶל אִירְקוּטְסְק”.

“אָכֵן צָדַקְתְּ, וַדַֹאי עָלַי לָלֶכֶת לְשָׁם!” הֵשִׁיב נִיקוֹלַי. “הַקַּו שֶׁבֵּין אוּדִינְסְק וְאִירְקוּטְסְק וַדַּאי מְשַמֵּשׁ עֱדַיִן כְּתִקְנוֹ וְשָׁם…”

“הֲיֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָצֵאת מִיָּד לַדֶּרֶךְ, אַבָּא שֶׁלִּי?”

“נְחַכֶּה עַד מָחָר,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“צָדַקְתָּ,” אָמַר נִיקוֹלַי. “עָלֵינוּ לַעֲבֹר אֶת הַיֵּנִיסֵי, וּלְשֵׁם כָּך מִן הַצֹּרֶךְ הוּא לִרְאוֹת אוֹתוֹ!…”

“לִרְאוֹת אוֹתוֹ!” מִלְמְלָה נַדְיָה כְּשֶׁהִיא מִתְכַּוֶּנֶת כְּלַפֵּי בֶּן־לִוְיָתָהּ הָעִוֵּר.

נִיקוֹלַי שָׁמַע אֶת מִלָּתָהּ וְהוּא פָּנָה אֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְאָמַר:

“שָׂאֵנִי נָא, אַבָּא שֶׁלִּי. אֲהָהּ, הֵן הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִים לְפָנֶיךָ!”

“אַל נָא יֵצֵר לְךָ, יְדִידִי,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כְּשֶׁהוּא מַעֲבִיר אֶת יָדוֹ עַל עֵינָיו. “אִם אַתָּה מַנְהִיג לִי, הֲרֵינִי יָכוֹל עֲדַיִן לְהוֹעִיל מַשֶּהוּ. תֵּן אֵפוֹא מְנוּחָה לְעַצְמְךָ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְגַם נַדְיָה תִּישַׁן וְתָנוּחַ. וּמָחָר שׁוּב יֵאוֹר יוֹם!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, נַדְיָה וְנִיקוֹלַי לֹא הֻצְרְכוּ לְחַפֵּשׂ זְמַן הַרְבֵּה מָקוֹם לָלוּן. הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, שֶׁהֵם פָּתְחוּ אֶת דַּלְתּוֹ, הָיָה רֵיק, וְגַם יֶתֶר הַבָּתִים הָיוּ רֵיקִים כְּמוֹתוֹ. לִפְנֵי אוֹתוֹ הַבַּיִת נֶעֶרְמוּ צִבּוּרֵי־עָלִים אֲחָדִים. מֵאֵין מִסְפּוֹא טוֹב מִזֶּה אָנוּס הָיָה הַסּוּס לְהִסְתַּפֵּק בַּמָּזוֹן הַדַּל הַזֶּה. אוֹצַר הַמַּכֹּלֶת שֶׁבַּ“קִּבִּיטְקָה” טֶרֶם נִתְרוֹקֵן וְכָל אֶחָד וְאֶחָד קִבֵּל מְנָתוֹ. אַחַר שָׁכַב נִיקוֹלַי לִישׁוֹן וְגַם נַדְיָה עָשְׂתָה כָֹמוֹהוּ, תַּחַת אֲשֶׁר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה עֵר, כִּי שְׁנָתוֹ נָדְדָה מֵעֵינָיו.

לְמָחָר, בְּעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה לְאַבְגוּסְט, לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, נִרְתַּם הַסּוּס שׁוּב אֶל הַ“קִּבִּיטְקָה” וְזוֹ עָבְרָה דֶרֶךְ גַּן עֲצֵי הַלִּבְנִים וּמְגַמָּתָהּ אֶל שְׂפַת הַיֵּנִיסֵי.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה דוֹאֵג וְחָרֵד עַד מְאֹד. כֵּיצַד יַעַבְרוּ אֶת הַנָּהָר, מֵאַחַר שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי הוּא שֶׁכָּל הָאֲרָבוֹת וְהַמַּעְבָּרוֹת נֶהֶרְסוּ כְּדֵי לְאַחֵר אֶת מַהֲלַך הַתַּתָּרִים? הוּא הָיָה מַכִּיר יָפֶה אֶת הַיֵּנִיסֵי לְפִי שֶׁכְּבָר עָבַר אוֹתוֹ פְּעָמִים הַרְבֵּה. הוּא יָדַע כִּי רְחַב־יָדַיִם הוּא עַד מְאֹד וְכִי מְרוּצַת זִרְמוֹ עַזָּה הִיא בְּיוֹתֵר בֵּין הָאִיִּים אֲשֶׁר בַּאֲפִיקוֹ. עֲבִירַת הַיֵּנִיסֵי בְּסִיּוּעַ שֶׁל מַעְבָּרוֹת הַמְתֻקָּנוֹת לְהַעֲבָרַות נוֹסְעִים, עֲגָלוֹת וְסוּסִים, הִצְרִיכָה בְּעִתִּים רְגִילוֹת זְמַן שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַמַּעְבָּרוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ מַגִּיעוֹת אֶל שְׂפַת הַָנָּהָר הַיְמָנִית רַק מִתּוֹךְ מַאֲמַצִּים קָשִׁים לְאֵין שִׁעוּר. עַכְשָׁו, כְּשֶׁנֶּעֶדְרוּ כָּל מַכְשִׁירֵי הָהַעֲבָרָה, אֵיך תּוּכַל הַ“קִּבִּיטְקָה” לַעֲבֹר מִשְׂפַת הַנָּהָר עַד שְׂפָתוֹ?

“וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֶעֱבֹר!” חָזַר וְאָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל נַפְשׁוֹ כַּמָּה פְּעָמִים.

עַמּוּד הַשַּחַר כְּבָר הִתְחִיל עוֹלֶה בְּשָׁעָה שֶׁהַ“קִּבִּיטְקָה” הִגִּיעָה אֶל שְׂפַת הַנָּהָר הַשְׂמָאלִית, שֶׁבָּה גָּבְלָה אַחַת הַשְׂדֵרוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַגַּן. בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם מִתְרוֹמֶמֶת אַדְמַת הַשָּׂפָה בְּמֵאָה רֶגֶל לְמַעְלָה מֵאֲפִיק הַיֵּנִיסֵי. מִכָּאן אֶפְשָׁר הָיָה אֵפוֹא לְהַשְׁקִיף עַל הַנָּהָר עַד לַמֶּרְחַקִּים.

“הֲרוֹאִים אַתֶּם מַעְבָּרָה?” שָׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כְּשֶׁהוּא מַפְנֶה אֶת עֵינָיו בִּתְשׁוּקָה לְכָאן וּלְכָאן מִתּוֹךְ רְגִילוּת, כְּאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת.

“הַיּוֹם טֶרֶם הֵאִיר, אָחִי”, הֵשִׁיבָה נַדְיָה. “אֵדֵי עֲרָפֶל עָבִים עֲדַיִן נָחִים עַל פְּנֵי הַנָֹהָר וְאִי־אֶפְשָׁר לְהַבְחִין אֶת מֵימָיו”.

“אֲבָל הֲרֵי אָזְנִי שׁוֹמַעַת אֶת הֲמוֹן גַּלָּיו?” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

מִתּוֹךְ שִׁכְבוֹת אֵדֵי הָעֲרָפֶל הַתַּחְתּוֹנוֹת עָלָה בֶּאֱמֶת קוֹל הֲמֻלָּה עֲמוּמָה שֶׁל זְרָמִים וְשֶׁל זְרָמִים מוּל זְרָמִים שֶׁהִתְנַגְּשׁוּ יַחַד. הַמַּים, אֲשֶׁר בִּתְקוּפָה זוֹ גָאוּ עַד מְאֹד, זָרְמוּ וְהִתְגַּלְגְּלוּ בְּכֹחַ אַדִּיר. שְׁלָשְׁתָּם עָמְדוּ וְהִקְשִׁיבוּ, כְּשֶׁהֵם מְצַפִּים לְסִלּוּק הַמָּסָךְ שֶׁל אֵדֵי הָעֲרָפֶל. הַשֶּמֶשׁ הִתְנַשְׂאָה חִישׁ מַהֵר מֵעַל הָאֹפֶק וְקַרְנֶיהָ הַחַמּוֹת הִתְחִילוּ סוֹפְגוֹת וּמוֹצוֹת אֶת הָאֵדִים.

“וְעַכְשָׁו מָה?” שָׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“הָעֲרָפֶל מַתְחִיל לְהִסְתַּלֵּק, אָחִי,” הֵשִׁיבָה נַדְיָה. “וְאוֹר הַיּוֹם כְּבָר בּוֹקֵעַ בּוֹ וְחוֹדֵר אֶל תּוֹכוֹ.”

“אִי אַתְּ רוֹאָה עֲדַיִן אֶת פְּנֵי הַנָּהָר, אֲחוֹתִי?”

“אֵינִי רוֹאָה עֲדַיִן.”

“מְעַט סַבְלָנוּת, אַבָּא שֶׁלִּי,” אָמַר נִיקוֹלַי. הָעֲרָפֶל הוֹלֵךְ וְנָמוֹג! הִנֵּה קָמָה רוּחַ. הִיא מַתְחִילָה לְהָפִיץ אֶת הָאֵדִים. הַגְּבָעוֹת הָרָמוֹת אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית כְּבָר מַרְאוֹת אֶת שׁוּרוֹת הָאִילָנוֹת שֶׁלָהֶן! הַכֹּל יִסְתַּלֵּק! הַכֹּל יִתְעוֹפֵף! קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַטּוֹבוֹת בּוֹלְעוֹת אֶת צִבּוּרֵי הָאֵדִים שֶׁהִתְעַבּוּ! כַּמָּה נָאֶה הַמַּרְאֶה הַזֶּה, עִוֵּר אֻמְלָל, וּמַה גָדוֹל אֲסוֹנְךָ, שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַמַּחֲזֶה הַנֶּהְדָּר הַזֶּה!"

“הֲנִרְאֵית אַחַת הַסִּירוֹת?” שָׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“אֵינֶנִּי רוֹאֶה אַף אֶחָת,” הֵשִׁיב נִיקוֹלַי.

“הַבִּיטָה יָפֶה, יְדִידִי, אֶל שְׁפַת הַנָּהָר הַזֹּאת וְאֶל הַשָּׂפָה שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, אַמֵּץ אֶת כֹּחַ הָרְאִיָּה שֶׁלְךָ כְּכָל אֲשֶׁר תּוּכַל וְהַבִּיטָה יָפֶה לַמֶּרְחַקִּים! סִירָה! אַרְבָּה וַאֲפִילוּ כְּלִי־שַׁיִט שֶׁל קְלִפַּת עֵץ!”

נִיקוֹלַי וְנַדְיהָ הֶחֱזִיקוּ בַּלִּבְנִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעַל הַשָּׂפָה הַתְּלוּלָה וְכָפְפוּ עַצְמָם עַל גַּבֵּי הַנָּהָר. עַל יְדֵי כָּךְ הִתְרַחֵב הֶקֵּף הָרְאִיָּה שֶׁלָּהֶם בְּמִדָּה יְתֵרָה. בְּמָקוֹם זֶה מַגִּיעַ רָחְבּוֹ שֶׁל הַיֵּנִיסֵי עַד כְּדֵי וֶרְסְטָה וּמֶחֱצָה, לֹא פָּחוֹת מִכֵּן, וּמִמֶּנּוּ מִתְפַּלְּגוֹת שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת שֶׁאֵינָן שָׁווֹת, אֲשֶׁר גַּלֵּי הַמַּיִם מִתְרוֹצְצִים בֵּינֵיהֶן בִּמְהִירּות גְּדוֹלָה עַד מְאֹד. בֵּין הַזְּרוֹעוֹת הָאֵלֶּה מֻנָּחִים כַּמָּה אִיִּים הַמַּצְמיִחיִם אַלְמוֹנִים, עֲרָבוֹת וְצַפְצָפוֹת וְהַדּוֹמִים לְאֳנִיּוֹת יְרֻקּוֹת הָעוֹגְנוֹת בְּתוֹךְ הַנָּהָר. לְמַעְלָה מֵהֶם מִתְרוֹמְמוֹת הַגְּבָעוֹת הַגְּבוֹהוֹת אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַמִּזְרָחִית הַמְּעֻטָּרוֹת יְעָרִים, אֲשֶׁר רָאשֵׁיהֶם הִתְנוֹסְסוּ עַכְשָׁו בְּאוֹר אַרְגָּמָן. מִן הַזֶּרֶם וּלְמַעְלָה מִן הַזֶּרֶם וּלְמַטָּה הִשְׂתָּרֵעַ שֶׁטַח הַיֵּנִיסֵי עַד שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעָיִן. כָּל הַתְּמוּנָה נִפְרְשָׂה לְעֵינֵי הָרוֹאִים בְּהֶקֵּף שֶׁל חֲמִשִּׁים וֶרְסְטָאוֹת.

וְאוּלָם שׁוּם סִירָה לֹא נִרְאֲתָה לֹא עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית ולֹא עַל שְׂפָתוֹ הַיְמָנִית וְלֹא עַל שְׂפַת הָאִיִּים. כָּל כְּלֵי־הַשַּׁיִט הָעָבְרוּ לְמָקוֹם אַחֵר אוֹ נֶהֶרְסוּ בְּמִצְוַת הַשִּׁלְטוֹן. בָּרוּר הָיָה אֵפוֹא, אֲשֶׁר אִם הַתַּתָּרִים לֹא יָבִיאוּ עִמָּם מִן הַדָּרוֹם אֶת הַחֹמֶר הַדָּרוּשׁ לְבִנְיַן גֶּשֶׁר שֶׁל אֳנִיּוֹת, יִתְאַחֵר מַהֲלָכָם אֶל אִירְקוּטְסְק זְמַן מְסֻיָּם עַל־יְדֵי הַמַּחֲסוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר יַעֲמִיד בִּפְנֵיהֶם הַיֵּנִיסֵי.

“הִנֵּה נִזְכַּרְתִּי,” פָּתַח וְאָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “אֲשֶׁר מִזֶּה וָמַעְלָה, עַל־יַד הַבָּתִּים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל קְרַסְנוֹיַרְסְק נִמְצָא נָמֵל קָטֹן לָאֳנִיּוֹת הַפּוֹרְשׁוֹת בַּנָּהָר. לְשָׁם הָיוּ מִתְקָרְבוֹת הַמַּעְבָּרוֹת. הָבָה נַעֲלֶה, יְדִידִי, בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר וְהַבֵּט וּרְאֵה, אִם לֹא נִשְׁכְּחָה שָׁם אַחַת הָאֲרָבוֹת”.

נִיקוֹלַי פָּנָה וְרָץ אֶל הָעֵבֶר הַמְּסֻמָּן. נַדְיָה אָחֲזָה בְּיָדוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ בִּפְסִיעוֹת מְהִירוֹת. לוּ תִּמָּצֵא אַרְבָּה, אוֹ סִירָה גְדוֹלָה כָּל צָרְכָּהּ לָשֵׂאת אֶת הַ“קִּבִּיטְקָה” אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת סִירָה לְהַעֲבִיר אֶת נוֹסְעֵי הַ“קִּבִּיטְקָה”, לֹא יְהַסֵּס מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְנַסּוֹת לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר!

מִקֵּץ עֶשְׂרים רֶגַע הִגִּיעוּ שְׁלָשְׁתָּם אֶל הַנָּמָל הַקָּטָן, אֲשֶׁר הַבָּתִּים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעַל־יָדוֹ הִשְׁפִּילוּ וְיָרְדוּ עַד לְשֶׁטַח הַנָּהָר. הַמָּקוֹם הַזֶּה הָיָה מֵעֵין פַּרְוָר שֶׁל קְרַסְנוֹיַרְסְק.

וְאוּלָם גַּם כָּאן לֹא נִמְצָאה עַל שְׁפַת הַנָּהָר לֹא אַרְבָּה וְלֹא סִירָה וְאַף לֹא שׁוּם דָּבָר, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַתְקִין מִמֶּנּוּ רַפְסוֹדָה לִשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֶעְתִּיר עַל נִיקוֹלַי הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת, וְהַלָּז לֹא הֵשִׁיב לוֹ אֶלָּא תְּשׁוּבָה מַעֲצִיבָה, אֲשֶׁר כְּפִי מַה שֶׁנִּרְאֶה לוֹ אֵין לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר בְּשׁוּם פָּנִים.

“וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נַעֲבֹר אוֹתוֹ”, הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

וְהַחֵפּוּשׂים נִמְשְׁכוּ וְהָלְכוּ. בָּדְקוּ בַּבָּתִּים שֶׁעָמְדוּ עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְשֶׁהָיוּ עֲזוּבִים כְּבָתֶּיהָ שֶׁל קְרַסְנוֹיַרְסְק. מִשָּם אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהוֹצִיא כְּלוּם, חוּץ מִן הַדְּלָתוֹת. הַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה הָיוּ אָהֳלֵי אֶבְיוֹנֵי אָדָם וְשׁוּם דָּבָר לֹא נִמְצָא בָּהֶם. נִיקוֹלַי בִּקֵּר אֹהֶל זֶה וְנַדְיָה בִּקְּרָה אֶת מִשְׁנֵהוּ. וַאֲפִלּוּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִכְנַס לְכָאן וּלְשָׁם וְהָיָה מְמַשֵּש בְּיָדָיו, שֶׁמָּא יִמְצָא דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת לוֹ לְתוֹעֶלֶת.

הַחִפּוּשִׂים שֶׁל נִיקוֹלַי מִצַּד זֶה וְשֶׁל הַנַּעֲרָה מִצַּד זֶה בְּתוֹךְ הַסֻּכּוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ לְבַטָּלָה וּשְׁנֵיהֶם כְּבָר אָמְרוּ לְהַפְסִיקָם, וְהִנֵּה שָׁמְעוּ פִּתְאֹם קוֹל קוֹרֵא לָהֶם.

הֵם יָצְאוּ אֶל שְׂפַת הַנָּהָר וְרָאוּ אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עוֹמֵד עַל הַמִּפְתָּן שֶׁל אַחַד הַפְּתָחִים.

“בּוֹאוּ הֵנָּה!” קָרָא עֲלֵיהֶם.

נִיקוֹלַי וְנַדְיָה מִהֲרוּ אֵלָיו וְנִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַסֻּכָּה.

“מַה טִּיבָם שֶׁל דְּבָרִים אֵלֶּה?” שָׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כְּשֶׁהוּא מְמַשֵׁשׁ בְּיָדוֹ חֲפָצִים שׁוֹנִים שֶׁהָיוּ צְבוּרִים עַל קַרְקָעוֹ שֶׁל מַרְתֵּף.

“הַלָּלוּ נֹאדוֹת הֵם,” הֵשִׁיב נִיקוֹלַי, “מִסְפָּרָם חֲצִי הַתְּרֵיסָר!”

“וְהֵם מְלֵאִים?…”

“כֵּן, הֵם מְלֵאִים ‘קוּמִיס’. הֲרֵי זוֹ מְצִיאָה בְּעִתָּהּ, שֶׁיֵּש בָּהּ כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת אוֹצַר הַצֵּידָה שֶׁלָּנוּ!”

הַ“קּוּמִיס” הֲרֵיהוּ מַשְׁקֶה הַנַּעֲשֶׁה מֵחֲלֵב סוּסָה אוֹ גְּמַלָּה; מַשְׁקֶה זֶה מְחַזֵּק אֶת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם וְגַם מְשַׁכֵּר הוּא, וּלְפִיכָךְ זַכַּאי הָיָה נִיקוֹלַי לִשְׂמֹחַ בִֹמְצִיאָה זוֹ.

“הַנַּח אֶת הָאֶחָד הַצִּדָּה,” אָמַר אֵלָיו מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “וּמַהֵר וְהָרֵק אֶת הָאֲחֵרִים”.

“תֵּכֶף וּמִיָּד, אַבָּא שֶׁלִּי”.

“הַלָּלוּ יַעַזְרוּנוּ לַעֲבֹר אֶת הַיֵּנִיסֵי”.

“וְהָרַפְסוֹדָה?”

“הַ’קִּבִּיטְקָה' גּוּפָה תְּשַׁמֵּשׁ לָנוּ רַפְסוֹדָה”, שֶׁכֵּן הִיא קַלָּה כָּל צָרְכָּה לִהְיוֹת צָפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּתְמֹךְ בָּהּ וְגַם בַּסּוּס בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַנֹּאדוֹת".

“אָכֵן רַעְיוֹן יָפֶה עָלָה עַל לִבְּךָ, אַבָּא שֶׁלִּי,” קָרָא נִיקוֹלַי, “וּבְעֶזְרַת הַשָּמַיִם נַגִּיעַ אֶל חוֹף מִבְטַחִים… אוּלַי לֹא בְּקַו יָשָׁר, שֶׁכֵּן הַזֶּרֶם מָהִיר הוּא בְּיוֹתֵר!”

“אֵין בְּכָךְ כְּלוּם!” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. “מִתְּחִלָּה הָבָה נַעֲבֹר וְאַחַר נִמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל אִירְקוּטְסְק, אֲשֶׁר מֶעֵבֶר הַנָֹהָר.”

“וּבְכֵן הָבָה נִגַּשׁ אֶל הַמְּלָאכָה!” קָרָא נִיקוֹלַי וּמִיָּד הִתְחִיל לְהָרִיק אֶת הָנֹּאדֹות וּלְשֵׂאתָם עַד הַ“קִּבִּיטְקָה”.

נֹאד אֶחָד מָלֵא “קוּמִיס” הֻנַּח לְמִשְׁמֶרֶת, וְהָאֲחֵרִים, שֶׁנִּתְנַפְּחוּ וְנִתְמַלּאוּ אֲוִיר וּפִיהֶם נִקְשַׁר הֵיטֵב, צְרִיכִים הָיוּ לְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין מַכְשִׁירֵי שְׂחִיָּה. שְׁנֵי נֹאדוֹת נְקְשְׁרוּ אֶל צַלְעוֹת הַסּוּס כְּדֵי לְהַחֲזִיקוֹ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. שְׁנַיִם אֲחֵרִים נִקְשְׁרוּ אֶל תֵּבַת הַמּוֹשָׁב שֶׁל הַ“קִּבִּיטְקָה” בֵּין הָאוּפַנּים כְּדֵי לְשֵׂאתָהּ וּכְדֵי שֶׁתּוּכַל לְשַׁמֵּש רַפְסוֹדָה.

מְלָאכָה זוֹ נִגְמְרָה עַד מְהֵרָה.

“הֵן לֹא תִּפְחֲדִי, נַדְיָה?” שָׁאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“לֹא, אָחִי”, הֵשִׁיבָה הַנַּעֲרָה.

“וְאַתָּה, יְדִידִי?”

“הַאֲנִי אֶפְחַד?” קָרָא נִיקוֹלַי. “אְנִי אֲקַיֵּם בְּכָךְ אֶת אֶחָד מֵחֲלוֹמוֹתַי: לִשְׂחוֹת בְּמֶרְכַּבְתִּי בַּנָּהָר!”

שְׂפַת הַנָּהָר הָיְתָה מְשֻׁפַּעַת בְּמָקוֹם זֶה בְּמִדָּה יְתֵרָה וְנוֹחָה הָיְתָה לְגוֹלֵל עַל גַּבָּהּ אֶת הַ“קִּבִּיטְקָה” הַמָּיְמָה. הַסּוּס מָשַׁךְ אוֹתָהּ עַד קְצֵה הַמַּיִם וּמִיָּד צָפָה כָּל הַמְּכוֹנָה עִם הַסּוּס הַמּוֹשֵׁךְ בָּהּ עַל פְּנֵי הַנָּהָר. סֶרְקוֹ שָׂחָה בִּגְבוּרָה בְּכֹחַ עַצְמוֹ.

שְׁלֹשֶׁת הַנּוֹסְעִים שֶׁעָמְדוּ זְקוּפִים בְּתוֹךְ תֵּבַת העָגֲלָהָ, חָלְצוּ אֶת נַעֲלֵיהֶם לְשֵׁם זְהִירוּת, אֲבָל הַנֹּאדוֹת עָמְדוּ לָהֶם שֶׁרַגְלֵיהֶם לֹא נִרְטְבוּ אֲפִלּוּ עַד הַקַּרְסֻלָּיִם.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֶחֱזִיק בְּמוֹשְׁכוֹת הַסּוּס וּלְפִי הוֹרָאוֹתָיו שֶׁל נִיקוֹלַי הָיָה מְכַוֵּן אוֹתוֹ בַּאֲלַכְסוֹן, שֶׁלֹּא לְהַתִּישׁ אֶת כֹּחוֹ בַּמִּלְחָמָה כְּנֶגֶד הַזֶּרֶם. כָּל זְמַן שֶׁהַ“קִּבִּיטְקָה” הָיְתָה צָפָה עִם הַזֶּרֶם, הִתְנַהֲלָה כַּשּׁוּרָה וּמִקֵּץ רְגָעִים מִסְפָּר עָבְרָה עַל פְּנֵי הַמִּרְצֶפֶת שֶׁל שְׂפַת קְרַסְנוֹיַרְסְק. הִיא נָטְתָה צָפוֹנָה וּכְבָר נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁהִיא לֹא תַּגִּיעַ אֶל הַשָּׁפָה הַשֵּׁנִית אֶלָּא בְּרִחוּק גָּדוֹל לְמַטָּה מִן הָעִיר. אֲבָל לֹא הָיָה בְּכָךְ כְּלוּם.

אַף־עַל־פִּי שֶׁמַנְגְּנוֹן־הַשִּׁיּוּט הַזֶּה לֹא הָיָה מִן הַמְתֻקָּנִים כָּל עִקָּר, בְּכָל זֹאת הָיְתָה עֲבָרַת הַיֵֶּנִיסֵי מִתְקַיֶּמֶת שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ קְשָׁיִים, אִלּוּ הָיָה הַזֶּרֶם כְּסִדְרוֹ. אֲבָל לְצָרַת הַנּוֹסְעִים הִתְנַגְּשׁוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם הָרוֹעֲשׁים כַּמָּה מְעַרְבּוֹלוֹת, וְהַ“קִּבִּיטְקָה” נִגְרְפָה עַד מְהֵרהָ אֶל תּוֹךְ אַחַד הַמַּשְׁפְּכִים הָאֵלֶֹה, לַמְרוֹת כָּל עֲמָלוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהַטּוֹתָהּ אֶל עֵבֶר אַחֵר.

אָז הִתְרַגְּשָׁה סַכָּנָה גְדוֹלָה. הַ“קִּבִּיטְקָה” שׁוּב לֹא כִּוְּנָה אֶת מַהֲלָכָהּ אֶל הַשָׂפָה הַמִּזְרָחִית, הִיא לֹא שָׁטָה עוֹד בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם אֶלָּא הִסְתּוֹבְבָה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד כְּשֶׁהִיא נוֹטָה לְעֻמַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל מְעַרְבֹּלֶת זוֹ כַּדּוֹמֶה לְרֶכֶב בְּעִגּוּל הָרְכִיבָה שֶׁבַּקִרְקוּס. מְהִירּוָתּה הָלְכָה וְגָדְלָה. הַסּוּס לֹא יָכֹל כִֹמְעַט לְהַחֲזִיק אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל לִפְנֵי הַמַּיִם וְהָיָה צָפוּי לְסַכָּנָה לִהְיוֹת נֶחֱנָק בְּתוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת. גַּם סֶרְקוֹ אָנוּס הָיָה לְבַקֵֹשׁ לוֹ מִשְׁעָן בַּ“קִּבִּיטְקָה”.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֵבִין יָפֶה אֶת הַנַּעֲשֶׂה כָּאן. הוּא חָשׁ עַצְמוֹ נִגְרָף אֶל תּוֹךְ מְעַרְבֹּלֶת שֶׁהָלְכָה וְצָרָה וְשֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לָצֵאת מִמֶּנָּה. הוּא לֹא הוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁעֵינָיו מְבַקְּשׁוֹת לִרְאוֹת אֶת הַסַּכָּנָה, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה… אֲבָל הֵן לֹא יָכְלוּ לִרְאוֹת!

נַדְיָה הֶחֱרִישָׁה. יָדֶיהָ נֹאחֲזוּ מִתּוֹךְ עֲוִית בְּדֹפֶן הָעֲגָלָה וְתָמְכָה בּוֹ כְּנֶגֶד הַתְּנוּעוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁל מַנְגְּנוּן־הַשִּׁיּוּט, אֲשֶׁר נָטָה הָלוֹךְ וְנָטֹה כְּלַפֵּי מֶרְכַּז הַמַּשְׁפֵּךְ.

וַאֲשֶׁר לְנִיקוֹלַי – כְּלוּם לֹא הֵבִין אֶת כָּל חֻמְרוֹ שֶׁל הַמַּצָּב? כְּלוּם שָׁלַט בּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קֹר מִזְגּוֹ הַטִּבְעִי אוֹ בּוּז לַסַּכָּנָה, אֹמֶץ־לֵב אוֹ שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ? כְּלוּם הָיוּ הַחַיִּים חַסְרֵי־עֵרֶךְ בְּעֵינָיו, וּכְמַאֲמָרָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַמִּזְרָח הָיָה חוֹשֵׁב אוֹתָם “לְאַכְסַנְיָה לַחֲמִשָּׁה יָמִים”, אֲשֶׁר מֻטָּל עַל הָאוֹרֵחַ לָצֵאת מִמֶּנָּה בַּיּוֹם הַשִּשִּי, בֵּין לִרְצוֹנוֹ וּבֵין שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ? בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּפָנָיו הַמְחַיְּכִים לֹא נִשְׁתַּנּוּ אַף רֶגַע אֶחָד.

הִנֵּה כִּי כֵן הָיְתָה הַ“קִּבִּיטְקָה” נְתוּנָה וּטְרוּפָה בְּתוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת וּמַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ שֶׁל הַסּוּס כִּמְעַט שֶׁתַּמּוּ. וּפִתְאֹם פָּשַׁט מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶת בְּגָדָיו שֶׁיָּכְלוּ לְעַכֵּב אֶת תְּנוּעוֹתָיו וְהִתְנַפֵּל הַמָּיְמָה; אַחַר הֶחֱזִיק בְּיָד אַמִּיצָה בְּרֶסֶן הַסּוּס הַנִּדְהָם מִפַּחַד וּמָשַךְ אוֹתוֹ בְּחָזְקָה רַבָּה כָּל כָּךְ שֶׁהִצְלִיחַ לָצֵאת מִתּוֹךְ חוּג הַמְּעַרְבֹּלֶת, וּמִיָּד תָֹפַס הַזֶּרֶם הָרָגִיל אֶת הַ“קִּבִּיטְקָה” וְהִיא שָׁטָה שֵׁנִית בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּמוֹרַד הַנָּהָר.

“הוּרָה!” קָרָא נִיקוֹלַי.

מִקֵּץ שְׁתֵּי שָׁעוֹת לְאַחַר שֶׁפָּרְשָׁה בַּנָּהָר עָבְרָה הַ“קִּבִּיטְקָה” אֶת הַזְּרוֹעַ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַנָּהָר וְהִתְקָרְבָה אֶל שְׂפַת אַחַד הָאִיִּים שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל יוֹתֵר מִשֵּׁשׁ וֶרְסְטָאוֹת לְמַטָּה מִמְּקוֹם הַפְלָגָתָהּ.

שָׁם הֶעֱלָה הַסּוּס אֶת הָעֱגָלָה עַל הַשָּׁפָה וְשָׁעָה שְׁלֵמָה שֶׁל מְנוּחָה נִתְּנָה לַבְּהֵמָה אַמִּיצַת־הַלֵּב הַזֹּאת. אַחַר־כָּךְ עָבְרָה הַ“קִּבִּיטְקָה” לְרֹחַב הָאִי הַמְכֻסֶּה לִבְנִים נֶהְדָּרִים וְהִגִּיעָה אֶל שְׂפַת הַזְּרוֹעַ הַקְּטַנָּה שֶׁל נְהַר הַיֵּנִיסֵי.

עֲבָרַת הַזְּרוֹעַ הַזֹּאת הָיְתָה קַלָּה בְּיוֹתֵר. שׁוּם מְעַרְבֹּלֶת לֹא הִפְסִיקָה אֶת מְרוּצַת מֵי הָאָפִיק הַשֵׁנִי שֶׁל הַנָּהָר, וְאוּלָם כָּאן הָיְתָה הַשִּׁבֹּלֶת עַזָּה כָּל כָּךְ, שֶׁהַ“קִּבִּיטְקָה” הִגִּיעָה אֶל שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית אַךְ בְּמֶרְחָק שֶׁל חָמֵש וֶרְסְטָאוֹת לְמַטָּה מִמְּקוֹם יְצִיאָתָהּ. נִמְצָא אֵפוֹא שֶׁהִיא יָרְדָה מַטָּה עִם הַזֶּרֶם בְּסַךְ הַכֹּל אַחַת־עֶשְׂרֵה וֶרְסְטָאוֹת.

הַנְּהָרוֹת הַגְּדוֹלִים הַלָּלוּ שֶׁל אֶרֶץ סִבִּירְיָה, אֲשֶׁר שׁוּם גְּשָׁרִים לֹא גֻשְּׁרוּ עֲלֵיהֶם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים מַעֱצוֹרִים קָשִׁים לַתַּחְבּוּרָה. כָּל הַנְּהָרוֹת הָאֵלֶּה הֵבִיאוּ צָרָה עַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אִם הַרְבֵּה וְאִם מְעַט. עַל הַמַּעְבָּרָה, שֶׁהוֹלִיכָה אוֹתוֹ וְאֶת נַדְיָה עַל גַּבֵּי נְהַר הָאִירְטִישׁ, הִתְנַפְּלוּ הַתַּתָּרִים. בִּנְהַר הָאוֹבּ הוּמַת סוּסוֹ תַּחְתָּיו בְּכַדּוּר יְרִיָּה וְהוּא עַצְמוֹ לֹא נִצַּל אֶלָּא בְּנֵס מִיַּד הַתַּתָּרִים הָרוֹדְפִים אַחֲרָיו. וְרַק אֶת נְהַר הַיֵּנִיסֵי הִצְלִיחַ לַעֲבֹר שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ צָרָה גְדוֹלָה.

“מְאֹרָע זֶה לֹא הָיָה נָעִים וּמְלַבֵּב כָּל כָּךְ”, פָּתַח וְאָמַר נִיקוֹלַי עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית וְשִׁפְשֵׁף יָדָיו בַּהֲנָאָה, “לוּלֵא הָיָה כָּרוּךְ בִּקְשָׁיִים מְרֻבִּים כָּל כָּךְ!”

“מַה שֶׁאֲנַחְנוּ, יְדִידִי, הִצְלַחְנוּ לַעֲשׂוֹת, וְלוּ אַךְ בְּקֹשִׁי”, הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “אֶפְשָׁר שֶׂהַתַּתָּרִים לֹא יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשׁוּם פָּנִים!”

פֶּרֶק שְמִינִי: אַרְנֶבֶת שֶהִפְסִיקָה אֶת הַדֶּרֶךְ    🔗

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב זַכַּאי הָיָה סוֹף סוֹף לִהְיוֹת סָבוּר, שֶהַדֶּרֶךְ עַד אִירְקוּצְק פְּנוּיָה הִיא. הוּא הִקְדִּים אֶת הַתַּתָּרִים, אְַשֶר נֶעֶצְרוּ בְּטוֹמְסְק, וּכְשֶיָּבוֹאוּ חֵילוֹתָיו שֶל הָאְָמִיר אֶל קְרַסְנוֹיַרְסְק, לֹא יִמְצְאוּ אֶלָּא עִיר עְַזוּבָה וּנְטוּשָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶיַּחְסְרוּ כָּל אֶמְצָעִי לַעְַבֹר אֶת הַיֵּנִיסֵי. וּמִשּוּם כָּךְ אְַנוּסִים יִהְיוּ לְהִתְעַכֵּב יָמִים אְַחָדִים עַד שֶיַּתְקִינוּ גֶשֶר שֶל אְָנִיּוֹת, שֶמְּלַאכְתּוֹ קָשָה הִיא, וְיוּכְלוּ לַעְַבֹר אֶת הַנָּהָר.

בַּפַּעַם הָרִאשוֹנָה מִזְּמַן פְּגִישָתוֹ הַמַּעְַצִיבָה עִם אִיבַן אוֹגַרְיֵב בְּאוֹמְסְק נִתְמַעְַטָה חֶרְדַּת לִבּוֹ וְדַאְַגָתוֹ שֶל שְלִיחַ הַצַּאר וּמֵעַכְשָו רַשַּאי הָיָה לְקַוּוֹת, שֶשִוּם מִכְשוֹל חָדָש לֹא יָקוּם בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּטָּרָה שֶלּוֹ.

הַ“קִּבִּיטְקָה” הִתְנַהְַלָה בַּאְַלַכְסוֹן לִפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית וּלְאַחַר שֶעָבְרָה מַהְַלָך שֶל חְַמֵש־עֶשְֹרֵה וֶרְסְטָאוֹת בָּאָה שוּב אֶל הַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָה הָעוֹבֶרֶת בָּעְַרָבָה. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה טוֹבָה, וְלֹא עוֹד שֶחֵלֶק זֶה שֶל הַדֶּרֶךְ שֶבֵּין קְרַסְנוֹיַרְסְק וְאִירְקוּטְסְק נֶחְשָב לַמְִּבְחָר שֶבֵּין כָּל חְַלָקֶיהָ. נִתְמַעְַטוּ הַמַּרְחֵפוֹת אְַשֶר קַרְקַע מָלֵא חַתְחַתִּים גּוֹרֵם לַנּוֹסְעִים בָּעְַגָלָה, שִפְעַת צֵל הֵגֵנָּה עַל הַנּוֹסְעִים מִפְּנֵי לַהַט הַשֶּמֶש, וּפְעָמִים שֶנִּזְדַּמְּנוּ כָּאן יַעְַרֵי אְָרָנִים, שֶהִשְֹתָּרְעוּ עַל שֶטַח שֶל מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת. שוּב לֹא הִתְפַּשְטָה כָּאן אוֹתָהּ הָעְַרָבָה רַחְַבַת־הַיָּדַיִם, אְַשֶר שוּלֶיהָ נוֹגְעִים בְּשוּלֵי הַשָּמַיִם. וְאוּלָם אֶרֶץ עְַשִירָה זוֹ הָיְתָה רֵיקָה עַכְשָו. כָּל הָעְַיָרוֹת וְהַכְּפָרִים הָיוּ עְַזוּבִים. נִתְעַלְּמוּ הָאִכָּרִים הַסִּבִּירִיִּים, אְַשֶר מַרְבִּיתָם הֵם בְּנֵי הַטִּפּוּס הַסְּלָוִי. מִסָּבִיב שָלַט מִדְבַּר שְמָמָה, מִדְבָּר שֶקָּם וְנִהְיָה, כַּיָּדוּעַ לָנוּ, בִּפְקְִדַּת הַשִּלְטוֹן.

הַיָּמִים הָיוּ נָאִים, וְאוּלָם הָאְַוִיר שֶנִּצְטַנֵּן בַּלֵּילוֹת, שוּב לֹא הָיָה מִתְחַמֵּם עַל־יְדֵי קַרְנֵי הַשֶּמֶש אֶלָּא בְּקֹשִי. כשּבָר מִשְמְשוּ וּבָאוּ הַיָּמִים הָרִאשוֹנִים שֶל חֹדֶש סֶפְּטֶמְבֶּר, וּבָאָרֶץ הַזֹּאת הַנִּמְצֵאת בְּרֹחַב גָּבוֹהַּ הִתְקַצֵּר בַּעְַלִיל חוּג הַקֶּשֶת שֶל מְאוֹר הַיּוֹם. עוֹנַת הַסְּתָו קְצָרָה שָם, אַף־עַל־פִּי שֶחֵלֶק זֶה שֶל סִיבִּירְיָה נִמְצָא רַק בְּמַעְַלַת הָרֹחַב הַחְַמִשִּים וְחָמֵש, שֶהִיא מַעְַלַת הָרֹחַב שֶל אֶדִינְבּוּרְג וְקוֹפֶּנְהָגֶן. פְּעָמִים שֶהַחֹרֶף בָּא כִּמְעַט תֵּכֶף לְאַחַר הַקַָּיִץ. וִימוֹת הַחֹרֶף בְּרוּסְיָה הָאַסְיָתִית קָשִים בְּיוֹתֵר, כִּי יֵש שֶהֵם מְבִיאִים אֶת הַכֶּסֶף הַחַי שֶבַּמַּדְחֹם לִידֵי קִפָּאוֹן וְטֶמְפֵּרָטוּרָה שֶל עֶשְֹרִים מַעְַלוֹת לְמַטָּה מֵאֶפֶס נֶחְשֶבֶת בְּאוֹתָהּ הָאָרֶץ לְטֶמְפֵּרָטוּרָה נוֹחָה, שֶאָדָם עָלוּל לַעְַמֹד בָּהּ עַל נְקַלָּה.

מֶזֶג־הָאְַוִיר הָיָה אֵפוֹא נוֹחַ לַנּוֹסְעִים וְהִסְבִּיר לָהֶם פַּנִים.

לֹא הָיוּ לֹא סְעָרוֹת וְלֹא גְשָמִים. הַחֹם הָיָה מְמְִצָּע וְהַלֵּילוֹת קְרִירִים. מַצַּב הַבְּרִיאוּת שֶל נַדְיָה וְשֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה כְּתִקְנוֹ, וּמִזְּמַן שֶעָזְבוּ אֶת טוֹמְסְק הֶחְֶלִיפוּ כֹּחַ וְהוּנַח לָהֶם מִכָּל הָעַמָל וְהַיְגִיעָה שֶלָּהֶם לְשֶעָבָר.

וַאְַשֶר לְנִיקוֹלַי פִּיגָסוֹב, הִנֵּה מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לִבּוֹ כָּל כָּךְ טוֹב עָלָיו כְּמוֹ עַכְשָו. נְסִיעָה זוֹ לֹא הָיְתָה בְּעֵינָיו אֶלָּא טִיּוּל וּמֵעֵין אֶכְּסְקוּרְסִיָּה נְעִימָה, שֶהָיָה מְבַלֶּה בָּהּ אֶת זְמַנּוֹ הַמְִּפְנֶה כְּפָקִיד חְַסַר מִשְֹרָה.

“לַאְַמִתּוֹ שֶל דָּבָר,” אָמַר אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ, “הְַרֵי זֶה טוֹב וְיָפֶה מֵאְַשֶר לָשֶבֶת שְתֵּים־עְשְֹרֵה שָעוֹת עַל כִּסֵּא לְיַד הָאְשְנָב אוֹ לְהָרִיץ טֵלֶגְרָמוֹת!”

בֵּינָתַיִם עָלְתָה בְּיָדוֹ שֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לְהַשְפִּיעַ עַל נִיקוֹלַי שֶיָּרִיץ אֶת סוּסוֹ בְּיֶתֶר מְהִירוּת. כְּדֵי לַהְַבִיאוֹ לִידֵי כָּךְ גִּלָּה לוֹ שֶהוּא וְנַדְיָה נוֹסְעִים אֶל אְַבִיהֶם שֶהָגְלָה לְאִירְקוּטְסְק וְשֶהֵם נֶחְפָּזִים עַד מְאֹד לְהַגִּיעַ לְעִיר זוֹ. אָמְנָם אָסוּר הָיָה לְהוֹגִיעַ אֶת הַסּוּס יוֹתֵר מִדַּי, מִשּוּם שֶקָּרוֹב לְוַדַּאי הוּא, כִּי לֹא יִמָּצֵא בַּדְּרְךְ סוּס אַחֵר לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ; וְאוּלָם עַל יְדֵי שֶיִּתְּנוּ לוֹ לָנוּחַ לְאַחַר כָּל הְַלִיכָה שֶל חְַמֵש־עֶשְֹרֵה וֶרְכְטָאוֹת אֶפְשָר יִהְיֶה לַעְַבֹר עַל נְקַלָּה שִשִּים וֶרְסְטָאוֹת בְּמֶשֶךְ עֶשְֹרִים וְאַרְבּע שָעוֹת. סוּס זֶה הָיָה חָזָק לְמַדַּי וְעַל פִּי גּזְעוֹ עָלוּל הָיָה לְשֵאת וְלִסְבֹּל טֹרַח וִיגִיעָה בְּמְשֶךְ זְמָן אָרֹךְ. מִרְעֶה שָמֵן לֹא הָיָה חָסֵר בַּדֶּרֶךְ הָאְַרְִכָּה, כִּי דֶשֶא עֵשֶֹב הָיָה מָצוּי כָּאן בְּכָל מָקוֹם בְּשֶפַע. וּבְכֵן אֵפוֹא אֶפְשָר הָיָה לְהָטִיל עָלָיו מִדָּה נוֹסֶפֶת שֶל עְַבוֹדָה.

הַטְּעָמִים וְהַנִּמּוּקִים הַלָּלוּ נִתְקַבְּלוּ עַל דַּעְתּוֹ שֶל נִיקוֹלַי. גּוֹרַל הַצְּעִירִים הָאֵלֶּה, שֶהָלְכוּ אֶל אְַבִיהֶם עַל מְנָת לְשַתֵּף עַצְמָם בְּגָלוּתוֹ, עוֹרֵר בְּקִרְבּוֹ רִגְשֵי רַחְַמִים וְחֶמְלָה. הַדָּבָר נָגַע עַד לִבּוֹ וְהוּא אָמַר לְנַדְיָה מִתּוֹךְ חִיּוּךְ:

“אֵל רַחוּם וְחַנּוּן! כַּמָּה גְדוֹלָה תִּהְיֶה שִֹמְחָתוֹ שֶל מַר קַרְפָּנוֹב בְּשָעָה שֶעֵינָיו תִּרְאֵינָה אֶתְכֶם וּבְשָעָה שֶיִּפְתַּח אֶת זְרוֹעוֹתָיו לְחַבֶּקְכֶם! אִם אְַנִי אֵלֵךְ אֶל אִירְקוּטְסְק – וְכִמְדְִמֶּה לִי עַכְשָו שֶהַדָּבָר קָרוֹב לְוַדּאי – הְַלֹא תַּרְשוּנִי לִהְיוֹת עֵד רְאִיָּה לִפְגִישָה זוֹ? הַאֵין זֹאת?”

אַחַר טָפַח עַל מִצְחוֹ וְהוֹסִיף וְאָמַר:

“אְַבָל כַּמָּה גְדוֹלָה תִּהְיֶה גַם צָרַת נַפְשוֹ לִכְשֶיִּרְאֶה שֶבְּנוֹ נִתְעַוֵּר! אְַהָהּ, כָּךְ הוּא הָעוֹלָם הַזֶּה: שִֹמְחָה וָצַעַר מְעֹרָבִים בּוֹ כְּאֶחָד!”

וְסוֹפוֹ שֶל דָּבָר הָיָה, אְַשֶר הַ“קִּבִּיטְקָה” הִתְחִילָה לְהִתְנַהֵל בְּיֶתֶר מְהִירוּת, וּלְפִי חְשְבּוֹנוֹ שֶל מִיכָאֵל עָבְרָה עַכְשָו מֵעְשֶֹר עַד שְתֵּים־עְשְֹרֵה וֶרְסְטָאוֹת לְשָעָה.

בְּעְשְֹרִים וּשְמוֹנָה בְּאַבְגּוּסְט עָבְרוּ הַנּוֹסְעִים אֶת הָעְַיָרָה בַּלַּיְסְק, הָרְחוֹקָה מִקְּרַסְנוֹיַרְסְק שֶמוֹנִים וֶרְסְטָאוֹת, וּבְעְשְֹרִים וְתִשְעָה בּוֹ עָבְרָה אֶת רִבִּינְסְק, הַנִּמְצֵאת בְּמֶרְחָק שֶל אַרְבָּעִים וֶרְסְטָאוֹת מִבַּלַּיְסְק.

בַּיּוֹם שֶלְּאַחְַרָיו בָּאָה הַחְַבוּרָה אֶל קַמְסְק לָאַחַר שֶעָבְרָה שוּב שְלֹשִים וְחָמֵש וֶרְסְטָאוֹת. עְַיָרָה גְדוֹלָה זוֹ יוֹשֶבֶת עַל־יַד נָהָר שֶשְּמוֹ כִּשְמָהּ וְהַמְשַמְֵש זְרוֹעַ קְטַנָּה שֶל הַיֵּנִיסֵי וְיוֹרֵד מֵהַרְרֵי סָיַנְסְק. עְַיָרָה זוֹ מְעוּטַת־עֵרֶךְ הִיא וְעַל־צַד הָאְֶמֶת אֵינָהּ אֶלָּ קְבוּצַת בָּתֵּי עֵץ הַסְּדוּרָה מִסָּבִיב לְמִגְרָש גָּדוֹל. וְאוּלָם בְּתוֹכָהּ מִתְנַשֵּאֹ מִגְדַּל־הַפַּעְַמוֹן שֶל בֵּית־תְּפִלָּה קַתֵּדְרָלִי, אְַשֶר צְלָב הַזָּהָב שֶלּוֹ הִתְנוֹסֵס לְנֹגַהּ הַחַמָּה.

הַבָּתִים הָיוּ רֵיקִים וּבֵית הַתְּפִלָּה הָיָה שָמֵם. אֵין בֵּית דֹּאַר, אֵין אַכְסַנְיָה, וְאֵין סוּס בָּאְָרָוֹות. אֵין בְּהֵמָה בֵּיתִית בָּעְַרָבָה. פְּקְִדּוֹת הַמֶּמְשָלָה הַמּוֹסְקְבָאִית נִתְמַלְּאוּ בְּדִיּוּק וּבְחְִמְרָה יְתֵרָה. כָּל דָּבָר שֶאִי אֶפְשָר הָיָה לְהוֹצִיאוֹ, נֶהְֶרַס.

בְּצֵאתָם מִקַּמְסְק, אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל נַדְיָה וְאֶל נִיקוֹלַי, שֶעַד אִירְקוּטְסְק שוּב לֹא תִּזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם אֶלָּא עְַיָרָה קְטַנָּה אַחַת, שֶיֵּש לָהּ חְַשִיבוּת כָּל שֶהִיא, הְַלֹא הִיא נִיזְ’נִי־אוּרִינְסְק. נִיקוֹלַי הֵשִיב שֶהַדָּבָר יָדוּעַ לוֹ הֵיטֵב מִשּוּם שֶבְּאוֹתָהּ עְַיָרָה נִמְצֵאת תַּחְַנָה טֵלֶגְרָפִית. וְאִם נִיזְ’נִי־אוּרִינְסְק תִּהְיֶה עְַזוּבָה כְּקַמְסְק, יִרְאֶה עַצְמוֹ אָנוּס לָלֶכֶת לְבַקֵּש לוֹ עְַבוֹדָה בְּעִיר הַבִּירָה שֶל סִיבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית.

הַ“קִּבִּיטְקָה” יָכלָה לַעְַבֹר בְּלִי קֹשִי אֶת מֵי הַנַּחַל הַקָּטֹן, אְַשֶר הִפְסִיק אֶת הַדֶּרֶךְ מִחוּץ לְקַמְסְק. בֵּין הַיֵּנִיסֵי וּבֵין אַחַת מִזְּרוֹעוֹתָיו הַגְּדולוֹת, הְַלֹא הִיא הָאַנְגָּרָה, הָעוֹבֶרֶת עַל יַד אִירְקוּטְסְק, שוּב לֹא הָיוּ הַנּוֹסְעִים צְרִיכִים לַחְַשֹש לְמַעְַצוֹר מִצַּד אַחַד הַנְּהָרוֹת הַגְּדוֹלִים, לְהוֹצִיא אוּלַי אֶת הַדִּינְקָא. מִצַּד זֶה לֹא יָכְלָה אֵפוֹא הַנְסִיעָה לָבוֹא לִידֵי עִכּוּב וּלְהִתְאַחֵר.

בֵּין קַמְסְק וּבֵין הַכְּפָר הַסָּמוּךְ לוֹ בְּיוֹתֵר הָיָה מַהְַלָךְ רַב, כְּמֵאָה וּשְלֹשִים וֶרְסְטָאוֹת. דָּבָר שֶאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כִּי דְבַר הַחְַנִיּוֹת הַקְּבוּעוֹת נִשְּתַּמֵּר בְּדִיּוּק. “שֶלּוּלֵא כֵן.” אָמַר נִיקוֹלַי, “יָבוֹא עָלֵינוּ הַסּוּס בִּטְעָנוֹת, וְהַדִּין יִהְיֶה עִמּוֹ”. הוּא בָּא בְּלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים לִידֵי הֶסְכֵּם עִם הַבְּהֵמָה הַנֶּאְֶמָנָה הַזֹּאת, אְַשֶר לְאַחַר כָּל חְַמֵש־עֶשְֹרֵה וֶרְסְטָאוֹת הְַרֵיהִי זַכָּאִית לָנוּחַ, וְכֵוָן שְאָדָם עוֹשֶֹה חוֹזֶה אְַפִלּוּ עִם בְּהֵמָה, חַיָּב הוּא לְקַיֵּם אוֹתוֹ כַּדָּת וְכַדִּין.

לְאַחַר שֶעָבְרָה הַ“קּבִּיטְקָה” אֶת הַנַּחַל בִּירְיוּזָה, בָּאָה בָרְבִיעִי לְסֶפְּטֶמְבֶּר בַּבֹּקֶר אֶל בִּירְיוּזִינְסְק.

נִיקוֹלַי, אַשֶר אוֹצַר הַמְּזוֹנוֹת שֶלּוֹ כְּבָר הָלַךְ וְהִתְרוֹקֵן, מָצָא כָּאן לְאָשְרוֹ בְּאַחַד הַתַּנּוּרִים כִּתְרֵיסַר שֶל “פוֹגַצִ’ים”, מִין רְקִיקִים בְּלוּלִים בְּשְִמַּן כְּבָשִֹים, וּמָנָה גְדוֹלָה שֶל אֹרֶז מְבְשָּל בְּמַיִם. תּוֹסֶפֶת־מַכֹּלֶת זוֹ נִצְטָרְפָה יָפֶה אֶל הַקִוּמִיס, אְַשֶר נִצְטַיְּדוּ בּוֹ בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה בִּקְרַסְנוֹיַרְסְק.

כָּאן חָנוּ חְַנִיָּה אְַרְִכָּה וּבַחְַמִישִי לְסֶפְּטֶמְבֶּר אַחַר הַצָּהְָרַיִם יָצְאוּ שוּב לְדַרְכָּם. הַמֶּרְחָק מִכָּאן עַד לְאִירְקוּטְסְק הָיָה אַךְ כַּחְַמֵש מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת. עִקְּבוֹת הֶחָלוּץ שֶל הַצָּבָא הַתַּתָּרִי טֶרֶם נִרְאוּ, לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה אֵפוֹא טַעַם מַסְפִּיק לִהְיוֹת סָבוּר, כִּי מַסָּעוֹ שוּב לֹא יִתְעַכֵּב ושכִי בְּעוֹד שְמוֹנָה יָמִים, אוֹ לְכָל הַיּוֹתֵר בְּעוֹד עְַשָֹרָה יָמִים, יִתְיֲצֵּב לִפְנֵי הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל.

כְּשֶיָּצְאוּ מִבִּירְיוּזִינְסְק עָבְרָה אַרְנֶבֶת אֶת הַדֶּרֶךְ בְּרֹחַק שֶל שְלֹשִים פְּסִיעוֹת לִפְנֵי הַ“קִּבִּיטְקָה”.

“אְַהָהּ!” קָרָא נִיקוֹלַי.

“מַה לְךָ, יְדִידִי?” שָאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת, כְּדֶרֶךְ הָעִוֵּר אְַשֶר כָּל שָאוֹן קַל מְעוֹרֵר אֶת רוּחוֹ.

"כְּלוּם לֹא רָאִיתָ?… " אָמַר נִיקוֹלַי, אְַשֶר פָּנָיו הַמְחַיְּכִים קָדְרוּ פִּתְאֹם.

וְאַחַר הוֹסִיף וְאָמַר:

“אְַהָהּ! שָגִיתִי! הְַרֵי אִי אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת, וְאַשְרֶיךָ שֶלֹּא רָאִיתָ, אַבָּא שֶלִּי!”

“אְַבָל הֵן גַּם אְַנִי לֹא רָאִיתִי כְּלוּם”, אָמְרָה נַדְיָה.

“אַשְרַיִךְ, מַה טּוֹב חֶלְקֵךְ! מַה טּוֹב חֶלְקֵךְ! אְַבָל אְַנִי… אְַנִי רָאִיתִי!”

“וּמָה הַדָּבָר אְַשֶר רָאִיתָ?” שָאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“רָאִיתִי אַרְנֶבֶת, אְַשֶר הִפְסִיקָה אֶת דַּרְכֵּנוּ!” הֵשִיב נִיקוֹלֲַי.

אְֶמוּנָה מְקְִבֶּלֶת הִיא בְּקֶרֶב הְַמוֹן הָעָם שֶבְּרוּסִיָה, אְַשֶר, אִם אַרְנֶבֶת מַפְסִיקָה אֶת דַּרְכּוֹ שֶל נוֹסֵעַ, הְַרֵי זֶה סִמָּן שֶצָּרָה עְַתִידָה לָבוֹא עָלָיו בְּקָרוֹב.

נִיקוֹלַי שֶהָיָה שָטוּף בֶּאְֶמוּנוֹת הְַבָלִים כְּמַרְבִּית הָעָם הָרוּסִי, עָצַר אֶת הַ“קִּבִּיטְקָה”.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הֵבִין יָפֶה אֶת חְַשָשוֹתָיו שֶל בֶּן־לִוְיָתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶהוּא גוּפוֹ לֹא הָיָה מִן הַמַּאְַמִינִים בַּנִּחוּש שֶלּוֹ בִּדְבַר אַרְנֶבֶת הָעוֹבֶרֶת אֶת הַדֶּרֶךְ, וְהוּא בִּקֵּש לְהַרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ וְאָמַר לוֹ:

“אֵין דָּבָר, יְדִידִי, אֵין לַחְַשֹש”.

“לְךָ וְגַם לָהּ אֵין לַחְַשֹש, אַבָּא שֶלִּי, אְַבָל לְעַצְמִי אְַנִי חוֹשֵש הַרְבֵּה!”

וְהוּא הוֹסִיף וְאָמַר:

"גְּזֵרַת הַגּוֹרָל הִיא, וְאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה.

וְהוּא חָזַר וְהֵרִיץ אֶת סוּסוֹ.

וְאוּלָם לַמְרוֹת הָאוֹת הַמְבַשֵֹּר רָעָה עָבַר אוֹתוֹ הַיּוֹם לְלֹא מְאֹרָע כָּל שֶהוּא.

לְמָחָר, בַּשִּשִּי לְסֶפְּטֶמְבֶּר בַּצָּהְָרַיִם, עָמְדָה הַ“קִּבִּיטְקָה” לַחְַנוֹת בָּעְַיָרָה אַלְסַלֶּבְסְק, שֶהָיְתָה שוֹמְמָה בְּכָל הָאָרֶץ אְַשֶר מִסָּבִיב.

עַל מִפְתַּן אַחַד הַבָּתִים שֶבַּעְַיָרָה זוֹ מַצְאָה נַדְיָה שְתֵּי סַכִּינִים בַּעְַלוֹת לְהָבִים חְַזָקִים, שֶהָיוּ מֵאוֹתָן הַסַּכִּינִים שֶהַצַּיָּדִים הַסִּבִּירִיִּים מִשְתַּמְשִים בָּהֶן. הִיא נָתְנָה אֶת הָאַחַת לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהוּא הִטְמִינָהּ מִתַּחַת לִבְגָדָיו, וְאֶת הַשְּנִיָּה שָמְרָה לְעַצְמָהּ. בְּאוֹתָהּ שָעָה הָיְתָה הַ“קִּבִּיטְקָה” רְחוֹקָה מִנִּיזְ’נִי־אוּדִינְסְק רַק שִבְעִים וְחָמֵש וֶרְסְטָאוֹת.

בְּמֶשֶךְ שְנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה לֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ שֶל נִיקוֹלֲַי וְרוּחוֹ הַטּוֹבָה לֹא שָבָה אֵלָיו. הַסִּמָּן הָרַע הִרְעִיש אֶת לִבּוֹ בְּמִדָּה שֶקָּשֶה לְהַעְַלוֹת עַל הַדַּעַת, וְאִם עַד עַכְשָו כִּמְעַט שֶלֹּא הָיָה פּוֹסֵק מִלְדַבֵּר, הְַרֵי מֵעַכְשָו הָיָה מִשְתַּקֵּעַ לִפְעָמִים בִּשְתִיקָה קוֹדֶרֶת, אְַשֶר נַדְיָה יָגְעָה הַרְבֵּה לְהוֹצִיאוֹ מִתּוֹכָהּ.

מִיַּקָטֵרִינְבּוּרְג וָהָלְאָה עוֹבֶרֶת אֶל אִירְקוּטְסְק כִּמָעַט בְּהַקְבָּלָה לְמַעְַלַת הָרֹחַב הַחְַמִשִים וְחָמֵש, וְאוּלָם מֵאַחְַרֵי בִּירְיוּזִינְסְק הְַרֵיהִי נוֹטָה לִפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית וְחוֹצָה בַּאְַלַכְסוֹן אֶת הַמֵּרִידִיָּן הַמֵּאָה. הִיא עוֹבֶרֶת אֶת הַשְּלוּחוֹת הָאַחְַרוֹנוֹת שֶל הָרֵי סֶיַנְסְק וּמִתּוֹךְ כָּךְ הְַרֵיהִי מַגַּעַת אֶל עִיר הַבִּירָה שֶל סִיבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית בַּקַּו הַקָּצָר בְּיוֹתֵר. הֶהָרִים הָאֵלֶּה עַצְמָם אֵינָם אֶלָּא סְעִיף הַשַּלְשֶלֶת הַגְּדוֹלָה שֶל הָרֵי הָאַלְטַי, הַנִּרְאִים לָעַיִן מִמֶּרְחָק שֶל מָאתַיִם וֶרְסְטָאוֹת.

וּבְכֵן נֶחְפְּזָה וְרָצָה הַ“קִּבִּיטְקָה” עַל פְּנֵי דֶרֶךְ זוֹ. אָמְנָם כֵּן הִיא רָצָה! נִכָּר הָיָה שֶנִּיקוֹלַי לֹא נָתַן שוּב אֶת דַּעְתּוֹ לְפַיֵּס אֶת סוּסוֹ וְשֶגַּם הוּא נֶחְפַּז עַכְשָו לְהַגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ אַף עַל פִּי שֶהָיָה מַאְַמִין בִּגְזֵרַת הַמַּזָּל, בְּכָל זֹאת שוּב לֹא רָאָה עַצְמוֹ בָּטוּחַ בְּשוּם מָקוֹם מִלְּבַד בְּתוֹךְ הַחוֹמוֹת שֶל אִירְקוּטְסְק. הַרְבֵּה רוּסִים הָיוּ חוֹשְבִים כְּמוֹתוֹ, וְלֹא מְעַטִּים מֵהֶם הָיוּ מַפְנִים אֶת סוּסֵיהֶם לַאְַחוֹרֵיהֶם, כְּדֵי שֶלֹּא לַעְַבֹר אֶת הַמָּקוֹם, אְַשֶר בּוֹ הִפְסִיקָה אַרְנֶבֶת אֶת דַּרְכָּם!

אְַבָל הִנֵּה רָאוּ עֵינָיו כַּמָּה וְכַמָּה סִמָּנִים, אְַשֶר נַדְיָה בָּחְָנָה אוֹתָם יָפֶה קֹדֱם שֶהוֹדִיעָה עְַלֵיהֶם לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, וַאְַשֶר הָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַחְַשָש, כִּי סְאַת הַנִּסְיוֹנוֹת שֶלָּהֶם טֶרֶם מָלְאָה.

וְאָכֵן הָיָה מָקוֹם לַחְַשָש. זֶה אִם מַרְאֶה הָאָרֶץ מִקְּרַסְנוֹיַרְסְק וְעַד הֵנָּה נִשְאַר בַּהְַוָיָתוֹ הַטִּבְעִית וְלֹא נִשְתַּנָּה, הְַרֵי בַּיְּעָרִים אְַשֶר בְּכָאן נִכְּרוּ עִקְּבוֹת הְַרִיסָה עַל־יְדֵי אֵש וּבַרְזֶל; הַשָֹּדוֹת, שֶהִשְֹתָּרְעוּ מִשְנֵי עֶבְרֵי הַדֶּרֶךְ נָשַמּוּ, וְנִכָּר הָיָה בַּעְַלִיל, שֶגְּדוּד צָבָא גָדוֹל עָבַר בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

בְּרִחוּק שֶל שְלֹשִים וֶרְסְטָאוֹת לִפְנֵי נִיזְ’נִי־אוּדִינְסְק הָיוּ הַסִּמָּנִים שֶל הְַרִיסָה וְחְִרְבָּן, שֶהִתְרַגְּשוּ זֶה לֹא כְּבָר, בּוֹלְטִים בְּמִדָּה יְתֵרָה, וְאִי־אֶפְשָר הָיָה לְפַקְפֵּק שֶהַמַּעְַשִֹים הָאֵלֶּה מַעְַשֵֹי יְדֵי הַתַּתָּרִים הֵם.

כִּ אָכֵן נִזְדַּמְּנוּ כָּאן לֹא רַק שָֹדוֹת רְמוּסִים בְּפַרְסוֹת סוּסִים, וְלֹא רַק יְעָרִים שֶעְַצֵיהֶם נִכְרְתּוּ בְּגַרְזֶן, אֶלָּא יֶתֶר עַל כֵּן. הַבָּתִים הַמְִּעָטִים, שֶעָמְדוּ פְּזוּרִים לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, לֹא דַיָּם שֶהָיוּ רֵיקִים מֵאָדָם, אֶלָּא שֶמִּקְצָתָם הָיוּ חְַרֵבִים וּמִקְצָתָם שְֹרוּפִים לְמֶחְֶצָה. בְּקִירוֹתֵיהֶם נִכְּרוּ רִשּוּמֵי כַּדוּרֵי־יְרִיָּה שֶפָּגְעוּ בָּהֶם.

קַל לְהָבִין, כַּמָה גְדוֹלָה הָיְתָה לְחֶרְדָּתוֹ שֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שוּב לֹא הָיָה סָפֵק לְפָנָיו, כִּי מַחְַנֶה שֶל תַּתָּרִים עָבַר זֶה לֹא כְּבָר בַּחֵלֶק הַזֶּה שֶל הַדֶּרֶךְ, אֶלָּא שֶהַמַּחְַנֶה הַזֶּה לֹא יָכֹל לִהְיוֹת בְּשוּם פָּנִים מַחְַנֶה הַצָּבָא שֶל הָאְֶמִיר, כִּי ִלּוּ עָבַר כָּאן עַל הַנּוֹסְעִים בַּ“קִּבִּיטְקָה” וַדַּאי הָיוּ הַלָּלוּ מַרְגִּישִים בּוֹ. אְַבָל אִם כָּךְ הוּא, הְַרֵי שְאֵלָה הִיא מִי וָמִי הֵם הַפּוֹלְשִים הַחְַדָשִים הַלָּלוּ בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ שֶבָּעְַרָבָה הִגִּיעוּ אֶל דֶּרֶךְ־הָרַבִּים הָעוֹלָה לְאִירְקוֹטְסְק? מִי הוּא הָאוֹיֵב הֶחָדָש, אְַשֶר שְלִיחוֹ שֶל הַצַּאר עָתִיד לִפְגֹעַ בּוֹ?

אֶת חְַשָשוֹתָיו אֵלֶּה לֹא הִגִּיד מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא לְנִיקוֹלַי וְלֹא לְנַדְיָה, מִשּוּם שֶלֹּא רָצָה לְהָבִיא דְאָגָה בְּלִבָּם. הוּא גָמַר בְּנַפְשוֹ לְהַמְשִיךְ אֶת דַּרְכּוֹ עַד שֶיְעַכְּבֵהוּ מַעְַצוֹר שֶאֵין לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו. לָאַחַר זְמַן יְעַיֵּן בַּדָּבָר מַה לַעְַשֹוֹת לְפִי תְּנָאֵי הַמַּצָּב.

בְּיוֹם הַמָּחָר נִתְחַוֵּר הַדָּבָר בְּמִדָּה יְתֵרָה, שֶזֶּה לֹא כְּבָר עָבַר כָּאן מַחְַנֶה שֶל פָּרָשִים וְרַגְלִים. לְמַעְלָה מחן הָאֹפֶק נִרְאוּ תִּימְרוֹת עָשָן. הַ“קִּבִּיטְקָה” הִתְקַדְּמָה מִתּוֹךְ זְהִירוּת רַבָּה. כַּמָּה בָּתִים מִבָּתֵי הַכְּפָרִים הָעְַזוּבִים עְַדַיִן הָיוּ בּוֹעְַרִים בָּאֵש, וְהַדָּבָר הָיָה בָּרוּר, שֶאַף לִפְנֵי עְשְֹרִים וְאַרְבַּע שָעוֹת הִצִּיתוּ אוֹתָם.

וּלְבַסּוֹף, בַּשְּמִינִי לְסֶפְּטֶמְבֶּר, עָמְדָה פִּתְאֹם הַ“קִּבִּיטְקָה” תַּחְתֶּיהָ. הַסּוּס מֵאֵן לְזוּז מִמְּקוֹמוֹ. סֶרְקוֹ נָבַח נְבִיחָה שֶל יְלָלָה.

“מָה הַדָּבָר?” שָאַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“נִבְלַת מֵת!” הֵשִיב נִיקוֹלֲַי וְקָפַץ מִתּוֹךְ הַ“קִּבִּיטְקָה”.

זֹאת הָיְתָה גוּפָתוֹ שֶל אַחַד הַמּוּז’יקִים, שֶהֵטִילוּ בּוֹ מוּמִים וֶהְְֶמִיתוּהוּ בְּאַכְזְרִיוּת

מִיתָה מְשְִנָּה.

נִיקוֹלַי עָשָֹה בְּיָדוֹ סִמַּן הַצְּלָב כְּלַפֵּי עַצְמוֹ וּבְעֶזְרַת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב סָחַב אֶת הַפֶּגֶר אֶל מוֹרַד הַדֶּרֶךְ. הוּא רְצָה לִקְבֹּר אוֹתוֹ כָּרָאוּי בְּקֶבֶר עָמֹק, כְּדֵי שֶהַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת שֶבָּעְַרָבָה לֹא תֹּאכַלְנָה אוֹתוֹ, אְַבָל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא נָתַן לוֹ זְמָן לְכָךְ.

“נִסַּע הָלְאָה, יְדִידִי, נִסַּע הָלְאָה!” קָרָא אֵלָיו. “אָסוּר לְנוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ אַף שָעָה אֶחָת!”

“וְהַ”קִּבִּיטְקָה" חָזְרָה וְנָסְעָה לְדַרְכָּהּ.

אִלּוּ רָצָה נִיקוֹלַי לַחְַלֹק אֶת הַכָּבוֹד הָאַחְַרוֹן לְכָל הַחְַלָלִים שֶנִּזְדַּמְּנוּ לְפָנָיו בַּדֶּרֶךְ מִכָּאן וְהָלְאָה, לֹא הָיָה מַסְפִּיק! בְּקִרְבַת נִיזְ’נִי־אוּדִינְסְק עָלָה מִסְפַּר הַמֵּתִים, שֶהָיוּ מוּטָלִים עַל הַקַּרְקַע, לְהַרְבֵּה עְַשָֹרוֹת.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מְִכְרָחִים הָיוּ הַנּוֹסְעִים לְהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ כָּל זְמַן שֶלֹּא יִהְיוּ צְפוּיִים לְסַכָּנָה לִנְפֹּל בִּידֵי הָאוֹיְבִים. הֵם לֹא שִנּוּ אֶת אָרְחָם, אַף כִּי אוֹתוֹת הַחְִרְבָּן וְהַהְַרִיסָה נִתְרַבּוּ עִם כָּל כְּפֳר וּכַפָר שֶנִּזְדַּמֵן לִפְנֵיהֶם. כָּל אוֹתָן הַמּוֹשָבוֹת, אְַשֶר שְמוֹתֵיהֶם הֵעִידוּ עְַלֵיהֶם, שֶנּוֹסְדוּ עַל־יְדֵי חַיָּבֵי גָלוּת מִן הַפּוֹלָנִים, הָיוּ לְבַז וּלְמַאְַכֹלֶת אֵש. דַּם הַחְַלָלִים טֶרֶם נִקְרַש וְאִי־אֶפְשָר הָיָה לָדַעַת אֵיךְ נִקְרוּ הַמְּאֹרָעוֹת הָאְַיְִמִּים הַלָּלוּ, כִּי לֹא נוֹתְרָה אַף נֶפֶש חַיָּה אַחַת, אְַשֶר תְּסַפֵּר אוֹתָם.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם סָמוּךְ לִשְעַת אַרְבַּע אַחַר הַצָּהְָרַיִם הִבְחִין נִיקוֹלַי בְּשוּלֵי הָאֹפֶק אֶת הַמִּגְדָּלִים הַגְּבוֹהִים שֶל בָּתֵּי הַתְּפִלָּה אְַשֶר בְּנִיזְ’נִי־אוּדִינְסְק. הֵם הָיוּ מְִקַפִים תִּימְרוֹת קִיטוֹר מְעְִבּוֹת. אְַשֶר נִכָּר הָיָה, שֶאֵינָן עְַנָנִים.

נִיקוֹלַי וְנַדְיָה הִבִּיטוּ מִסְּבִיבָם בְּשִֹים לֵב וְהוֹדִיעוּ לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מַה שֶרָאוּ עֵינֵיהֶם. הִגִּיעָה הַשָּעָה לְהַחְַלִיט מַה לַעְַשֹוֹת. אִם הָעִיר הָיְתָה עְַזוּבָה, אֶפְשָר הָיָה לָהֶם לַעְַבֹר בְּלִי חְַשָש סַכָּנָה, אְַבָל אִם עְַדַיִן תְּפוּסָה הָיְתָה, מֵחְַמַת אֵיזוֹ סִבָּה סְתוּמָה, בִּידֵי הַתַּתָּרִים, מִן הַהֶכְרַח הָיָה לָהֶם לָסֹב אוֹתָהּ סְחוֹר־סְחוֹר וִיהִי מָה.

“נִתְקַדֵּם בִּזְהִירוּת”, אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “אְַבָל נִתְקַדֵּם!”

וְכָךְ עָבְרוּ עוֹד וֶרְסְטָה אֶחָת.

“הַלָּלוּ לֹא עְַנָנִים הֵם, אֶלָּא תִּימְרוֹת עָשָן!” קָרְאָה נַדְיָה. “אְַהָהּ אָחִי, הָעִיר הְִצְּתָה בָּאֵש!”

וְאָכֵן נִרְאֶה הָיָה הַדָּבָר בַּעְַלִיל. לְשוֹנוֹת אֵש מַעְַלוֹת פִּיחַ הִתְפָּרְצוּ מִתּוֹךְ תִּימְרוֹת הַקִּיטוֹר. הַלֶּהָבוֹת הָאֵלֶּה הִתְלַכְּדוּ הָלוֹךְ וְהִתְלַכֵּד וְעָלוּ הַשָּמָיְמָה. וּבְכָל זֹאת לֹא נִרְאָה אַף פָּלִיט אֶחָד. בְּלִי סָפֵק מָצְאוּ הַמַּצִּיתִים אֶת הָעִיר עְַזוּבָה מֵאָדָם וְהֵם הִתְנַפְּלוּ עָלֶיהָ וְהִבְעִירוּ אוֹתָהּ בָּאֵש. אְַבָל כְּלוּם הָיוּ עוֹשֵֹי הַשַּמּוֹת הָאֵלֶּה תַּתָּרִים? אוֹ אוּלַי רוּסִים הָיוּ, אְַשֶר נִצְטַוּוּ לַעְַשֹוֹת כֵּן מִטַּעַם הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל? אֶפְשָר שֶמֶּמְשֶלֶת הַצַּאר הֶחְֶלִיטָה אְַשֶר מִקְּרַסְנוֹיַרְסְק וְהָלְאָה, מִן הַיֵּנִיסֵי וָהָלְאָה לֹא תִּשָּאֵר אַף עִיר אַחַת וְאַף כְּפָר אֶחָד, שֶאַנְשֵי הַצָּבָא שֶל הָאְֶמִיר יוּכְלוּ לִמְצֹא שָם מִקְלָט? וּמַה יַעְַשֶֹה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, הְַיַעְַצֹר אֶת מַסָּעוֹ אוֹ יִסַּע לְדַרְכּוֹ הָלְאָה?

הוּא הָיָה מְהַסֵּס וּפוֹסֵחַ עַל שְתֵּי הַסְּעִפִּים. וְאוּלָם לְאַחַר שֶשָּקַל אֶת הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ לְכָאן וּלְכָאן סוֹפוֹ שֶבָּא לִידֵי הַמַּסְקָנָה, אְַשֶר כָּל כַּמָּה שֶהַנְּסִיעָה דֶרֶךְ הָעְַרָבָה, לְלֹא מְסִלָּה כְּבוּשָה תִּהְיֶה מְיַגַּעַת בְּיוֹתֵר, מוּטָב שֶיִּסַּע דֶּרֶךְ הָעְַרָבָה וִּבִלְבַד שֶלֹּא יִסְתַּכֵּן שֵנִית בִּידֵי הַתַּתָּרִים. וּבְכֵן אָמַר לְהַצִּיעַ לְנִיקוֹלַי לַעְַזֹב לְפִי שָעָה אֶת הַדֶּרֶךְ וְלָשוּב אֵלֶיהָ רַק לְאַחַר שֶיַּעַקְפוּ אֶת נִיזְ’נִי־אוּדִינְסְק, וְהִנֵּה רָעַם פִּתְאֹם קוֹל יְרִיָּה מִצַּד יָמִין. כַּדּוּר בָּא בִּיעָף בִּשְרִיקָה, וְהַסּוּס שֶל הַ“קִּבִּיטָקָה” נִפְגַּע בְּרֹאשוֹ וְנָפַל מֵת.

וּבוֹ בָּרֶגַע הִשְֹתָּעְַרוּ כִּתְרֵיסָר פָּרָשִים עַל הַדֶּרֶךְ וְהִקִּיפוּ אֶת הַ“קִּבִּיטָקָה”. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, נַדְיָה וְנִקוֹלַי לֹא הִסְפִּיקוּ לְהָבִין אֶת הַנַּעְַשֶֹה וּכְבָר נִלְקְחוּ בַּשְּבִי וְנִגְרְרוּ בִּמְהִירוּת אֶל נִיזְ’נִי־אוּדִינְסְק.

הַהַתְקָפָה הַפִּתְאוֹמִית הַזֹּאת לֹא הֶעְֶבִירָה אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עַל דַּעְתּוֹ. כֵּוָן שֶלֹּא רָאָה אֶת הָאוֹיְבִים, לֹא יָכֹל לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ. אְַבָל אִלּוּ גֲַם הָיָה אוֹר עֵינָיו אִתּוֹ, לֹא הָיָה מְנַסֶּה לַעְַשֹוֹת זֹאת, מִשּוּם שֶהַנִּסָּיוֹן הַזֶּה הָיָה מֵבִיא לִידֵי שְפִיכוּת דָּמִים אְַיְִמָּה. וְאוּלָם אַף־עַל־פִּי שֶלֹּא רָאָה כְּלוּם, הְַרֵי שָמַע וְהֵבִין מַה שֶהַלָּלוּ הָיוּ מְדַבְּרִים.

עַל פִּי לְשוֹנָם הִכִּיר, שֶאַנְשֵי הַצָּבָא הַלָּלוּ תַּתָּרִים הֵם, וּמִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם נוֹדַע לוֹ, שֶהֵם הִקְדִּימוּ אֶת מַחְַנֵה הָאוֹיְבִים שֶהִתְנַפְּלוּ עַל הָאָרֶץ.

וְהִנֵּה מַה שֶנּוֹדַע לוֹ לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הַקְּצָרִים שֶהִשְמִיעוּ בְּפָנָיו בְּאוֹתָהּ שָעָה וּמִתּוֹךְ קִטְעֵי שִֹיחוֹתֵיהֶם שֶשָּמַע לְאַחַר מִכָּאן.

אַנְשֵי הַצָּבָא הַלָּלוּ לֹא הָיוּ מְשְִעְבָּדִים בְּמֵישָרִין לִפְקְִדָּתוֹ שֶל הָאְֶמִיר, שֶעְַדַיִן נֶעְִצַר אְַחוֹרֵי הַיֵּנִיסֵי. הֵם נִמְנוּ עִם פְּלְִגָּה שְלִישִית, שֶאְַנָשֶיהָ הָיוּ הַתַּתָּרִים שֶל הַחַאנוּת קוֹקַנְד וְקוּנְדוּז וַאְַשֶר עִמָּהּ עָתִיד לְהִתְאַחֵד בְּקָרוֹב הַמַּחְַנֶה שֶל פֵיאוֹפַרחַאן בְּקִרְבַת אִירְקוּטְסְק.

בַּעְַצָתוֹ שֶל אִיבַן אוֹגַרְיֶב וּכְדֵי לְהַבְטִיחַ אֶת הַצְלָחַת הַהִתְנַפְּלוּת עַל גְּלִילוֹת הַמִּזְרָח עָבְרָה הַפְּלְִגָּה הַזֹּאת אֶת גְּבוּל הַפְֶּלֶךְ סֵמִיפָּלָטִינְסְק, חָלְפָה בִּדְרוֹמוֹ שֶל יְאוֹר בַּלְקַךְ וְהִתְפַּשְּטָה לְאֹרֶךְ רַגְלֵי הָרֵי הָאַלְטַי. מַנְהִיגָהּ הָיָה אַחַד הַקְּצִינִים שֶל הַחַאן מִקּוּנְדוּז וְהִיא עָבְרָה בָּאָרֶץ כְּשֶהִיא עוֹשָֹה מַעְַשֵֹי שֹד וָהֶרֶס וְסוֹפָה שֶהִגִּיעָה אֶל מַעְַלֶה נְהַר הַיֵּנִיסֵי. אוֹתוֹ הַקָּצִין רָאָה מֵרֹאש מַה שֶיֵּעָשֶֹה בִּקְרַסְנוֹיַרְסְק עַל פִּי פְּקְִדַּת הַצַּאר, וּכְדֵי לְהָקֵל עַל צִבְאוֹת הָאְֶמִיר אֶת מַעְַבַר הַיֵּנִיסֵי, עָמַד וְכִנֵּס עַל פְּנֵי הַנָּהָר קְבוּצָה גְדוֹלָה שסל אְַרָבוֹת אִם לְשֵם שִמּוּש בָּהֶן לְצֹרֶךְ הַעְַבָרָה וְאִם לְשֵם חֹמֶר לִגְשִירַת גֶּשֶר. לְאַחַר שֶהִקִּיפָה פְּלְִגָּה זוֹ אֶת רֶגֶל הֶהָרִים, יָרְדָה אֶל עֵמֶק הַיֵּנִיסֵי וּבְקִרְבַת אַלְסָלִיבְסְק הִגִּיעָה שוּב אֶל הַדֶּרְךְ הָעוֹלָה אֶל אִירְקוּטְסְק. זוֹהִי סִבַּת הְַמוֹן הֶחְָרָבוֹת וְהַהְַרִיסוֹת הָאְַיְִמּוֹת, שֶנִּרְאוּ מֵעֵבֶר הָעִיר הַהִיא וְהָלְאָה וְהַמְשַמְּשוֹת סִמָּן מְִבְהָק לְדַרְכֵי הַמִּלְחָמוֹת שֶל הַתַּתָּרִים. גּוֹרָלָהּ שֶל נִיזְ’נִי־אוּדִינְסְק הָיָה כְּגוֹרַל שְאָר הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים, וְהַתַּתָּרִים, שֶמִּסְפָּרָם עָלָה לַחְַמִשִּים אֶלֶף אִיש, כְּבָר עָזְבוּ אוֹתָהּ כְּדֵי לִלְכֹּד אֶת הָעְַמָדוֹת הַחְַשוּבוֹת הָרִאשוֹנוֹת אְַשֶר לִפְנֵי אִירְקוּטְסְק. בְּעוֹד זְמַן מְִעָט עְַתִידִים הָיוּ לְהִתְאַחֵד עִם צִבְאוֹת הָאְֶמִיר.

כדָךְ הָיָה מַצַּב הַדְּבָרִים בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, – מַצָּב חָמוּר עַד מְאֹד בִּשְבִיל הַחֵלֵק הַזֶּה שֶל סִבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית, שֶהָיָה כְִּלּוֹ, מְִבְדָּל מִיֶּתֶר חֶלְקֵי הַמְּדִינָה, וּבִשְבִיל מְגִנֵּי עִיר הַבִּירָה שֶלּוֹ אְַשֶר לְפִי הָעֵרֶךְ מְִעָטִים הָיוּ.

לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נוֹדַע אֵפוֹא, שסלִּפְנֵי אִירְקוּטְסְק הוֹפִיעָה פְּלְִגָּה שְלִישִית שֶל צְבָא הַתַּתָּרִים, וְשֶהָאְֶמִיר וְאִיבַן אוֹגַרְיֶב עִם הַמַּחְַנֶה הָרָאשִי שֶלָּהֶם עְַתִידִים לְהִתְאַחֵד עִם פְּלְגָּה זוֹ בְּקָרוֹב. הַהִתְנַפְּלוּת עַל אִירְקוּטְסְק וְכִבּוּשָהּ לֹא הָיוּ אֵפוֹא אֶלָּא שְאֵלַת הַזְּמַן, אוּלַי שֶל הַזְּמַן הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר.

קַל לְהָבִין מָה הַמַּחְַשָבוֹת שֶהִתְרַגְּשוּ בְּאוֹתָהּ שָעָה בְּלִבּוֹ שֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב! וּכְלוּם אֶפְשָר הָיָה לִתְמֹהַ עָלָיו אלּוּ אָבַד סוֹף סוֹף לִבּוֹ וְרָפוּ יָדָיו מִפְּנֵי הַמַּצָּב שֶהָיָה נָתוּן בּוֹ עַכְשָו? וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא עְַזָבָהוּ אֹמֶץ לִבּוֹ כָּל עִקָּר וְשְֹפָתָיו לָחְַשוּ וְחָזְרוּ וְלָחְַשוּ אֶת הַמִּלִים:

“וּבְכָל זֹאת בּוֹא אָבוֹא אֶל מַטְּרָתִי!”

מִקֵּץ חְַצִי שָעָה לַאַחַר שֶתְּקָפוּם פָּרָשֵי הַתַּתָּרִים נִכְנְסוּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, נִיקוֹלַי וְנַדְיָה אֶל נִיזְ’נִי־אוּדִינְסְק. הַכֶּלֶב הַנֶּאְֶמָן רָץ אַחְַרֵיהֶם, אְַבָל מֵרָחוֹק. וְאוּלָם בְּעִיר זוֹ, שֶהָיְתָה כְִּלָּהּ בּוֹעֶרֶת בָּאֵש וְשֶהַחַמְסָנִים הָאַחְַרוֹנִים יָצְאוּ מִמֶּנָהּ, לֹא הָיָה מָקוֹם בִּשְבִילָם.

אָז הוּטְלוּ הַשְּבוּיִים עַל גַּבֵּי סוּסִים וְהוּבְלוּ בִּמְהִירוּת הָלְאָה. נִיקוֹלַי הָיָה נִכְנָע לְגוֹרָלוֹ כְּדַרְכּוֹ. נַדְיָה לֹא זָזָה מֵאְֶמוּנָתָהּ בְּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אַף זִיז כָּל שֶהוּא, וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה לְמַרְאִית עַיִן שְוֵה־נֶפֶש, אְַבָל בֶּאְֶמֶת הָיָה מוּכָן וּמְזְִמָּן לְהִשְתַּמֵּש בְּכָל שְעַת־כֹּשֶר לְהִמָּלֵט מִידֵי שוֹבָיו.

הַתַּתָּרִים הִכִּירוּ הֵיטֵב, שֶאַחַד הַשְּבוּיִים שֶלָּהֶם עִוֵּר הוּא, אְַבָל הָאַכְזְרִיּוּת הַמְיְִחָדָה לָהֶם מִטִּבְעָם הִשִֹיאָתַם לְהִתְעַלֵּל בָּאְִמְלָל הַזֶּה. הֵם רָכְבוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה. סוּסוֹ שֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶלֹּא הָיָה לוֹ מַנְהִיג אַחֵר חוּץ מִמֶּנּוּ, הָיָה מְקַפֵּץ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הַצִּדָּהּ וְהַקְּפִיצוֹת הַלָּלוּ הִכְנִיסוּ עִרְבּוּבִיָה אֶל תּוֹךְ שוּרוֹת הָרוֹכְבִים. אָז נִתַּךְ עַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מְטַר חְַרָפוֹת וְמַהְַלְִמּוֹת, אְַשֶר שָבְרוּ אֶת לֵב הַנַּעְַרָה וְהֵבִיאוּ אֶת נִיקוֹלַי לִידֵי הִתְמַרְמְרוּת. אְַבָל מַה יָכְלוּ לַעְַשֹוֹת? הַלְָּשוֹן הַתַּתָּרִית הָיְתָה זָרָה לָהֶם וְהַמֶּחָאָה שֶלָּהֶם הוּשְבָה אָחוֹר מִתּוֹךְ גַּסּוּת וּקְשִיחוּת־לֵב.

וּכְדֵי לְסַפֵּק אֶת תַּאְַוַת הָאַכְזְרִיּוּת שֶלָּהֶם בְּמִדָּה יְתֵרָה בָּאָה מַחְַשָבָה בְלֵב הַחַיָּלִים הָאֵלֶּה לְהַחְַלִיף אֶת הַסּוּס, שֶרָכַב עָלָיו מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, בְּסוּס אַחֵר שֶהָיָה סוּמָא. לִתְמוּרָה זוֹ גָרְמוּ דְבָרָיו שֶל אַחַד הָרוֹכְבִים, אְַשֶר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שָמַע אוֹתוֹ אוֹמֵר אֶל חְַבֵרָיו:

“אֶפְשָר שֶרוּסִי זֶה פִּקֵּחַ הוּא וְעֵינָיו רוֹאוֹת!”

הַדָּבָר קָרָא בְּמֶרְחָק שִשִּים וֶרְסְטָאוֹת מִנִּיזְ’נִי־אוּדִינְסְק בֵּין הַכְּפָרִים טַאְַטָן וְשִיבַרְלִינְסְקוֹאֶה. הִרְכִּיבוּ אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עַל סוּס סוּמָא זֶה וּלְשֵם לִגְלוּג נָתְנוּ בְּיָדָיו אֶת הָרֶסֶן. אַחַר חָבְטוּ אֶת הַסּוּס בְּשוֹט וְזָרְקוּ בּוֹ אְַבָנִים וּמִתּוֹךְ קְרִיאוֹת שֶל זֵרוּז אִנְּסוּהוּ לָרוּץ בִּדְהִירָה.

הַסּוּס, אְַשֶר רוֹכְבוֹ הָעִוֵּר כְּמוֹתוֹ לֹא יָכֹל לְהַנְהִיגוֹ בְּאֹרַח יָשָר, יֵש שֶנִּתְקַל בְּעֵץ וְיֵש שֶנָּטָה מִן הַדֶּרֶךְ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ גָּרַם לְרוֹכְבוֹ טִלְטוּלִים וְנִדְנוּדִים קָשִים וּפְעָמִים בָּא לִידֵי נְפִילָה, אְַשֶר אַחְַרִיתָהּ יָכְלָה לִהְיוֹת רָעָה מְאֹד.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא מָחָה. הוּא לֹא הִשְמִיעַ אַף תְּלוּנָה. כְּשֶנָּפַל סוּסוֹ הָיָה מַמְתִּין עַד שֶהְֶרִימוּהוּ. וְאָמְנָם הְֶרִימוּהוּ וְהַמִּשְֹחָק הָאַכְזָרִי הִתְחִיל שוּב.

וּבְוַדַּאי הָיָה הַמִּשְֹחָק הוֹלֵךְ וְנִמְשָךְ עוֹד זְמָן הַרְבֵּה לַהְַנָאָתָם הָרַבָּה שֶל הַתַּתָּרִים, לוּלֵא הִתְרַחֵש מְאֹרָע חָמוּר בְּיוֹתֵר, אְַשֶר שָֹם לוֹ קֵץ.

בְּאַחַת הַשָּעוֹת מִשְעוֹת הַיּוֹם הָעְַשִֹירִי לְסֶפְּטֶמְבֶּר כִּוֵּן הַסּוּס אֶת פָּנָיו בִּמְרוּצָתוֹ אֶל אַחַת הַנְּקָרוֹת שֶבְּצַד הַדֶּרֶךְ, שֶהָיְתָה עְַמְִקָּה מִשְלֹשִים עַד אַרְבָּעִים רֶגֶל.

נִיקוֹלַי רָצָה לְהִשְֹתָּעֵר אַחְַרָיו, אְַבָל עְַצָרוּהוּ. הַסּוּס שֶהָיָה לְלֹא מַנְהִיג הִתְנַפֵּל עִם רוֹכְבוֹ אֶל תּוֹךְ הַנִּקְרָה.

נַדְיָה וְנִיקוֹלַי הִשְמִיעוּ זַעְַקַת חְַרָדָה!… הֵם הָיוּ מְִבְטָחִים, שֶחְַבֵרָם הָאְִמְלָל נִתְרַסֵּק מֵחְַמַת נְפִילָה זוֹ!

וְאוּלָם כְּשֶקָרְבוּ אֶל הַמָּקוֹם רָאוּ וְהִנֵּה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אְַשֶר הִסְפִּיק לִקְפֹּץ מֵעַל הָאְִכָּף, שָלֵם בְּגוּפוֹ לְלֹא פְּצִיעָה כָּל שֶהִיא, תַּחַת אְַשֶר הַסּוּס הָאְִמְלָל נִשְבְּרוּ שְתֵּי רַגְלָיו וְשוּב לֹא צָלַח לְשוּם שִמּוּש.

אֶת הַסּוּס הִנִּיחוּ לִגְוֹעַ בַּאְַשֶר הוּא שָם, בְּלִי לַהְַמִיתוֹ מֵחְַמַת צַעַר בַּעְַלֵי חַיּיִם, וְאֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הוֹצִיאוּ וּקְשָרוּהוֹ אֶל הָאְִכָּף שֶל אַחַד הַתַּתָּרִים כְּדֵי שֶיָּרוּץ אַחְַרֵי הַפְּלְִגָּה בְּרַגְלָיו.

וְגַם הַפַּעַם לֹא נִפְלְטָה תְּלוּנָה מִפִּיו וְהוּא לֹא מָחָה! הוּא הָיָה מְהַלֵּךְ בִּפְסִיעוֹת מְהִירוֹת בְּלִי אְַשֶר נִמְשַךְ עַל־יְדֵי הַחֶבֶל שֶהָיָה קָשוּר אֶל אְִכַּף הָרוֹכֵב. אָכֵן “אָדָם שֶל בַּרְזֶל” הָיָה אָדָם זֶה, כְּכֹל אְַשֶר אָמַר עָלָיו הַגֵּנֵרַל קִיסוֹף אֶל הַצַּאר!

לְמָחָר בְּיוֹם הָאַחַד־עָשָֹר בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, הִגִּיעָה הַפְּלְִגָּה הַקְּטַנָּה אֶל הַכְּפָר שִיבַרְלִינְסְקוֹאֶה.

כָּאן קָרָה מִקְרֶה, אְַשֶר אַחְַרִיתוֹ יָכְלָה לִהְיוֹת מָרָה עַד מְאֹד.

אָתָא לָיְלָה. הַפָּרָשִים הַתַּתָּרִים עָמְדוּ לָפוּש וְהִשְתַּכְּרוּ אִם מָעַט וְאִם הַרְבֵּה. אַחַר קָמוּ וְאָמְרוּ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

נַדְיָה, אְַשֶר כְּמוֹ עַל־פִּי נֵס נָהְַגוּ בָּהּ אַנְשֵי הַצָּבָא כָּבוֹד עַד עַכְשָו, נֶעֶלְבָה עַכְשָו עַל יְדֵי אֶחָד מֵהֶם.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת לֹא אֶת הָעֶלְבּוֹן. וְלֹא אֶת הָעוֹלֵב, אְַבָל נִיקוֹלַי רָאָה תַּחְתָּיו.

אָז קָם נִיקוֹלַי וּבִמְנוּחָה גְמוּרָה וּבְלִי לִשְקֹל אֶת הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ וּבְלִי לָתֵת לְעַצְמוֹ חֶשְבּוֹן עַל הַמַּעְַשֶֹה שֶהוּא אוֹמֵר לַעְַשֹוֹת, נִגַּש אֶל אִיש הַצָּבָא הַהוּא וְעַד שֶהַלָּז הִסְפִּיק לְהָנִיעַ יָדוֹ כְּדֵי לַעְַצֹר בּוֹ, תָּפַשֹ אֶקְדּוֹחַ, שֶהָיָה נָתוּן בְּאַמְתַּחַת הָאְִכָּף, וְיָרָה אֵלָיו בְּאֶמְצַע חְזֵהוּ.

לְקוֹל הַיְרִיָּה קָפַץ וּבָא מִיָּד הַקָּצִין הַמְפַקֵּד אֶת הַפְּלְִגָּה. הָרוֹכְבִים רָצוּ לִגְזֹר אֶת נִיקוֹלַי הָאְִמְלָל לִגְזָרִים בְּחַרְבוֹתֵיהֶם, אְַבָל עַל־פִּי אוֹת, שֶנִּתַּן מֵאֵת הַקָּצִין, אְַסָרוּהוּ בַּחְַבָלִים וֶהְֶטִילוּהוּ לְאָרְכּוֹ עַל גַּב סוּס, וְהַפְּלְִגָּה יָצְאָה שוּב לְדַרְכָּהּ בִּדְהִירָה.

הַחֶבֶל, אְַשֶר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה קָשוּר בּוֹ וַאְַשֶר הוּא כִּרְסֵם אוֹתוֹ לְמֶחְֶצָה, נִתַּק פִּתְאֹם עַל יְדֵי תְּנוּעָה חְַזָקָה שֶל הַסּוּס, וְרוֹכְבוֹ שֶהָיָה שִכּוֹר לְמֶחְֶצָה דָּהַר בְּכָל עֹז הָלְאָה, בְּלִי אְַשֶר הִרְגִּיש בָּזֶה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה נִשְאְַרוּ לְבַדָּם עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ.

פֶּרֶק תְּשִיעִי: בָּעְַרָבָה    🔗

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה הָיוּ שוּב חָפְשִים כְּמוֹת שֶהָיוּ בְּמֶשֶךְ יְמֵי מַסָּעַם מִפֶּרְם וְעַד גְּדוֹת הָאִירְטִיש. אְַבָל כַּמָּה נִשְתַּנּוּ תְּנָאֵי הַמַּסָּע שֶלָּהֶם מֵאָז וְעַד עָתָּה! אָז הָיוּ נוֹסְעִים בְּ“טָרַנְטֵס” מְרְִוָּח, הַסּוּסִים נִתְחַלְּפוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, תַּחְַנוֹת דֹּאַר סִפְּקוּ לָהֶם אֶת צָרְכֵיהֶם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיְתָה יְכֹלֶת בְּיָדָם לִנְסֹעַ בִּמְהִירוּת. אְַבָל עַכְשָו הָיוּ מְהַלְּכִים בְּרֶגֶל, וְלֹא הָיְתָה לָהֶם יְכֹלֶת לְהַמְּצִיא לְעַצְמֳָם אֶמְצְעֵי־נְסִיעָה, יְהִי אְַשֶר יִהְיֶה, וְלֹט עוֹד אֶלָּא שֶלֹּא הָיְתָה בְּיָדָם אַף פְּרוּטָה וְלֹא יָדְעוּ כֵּיצַד יְסַפְּקוּ אֶת צָרְכֵי חַיֵּיהֶם שֶאֵין לְהִתְקַיֵּם בִּלְעְַדֵיהֶם, – וַעְַדַיִן צְרִיכִים הָיוּ לַעְַבֹר מַהְַלָךְ שֶל אַרְבַּע וֶרְסְטָאוֹת! וְעַל כָּל אֵלֶּה נוֹסַף עוֹד עִוְרוֹנוֹ שֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אְַשֶר נַדְיָה הַיְתָה לוֹ לְעֵינָיִם.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶגַּם הַיָּדִיד שֶהִקְרָה לִפְנֵיהֶם הַמִּקְרֶה, הִתְרַגֵּש עָלָיו אָסוֹן וְהוּא נִטַּל מֵאִתָּם.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שָכַב עַל הַמּוֹרָד שֶבְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ. נַדְיָה עָמְדָה עַל יָדוֹ וְחִכְּתָה שֶהוּא יֹאמַר לָהּ מִלָּה לְהַמְשִיךְ שוּב אֶת הְַלִיכָתָם.

הַשָעָה הָיְתָה שְעַת עֶשֶֹר בָּעֶרֶב. זֶה שָלֹש שָעוֹת וָחֵצִי שֶהַשֶּמֶש שָקְעָה אְַחוֹרֵי הָאֹפֶק. לֹא נִרְאָה לֹא בַּיִת וְלֹא סְִכָּה. הַתַּתָּרִים הָאַחְַרוֹנִים נִתְעַלְּמוּ בַּמֶּרְחַקִּים. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה הָיוּ בּוֹדְדִים וַעְַזוּבִים בְּכָל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם.

“אְַהָהּ, מַה יַעְַשֹוּ הַלָּלוּ לִידִידֵנוּ?” פָּתְחָה וְאָמְרָה הַנַעְַרָה. “נִיקוֹלַי הָאְמְלָל! פְּגִישָתֵנוּ אִתּוֹ הֵמִיטָה עָלָיו אָסוֹן!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שָתַק וְלֹא עָנָה דָבָר.

“מִיכָאֵל,” חָזְרָה וְאָמְרָה נַדְיָה, “כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶהוּא הֵגֵן עָלֶיךָ בְּשָעָה שֶהָיִיתָ לְמִשְֹחָק בְּיַד הַתַּתָּרִים וְכִי הוּא סִכֵּן אֶת נַפְשוֹ לְמַעְַנִי?”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הוֹסִיף לִשְתֹּק. הוּא הָיָה שוֹכֵב לְלֹא תְּנוּעָה כְּשֶרָאשוֹ תָּמוּךְ בְּיָדָיו. מָה הַמַּחְַשָבוֹת שֶחָשַב בְּאוֹתָהּ שָעָה? אֶפְשָר שֶלֹּא שָמַע כְּלָל אֶת דִּבְרֵי נַדְיָה, מֵאַחַר שֶלֹּא עָנָה אוֹתָהּ כְּלוּם?

הֵן, הוּא שָמַע אֶת דְּבָרֶיהָ, שֶהְַרֵי לְאֲַחַר שֶהַנַּעְַרָה הוֹסִיפָה וְשָאְַלָה אוֹתוֹ:

“לְהֵיכָן אַנְהִיגְךָ, מִיכָאֵל?” עָנָה וְאַמַר:

“אֶל אִירְקוּטְסְק!”

“בְּדֶרֶךְ־הָרַבִּים?”

“הֵן, נַדְיָה.”

שוּם דָּבָר לֹא הֵזִיז אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מֵהַחְלָטָתוֹ לְהַגִּיעַ אֶל הַמַּטָּרָה, שֶהוּא הִתְחַיֵּב בִּשְבוּעָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ. דֶּרֶךְ־הָרַבִּים הִיא הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר אֶל מַטָּרָה זוֹ. אִם יֵרָאֶה צְבָא־הֶחָלוּץ שֶל פֵיאוֹפַר־חַאן, עְַדַיִן יְהִי סָפֶק בְּיָדוֹ לִנְטוֹת מִפָּנָיו וְלַעְַזֹב אֶת דֶּרֶךְ־הָרַבִּים.

נַדְיָה אָחְַזָה בְּיָדוֹ שֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וּשְנֵיהֶם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. לְמָחָר, בִּשְנֵים־עָשָֹר לְסֶפְּטֶמְבֶּר בַּבֹּקֶר, חָנוּ שְנֵיהֶם חְַנִיָּה קְצָרָה בָּעְַיָרָה טוּלִינוֹבְסְקוֹאֶה, שֶהָיְתָה רְחוֹקָה מַהְַלַךְ עֶשְֹרִים וֶרְסְטָאוֹת מִמְּקוֹם יְצִיאָתָם. הָעְַיָרָה הָיְתָה כְִּלָּהּ שְֹרוּפָה וַהְַרוּסָה. כָּל הַלַּיְלָה שֶעָבַר הָיְתָה נַדְיָה צוֹפָה וּמַבִּיטָה, שֶמָּא תִּזְדַּמֵּן לְפָנֶיהָ גּוּפָתוֹ שֶל נִיקוֹלַי בַּדֶּרֶךְ, אְַבָל כָּל הַחִפּוּשִֹים שֶחִפְּשָֹה בֵּין הֶחְָרָבוֹת וּבֵין הַחְַלָלִים שֶרָאְַתָה פֹּה וְשָם, הָיוּ לְבַטָּלָה. עַד עַכְשָו נִרְאָה שֶנִּקוֹלַי עְַדַיִן הָיָה בַּחַיִּים. אֶפְשָר שֶהִשְאִירוּהוּ לְפִי שָעָה בַּחַיִּים עַל מְנָת לַהְַמִיתוֹ מִיתָה אַכְזְרִיָּה לִכְשֶיַּגִּיעוּ אֶל מְקוֹם חְַנִיָּתָם אִירְקוּטְסְק.

נַדְיָה, אְַשֶר כֹּחָהּ תַּש מֵרָעָב, שֶעִנָּה גַם אֶת בֶּן־לִוְיָתָהּ עִנּוּיִים קָשִים, מָצְאָה לְאָשְרָהּ הַגָּדוֹל בְּאַחַד הַבָּתִים שֶבָּעְַיָרָה מִקְצָת בָּשָֹר מְיְִבָּש וּצְנִימִים, הַיְנוּ פְּרוּסוֹת לֶחֶם מְיְִבָּשוֹת בְּקִיטוֹר, הַמְשַמְּרוֹת אֶת סְגְִלַּת הַהְַזָנָה שֶלָּהֶן לְאֹרְךְ יָמִים. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה הִצְטַיְּדוּ בְּצֵידָה זוֹ כְּכֹל אְַשֶר יָכְלוּ שְֹאֵת. מְזוֹנָם הָיָה אֵפוֹא בָּטוּחַ לְכַמָּה יָמִים, וַאְַשֶר לְמַיִם וַדַּאי לֹא יַחְסְרוּ אוֹתָם בְּחֵבֶל אֶרֶץ זֶה, שֶעוֹבְרִים בָּהּ אַלְפֵי פְּלָגִים הַמִּשְתַּפְּכִים אֶל תּוֹךְ נְהַר אַנְגָּרָה.

וְשוּב קָמוּ וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה מְהַלֵּךְ בִּפְסִיעוֹת בְּטוּחוֹת וְלֹא הָיָה מְקַצֵּר אוֹתָן אֶלָּא לְמַעַן בַּת־לִוְיָתוֹ. נַדְיָה לֹא רָצְתָה לְפַגֵּר וְהִיא אִמְּצָהּ אֶת כֹּחָהּ לְהַלֵּךְ. לְאָשְרוֹ לֹא יָכוֹל הָיָה בֶּן־לִוְיָתָהּ לִרְאוֹת כַּמָּה רְצוּצָה הָיְתָה מֵרֹב יְגִיעָה.

וַאַף־עַל־פִּי־כֵן הִרְגִּיש מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בַּדָּבָר; “כֹּחֵךְ הוֹלֵךְ וָתָם, יַלְּדָה עְַנִיָּה”, אָמַר אֵלֶיהָ לִפְעָמִים.

"לֹא, לֹא, הֵשִיבָה נַדְיָה.

“כַּאְַשֶר לֹא תּוּכְלִי לָלֶכֶת עוֹד, אֶשָֹאֵךְ עַל זְרוֹעוֹתַי, נַדְיָה”.

“טוֹב הַדָּבָר, מִיכָאֵל”.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הְִצְרְכוּ לַעְַבֹר אֶת הַנַּחַל הַקָּטֹן אוֹקֶה, וְאוּלָם הַנַּחַל הַזֶּה לֹא הָיָה עָמֹק בְּיוֹתֵר וְהֵם עָבְרוּ אוֹתוֹ שֶלֹּא בְּקֹשִי.

הַשָּמַיִם הָיוּ מְכְִסִּים בַּעְַנָנִים וְהַטֶּמְפֵּרָטוּרָה הָיְתָה נוֹחָה. אֶלָּא שֶהָיָה חְַשָש, שֶמֶּזֶג־הָאְַוִיר יִשְתַּנֶּה לְרָעָה וְעוֹד מְֶֶעַט וְיֵרֵד גֶּשֶם, מַה שֶהָיָה מַרְבֶּה אֶת הַטֹּרַח וְהַיְּגִיעָה שֶל הַהְַלִיכָה בְּרֶגֶל. וְאָמְנָם פְּעָמִים אְַחָדוֹת נִתְּכוּ גִשְמֵי זַעַף, אְַבָל הֵם לֹא נִמְשְכוּ הַרְבֵּה.

וְכָךְ הָיוּ מְהַלְּכִים יַחַד אְַחוּזֵי יָדַיִם וְהָיוּ מְדַבְּרִים מְעַט. נַדְיָה הִבִּיטָה לְפָנִים וּלְאָחוֹר. פַּעְַמַיִם בַּיּוֹם חָנוּ. בַּלַּיְלָה נָחוּ שֵש שָעוֹת. בְּסְִכּוֹת אְַחָדוֹת מָצְאָה נַדְיָה שוּב מְעַט בְּשַֹר כֶּבֶש, אְַשֶר בְּאֶרֶץ זוֹ הְַרֵיהוּ מָצוּי לָרֹב וּמְחִירוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה עַל שְתֵּי קוֹפֵּיקוֹת וּמֶחְֶצָה הַלִּטְרָה.

וְאוּלָם לַמְרוֹת הַתִּקְוָה שֶהָגָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא נִזְדַּמְּנָה אַף בֶּהְֶמַת־מַשָֹּא אֶחָת. הַסּוּסִים וְהַגְּמַלִּים נֶהֶרְגוּ אוֹ נֶחְמְסוּ. וּבְכֵן נִגְזְרָה עָלָיו לְהוֹסִיף וּלְהַלֵּךְ בְּרֶגֶל דֶּרֶךְ הָעְַרָבָה הַזֹּאת, שֶהָיְתָה לְלֹא קֵץ וּלְלֹא גְבוּל.

עִקְּבוֹת הַפְּלְִגָּה הַתַּתָּרִית הַשְּלִישִית, שֶעָלְתָה עַל אִירְקוּטְסְק, נִכְּרוּ כָּאן בְּכָל מָקוֹם. פֹּה הִתְגּוֹלֵל סוּס מֵת וששָם עָמְדָה עְַגָלָה עְַזוּבָה. גּוּפוֹתֵיהֶם שֶל בְּנֵי סִבִּירְיָה הָיוּ מְצַיְּנוֹת גַּם הֵן אֶת הַדֶּרֶךְ, בְּיִחוּד בִּמְבוֹאֵי הַכְּפָרִים. נַדְיָה כָּבְשָה אֶת גֹּעַל נַפְשָהּ וְהִסְתַּכְּלָה יָפֶה בְּכָל הַפְּגָרִים הָאֵלֶּה!…

בִּכְלָלוֹ שֶל דָּבָר לֹא הָיְתָה הַסַּכָּנָה נִשְקָפָה לָהֶם מִפָּנִים, אֶלָּא מֵאָחוֹר. צְבָא־הֶחָלוּץ אְַשֶר לַמַּחְַנֶה שסל הָאְֶמִיר, שֶאִיבָן אוֹגַרְיֶב הָיָה נוֹהֵג בּוֹ, יְכוֹל הָיָה לְהוֹפִיעַ מֵרֶגַע לְרֶגַע. הָאְַרָבוֹת שֶנִּשְלְחוּ בְּמוֹרַד הַיֵּנִיסֵי, וַדַּאי כְּבָר הִגִּיעוּ אֶל קְרַסְנוֹיַרְסְק וְשִמְּשוּ מִיָּד מַכְשִירֵי־הַעְַבָרָה עַל פְּנֵי הַנָּהָר. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה אֵפוֹא מְִפְנָה לִפְנֵי הַפּוֹלְשִים. שוּם מַחְַנֶה רוּסִי לֹא יָכֹל לְחָסְמָהּ בִּפְנֵיהֶם בֵּין קְרַסְנוֹיַרְסְק וּבֵין יְאוֹר הַבַּיְקַל. וּבְכֵן אֵפוֹא הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מַצַפֶּה בַּחְַרָדָה לְהוֹפָעַת הַסַּיָּרִים הַתַּתָּרִים.

בְּכָל מָקוֹם שֶחָנוּ שָם הָיְתָה נַדְיָה עוֹלָה עַל אַחַת הָרָמוֹת וְצוֹפָה מִשָּם בְּעֵינַיִם בּוֹחְַנוֹת לְצַד מַעְַרָב, אְַבָל שוּם עְַנַן אָבָר טֶרֶם בִּשֵֹר אֶת בִּיאָתוֹ שֶל גְּדוּד רוֹכְבִים.

וְשוּב הָיוּ חוֹזְרִים וּמְהַלְכִים לְדַרְכָּם, וּכְשֶהִרְגְִיש מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בַּדָּבָר שֶהוּא גוֹרֵר אַחְַרָיו אֶת נַדְיָה הָעְַנִיָה, וְהִתְחִיל מְקַצֵּר אֶת פְּסִיעוֹתָיו. הצם לֹא הָיוּ מְסִיחִים אֶלָּא מָעַט וְרַק עַל נִיקוֹלַי בִּלְבָד. הַנַּעְַרָה הַצְּעִירָה הִזְכִּירָה אֶת כָּל הַטּוֹבָה שֶעָשָֹה עִמָּם בֶּן־לִוְיָתָם זֶה בְּמֶשֶךְ הַיָּמִים הַמְִּעָטִים שֶהָיוּ בְּחֶבְרָתוֹ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִשְתַּדֵּל לְהָפִיחַ עַל־יְדֵי תְּשוּבוֹתָיו זִיק תִּקְוָה בְּלֵב נַדְיָה, אַף־עַל־פִּי שֶהוּא גוּפוֹ שוּב לֹא הָיָה מְקַוֶּה כְּלוּם, מִשּוּם שֶמְִּבְטָח הָיָה שֶאוֹתוֹ הָאְִמְלָל לֹא יִנָּצֵל מִמָּוֶת.

יוֹם אֶחָד אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֶל הַנַּעְַרָה:

“נַדְיָה, מִשּוּם מָה אִי אַתְּ מְסַפֶּרֶת עִמִּי לְעוֹלָם עַל אִמִּי?” עַל אִמּוֹ! נַדְיָה הִשְתַּמְּטָה מִדַּבֵּר עָלֶיהָ. לָמָּה לָהּ לְחַדֵּש אֶת מַכְאוֹבָיו? וְכִי לֹא נָפְחָה הַסִּבִּירִית הַזְּקֵנָה אֶת נַפְשָהּ? וְכִי לֹא הֶאְֶצִיל בְּנָהּ נְשִיקָה אַחְַרוֹנָה לְגוּפָתָהּ שֶהָיְתָה מוּטָלָה עַל מִישוֹר הָרָמָה שְבְּטוֹמְסְק?

“דַּבְּרִי עִמִּי. נַדְיָה, עָלֶיהָ,” בִּקֵּש מִמֶּנָּהּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “דַּבְּרִי נָא! אַתְּ תִּגְרְמִי לִי בְּכָךְ נַחַת־רוּחַ!”

וְאָז עָשְֹתָה נַדְיָה מַה שֶלֹּא עְשְֹתָה עַד עַכְשַָו. הִיא סִפְּרָה אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶאֵרְעוּ בֵּינָהּ וּבֵין מַרְתָּה מִשְעַת הִפָּגְשָן בְּאוֹמְסְק, אְַשֶר שָם רָאוּ זוֹ אֶת זוֹ בַּפַּעַם הָרִאשוֹנָה. הִיא הִגִּידָה לוֹ, כִּי אִינְסְטִינְקְט נֶעְלָם מָשַךְ אוֹתָהּ אֶל הַשְּבוּיָה הַזְּקֵנָה בְּלִי אְַשֶר יָדְעָה אוֹתְהּ, כִּי הִיא דָאְַגָה לָהּ וְשָקְדָה לְטוֹבָתָהּ וְכִי הִיא גוּפָהּ הוֹסִיפָה עַל־יְדֵי כָּךְ עָצְמָה וְעֹז־רוּחַ, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמָן עְַדַיִן סְבוּרָה הָיְתָה שֶמִּיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב אֵינוֹ אֶלָּא נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב.

“וְהַלְוַאי וְהָיִיתִי תָּמִיד מַה שֶהָיִיתִי אָז בְּעֵינָיִךְ!” הֵשִיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אְַשֶר מִצְחוֹ הָיָה קוֹדֵר בְּאוֹתָהּ שָעָה.

לְאַחַר הַפְסָקָה קְצָרָה הוֹסִיף וְאָמַר:

“הֵפַרְתִּי אֶת שְבוּעָתִי, נַדְיָה. הַָרֵי נִשְבַּעְתִּי, שֶלֹּא אֶרְאֶה אֶת פְּנֵי אִמִּי!”

“אְַבָל הצן לֹא לִרְצוֹנְךָ רָאִיתָ אוֹתָהּ, מִיכָאֵל!” הֵשִיבָה נַדְיָה, “הֵן רַק בְּמִקְרֶה נִפְגַּשְתָּ עִמָּהּ!”

“נִשְבַּעְתִּי שְבוּעָה לְהִשְתַּדֵל בְּכָל מְאֹדִי לְבַל אֶתְוַדַּע, וְיַעְַבֹר עָלַי מָה!”

“מִיכָאֵל, מִיכָאֵל! כְּלוּם יָכֹלְתָּ לִמְשֹל בְּרוּחַּךָ לְמַרְאֵה הַשּוֹט שֶהוּנַף עַל מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב? לֹא! אֵין שְבוּעוֹת בָּעוֹלָם, אְַשֶר כֹּחָן יָפֶה לְעַכֵּב אֶת הַבֵּן מִלָּבוֹא לְעֶזְרַת אִמּוֹ!”

“הֵפַרְתִּי אֶת שְבוּעָתִי, נַדְיָה”, הֵשִיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “יִסְלַח לִי אְֶלֹהִים וְיִמְחַל לִי מַלְכִּי!”

“מִיכָאֵל”, עָנְתָה וְאָמְרָה הַנַּעְַרָה. “יֵש לִי שְאֵלָה לְשְאָלְךָ. אִם סָבוּר אַתָּה, שֶאְסוּר לְךָ לְהָשִיב לִי תְּשוּבָה עָלֶיָה, אַל תָּשִיב. כָּל מֲַה שֶאַתָּה עוֹשֶֹה טוֹב בְּעֵינַי וְאֵינוֹ עָלוּל לְהַכְאִיב אֶת לִבִּי”.

“דַּבְּרִי אֵפוֹא, נַדְיָה!”

“מִפְּנֵי מָה אַתָּה אָץ עַכְשָו לָבוֹא אֶל אִירְקוּטְסְק? הְַלֹא אִגַּרְתּוֹ שֶל הַצַּאר נִגְזְלָה מִמֶּךָ!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לָחַץ אֶת יָדָּה שֶל בַּת־לִוְיָתוֹ בְּחָזְקָה, אְַבָל לֹא עָנָה אוֹתָהּ דָּבָר.

“הְַיָדַעְתָּ אֶת תֹּכֶן הָאִגֶּרֶת לִפְנֵי צֵאתְךָ מִמּוֹסְקְבָה?”

“לֹא, לֹא יָדָעְתִּי”.

“הַאֶצְדַּק, מִיכָאֵל, אִם אֶחְשֹב כִּי אַךְ מֵחֶפְצְךָ לַהְַבִיאֵנִי אֶל אָבִי אַתָּה נִכְסָף לְהַגִּיעַ אֶל אִירְקוּטְסְק?”

“לֹא, נַדְיָה, לֹא תִּצְדְקִי”, הֵשִיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּכֹבֶד־רֹאש, “אִלּוּ נְתַתִּיךְ לְהַחְַזִיק בְּדֵעָה זוֹ, הָיִיתִי מַטְעֶה אוֹתָךְ. הְַרֵינִי הוֹלֵךְ לַמָּקוֹם, אְַשֶר חוֹבָתִי מְצַוָּה עָלַי לָלֶכֶת לְשָם! וְאֵיךְ יָכוֹל אְַנִי לְהוֹלִיכֵךְ אֶל אִירְקוּטְסְק? הְַלֹא אַתְּ הִיא הַמּוֹלִיכָה אוֹתִי עַכְשָו לְשָם. הְַלֹא בְּעֵינַיךְ אְַנִי רוֹאֶה וְיָדֵךְ הִיא הַמַּנְהִיגָה אוֹתִי. וּכְלוּם לֹא גָמַלְתְּ לִי פִּי מֵאָה בְּעַד הַטוֹבוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶעָשִֹיתִי עִמָּךְ בַּתְּחִלָּה? אֵינֶנִי יוֹדֵעַ אִם הַגּוֹרָל יֶחְדַּל לְרַדֵּף אוֹתָנוּ, אְַבָל בְּיוֹם שֶאַתְּ תּוֹדִי לִי עַל הְַבִיאִי אוֹתָךְ לִפְנֵי אָבִיךְ, אוֹדֶה לָךְ אְַנִי עַל הַנְהִיגֵךְ אוֹתִי אֶל אִירְקוּטְסְק!”

“מִיכָאֵל הָאְִמְלָל!” הֵשִיבָה נַדְיָה כְִּלָּהּ נִרְעָשָה וְנִפְעָמָה. “אַל תְּדַבֵּר דְּבָרִים כָּאֵלֶּה! אֵין זוֹ הַתְּשוּבָה עַל הַשְאֵלָה שֶשְאַלְתִּיךָ. הַגִּידָה לִי, מִיכָאֵל, מִשּוּם מָה אַתָּה נֶחְפָּז עַכְשָו כָּל כָּךְ לְהַגִּיעַ אֶל אִירְקוּטְסְק?”

“מִשּוּם שֶיֵּש צֹרֶךְ שֶאְַנִי אָבוֹא לְשָם לִפְנֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב!” קָרָא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“וְאְַפִילוּ עַכְשָו?”

“אְַפִילוּ עַכְשָו, וַאְַנִי בּוֹא אְבוֹא לְשָם!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב דִּבֵּר אֶת דְּבָרָיו אֵלֶּה לֹא מִתּוֹךְ שִֹנְאָה לְאִיבַן אוֹגַרְיֶב בִּלְבָד. וְאוּלָם נַדְיָה הֵבִינָה, שֶבֶּן־לִוְיָתָהּ לֹא הִגִּיד לָהּ אֶת הַכֹּל וְשֶהוּא אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהַגִּיד לָהּ אֶת הַכֹּל.

בָּחְַמִשָּה־עָשָֹר בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, הַיְנוּ שְלֹשָה יָמִים לְאַחַר־כָּךְ, בָּאוּ שְנֵיהֶם אֶל הָעְַיָרָה קוֹאִיטוֹנְסְקוֹאֶה, שֶהָיְתָה רְחוֹקָה שִבְעִים וֶרְסְטָאוֹת מִטּוּלוּנְסְקוֹאֶה. הַנַּעְַרָה הַצְּעִירָה שוּב לֹא הָיְתָה מְהַלֶּכֶת אֶלָּא מִתּוֹךְ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים. רַגְלֶיהָ הַכּוֹאְַבוֹת כִּמְעַט שֶלֹּא יָכְלוּ לְשֵֹאתָה עוֹד. אְַבָל הִיא הִתְחַזְקָה וְנִלְחְַמָה כְּנֶגֶד הָעְַיֵפוּת וְלֹא חְשְבָה אֶלָּא מַחְַשָבָה אַחַת:

“כֵּוָן שֶאֵין הוּא יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתִי, אוֹסִיף לָלֶכֶת עַד שֶאֶפֹּל תַּחְתָּי!”

בְּחֵלֶק זֶה שֶל הַדְֶּרֶךְ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם שוּם מִכְשוֹל, וּמִזְּמַן שֶהַתַּתָּרִים נָסְעוּ וְהָלְכוּ לָהֶם שוּב לֹא הִתְרַגְּשָה עְַלֵיהֶם כָּל סַכָּנָה. רַק עְַיֵפִים הָיוּ עַד בִּלְתִּי נְשֹא.

וְכָךְ הָיוּ מְהַלְכִים שוּב שְלֹשָה יָמִים. נִכָּר הָיָה שֶהַפְּלְִגָּה הַתַּתָּרִית בַשְּלִישִית נוֹסַעַת מִזְרָחָה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה. עַל זֶה הֵעִידוֹ הֶחְָרֳבוֹת שֶהִשְאִירוּ אַחְַרֵיהֶם, עְַרֵמוֹת הָאֵפֶר שֶלֹּא הָיוּ עְַשֵנוֹת עוֹד וּפִגְרֵי הַמֵּתִים שֶהִתְגּוֹלְלוּ עַל הָאָרֶץ וְשֶכְּבָר בָּאוּ לִידֵי רִקָּבוֹן.

גַּם בַּמַּעְַרָב לֹא הִתְרַחֵש שוּם דָּבָר. צְבָא הֶחָלוּץ שֶל הָאְֶמִיר עְַדַיִן לֹא הוֹפִיעַ. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שִעֵר הַשְעָרוֹת מְִפְלָאוֹת וּמְשְִנּוֹת כְּדֵי לְבָאֵר אֶת דְּבַר הָאִחוּר הַזֶּה. אֶפְשָר שֶמַּחְַנֵה צָבָא רוּסִי גָדוֹל מְאַיֵּם עַל טוֹמְסְק וְעַל קְרַסְנוֹיַרְסְק? אֶפְשָר שֶהַפְּלְִגָּה הַשְּלִישִית, הַבּוֹדְדָה, נְתוּנָה עַל־יְדֵי כַּךְ בְּסַכָּנָה לִהְיוֹת נְתוּקָה לְגַמְרֵי מִשְתֵי הַפְּלְִגּוֹת הָאְַחֵרוֹת? אִם כָּךְ הוּא הַדָּבָר, הְַרֵי יַעְַלֶה בְּיָדוֹ שֶל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל לְהָגֵן עַל אִירְקוּטְסְק עַל נְקַלָה וְכָל רֶוַח שֶל זַמָן לְגַבֵּי הִתְפָּרְצוּת שֶל אוֹיְבִים בָּאָרֶץ סוֹפוֹ שֶהוּא מֵבִיא לִידֵי הַכְרָעָתָהּ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה מִתְמַכֵּר לִפְעָמִים לְתִקְווֹת שֶכָּאֵלֶּה, אְַבָל עַד מְהֵרָה הֵבִין שֶאַךְ דִּמְיוֹנוֹת שָוְא וּמַדּוּחִים הֵן, וששוּב לֹא הָיָה תּוֹלֶה אֶת תּוֹחַלְתוֹ אֶלָּא בּוֹ בְּעַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הַצָלַת הַנָסִיךְ הַגָּדוֹל הָיְתָה נְתוּנָה אַךְ בְּיָדָיו הוּא!

שִשִּים וֶרְסְטָאוֹת הִפְרִידוּ בֵּין קוּאִיטוּנְסְקוֹאֶה וּבֵין קִימִילְטַיסְקוֹאֶה, הִיא עְַיָרָה קְטַנָּה הַיּוֹשֶבֶת בְּקִרְבַת הַנַּחַל דִּינְקָה, הַמִשְתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ הָאַנְגָּרָה. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב חוֹשֵש הָיָה חְַשָש גָּדוֹל מִפְּנֵי הַמַּעְַצוֹר שֶיַּעְַמִיד עַל דַּרְכָּם הַנַּחַל הַגָּדוֹל הַזֶּה. הוּא לֹא הֶעְֶלָה אְַפִלּוּ עַל דַּעְתּוֹ שֶיִּמְצָא שָם מַעְבְּרוֹת אוֹ אְַרָבוֹת, וְעַל פִּי מַסָּעָיו לְשֶעָבַר בְּשָנִים כְּתִקְנָן גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לוֹ שֶהַנַּחַל הַזֶּה קָשֶה לְעָבְרוֹ בְּרֶגֶל. וְאוּלָם לְאַחַר שֶיַּעַבְרוּ אֶת נַחַל הַמַּיִם הַזֶּה שוּב לֹא יַפְסִיק שוּם פֶּלֶג וְשוּם נַחַל אֶת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה מִשָּם וְעַד אִירְקוּטְסְק וְהָאְַרְִכָּה מָאתַיִם וּשְלֹשִים וֶרְסְטָאוֹת.

כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל קִימִילְטַיסְקוֹאֶה מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם לָלֶכֶת לֹא פָּחוֹת מִשְלֹשָה יָמִים. נַדְיָה גָרְרָה אֶת רַגְלֶיהָ בְּקֹשִי. אָמְנָם גָּדוֹל הָיָה כֹּחַ רוּחָהּ, אְַבָל כֹּחַ גּוּפָהּ תַּש כְּלּוֹ. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב יָדַע זֹאת הֵיטֵב!

לוּלֵא הָיָה עִוֵּר, וַדַּאי הָיְתָה נַדְיָה אוֹמֶרֶת לוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶה:

"לֶךְ לְךָ, מִיכָאֵל, לְדַרְכְּךָ וְעָזְבֵנִי בְּאַחַת הַסְִּכּוֹת! לֵךְ אֶל אִירְקוּטְסְק! קַיֵּם אֶת הַשְּלִיחוּת שֶהְִטְּלָה עָלֶיךָ! בּוֹא אֶל אָבִי! אְִמֹר לוֹ הֵיכָן אְַנִי! אְֶמֹר לוֹ שֶהִנְנִי מְצַפָּה לוֹ, וְאַתֶּם שְנֵיכֶם וַדַּאי תִּמְצְאוּ אֶת הַמָּקוֹם שֶאְַנִי שְרוּיָה שָם! לֵךְ לְדַרְכֶּךָ! אֵינֶנִּי מְפַחֶדֶת כְּלוּם! אֶתְחַבֵּא מִפְּנֵי הַתַּתָּרִים וְיָדָם לֹא תַּשִֹיגֵנִי! אֶשְמֹר אֶת נַפְשִי וְאֶתְקַיֵּם לְמַעְַנוֹ וּלְמַעְַנֶךָ! לֵךְ, מִיכָאֵל! אְַנִי אֵינֶנִּי יְכוֹלָה עוֹד לָלֶכֶת!… "

הַרְבֵּה פְּעָמִים אְַנוּסָה הָיְתָה נַדְיָה לַעְַמֹד תַּחְתֵּיהָ. אָז נָטַל אוֹתָהּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בִּזְרוֹעוֹתָיו, וּמִכֵּוָן שֶהַמַּחְַשָבָה עַל דְּבַר עְַיֵפוּתָהּ שֶל הַנַּעְַרָה שוּב לֹא הִטְּרִידָה אוֹתוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר וּבִפְסִיעוֹת גַּסּוֹת שֶלֹּא יָדְעוּ לֵאוּת.

בִּשְמוֹנָה־עָשָֹר בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, בְּעֶשֶֹר שָעוֹת בָּעֶרֶב, הִגִּיעוּ שְנֵיהֶם סוֹף סוֹף אֶל קִימִילְטֶסְקוֹאֶה. מֵרֹאש גִּבְעָה רָאְַתָה נַדְיָה בִּקְצֵה הָאֹפֶק קַו שֶלֹּא הָיָה חָשֹךְ כָּל כָּךְ. אוֹתוֹ קַו הָיָה הַדִּינְקָה. בְּרָקִים אְַחָדִים הִתְנוֹצְצוּ בְִמֵימֵי הַנָּחַל. הַבְּרָקִים הָאֵלֶּה הֵאִירוּ אֶת כָּל הַסְּבִיבָה, אֶלָּא שֶקּוֹל רַעַם לֹא נִשְמַע אַחְַרֵיהֶם.

נַדְיָה הוֹלִיכָה אֶת בֶּן־לִוְיָתָהּ דֶּרֶךְ הָעְַיָרָה הַנֶּחְֶרָבָה, הָאֵפֶר שֶל גַּלֵּי הֶחְָרָבוֹת הָיָה קַר. הַתַּתָּרִים הָאַחְַרוֹנִים וַדּאי עָבְרוּ כָּאן לִפְנֵי חְַמִשָה אוֹ שִשָּה יָמִים.

כְּשֶבָּאוּ אֶל בָּתֵי הָעְַיָרָה הָאַחְַרוֹנִים צָנְחָה נַדְיָה עַל סַפְסַל שֶל אֶבֶן.

“הְַנַחְַנֶה כָּאו?” שָאַל אוֹתָהְ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“הִנֵּה בָּא הַלַּיְלָה, מִיכָאֵל”, הֵשִיבָה נַדְיָה, “כְּלוּם אִי אַתָּה רוֹצֶה לְָנוּחַ שָעוֹת אְַחָדוֹת?”

“הָיִיתִי רוֹצֶה לַעְַבֹר אֶת הַדִּינְקָה”, הֵשִיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “הָיִיתִי רוֹצֶה לַעְַשֹוֹת אוֹתָהּ מְחִצָּה בֵּינֵינוּ וּבֵין צְבָא הֶחָלוּץ שֶל הָאְֶמִיר. אְַבָל אִי אַתְּ יְכוֹלָה עוֹד לִגְרֹר אֶת רַגְלַיִךְ, נַדְיָה הָעְַנִיָה שֶלִּי!”

“לְכָה וְנֵלְכָה מִיכָאֵל”, הֵשִיבָה הַנַּעְַרָה וְאָחְַזָה בְּיַד בֶּן־לִוְיָתָהּ וּמָשְכָה אוֹתוֹ אַחְַרֶיהָ.

הַדִּינְקָה חָצְתָה אֶת הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לְאִירְקוּטְסְק בְּרִחוּק שֶל שְתַּיִם אוֹ שָלֹש וֶרְסְטָאוֹת מִכָּאן. הַנַעְַרָה הַצְּעִירָה רָצְתָה לְנַסּוֹת לְאַמֵּץ אֶת כֹּחָהּ אִמּוּץ אַחְַרוֹן, כְּכֹל אְַשֶר בִּקֵש מִמֶּנָהּ בֶּן־לִוְיָתָהּ. שְנֵיהֶם הָיוּ מְהַלְּכִים אֵפוֹא בַּדֶּרֶךְ לְאוֹר הַבְּרָקִים. הֵם עָבְרוּ בְּמִדְבָּר שֶאֵין לוֹ מְצָרִים, אְַשֶר הַנַּחַל הַקָּטֹן חָלַף וְאָבַד בְּתוֹכוֹ. שוּם אִילָן וְשוּם גִּבְעָה לֹא הִתְנַשְֹּאוּ עַל פְּנֵי הַמִּישוֹר רְחַב־הַיָּדַיִם הַזֶּה, שֶבּוֹ מַתְחִילָה שוּב הָעְַרָבָה הַסִּיבִּירִית. אַף מַשַב רוּחַ כָּל־שֶהוּא לֹא חָלַף בַּחְַלָלוֹ שֶל הָאְַוִיר, אְַשֶר מִתּוֹךְ הַשַּלְוָה הַגְּמוּרָה שֶשָּלְטָה בְּוֹ הָיָה כָּל קוֹל קַל שֶבַּקַלִּים הוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵט בּוֹ עַד לְמֶרְחְַקֵי אֵין קֵץ.

פִּתְאֹם עָמְדוּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה תַּחְתֵּיהֶם, כְּאִלּוּ שָקְעוּ רַגְלֵיהֶם בְֶתוֹךְ בְּקִיעַ שֶבַּקַּרְקַע.

קוֹל נְבִיחָה בָּקַע וְעָלָה מִן הָעְַרָבָה.

“הְַשוֹמֵעַ אַתָּה?” אָמְרָה נַדְיָה.

אַחַר קוֹל הַנְּבִיחָה נִשְמְעָה זַעְַקַת יְלָלָה, זַעְַקַת יֵאוּש, כְּקוֹל קְרִיאָה אַחְַרוֹנָה שֶל אָדָם הַהוֹלֵךְ לָמוּת.

“נִיקוֹלַי! נִיקוֹלַי!” זָעְַקָה הַנַּעְַרָה הַצְּעִירָה, שֶלִבָּהּ נִבָּא לָהּ רָעוֹת.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עָמַד וְהִקְשִיב וְהֵנִיד בְּרֹאשוֹ.

“בּוֹא וְנֵלְכָה מִיכָאֵל!”

וְהִיא, אְַשֶר זֶה עַתָּה כִּמְעַט שֶלֹּא יָכְלָה לְהָנִיעַ אֶת רַגְלֶיהָ, שָבָה וְהִתְחַזְּקָה וְהֶחְֶלִיפָה כֹּחַ בְּהַשְפָּעַתָהּ שֶל הִתְרַגְּשוּת כַּבִּירָה שֶתָּקְפָה אוֹתָהּ.

"כְּלוּם סַרְנוּ מִן הַדֶּרֶךְ?, אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אְַשֶר הִרְגִּיש שֶשּוּב אֵין רַגְלָיו דּוֹרְכוֹת עַל אַדְמַת אָבָק, אֶלָּא עַל דְּשָאִים חְַרֵבִים.

"הֵן… הְִצְרַכְנוּ לָסוּר!… " הֵשִיבָה נַדְיָה. “הַזְּעָקָה בָּאָה מִשָּם, מִיָּמִין!”

מִקֵּץ רְגָעִים מְִעָטִים לֹא הָיוּ שְנֵיהֶם רְחוֹקִים מִן הַנַּחַל אֶלָּא כַּחְַצִי הַוֶּרְסְטָה.

שוּב נִשְמַע קוֹל נְבִיחָה, שהיה חַלָּש מִן הָרִאשוֹן, אְַבָל קָרוֹב מִמֶּנּוּ.

נַדְיָה עָמְדָה תַּחְתֶּיהָ.

“הֵן,” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. “זוֹהִי נְבִיחָתוֹ שֶל סֶרְקוֹ!… הוּא נִטְפַּל אֶל אְַדוֹנָיו!”

“נִיקוֹלַי!” קָרְאָה הַנַּעְַרָה.

אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

רַק עוֹפוֹת טֶרֶף אְַחָדִים הִתְעוֹפְפוּ וְנֶעֶלְמוּ בִּמְרוֹמֵי הַשָּמָיִם.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִטָּה אָזְנָיו וְהִקְשִיב. נַדְיָה הֵעִיפָה אֶת עֵינֶיהָ עַל הַמִּישוֹר, שֶהוּאַר לְרֶגַע אֶחָד מִנִּצְנוּץ שֶל בָּרָק, אְַבָל לֹא רָאְַתָה כְּלוּם.

אְַבָל הִנֵּה נִשְמַע שוּב פַּעַם קוֹל יְבָבָה, אְַשֶר מִלְמֵל אֶת הַשֵּם: "מִיכָאֵל!… "

וּבוֹ בָּרֶגַע קָפַץ וּבָא אֵצֶל נַדְיָה כֶּלֶב, שֶהָיָה כְִּלּוֹ שוֹתֵת דָּם. אוֹתוֹ הַכֶּלֶב הָיָה סֶרְקוֹ.

נִיקוֹלַי וַדַּאי לֹא הָיָה רָחוֹק מִכָּאן! רַק הוּא לְבַדּוֹ יָכוֹל הָיָה לְמַלְמֵל אֶת הַשֵּם מִיכָאֵל! הֵיכָן הוּא? נַדְיָה לֹא עָצְרָה עוֹד כֹּחַ לְהַשְמִיעַ לוֹ אֶת קוֹלָהּ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב זָחַל עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע וְהָיָה מְמַשְמֵש בְּיָדָיו וּמְחַפֵּשֹ.

וּפִתְאֹם הִשְמִיעַ סֶרְקוֹ קוֹל נְבִיחָה חְַדָשָה וְהִשְֹתָּעֵר עַל עוֹף־טֶרֶף עְַנָקִי, שֶפַּרַח סָמוּךְ לַקַּרְקַע.

עוֹף זֶה הָיָה דַיָּה. בְּשָעָה שֶסֶּרְקוֹ הִשְֹתָּעֵר עָלָיו, הִתְעוֹפֵף לְמַעְלָה, וְאוּלָם מִיָּד חָזַר וְהִתְנַפֵּל עַל הַכֶּלֶב. הַלָּז קָפַץ שוּב פַּעַם כְּנֶגֶד הַדַּיָּה, וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע פָּגַע בּוֹ הַמַּקוֹר הַנּוֹרָא בְּרֹאשוֹ, וְהַפַּעַם נָפַל סֶרְקוֹ בְּאֵין רוּחַ חַיִּים עַל הָאָרֶץ.

וּבוֹ בָּרֶגַע פָּרְצָה זַעְקַת זְוָעָה מִפִּיהָ שֶל נַדְיָה.

“הִנֵּה פֹּה… פֹּה!” קָרְאָה.

גְִּלְגֹּלֶת הָיְתָה מְבַצְבֶּצֶת מִתּוֹךְ הַקַּרְקַע! לוּלֵא זַהְַרוּרֵי הַבְּרָקִים הַמַּבְהִיקִים שֶנִּתְּכוּ מִן הַשְָּמַיִם עַל פְּנֵי הָעְַרָבָה הָיְתָה נִתְקֶלֶת בָּהּ בְּרַגְלָהּ.

נַדְיָה כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ סָמוּךְ לְאוֹתָהּ הַגְִּלְגֹּלֶת.

לְפִי הַמִּנְהָג הָאַכְזָרִי שֶל הַתַּתָּרִים נִקְבַּר נִיקוֹלַי בָּאְַדָמָה עַד לְצַוָּארוֹ וְנֶעְֶזַב בַּמִּדְבָּר לָמוּת שָם בְּרָעָב אוֹ בְצָמָא אוֹ לִהְיוֹת לְטֶרֶף לְשִנֵּי הַזְּאֵבִים אוֹ לְחַרְטוֹמֵיהֶם שֶל עוֹפוֹת הַטֶּרֶף. אָכֵן אְַיְִמָּה הִיא מִיתָה זוֹ שֶל הַקָּרְבָּן הֶחָבוּש בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע וְשֶעְַפַר הָאְַדָמָה לוֹחְַצוֹ וּמְעִיקוֹ בְּלִי אְַשֶר יוּכַל לְהָדְפוֹ מֵעָלָיו מִשּוּם שֶיָּדָיו צְמוּדוֹת וּמְהְִדָּקוֹת אֶל גֵּווֹ כְּיָדָיו שֶל מֵת בְּתוֹךְ הָאָרוֹן. הַנִּדּוֹן הַקָּבוּר חַי בְּתוֹךּ בְּתוֹךְ בּוֹר הַטִּיט הַזֶּה וְאֵין לְּאֵל יָדוֹ לָצֵאת מִמֶּנּוּ, מְפַלֵּל לַמָּוֶת כִּי יְמַהֵר לְגָאְָלוֹ מִיִסּוּרָיו, וְהַמָּוֶת מְבוֹשֵש לָבוֹא!

כָּאן קָבְרוּ הַתַּתָּרִים אֶת הַשָּבוּי שֶלָּהֶם לִפְנֵי שְלֹשָה יָמִים!… וְזֶה שְלֹשָה יָמִים שֶנִּיקוֹלַי הָיָה מְצַפֶּה לִתְשוּעָה. וְהִנֵּה בָּאָה הַתְּשוּעָה, אְַבָל אֵחְַרָה מִן הַמּוֹעֵד!

הַדַּיּוֹת הִרְגִּישוּ בְּגְִלְגֹּלֶת זוֹ הַמְבַצְבֶּצֶת מִתּוֹךְ הָאְַדָמָה, וְזֶה כַּמָּה שָעוֹת שֶהַכֶּלֶב הֵגֵן עַל אְַדוֹנָיו מִפְּנֵי הָעוֹפוֹת הַטּוֹרְפִים הַלָּלוּ!

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב חָפַר בָּאְַדָמָה בְּסַכִּינוֹ כְּדֵי לַחְַלֹץ אֶת הַחַי הַזֶּה מִתּוֹךְ קִבְרוֹ!

עֵינָיו שֶל נִיקוֹלַי, שֶהָיוּ עְַצוּמוֹת עַד עַכְשָו, נִפְקָחוּ.

הוּא הִכִּיר אֶת מִיכָאֵל וְאֶת נַדְיָה וּמִלְמֵל:

“הְֶיוּ שָלוֹם, יְדִידַי! אַשְרֵי, מַה טוֹב לִי כִּי זָכִיתִי לִרְאוֹתְכֶם עוֹד פַּעַם! הִתְפַּלְלוּ בְּעַד נִשְמָתִי!…” וּדְבָרָיו אֵלֶּה הָיוּ הָאַחְַרוֹנִים.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הוֹסִיף לַחְפֹּר וּלְחַטֵּט בַּקַּרְקַע, אְַשֶר עַל יְדֵי שֶבּוֹסְסוּ וְרָמְסוּ אוֹתוֹ בָּרַגְלַיִם הִתְקַשָּה כְּסֶלַע, וְאוּלָם סוֹף סוֹף עָלָה בְּיָדוֹ לְהַעְַלוֹת אֶת גּוּפוֹ שֶל הָאְִמְלָל. הוּא הִטָּה אָזְנָיו וְהִקְשִיב שֶמָּא לִבּוֹ עְַדַיִן דּוֹפֵק בְּקִרְבּוֹ!… הַלֵּב דָּמַם וְלֹא דָפַק עוֹד…

הוּא הֶחְֶלִיט לָתֵת לוֹ קְבוּרָה לְבַל יִשָּאֵר מוּטָל עַל פְּנֵי הָעְַרָבָה, וּלְשֵם כָּךְ הִרְחִיב וְהִגְדִּיל אֶת הַחוֹר, שֶנִּיקוֹלַי הָיָה קָבוּר בּוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי, כְּדֵי שֶיּוּכַל לְשַמֵּש מִשְכָּב לַמֵּת! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶאָמַר לְהַשְכִּיב עַל יָדוֹ גַם אֶת כַּלְבּוֹ הַנֶּאְֶמָן, אֶת סֶרְקוֹ שֶלּוֹ!

בְּאוֹתָה שָעָה קָם שֳָאוֹן וְרַעַש גָּדוֹל עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ, שֶהָיְתָה רְחוֹקָה מִזֶּה כַּחְַצִי הַוֶּרְסְטָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִטָּה אָזְנָיו וְהִקְשִיב.

עַל פִּי הַשָּאוֹן וְהָרַעַש הִכִּיר, שֶגְּדוּד שֶל רוֹכְבֵי סוּסִים דּוֹהֵר אסל עֵבֶר נַחַל הַדִּינְקָה.

“נַדְיָה! נַדְיָה!” אָמַר בְּלַחַש.

נַדְיָה שֶעְַדַיִן עְַסוּקָה הָיְתָה בִּתְפִלָּה בְּעַד נִשְמַת הַמֵּת, קָמָה לְקוֹלוֹ מֵעַל הָאָרֶץ.

“הַבִּיטִי! הַבִּיטִי שָמָּה!” אָמַר אֵלֶיָה.

“הַתַּתָּרִים!” קָרְאָה נַדְיָה בְּלַחַש.

וְאָכֵן אְֶמֶת הַדָּבָר. גְּדוּד זֶה הָיָה צְבָר־הֶחָלוּץ שֶל הָאְֶמִיר, אְַשֶר עָבַר בְּמְהִירוּת בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל אִירְקוּטְסְק.

“הֵם לֹא יַפְרִיעוּנִי מִלּקָבְרוֹ!” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

וְהוּא הוֹסִיף לַעְַשֹוֹת אֶת מְלַאכְתּוֹ.

מִקֵּץ זְמַן מְִעָט הָשְכְּבָה בְּקֶבֶר זֶה גוּפָתוֹ שֶל נִיקוֹלַי כְּשֶיָדָיו שְלוּבוֹת עַל לִבּוֹ. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם וְהִתְפַּלְלוּ תְּפִלָּה אַחְַרוֹנָה בְּעַד נִשְמָתוֹ שֶל יְצוּר תָּמִים זֶה, אְַשֶר הִתְמכְּרוּתוֹ אְַלֵיהֶם עָלְתָה לוֹ בִּמְחִיר חַיָּיו.

“וְעַתָּה”, אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב כְּשֶהוּא מְמַלֵּא אֶת הַקֶּבֶר עָפָר, “מְִבְטָחְנִי, שֶהוּא לֹא יִהְיֶה לְבָרוֹת לִזְאֵבֵי הָעְַרָבָה!”

אַחַר פְָשַט מִתּוֹךְ אִיּוּם אֶת יָדוֹ כְּלַפֵּי גְדוּד הַפָּרָשִים שֶעָבַר, וְאָמַר:

“הָבָה נֵלְכָה, נַדְיָה!”

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שוּב לֹא יָכֹל לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, שֶהָיְתָה תְּפוּסָה עַכְשָו עַל־יְדֵי הַתַּתָּרִים. הוּא הְִצְרַךְ לַעְַבֹר דֶּרֶךְ הַעְַרָבָה וֶלַעְַקֹף אֶת אִירְקוּטְסְק. וּבְכֵן אֵפוֹא לֹא הָיָה לוֹ לְהִזְדָּרֵז עַכְשָו לְמַהֵר וְלַעְַבֹר אֶת הַדִּינְקָה.

נַדְיָה שוּב לֹא יָכְלָה לִגְרֹר אֶת רַגְלֶיהָ, אְַבָל הִיא יָכְלָה לִהְיוֹת לוֹ לְעֵינַיִם וְלִרְאוֹת בַּעְַדוֹ. הוּא נָטַל אוֹתָהּ עַל זְרוֹעוֹתָיו וּפָנָה לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעְַרָבִית שֶל אוֹתוֹ הַמָּחוֹז.

הוּא הְִצְרַךְ לַעְַבֹר עוֹד מַהְַלָךְ שֶל יוֹתֵר מִמָּאתַיִם וֶרְסְטָאוֹת. אֵיךְ עָבַר אֶת הַמַּהְַלָךְ הַזֶּה? אֵיךְ לֹא כָּרַע תַּחְתָּיו מֵרֹב הַיְגִיעָה הַזֹּאת? כֵּיצַד עָלָה בְּיְדוֹ לְהִתְפַּרְנֵס בַּדֶּרֶךְ? מִי נָתַן לוֹ אֶת הַכֹּחַ, שֶהוּא לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ שֶל אָדָם, כְּדֵי לַעְַבֹר אֶת הַמּוֹרָדוֹת הָרִאשוֹנִים שֶל הַרְרֵי סָיַנְסְק? לֹא הוּא וְלֹא נַדְיָה לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהָשִיב תְּשוּבָה עַל הַשְאֵלוֹת הָאֵלֶּה!

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן – מִקֵּץ שְנֵים־עָשָֹר יוֹם, בַּשֵּנִי לְאוֹקְטוֹבֶּר, בְּשֵש שָעוֹת בָּעֶרֶב, הִשְֹתָּרֵעַ לְרַגְלֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שֶטַח מַיִם לְלֹא מְצָרִים.

זֶה הָיָה יְאוֹר הַבַּיְקַל.

פֶּרֶק עְַשִֹירִי: בַּיְקַל וְאַנְגָּרָה    🔗

יְאוֹר הַבַּיְקַל מְִנָּח בְּרוּם שֶל אֶלָף וּשְבַע מֵאוֹת רֶגֶל מֵעַל לִפְנֵי הַיָּם. אָרְכּוֹ עוֹלֶה בְּעֵרֶךְ לִתְשַע מֵאוֹת וֶרְסְטָאוֹת וְרָחְבּוֹ מֵאָה וֶרְסְטָאוֹת. עָמְקוֹ אֵינוֹ יָדוּעַ.

מִקְוֶה גָּדוֹל וּרְחַב־יָדַיִם זֶה שֶל מַיִם מְתוּקִים, אְַשֶר יוֹתֵר מִשְלֹש מֵאוֹת פְּלָגִים וּנְחָלִים מְפַרְנְסִים אוֹתוֹ, הְַרֵיהוּ מְִקָּף מִסְגֶּרֶת נֶהְדָּרָה שֶל הָרִים וְִלְקָנִיִּים. אֵין לוֹ מוֹצָא אַחֵר חוּץ מִנְְהַר הָאַנְגָּרָה, אְַשֶר לְאַחַר שֶהוּא עוֹבֵר אֵצֶל הָעִיר אִירְקוּטְסְק הְַרֵיהוּ מִשְתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ הַיֵּנִיסֵי קְצָת לְמַעְלָה מִן הָעִיר יֵנִיסֵיסְק. הֶהָרִים הַמַּקִּיפִים אֶת הַיְּאוֹר הִנָּם סְנִיף שֶל הַטּוּנְגוּזִים, הַנִּמְנִים עַל הַשְִיטָה הַהְַרָרִית שֶל מַעְַרֶכֶת הַרְרֵי אַלְטַי.

בִּתְקוּפָה זוֹ כְּבָר מְִרְגָּש הָיָה הַקֹּר. נִרְאֶה שֶחֹרֶף מְִקְדָּם בָּלַע אֶת הַסְּתָיו בְּלֹא עִתּוֹ, כַּאְַשֶר יִקְרֶה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּחֶבֶל אֶרֶץ זוֹ הַמְשְִעְבָּד לִתְנָאֵי־אַקְלִים מְיְִחָדִים. הַיְָמִים הָיוּ יְמֵי חֹדֶש אוֹקְטוֹבֶּר הָרִאשוֹנִים. הַחַמָּה נִתְעַלְּמָה עַכְשָו מִן הַשָּמַיִם בְּחָמֵש שָעוֹת אַחַר־הַצָּהְָרַיִם וּבַלֵּילוֹת הָאְַרְִכִּים יָרְדָה הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה לְמַטָּה מִנְקְִדַּת הַקִּפָּאוֹן, הַשְּלָגִים הָרִאשוֹנִים שֶעְַתִידִים הָיוּ לְהִשְתַּמֵּר עַד יְמוֹת הַקַּיִץ, כְּבָר הִתְנוֹסְסוּ בְּלַבְנוּנִיתָם עַל רָאשֵי הַקְּרוֹבִים לְבַּיְקַל. עַל פְּנֵי הַיְאוֹר הַפְּנִימִי הַזֶּה הַמִּתְכַּסֶּה בִּקְלִפַּת קֶרַח, שֶעָבְיָהּ מַגִּיעַ לְכַמָּה רֶגֶל, עוֹבְרִים בִּימוֹת הַחֹרֶף מִגְרָרוֹת שֶל דֹּאַר וְשֶל אָרְחוֹת סוֹחְַרִים.

עַל פְּנֵי הַבַּיְקַל מְצוּיוֹת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת סְעָרוֹת גְּדוֹלוֹת. גַּלָּיו הַקְּצָרִים, כְּגַלֵי כָּל הַיַּמִּים הַפְּנִימִיִּים, אְַיְִמִּים הֵם עַד מְאֹד לַמַּעְבָּרוֹת, לְרַפְסוֹדוֹת וְלָאְָנִיּוֹת הַקִּיטוֹר הַחוֹצוֹת אֶת מֵימָיו בִּימוֹת הַקָּיִץ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בָּא אֶל הַקָּצֶה הַדְּרוֹמִי־הַמַּעְַרָבִי שֶל הַיְאוֹר. הוּא נָשָֹא עַל זְרוֹעוֹתָיו אֶת נַדְיָה, אְַשֶר כָּל חַיֶּיהָ הִתְרַכְּזוּ אַךְ בְּעֵינֶיהָ. לְמָה הָיוּ צְפוּיִים בְּחֶבֶל אֶרֶץ פִּרְאִי זֶה, אִם לֹא לְמִיתָה מֵאֶפֶס כֹּחַ וּמִמַּחְסוֹר כֹּל? וְאַף־עַל־פִּי־כֵן – כַּמָּה נִשְאַר עוֹד מֵאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ הָאְַרְִכָּה שֵשֶת אְַלָפִים וֶרְסְטָאוֹת, שֶשְּלִיחַ הַצַּאר הְִכְרַח לְעָבְרָהּ כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל מַטְּרָתוֹ? אַךְ כְּשִשִּים וֶרְסְטָאוֹת לְאֹרֶךְ שְֹפַת הַיְאוֹר עַד לְשֶפֶךְ הָאַנְגָּרָה, וּשְמוֹנִים וֶרְסְטָאוֹת מִשֶפֶךְ הָאַנְגָּרָה עַד אִירְקוּטְסְק: בְּסַַךְ־הַכֹּל מֵאָה וְאַרְבָּעִים וֶרְסְטָאוֹת, אְַשֶר אָדָם חָזָק וּבָרִיא בְּגוּפוֹ יָכוֹל לַעְַבֹר אוֹתָן בְּמֶשֶךְ שְלֹשָה יָמײם אְַפִלּוּ בְּרֶגֶל.

הֶהָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עְַדַיִן חָזָק כָּל צָרְכּוֹ כְּדֵי לַעְַבֹר אֶת הַמַהְַלָךְ הַזֶּה?

נִרְאֶה שֶמִּן הַשָּמַיִם רִחְַמוּ עָלָיו וְחָשְֹכוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַנִּסָּיוֹן הָאַחְַרוֹן הַזֶּה. מַזָּלוֹ הָרַע שֶהִתְעַלֵּל בּוֹ עַד הֵנָּה, הִרְפָּה מִמֶּנּוּ הַפַּעַם. הַקָּצֶה הַזֶּה שֶל הַבַּיְקַל, חֵלֶק זֶה שֶל הָעְַרָבָה, אְַשֶר הוּא הָיָה סְבוּר עָלָיו שֶהִנֵּהוּ עָזוּב וְשוֹמֵם וַאְַשֶר בֶּאְֶמֶת כָּךְ הוּא כָּל הַיָּמִים – לֹא הָיָה הַיּוֹם עָזוּב וְשוֹמֵם כְּלָל.

כַּחְַמִשִּים אִיש עָמְדוּ בְּזָוִית הַמְהַוָּה אֶת הַקָּצֶה הַדְּרוֹמִי־הַמַּעְָרָבִי שֶל הַיְאוֹר.

נַדְיָה רָאְַתָה אֶת הַחְַבוּרָה הַזֹּאת בְּשָעָה שֶמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אְַשֶר נָשָֹא אוֹתָהּ עַל זְרוֹעוֹתָיו, יָרַד מֵעַל הַמִּדְרוֹנוֹת הָאַחְַרוֹנִים שֶל אַחַד הֶהָרִים.

רֶגַע אֶחָד חָשְשָה הַנַּעְַרָה שֶחְַבוּרָה זוֹ הְַרֵיהִי פְּלְִגָּה שֶל תַּתָּרִים. שֶנִּשְלְחָה כְּדֵי לְשוֹטֵט עַל גְּדוֹת הַבַּיְקַל, וְאִם כָּךְ הוּא אָבַד מָנוֹס מִשְנֵיהֶם.

אְַבָל מִיָּד נָחָה דַעְתָּה וְהִיא קָרְאָה בְּשִֹמְחָה:

הַלָּלוּ רוּסִים הֵם!"

אְַבָל לְאַחַר שֶאִמְּצָה כֹּחָהּ אִמּוּץ אַחְַרוֹן זֶה נֶעֶצְמוּ שְמוּרוֹת עֵינֶיָה וְרֹאשָהּ נִשְמַט עַל חָזֵהוּ שֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

וְאוּלָם בְּאוֹתָהּ שָעָה כְּבָר הִרְגִּישוּ בָּהֶם וַאְַנָשִים אְַחָדִים מִבְּנֵי אוֹתָהּ הַחְַבוּרָה קָפְצוּ וּבָאוּ אֶצְלָם וְהוֹלִיכוּ אֶת הָעִוֵּר וְאֶת הַנַּעְַרָה אֶל מָקוֹם אֶחָד שֶעַל גַּבֵּי הַחוֹף, שֶמַּעְבָּרָה הָיְתָה קְשוּרָה שָם.

מַעְבָּרָה זוֹ הָיְתָה מוּכָנָה לְהַפְלִיג בַּיְאוֹר.

הָרוּסִים הַלָּלוּ הָיוּ פְּלִיטִים בְּנֵי מַעְַמָדוֹת שוֹנִים, אְַשֶר מְגַמָּה אַחַת קִבְּצָה וְאִחְַדָה אוֹתָם עַל חוֹף הַבַּיְקַל, הֵם נִטְרְדוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם עַל־יְדֵי הַסַּיָּרִים הַתַּתָּרִים וּבִקְשוּ לְהִמָּלֵט אֶל אִירְקוּטְסְק, וְכֵוָן שֶלֹּא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ לְשָם דֶּרֶךְ הַיַּבָּשָה, מֵאַחַר שֶהָאוֹיְבִים קָבְעוּ לָהֶם עֶמְדָּה עַל שְתֵּי גְדוֹת הָאַנְגָּרָה, לָכֵן קִוּוּ לְהַשְִֹיג אֶת מַטְּרָתָם בְּשוּטָם עַל פְּנֵי הַנָּהָר הָעוֹבֵר דֶּרֶךְ הָעִיר.

לִבּוֹ שֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִתַּר מִשִֹּמְחָה בְּהִִוָָּדַַע לוֹ מְזִמָּתָם זוֹ! שוּב פַּעַם הֵאִירָה לוֹ הַתִּקְוָה פָּנִים שֶיַּעְַלֶה בְּיָדוֹ לְהַשִֹּיג אֶת מְגַמָּתוֹ. אְַבָל הוּא מָשַל בְּרוּחוֹ וְהֶעְלִים אֶת רִגְשוֹתָיו, כִּי הוּא רָאָה צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לְהִתְחַפֵּשֹ וְלִשְמֹר עַכְשָו אֶת סוֹדוֹ שְמִירָה מְעְִלָּה בְּיוֹתֵר.

מְזִמַּת הַפְּלִיטִים הָיְתָה פְּשוּטָה עַד מְאֹד. זֶרֶם אֶחָד שֶל הַבַּיְקַל עוֹבֵר לְאֹרֶךְ שְֹפָתוֹ הַדְּרוֹמִית עַד לְשֶפֶךְ הָאַנְגָּרָה. בְּזֶרֶם זֶה נִתְכַּוְנוּ לְהִשְתַּמֵּש כְּדֵי לְהַגִּיעַ קֹדֶם־כֹּל אֶל מוֹצָא הַבַּיְקַל. וּמִמָּקוֹם שֶה וְהָלְאָה יָשוּטוּ עַל פְּנֵי הַנָּהָר, אְַשֶר מֵימָיו הָעַזִּים יִשָֹּאוּם אֶל אִירְקוּטְסְק בִּמְהִירוּת הָעוֹלָה מֵעֶשֶֹר עַד שְתֵּים־עְשְֹרֵה וֶרְסְטאוֹת לְשָעָה. בְּדֶרֶךְ זוֹ יַגִּיעוּ אֶפוֹא אֶל הָעִיר בְּמֶשֶךְ יוֹם וָחֵצִי.

עַל חוֹף הַיְאוֹר לֹא הָיְתָה לֹא אְָנִיָּה וְלֹא סִירָה. וּלְפִיכָךְ הָיָה צֹרֶךְ לְהַתְקִין דָּבָר אַחֵר בִּמְקוֹמָן. וּמִיָּד עָמְדוּ וְעָשֹוּ רַפְסוֹדָה שֶל עֵצִים כְּאוֹתָן הָרַפְסוֹדוֹת הַשָּטוֹת תָּמִיד עַל פְּנֵי הַנְּהָרוֹת שֶבְּסִיבִּירְיָה. עֵצִים לְרַפְסוֹדָה זוֹ סִפֵּק לָהֶם יַעַר אַשוּחִים, שֶהָיָה צוֹמֵחַ עַל שְֹפַת הַיְאוֹר. גִּזְעֵי הָעֵצִים שֶנִּקְשְרוּ יַחַד בְּעַנְפֵי עְַרָבוֹת, נִצְטָרְפוּ לְרָצִיף רָחָב, שֶיָּכֹל לְהָכִיל בִּרְוָחָה מֵאָה אִיש.

וְעַל רַפְסוֹדָה זוֹ הֶעְֶלוּ אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְאֶת נַדְיָה. רוּחַ הַנַּעְַרָה שָבָה אֵלֶיהָ. אָז הוֹשִיטוּ מְעַט אֹכֶל לָהּ וּלְבֶן־לִוְיָתָהּ וְאַחַר הִשְכִּיבוּהָ עַל מַצַע שֶל עָלִים וּמִיָּד שָקְעָה בְּתַרְדֵּמָה עְַמְִקָּה.

לְשוֹאְַלָיו לֹא הִגִּיד מִיכָאֵל דָּבָר עַל הַמְּאֹרָעוֹת שֶאֵרְעוּ בְְּטוֹמְסְק. הוּא אָמַר עַל עַצְמוֹ שֶהִנֵּהוּ אֶחָד מִתּוֹשָבֵי קְרַסְנוֹיַרְסְק, שֶלֹּא הִסְפִּיקָה לוֹ הַשדָעָה לְהַגִּיעַ אֶל אִירְקוּטְסְק לִפְנֵי בּוֹא צִבְאוֹת הָאְֶמִיר אֶל הַשָֹּפָה הַשְּמָאלִית שֶל הַדִּינְקָה. וְעַל דְּבָרָיו אֵלֶּה הוֹסִיף וְאָמַר כִּי רֹב צִבְאוֹת הַתַּתָּרִים כְּבָר תָּפְסוּ כַּנִּרְאֶה עֶמְדָּה לִפְנֵי עִיר הַבִּירָה שֶל סִיבִּירְיָה.

לְפִיכָךְ אָסוּר הָיָה לְאַבֵּד אַף רֶגַע אֶחָד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶהַקֹּר הָלַךְ וְחָזַק. הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה יָרְדָה בַּלַּיְלָה לְמַטָּה מֵאֶפֶס. פְּנֵי הַבַּיְקַל כְּבָר הִתְכַּסּוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בִּקְלִפַּת קֶרַח. וְאִם עַל גַּבֵּי הַיְאוֹר אֶפְשָר יִהְיֶה לְהַנְהִיג אֶת הָרַפְסוֹדָה שֶלֹּא מִתּוֹךְ קֹשִי, הְַרֵי לְעְִמַּת זֶה קָשֶה יִהְיֶה לַהְַשִיטָהּ בֵּין גְּדוֹת הָאַנְגָּרָה אִם גִּלְדֵי הַקֶּרַח יִצְטַבְּרוּ בַּאְַפִיקוֹ שֶל נָהָר זֶה.

וּבְכֵן אֵפוֹא מִפְּנֵי כָּל הַטְּעָמִים הַלָּלוּ הָיָה הֶכְרַח בַּדָּבָר שֶהַפְּלִיטִים יַפְלִיגוּ בְּלִי אִחוּר.

בִּשְמוֹנֶה בָּעֶרֶב הְִתְּרוּ הָעְַבוֹתוֹת וְהָרַפְסוֹדָה זָזָה מִמְּקוֹמָהּ וְהָלְכָה בְּכֹחַ הַזֶּרֶם לְאֹרֶךְ שְֹפַת הַיְאוֹר. מוּז’ִיקִים אְַחָדִים בַּעְַלֵי כֹּחַ כִּוְנוּ אֶת מַהְַלָכָהּ בְּמוֹטוֹת אְַרְִכִּים שֶבִּידֵיהֶם.

סַפָּן זָקֵן שֶל הַבַּיְקַל קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לִהְיוֹת מַנְהִיגָהּ שֶל הָרַפְסוֹדָה. הוּא הָיָה אִיש כְּבֶן שִשִּים וְחָמֵש שֶמַּרְאֵהוּ הָיָה כְִּלּוֹ שָחִים מֵחְַמַת הָרוּחוֹת הַמְנַשְּבוֹת עַל פְּנֵי הַיְאוֹר. זָקָן לָבָן וְעָבֶה יָרַד עַל חְזֵהוּ. לְרֹאשוֹ הָיָה חָבוּש כּוֹבַע שֶל פַּרְוָה וְכָל דְּמוּתוֹ הִבִּיעָה חְַשִיבוּת וְכֹבֶד־רֹאש. מְעִילוֹ הָאָרֹךְ וְהָרָחָב, שֶהָיָה מְצְִמָּד אֶל מָתְנָיו בַּחְַגוֹרָה, יָרַד עַד לַעְַקֵבָיו. זָקֵן שַתְקָן זֶה יָשַב בַּאְַחוֹרֵי הָרַפְסוֹדָה וְהָיָה מְנַצֵּחַ עַל הַשַּיָּטִים בִּתְנוּעַת יָדוֹ וְלֹא הוֹצִיא מַפִּיו אְַפִילוּ עְשֶֹר מִלִּים בְּעֶשֶֹר שָעוֹת. וְאוּלָם בְּעֶצֶם הָיָה כָּל מַעְַשֵֹה הָהַנְהָגָה שֶלּוֹ עוֹמֵד רַק עַל הַפִּקוּחַ שֶהָרַפְסוֹדָה תָּשוּט בְּתוֹךְ הַזֶּרֶם, שֶמָּשַךְ לְאֹרֶךְ הַחוֹף, וּלְעַכְּבָהּ מִלִנְטוֹת אֶל רַחְַבֵי הַיְאוֹה.

כְּבָר אָמוּר לְמַעְלָה, שֶעַל אוֹתָהּ הָרַפְסוֹדָה הִתְכַּנְּסוּ רוּסִים מִבְּנֵי כָּל הַמַּעְַמָדוֹת. חוּץ מִן הַמּוּזִ’יקִים יְלִדֵי הַמָּקוֹם, בָּהֶם אְַנָשִים, זְקֵנִים וִילָדִים, נִמְצְאוּ כָּאן שְנַיִם אוֹ שְלֹשָה עוֹלֵי־רֶגֶל, מְבַקְרֵי מְקוֹמוֹת קְדוֹשִים, אְַשֶר פְּלִישַת הָאוֹיְבִים הִשִֹּיגָה אוֹתָם בְּדֶרֶךְ מַסָּעָם, נְזִירִים אְַחָדִים וּפוֹפּ אֶחָד. עוֹלֵי הָרֶגֶל הֶחְֶזִיקוּ בְּיָדָם מַקֵּל־נְסִיעָה, בַּקְבּוּק־הַדְּלַעַת הָיָה תָּלוּי בַּחְַגוֹרָתָם וְהֵם פִּזְמוּ מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים בְּקוֹל בַּכְיָנִי. אֶחָד בָּא מֵאוּקְרַיְנָה, הַשֵּנִי מִגְּדוֹת הֲַיָּם הַשָּחוֹר וְהַשְּלִיִשִי מִפִּלְכֵי פִינְלַנְדְּיָה. זֶה הָאַחְַרוֹן, שֶהָיָה אִיש בָּא בַּיָּמִים, נָשָֹא בַּחְַגוֹרָתוֹ קְִפָּה קְטַנָּה שֶל צְדָקָה נְעוּלָה בְּמַנְעוּל, כְּאוֹתָן הַקְִּפּוֹת הַתְּלוּיוֹת בְּפִתְחֵי בָּתֵי־הַתְּפִלָּה. מִן הַמָּעוֹת שֶהָיָה מְאַסֵּף בְּדֶרֶךְ־מַסָּעוֹ הָאְַרְִבָּה וְהַמְיַגַּעַת לֹא נֶהְֶנָה כְּלוּם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶבְּיָדוֹ לֹא נִמְצָא אְַפִלּוּ הַמַּפְתֵּחַ שֶל קְִפָּה זוֹ, שֶלֹּא נִפְתְחָה אֶלָּא עִם חְַזִירָתוֹ מִדַּרְכּוֹ.

הַנְזִירִים בָּאוּ מִצְפוֹן הַמְּדִינָה. הצם יָצְאוּ לִפְנֵי שְלֹשָה חְָדָשִים מֵעִיר אַרְחַנְגֶּלְסְק. הֵם בִּקְּרוּ אֶת הָאִיִּים הַקְּדוֹשִים אְַשֶר בְּקִרְבַת הַחוֹף, אֶת מִקְלַט־הַנְּזִירִים הַטְּרוֹאִיצִי וּבָתֵי־כְּנִיסָה אְַחֵרִים שֶל נְזִירִים בְּקִיּוֹב, בְּמוֹסְקְבָה וּבְקָזַן וְעַכְשָו הָלְכוּ אֶל אִירְקוּטְסְק כְּשֶהֵם לְבוּשִים מְעִיל עִם בַּרְדָּס שסל אְַרִיג־צֶמֶר גַּס.

הַפּוֹפּ הָיָה כֹּהֵן כָּפְרִי, אֶחָד מִשֵּש מֵאוֹת אֶלֶף הַכֹּהְַנִים, שֶהָיוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּמַּמְלָכָה הָרוּסִית. הוּא הָיָה לָבוּש בְּגָדִים פְּחוּתִים כְּאַחַד הַמּוּזִ’יקִים וְלַאְַמִתּוֹ שֶל דָּבָר לֹא הָיָה יוֹתֵר מֵהֶם; הוּא עָבַד אֶת חֶלְקַת אַדְמָתוֹ כְּאַחַד הָאִכָּרִים וְהָיָה טוֹבֵל אֶת הַנּוֹלָדִים, מְסַדֵּר אֶת הַקִּדּוּשִין וּמְלַוֶּה אֶת הַנִּפְטָרִים לְבֵית עוֹלָמָם. הוּא הִסְפִּיק לְהַצִּיל אֶת אִשְתּוֹ וִילָדָיו מִמַּעְַשֵֹי הָאַכְזְרִיּוּת שֶל הַתַּתָּרִים, כִּי שָלַח אוֹתָם בְּעוֹד מוֹעֵד אֶל גְּלִילוֹת הַצָּפוֹן וְהוּא עַצְמוֹ נִשְאַר בַּהִפַּרְכִיָּה שֶלּוֹ עַד הָרֶגַע הָאַחְַרוֹן. אַחַר־כָּךְ אָנוּס הָיָה לִבְרֹחַ, וְכֵוָן שֶהַדֶּרֶךְ אֶל אִירְקוּטְסְק הָיְתָה חְַסוּמָה שָֹם פָּנָיו אֶל יְאוֹר הַבַּיְקָל.

שוּם מִקְרֶה לֹא הִתְרַחֵש בִּשְעַת הַמַּסָּע הַזֶּה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. נַדְיָה הָיְתָה עְַדַיִן שְקוּעָה בְּתַרְדֵּמָה עְַמְִקָּה. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הָיָה שוֹקֵד עָלֶיהָ. הוּא לֹא הָיָה יָשֵן אֶלָּא מִתּוֹךְ הַפְסָקוֹת אְַרְִכּוֹת וְגַם בִּשְעַת שְנָתוֹ הָיוּ מַחְשְבוֹתָיו עֵרוֹת.

מִשֶּהֵאִיר הַיּוֹם הָיְתָה הָרַפְסוֹדָה עְֲדַיִן רְחוֹקָה כְּאַרְבָּעִים וֶרְסְטָאוֹת מִשֶּפְךְ הָאַנְגָּרָה, כִּי רוּחַ חְַזָקָה עִכְּבָה אֶת תְּנוּעַת הַזֶּרֶם. הָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶהִיא לֹא תַּגִּיעַ אֵלֶיהָ לִפְנֵי אַרְבַּע אוֹ חָמֵש שָעוֹת אַחַר הַצָּהְָרַיִם. אִחוּר זֶה לֹא הָיָה לְרָעַת הַפְּלִיטִים, אֶלָּא לְטוֹבָתָם, כִּי עְַתִידִים הָיוּ לָשוּט עַל פְּנֵי הַנָּהָר בַּלַּיְלָה וְהַחְַשֵכָה תְּסַיֵּעַ בְּיָדָם לְהִכָּנֵס אֶל אִירְקוּטְסְק בְּשָלוֹם.

הַסַּפָּן הַזָּקצן לֹא הָיָה חָרֵד וְדוֹאֵג כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן אֶלָּא מִפְּנֵי קְלִפּוֹת הַקֶּרַח שֶנִּקְרְמוּ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. הַלַּיְלָה הָיָה קַר בְּיוֹתֵר. הוֹפִיעוּ הְַמוֹן גִּלְדֵי קֶרַח, אְַשֶר הָרוּחַ הִסִּיעָה אוֹתָם וְהצם צָפוּ מַעְַרָבָה. מִפְּנֵי גִלְדֵי הַקֶּרַח הַלָּלוּ לֹא הָיָה מַה לַחְַשֹש מִשּוּם שֶלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא אֶל נְהַר הָאַנְגָּרָה, אְַשֶר אֶת תּוֹצֵאתוֹ כְּבָר עָבְרוּ. אְַבָל צָרִיךְ הָיָה לַחְַשֹש מִפְּנֵי אוֹתָם הַבָּאִים מִן הַחְַלָקִים הַמִּזְרָחִיִים שֶל הַיְאוֹר. הַלָּלוּ יָכְלוּ לְהִגָּרֵר עַל־יְדֵי הַזֶּרֶם וּלְהִלָּחֵץ בֵּין שְתֵּי גְּדוֹת הַנָּהָר. וְהַדָּבָר הַזֶּה עָלוּל הָיָה לִגְרֹם קְשָיִים, אִחוּרִים וְאוּלַי גַּם מַעְַצוֹרִים שֶאֵין לְהִתְגַּבֵּר עְַלֵיהֶם וְשֶהָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְעַכֵּב אֶת מַהְַלַךְ הָרַפְסוֹדָה.

לָכֵן אֵפוֹא רָאָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב צֹרֶךְ גָּדוֹל וְחָשוּב לְעַצְמוֹ לָדַעַת מַה מַּצָּבוֹ שֶל הַיְאוֹר וְאִם גִּלְדֵי הַקֶּרַח מוֹפִיעִים בְּשִפְעָה מְרְִבָּה. לְאַחַר שֶנַּדְיָה הֵקִיצָה מִשְּנָתָהּ, שְאֵלָהּ עַל כָּךְ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, וְהִיא נָתְנָה לוֹ דִין וְחֶשְבּוֹן מִכָּל מַה שֶהָיָה מִתְרַחֵש עַל פְּנֵי הַיְאוֹר.

בְּשָעָה שֶגִּלְדֵי הַקֶּרַח הָיוּ צָפִים וּמְשוֹטְטִים בַּמַּיִם, נִרְאוּ עַל פְּנֵי הַבַּיְקַל חֶזְיוֹנוֹת מְִפְלָאִים, וּבֵינֵיהֶם זִנּוּק עַמּוּדִים נֶהְדָּרִים שֶל מֵי מַעְיָנוֹת רוֹתְחִים, הַיּוֹצְאִים מִתּוֹךְ בְּאֵרוֹת שֶהַטֶּבַע חָצַב בַּאְַפִיקוֹ שֶל הַנָּהָר. עַמּוּדֵי הַמַּיִם הָאֵלֶּה הִתְנַשֹּאוּ לְגָבְהֵי מְרוֹמִים וְנֶהֶפְכוּ לְעַנְנֵי קִיטוֹר שֶהִתְנוֹצְצוּ רֶגַע אֶחָד מִנֹּגַהּ קַרְנֵי הַחַמָּה, וּמִיָּד קָרְשוּ וְהִתְעַבּוּ מֵחְַמַת הַקֹר. הַמַּחְַזֶה הַנֶּהְדָּר הַזֶּה וַדַּאי הָיָה מְעַנֵּג אֶת עֵינָיו שֶל אַחַד הַתַּיָּרִים שֶהָיָה נוֹסֵעַ בִֹּימֵי שָלוום עַל פְּנֵי הַיְאוֹר הַסִּבִּירִי הַזֶּה שֶהָיָה נוֹסֵעַ בִּימֵי שָלוֹם עַל פְּנֵי הַיְאוֹר הַסִּיבִּירִי הַזֶּה לַהְַנָאָתוֹ.

בְּאַרְבַּע שָעוֹת אַחַר הַצָּהְָרַיִם הִבְחִין הַסַּפָּן הַזָּקֵן בְּתוֹצֵאת הָאַנְגָּרָה שֶהָיְתָה קְבוּעָה בֵּין סַלְעֵי הַשַּחַם הַגְּבוֹהִים שֶעַל הַחוֹף. עַל שְֹפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית נִרְאָה הַנָּמֵל הַקָּטֹן לִיוֵנִיצְ’נִיָה עִם בֵּית־הַתְּפִלָּה שֶלּוֹ וְעִם בָּתָיו הַמְִּעָטִים.

אְַבָל זוֹ עָקָה, שֶגִּלְדֵי הַקֶּרַח הָרִאשוֹנִים שֶבָּאוּ מִן הַמַּעְַרָב כְּבָר הִתְפָּרְצוּ אֶל בֵּין גְּדוֹת הָאַנְגָּרָה וְשָטוּ אֶל אִירְקוּטְסְק, אֶלָּא שֶמִּסְפָּרָם לֹא הָיָה עְַדַיִן מְרְִבֶּה בְּיוֹתֵר, כְּדֵי לִסְתֹּם אֶת הַנָּהָר וְגַּם הַקֹּר לֹא הָיָה חָזָק כָּל צָרְכּוֹ, כְּדֵי לְהַרְבּוֹתָם.

הָרַפְסוֹדָה בָּאָה אֶל הַנָּמָל הַקָּטֹן וְעָמְדָה שָם. הַסְַפָּן הַזָּקֵן רָצָה לִשְהוֹת שָם שָעָה אַחַת כְּדֵי לַעְַשֹוֹת תִּקּוּנִים חְַשוּבִים, שֶהָרַפְסוֹדָה הָיְתָה צְרִיכָה לָהֶם. בֵּין קוֹרוֹת הָעֵצִים נִרְאוּ פְּרָצוֹת וְהֵן חִשְּבוּ לְהִתְפָּרֵד וְהָיָה צֹרֶךְ גָּדוֹל לְשוּב וּלְקָשְרָן יַחַד בְּחָזְקָה יְתֵרָה, כְּדֵי שֶהָרַפְסוֹדָה תּוּכַל לַעְַמֹד בִּפְנֵי זֶרֶם הָאַנְגָּרָה שֶהָיָה עַז וּמָהִיר בְּיוֹתֵר.

בְּמֶשֶךְ תְּקוּפַת־הַשָּנָה הַנָּאָה מְשַמֵּש הַנָּמֵל לִיוַנִיצְ’נָיָה תַּחְַנָה שֶל יְצִיאָה וּכְנִיסָה לַנּוסְעִים הָעוֹבְרִים בִּיאוֹר הַבַּיְקַל, בֵּין שֶהֵם מַפְלִיגִים מִכָּאן אֶל קִיַכְטָה, הִיא הָעִיר הָאַחְַרוֹנָה שֶעַל הַגְּבוּל הָרוּסִי־הַסִּינִי, וּבֵין שֶהֵם בָּאִים מִשָּם הֵנָּה. אָז מְצוּיִים כָּאן הַרְבֵּה אְָנִיּוֹת קִיטוֹר וְהַרְבֵּה נוֹסְעִים הָעוֹבְרִים וְשָבִים בַּיְאוֹר לְאֹרֶךְ שְֹפָתוֹ.

אְַבָל עַכְשָו הָיְתָה לִיוֵנִיצְ’נִיָה כְִּלָּהּ עְַזוּבָה. הֵֵם בָּרְחוּ מִפְּנֵי חְַמַס יְדֵיהֶם שֶל הַתַּתָּרִים, שֶהָיוּ מְשוֹטְטִים עַכְשָו עַל שְתֵּי גְדוֹת הָאַנְגָּרָה. הֵם הֶעְֶבִירוּ אֶל אִירְקוּטְסְק אֶת צִי הַסְּפִינוֹת וְהָאְַרָבוֹת שֶלָּהֶם, אְַשֶר בְּשָנִים כְּתִקְנָן הְַרֵי הֵן חוֹרְפוֹת בַּנָּמֵל שֶלָּהֶם, וּבְהוֹצִיאָם מִמְּקוֹם מְגוּרֵיהֶם אֶת כָּל מַה שֶיָּכְלוּ לְהוֹצִיא וְלָשֵֹאת עַל גַּבֵּיהֶם נִמְלְטוּ אֶל עִיר הַבִּירָה שֶל סִבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית.

הַסַּפָּן הַזָּקֵן לֹא הָיָה מְצַפֶּה אֵפוֹא, שֶבִּנְמַלָּהּ שֶל לִיוַנִיצְ’נָיָה יִזְדַּמְּנוּ לְפָנָיו פְּלִיטִים חְַדָשִים, שֶיְּבַקְּשוּ לְהַעְַלוֹתָם עַל הָרַפְסוֹדָה שֶלָּהֶם, אְַבָל הִנֵּה בּוֹ בָּרֶגַע שֶהָרַפְסוֹדָה קָרְבָה אֶל הַחוֹף, בָּאוּ בִּמְרוּצָה גְדוֹלָה שְנֵי אְַנָשִים, שֶיָּצְאוּ מֵאַחַד הַבָּתִים הָעְַזוּבִים.

נַדְיָה יְשְבָה בְּיַרְכְּתֵי הָרַפְסוֹדָה וְהִבִּיטָה לְפָנֶיהָ מִתּוֹךְ פִּזּוּר נֶפֶש.

וּפִתְאֹם הִתְמַלְּטָה צְעָקָה קְלוּשָה מִפִּיהָּ. הִיא אָחְַזָה בְּיָדוֹ שֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְהַלָּז הֵרִים אֶת רֹאשוֹ בִּתְמִיהָה.

“מַה לָךְ, נַדְיָה?” שָאַל אוֹתָהּ.

“מִיכָאֵל, הִנֵּה שְנֵי בְּנֵי לִוְיָתֵנוּ בַּדֶּרֶךְ”.

“הַצָּרְפָתִי וְהָאַנְגְּלִי, שֶנִּזְדַּמְּנוּ לָנוּ בְּנִקְרַת־הַמַּעְַבָר שֶל הָרֵי אוּרַל?”

“הֵן”.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִתְחַלְחֵל, כִּי הַהִתְחַפְּשֹוּת שֶלּוֹ, שֶהוּא הִשְתַּדֵּל לִשְמֹר אוֹתָהּ שְמִירָה מְעְלָּה, עָמְדָה עַכְשָו לְהִגָּלוֹת.

וְאָמְנָם גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה עַכְשָו לִפְנֵי אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְלִפְנֵי הָרִי בְּלָאוּנְט שֶהוּא אֵינֶנּוּ אָדָם שֶשְּמוֹ נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב, אֶלָּא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שְלִיחוֹ שֶל הַצַּאר. שְנֵי הַכַּתָּבִים כְּבָר פָּגְשוּ אוֹתוֹ פַּעְַמַיִם מֵאָז נִפְרְדוּ מֵאִתּוֹ בְּתַחְַנַת הַדֹּאַר שֶבְּאִישִים' בַּפַּעַם הָרִאשוֹנָה בִּמְקוֹם־הַחְַנִיָּה שֶבְּזַבֶּדְיַרוֹ, בְּשָעָה שֶהִכָּה בְּמַגְלֵב אֶת אִיבַן אוֹגַרְיֶב בְּפָנָיו, וּבַפַּעַם הְשְּנִיָּה בְּטוֹמְסְק, בְּשָעָה שֶהָאְֶמִיר הוֹצִיא אֶת גְּזַר דִּינוֹ. הֵם יָדְעוּ אֵפוֹא מַה טִּיבוֹ וּלְשֵם מָה הוּא נוֹסֵעַ.

וּמִיָּד הֶחְֶלִיט מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מָה הַמַּעְַשֶֹה שֶעָלָיו לַעְַשֹוֹת.

“נַדְיָה”, פָּתַח וְאָמַר, בְּשָעָה שֱהָאִיש הַצָּרְפָתִי וְהָאַנְגְּלִי יַעְַלוּ עַל הָרַפְסוֹדָה, בַּקְּשִי מֵהֶם לָגֶשֶת אֵלָי".

וְאָכֵן אְֶמֶת הָדָּבָר: שְנֵי אֵלֶּה הָיוּ הָרִי בְּלָאוּנְט וְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, אְַשֶר לֹא הַמִּקְרֶה אֶלָּא הֶכְרַח הַמְּאֹרָעוֹת הֵבִיא אוֹתָם אֶל הַנָּמֵל שֶל לִיוֵנִיצְ’נִיָה, כְְּשֵם שֶהֵבִיא לְשָם אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

כְַּיָּדוּעַ לָנוּ יָצְאוּ שְנֵיהֶם מִטּוֹמְסְק לְאַחַר כְּנִיסַת הַתַּתָּרִים וְלִפְנֵי הַשְּפָטִים שֶנַּעְַשֹוּ בְּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְשֶבּוֹ נִסְתַּיְּמָה הַחְַגִיגָה. הצם הָיוּ מְִבְטָחִים, שֶבֶּן־לִוְיָתָם לְשֶעָבָר וַדַּאי נִדּוֹן לְמִיתָה וְלֹא יָדְעוּ שֶבִּפְקְִדַּת הָאְֶמִיר נִתְעַוְּרוּ עֵינָיו בִּלְבָד.

הֵם רָכְשוּ לָהֶם סוּסִים וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב עָזְבוּ אֶת טוֹמְסְק מִתּוֹךְ הַחְלָטָה גְמוּרָה לִשְלֹחַ מֵעַכְשָו יְדִיעוֹת עַל אֹדוֹת הַמִּלְחָמָה רַק מִמַּעַרְכוֹת צִבְאוֹת הָרוּסִים אְַשֶר בְּסִיבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְהָרִי בְּלָאוּנְט שָֹמוּ פְּנֵיהֶם אֶל אִירְקוּטְסְק וְרָכְבוּ לְשָם בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה. הֵם קִוּוּ לְהַגִּיעַ לְשָם לִפְנֵי לִפְנֵי פֵיאוֹפַר־חַאן וּבְוַדַּאי הָיָה הַדָּבָר עוֹלֶה בְּיָדָם, לוּלֵא הוֹפִיעָה פִּתְאֹם אוֹתָהּ הַפְּלְִגָּה הַשְּלִישִית שֶבָּאָה מִן הַדָּרוֹם דֶּרֶךְ עֵמֶק הַיֵּנִיסֵי. דַּרְכָּם נֶחְסְמָה קֹדֶם שֶעָבְרוּ אֶת הַדִּינְקָה, כְּמוֹ שֶקָּרָה אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. וּמִשּוּם כָּךְ אְַנוּסִים הָיוּ לָרֶדֶת אֶל הָיְּאוֹר בַּיְקַל.

כְּשֶבָּאוּ אֶל לִיוֵנִיצְ’נִיָה מַצְאוּ אֶת הַנָּמֵל עָזוּב וְשוֹמֵם. וּמִצַּד אַחֵר אִי־אֶפְשָר הָיָה לָהֶם לְהִכָּנֵס לְאִירְקוּטְסְק, לְפִי שֶצִּבְאוֹת הַתַּתָּרִים כְּבָר שָֹמוּ עָלֶיהָ מָצוֹר. הֵם נִמְצְאוּ כָּאן זֶה שְלֹשָה יָמִים וְהָיוּ שְרוּיִים בִּמְבוּכָה גְדוֹלָה, וְהִנֵּה בָּאָה זֶה שְלֹשָה יָמִים וְהָיוּ שְרוּיִים בִּמְבוּכָה גְדוֹלָה, וְהִנֵּה בָּאָה הָרַפְסוֹדָה.

הַפְּלִיטִים הִגִּידוּ לָהֶם אֵת אְַשֶר יָזְמוּ לַעְַשֹוֹת. בְּלִי סָפֵק הָיָה תִּקְוָה רַבָּה שֶיַּצְלִיחַ בְּיָדָם לַחְדֹּר בְּאֵין רוֹאִים בַּלַּיְלָה וּבְכֵן הֶחְֶלִיטוּ גַם הֵם לְהִלָּווֹת אֶל הַפְּלִיטִים וּלְנַסּוֹת אֶת הַדָּבָר.

וּמִיָּד בָּא אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה בִּדְבָרִים עִם הַסַּפָּן הַזָּקֵן וּבִקֵּש לְהַרְשוֹת לוֹ וּלְבֶן־לִוְיָתוֹ לְהִצְטָרֵף אֶל הַנּוֹסְעִים בָּרַפְסוֹדָה, וּבִשְֹכַר זֶה הִצִּיעַ לוֹ לָשִית עְַלֵיהֶם כָּל מְחִיר אְַשֶר יָשִית.

“כָּאן אֵין תַּשְלוּמִים”, הֵשִיב לוֹ הַסַּפָּן בְּכֹבֶד־רֹאש, “כָּאן אָדָם מְסַכֵּן רַק אֶת חַיָּיו וְלֹא יוֹתֵר”.

וּבְכֵן עָלוּ שְנֵי הַכַּתָבִים עַל הָרַפְסוֹדָה וְנַדְיָה רָאְַתָה כְּשֶהֵם תּוֹפְסִים לָהֶם מָקוֹם בַּצַּד הַקָּדוּם.

הָרִי בְּלָאוּנְט עְַדַיִן הָיָה אוֹתוֹ הָאַנְגְלִי הַמְּצְִנָּן, אְַשֶר בְּמֶשֶךְ זְמַן כָּל הַנְּסִיעָה דֶרֶךְ הָרֵי אוּרַל כִּמְעַט שֶלֹּא הִשְמִיעַ בְּאָזְנֶיהָ אַף מִלָּה אֶחָת.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה נִרְאָה חָמוּר קְצָת יוֹתֵר מִכְּפִי הָרָגִיל, וְצָרִיךְ לְהוֹדוֹת שֶגִּלְגּוּלֵי הַמְּאֹרָעוֹת הָיָה בָּהֶם כְּדֵי לִטּוֹל מִמֶּנּוּ אֶת פְּזִיזוּתוֹ וְלַחְַלֹק לוֹ מִדָּה יְדוּעָה שֶל כֹּבֶד־רֹאש.

וְהִנֵּה אַךְ תָּפַס לוֹ זֶה הָאַחְַרוֹן מָקוֹם בְּרֹאש הָרַפְסוֹדָה וּפִתְאֹם הִרְגִּיש שֶיָּד נָגְעָה בִּזְרוֹעוֹ.

הוּא חָזַר לַאְַחוֹרָיו וְהִכִּיר אֶת נַדְיָה, אְַחוֹתוֹ שֶל אוֹתוֹ הָאִיש, אְַשֶר לֹא הָיָה עוֹד נִיקוֹלַי קַרְפָּנוֹב, אֶלָּא מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שְלִיחוֹ שסל הַצַּאר.

הוּא רָצָה לִצְעֹק מֵרֹב תְּמִיהָה, אֶלָּא שֶרָאָה אֶת הַנַּעְַרָה מַנִּיחָה אֶצְבַּע עַל שְֹפָתֶיהָ.

“בּוֹא אַחְַרַי”, אָמְרָה אֵלָיו הַנַּעְַרָה.

וְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה נָתַן אוֹת לְהָרִי בְּלָאוּנְט וְהָלַךְ אַחְַרֵי הַנַּעְַרָה כְּשֶפָּנָיו מַבִּיעִים שִוְיוֹן־נֶפֶש.

אִם גְּדוֹלָה הָיְתָה תְּמִיהַת הַכַּתָּבִים כְּשֶפָּגְשוּ אֶת נַדְיָה עַל גַּבֵּי הָרַפְסוֹדָה, הִנֵּה תְּמִיהָה רַבָּה לִבְלִי קֵץ תָּמְהוּ כְּשֶרָאוּ אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, אְַשֶר לֹא יָכְלוּ אְַפִילוּ לְהַעְַלוֹת עַל דַּעְתָּם שֶעוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא נָע וְלֹא זָע כְּשֶהִתְקָרְבוּ אֵלָיו.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה הִפְנָה פָּנָיו אֶל הַנַּעְַרָה.

“הוּא אֵינוֹ רוֹאֶה אֶתְכֶם, אְַדוֹנַי” אָמְרָה נַדְיָה. “הַתַּתָּרִים שָֹרְפוּ אֶת עֵינָיו. אָחִי הָאְִמְלָל עִוֵּר הוּא!”

רֶגֶש שֶל רַחְַמִים רַבִּים נִצְטַיֵּר בְּאוֹתָהּ שָעָה בִּפְנֵי אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וַחְַבֵרוֹ. וּמִיָּד יְשְבוּ שְנֵיהֶם אֵצֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְחִבְּקוּ אֶת יָדָיו וְהִמְתִּינוּ שֶיִּפְתַּח אֶת פִּיו ויִדַבֵּר אְַלֵיהֶם.

“אְַדוֹנַי,” פָּתַח וְאָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּקוֹל שָפָל, “הְַרֵינִי מְבַקֵּש לְהַעְלִים אֶת הַדָּבָר מִי אְַנִי וּמַה טִּיבִי וּלְשֵם מַה בָּאתִי לְסִבִּירְיָה. הְַרֵינִי מְבַקֵּש מִכֶּם לִשְמֹר אֶת סוֹדִי. מַבְטִיחִים אַתֶּם אוֹתִי עַל כָּךְ?”

“הְַרֵינִי מַבְטִיחְַךָ בְּהֵן צִדְקִי”, הֵשִיב אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה.

“וַאְַנִי בְּיָשְרִי, יֹשֶר שֶל ג’ּנְטֶלְמֶן”, מִלֵּא אַחְַרָיו הָרִי בְּלָאוּנְט.

“יִישַר כֹּחְַכֶם, אְַדוֹנַי”.

“אֶפְשָר נוּכַל להְיוֹת לְךָ לְהוֹעִיל?” שָאַל הָרִי בְּלָאוּנְט. “אֶפְשָר רוֹצֶה אַתָּה שֶנְּסַיֵּעַ בְּיָדְךָ לְמַלֵּא אֶת שְלִיחוּתֶךָ?”

“הְַרֵינִי מַעְדִּיף לִפְעֹל וְלַעְַשֹוֹת אֶת הַכֹּל בְּעַצְמִי”.

“אְַבָל הְַרֵי אוֹתָם הַנְּבָלִים סִמְּאוּ אֶת עֵינֶיךָ”, אָמַר אַלְמִיד ז’וֹלִיבֶה.

“הְַלֹא נַדְיָה עִמִּי וְעֵינֶיהָ מַסְפִּיקוֹת לִי לְמַדָּי!”

מִקֵּץ חְַצִי שָעָה עָזְבָה הָרַפְסוֹדָה אֶת הַנָמֵּל הַקָּטֹן שֶל לִיוֵנִיצְ’נִיָה וְהִפְלִיגָה בַּנָּהָר. הַשָּעָה הָיְתָה שְעַת חָמֵש אַחַר הַצָּהְָרַיִם. כְּבָר מִשְמֵש וּבָא הַלָּיְלָה, אְַשֶר עָתִיד הָיָה לִהְיוֹת לֵיל מַחְַשָכִּים וְקַר עַד מְאֹד, כִּי הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה כְּבָר יָרְדָה לְמַטָּה מֵאֶפֶס.

לְאַחַר שֶאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְהָרִי בְּלָאוּנְט הִבְטִיחוּ אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִשְמֹר אֶת סוֹדוֹ, שוּב לֹא עְַזָבוּהוּ. הֵם הָיוּ מְסִיחִים עִמּוֹ בְּלַחַש, וּכְשֶצֵּרַף הָעִוֵּר אֶת הַדְּבָרִים שֶשָּמַע מִפִּיהֶם אֶל מַה שֶהָיָה יָדוּעַ לוֹ עַצְמוֹ עָלְתָה בְּיָדוֹ לְבָרֵר לְעַצְמוֹ אֶת מַצַּב הַדְּבָרִים כְּהֶוְיָתוֹ.

אְֶמֶת הַדָּבָר, שֶהַתַּתָּרִים הִקִּיפוּ אֶת אִירְקוּטְסְק וְשֶשְּלֹשֶת הַמַּחְַנוֹת הִתְאַחְַדוּ יַחַד. וּבְכֵן לֹא הָיָה שוּם סָפֵק בַּדָּבָר שֶהָאְֶמִיר וְאִיבַן אוֹגַרְיֶב עוֹמְדִים כְּבָר אֶל מוּל פְּנֵי הָעִיר.

אְַבָל מָה הַחִפָּזוֹן הַזֶּה, שֶשְּלִיחוֹ שֶל הַצַּאר נֶחְפָּז לָבוֹא אֶל הָעִיר עַכְשָו, שֶהָאִגֶּרֶת הַקֵּיסָרִית נִטְּלָה מִמֶּנּוּ וְשוּב אֵין הוּא יָכֹל לְמָסְרָבּ לְיַד הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אְַפִילוּ אֶת תָּכְנָהּ? הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה פְּלִיאָה בְּעֵינֵי אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְהָרִי בְּלָאוּנָט, כשּשֵם שֶהָיָה פְּלִיאָה בְּעֵינֵי נַדְיָה.

עַל מַה שֶקָּרָה לְשֶעָבָר לֹא הָיוּ מְדַבְּרִים עַד אוֹתוֹ הָרֶגַע שֶאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה רָאָה צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לֵאמֹר אֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב:

“עְַדַיִן מְִטֶּלֶת חוֹבָה עָלֵינוֹ לְבַקֵּש מִמְּךָ מְחִילָה עַל אְַשֶר לֹא הוֹשַטְנוּ לְךָ אֶת יָדֵנוּ בְּשֳָעָה שֶנִּפְטַרְנוּ מִמְּךָ בְּתַחְַנַת הַדֹּאַר שֶבְּאִישִים.”

“לֹא כֵּן הַדָּבָר, כִּי אָכֵן הָיְתָה לָכֶם הַצְּדָקָה לַחְשֹב אוֹתִי לְמוּג לֵב!”

“מִכָּל מָקֹם”, הוֹסִיף וְאָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “יָפֶה חִבַּלְתָּ אֶת פָּנָיו שֶל אוֹתוֹ הַנָּבָל בְּמַגְלֶב, וְסִמָּנֵי הַהַכָּאָה הַזֹּאת עוֹד יֵרָאוּ בּוֹ יָמִים רַבִּים!”

“לֹא, לֹא יָמִים רַבִּים!” הֵשִיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בִּפְשִיטוּת.

זְמַן מְִעָט לְאַחַר שֶהִפְלִיגוּ מִן הַנָּמֵל שֶל לִיוֵנִיצְ’נִיָה כְּבָר נוֹדְעָה לְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְלַחְַבֵרוֹ פָּרָשַת כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הָאְַיְִמִּים שֶהִתְרַגְּשוּ עַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וּבַת־לִוְיָתוֹ זֶה אַחַר זֶה. הֵם לֹא יָכְלוּ לִכְבֹּש בְּקִרְבָּם אֶת רִגְשוֹת הַהִתְפַּלְּאוּת וְהַהַעְַרָצָה כְּלַפֵּי עֹז רוּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ, אְַשֶר רַק מִדַּת הַהִתְמַכְּרוּת שֶל הַנַּעְַרָה הַצְּעִירָה נִשְתַּוָּה אְַלֵיהֶם לְעֵרֶךְ. וְהַמַּחְַשָבָה אְַשֶר חָשְבוּ עַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִתְאִימָה יָפֶה אֶל מַה שֶאָמַר עָלָיו הַצַּאר בְּמוֹסְקְבָה: “אָכֵן אָדָם גָּמוּר הוּא לַאְַמִתּוֹ!”

הָרַפְסוֹדָה שָטָה בִּמְהִירוּת בֵּין גִּלְדֵי הַקֶּרַח, שֶצָּפוּ בְּזֶרֶם הָאַנְגְָּרָה. פָּנוֹרָמָה מִתְנוֹעַעַת וּמִתְחַלֶּפֶת נִפְרְשָֹה מִשְּנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר וְעַל פִּי טָעוּת שֶל חוּש הָרְאִיָּה דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הָרַפְסוֹדָה עוֹמֶדֶת עַל עָמְדָּהּ וְאוֹתָהּ הַשּוּרָה שֶל חְַלִיפַת הַתְּמוּנוֹת הַנָּאוֹת הִיא הִיא הָעוֹבֶרֶת עָלֶיהָ. פֹּה נִצְנְצוּ סַלְעֵי שַחַם רָמֵי קוֹמָה וּבַעְַלֵי תַּבְנִיּוֹת מוּזָרוֹת וְשָם נִרְאוּ נְקָרוֹת פְּרוּעוֹת, אְַשֶר פַּלְגֵי הָרִים סוֹעְַרִים הִתְפָּרְצוּ מִקִּרְבָּן; פַּעַם נִגְלְתָה בִּקְעָה רְחָבָה וּבָהּ כְּפָר שֶעְַדַיִן עָלָה עְַשָנוֹ, וּפַעַם הוֹפִיעַ יַעַר עָבֹת שֶל אְָרָנִים אְַחוּזֵי לַהְַבוֹת אֵש. וְאוּלָם אַף־עַל־פִּי שֶהַתַּתָּרִים הִשְאִירוּ אְַחְַרֵיהֶם בְּכָל מקָוֹם רְשָמִים בּוֹלְטִים שֶהֵעִידוּ עַל עָבְרָם שָם, הְַרֵי הֵם עַצְמָם טֶרֶם נִרְאוּ, מִשּוּם שֶהִתְדְגּוֹדוּ בְּיִחוּד בִּמְסִבֵּי הָעִיר.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהָעוֹלִים לַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִים הוֹסִיפוּ לְהִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלּוֹתֵיהֶם בְּקוֹל רָם, וְהַסַּפָּן הַזָּקֵן הָדַף אֶת גִלְדֵי הַקֶּרַח שֶהִתְקָרְבוּ בְּיוֹתֵר אֶל הָרַפְסוֹדָה וְלֹא זָז מִלְְּכַַוֵֵּן אֶת הָרַפְסוֹדָה וְלֹא זָז מלְּכַוֵּן אֶת הָרַפְסוֹדָה בְּאֶמְצַע הַזֶּרֶם הָאֵיתָן שֶל נְהַר הָאַנְגָּרָה.

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר: בֵּין שְׁתֵּי גְדוֹת הַנָּהָר    🔗

בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בָּעֶרֶב יָרְדָה חֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה עַל כָּל הַסְּבִיבָה, כְּכֹל אֲשֶׁר נִכָּר הָיָה מֵרֹאשׁ לְפִי מַרְאֵה הַשָּׁמָיִם. הַלְּבָנָה, שֶׁהָיְתָה אָז בְּחִדּוּשָׁהּ, לֹא עָלְתָה עַל פְּנֵי הָאֹפֶק. מֵאֶמְצַע הַנָּהָר אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַגָּדוֹת. הַסְּלָעִים הִתְמַזְּגוּ עִם הָעֲנָנִים הַכְּבֵדִים שֶׁהִשְׁפִּילוּ לָרֶדֶת עֲלֵיהֶם וַאֲשֶׁר כִּמְעַט לֹא זָעוּ וְלֹא נָעוּ מִמְּקוֹמָם. מִזְמַן לִזְמַן שָׁרַק פֶּרֶץ־רוּחַ שֶׁבָּא מִן הַמִּזְרָח וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ גָוַע בְּתוֹךְ הָעֵמֶק הַצַּר הַזֶּה שֶׁל נְהַר הָאַנְגָּרָה.

הַחֲשֵׁכָה וַדַּאי סִיְּעָה הַרְבֵּה אֶת הַפְּלִיטִים לְבַצַּע אֶת מְזִמָּתָם. שֶׁהֲרֵי אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּשְמְרוֹת הַתַּתָּרִים עָמְדוּ עַל שְׁתֵּי¹¹ גְדוֹת הַנָּהָר, בְּכָל זֹאת זַכָּאִים הָיוּ הַפְּלִיטִים לְקַוּוֹת שֶׁהָרַפְסוֹדָה תַּעֲבֹר עַל הַצּוֹפִים בְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בָּהּ. וּכְמוֹ כֵן לֹא הָיוּ צְרִיכִים לַחֲשֹׁשׁ, שֶׁמָא סָתְמוּ הַצָּרִים אֶת הַנָּהָר בְּקִרְבַת אִירְקוּטְסְקְ, לְפִי שֶׁיָּדְעוּ הֵיטֵב שֶׁאֵין לָרוּסִים לְצַפּוֹת לְעֶזְרָה מִדְּרוֹם הַחֶבֶל. וְאוּלָם בְּעוֹד זְמַן מֻעָט יַחֲסֹם הַטֶּבַע עַצְמוֹ אֶת הַנָּהָר, כִּי הַקֹּר עָתִיד לְהַצְמִיד יַחַד אֶת גִּלְדֵי הַקֶּרַח, שֶׁנֶּעֶרְמוּ מִזֶּה וּמִזֶּה עַל שְׁתֵּי גְדוֹתָיו.

בְּאוֹתָה שָׁעָה שָׁלְטָה עַל גַּבֵּי הָרַפְסוֹדָה דְּמָמָה גְּמוּרָה. מִזְּמַן שֶׁהִרְחִיקוּ לָשׁוּט עַל פְּנֵי זֶרֶם הַנָּהָר, שׁוּב לֹא נִשְׁמַע קוֹל הַצַּלְיָנִים. אָמְנָם עֲדַיִן הוֹסִיפוּ לְהִתְפַּלֵּל, אֲבָל תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ, שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהַגִּיעַ לְאָזְנֵי הָעוֹמְדִים עַל שְׂפַת הַנָּהָר. הַפְּלִיטִים הִשְׁתַּטְּחוּ עַל גַּבֵּי הָרַפְסוֹדָה וְגוּפֵיהֶם כִּמְעַט שֶׁלֹּא בָּלְטוּ מֵעַל פְּנֵי הַמָּיִם. הַסַּפָּן הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה מוּטָל עַכְשָׁו בְּרֹאשׁ הָרַפְסוֹדָה לְיַד אֲנָשָיו, הִתְעַסֵּק אַךְ בַּהֲדִיפַת גִּלְדֵי הַקֶרַח¹² מֵעַל הָרַפְסוֹדָה וַעֲבוֹדָה זוֹ נֶעֶשְׂתָה בְּלִי שָׁאוֹן כָּל־שֶׁהוּא.

כָּל זְמַן שֶׁגִּלְדֵי הַקֶּרַח הַצָּפִים עַל פְּנֵי הַנָּהָר לֹא חָסְמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בִּפְנֵי הָרַפְסוֹדָה וְלֹא נַעֲשׂוּ לָהּ לְמַעֲצוֹר שֶׁאֵין לְעָבְרוֹ, הָיָה בָּהֶם גַּם מִשּׁוּם סִיּוּעַ לִמְגַמַּת הַפְּלִיטִים. שֶהֲרֵי אִלּוּ צָפָה הָרַפְסוֹדָה עַל פְּנֵי מַיִם מֻפְנִים וּמְגֻלִּים, הָיְתָה צְפוּיָה לְסַכָּנָה שֶׁיַרְגִּישׁוּ בָּהּ אֲפִלּוּ בַּחֲשֵׁכָה, תַּחַת אֲשֶׁר עַכְשָׁו הָיְתָה מֻבְלַעַת בְּתוֹךְ גּוּשֵׁי הַקֶּרַח הַמִּתְנוֹדְדִים, הַשּׁוֹנִים אֵלֶּה מֵאֵלֶּה לְגֹדֶל וּלְתַבְנִית, וּשְׁאוֹן הִתְנַגְּשׁוּתָם וְהִתְפּוֹצְצוּתָם הֶחֱרִישׁ כָּל שָׁאוֹן אַחֵר, שֶׁהָיָה בוֹ כְּדֵי לְעוֹרֵר חֲשָׁד.

בֵּינָתַיִם נִתְמַלֵּא הָאֲוִיר צִנָּה גְדוֹלָה עַד מְאֹד. הַפְּלִיטִים, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מַחֲסֶה אַחֵר חוּץ מֵעַנְפֵי לִבְנִים מֻעָטִים סָבְלוּ יִסּוּרִים קָשִׁים. הֵם נִדְחֲקוּ זֶה אֶל זֶה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לָשֵׂאת אֶת יְרִידַת הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה, אֲשֶׁר בִּמְרוּצַת הַלַּיְלָה הִגִּיעָה לְעֶשֶׂר מַעֲלוֹת לְמַטָּה מֵאֶפֶס. הָרוּחַ הַחַלָּשָׁה, אֲשֶׁר פָּרְצָה וּבָאָה מֵהָרֵי הַמִּזְרָח הַמְּכֻסִּים שֶׁלֶג, עָקְצָה אוֹתָם עֲקִיצָה מַכְאִיבָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה, שֶׁהָיוּ מוּטָלִים בְּיַרְכְּתֵי הָרַפְסוֹדָה, נָשְׂאוּ בְלִי תְּלוּנָה אֶת הַיְּסּוּרִים הָאֵלֶּה, שֶׁנּוֹסְפוּ עַל צָרוֹתֵיהֶם הַיְשָׁנוֹת. אַלְסִיד ז’וֹלִיבה וְהָרִי בְּלָאוּנְט, שֶׁרָבְצוּ עַל יָדָם, אִמְּצוּ אֶת כֹּחָם לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַהַתְקָפָה הָרִאשׁוֹנָה הַזֹּאת שֶׁל הַחֹרֶף הַסִּבִּירִי. אֵלֶּה וְאֵלֶּה לֹא הָיוּ מְדַבְּרִים עַכְשָו אֲפִילוּ בְּלָחַשׁ. הַמַּצָּב שֶׁל עַכְשָׁו הֶעֱסִיק אֶת דַּעְתָּם עַד בִּלְתִּי הַשְׁאִיר מָקוֹם לְמַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת. בְּכָל רֶגַע יָכֹל הָיָה לְהִתְרַחֵשׁ מִקְרֶה, לְהִתְרַגֵּשׁ סַכָּנָה אוֹ אָסוֹן, שֶׁהָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְהָמִיט עַל כֻּלָּם צָרָה גְדוֹלָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב נִרְאָה שָׁקֵט יוֹתֵר מִדַּי, שֶׁלֹּא כְּמִדָּתוֹ שֶׁל אָדָם, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט יַגִּיעַ אֶל מַטְּרָתוֹ. כָּךְ הָיָה טִיבוֹ שֶׁעֹז רוּחוֹ לֹא עֲזָבָהוּ מֵעוֹלָם אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נָתוּן בְּמַצָּב קָשֶה וַחָמוּר מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הוּא כְּבָר רָאָה בְּעֵינֵי רוּחוֹ אֶת הָרֶגַע, שֶׁבּוֹ יִהְיֶה רַשַּׁאי לָתֵת סוֹף סוֹף אֶת דַּעְתּוֹ עַל אִמּוֹ, עַל נַדְיָה וְעַל עַצְמוֹ! עַכְשָׁו לֹא הָיָה מִתְיָרֵא אֶלָּא מִפְּנֵי דָבָר אֶחָד: שֶׁמָּא יַעֲצֹר צִבּוּר שֶׁל גִּלְדֵי קֶרַח אֶת הָרַפְסוֹדָה לִפְנֵי כְּנִיסָתָהּ אֶל אִירְקוּטְסְק. הוּא לֹא הָיָה מְהַרְהֵר אֶלָּא בְּסַכָּנָה זוֹ וְהָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְנַסּוֹת בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה גְבוּרָה, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ לְהֶעָזָה.

לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת שֶׁל מְנוּחָה שָׁבוּ אֶל נַדְיָה כֹּחוֹת הַגּוּף שֶׁלָּהּ, אֲשֶׁר הַצָּרָה רַעֲצָה אוֹתָם לִפְעָמִים, בְּלִי לְמוֹטֵט בְּכָל זֹאת אֶת עֹז רוּחָהּ. גַּם הִיא חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ, אֲשֶׁר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וַדַּאי יְאַמֵּץ שׁוּב אֶת כֹּחוֹ וִינַסֶּה לַעֲשׂוֹת אֶת הַכֹּל כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל מַטְּרָתוֹ וְשֶׁעָלֶיהָ לִהְיוֹת לְעֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ וּלְהַנְהִיגוֹ. וְאוּלָם בְּמִדָּה שֶׁהָלְכָה וְהִתְקָרְבָה אֶל אִירְקוּטְסְק, הָלְכָה וְנִצְטַיְּרָה לְנֶגֶד עֵינֵי רוּחָהּ דְּמוּת אָבִיהָ בִּבְהִירוּת יְתֵרָה. הִיא רָאֲתָה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הָעִיר הַנְּצוּרָה, רָחוֹק מֵאֲהוּבֵי נַפְשׁוֹ וְנִלְחָם – וּבָזֶה לֹא פִּקְפְּקָה אַף רֶגַע – כְּנֶגֶד הָאוֹיְבִים בְּכָל הַהִתְלַהֲבוּת אֲשֶׁר לְאַהֲבַת־הַמּוֹלֶדֶת שֶׁלּוֹ. אִם יְרַחֲמוּ עָלֶיהָ סוֹף סוֹף מִן הַשָּׁמַיִם, עֲתִידָה הִיא בְּעוֹד שָׁעוֹת מִסְפָּר לִהְיוֹת חֲבוּקָה בִּזְרוֹעוֹתָיו וּלְהַגִּיד לוֹ אֶת דִּבְרֵי אִמָּהּ הָאַחֲרוֹנִים, וְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם שׁוּב לֹא יַפְרִיד בֵּינֵיהֶם. אִם גָּלוּתוֹ שֶׁל וָסִילִי פֵידוֹר תִּהְיֶה גָּלוּת עוֹלָם, תֵּשֵׁב עִמּוֹ בַּגָּלוּת כָּל הַיָּמִים. אַחַר־כָּךְ נִזְכְּרָה, כַּמּוּבָן מֵאֵלָיו, גַּם בְּמִי שֶׁגָּרַם לָהּ שֶׁתִּזְכֶּה לָשׁוּב וְלִרְאוֹת אֶת אָבִיהָ, בְּבֶן־לִוְיָתָהּ נְדִיב הָרוּחַ, בְּ“אָחִיהָ” שֶׁלָּהּ, אֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁיְּגֹרְשׁוּ הַתַּתָּרִים מִן הָאָרֶץ יָשׁוּב אֶל מוֹסְקְבָה וְאֶפְשָׁר שֶׁהִיא לֹא תִּרְאֶנּוּ שׁוּב לְעוֹלָם!…

וַאֲשֶׁר לְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְהָרִי בְּלָאוּנְט, הִנֵּה הָגוּ שְׁנֵיהֶם בְּאוֹתָה שָׁעָה רַק מַחֲשָׁבָה אַחַת: כִּי הַמַּצָּב דְּרָמָתִי הוּא מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וְאִם יִתָאֲרוּ אוֹתוֹ יָפֶה כָּל צָרְכֹּו, תֵּצֵא מִתַּחַת עֵטָם רְשִׁימָה מוֹשֶׁכֶת אֶת הַלֵּב בְּמִדָּה יְתֵרָה. הָאַנְגְּלִי הָיָה מְהַרְהֵר אֵפוֹא בְּקוֹרְאֵי הָעִתּוֹן “דֵּילִי־טֵלֶגְרַף”, וְהַצָּרְפָתִי – בַּדּוֹדָנִית שֶׁלּוֹ מַדְלֵין. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיְתָה רוּחַ שְׁנֵיהֶם נִרְגָזָה בְּמִדָּה יְדוּעָה.

“אֵין דָּבָר, כָּךְ מוּטַב לִי!” הִרְהֵר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה בְּלִבּוֹ, “חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת נִסְעָר וּמִתְרַגֵּשׁ כְּדֵי לְהַסְעִיר אֶת לִבָּם שֶׁל אֲחֵרִים! כִּמְדֻמַּנִי, שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיָן זֶה פָּסוּק־שִׁיר מְפֻרְסָם, אֲבָל, לְכָל הָרוּחוֹת, אֵינִי זוֹכֵר אוֹתוֹ…”

וְהוּא הִתְאַמֵּץ לַחְדֹּר בְּעֵינָיו הַחַדּוֹת בְּתוֹךְ עָבֵי הַמַּחֲשַׁכִּים שֶׁהֵלִיטוּ אֶת הַנָּהָר.

פְּעָמִים בָּקַע אֶת הַמַּחֲשַׁכִּים הָאֵלֶּה בְּרַק נֹגַהּ מַבְהִיק וְנָסַךְ מַרְאֵה קֶסֶם עַל גָּלְמֵי הַסְּלָעִים הַשּׁוֹנִים שֶׁעַל גְּדוֹת הַנָּהָר. הַנֹּגַהּ הַזֶּה נִצְנֵץ מֵאַחַד הַיְּעָרִים אֲחוּזֵי לְהָבוֹת אוֹ מֵאַחַד הַכְּפָרִים, שֶׁעֲדַיִן בָּעֲרוּ בָּאֵשׁ, וּבְחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה הִבְלִיט בְּיוֹתֵר אֶת מַעֲשֵׂי הַהֶרֶס וְהַחֻרְבָּן הָאֲיֻמִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה נְהַר הָאַנְגָּרָה מֵאִיר מִשָּׂפָה עַד שָׂפָה. גִּלְדֵי הַקֶּרַח נֶהֶפְכוּ כֻּלָּם לְמַרְאוֹת, אֲשֶׁר בִּהְיוֹתָם שָׁטִים אֶל כָּל אֲשֶׁר נְשָׂאָם הַזֶּרֶם הֶחֱזִירוּ אֶת בְּרַק הַלֶּהָבוֹת בְּכָל מִינֵי חֲלִיפוֹת צְבָעִים. הָרַפְסוֹדָה, שֶׁהָיְתָה מְעֹרָבָה בֵּין גּוּשֵׁי הַקֶּרַח הַשָּׁטִים הַלָּלוּ, צָפָה לְדַרְכָּהּ בְּלִי שֶׁהִבְחִינוּ בָּהּ.

וּבְכֵן מִצַּד זֶה עֲדַיִן לֹא נִשְׁקְפָה שׁוּם סַכָּנָה.

וְאוּלָם סַכָּנָה אַחֶרֶת הִתְרַגְּשָׁה עַל הַפְּלִיטִים מִצַּד אַחֵר. אֶת הַסַּכָּנָה הַזֹּאת לֹא יָכְלוּ לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ וְגַם קִצְרֵי כֹּחַ הָיוּ לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ. אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִרְגִּישׁ בָּהּ בְּמִקְרֶה, וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה:

בִּהְיוֹתוֹ מוּטָל בַּצַּד הַיְּמָנִי שֶׁל הָרַפְסוֹדָה טָבַל שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ אֶת יָדוֹ בַּמָּיִם. וּפִתְאֹם הִשְׁתּוֹמֵם עַל יְדֵי הָרֹשֶׁם שֶׁגָּרַם לוֹ מַגַּע יָדוֹ בַּשֶּׁטַח הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַזֶּרֶם. כִּמְדֻמֶּה הָיָה לוֹ שֶׁהַשֶּׁטַח הַזֶּה הֲרֵיהוּ שֶׁל חֹמֶר מִדַּבֵּק, מְעֵין שֶׁמֶן מִינֵרָלִי.

אָז בָּחַן אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁקָּלַט וְהִגִּישׁ אֶת יָדוֹ אֶל אַפּוֹ וְהֵרִיחַ בָּהּ, וּמִיָּד הֻבְרַר לוֹ שֶׁלֹּא טָעָּה. כִּי אָכֵן שְׁכָבָה שֶׁל נֵפְט מֻגָּר כִּסְּתָה אֶת הַשֶּׁטַח הָעֶלְיוֹן שֶׁל נְהַר הָאַנְגָּרָה וְהָלַךְ וְצָף עִם הַזֶּרֶם!

הַאֻמְנָם צָפָה הָרַפְסוֹדָה בֶּאֱמֶת עַל פְּנֵי הַנּוֹזֵל הַזֶּה הֶעָשׂוּי לְהִתְלָהֵב עַל נְקַלָּה? מְהֵיכָן בָּא הַנֵּפְט הַזֶּה? כְּלוּם הֶעֱלָה אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הָאַנְגָּרָה חִזָּיוֹן טִבְעִי, אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהֶעֱלוּהוּ הַתַּתָּרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ שִׁמּוּשׁ שֶׁל חֻרְבָּן וָהֶרֶס? כְּלוּם מְבַקְּשִׁים הַלָּלוּ לְהַצִּית אֶת אִיְרקוּטְסְק בָּאֵשׁ עַל יְדֵי אֶמְצָעִים, אֲשֶׁר חֻקֵּי הַמִּלְחָמָה שֶׁל עַמִּים בְּנֵי תַּרְבּוּת אוֹסְרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם?

אֵלֶּה הָיוּ שְׁתֵּי הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁהֶעֱסִיקוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְהוּא רָאָה חוֹבָה לְעַצְמוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַדָּבָר לְהָרִי בְּלָאוּנְט וּשְׁנֵיהֶם הֶחֱלִיטוּ כְּאֶחָד לִבְלִי לְפַרְסֵם אֶת הַדָּבָר לִבְנֵי־לִוְיָתָם כְּדֵי שֶׁלֹא לְהַבְהִילָם שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ עַל־יְדֵי הַסַּכָּנָה הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת הַנִּשְׁקָפָה לָהֶם.

כַּיָּדוּעַ רָווּי קַרְקָעָהּ שֶׁל אַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית כִּסְפוֹג מֵימָן־פַּחֲמִי נִגָּר. בִּנְמֵלָהּ שֶׁל בַּקּוּ, עַל הַגְּבוּל הַפַּרְסִי בַּחֲצִי־הָאִי אֲשֵׁירוֹן, אֵצֶל הַיָּם הַכַּסְפִּי, בְּאַסְיָה הַקְּטַנָּה, בְּאֶרֶץ סִין, בְּיוּג־הִיאַן וּבְבוּרְמָה מְקַלְּחִים מַעְיְנוֹת הַשְּׁמָנִים הַמִּינֵרָלִיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לַאֲלָפִים, זוֹהִי “אֶרֶץ־הַשֶּׁמֶן”, הַדּוֹמָה לְאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית הַמְּכֻנָּה עַכְשָׁו בְּשֵׁם זֶה.

יְלִידֵי הָאָרֶץ, בְּיִחוּד בִּנְמֵלָהּ שֶׁל בַּקּוּ, שֶׁהִנָּם מַעֲרִיצֵי הָאֵשׁ וְעוֹבְדֶיהָ, יִשְׁפְּכוּ בְּחַגִּים יְדוּעִים עַל פְּנֵי הַיָּם נֵפְט נִגָּר, אֲשֶׁר מִהְיוֹת מִשְׁקָלוֹ קַל מִמִּשְׁקַל הַמַּיִם הֲרֵיהוּ צָף עַל פְּנֵיהֶם. לְאַחַר שֶׁשִּכְבַת הַנֵּפְט הִתְפַּשְּׁטָה לְמַדַּי עַל פְּנֵי הַמַּיִם, יַצִּיתוּ אוֹתָהּ עִם בּוֹא הַלַּיְלָה בָּאֵשׁ וּלְעֵינֵיהֶם יָקוּם מַחֲזֵה שַׁעְשׁוּעִים שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ, מַחֲזֵה אוֹקְיָנוֹס שֶׁל אֵשׁ הַמִּתְנוֹדֵד וּמִטַּלְטֵל בִּנְשֹב בּוֹ הָרוּחַ.

אֲבָל מַה שֶׁמְּשַמֵּשׁ לְאַנְשֵׁי בַּקּוּ רַק מַחֲזֵה שַׁעֲשׁוּעִים עָתִיד הָיָה כָּאן, עַל גַּלֵּי הָאַנְגָּרָה, לִהְיוֹת לִמְקוֹר אָסוֹן וָהֶרֶס. אִם יַצִּיתוּ כָּאן אֶת הָאֵשׁ בְּזָדוֹן אוֹ מִתּוֹךְ אִי־זְהִירוּת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עֲתִידָה הָיְתָה לְהִתְפַּשַּׁט כְּהֶרֶף־עַיִן עַד מֵעֵבֶר לְאִירְקוּטְסְק.

עַל גַּבֵּי הָרַפְסוֹדָה עַצְמָהּ לֹא הָיָה מָקוֹם לַחֲשֹׁשׁ מִפְּנֵי אִי־זְהִירוּת, וּלְעֻמַּת זֶה גְדוֹלָה הָיְתָה הַסַּכָּנָה מִצַּד הַבְּעֵרוֹת אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הָאַנְגָּרָה, כִּי אוּד בּוֹעֵר אוֹ אֲפִלּוּ נִיצוֹץ הָיָה מַסְפִּיק לְהַדְלִיק אֶת זֶרֶם־הַנֵּפְט הַזֶּה.

אֶת חֶרְדַּת לִבָּם שֶל אַלְסִיד ז’ולִיבֶה, וְהָרִי בְּלָאוּנְט אִי־אֶפְשָׁר לְתָאֵר בְּמִלִּים. חֲרָדָה זוֹ הִיא דָבָר הַמָּסוּר לְהַרְגָּשָׁה וְלֹא לְסִפּוּר. הֵם שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם, אִם מִפְּנֵי סַכָּנָה חֲדָשָׁה זוֹ לֹא מֻטָּב הוּא לְהִתְקָרֵב אֶל אֶחָד מֵחוֹפֵי הַנָּהָר וְלָרֶדֶת שָׁם וּלְחַכּוֹת זְמַן־מָה?

“מִכָּל מָקוֹם”, אָמַר אַלסִיד ז’וֹלִיבֶה, “כָּל כַּמָּה שֶׁתִּגְדַּל הַסַּכָּנָה, הֲרֵינִי יוֹדֵעַ אָדָם אֶחָד אֲשֶׁר לֹא יֹאבֶה לָרֶדֶת אֶל הַיַּבָּשָׁה!”

בִּדְבָרָיו אֵלֶּה רָמַז כְּלַפֵּי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהָרַפְסוֹדָה שָׁטָה בִּמְהִירוּת בְּתוֹךְ גִּלְדֵי הַקֶּרַח, אֲשֶׁר שׁוּרוֹתֵיהֶם נִדְחֲקוּ זוֹ אֶל זוֹ הָלוֹךְ וְהִדָּחֵק.

עַד עַכְשָׁו לֹא נִרְאֲתָה עַל גְּדוֹת הָאַנְגָּרָה שׁוּם פְּלֻגַּת צָבָא תַּתָּרִית, סִמָּן שֶׁהָרַפְסוֹדָה טֶרֶם הִגִּיעָה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם עָמְדוּ מִשְׁמְרוֹת הַצָּבָא שֶׁל הַתַּתָּרִים. אֲבָל הִנֵּה בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת בָּעֶרֶב נִדְמָה לְהָרִי בְּלָאוּנְט, שֶׁהוּא מַבְחִין הֲמוֹן גּוּפִים שְׁחוֹרִים הַמִּתְנוֹעֲעִים עַל פְּנֵי גִלְדֵי הַקֶּרַח. הַדְּמֻיּוֹת הָאֲפֵלוֹת קָפְצוּ מִגּוּשׁ אֶל גּוּשׁ וְהִתְקָרְבוּ בִּמְהִירוּת.

“תַּתָּרִים!” נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּמֹחוֹ.

וְהוּא הֶחֱלִיק בַּחֲשַׁאי עַד מְקוֹם הַסַּפָּן הַזָּקֵן, שֶׁנִּמְצָא בַּחֵלֶק הַקִּדְמִי שֶׁל הָרַפְסוֹדָה וְהֶרְאָהוּ אֶת הַתְּנוּעָה הַחֲשוּדָה¹³ הַזֹּאת. הַסַּפָּן הַזָּקֵן הִסְתַּכֵּל בְּאוֹתָהּ הַתְּנוּעָה בְּשִׂים לֵב.

“הַלָּלוּ אַךְ זְאֵבִים הֵם,” אָמַר הַלָּז. “הֵם טוֹבִים בְּעֵינַי מִן הַתַּתָּרִים. אֲבָל עָלֵינוּ לְהָגֵן עַל עַצְמֵנוּ וּבְלִי לְהַקִּים שָׁאוֹן!”

וּבֶאֱמֶת הָיְתָה שׂוּמָה הַפַּעַם עַל הַפְּלִיטִים לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה עִם חַיּוֹת הַטֶּרֶף הָאֲיֻמּוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הָרָעָב וְהַקֹּר הֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה. הַזְּאֵבִים הִרְגִּישׁוּ בָּרַפְסוֹדָה וּמִיָּד הִתְנַפְּלוּ עָלֶיהָ. הַפְּלִיטִים הָיוּ אֲנוּסִים אֵפוֹא לֶאֱסֹר מִלְחָמָה עִם הַזְּאֵבִים, אֲבָל בְּלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנֶשֶק־יְרִיָּה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיוּ רְחוֹקִים מִמִּשְמְרוֹת הַתַּתָּרִים. הַנָּשִׁים וְהַיְּלָדִים הָעָמְדוּ בְּמֶרְכַּז הָרַפְסוֹדָה וְהַגְּבָרִים הִזְדַּיְּנוּ בְּמוֹטוֹת, בְּסַכִּינִים וּבְמַקְלוֹת וְהִתְיַצְּבוּ הָכֵן לַהֲדֹף אָחוֹר אֶת הַמִּתְנַפְּלִים. הֵם לֹא הִשְׁמִיעוּ קוֹל, אֲבָל יִלְלַת הַזְּאֵבִים הֶחֱרִידָה אֶת הָאֲוִיר.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא רָצָה לִהְיוֹת בָּטֵל מִפְּעֻלָּה וּמַעֲשֶׂה. הוּא הִשְׁתַּטַּח בְּצַד הָרַפְסוֹדָה, שֶׁחַיּוֹת הַטֶּרֶף הִתְנַפְּלוּ עָלָיו. הוּא הוֹצִיא אֶת סַכִּינוֹ וּבְכָל פַּעַם שֶׁאַחַד הַזְּאֵבִים קָפַץ וּבָא בְּקִרְבָתוֹ הִצְלִיחַ לִתְקֹעַ אֶת הַסַּכִּין בְּצַוָּארוֹ. גַּם הָרִי בְּלָאוּנְט וְאַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה לֹא יָשְׁבוּ בְּחִבּוּק יָדַיִם, אֶלָּא עָשׂוּ אֶת הַמֻּטָּל עֲלֵיהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כְּכָל שְׁאָר בְּנֵי־לִוְיָתָם אַמִּיצֵי הַלֵּב. כָּל הַהֶרֶג הַזֶּה נַעֲשָׂה מִתּוֹךְ דְּמָמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַרְבֵּה פְּלִיטִים נִפְצְעוּ פִּצְעֵי־נְשִיכָה קָשִׁים.

וְאוּלָם נִרְאֶה הָיָה שֶׁהַמִּלְחָמָה לֹא תִּגָמֵר בִּמְהֵרָה. הַפְּרָצוֹת שֶׁנִּפְרְצוּ בְּלַהֲקַת הַזְּאֵבִים נִתְמַלְּאוּ בְּלִי חָשָׂךְ, וּבָרוּר הָיָה שֶׁכָּל הַשָּׂפָה הַיְמָנִית שֶׁל נְהַר הָאַנְגָּרָה מְלֵאָה מִן הָחַיּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה.

“אֵין לַדָּבָר סוֹף!” אָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה¹⁴ כְּשֶׁהוּא מְנוֹפֵף אֶת פִּגְיוֹנוֹ הַמְּגֹאָל בְּדָם. וְאָכֵן צָדַק, שֶׁהֲרֵי כְּבָר עָבַר חֲצִי שָׁעָה מִתְּחִלַּת הַהִתְנַפְּלוּת וְהַזְּאֵבִים עֲדַיִן שׁוֹטְטוּ לְמֵאוֹת עַל גַבֵּי גִּלְדֵי הַקֶּרַח.

כֹּחַ הַפְּלִיטִים תַּשׁ וְנִכָּר הָיָה שֶׁיְּדֵיהֶם רָפוּ. גּוֹרַל הַמִּלְחָמָה נִשְׁתַּנָּה לְרָעָתָם. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הִשְׂתָּעֲרָה עַל פְּנֵי הָרַפְסוֹדָה לַהֲקָה שֶׁל עֲשָׂרָה זְאֵבִים גִּדְלֵי קוֹמָה, שֶׁהִשְׁתּוֹלְלוּ מִזַּעַם וּמֵחֲמַת רָעָב וְשֶׁעֵינֵיהֶם נוֹצְצוּ בַּחֲשֵׁכָה כְּגֶחָלִים לוֹהֲטוֹת. אַלְסִיד ז’ולִיבֶה וַחֲבֵרוֹ פָּרְצוּ אֶל בֵּין הַחַיּוֹת הָאֲיֻמּוֹת הַלָּלוּ וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגֹוב הִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם מִתוֹךְ זְחִילָה, וּפִתְאֹם הִשְׁתַּנָּה הַכֹּל.

בְּמֶשֶךְ רְגָעִים מֻעָטִים עָזְבוּ הַזְּאֵבִים לֹא רַק אֶת הָרַפְסוֹדָה, אֶלָּא גַם אֶת גִּלְדֵי הַקֶּרַח הַפְּזוּרִים עַל פְּנֵי הַנָּהָר. כָּל הַדְּמֻיּוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת הַלָּלוּ הִתְפַּזְּרוּ וְעָבְרוּ בִּמְהִירוּת אֶל שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית.

סִבַּת הַדָּבָר הָיְתָה זוֹ שֶׁאֵין הַזְּאֵבִים נִלְחָמִים אֶלָּא בַּחֹשֶׁךְ, וּפִתְאֹם הִבְהִיק אוֹר גָּדוֹל וְהֵאִיר אֶת כָּל שִׁטְחוֹ שָל נְהַר הָאַנְגָּרָה.

אוֹר זֶה הָיָה נָגְהָהּ שֶׁל דְּלֵקָה עֲצוּמָה. הָעֲיָרָה פוֹשְׁקַיְסְק בָּעֲרָה כֻּלָּהּ בָּאֵשׁ. שָׁם נִמְצְאוּ אֵפוֹא תַּתָּרִים וְהַלָּלוּ בִּצְעוּ אֶת מַעֲשֵׂי הַהֶרֶס וְהַהַשְׁמָדָה שֶׁלָּהֶם. וּמִן הַמָּקוֹם הָהוּא וָהָלְאָה הֵם תָּפְשׂוּ אֶת שְׁתֵּי גְדוֹת הַנָּהָר עַד אִירְקוּטְסְק. ַפְּלִיטִים נִכְנְסוּ אֵפוֹא אֶל תּוֹךְ הַתְּחוּם הַמְּסֻכָּן שֶׁל מַסָּעָם וַעֲדַיִן רְחוֹקִים הָיוּ מֵעִיר הַבִּירָה שְׁלֹשִׁים וֶרְסְטָאוֹת.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת אַחַת־עֶשְׂרֵה בָּעֶרֶב. הָרַפְסוֹדָה הוֹסִיפָה לָצוּף וּלְהַחֲלִיק בַּחֲשֵׁכָה בְּתוֹךְ גָּלְמֵי הַקֶּרַח, שֶׁהָיְתָה מְעֹרֶבֶת וּמֻבְלַעַת בֵּינֵיהֶן כָּלִיל. רַק לְשוֹן אֵשׁ מַבְהִיקָה הִשְׁתַּרְבְּבָה לִפְעָמִים אֵלֶיהָ וְהִגִּיהָה אוֹתָהּ. אָז הִשְׁתַּטְּחוּ הַפְּלִיטִים מְלוֹא קוֹמָתָם עַל גַּבֵּי הַקּוֹרוֹת וְלֹא עָרְבוּ אֶת לִבָּם לְהָזִיז אֵבֶר כְּדֵי שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת אֶת מְצִיאוּתָם.

הַדְּלֵקָה שֶׁבָּעֲיָרָה הִתְחוֹלְלָה בְּכֹחַ אַדִּיר עַד מְאֹד. בָּתֶּיהָ, שֶׁהָיוּ בְּנוּיִים מֵעֲצֵי אַשּׁוּחַ, בָּעֲרוּ כִּשְׂרָף. מֵאָה וַחֲמִשִּׁים בָּתִּים דָּלְקוּ בְּבַת אֶחָת. וּבְתוֹךְ הָרַעַשׁ וְהַשָּׁאוֹן שֶׁל הַבְּעֵרָה הִתְעָרֵב קוֹל הַתְּרוּעָה וְהַנַּהַם שֶׁל הַתַּתָּרִים. הַסַּפָּן הַזָּקֵן תָּמַךְ אֶת הַמּוֹט שֶׁלוֹ בְּגִלְדֵי הַקֶּרַח הַקְּרוֹבִים וְהִצְלִיחַ לְהַטּוֹת אֶת הָרַפְסוֹדָה אֶל שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית עַד כִּי מֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עַד אַרְבַּע מֵאוֹת רֶגֶל הִפְרִיד בֵּין הָרַפְסוֹדָה וּבֵין הַחוֹף הַמּוּאָר בְּלַהֲבוֹת הַדְּלֵקָה.

וְאַף עַל פִּי כֵן, אִלּוּלֵא הָיוּ הַמַּבְעִירִים אֶת הַבְּעֵרָה עֲסוּקִים יוֹתֵר מִדַּי בַּהֲרִיסַת הָעֲיָרָה וַדַּאי הָיוּ מַבְחִינִים בַּפְּלִיטִים, שֶׁאֵשׁ הַמּוֹקֵד הֵטִילָה עֲלֵיהֶם לִרְגָעִים אֶת זָהֳרָהּ. וְנָקֵל לְהָבִין מַה גְדוֹלָה הָיְתָה חֶרְדָּתָם שֶׁל אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְשֶל הָרִי בְּלָאוּנְט כְּשֶׁנִּזְכְּרוּ בְּאוֹתוֹ הַדֶּלֶק הַנּוֹזֵל, שֶׁעַל גַּבּוֹ שָׁטָה הָרַפְסוֹדָה.

אֲלֻמּוֹת שֶׁל שְׁבִיבֵי אֵשׁ פָּרְחוּ מִתּוֹךְ הַבָּתִּים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תַּנּוּר־יְצִיקָה בּוֹעֵר. הַשְּׁבִיבִים הַלָּלוּ הִתְנַשְּׂאוּ בְתוֹךְ תִּימְרוֹת עָשָׁן עַד לִידֵי גֹּבַהּ שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶגֶל בַּחֲלַל הָאֲוִיר. הָאִילָנוֹת וְהַסְּלָעִים שֶעַל שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית, שֶׁהָיְתָה מֻפְנָה כְּלַפֵּי הַתַּבְעֵרָה הַזֹּאת, נִרְאוּ כְּאִלּוּ הֵם אֲחוּזֵי לֶהָבוֹת. וּבְכֵן לוּ נָפַל עַל פְּנֵי נְהַר הָאַנְגָּרָה אַךְ נִיצוֹץ אֶחָד, מִיָד הָיָה נֶהְפָּךְ כָּל זֶרֶם הַמַּיִם לִמְדוּרָה אַחַת הַמְּמִיטָה חֻרְבָּן וָהֶרֶס מִשְׂפַת הַנָּהָר הָאַחַת עַד שְׂפָתוֹ הַשְּׁנִיָּה. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: דַּי הָיָה בְּנִיצוֹץ אֶחָד לְהָבִיא כְּלָיָה עַל הָרַפְסוֹדָה וְעַל כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ.

אֲבָל מַעֲשֵׂה־נִסִּים הָיָה, שֶׁרוּחַ הַלַּיְלָה הָרָפָה לֹא נָשְׁבָה כְּלַפֵּי הָעֵבֶר הַזֶּה. הִיא נָשְׁבָה כָּל הַזְּמַן מִצַּד מִזְרָח וְהָדְפָה אֶת הַלֶּהָבוֹת לְצַד שְׂמֹאל. וּבְכֵן אֶפְשָׁר הָיָה, שֶׁהַפְּלִיטִים יִמָּלְטוּ מִן הַסַּכָּנָה הָאֲיֻמָּה הַזֹּאת שֶׁהָיוּ צְפוּיִים לָהּ.

וּבְאֶמֱת הִתְרַחֲקוּ סוֹף סוֹף מִן הַעֲיָרָה הַבּוֹעֶרֶת בָּאֵשׁ. מְעַט מְעַט תַּשׁ כֹּחַ הַדְּלֵקָה, הַשָּׁאוֹן וְהָרַעַשׁ שֶׁלָּהּ נִתְמַעֲטוּ וּבְרַק זָהֳרָהּ הָאַחֲרוֹן נִתְעַלֵּם אֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים הַגְּבוֹהִים שֶׁהִתְנַשְּׂאוּ עַל שְׂפַת נְהַר הָאַנְגָּרָה בְּאַחַת מֵעַקְוּמִיּוֹתָיו.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה שְׁעַת חֲצוֹת הַלַּיְלָה. הַמַּחֲשָׁכִּים הָעֲמֻקִּים הָיוּ שׁוּב לְסִתְרָה לָרַפְסוֹדָה. הַתַּתָּרִים שׁוֹטְטוּ הֵנָּה וָהֵנָּה עַל שְׁתֵּי גְדוֹת הַנָּהָר, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִרְאוּ לָעַיִן הֲרֵי נִשְׁמַע קוֹלָם. הַמְּדוּרוֹת שֶׁל הַמִּשְמָרוֹת הַקִּיצוֹנִיִּים הֵפִיצוּ אוֹר גָּדוֹל.

עַכְשָׁו מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַחְתֹּר בִּזְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּתוֹךְ גּוּשֵׁי הַקֶּרַח, שֶׁהִצְטַפְּפוּ הָלֹךְ וְהִצְטַפֵּף.

הַסַּפָּן הַזָּקֵן הִתְיַצֵּב הָכֵן וְהַמּוּזִ’קִים תָּפְסוּ אֶת הַמּוֹטוֹת שֶׁלָּהֶם. יְדֵי כֻּלָּם הָיוּ מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה וְהַנְהָגַת הָרַפְסוֹדָה נֶעֶשְׂתָה קָשָׁה מֵרֶגַע לְרֶגַע, מִשּׁוּם שֶׁאֲפִיק הַנָּהָר הִתְמַלֵּא מַעֲצוֹרִים בְּמִדָּה יְתֵרָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִתְקָרֵב בַּחֲשַׁאי אֶל רֹאשׁ הָרַפְסוֹדָה.

אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה הָלַךְ אַחֲרָיו גַּם הוּא.

שְׁנֵיהֶם הִטּוּ אֶת אָזְנֵיהֶם אֶל הַדְּבָרִים שֶׁדִּבְּרוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַסַּפָּן הַזָּקֵן וַאֲנָשָׁיו.

“הִזָּהֵר, נְטֵה יָמִינָה!”

“גּוּשֵׁי קֶרַח נִדְחָקִים וּבָאִים שְׂמֹאלָה!”

“הֲדֹף אוֹתָם אָחוֹר! הֲדֹף אוֹתָם בַּמּוֹט שֶׁלָּךְ!”

“בְּעוֹד שָׁעָה אַחַת נַעֲמֹד וְלֹא נוּכַל לָזוּז!…”

“אִם כָּךְ יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן הַזָּקֵן: “כְּנֶגֶד רְצוֹנוֹ אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם!”

“שָׁמַעְתָּ אֶת דִּבְרֵיהֶם?” שָׁאַל אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה.

“הֵן”, הֵשִיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “אֲבָל אֱלֹהִים עִמָּנוּ הוּא!”

בֵּינָתַיִם הָלַךְ הַמַּצָּב הָלוֹךְ וְקָשֶׁה. אִם בֵּאֱמֶת תַּעֲמֹד הָרַפְסוֹדָה מִלֶּכֶת, לֹא דַּיָּם לַפְּלִיטִים שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לְאִירְקוּטְסְק, אֶלָּא שֶׁאֲנוּסִים יִהְיוּ לָעֲזֹב אֶת כְּלֵי־הַשַּׁיִט שֶׁלָּהֶם, אֲשֶׁר בִּגְבֹר עָלָיו לַחַץ גּוּשֵׁי הַקֶּרַח יִתְפּוֹצֵץ עַד מְהֵרָה תַּחַת רַגְלֵיהֶם. חַבְלֵי־הָעֲרָבוֹת יִנֻתְּקוּ וְגִזְעֵי הָאֳרָנִים הַמִּתְפַּרְדִים יִזְדַּקְּרוּ תַּחַת קְלִפַּת הַקֶּרַח הַמּוּצָקָה, וְהָאֻמְלָלִים יֻכְרְחוּ לְבַקֵּש לָהֶם מִפְלָט עַל גִּלְדֵי הַקֶּרַח עַצְמָם. וּכְשֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם, יַרְגִּישׁוּ בָּהֶם הַתַּתָּרִים וְיִרְצָחוּם בְּלִי רַחֲמִים!

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב חָזַר אֶל אֲחוֹרֵי הָרַפְסוֹדָה, שֶׁשָּׁם הָיְתָה מְצַפָּה לוֹ נַדְיָה. הוּא נִגַּש אֶל הַנַּעֲרָה וְהֶחֱזִיק בְּיָדֶיהָ וְשָׁאַל אוֹתָהּ אֶת הַשְּׁאֵלָה, שֶׁכְּבָר חָזַר עָלֶיהָ פְּעָמִים הַרְבֵּה, לֵאמֹר: “נַדְיָה הֲמוּכָנָה אַתְּ?” וְעַל שְׁאֵלָה זוֹ הֵשִׁיבָה לוֹ כְּמִשְפָּטָהּ תָּמִיד:

“הֲרֵינִי מוּכָנָה!”

הָרַפְסוֹדָה הוֹסִיפָה לָשׁוּט עוֹד כַּמָּה וֶרְסְטָאוֹת בְּתוֹךְ גִּלְדֵי הַקֶּרַח הַצָּפִים. אִם אֲפִיק הָאַנְגָּרָה יֵצַר, יִתְהַוֶּה בּוֹ מַחְסוֹם שֶׁל קֶרַח וְאִי־אֶפְשָׁר יִהְיֶה בְּשׁוּם פָּנִים לָשׁוּט הָלְאָה בְּזֶרֶם הַנָּהָר. מַהֲלַךְ הָרַפְסוֹדָה כְּבָר נִתְאוֹטֵט הַרְבֵּה. בְּכָל רָגֶע נִתְקְלָה וְנֶהֶדְפָה אוֹ נָטְתָה הַצִּדָּה. פֹּה הָיָה צֹרֶךְ לְהִזָּהֵר לְבַל תִּתְנַגֵּשׁ בִּשְׂפַת הַנָּהָר, וְשָׁם הָיָה הֶכְרַח לְהַעֲבִירָהּ דֶּרֶךְ מַעֲבָר צַר. וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִתְרַבּוּ הָעִכּוּבִים וְהָאִחוּרִים לְאֵין סוֹף.

וּבֵינָתַיִם עָבַר הַלַּיְלָה וְשׁוּב לֹא נִשְׁאֲרוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא שָׁעוֹת אַחֲדוֹת. אִם הַפְּלִיטִים לֹא יַגִּיעוּ אֶל אִירְקוּטְסְק לִפְנֵי חָמֵש בַּבֹּקֶר, תֹּאבַד תִּקְוָתָם לָבוֹא לְשָׁם בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים.

סָמוּךְ לְשָׁעָה אַחַת וָחֵצִי שׁוּב לֹא הוֹעִילוּ לָרַפְסוֹדָה כָּל הַיְּגִיעוֹת וְהַמַּאֲמַצִּים שֶׁל הַמְּשִׁיטִים אוֹתָהּ. הִיא נִתְקְלָה בְּמַחְסוֹם עָבֶה שֶׁל קֶרַח וְעָמְדָה תַּחְתֶּיהָ עֲמִידָה מֻחְלֶטֶת. גִּלְדֵי הַקֶּרַח, שֶׁצָּפוּ אַחֲרֶיהָ, לָחֲצוּ אוֹתָהּ הָלוֹךְ וְלָחוֹץ אֶל אוֹתוֹ הַמַּעֲצוֹר וּמִתּוֹךְ כָּך נַעֲשְׂתָה חַסְרַת תְּנוּעָה כְּאִלּוּ נִתְקְעָה בְּאַחַד הַסְּלָעִים.

בְּמָקוֹם זֶה הוּצַר נְהַר הָאַנְגָּרָה וְרֹחַב אֲפִיקוֹ נִתְמַעֵט עַד כְּדֵי מַחֲצִיתוֹ. הַדָּבָר הַזֶּה גָרַם הִצְטַבְּרוּת שֶׁל גִּלְדֵי קֶרַח, אֲשֶׁר בְּתֹקֶף הַלַּחַץ הַכַּבִּיר וּמֵחֲמַת הַקֹּר שֶׁחָזַק בְּיוֹתֵר, נִצְמְדוּ לְאַט לְאַט זֶה אֶל זֶה וְהָיוּ לְגוּשׁ אֶחָד. בְּרִחוּק שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת מִזֶּה וְהָלְאָה הִתְרַחֵב אֲפִיק הַנָּהָר שׁוּב וְגִלְדֵי הַקָּרֶח שֶׁהִתְפָּרְדוּ מִזְמָן לִזְמָן מִקְצוֹת הַגּוּשׁ הַגָּדוֹל שָׁטוּ עַל פָּנָיו בְּאֵין מַעֲצוֹר אֶל עֵבֶר הָעִיר אִירְקוּטְסְק. מִכָּאן מוּכָח הָיָה, שֶׁלּוּלֵא הִתְקָרְבוּת זוֹ שֶׁל גְּדוֹת הַנָּהָר לֹא הִתְהַוָּה הַמַּחְסוֹם וְהָרַפְסוֹדָה יָכְלָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכָּהּ עִם הַזֶּרֶם. וְעַכְשָׁו שֶׁהָאָסוֹן הַזֶּה הִתְרַגֵּשׁ עַל הַפְּלִיטִים קָצְרָה יָדָם מֵעֲשׂוֹת דָּבָר וַאֲנוּסִים הָיוּ לְהִסְתַּלֵּק מִכָּל תִּקְוָה לְהַגִּיעַ אֶל מַטְּרָתָם.

אִלּוּ הָיוּ בְּיָדָם אוֹתָם הַכֵּלִים אֲשֶׁר צַיָּדֵי־הַתַּנִינִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם לִפְרֹץ לָהֶם תְּעָלוֹת דֶּרֶךְ שְדוֹת הַקֶּרַח, אִלּוּ יָכְלוּ לִפְרֹץ שְׂדֵה־הַקֶּרַח הַזֶּה עַד לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם מִתְרַחֵב הַנָּהָר שׁוּב, אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִים לִגְמֹר אֶת מְלָאכְתָּם בְּעוֹד מוֹעֵד. אֲבָל לֹא הָיָה בְּיָדָם לֹא מַשּׂוֹר וְלֹא מַפָּץ וְלֹא שׁוּם דָּבָר שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לִגְזֹר אֶת הַקְּלִיפָּה, שֶׁנִּתְקַשְּׁתָה עַל־יְדֵי הַקֹּר כְּאֶבֶן גַּרְעִינִית.

מַה לַעֲשׂוֹת?

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע רָעֲמוּ יְרִיּוֹת רוֹבִים מִצַּד הַשָּׂפָה הַיְמָנִית שֶׁל הָאַנְגָּרָה. מְטַר כַּדּוּרִים נִתַּךְ אֶל עֵבֶר הָרַפְסוֹדָה. וּבְכֵן הִרְגִּישׁוּ הַתַּתָּרִים בַּפְּלִיטִים הָאֻמְלָלִים! הַדָּבָר הָיָה בָּרוּר לְאֵין סָפֵק, שֶׁהֲרֵי מִיָּד נִשְׁמְעוּ רַעֲמֵי יְרִיָּה גַם מִצַּד שְׂפַת הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית. הַפְּלִיטִים נִתְּנּוּ אֵפוֹא בֵּין שְׁתֵּי אִשֵּׁי־יְרִיָּה וְנַעֲשׂוּ מַטָּרָה לַיּוֹרִים הַתַּתָּרִים. אַחֲדִים מֵהֶם נִפְצְעוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁמֵּחֲמַת הָחֹשֶׁךְ לֹא פָּגְעוּ הַכַּדּוּרִים אֶלָּא בְּמִקְרֶה.

“בּוֹאִי, נַדְיָה”, לָחַשׁ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עַל אֹזֶן הַנַּעֲרָה.

נַדְיָה הַ“מּוּכָנָה לַכֹּל” לֹא דִבְּרָה דָבָר, אֶלָּא אָחֲזָה בְּיָד שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

“עָלֵינוּ לַעֲבֹר אֶת מַחְסוֹם הַקֶּרַח”, אָמַר אֵלֶיהָ בִּלְחִישָׁה. “הוֹלִיכִינִי נָא, אֲבָל אִישׁ אַל יִרְאֶה בְּעָזְבֵנוּ אֶת הָרַפְסוֹדָה!”

נַדְיָה עָשְׂתָה כִּדְבָרוֹ. הִיא וּמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב זָחֲלוּ וְעָלוּ בִמְהִירוּת עַל שְׂדֵה הַקֶּרַח בְּתוֹךְ הָחֲשֵׁכָה הָעֲמֻקָּה שֶׁשָּׁלְטָה מִסָּבִיב וְשֶׁהָבְקְעָה פֹּה וְשָׁם עַל־יְדֵי בְּרַק אֵשׁ הַיְּרִיּוֹת.

נַדְיָה זָחֲלָה לִפְנֵי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. הַכַּדּוּרִים נָפְלוּ מִסְּבִיבָם כִּמְטַר בָּרָק חָזָק וְהִתְנַגְּפוּ בְּרַעַשׁ עַל גַּבֵּי גִּלְדֵי הַקֶּרַח. שְׂדֵה הַקֶּרַח הָיָה מָלֵא חַדּוּדִים וְזָוִיּוֹת בּוֹלְטוֹת וְהַלָּלוּ שָׂרְטוּ אֶת יְדֵיהֶם עַד זוֹב דָּם, אֲבָל הֵם לֹא הִשְׁגִּיחוּ בְּכָךְ וְזָחֲלוּ הָלוֹךְ וְזָחוֹל לְפָנִים.

מִקֵּץ עֲשָׂרָה רְגָעִים הִגִּיעוּ אֶל שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל שְׂדֵה הַקֶּרַח. כָּאן זָרְמוּ מֵי הָאַנְגָּרָה שׁוּב כְּדַרְכָּם וּלְלֹא מַעֲצוֹר. גִּלְדֵי קֶרַח אֲחָדִים, שֶׁנִּפְרְדוּ פֹּה וָשָׁם מֵעַל הַגּוּשׁ הַגָּדוֹל, צָפוּ עִם מוֹרַד הַזֶּרֶם אֶל עֵבֶר הָעִיר.

נַדְיָה הֵבִינָה אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. הִיא הִבִּיטָה כֹּה וָכֹה וּמָצְאָה שִׁכְבַת קֶרַח, שֶׁלֹא הָיְתָה מְחֻבָּרָה אֶל הַגּוּשׁ הַגָּדוֹל אֶלָּא עַל־יְדֵי רְצוּעָה דַּקָּה.

“בּוֹא”, אָמְרָה נַדְיָה.

וּשְנֵיהֶם שָׁכְבוּ עַל שִׁכְבַת הַקֶּרַח הַזֹּאת, שֶׁהִתְנוֹדְדָה תַּחְתֵּיהֶם תְּנוּדָה קַלָּה וְסוֹפָהּ שֶׁנִּפְרְדָה עַל־יְדֵי כָּךְ מֵעַל הַגּוּשׁ.

שִׁכְבַת הַקֶּרַח הִתְחִילָה לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אֲפִיק הַנָּהָר הִתְרַחֵב וְהַדֶּרֶךְ הָיְתָה פְּתוּחָה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה שָׁמְעוּ אֶת רַעַשׁ הַיְּרִיּוֹת, אֶת זַעֲקוֹת הַיֵּאוּשׁ וְאֶת מִצְהֲלוֹת הַתַּתָּרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם… וְאוּלָם לְאַט לְאַט נָדַמּוּ בַּמֶּרְחַקִּים צִוְחוֹת הָאֵימִים וּתְרוּעוֹת הַשִּׂמְחָה הָאַכְזְרִיָּה.

“אֲהָהּ לִבְנֵי־לִוְיָתֵנוּ הָאֻמְלָלִים!” קָרְאָה נַדְיָה בְּלָחַשׁ.

זֶה כַּחֲצִי שָׁעָה שֶׁגּוּשׁ הַקֶּרַח, אֲשֶׁר נָשָׂא אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְאֶת נַדְיָה, שָׁט עִם הַזֶּרֶם בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה. בְּכָל רֶגַע הָיוּ מִתְיָרְאִים שֶׁמָּא יִשָּׁבֵר תַּחְתֵּיהֶם. הַשִּׁבֹּלֶת כִּוְּנָה אֶת מַהֲלָכוֹ בְּאֶמְצַע הַנָּהָר וְלֹא הָיָה צֹרֶךְ לְהַטּוֹתוֹ הַצִּדָּה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְקָרֵב אֶל רְצִיף הַנָּהָר אֲשֶׁר בְּאִירְקוּטְסְק.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִטָּה אֶת אָזְנָיו וְהִקְשִׁיב וְלֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. מֵעוֹלָם לֹא הָיָה כָּל כָךְ קָרוֹב אֶל הַמַּטָּרָה. הוּא הִרְגִּישׁ, שֶׁעוֹד מְעַט וְיַשִּׂיגֶנָּה!..

סָמוּךְ לִשְׁעַת שְתַּיִם בַּבֹּקֶר הִתְנוֹצְצָה שׁוּרָה כְּפוּלָה שֶׁל אוֹרוֹת בַּאֲפֵלַת הָאֹפֶק שֶׁשָּׁם נִבְלְעוּ שְנֵי עֶבְרֵי הָאַנְגָּרָה.

מִיָּמִין הִבְהִיקוּ אוֹרוֹת הָעִיר אִירְקוּטְסְק, וּמִשְׂמֹאל – מְדוּרוֹת הַמַּחֲנֶה הַתַּתָּרִי.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב שׁוּב לֹא הָיָה רָחוֹק מִן הָעִיר אֶלָא כַּחֲצִי הַוֶּרְסְטָה.

“סוֹף סוֹף!” קָרָא בְּלַחַשׁ.

אֲבָל פִּתְאֹם הִשְׁמִיעָה נַדְיָה קוֹל צְעָקָה.

לְקוֹל הַצְּעָקָה הַזֹּאת הִזְדַּקֵּף מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב עַל גַּבֵּי שִׁכְבַת הַקֶּרַח הַמִּתְנוֹדֶדֶת. יָדוֹ הָיְתָה פְּשׁוּטָה כְּלַפֵּי הָאַנְגָּרָה. פָּנָיו, שֶׁזַּהֲרוּרִים כְּחַלְחַלִּים הָיוּ שְׁפוּכִים עֲלֵיהֶם, הָיוּ אֲיֻמִּים לְמַרְאֶה וּכְאִלּוּ חָזַר אֵלָיו פִּתְאֹם אוֹר עֵינָיו קָרָא מִנַּהֲמַת לִבּוֹ:

“אֲהָהּ, הִנֵּה אֱלֹהִים עַצְמוֹ יִרְדְּפֵנוּ בַּחֲמָתו!”

פֶּרֶק שְׁנֵים־עָשָׂר: אִיְרקוּטְסְק    🔗

אִירְקוּטְסְק, בִּירָתָהּ שֶׁל סִבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית, הֲרֵיהִי עִיר רַבַּת עָם, אֲשֶׁר בְּעִתִּים רְגִילוֹת עוֹלֶה מִסְפַּר תּוֹשָׁבֶיהָ לִשְּׁלֹשִׁים אֶלֶף. עַל שְׂפַת הָאַנְגָּרָה הַיְמָנִית, שֶׁהָיְתָה זְקוּפָה בְּיוֹתֵר, הָיוּ בְּנוּיִים בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה שֶׁלָּהּ, וּבְרֹאשָׁם בֵּית־הַכְּנִיסָה הַקַּתֶּדְרָלִי הָרָם וְהַנִּשָׂא, וּבָתֶּיהָ הפְּזוּרִים מִתּוֹךְ אִי־סֵדֶר, שֶׁהָיָה בּוֹ מִשֶּׁל מַרְאֶה נָאֶה.

הָעִיר הַזֹּאת עִם כִּפּוֹתֶיהָ וּמִגְדְּלֵי הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁלָּהּ, עִם רָאשֵׁי צְרִיחֶיהָ הַדּוֹמִים לִצְרִיחֵי בַּתֵּי־הַתְּפִלָּה שֶׁל הַמֻּסְלְמִים, עִם גֻּלּוֹת גַּגּוֹתֶיהָ הַכַּרְסְתָנִיּוֹת כְּעֵין הָאַגָּנוֹת הַיַּפָּנִיִּים, נִרְאֲתָה מִמֶּרְחָק, כְּגוֹן מֵרֹאשׁ הָהָר, שֶׁעָלָיו עוֹבֶרֶת הַדֶּרֶךְ הַסִּבִּירִית בְּרִחוּק שֶׁל עֶשְׂרִים וֶרְסְטָאוֹת, כְּעִיר מִזְרָחִית בְּמִקְצָת. אַבָל הַמַּרְאֶה הַזֶּה מִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי הַנּוֹסֵעַ מִיָּד לִכְנִיסָתוֹ לָעִיר. אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא בְּנוּיָה מִקְצָתָהּ לְפִי הַסִּגְנוֹן הַבִּיצַנְטִינִי וּמִקְצָתָהּ לְפִי הַסִּגְנוֹן הַסִּינִי, הֲרֵיהִי בְּכָל זֹאת עִיר אֵירוֹפִּית. כִּי רְחוֹבוֹתֶיהָ מְרֻצָּפִים וְיֵשׁ בָּהֶם מִדְרָכוֹת וּתְעָלוֹת וּשְׂדֵרוֹת שֶׁל אִילָנוֹת; בָּתֶּיהָ בְּנוּיִים לְבֵנִים אוֹ עֵץ וְכַמָּה מֵהֶם הֵם בְּנֵי דְיוֹטוֹת אַחֲדוֹת; בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ עוֹבְרוֹת מֶרְכָּבוֹת מְהֻדָּרוֹת, לֹא רַק עֲגָלוֹת וְ“טֵלֶגוֹת”, וְרַבִּים מִיּוֹשְׁבֶיהָ הִנָּם אַנְשֵׁי תַרְבּוּת וּמַשְׂכִּילִים שֶׁאֲפִלּוּ הָאָפְנָה הַפָּרִיסִית מְצוּיָה אֶצְלָם.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שִׁמְּשָׁה אִירְקוּטְסְק עִיר מִקְלָט לְכָל בְּנֵי הַמְּחוֹזוֹת וּלְפִיכָךְ הָיְתָה מְלֵאָה אֲנָשִׁים עַד אֶפֶס מָקוֹם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ מְצוּיִים בָּהּ אוֹצְרוֹת מִחְיָה בְּשֶׁפַע מְרֻבֶּה. אִירְקוּטְסְק מְשַׁמֶּשֶׁת מְקוֹם כִּנּוּס לְכָל אוֹתָן הַסְּחוֹרוֹת הָרַבּוֹת לְאֵין קֵץ, אֲשֶׁר אֶרֶץ סִין, אַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית, וְאֵירוֹפָּה מַחֲלִיפוֹת בֵּינֵיהֶן. וּלְפִיכָךְ אֶפְשָׁר הָיָה לֶאֱסֹף אֶל קִרְבָּהּ בְלִי חֲשָׁשׁ אֶת הָאִכָּרִים מֵעֵמֶק הָאַנְגָּרָה, אֶת הַטּוּנְגוּזִים וְהַבּוּרְיָטִים וְלָתֵת לְכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בֵּין הָאוֹיְבִים וְהָעִיר לֵהָפֵךְ לְמִדְבַּר שְׁמָמָה.

אִירְקוּטְסְק הֲרֵיהִי מוֹשַׁב שַׂר הַגָּלִיל שֶׁל סִבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית. לְמִשְׁמַעְתּוֹ מְשֻׁעְבָּד שַׂר הַפֶּלֶךְ, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מְרֻכֶּזֶת הַנְהָגַת הַפֶּלֶךְ; רֹאשׁ הַמִּשְטָרָה, אֲשֶׁר בְּעִיר מְלֵאָה חַיָּבֵי־גָלוּת רַבָּה הָעֲבוֹדָה הָעֲמוּסָה עָלָיו; וְלַסּוֹף, רֹאשׁ הָעִיר, נְשִׂיא הַסּוֹחֲרִים, שֶׁהָיָה אָדָם נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָּנִים בְּיוֹתֵר בִּגְלַל עָשְׁרוֹ הָרַב וּבִגְלַל הַשְפָּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה עַל הַכְּפוּפִים לוֹ.

חֵיל־הַמַּצָּב שֶׁל אִירְקוּטְסְק הָיָה מֻרְכָּב מִגְּדוּד קוֹזָקִים רַגְלִים, כְּאַלְפַּיִם אִישׁ, וּמִפְּלֻגָּה שֶׁל זַ’נְדַּרְמִים מִילִידֵי הַמָּקוֹם, חֲבוּשֵׁי קוֹבָעִים וּלְבוּשֵׁי מַדִּים כְּחֻלִּים וּמְרֻקָּמִים כֶּסֶף.

חוּץ מִזֶּה, כַּיָּדוּעַ לָנוּ, הָיָה עָצוּר בְּעִיר זוֹ, מֵרֵאשִׁית הִתְפַּרְצוּת הָאוֹיְבִים, אָחִיו שֶׁל הַצָּאר, שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְכָאן עַל־פִּי מִקְרֶה.

וְזֶה דְבַר הַמִּקְרֶה.

הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל נָסַע אֶל הַנָּפוֹת הָרְחוֹקוֹת שֶׁל אַסְיָה הַמִּזְרָחִית לְשֵׁם תַּפְקִיד מְדִינִי חָשׁוּב בְּיוֹתֵר.

הוּא בִּקֵּר אֶת הֶעָרִים הָרָאשִׁיּוֹת אֲשֶׁר בְּסִבִּירְיָה וְהָיָה נוֹסֵעַ לֹא כְּאִישׁ מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, אֶלָּא כְּאִישׁ צָבָא בְּלִי בְּנֵי־לְוָיָה אֲחֵרִים חוּץ מִקְּצִינֵי הַצָּבָא שֶׁלּוֹ וּפְלֻגָּה שֶׁל קוֹזָקִים. הוּא הִגִּיעַ עַד הַנָּפוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לַבַּיְקַל וְכִבֵּד בְּבִקּוּרוֹ גַם אֶת הָעִיר נִיקוֹלַיֶבְסְק, הִיא הָעִיר הָאַחֲרוֹנָה הַיּוֹשֶׁבֶת עַל חוֹף הַיָּם הָאוֹחוֹטְסְקִי.

לְאַחַר שֶׁבָּא הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל אֶל קַצְוֵי גְּבוּלוֹת הַמַּמְלָכָה הַמּוֹסְקְבָאִית הָרְחָבָה לְאֵין שִׁעוּר, חָזַר אֶל אִירְקוּטְסְק, מִשָּׁם רָצָה לָשׁוּב אֶל אֵירוֹפָּה, וְהִנֵּה הִגִּיעוּ אֵלָיו הַיְּדִיעוֹת עַל דְּבַר פְּלִישַׁת הָאוֹיְבִים, אֲשֶׁר כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה מְסֻכָּנָה כָּךְ הָיְתָה פִּתְאוֹמִית. הוּא נֶחְפַּז לָבוֹא אֶל בִּירַת סִבִּירְיָה, אֲבָל כְּשֶׁבָּא לְשָׁם, נִפְסַק הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּינָהּ וּבֵין רוּסְיָה. הוּא הִסְפִּיק עֲדַיִן לְקַבֵּל מִבְרָקִים אַחֲדִים מִפֶּטֶרְסְבּוּרְג וּמִמּוֹסְקְבָה וַאֲפִלּוּ לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבָה. אַחַר נִתַּק הַקַּו הַטֵּלֶגְרָפִי מֵחֲמַת הַמְּאֹרָעוֹת הַיְדוּעִים לָנוּ.

אִירְקוּטְסְק נֶעֶשְׂתָה בְּדֵלָה וּמֻפְרָשָׁה מִכָּל שְׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹלָם.

הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל שׁוּב לֹא הָיָה לוֹ מַה לַעֲשׂוֹת אֶלָּא לְסַדֵּר אֶת הַהֲגַנָּה, וְהוּא סִדֵּר וְעָרַךְ אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הַתַּקִּיפוּת וְהַמְּנוּחָה הַמְיֻחֲדוֹת לוֹ.

הַיְדִיעוֹת עַל דְּבַר כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל אִישִׁים, שֶׁל אוֹמְסְק וְטוֹמְסְק הִגִּיעוּ אֶל אִירְקוּטְסְק זוֹ אַחַר זוֹ. וּבְכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר כְּדֵי לְהַצִּיל מִן הַכִּבּוּשׁ אֶת עִיר הַבִּירָה הַזֹּאת שֶׁל סִבִּירְיָה. לֹא הָיָה מָקוֹם לְתִקְוָה לְקַבֵּל עֵזֶר בְּקָרוֹב, גְּדוּדֵי הַצָּבָא הַמֻּעָטִים, שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִים בְּנָפוֹת אֲמוּר וּבְפֶלֶךְ יָקוּטְסְק, לֹא הָיוּ מַסְפִּיקִים, אִלּוּ גַּם בָּאוּ, לַעֲמֹד בִּפְנֵי מַחֲנוֹת הַתַּתָּרִים. וּמֵאַחַר שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִמְנֹעַ אֶת הָאוֹיְבִים מִלָּשִׂים מָצוֹר עַל אִירְקוּטְסְק, הֲרֵי חָשׁוּב הָיָה קֹדֶם־כֹּל לְבַצֵּר אֶת הָעִיר הֵיטֵב לְמַעַן תּוּכַל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד זְמַן הַרְבֵּה.

מְלֶאכֶת הַבִּצּוּר הִתְחִילָה בּוֹ בַּיּוֹם שֶׁטּוֹמְסְק נִלְכְּדָה בִּידֵי הַתַּתָּרִים. וּבוֹ בַּזְּמַן שֶׁבָּאָה אֶל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל הַשְּׁמוּעָה הַזֹּאת נוֹדַע לוֹ שֶׁהָאֱמִיר מִבּוּכָרָה וְהַחַאנִים בַּעֲלֵי בְּרִיתוֹ בְּעַצְמָם עוֹמְדִים בְּרֹאשׁ הַתְּנוּעָה הַזֹּאת, אֲבָל דָּבָר אֶחָד נֶעְלַם מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ שֶׁהַמִּשְׁנֶה שֶׁל מַנְהִיגֵי הַבַּרְבָּרִים הָאֵלֶּה הֲרֵיהוּ אִיבַן אוֹגַרְיֶב, קָצִין רוּסִי לְשֶׁעָבַר, אֲשֶׁר הוּא גוּפוֹ הוֹרִיד אוֹתוֹ מִדַּרְגָּתוֹ וְשֶׁאֵין הוּא מַכִּיר אוֹתוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים.

קֹדֶם־כָּל נִצְטַוּוּ, כַּיָּדוּעַ לָנוּ, יוֹשְׁבֵי מְחוֹזוֹת אִירְקוּטְסְק לַעֲזֹב אֶת הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים. מִי שֶׁלֹּא נִמְלַט אֶל אִירְקוּטְסְק אָנוּס הָיָה לָנוּס אֶל עֵבֶר הַיְאוֹר בַּיְקַל, אֲשֶׁר לַהֲקוֹת הָאוֹיְבִים וַדַּאי לֹא תַּגַּעְנָה לְשָׁם. אוֹצְרוֹת הַדָּגָן וְהַמִּסְפּוֹא הָחְרְמוּ לְצָרְכֵי הָעִיר וְהַמִּבְצָר הָאַחֲרוֹן הַזֶּה שֶׁל הַשִּׁלְטוֹן הָרוּסִי בְּקַצְוֵי הַמִּזְרָח הוּבָא לִידֵי מַצָּב שֶׁל יְכֹלֶת לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בְּמֶשֶׁךְ זְמַן יָדוּעַ.

אִירְקוּטְסְק, שֶׁנּוֹסְדָה בִּשְׁנַת 1611, יוֹשֶׁבֶת בִּמְקוֹם הִתְלַכְּדוּת נְהַר הָאִירְקוּט וּנְהַר הָאַנְגָּרָה, עַל שְׂפָתוֹ הַיְמָנִית שֶׁל נְהַר הָאַנְגָּרָה. שְׁנֵי גְּשָׁרִים שֶׁל עֵץ הַבְּנוּיִּים עַל גָּבֵּי עַמּוּדִים וְהַנִּפְתָּחִים לִכָל רֹחַב מֵי הַנָּהָר לְצֹרֶךְ מַעֲבָר אֳנִיּוֹת, מְחַבְּרִים אֶת הָעִיר עִם הַפַּרְוָרִים שֶׁלָּהּ אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית. מִצַד זֶה קַלָּה הַהֲגַנָּה. הַפַּרְוָרִים נִתְפַּנּוּ מִיּוֹשְׁבֵיהֶם וְהַגְּשָׁרִים נֶהֶרְסוּ. עֲבָרַת נְהַר הָאַנְגָּרָה, אֲשֶׁר בְּמָקוֹם זֶה הָיָה רָחָב בְּיוֹתֵר, לֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרִית כְּלָל, מִפְּנֵי אֵשׁ הַיְּרִיּוֹת שֶׁל הַנְּצוּרִים.

אֲבָל הָאוֹיֵב יָכוֹל הָיָה לָעֲבֹר אֶת הַנָּהָר לְמַעְלָה מִן הָעִיר וּלְמַטָּה מִמֶּנָּהּ, וּבְכֵן אֵפוֹא הָיְתָה אִירְקוּטְסְק צְפוּיָה לְסַכָּנָה שֶׁל הַתְקָפָה מִצִּדָּהּ הַמַּעֲרָבִי, אֲשֶׁר שָׁם לֹא הֵגֵנָּה עָלֶיהָ שׁוּם חוֹמָה.

הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה הִתְעַסְּקוּ אֵפוֹא קֹדֶם־כֹּל בְּמַעֲשֵׂה בִּצּוּר. הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה בְּלִי הֶפְסֵק יוֹמָם וָלָּיְלָה. הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל מָצָא כָּאן אֲנָשִׁים זְרִיזִים וְחָרוּצִים בַּעֲבוֹדַת כַּפַּיִם, אֲשֶׁר הִצְטַיְּנוּ אַחַר־כָּך גַּם בִּגְבוּרָתָם בִּזְמַן הַהֲגַּנָּה. אַנְשֵׁי צָבָא, סוֹחֲרִים, חַיָּבֵי־גָלוּת, אִכָּרִים – הַכֹּל הִתְמַכְּרוּ לָעֲבוֹדָה לְטוֹבַת הַכְּלָל. שְׁמוֹנָה יָמִים קֹדֶם שֶׁהוֹפִיעוּ הַתַּתָּרִים בְּעֵמֶק הָאַנְגָּרָה כְּבָר הָיְתָה הָעִיר מֻקָּפָה סוֹלְלוֹת עָפָר. וְלִפְנֵי הַסּוֹלְלוֹת נֶחְפְּרוּ תְּעָלוֹת שֶׁנִּתְמַלְּאוּ בְּמֵי הָאַנְגָּרָה. הִנֵּה כִּי כֵן אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִלְכֹּד אֶת הָעִיר בִּתְנוּפַת־יָד אַחַת. הָאוֹיֵב אָנוּס הָיָה לְהַקִּיפָהּ וְלָשִׂים עָלֶיהָ מָצוֹר.

הַפְּלֻגָּה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל צְבָא הַתַּתָּרִים – אוֹתָהּ הַפְּלֻגָּה שֶׁבָּאָה דֶּרֶךְ עֵמֶק הַיֵּנִיסֵי – הוֹפִיעָה בְּקִרְבַת אִירְקוּטְסְק בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּסֶפְטֶמְבֶּר. הֵם תָּפְסוּ מִיָּד אֶת הַפַּרְוָרִים הָעֲזוּבִים, שֶׁבָּתֵּיהֶם נֶהֶרְסוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכְּבוּ אֶת פְּעֻלַּת הָאַרְטִילֶרְיָה שֶׁל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר לַאֲסוֹן הַמְּגִנִּים לֹא הָיְתָה מַסְפִּיקָה כָּל צָרְכָּהּ.

הַתַּתָּרִים הִתְקִינוּ לָהֶם תַּחֲנוֹת וְהִמְתִּינוּ לְבִיאַת שְׁתֵּי הַפְּלֻגּוֹת הָאֲחֵרוֹת, שֶׁהִנְהִיגוּ אוֹתָן הָאֱמִיר וּבַעֲלֵי בְּרִיתוֹ.

הִתְאַחֲדוּת הַגְּדוּדִים הַשּׁוֹנִים הָאֵלֶּה נִתְקַיְּמָה בְּעֶשְרִים וַחֲמִשָּׁה בְּסֶפְּטֶמְבֶּר עַל כִּכַּר הָאַנְגָּרָה, וְכָל מַחֲנֵה הַצָּבָא, חוּץ מֵחֵילוֹת הַמִּשְׁמָר שֶׁהִשְׁאִירוּם בֶּעָרִים הַגְּדוֹלוֹת שֶׁנִּכְבְּשוּ, נִשְׁתַּעְבֵּד לְמִשְׁמַעְתּוֹ שֶל פֵיאוֹפַר־חַאן.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב רָאָה וְנוֹכַח שֶׁמַּעֲבַר הָאַנְגָּרָה בְּקִרְבַת אִירְקוּטְסְק לֹא יִצְלַח בְּשׁוּם פָּנִים, וּלְפִיכָךְ עָמְדוּ וְהֶעֱבִירוּ גְדוּד צָבָא גָדוֹל מֵעֵבֶר לַנָּהָר בְּמֶרְחַק וֶרְסְטָאוֹת אֲחָדוֹת לְמַטָּה מִן הָעִיר בְּסִיּוּעַ שֶׁל גִּשְׁרֵי אֳנִיּוֹת, שֶׁהֻתְקְנוּ לְשֵׁם כָּךְ. הַנָסִיךְ הַגָּדוֹל לֹא נִסָּה אֲפִלּוּ לְהִלָּחֵם כְּנֶגֶד הָעֲבָרָה הָזֹּאת כֵּוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ אַרְטִילֶרְיָה מַסְפִּיקָה, יָכֹל אַךְ לְהַפְרִיעַ בְּמִקְצָת אֶת הָעֲבָרָה, אֲבָל לֹא לְעַכְּבָהּ, וּמִשּוּם כָּךְ רָאָה הֶכְרַח לְעַצְמוֹ לְהִשָּׁאֵר בִּמְנוּחָה בְּאִירְקוּטְסְק, וּבְוַדַּאי הָיָה הַדִּין עִמּוֹ.

הַתַּתָּרִים כָּבְשׁוּ אֵפוֹא אֶת שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית; אַחַר עָלוּ עַל הָעִיר וּבְדַרְכָּם שָׂרְפוּ אֶת בֵּית־הַקַּיִץ שֶׁל שַׂר הַגָּלִיל, שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ אַחַד הַיְּעָרִים שֶׁהִתְנַשְּׂאוּ מֵעַל הָאַנְגָּרָה, וְהִתְחִילוּ לְהַקִּיף אֶת הָעִיר וְלָשִׂים עָלֶיהָ מָצוֹר.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב, שֶׁהָיָה אִינְגֵ’נֵר חָרוּץ, וַדַּאי יָכוֹל הָיָה לְסַדֵּר וּלְנַהֵל אֶת הַמָּצוֹר הַזֶּה כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ, אָּלָּא שֶׁהָיָה חָסֵר אֶת הָאֶמְצָעִים הַדְּרוּשִׁים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ בִּמְהִירוּת. וְאוּלָם הוּא קִוָּה לִלְכֹּד אֶת אִירְקוּטְסְק, מַטְּרַת שְׁאִיפוֹתָיו, בְּהִסְתָּעֲרוּת הָרִאשׁוֹנָה עָלֶיהָ.

אֲבָל מַצָּב הַדְּבָרִים הִשְׁתַּנָּה מִכְּפִי שֶׁדִּמָּה. מִצַּד אֶחָד נֶעֱצַר מַסַּע הַצָּבָא הַתַּתָּרִי עַל־יְדֵי הַמִּלְחָמָה אֵצֶל טוֹמְסְק, וּמִצַּד אַחֵר עָלְתָה בְּיַד הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל לְבַצַּע אֶת מִפְעֲלֵי הַהֲגַנָּה בִּמְהִירוּת: שְׁתֵּי הַסִּבּוֹת הָאֵלֶּה שָׂמוּ לְאַל אֶת מְזִמּוֹתָיו שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב. וְהוֹאִיל וְכָךְ רָאָה אֶת עַצְמוֹ אָנוּס לָשִׂים עַל הָעִיר מָצוֹר כְּסִדְרוֹ וּכְמִשְׁפָּטוֹ.

וְאֵף־עַל־פִּי־כֵן נִסָּה הָאֱמִיר בַּעֲצָתוֹ פַּעֲמַיִם לְהִשְׂתָּעֵר עַל הָעִיר בְּלִי שִׂים לֵב אֶל הַקָּרְבָּנוֹת הָרַבִּים, קָרְבָּנוֹת אֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ כְּרוּכִים בְּנִסָּיוֹן זֶה. הוּא שָׁלַח אֶת אַנְשֵׁי צְבָאוֹ לְהִתְנַפֵּל עַל סוֹלְלוֹת הֶעָפָר, שֶׁהָיוּ בָּהֶן מְקוֹמוֹת אֲחָדִים, אֲשֶׁר לְמַרְאִית עַיִן הָיוּ רָפִים בְּיוֹתֵר; אֲבָל שְׁתֵּי הַהַתְקָפוֹת הָאֵלֶּה נֶהֶדְפּו אָחוֹר בִּגְבוּרָה רַבָּה. הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וּקְצִינָיו הִשְׁלִיכוּ אֶת נַפְשָׁם מִנֶּגֶד בִּקְרָב זֶה. הֵם הִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ בְּעַצְמָם וּמָשְכוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת אֶזְרְחֵי הָעִיר עַל הַסּוֹלְלוֹת. עִירוֹנִים וּמוּזִ’יקִים מִלְּאוּ אֶת חוֹבָתָם בְּאֹמֶץ רוּחַ גָּדוֹל. בַּהַתְקָפָה הַשְּׁנִיָּה הִצְלִיחוּ הַתַּתָּרִים לִכְבּוֹשׁ אֶת אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי הַסּוֹלְלוֹת. הִתְחוֹלֵל קְרָב בִּקְצֵה הָרְחוֹב הַגָּדוֹל בּוֹלְשָׁיָה, הָאָרֹךְ כִּשְׁתֵּי וֶרְסְטָאוֹת וְהַמַּגִּיעַ עַד שְׂפַת הָאַנְגָּרָה. וְאוּלָם הַקּוֹזַקִּים, הַזַּ’נְדַּרְמִים וְאַנְשֵׁי הָעִיר עָמְדוּ בִּפְנֵיהֶם בְּכֹחַ גָּדוֹל, וְהַתַּתָּרִים אֲנוּסִים הָיוּ לָשׁוּב אֶל עֶמְדֹותֵיהֶם.

אָז גָּמַר אִיבַן אוֹגַרְיֶב בְּלִבּוֹ לְהַשִּׂיג עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּגִידָה מַה שֶּׁלֹּא עָלָה בְּיָדוֹ בְּכֹחַ הַנֵּשֶק. כַּיָּדוּעַ לָנוּ חָרַשׁ מְזִמָּה לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הָעִיר, לְהִתְקָרֵב אֶל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, לִגְנֹב אֶת לְבָבוֹ שֶׁיִּתֵּן אֵמוּן בּוֹ וְלִפְתֹּחַ בִּשְׁעַת הַכֹּשֶׁר אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר לִפְנֵי הַצָּרִים. וּלְאַחַר שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה יָנִיחַ אֶת חֲמַת נִקְמָתוֹ בְּאָחִיו שֶׁל הַצַּאר.

הַצּוֹעֲנִית סַנְגַּר, אֲשֶׁר הָלְכָה אַחֲרָיו עַד הַמַּחֲנֶה שֶׁעַל שְׂפַת הָאַנְגָּרָה, זֵרְזָה אוֹתוֹ לְקַיֵּם אֶת מְזִמָּתוֹ זוֹ.

וּבֶאֱמֶת צָרִיךְ הָיָה לְהִזְדָּרֵז וְלִפְעֹל בְּלִי אִחוּר. הַצְּבָאוֹת אֲשֶׁר בְּפֶלֶךְ יָקוּטְסְק יָצְאוּ מִמְּקוֹמָם וּפְנֵיהֶם מוּעָדוֹת אֶל אִירְקוּטְסְק. הֵם הִתְרַכְּזוּ בְּמַעֲלֵה נְהַר לֵינָה וְיָרְדוּ אֶל בִּקְעַת הַנָּהָר הַזֶּה. וְהֵם יָבוֹאוּ לְכָאן לְכָל הַמְאֻחָר בְּעוֹד שִׁשָּׁה יָמִים. וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִכְבֹּשׁ אֶת אִירְקוּטְסְק לִפְנֵי הַמּוֹעֵד הַזֶּה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּגִידָה.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב שׁוּב לֹא הִתְמַהֲמַהּ אַף רֶגַע.

בַּשֵּׁנִי לְאוֹקְטוֹבֶּר בָּעֶרֶב נֶעֶרְכָה מוֹעֲצַת־מִלְחָמָה בָּאוּלָם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל שַׂר הַגָּלִיל. כָּאן הָיָה מִשְׁכָּנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל.

אַרְמוֹן זֶה, שֶׁעָמַד בִּרְחוֹב בּוֹלְשָׁיָה, הִתְנַשֵּׂא מִמַּעַל לַאֲפִיק זִרְמוֹ שֶׁל הַנָּהָר. בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל הֶחָזִית הָרָאשִׁית שֶׁלּוֹ נִרְאָה כָּל הַמַּחֲנֶה הַתַּתָּרִי, וְאִלּוּ הָיְתָה בְּיַד הַצָּרִים אַרְטִילֶרְיָה שֶׁל מָצוֹר הַמַּרְחִיקָה לִירוֹת בְּיוֹתֵר, וַדַּאי לֹא הָיְתָה לְבִנְיָן זֶה עֲמִידָה.

הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, הַגֵּנֵרַל ווֹרוֹנְצוֹב, שַׂר הַפֶּלֶךְ, רֹאשׁ הַסּוֹחֲרִים וְעִמָּם מִסְפָּר שֶׁל קְצִינִים גְּבוֹהִים דָּנוּ בְּאוֹתָה שָׁעָה בִּשְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת, הַנּוֹגְעוֹת לְמַצַּב הַדְּאָרִים.

“אֲדוֹנַי”, פָּתַח וְאָמַר הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, “מַצָּבֵנוּ גָּלוּי וְיַדוּעַ לָכֶם יָפֶה. תִּקְוָתִי חֲזָקָה, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עַד בּוֹא הַצָּבָא מִיָקוּטְסְק. אָז תִּהְיֶה לָנוּ הַיְכֹלֶת לְהַבְרִיחַ אֶת כְּנוּפִיוֹת הַבַּרְבָּרִים הָאֵלֶּה וְלֹא אֲנִי אֶהְיֶה הָאָשֵׁם בַּדָּבָר, אִם הַמִּתְנַפְּלִים הָחֲצוּפִים עַל אַדְמַת הַמַּמְלָכָה הָרוּסִית לֹא יְשַׁלְּמוּ מְחִיר יָקָר בְּעַד עַזּוּתָם זוֹ.”

“הוֹד רוֹמְמוּתוֹ יוֹדֵעַ, כִּי יָכֹל הוּא לְהִשָּׁעֵן עַל תּוֹשָׁבֵי אִירְקוּטְסְק,” הֵשִׁיב הַגֵּנֵרַל ווֹרוֹנְצוֹב.

“כִּדְבָרֶיךָ, הַגֵּנֵרַל, כֵּן הוּא,” הֵשִׁיב הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל. “וְהִנְנִי מוֹקִיר אֶת רֶגֶשׁ אַהֲבָתָם אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. הַשֶּבַח לֵאלֹהִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְרַגְּשׁוּ עֲלֵיהֶם הַמּוֹרָאִים שֶׁל מַגֵּפָה אוֹ שֶׁל רָעָב. וְהִנְּנִי מְקַוֶּה שֶׁהֵם יִנָּצְלוּ מִן הַפְּגָעִים הָאֵלֶּה. רָאִיתִי אוֹתָם עַל הַסּוֹלְלוֹת וְנִפְלֵאתִי לְמַרְאֵה גְבוּרָתָם וְאֹמֶץ רוּחָם. אֲדוֹנִי, רֹאשׁ הַסּוֹחֲרִים, שָׁמַעְתָּ אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה וְהִנְּנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְפַרְסֵם אוֹתוֹ בַּקָּהָל.”

“הֲרֵינִי מוֹדֶה לְהוֹד רוֹמְמוּתוֹ בְּשֵׁם הָעִיר,” הֵשִׁיב רֹאשׁ הַסּוֹחֲרִים. “הֲיַרְשֵׁנִּי לְשָאֳלוֹ אֵימָתַי יַגִּיעוּ לְכָאן צִבְאוֹת הָעֵזֶר לְכָל הַמְאֻחָר?”

“כְּעוֹד שִׁשָּׁה יָמִים, אֲדוֹנִי, וְלֹא יוֹתֵר,” הֵשִׁיב הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל. “שָׁלִיחַ זָרִיז וְאַמִּיץ לֵב חָדַר הַיּוֹם בַּבֹּקֶר אֶל הָעִיר וְהֵבִיא לִי אֶת הַיְדִיעָה, כִּי חֲמִּשִׁים אֶלֶף רוּסִים הוֹלְכִים וּבָאִים בִּמְהִירוּת בְּהַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל קִיסֵלֵב. לִפְנֵי שְׁנֵי יָמִים הָיוּ בְּקִירֶנְסְק, שֶׁעַל שְׂפַת הַלֵּינָה, וְלֹא קֹר וְלֹא שֶׁלֶג שׁוּב לֹא יְעַכְּבוּם מִלָּבוֹא הֵנָּה. חֲמִשִּׁים אֶלֶף חַיָּלִים מֻבְחָרִים, שֶׁיִּתְקְפוּ אֶת הַתַּתָּרִים מִן הַצַּד, וַדַּאי יְשַׁחְרְרוּ אוֹתָנוּ מֵהֶם עַל נְקַלָּה.”

“הִנְנִּי לְהוֹסִיף,” אָמַר רֹאשׁ הַסּוֹחֲרִים, “כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהוֹד רוֹמְמוּתוֹ יִצַוֶּה עָלֵינוּ לָצֵאת מִן הָעִיר וּלְהִתְנַפֵּל עַל הָאוֹיֵב, נִהְיֶה מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְמַלֵּא אֶת פְּקֻדָּתוֹ.”

“טוֹב וְיָפֶה, אֲדוֹנִי”, הֵשִׁיב הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל. “נְחַכֶּה עַד אֲשֶׁר רָאשֵׁי הַפְּלֻגּוֹת שֶׁלָּנּוּ יֵרָאוּ עַל גַּבֵּי הָרָמוֹת הַקְּרוֹבוֹת, וְאָז נְמַגֵּר אֶת אוֹיְבֵינוּ”.

אַחַר פָּנָה אֶל הַגֵּנֵרַל ווֹרוֹנְצוֹב וְאָמַר:

“מָחָר נְסַיֵּר אֶת הַמְּלָאכָה הַנַּעֲשֵׂית עַל גַּבֵּי שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית. עַל פְּנֵי הָאַנְגָּרָה כְּבָר צָפִים גִּלְדֵי קֶרַח וּבְעוֹד זְמַן מֻעָט תִּתְכַּסֶּה קְלִפָּה מוּצָקָה, שֶׁתִּתֵּן אֶת הַיְּכֹלֶת לַתַּתָּרִים לַעֲבֹר עָלֶיהָ”.

“יַרְשֵׁנִי נָא הוֹד רוֹמְמוּתוּ לְהָעִיר הֶעָרָה”, אָמַר רֹאשׁ הַסּוֹחֲרִים.

“דַּבֵּר, אֲדוֹנִי”.

“פְּעָמִים הַרְבֵּה רָאִיתִי אֶת הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה יוֹרֶדֶת עַד לִשְׁלֹשִׁים וְאַרְבָּעִים מַעֲלוֹת לְמַטָּה מֵאֶפֶס, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן שׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי הָאַנְגָּרָה גִלְדֵי קֶרַח נִפְרָדִים, בְּלִי אֲשֶׁר קָפְאָה קְפִיאָה גְמוּרָה. וַדַּאי גוֹרֵם לְכָךְ זִרְמָהּ הַמָּהִיר וְהָאֵיתָן. אִם אֵין בְּיַד הַתַּתָּרִים אֶמְצָעִים אֲחֵרִים לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר, הֲרֵינִי עָרֵב לְהוֹד רוֹמְמוּתוֹ, שֶׁבְּדֶרֶךְ זוֹ לֹא יִכָּנְסוּ אֶל אִירְקוּטְסְק לְעוֹלָם”.

שַׂר הַגָּלִיל אִשֵּׁר וְקִיֵּם אֶת דְּבָרָיו שֶׁל רֹאשׁ הַסּוֹחֲרִים.

“אִם בֶּאֱמֶת כָּךְ הוּא, וַדַּאי אָשְׁרֵינוּ”, הֵשִׁיב הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל. “וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עָלֵינוּ לִהְיוֹת מוּכָנִים לְכָל מִקְרֶה שֶׁלֹּא יָבוֹא”.

אַחַר פָּנָה אֶל רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה וְאָמַר אֵלָיו:

“הַאֵין בְּפִיךָ דָּבָר לְהַגִּיד לִי, אֲדוֹנִי?”

“הִנְנִּי לְהוֹדִיעַ אֶת הוֹד רוֹמְמוּתוֹ”, הֵשִׁיב רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה, “שֶׁהֻגְּשָׁה לִי בַּקָּשָׁה עַל־יְדֵי אֶחָד מֵעוֹזְרָי”.

“וְשֶׁל מִי הַבַּקָּשָׁה הַזֹּאת?…”

“שֶׁל חַיָּבֵי־הַגָּלוּת שֶׁבְּסִבִּירְיָה, אֲשֶׁר כַּיָדוּעַ לְהוֹד רוֹמְמוּתוֹ עוֹלֶה מִסְפָּרָם בְּעִיר זוֹ לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת”.

חַיָּבֵי־הַגָּלוּת עַל עֲבֵרוֹת מְדִינִיּוֹת, שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִים בְּכָל הַגָּלִיל כֻּלּוֹ, הִתְכַּנְּסוּ אֶל אִירְקוּטְסְק מֵרֵאשִׁית פְּלִישַׁת הַתַּתָּרִים לָאָרֶץ. הֵם נִשְׁמְעוּ לַפְּקֻדָּה לָבוֹא אֶל הַכְּרַךְ וְעָזְבוּ אֶת הָעֲיָרוֹת, שֶׁשָּׁם הִתְעַסְּקוּ בְּאֻמָּנֻּיּוֹת שׁוֹנוֹת כְּגוֹן אֻמָּנוּת רוֹפְאִים אוֹ אֻמָּנוּת הַהוֹרָאָה בְּבַתֵּי־סֵפֶר שׁוֹנִים. הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, כָּמוֹהוּ כַּצַּאר, הֶאֱמִין בְּאַהֲבַת־הַמּוֹלֶדֶת שֶׁבְּלִבָּם. וּלְפִיכָךְ זִיֵּן אוֹתָם עוֹד מִבַּתְחִלָּה וְנוֹכַח לָדַעַת שֶׁהִנָּם מְגִנִּים אַמִּיצִים וְאַנְשֵׁי חָיִל.

“וּמַה מְבַקְּשִׁים חַיָּבֵי הַגָּלוּת?” שָׁאַל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל.

“הֵם מְבַקְּשִׁים מֵאֵת הוֹד רוֹמְמוּתוֹ אֶת הָרִשְׁיוֹן לְסַדֵּר גְּדוּד מְיֻחָד, אֲשֶׁר בִּשְׁעַת הָהִתְפָּרְצוּת הָרִאשׁוֹנָה מִן הָעִיר יַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַלּוֹחֲמִים”

“אָכֵן יָדַעְתִּי”, אָמַר הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת שֶׁלֹּא בִּקֵּש לְהַעֲלִימָהּ, “שֶׁהַגּוֹלִים הָאֵלֶּה רוּסִים נֶאֱמָנִים הֵם, וּבְוַדַּאי יֵשׁ לָהֶם הַזְּכוּת לְהִלָּחֵם בְּעַד אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם!”

“כִּמְדֻמַּנִי שֶׁרַשַׁאי אֲנִי לְהַבְטִיחַ אֶת הוֹד רוֹמְמוּתוֹ, שֶׁלֹּא יִמָּצְאוּ בָּאָרֶץ אַנְשֵׁי צָבָא מְעֻלִּים מֵהֶם”, אָמַר שַׂר הַגָּלִיל.

“אֲבָל מִן הַצֹּרֶךְ לְהַעֲמִיד לָהֶם מַנְהִיג”, אָמַר הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל. “מִי יִהְיֶה לָהֶם לְמַנְהִיג?”

“הֵם מְבַקְּשִׁים לְהַצִּיעַ לְהוֹד רוֹמְמוּתוֹ אֶת הָאֶחָד מִשֶּׁלָּהֶם, שֶׁכְּבָר הִצְטַיֵּן בְּהַרְבֵּה מִקְרִים”.

“וְאוֹתוֹ הָאִישׁ רוּסִי הוּא?”

“הֵן, רוּסִי מִן הַנָּפוֹת הַבַּלְטִיּוֹת”.

“וּמַה שְּׁמוֹ?…”

“וָסִילִי פֵידוֹר”.

אוֹתוֹ הַגּוֹלֶה הָיָה אָבִיהָ שֶׁל נַדְיָה.

כַּיָּדוּעַ לָנוּ עָסַק וָסִילִי פֵידוֹר בְּאִירְקוּטְסְק בְּאֻמָּנוּת שֶׁל רוֹפֵא. הוּא הָיָה אָדָם שֶׁקָּנָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדַּעַת וְנוֹחַ לַבְּרִיּוֹת, וּמִלְבַד זֶה הָיָה אַמִּיץ לֵב וְאוֹהֵב אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אַהֲבָה עַזָּה. כָּל עִתּוֹתָיו הַפְּנוּיוֹת מֵרִפּוּי חוֹלִים הִקְדִּישׁ לַעֲבוֹדַת הַהֲגַנָּה עַל הָעִיר. הוּא הָאִישׁ, אֲשֶׁר אִחֵד אֶת חֲבֵרָיו לְגָלוּת לִפְעֻלָּה מְשֻׁתֶּפֶת. הַגּוֹלִים, שֶׁהָיוּ עַד עַכְשָו מְעֹרָבִים בֵּין שְׁאָר הָאֻכְלוֹסִין, הִפְנוּ אֲלֵיהֶם בְּהַנְהָגָתָם אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל. בְּכַמָּה יְצִיאוֹת־תִּגְרָה מִן הָעִיר פָּרְעוּ אֶת חוֹבָתָם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם בְּדָמָם. וָסִילִי פֵידוֹר הִתְנַהֵג כְּאַחַד הַגִּבּוֹרִים. שְׁמוֹ נִתְפַּרְסֵם לָשֶׁבַח, אֲבָל הוּא לֹא בִּקֵּשׁ מֵעוֹלָם לֹא הַכָּרָת טוֹבָה וְלֹא טוֹבוֹת לְעַצְמוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁחַיָּבֵי־הַגָּלוּת שֶׁבְּאִירְקוּטְסְק הֶחֱלִיטוּ לְאַרְגֵּן גְּדוּד מְיֻחָד, לֹא הֶעֱלָה אֲפִלּוּ עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁהֵם מִתְכַּוְּנִים לִבְחֹר בּוֹ לְמַנְהִיגָם.

בְּשָׁעָה שֶׁרֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה קָרָא בִּשְׁמוֹ בִּפְנֵי הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, אָמַר הַלָּז שֶׁהַשֵּׁם הַזֶּה לֹא זָר לוֹ.

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר”, עָנָה וְאָמַר הַגֵּנֵרַל ווֹרוֹנְצוֹב, “וָסִילִי פֵידוֹר אָדָם חָשׁוּב הוּא וְגִבּוֹר־חָיִל. הוּא הָיָה מַשְׁפִּיעַ תָּמִיד עַל חֲבֵרָיו הַשְׁפָּעָה רַבָּה בְּיוֹתֵר”.

“מְאֵימָתַי הוּא שָׁרוּי בְּאִירְקוּטְסְק?” שָׁאַל הַנָּסִיךְ הַגָדוֹל.

“זֶה שְׁנָתַיִם יָמִים”

“וְהִתְנַהֲגוּתוֹ?…”

“הוּא הִתְנַהֵג כְּאָדָם הַמִּשְׁתַּעְבֵּד לְחֻקִּים הַמְּיֻחָדִים בְּנוֹגֵעַ לַגּוֹלִים”, הֵשִׁיב רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה.

“גֵנֵרַל”, אָמַר הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, “הָבֵא לְפָנַי אֶת הָאִישׁ הַזֶּה תֵּכֶף וּמִיָּד.”.

פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל נִתְמַלְּאָה מִיָּד, וְלֹא עָבַר חֲצִי שָׁעָה וּוָסִילִי פֵידוֹר הוּבָא לְפָנָיו.

הוּא הָיָה אִישׁ כְּבֶן אַרְבָּעִים וּפָנָיו חֲמוּרִים וַעֲצוּבִים. מֻרְגָּשׁ הָיָה שֶׁכָּל חַיָּיו שֶׁל אָדָם זֶה נִכְלְלוּ בַּמִּלָה: מִלְחָמָה, וְכִי הוּא נִלְחַם וְסָבַל יִסּוּרִים. רִשְׁמֵי פָנָיו הָיוּ דוֹמִים עַד מְאֹד לְרִשְׁמֵי פָּנֶיהָ שֶׁל בִּתּוֹ נַדְיָה פֵידוֹר.

פְּלִישַׁת הַתַּתָּרִים פָּגְעָה בּוֹ פְּגִיעָה קָשָׁה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכָל אָדָם אָחֵר וְשָׂמָה לְאַל אֶת תִּקְוָתוֹ הַיְקָרָה, תִּקְוַת אָב, שֶׁנִּגְזַר עָלָיו לִהְיוֹת שָׁרוּי בַּגָּלוּת בְּמֶרְחַק שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וֶרְסְטָאוֹת מֵעִיר מוֹלַדְתּוֹ. הוּא קִבֵּל אִגֶּרֶת, שֶׁהֵבִיאָה לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה עַל מוֹת אִשְׁתּוֹ וְגַם אֶת הַיְדִיעָה שֶׁבִּתּוֹ הֻרְשְׁתָה מִטַּעַם הַשִּׁלְטוֹן לָלֶכֶת אֵלָיו אֶל אִירְקוּטְסְק וְשֶׁהִיא יוֹצֵאת לַדֶּרֶךְ.

נַדְיָה עָזְבָה אֶת רִיגָה בַּעֲשִׂירִי בְּיוּלִי, וּפְלִישַׁת הַתַּתָּרִים לָאָרֶץ אֵרְעָה בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּאוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ. אִם נַדְיָה עָבְרָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן אֶת הַגְּבוּל, מֶה עָלְתָה לָהּ כְּשֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה לְבֵין גֵּיסוֹת הַפּוֹלְשִׁים? קַל לְהָבִין אֶת כָּל הָחֲרָדָה שֶׁמִּלְּאָה אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאָב הָאֻמְלָל הַזֶּה, כֵּוָן שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא קִבֵּל מֵאֵת בִּתּוֹ אַף יְדִיעָה אֶחָת!

וָסִילִי פֵידוֹר הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וְהִמְתִּין שֶׁהַלָּז יְדַבֵּר אֵלָיו אֶת דְּבָרָיו.

“וָסִילִי פֵידוֹר”, פָּתַח וְאָמַר אֵלָיו הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, “חֲבֵרֶיךָ לְגָלוּת הִגִּישוּ בַּקָּשָׁה לְאַרְגֵּן לִגְיוֹן שֶׁל לוֹחֲמִים מֻבְחָרִים. כְּלוּם יָדוּעַ לָהֶם, שֶׁאַנְשֵׁי לִגְיוֹן כָּזֶה חַיָּבִים לִהְיוֹת מוּכָנִים לָמוּת עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם?”

“הַדָּבָר גָּלוּי וְיָדוּעַ לָהֶם” הֵשִׁיב וָסִילִי פֵידוֹר.

“הֵם מְבַקְּשִׁים לִבְחֹר בְּךָ לְמַנְהִיג”.

“בִּי, הוֹד רוֹמְמוּתוּ?”

“מַסְכִּים אַתָּה לַעֲמֹד בְּרָאשָׁם?”

“הֵן, אִם טוֹבָתָהּ שֶׁל רוּסְיָה דוֹרֶשֶׁת זֹאת”.

“הַמְּפַקֵּד פֵידוֹר”, אָמַר הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, “שׁוּב אִי אַתָּה מִן הַגּוֹלִים”.

“הֲרֵינִי מוֹדֶה לְהוֹד רוֹמְמוּתוֹ, אֲבָל כְּלוּם יָכוֹל אֲנִי לִהְיוֹת מְפַקֵּד עַל אֲנָשִׁים שֶׁעֲדַיִן גּוֹלִים הֵם!”

“מֵעַכְשָׁו לֹא עוֹד גּוֹלִים הֵם!”

אָחִיו שֶׁל הַצַּאר מָסַר עַל־יָדוֹ חֲנִינָה לְכָל חֲבֵרָיו לְגָלוּת, שֶׁנַּעֲשׂוּ עַכְשָׁו חֲבֵרָיו לַקְּרָב!

וָסִילִי פֵידוֹר לָחַץ בְּלֵב נִפְעָם אֶת הַיָּד שֶׁהוֹשִׁיט לוֹ הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וְיָצָא מִן הַבָּיִת.

אָז פָּנָה הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל אֶל קְצִינֵי־הַצָּבָא שֶׁלּוֹ, וְאָמַר מִתּוֹךְ חִיּוּךְ:

“מֻבְטָחְנִי, שֶׁהַצַּאר יוֹדֶה בְּאִגֶּרֶת־הַחֲנִינָה וְהַחֶסֶד, שֶׁאֲנִי עוֹרֵךְ כָּאן בִּשְׁמוֹ. לְהָגֵן עַל בִּירָתָהּ שֶׁל סִבִּירְיָה אָנוּ זְקוּקִים לְגִבּוֹרִים, וְאוֹתָם הֶעֱמַדְתִּי זֶה עַתָּה”.

חֲנִינָה זוֹ, שֶׁנִּתְּנָה לְחַיָּבֵי־הַגָּלוּת שֶׁבְּאִירְקוּטְסְק, הָיְתָה בֶּאֱמֶת מַעֲשֶׂה שֶׁל מִשְׁפַּט צֶדֶק וְשֶׁל טַכְסִיס מְדִינִי מְחֻכָּם.

בֵּינָתַיִם בָּא הַלַּיְלָה. בְּעַד חַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן נִרְאוּ מְדוּרוֹת הַמַּחֲנֶה הַתַּתָּרִי, שֶׁהִבְהִיקוּ מֵעֵבֶר לִנְהָר הָאַנְגָּרָה. גַּלֵּי הַנָּהָר גּוֹלְלוּ הֲמוֹן גִּלְדֵי קֶרַח, אֲשֶׁר אֲחָדִים מֵהֶם נֶעֶצְרוּ עַל־יְדֵי הָעַמּוּדִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל גִּשְׁרֵי הָעֵץ שֶׁנִּתְפָּרְקוּ. אֲבָל רֻבָּם שָׁטוּ הָלְאָה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל שֶׁהָאַנְגָּרָה אֵינָהּ עֲלוּלָה לִקְפֹּא לְכָל מְלוֹא שִׁטְחָהּ אֶלָּא בְּקֹשִׁי רַב, כְּכָל אֲשֶׁר אָמַר רֹאשׁ הַסּוֹחֲרִים. וּלְפִיכָךְ לֹא הָיוּ צְרִיכִים מְגִנֵּי אִירְקוּטְסְק לַחֲשֹׁשׁ בְּיוֹתֵר מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה שֶׁל הִתְנַפְּלוּת מִצַּד הַמָּיִם.

הָאוֹרְלוֹגִין צִלְצֵל שְׁעַת עֶשֶׂר. הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל נִפְטַר מִקְּצִינֵי הַצָּבָא שֶׁלּוֹ וְאָמַר לְהִכָּנֵס אֶל הַחֲדָרִים הַמְיֻחָדִים לְדִירָתוֹ, וְהִנֵּה עָלָה בְּאָזְנָיו קוֹל שָׁאוֹן, שֶקָּם בַּחוּץ אֵצֶל הָאַרְמוֹן.

וְכִמְעַט בּוֹ בַּרֶגַע נִפְתְּחָה דֶלֶת הָאוּלָם וְנִכְנַס אַחַד הַשָּׁלִישִׁים. הוּא נִגַּשׁ אֶל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וְאָמַר אֵלָיו:

“הוֹד רוֹמְמוּתוֹ, הִנֵּה בָּא שָׁלִיחַ מֵאֵת הַצַּאר!”

פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה־עָשָׂר: שְׁלִיחַ הַצַאר    🔗

בּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּקְפָה הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה אֶת כָּל חַבְרֵי הַמּוֹעֵצָה וְהֵם נִזְדָּרְזוּ וְחָזְרוּ אֶל הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ לְמֶחֱצָה. שְׁלִיחַ הַצַּאר בָּא לְאִירְקוּטְסְק! אִלּוּ נָתְנוּ קְצִינֵי הַצָּבָא אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד אֶת לִבָּם לַדָּבָר עַד כַּמָּה עֻבְדָּה זוֹ אֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת, וַדַּאי הָיוּ מַחְלִיטִים עָלֶיהָ שֶׁהִיא יוֹצְאָה מִגֶּדֶר הָאֶפְשָׁרוּת.

הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל נִגַּשׁ בִּפְסִיעוֹת מְהִירוֹת אֶל שָׁלִישׁוֹ וְאָמַר:

“הָבֵא אֶת הַשָּׁלִיחַ!”

וְהִנֵּה נִכְנַס אָדָם אֶחָד, מַרְאֵהוּ הֵעִיד עָלָיו, שֶׁכֹּחוֹ תַּשׁ מֵרֹב יְגִיעָה וְעָמָל. הוּא הָיָה לָבוּשׁ מַלְבּוּשׁ שֶׁל אִכָּר סִבִּירִי שֶׁהָיָה בָּלוּי וְקָרוּעַ וְשֶׁנִּרְאוּ בוֹ חֹרִים אֲחָדִים, שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל־יְדֵי כַּדּוּרֵי עוֹפֶרֶת. לְרֹאשׁוֹ הָיָה חָבוּשׁ כּוֹבַע מוֹסְקְבָאִי וּבְפָנָיו נִרְאֲתָה צַלֶּקֶת שֶׁטֶּרֶם הֶעֶלְתָה קְרוּם כָּל צָרְכָּהּ. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁאָדָם זֶה עָבַר דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וְרַבַּת תְּלָאוֹת וִיגִיעוֹת. נְעָלָיו הַבָּלוֹת וְהַמְּעוּכוֹת הוֹכִיחוּ, שֶׁחֵלֶק גָּדוֹל מִדֶּרֶךְ מַסָּעוֹ עָבַר בְּרֶגֶל.

“הוֹד רוֹמְמוּתוֹ הַנָּסִיךְ הַגָדוֹל?” שָׁאַל בִּכְנִיסָתוֹ.

הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל נִגַּש אֵלָיו וְשָאַל:

“הִנְּךָ שְׁלִיחַ הַצַּאר?”

“הֵן, הוֹד רוֹמְמוּתוֹ”.

“וּמְהֵיכָן אַתָּה בָּא?”

“מִמּוֹסְקְבָה”.

“וְאֵימָתַי יָצָאתָ מִמּוֹסְקְבָה?…”

“בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּיוּלִי”.

“מַה שְּׁמֶךָ?…”

“מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב”.

אוֹתוֹ אָדָם הָיָה אִיבַן אוֹגַרְיֶב. הוּא נָטַל אֶת שְׁמוֹ וְאֶת תַּפְקִידוֹ שֶׁל הָאִישׁ, שֶׁהוּא הָיָה סָבוּר עָלָיו שֶׁעָשָׂהוּ חֲסַר־אוֹנִים וְלאֹ־יֻצְלָח. בְּאִירְקוּטְסְק לֹא הָיָה מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ, לֹא הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וְלֹא אָדָם אָחֵר, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה לוֹ אֲפִלּוּ צֹרֶךְ לְשַׁנּוֹת אֶת מַרְאֵהוּ. כֵּוָן שֶׁהָיְתָה לוֹ הַיְכֹלֶת לְהוֹכִיחַ שֶׁהִנֵּהוּ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁהוּא מִתְאַמֵּר לִהְיוֹת, שׁוּב לֹא הָיָה צָרִיךְ לַחֲשֹׁשׁ שֶׁמָּא יִמָּצֵא מִי שֶׁיָּטִיל סָפֵק בַּדָּבָר. וּבְכֵן הִתְעַתֵּד עַכְשָו בְּכֹחַ רְצוֹנוֹ הֶחָזָק כְּבַרְזֶל לְהָחִישׁ עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּגִידָה וְרֶצַח אֶת גְּמָר סִיּוּם הַדְּרָמָה שֶׁל הִתְפָּרְצוּת הָאוֹיְבִים בָּאָרֶץ.

לְאַחַר תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב, נָתַן הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל אוֹת וְכָל קְצִינֵי הַצָּבָא שֶׁלּוֹ הִסְתַּלְּקוּ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הַמְּזֻיָּף וְהַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל נִשְׁאֲרוּ בָּאוּלָם לְבַדָּם.

הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל הִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב כַּמָּה רְגָעִים בְּעֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת וְאַחַר שְׁאֵלָהוּ:

“הָיִיתָ בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּיוּלִי בְּמוֹסְקְבָה?”

“הֵן, הוֹד רוֹמְמוּת, וּבַלַיְלָה שֶׁבֵּין הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר לַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּיוּלִי רָאִיתִי אֶת הוֹד מַלְכוּתוֹ הַצַּאר בָּאַרְמוֹן הֶחָדָשׁ”.

“יֵשׁ בְּיָדְךָ אִגֶּרֶת מֵאֵת הַצַּאר?”

“הֲרֵיהִי”

וְאִיבַן אוֹגַרְיֶב הוֹשִׁיט לַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל אֶת הָאִגֶּרֶת הַקֵּיסָרִית שֶׁהוּא הִקְטִין אֶת מִדָּתָהּ עַד כְּדֵי שִׁעוּר מִיקְרוֹסְקוֹפִּי.

“כְּלוּם נִמְסְרָה לְךָ הָאִגֶּרֶת בְּצוּרָה כָּזוֹ?” שָׁאַל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל.

“לֹא הוֹד רוֹמְמוּת, אֲבָל אָנוּס הָיִיתִי לִקְרֹעַ אֶת הַמַּעֲטָפָה כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַעְלִימָהּ יָפֶה מֵאַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁל הָאֱמִיר”

“וְכִי הָיִיתָ שָׁבוּי בְּיַד הַתַּתָּרִים?”

“הֵן, הוֹד רוֹמְמוּת”, הֵשִׁיב אִיבַן אוֹגַרְיֶב. “הָיִיתִי שָׁבוּי בִּידֵיהֶם יָמִים אֲחָדִים. וּמִשׁוּם כָּךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּצָאתִי מִמּוֹסְקְבָה בַּחֲמִשָּה־עָשָׂר בְּיוּלִי, כְּכָל הַמּוּכָח מִתּוֹךְ הַתַּאֲרִיךְ שֶׁל הָאִגֶּרֶת, לֹא בָּאתִי אֶל אִירְקוּטְסְק אֶלָּא בַּשֵּנִי לְאוֹקְטוֹבֶּר, הַיְנוּ לְאַחַר נְסִיעָה שֶׁל שִׁבְעִים וְתִשְׁעָה יָמִים”.

הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל נָטַל אֶת הָאִגֶּרֶת בְּיָדוֹ. הוּא פָּרַשׂ אוֹתָהּ וְהִכִּיר אֶת חֲתִימָתוֹ שֶׁל הַצַּאר יַחַד עִם נֹסַח־הַהַתְחָלָה הַנָּהוּג, שֶׁהָיָה כָּתוּב בְּעֶצֶם יָדוֹ. וְהוֹאִיל וְכָךְ שׁוּב אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְפַקְפֵּק לא בְּכֵנוּתָהּ שֶׁל הָאִגֶּרֶת הָזֹּאת וְלֹא בְּזֶהוּתוֹ שֶׁל הַשָּׁלִיחַ. אִם פַּרְצוּפוֹ הַקָּשֶׁה וְהַפִּרְאִי עוֹרֵר בִּתְּחִלָּה בְּלֵב הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל חֲשָׁד, שֶׁהוּא הֶעֱלִימוֹ, הֲרֵי עַכְשָׁו נִסְתַּלֵּק מִלִּבּוֹ הַחֲשָׁד הַזֶּה כָּלִיל.

רְגָעִים אֲחָדִים הָיָה הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל שָׁרוּי בִּשְׁתִיקָה, הוּא קָרָא אֶת הָאִגֶּרֶת לְאִטּוֹ, כְּדֵי לַעֲמֹד יָפֶה עַל כַּוָּנָתָהּ.

אַחַר פָּתַח וְאָמַר שׁוּב:

“מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת תֹּכֶן הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת?”

“הֵן, הוֹד רוֹמְמוּת. חָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא אֶהְיֶה אָנוּס לִקְרֹעַ אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפֹּל בִּידֵי הַתַּתָּרִים, וּמִשׁוּם כָּךְ רָאִיתִי צֹרֶךְ לָדַעַת אֶת הַכָּתוּב בָּהּ לְמַעַן אוּכַל לִמְסֹר לְהוֹד רוֹמְמוּתוֹ אֶת דְּבָרֶיהָ בְּדִיּוּק.”

“יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאִגֶּרֶת זוֹ מְטִילָה עָלֵינוּ לָמוּת בְּאִירְקוּטְסְק וּבִלְבָד שֶׁלֹּא לְהַסְגִּיר אֶת הָעִיר בְּיַד הָאוֹיֵב?”

“הֲרֵינִי יוֹדֵעַ זֹאת.”

“וְגַם יוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁהִיא מוֹדִיעָה אוֹתִי אֶת פָּרָשַׁת תְּנוּעוֹת הַמַּחֲנוֹת שֶׁנִּתְגַּיְּסוּ כְּדֵי לְהַכְרִיעַ אֶת הָאוֹיֵב?”

“הֵן, הוֹד רוֹמְמוּת, אֲבָל הַתְּנוּעוֹת הָאֵלֶּה לֹא הִצְלִיחוּ.”

“מַה כַּוָּנַת דְּבָרֶיךָ?”

“כַּוָּנַת דְּבָרַי הִיא, שֶׁאִישִׁים, אוֹמְסְק, טוֹמְסְק, אִם לְהַזְכִּיר אֶת הֶעָרִים הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּסִבִּירְיָה, נִכְבְּשׁוּ עַל יְדֵי צִבְאוֹתָיו שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן.”

“וּבְלִי אֲשֶׁר בָּא הַדָּבָר לִידֵי קְרָב? וְכִי לֹא נִלְחֲמוּ הַקּוֹזַקִּים שֶׁלָּנוּ עִם הַתַּתָּרִים?”

“פְעָמִים הַרְבֵּה, הוֹד רוֹמְמוּת.”

“וְהֵם נֶהֶדְפוּ אָחוֹר?”

“מִסְפָּרָם לֹא הָיָה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ.”

“וְהֵיכָן הִתְרַגְּשׁוּ הַקְּרָבוֹת, שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עֲלֵיהֶם?”

“בְּקוֹלִיבַן וּבְטוֹמְסְק…”

עַד עַכְשָו דִּבֵּר אִיבַן אוֹגַרְיֶב אַךְ אֱמֶת; אֲבָל כְּדֵי לְרַפּוֹת אֶת יְדֵי מָגִנֶּיהָ שֶׁל אִירְקוּטְסְק הִפְרִיז עַל מִדַּת הַנִּצְחוֹנוֹת שֶׁל צְבָאוֹת הָאֱמִיר וְהוֹסִיף וְאָמַר:

“וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית לִפְנֵי קְרַסְנוֹיַרְסְק.”

"וּמֶה הָיָה סוֹפָהּ שֶׁל הַהִתְנַגְּשׁוּת הָאַחֲרוֹנָה הַזֹּאת?… שָׁאַל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר שְׂפָתָיו הָיוּ קְמוּצוֹת וְהַמִּלִּים נִדְחֲקוּ וְיָצְאוּ מִבֵּינֵיהֶן בְּקֹשִׁי.

“הוֹד רוֹמְמוּת, זֹאת הָיְתָה יוֹתֵר מֵהִתְנַגְּשׁוּת, זֹאת הָיְתָה מִלְחָמָה מַמָּשׁ!”

“מִלְחָמָה?”

“עֶשְׂרִים אֶלֶף רוּסִים, אֲשֶׁר בָּאוּ מִמְּחוֹזוֹת הַסְּפָר וּמִפֶּלֶךְ טוֹבּוֹלְסְק, הִתְנַפְּלוּ עַל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף תַּתָּרִים וְלַמְרוֹת גְּבוּרָתָם נִכְחָדוּ.”

“אַתָּה מְשַׁקֵּר!” קָרָא הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, שֶׁהִתְאַמֵּץ לִכְבֹּשׁ אֶת כַּעְסוֹ, אֲבָל הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ.

“אֲנִי מְדַבֵּר אֱמֶת, הוֹד רוֹמְמוּת”, הֵשִׁיב אִיבַן אוֹגַרְיֶב בְּקֹר־רוּחַ. “אֲנִי הָיִיתִי עֵד־רְאִיָּה לְמִלְחֶמֶת קְרַסְנוֹיַרְסְק וְשָׁם נִלְקַחְתִּי בַּשֶּׁבִי!”

הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל שָׁב לִמְנוּחָתוֹ וְרָמַז בְּיָדוֹ לְאִיבַן אוֹגַרְיֶב, שֶׁאֵין הוּא מֵטִיל סָפֵק שֶׁדְּבָרָיו אֱמֶת הֵם.

“בְּאֵיזֶה יוֹם הָיְתָה מִלְחֶמֶת קְרַסְנוֹיַרְסְק?”

“בַּשֵּׁנִי לְסֶפְּטֶמְבֶּר”.

“וְעַכְשָׁו הִתְרַכְזוּ מִסָּבִיב לְאִירְקוּטְסְק כָּל צִבְאוֹת הַתַּתָּרִים?”

“כֻּלָּם”.

“וּמַה מִּסְפָּרָם לְפִי הָאֹמֶד שֶׁלְּךָ?…”

“כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף.”

גַּם הַעֲרָכָה זוֹ, שֶׁהֶעֱרִיךְ אִיבַן אוֹגַרְיֶב אֶת מִסְפַּר צִבְאוֹת הַתַּתָּרִים, לֹא הָיְתָה אֶלָּא הַגְזָמָה שֶׁנִּתְכַּוְּנָה לְאוֹתָהּ הַמַּטָּרָה עַצְמָהּ הָאֲמוּרָה לְמָעֲלָה.

“וְאֵין לִי שׁוּם תִּקְוָה לְקַבֵּל סִיּוּעַ מִנָּפוֹת הַמַּעֲרָב?” שָׁאַל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל.

“שׁוּם תִּקְוָה, הוֹד רוֹמְמוּת, עַל כָּל פָּנִים לֹא לִפְנֵי גְמָר הָחֹרֶף.”

“וּבְכֵן אֵפוֹא, שְׁמַע אֶת אֲשֶׁר אֹמַר לְךָ, מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. אֲפִילוּ אִם לֹא אֲקַבֵּל שׁוּם סִיּוּעַ לֹא מִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּזְרָח וְאִלּוּ גַּם הָיָה מִסְפַּר הַבַּרְבָּרִים הָאֵלֶּה שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, אֲנִי לֹא אַסְגִּיר אֶת אִירְקוּטְסְק לְעוֹלָם!”

עֵינוֹ הָרָעָה שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב נֶעֶצְמָה עֲצִימָה קַלָּה. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הַבּוֹגֵד רָצָה לוֹמַר, שֶׁאֲחִי הַצַּאר עוֹשֶׂה אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹ בְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב עִם מַעֲשֵׂה בְּגִידָה.

הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, שֶׁהָיָה אָדָם בַּעַל מֶזֶג עַצְבָּנִי, קָשֶׁה הָיָה לוֹ עוֹד לִשְׁמֹר אֶת מְנוּחַת נַפְשׁוֹ לְשֵמַע הַבְּשׂוֹרוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה. הוּא הִתְהַלֵּךְ הֵנָּה וָהֵנָּה בָּאוּלָם לְעֵינֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב, אֲשֶׁר הִבִּיט אֵלָיו בַּהֲנָאָה כְּהַבִּיט אֶל מִי שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת לְשָׁלָל לַחֲמַת נִקְמָתוֹ. הוּא עָמַד אֵצֶל הָחַלּוֹנוֹת, הִבִּיט אֶל מְדוּרוֹת הַמַּחֲנֶה הַתַּתָּרִי וְהִטָּה אָזְנָיו אֶל הַשָּׁאוֹן וְהָהֲמֻלָּה, אֲשֶׁר רֻבָּם לֹא בָּאוּ אֶלָּא מִקּוֹל נֵפֶץ גִּלְדֵי הַקֶּרַח הַצָּפִים עַל פְּנֵי זֶרֶם הָאַנְגָּרָה.

כְּרֶבַע שָׁעָה שָׁתַק וְלֹא שָׁאַל שׁוּם שְׁאֵלוֹת. אַחַר נָטַל שׁוּב אֶת הָאִגֶּרֶת בְּיָדוֹ וְקָרָא בָּהּ שֵׁנִית אֶת אַחַת הַפִּסְקָאוֹת שֶׁבָּהּ וְפָתַח וְאָמַר:

“יוֹדֵעַ אַתָּה, מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, כִּי בְּאִגֶּרֶת זוֹ מְדֻבָּר עַל בּוֹגֵד אֶחָד, שֶׁעָלַי לְהִזָּהֵר מִפָּנָיו?”

“הֵן, הוֹד רוֹמְמוּת”.

“עָלָיו נֶאֱמַר שָׁם, שֶׁהוּא יִתְחַפֵּשׂ וִינַסֶּה לַחְדֹּר אֶל אִירְקוּטְסְק¹⁵ בִּשְׁבִיל לִגְנֹב אֶת לְבָבִי וּלְהַסְגִּיר בִּשְׁעַת הַכֹּשֶׁר אֶת הָעִיר בְּיַד הַתַּתָּרִים”.

“אֲנִי יוֹדֵעַ אֵת כָּל זֹאת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לִי שֶׁאוֹתֹו אִיבַן אוֹגַרְיֶב נִשְׁבַּע לְהִנָּקֵם בַּאֲחִי הַצַּאר נְקָמָה אִישִׁית”

“וּמִשּׁוּם מָה?”

“אוֹמְרִים, שֶׁאוֹתוֹ הַקָּצִין נִדּוֹן עַל־יְדֵי הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל לְהַשְׁפָּלָה גְּדוֹלָה מִן הַדַּרְגָּה שֶׁלּוֹ”.

“אָמְנָם כֵּן… אֲנִי נִזְכָּר בַּדָּבָר… אֲבָל הַנָּבָל הַזֶּה, אֲשֶׁר בָּגַד לְאַחַר זְמַן בְּאַרְצוֹ וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ אֶת גֵּיסוֹת הַבַּרְבָּרִים, רָאוּי הָיָה לְאוֹתוֹ עֹנֶשׁ!”

“הוֹד מַלְכוּתוֹ הַצַּאר,” הֵשִׁיב אִיבַן אוֹגַרְיֶב, “דָּאַג לְהוֹד רוֹמְמוּתוֹ דְאָגָה רַבָּה וְנָתַן אֶת דַּעְתּוֹ בְּיִחוּד לְהוֹדִיעֲךָ אֶת מְזִמּוֹת הָרֶשַע, שֶׁאִיבַן אוֹגַרְיֶב זוֹמֵם לְנֶפֶשׁ הוֹד רוֹמְמוּתוֹ.”

“הֵן… בְּאִגַּרְתוֹ הֲרֵיהוּ מוֹדִיעֵנִי זֹאת.”

“הוֹד מַלְכוּתוֹ הִגִּיד לִי אֶת הַדָּבָר בְּמוֹ פִּיו וְגַם אָמַר לִי שֶׁבִּשְׁעַת מַסָּעִי דֶרֶךְ סִבִּירְיָה אֶזָּהֵר בְּיִחוּד מִפְּנֵי הַבּוֹגֵד הַזֶּה.”

“וְאַתָּה פָּגַשְׁתָּ אוֹתוֹ?”

“פְּגַשְׁתִּיו, הוֹד רוֹמְמוּת, לְאַחַר הַמִּלְחָמָה בִּקְרַסְנוֹיַרְסְק. אִלּוּ יָדַע, שֶׁאֲנִי מוֹלִיךְ אִגֶּרֶת שְלוּחָה לְהוֹד רוֹמְמוּתוֹ וְשֶׁבְּאִגֶּרֶת זוֹ נֶחְשְׂפוּ מְזִמּוֹתָיו, וַדַּאי לֹא הָיָה חָס עָלָי.”

“אָמְנָם הֵן, אָז הָיִיתִי אָבוּד!” הֵשִׁיב הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל.

“אֲבָל אֵיכָכָה נִמְלַטְתָּ מִיָּדוֹ בִּכְלָל?”

“עַל יְדֵי שֶׁהֵטַלְתִּי עַצְמִי אֶל תּוֹךְ הָאִירְטִישׁ.”

“וְכֵיצַד נִכְנַסְתָּ אֶל אִירְקוּטְסְק?…”

“הַהִשְׂתָּעֲרוּת מִן הָעִיר, שֶׁנֶּעֶרְכָה הָעֶרֶב כְּדֵי לָהֲדֹף אָחוֹר אֶת אַחַת הַפְּלֻגּוֹת הַתַּתָּרִיּוֹת, הִיא שֶׁסִּיְּעָה בְּיָדִי לְהִכָּנֵס. הִתְעָרַבְתִּי בְּתוֹךְ מְגִנֵּי הָעִיר, הוֹדַעְתִּי מִי אֲנִי וּמִיָּד הֱבִיאוּנִי לִפְנֵי הוֹד רוֹמְמוּתוֹ”.

“טוֹב הַדָּבָר, מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב”, אָמַר הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל. “אַתָּה קִיַּמְתָּ אֶת מַלְאֲכוּתְךָ הַקָּשָׁה מִתוֹךְ גְּבוּרָה וְקִנְאָה יְתֵרָה, לֹא אֶשְׁכָּחֶךָ. – הֲיֵשׁ לְךָ בַּקָּשָׁה אֵלָי?”

“אֵינִי מְבַקֵּשׁ מֵאֵת הוֹד רוֹמְמוּתוֹ דָּבָר, חוּץ מִן הַחֶסֶד לְהַרְשׁוֹת לִי לְהִלָּחֵם עַל־יַד הוֹד רוֹמְמוּתוֹ”, הֵשִׁיב אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

“יְהִי כִּדְבָרֶיךָ, מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. הֲרֵינִי מְצָרֵף אוֹתְךָ מֵעַכְשָׁו לְשֵרוּתִי הַפְרָטִי וְאַתָּה תָּגוּר בְּאַרְמוֹן זֶה”.

“וְאִם אִיבַן אוֹגַרְיֶב יִתְחַפֵּשׂ, כְּכָל אֲשֶׁר הוּא זוֹמֵם לַעֲשׂוֹת, וְיִתְיַצֵּב לִפְנֵי הוֹד רוֹמְמוּתוֹ כְּשֶׁהוּא מְכַנֶּה עַצְמוֹ בְּשֵׁם בָּדוּי?”

“אַתָּה תַּעֲזֹר לָנוּ לְהָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה מֵעַל פָּנָיו, שֶׁהֲרֵי אַתָּה מַכִּיר אוֹתוֹ, וְהוּא יוּמַת תַּחַת הַמַּגְלָב מִיתַת מַלְקוּת. לֵךְ”.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב חָלַק כָּבוֹד לַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל כִּמִשְׁפַּט אַנְשֵׁי הַצָּבָא. כִּי לֹא שָׁכַח שֶׁהוּא קַפִּיטַן שֶׁל גְּדוּד רָצֵי הַצַּאר, וְנִסְתַּלֵּק.

הִנֵּה כִּי כֵן הִתְחִיל אִיבַן אוֹגַרְיֶב מְשַׂחֵק אֶת מִשְׂחָקוֹ הַמְּגֻנֶּה מִתּוֹךְ הַצְלָחָה. הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל נָתַן בּוֹ אֵמוּן גָּמוּר וּמֻחְלָט. הוּא יָכֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְרָעָה בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם כַּטּוֹב בְּעֵינָיו. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא יָדוּר בְּאוֹתוֹ הָאַרְמוֹן גּוּפוֹ וּמְתּוֹךְ כָּךְ יִהְיוּ גְּלוּיִים לוֹ כָּל הַסּוֹדוֹת שֶׁל טַכְסִיסֵי הַהֲגַנָּה. וּבְכֵן יִהְיֶה אָדוֹן וְשַׁלִּיט לַמַּצָּב. בְּאִירְקוּטְסְק אֵין מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ וְאֵין מִי שֶׁיִּקְרַע אֶת הַמַּסְוֶה מֵעַל פָּנָיו. וּבְכֵן הֶחְלִיט לָגֶשֶׁת אֶל הַמְּלָאכָה בְּלִי אִחוּר.

וּבֶאֱמֶת הָיְתָה הַשָׁעָה דּוֹחֶקֶת. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה שֶׁהָעִיר תִּלָּכֵד קֹדֶם שֶׁיָּבוֹאוּ צִבְאוֹת הָרוּסִים מִן הַצָּפוֹן וּמִן הַמִּזְרָח, שֶׁכֵּן בִּיאָתָם שֶׁל אֵלֶּה לֹא הָיְתָה אֶלָּא שְׁאֵלָה שֶׁל יָמִים אֲחָדִים. לְאַחַר שֶׁהַתַּתָּרִים יֵעָשׂוּ אֲדוֹנִים לְאִירְקוּטְסְק, קָשֶׁה יִהְיֶה לְהוֹצִיאָהּ מִיָּדָם. מִכָּל מָקוֹם, אִם גַּם אֲנוּסִים יִהְיוּ לְעָזְבָהּ לְאַחַר זְמַן, לֹא יַעַזְבוּהָ אֶלָּא לְאַחַר שֶׁיַּהַרְסוּהָ עַד הַיְסוֹד וּלְאַחַר שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל יִתְגּוֹלֵל לְרַגְלֵי פֵיאוֹפַר־חַאן.

כֵּיוָן שֶׁאִיבַן אוֹגַרְיֶב הָיְתָה לוֹ עַכְשָׁו הַיְכֹלֶת לִרְאוֹת אֶת הַכֹּל וּלְהִסְתַּכֵּל בַּכֹּל וְלַעֲשֹׂות וְלִפְעֹל כִּלְבָבוֹ, הִתְעַסֵּק לְמָחָר בְּסִיּוּר הַסּוֹלְלוֹת. בְּכָל מָקוֹם נִתְקַבֵּל בְּבִרְכוֹת חִבָּה עַל־יְדֵי קְצִינֵי הַצָּבָא וְעַל־יְדֵי הָחַיָּלִים וְתוֹשְׁבֵי הָעִיר. שְׁלִיחוֹ זֶה שֶׁל הַצַּאר הָיָה בְּעֵינֵיהֶם מְעֵין קֶשֶׁר, אֲשֶׁר חִבֵּר אוֹתָם שׁוּב אֶל הַמַּמְלָכָה הַקֵּיסָרִית. אָז סִפֵּר אִיבַן אוֹגַרְיֶב אֶת פָּרָשַת הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּהוּ בְּדֶרֶךְ מַסָּעוֹ, מִתּוֹךְ רוּחַ שֶׁל עַזּוּת וּבִטְחָה, שֶׁלֹא עֲזָבַתְהוּ מֵעוֹלָם. וְדֶרֶךְ אַגַּב דִבֵּר בְּחָרִיצוּת יְתֵרָה עַל קְשִׁי הַמַּצָּב וְסִפֵּר גֻּזְמָאוֹת עַל נִצְחוֹנוֹת הַתַּתָּרִים וְעַל כֹּחוֹת הַצָּבָא הָעֲצוּמִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה לִפְנֵי הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל. לְפִי דְבָרָיו לֹא הָיוּ צִבְאוֹת הָעֵזֶר הָעוֹמְדִים לָבוֹא מַסְפִּיקִים לְמַדַּי, אִלּוּ גַם יָבוֹאוּ בִּזְמַנָּם, וְהָיָה חֲשָׁשׁ, שֶׁהַמִּלְחָמָה הַזֹּאת אֵצֶל חוֹמוֹת אִירְקוּטְסְק תִּהְיֶה מִלְחֶמֶת כְּלָיָה, כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ הַמִּלְחָמוֹת שֶׁל קוֹלִיבַּן, שֶׁל טוֹמְסְק וּקְרַסְנוֹיַרְסְק.

וְאוּלָם אִיבַן אוֹגַרְיֶב מָנַע עַצְמוֹ מִלְהָפִיץ אֶת הַבְּשׂוֹרוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה בְּמִידָה יְתֵרָה. הוּא נָהַג זְהִירוּת וְהִשְׁתַּדֵּל לְהַכְנִיס אֶרֶס הַבְּדוּתוֹת שֶׁלּוֹ בְּלֵב מגִנֵּי אִירְקוּטְסְק לְאַט לְאַט. לְמַרְאִית עַיִן לֹא הָיָה עוֹנֶה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהִקִּיפוּהוּ בִּשְׁאֵלוֹת, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא עוֹנֶה שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ. וְלאֹ עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה מוֹסִיף וְאוֹמֵר תָּמִיד, שֶׁהַמְּגִנִּים צְרִיכִים לְהִלָּחֵם עַד נְפֹל הָאַחֲרוֹן וְשֶׁמּוּטָב לְפוֹצֵץ אֶת הָעִיר מֵאֲשֶׁר לְמָסְרָהּ בְּיַד הָאוֹיֵב!

הוּא הִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מְאוֹדוֹ לְתָאֵר אֶת הַמַּצָב בִּצְבָעִים שְחוֹרִים בְּיוֹתֵר. אֲבָל חֵיל־הַמַּצָּב שֶׁל אִירְקוּטְסְק וְיוֹשְבֶיהָ פַּטְרִיּוֹטִים הָיוּ בְּמִדָּה יְתֵרָה וְאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְמוֹטֵט אֶת רוּחָם. בֵּין אַנְשֵׁי הַצָּבָא וְהָאֶזְרָחִים הַלָּלוּ, שָׁהָיוּ כְּלוּאִים בְּעִיר סְגוּרָה מְסֻגֶּרֶת בְּקַצְוֵי הָעוֹלָם הָאַסְיָתִי, לֹא נִמְצָא אַף אֶחָד שֶׁהֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה עַל דְּבַר הַסְגָּרַת הָעִיר בְּיַד הָאוֹיֵב. רֶגֶשׁ הַבּוּז, שֶׁהָגוּ הָרוּסִים לַבַּרְבָּרִים הַלָּלוּ, גָּדוֹל הָיָה לִבְלִי מְצָרִים.

מִכָּל מָקוֹם לֹא חָשַׁד אָדָם בְּטִיב מִשְׂחַק הַתַּעְתּוּעִים הַנֶּאֱלָח שֶׁשִּׂחֵק כָּאן אִיבַן אוֹגַרְיֶב, וְלֹא נִמְצָא מִי שֶׁיַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הַמִּתְאַמֵּר שֶׁהוּא שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר, אֵינוֹ אֶלָּא בּוֹגֵד.

מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע הָיָה, אֲשֶׁר מִיּוֹם בּוֹאוֹ אֶל אִירְקוּטְסְק נִכְנַס אִיבַן אוֹגַרְיֶב בְּמַגָּע קָרוֹב עִם אֶחָד מִמְּגִנֵּי הָעִיר הָאַמִּיצִים בְּיוֹתֵר, הַיְנוּ עִם וָסִילִי פֵידוֹר.

גָלוּי וְיָדוּעַ לָנוּ כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה הַחֲרָדָה וְהַדְּאָגָה אֲשֶׁר קוֹסְסָה אֶת לִבּוֹ שֶׁל אָב אֻמְלָל זֶה. אִם בִּתּוֹ, נַדְיָה פֵידוֹר, יָצְאָה מֵרוּסְיָה בַּזְּמַן הַמְסֻמָּן בָּאִגֶּרֶת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנָּה מֵרִיגָה, מֶה עָלְתָה לָהּ? כְּלוּם עַדֲיִן מְנַסָּה הִיא לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַנָּפוֹת הַשְּׁטוּפוֹת בְּגֵיסוֹת הָאוֹיְבִים, אוֹ אוּלַי כְּבָר נָפְלָה בַּשֶּׁבְי זֶה יָמִים רַבִּים? וָסִילִי פֵידוֹר לֹא מָצָא לוֹ תַּנְחוּמִים לְצָרַת נַפְשׁוֹ אֶלָּא בְּשָעָה שֶׁהָיְתָה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְהִלָּחֵם בַּתַּתָּרִים, אֲבָל לְצַעֲרוֹ אֵרְעָה הִזְדַּמְּנוּת זוֹ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת בְּיוֹתֵר.

בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעָה לְאָזְנֵי וָסִילִי פֵידוֹר הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר בִּיאָתוֹ הַפִּתְאוֹמִית שֶׁל שְׁלִיחַ הַצַּאר, הִתְעוֹרְרָה מְעֵין הַרְגָּשָׁה בְּלִבּוֹ, שֶׁאוֹתוֹ הַשָּׁלִיחַ יוּכַל לְהַמְצִיא לוֹ יְדִיעוֹת עַל־אוֹדוֹת בִּתּוֹ. אָמְנָם בָּרִי הָיָה לוֹ, שֶׁתִּקְוָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא תִּקְוַת שָׁוְא, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן דָּבַק בָּהּ. כְּלוּם לוּ הָיָה אוֹתוֹ הַשָּׁלִיחַ שָׁבוּי, כְּשֵׁם שֶׁנַּדְיָה אוּלַי שְׁבוּיָה הִיא?

וָסִילִי פֵידוֹר הָלַךְ לְבַקֵּר אֶת אִיבַן אוֹגַרְיֶב וְהַלָּז הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ וְנִכְנַס בְּמַשָּׂא וּמַתָּן תְּמִידִי עִם הַמְּפַקֵּד הַזֶּה. כְּלוּם נִתְכַּוֵּן הַפּוֹשֵׁעַ הַזֶּה לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת גַּם מִן הַהֶכֵּרוּת הַזֹּאת? כְּלוּם מָדַד אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם בְּמִדַּת עַצְמוֹ?

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְאִיבַן אוֹגַרְיֶב נִזְקַק בְּקִנְאָה מְעֻשָּׂה לְהִתְקָרְבוּתוֹ שֶל אֲבִי נַדְיָה אֵלָיו. הַלָּז נִזְדָּרֵז לָלֶכֶת אֶל אַרְמוֹן שַׂר הַגָּלִיל כְּבָר לְמָחֳרָת בִּיאָתוֹ שֶׁל שְׁלִיחַ־הַצַּאר הַמְּדֻמֶּה. שָׁם סָח לְאִיבַן אוֹגַרְיֶב אֶת תְּנָאֵי הַמַּצָּב, שֶׁמִּתּוֹכָם וַדַּאי יָצְאָה בִּתּוֹ מֵרוּסְיָה הָאֵרוֹפִּית, וְהִגִּיד לוֹ אֶת דְּבַר הָחֲשָׁשׁוֹת הַמְּעַנִּים עַכְשָׁו אֶת נַפְשׁוֹ בִּגְלָלָהּ.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב לֹא יָדַע אֶת נַדְיָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ בְּתַחֲנַת־הַדֹּאַר שֶׁבְּאִישִׁים, שֶׁשָּׁם נִמְצְאָה יַחַד עִם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. אֲבָל אָז לֹא שָׁת לִבּוֹ אֵלֶיהָ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא שָׁת לִבּוֹ אֶל שְׁנֵי הַכַּתָּבִים, שֶׁנִּמְצְאוּ גַם הֵם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּבֵית־הַדֹּאַר. וּבְכֵן לֹא יָכֹל לְהוֹדִיעַ דָּבָר לְוָסִילִי פֵידוֹר עַל־אוֹדוֹת בִּתּוֹ.

“וְאֵימָתַי, בְּעֵרֶךְ, עָזְבָה בִּתְּךָ אֶת אַדְמַת רוּסְיָה?” שָׁאַל אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

“כִּמְעַט בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁאַתָּה יָצָאתָ מִשָּׁם”, הֵשִׁיב וָסִילִי פֵידוֹר.

“אֲנִי עָזַבְתִּי אֶת מוֹסְקְבָה בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּיוּלִי”.

“וְגַם נַדְיָה וַדַּאי יָצְאָה מִשָׁם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, עַל כָּל פָּנִים כָּךְ נִכָּר מִתּוֹךְ מִכְתָּבָהּ”.

“הִיא הָיְתָה בְּמוֹסְקְבָה בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּיוּלִי?”

“אָמְנָם כֵּן, בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיְתָה שָׁם”.

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר!…” הֵשִׁיב אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

אַחַר נִמְלַךְ וְאָמַר:

“אֲבָל לֹא כֵּן הוּא, טָעוּת הִיא בְּיָדִי… אֲנִי מְעַרְבֵּב אֶת סֵדֶר הַזְּמַנִּים. לְצַעֲרִי עָלַי לְהַגִּיד, שֶׁנִּרְאֶה הַדָּבָר כִּי בִּתְּךָ עָבְרָה אֶת הַגְּבוּל וְאֵין לְךָ אֵפוֹא אֶלָּא הַתִּקְוָה, שֶׁהִיא נֶעֶצְרָה בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעָה אֵלֶיהָ הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר פְּלִישַׁת הַתַּתָּרִים!”

וָסִילִי פֵידוֹר הוֹרִיד בְּיָגוֹן אֶת רֹאשׁוֹ. הוּא הִכִּיר אֶת טִיבָהּ שֶׁל נַדְיָה וְיָדַע הֵיטֵב, שֶׁשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יָכוֹל הָיָה לְעַכֵּב אוֹתָהּ מִלָּצֵאת לַדֶּרֶךְ.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב עָשָׂה מַעֲשֵׂה אַכְזָרִיּוּת שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. אַךְ מִלָּה אַחַת מִפִּיו הָיְתָה מַסְפִּיקָה לְהַרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ שֶׁל וָסִילִי פֵידוֹר. אֲבָל כֵּוָן שֶׁהָיָה אָדָם שֶׁיִּסּוּרָיו שֶׁל אָחֵר לֹא צִעֲרוּ מֵעוֹלָם אֶת נַפְשׁוֹ, לְפִיכָךְ נִשְׁמַע לְטִבְעוֹ וְלֹא הוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַמִּלָּה הַמַּרְגַּעַת הַזֹּאת.

וָסִילִי פֵידוֹר יָצָא מִלְּפָנָיו בְּלֵב שָׁבוּר. לְאַחַר שִׂיחָה זוֹ אָבְדָה תִּקְוָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה.

בְּמֶשֶךְ שְׁנֵי הַיָּמִים שֶׁלְּאַחַר־כָּךְ, בַּשְׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי לְאוֹקְטוֹבֶּר, קָרָא הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל פְּעָמִים הַרְבֵּה אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְצִוָּהוּ לַחֲזֹר עַל כָּל מַה שֶּׁשָׁמַע בַּחֲדָר־הַעֲבוֹדָה הַקֵּיסָרִי אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן־הֶחָדָשׁ. כֵּוָן שֶׁאִיבַן אוֹגַרְיֶב הָיָה מוּכָן לִשְׁאֵלוֹת שֶׁמִּמִּין זֶה, הָיוּ תְּשׁוּבוֹתָיו סְדוּרוֹת בְּפִיו בְּלִי גִמְגּוּם. בְּמִתְכַּוֵּן לֹא הֶעֱלִים אֶת הַדָּבָר שֶׁפְּלִישַׁת הָאוֹיְבִים הִפְתִּיעָה אֶת מֶמְשֶׁלֶת הַצַּאר הַפְתָּעָה גְמוּרָה, שֶׁהַמְּרִידָה הוּכְנָה בַּחֲשָׁאֵי־חֲשָׁאִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַיְדִיעוֹת עָלֶיהָ הִגִּיעוּ לְמוֹסְקְבָה כְּבָר כָּבְשׁוּ הַתַּתָּרִים אֶת חֶבֶל נְהַר אוֹבּ וְשֶׁבַּנָּפוֹת הָרוּסִיּוֹת לֹא הָיָה שׁוּם דָּבָר מִן הַמּוּכָן כְּדֵי לִשְׁלֹחַ לְסִבִּירְיָה אֶת הַצְּבָאוֹת הַדְּרוּשִׁים בִּשְׁבִיל לְגָרֵשׁ אֶת הַפּוֹלְשִׁים.

וּמֵאַחַר שֶׁאִיבַן אוֹגַרְיֶב הָיָה חָפְשִׁי בְּמַעֲשָׂיו, הִתְחִיל לְחַקֵּר אֶת הָעִיר אִירְקוּטְסְק, אֶת מַצַּב הַמִּבְצָרִים שֶׁלָּהּ וְאֶת מְקוֹמוֹת הַתֻּרְפָּה שֶׁבָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּיְדִיעוֹת הָאֵלֶּה, אִם יִקְרֶה מִקְרֶה אֲשֶׁר יְעַכֵּב בְּיָדוֹ לְהוֹצִיא אֶת מַעֲשֵׂה הַבְּגִידָה שֶׁלּוֹ אֶל הַפֹּעַל. וּבְיִחוּד נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ לִבְחֹן יָפֶה אֶת הַשַּׁעַר שֶׁל רְחוֹב בּוֹלְשָׁיָה, לְפִי שֶׁהָיָה עִם לְבָבוֹ לְפָתְחוֹ לִפְנֵי הַצָּרִים.

הוּא בָּא בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב פַּעֲמַיִם אֶל הַשַׁעַר הַזֶּה. הוּא הִתְהַלֵּךְ שָׁם אָנָה וְאָנָה בְּלִי אֲשֶׁר הִתְיָרֵא מִפְּנֵי כַּדּוּרֵי־הַיְרִיָּה שֶׁל הַצָּרִים, אֲשֶׁר מִשְׁמְרוֹתֵיהֶם לֹא הָיוּ רְחוֹקִים אֲפִילוּ וֶרְסְטָה אַחַת מִן הַסּוֹלְלוֹת. הוּא יָדַע הֵיטֵב, שֶׁלֹּא יֵאֱרַע לוֹ שׁוּם פֶּגַע וְשֶׁאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָרוֹת מַכִּירִים אוֹתוֹ. וְהִנֵּה רָאָה צֵל אֲשֶׁר הִתְגַּנֵּב בַּחֲשַׁאי עַד לְרַגְלֵי הַסּוֹלְלוֹת.

זֹאת הָיְתָה סַנְגַּר, אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָה אֶת נַפְשָׁהּ מִנֶּגֶד כְּדֵי לָבוֹא בְּהִתְחַבְּרוּת עִם אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

אַגַּב עָלֵינוּ לְהַגִּיד, שֶׁזֶּה שְׁנֵי יָמִים אֲשֶׁר הַצָּרִים הָיוּ שְׁרוּיִים בְּשֶׁקֶט גָּמוּר, שֶׁהַתַּתָּרִים לֹא הָיוּ רְגִילִים בּוֹ מִתְּחִלַּת הַמָּצוֹר.

הַדָבָר הַזֶּה נַעֲשָׂה בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב. סְגָנוֹ שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן צִוָּה לְהַפְסִיק לְפִי שָׁעָה אֶת כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת לִלְכֹּד אֶת הָעִיר בְּכֹחַ. וּמִיּוֹם בּוֹאוֹ לְאִירְקוּטְסְק שָׁבְתָה הָאַרְטִילֶרְיָה וְנֶאֶלְמָה כָּלִיל. אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְקַוֶּה שֶׁעַל־יְדֵי כָּךְ אוּלַי יִתְרַשְּׁלוּ קְצָת הַנְּצוּרִים בְּמַעֲשֵׂה הַשְּׁמִירָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְאֵצֶל הַמִּשְׁמָרוֹת הָרִאשׁוֹנִים עָמְדוּ כַּמָּה אֲלָפִים תַּתָּרִים, שֶׁהָיוּ מוּכָנִים לְהִשְׂתָּעֵר אֶל הַשַּׁעַר הַמְּפֻנֶּה מִמְּגִנָּיו, כַּאֲשֶׁר יוֹדִיעַ לָהֶם אִיבַן אוֹגַרְיֶב אֶת הַשָׁעָה אֵימָתַי לְהַתְחִיל בְּהַתְקָפָה.

וְאֶת הַשָּׁעָה הַזֹּאת אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְאַחֵר הַרְבֵּה. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְמַהֵר וּלְבַּצַע אֶת הַדָּבָר קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא חֵיל־הָעֵזֶר שֶׁל הָרוּסִים. אִיבַן אוֹגַרְיֶב הֶחְלִיט לְעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב נָפְלָה מִמְּרוֹמֵי הַסּוֹלְלָה פִּתְקָה אֶל תּוֹךְ יָדֶיהָ שֶׁל סַנְגַּר.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב גָּמַר לְהַסְגִּיר אֶת אִירְקוּטְסְק בְּיַד הַצָּרִים לְמָחֳרַת הַיּוֹם, בַּלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַחֲמִישִׁי וּבֵין הַשִּׁשִּׁי לְאוֹקְטוֹבֶּר, בִּשְׁעַת שְׁתַּיִם.

פֶרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר: הַלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַחֲמִישִׁי וְהַשִּׁשִׁי לְאוֹקְטוֹבֶּר    🔗

אִיבַן אוֹגַרְיֶב חִבֵּל אֶת מְזִמָּתוֹ בְּחָרִיצוּת יְתֵרָה וְהִיא צְרִיכָה הָיְתָה לְהַצְלִיחַ בְּיָדוֹ, אִם לֹא יִסַּכְּלוּ אוֹתָהּ מִקְרִים שֶׁאֵין לִרְאוֹתָם מֵרֹאשׁ. קֹדֶם־כֹּל רָאָה צֹרֶךְ לִדְאֹג לְכָךְ, שֶׁהַשַּׁעַר יִהְיֶה מְפֻנֶּה מִן הַמְּגִינִּים עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁיַּסְגִּירֶנּוּ בְּיַד הַתַּתָּרִים. וְעִם זֶה רָאָה הֶכְרַח בַּדָּבָר, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ תִּהְיֶה תְּשׂוּמַת לִבָּם שָׁל הַמְּגִנִּים מוּסַבָּה כְּלַפֵּי מָקוֹם אַחֵר שֶׁבָּעִיר. לְשֵׁם כָּךְ הֻתְנָה בֵּינֹו וּבֵין הָאֱמִיר, שֶׁהַלָּז יַעֲרֹךְ תִּגְרָה לְמַרְאִית עָיִן.

אוֹתָהִ הַתִּגְרָה צְרִיכָה הָיְתָה לְהִתְחוֹלֵל מִצַּד הַפַּרְוָר שֶׁל אִירְקוּטְסְק, עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה מִן הַזֶּרֶם. אֶת הַהַתְקָפָה מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים הָאֵלֶּה שׂוּמָה הָיְתָה לַעֲרֹךְ בְּתַקִּיפוּת רַבָּה וּכְמוֹ כֵן הֻחְלַט לַעֲשׂוֹת נִסָּיוֹן מְדֻמֶּה לַעֲבֹר אֶת הָאַנְגָּרָה אֶל עֵבֶר שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית. כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה וַדַּאי יִגְרְמוּ לְכָךְ, שֶׁהַשַׁעַר שֶׁל רְחוֹב בּוֹלְשָׁיָה יִהְיֶה עָזוּב מִשּׁוֹמְרָיו, וּמַה גַּם שֶׁהַמִּשְׁמָרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַתַּתָּרִים הָעוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ, יִסּוֹגוּ אָחוּר מִמֶּנּוּ וְהָלְאָה, כְּדֵי שֶׁהָרוּסִים יְדַמּוּ שֶׁהֶעֱבִירוּ אוֹתָם אֶל מָקוֹם אָחֵר.

וְהִנֵּה בָּא יוֹם הַחֲמִישִׁי לְאוֹקְטוֹבֶּר, לֹא תַּעֲבֹרְנָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת וְעִיר הַבִּירָה שֶׁל סִבִּירְיָה הַמִּזְרָחִית וַדַּאי נָפוֹל תִּפֹּל בִּידֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

בִּמְרוּצַת הַיּוֹם הַזֶּה הִתְרַגְּשָׁה בְּעֵמֶק הָאַנְגָּרָה תְּנוּעָה שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה. מִן הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל הָאַרְמוֹן וְשֶׁל הַבָּתִּים שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית רָאוּ הָרוֹאִים בְּבֵרוּר, שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר שֶׁמִּנֶגֶד נַעֲשׂוֹת הֲכָנוֹת רַבּוֹת. פְּלֻגּוֹת הַרְבֵּה שֶׁל תַּתָּרִים הָלְכוּ וְהִתְכַּנְּסוּ מֵעֲבָרִים לְמָקוֹם אֶחָד וְהִגְדִּילוּ אֶת כֹּחַ הַמַּחֲנֶה, שֶׁהָאֱמִיר הָיָה מַנְהִיגוֹ. כָּל זֶה נַעֲשָׂה לְשֵׁם הֲכָנָה לְמִלְחֶמֶת־הַתִּגְרָה הַמְּדֻמָּה, וְכָל זֶה נַעֲשָׂה בְּגָלוּי וּלְעֵין הַשֶׁמֶשׁ.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִיבַן אוֹגַרְיֶב לֹא כִּסָּה מִן הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, שֶׁיֵּשׁ לַחֲשֹׁשׁ לְהַתְקָפָה מֵאוֹתוֹ הַצַּד. הוּא אָמַר לוֹ, שֶׁיֵּשׁ סִמָּנִים לַדָּבָר, שֶׁהַתַּתָּרִים מִתְכַּוְּנִים לִתְקֹף אֶת הָעִיר מִשְׁנֵי צִדֶּיהָ, וְיָעַץ לוֹ לְחַזֵּק וּלְבַצֵּר בְּיוֹתֵר אֶת שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת הַצְּפוּיִים לְסַכָּנָה.כֵּוָן שֶׁהָהֲכָנוֹת הַגְּלוּיוֹת שֶׁל הַתַּתָּרִים נָתְנוּ חִזּוּק לַעֲצָתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב, נָתַן הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל אֶת דַּעְתּוֹ לַדָּבָר. לְאַחַר מוֹעֲצַת מִלְחָמָה שֶׁנִּתְקַיְּמָה בָּאַרְמוֹן נִתְּנָה פְּקֻדָּה לְרַכֵּז אֶת הַהֲגַנָּה עַל שְׂפַת הָאַנְגָּרָה הַיְמָנִית וּבִשְׁנֵי קְצוֹת הָעִיר בִּמְקוֹם שֶׁהַסּוֹלְלוֹת מַגִּיעוֹת עַד הַנָּהָר.

וְהַדָּבָר הַזֶּה הָיָה רֹאשׁ מְבֻקָּשׁוֹ וְתַאֲוָתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב. הוּא לֹא הֶעֱלָה אָמְנָם עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁהַשַּׁעַר שֶׁל רְחוֹב בּוֹלְשָׁיָה יִשָּׁאֵר בְּלִי מְגִנִּים, אֲבָל הוּא קִוָּה שֶׁמִּסְפַּר הַמְּגִנִּים הָאֵלֶּה יֻפְחַת הַרְבֵּה. אִיבַן אוֹגַרְיֶב הִשְׁתַּדֵּל לְיַחֵד לַתִּגְרָה הַמְּדֻמָּה חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּך, שֶׁהַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וַדַּאי יִרְאֶה הֶכְרַח לְעַצְמוֹ לְהַעֲמִיד כְּנֶגְדָּהּ אֶת כָּל הַכֹּחוֹת, שֶׁעָמְדוּ לִפְקֻדָּתוֹ בְּאוֹתָהּ הָעֵת.

מְאֹרָע חָשׁוּב עַד מְאֹד, שֶׁגַּם הוּא לֹא הָיָה אֶלָּא פְּרִי הַמְצָאָתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב, עָלוּל הָיָה לְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ הַרְבֵּה לְקַיֵּם אֶת מְזִמּוֹתָיו. אִלּוּלֵא גַם נִתְקְפָה אִירְקוּטְסְק מִצַּד שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מִן הַשַׁעַר שֶׁל רְחוֹב בּוֹלְשָׁיָה, הָיָה מְאֹרָע זֶה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ לְרַכֵּז אֶת כָּל הַמְּגִנִּים בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁאִיבַן אוֹגַרְיֶב רָצָה לְרַכְּזָם שָׁם, וּמִלְבַד זֶה עָלוּל הָיָה לְהַשִּׂיא עַל הָעִיר אָסוֹן אָיֹם וְנוֹרָא.

הִנֵּה כִּי כֵן חִזְּקוּ כָּל הַגּוֹרְמִים הַלָּלוּ אֶת סִכּוּיוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב, שֶׁבַּשָּׁעָה הַמְיֻעָדָה יִהְיֶה הַשַׁעַר עָזוּב לְלֹא שְׁמִירָה, וְאַלְפֵי הַתַּתָּרִים הַמְּצַפִּים בַּעֲבִי הַיְּעָרִים שֶׁבַּמִּזְרָח יִתְפְּשׂוּהוּ עַל נְקַלָּה.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא וְהַתּוֹשָׁבִים שֶׁל אִירְקוּטְסְק מוּכָנִים לְכָל מִקְרֶה. נַעֲשׂוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים וְהַתַּחְבּוּלוֹת, שֶׁהָיָה בָּהֶם צֹרֶךְ כְּדֵי לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַתְקָפָה כְּלַפֵּי מְקוֹמוֹת, שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא נָגַע בָּהֶם הָאוֹיֵב. הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וְהַגֶּנֵרַל ווֹרוֹנְצוֹב בִּקְּרוּ אֶת הַמִּשְׁמָרוֹת, שֶׂנִּתְחַזְּקוּ בִּפְקֻדָּתָם. גְּדוּד הַבְּחִירִים שֶׁל וָסִילִי פֵידוֹר עָמַד בִּצְפוֹן הָעִיר, אֶלָּא שֶׁנִּצְטַוָּה לַעֲבֹר תָּמִיד אֶל כָּל מָקוֹם, שֶׁשָׁם תִּהְיֶה הַסַּכָּנָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר. עַל שְׂפַת הָאַנְגָּרָה הַיְמָנִית הָעָמְדוּ הַתּוֹתָחִים הַמֻּעָטִים שֶׁנִּמְצְאוּ בָּעִיר. עַל־יְדֵי הַטַּכְסִיסִים הַלָּלוּ, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּעִתָּם עַל־פִּי עֲצָתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב, גָּדְלָה הַתִּקְוָה, שֶׁהַהַתְקָפָה הַמִּתְרַגֶּשֶׁת לָבוֹא לֹא תַּצְלִיחַ. וְאִם כָּךְ יִהְיֶה, אִם הַתַּתָּרִים יֵהָדְפוּ הַפַּעַם אָחוֹר וַדַּאי תִּרְפֶּינָה לְפִי שָׁעָה יִדֵיהֶם וְהֵם לֹא יִחַדְּשׁוּ אֶת הַנִּסָּיוֹן לְהִתְנַפֵּל עַל הָעִיר אֶלָּא לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים. וּבֵינָתַיִם אֶפְשָר שֶׁיָּבוֹאוּ הַצְּבָאוֹת, אֲשֶׁר הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל מְצַפֶּה לָהֶם מִשָׁעָה לְשָׁעָה. הִנֵּה כִּי כֵן הָיָה תָּלוּי גוֹרָלָהּ שֶׁל אִירְקוּטְסְק עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה, אִם לִישׁוּעָה וְאִם לִכְלָיָה.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עָלְתָה הַחַמָּה בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת וְעֶשְׂרִים דַּקּוֹת וְשָׁקְעָה בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת וְאַרְבָּעִים דַקּוֹת, וּבְכֵן עָבְרָה אֶת חוּג יוֹמָהּ בַּשָּׁמַיִם בְּמֶשֶׁךְ אַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת. עוֹד שְׁתֵּי שָׁעוֹת נִלְחֲמוּ דִּמְדּוּמֵי בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת בַּאֲפֵלַת הַלָּיְלָה. אַחַר מִלְּאוּ מַחֲשַׁכִּים עֲמֻקִּים אֶת חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי הַשָּׁמַיִם הָיוּ מְכֻסִּים בַּעֲנָנִים כְּבֵדִים, וְהַלְּבָנָה שֶׁהָיְתָה אָז בִּתְקוּפַת חִדּוּשָׁהּ, אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ לְהַגִיהַּ אוֹרָה בְּאוֹתוֹ הַלָּיְלָה.

הַחֲשֵׁכָה הָעֲמֻקָּה הַזֹּאת הָיְתָה רְצוּיָה לְאִיבַן אוֹגַרְיֶב מֵאֵין כָּמוֹהָ וְסִיְּעָה בְּיָדוֹ לְבַצַּע אֶת מְזִמּוֹתָיו.

זֶה יָמִים אֲחָדִים עָמַד קֹר קָשֶׁה, אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ מֵעֵין הַקְדָּמָה לְתָקְפּוֹ וְזַעֲמוֹ שֶׁל הָחֹרֶף הַסִּבִּירִי; בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הָיָה הַקֹּר עַז בְּיוֹתֵר. הַחַיָּלִים, שֶׁעָמְדוּ עַל מִשְׁמְרוֹתֵיהֶם עַל שְׂפַת הָאַנְגָּרָה הַיְמָנִית וְשֶׁהָיָה מֻטָּל עֲלֵיהֶם לְהַעְלִים אֶת מְקוֹם מְצִיאוּתָם, לֹא יָכְלוּ לְהַצִּית מְדוּרוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ גָּרְמָה לָהֶם יְרִידָה זוֹ שֶׁל הַטֶּמְפֵרָטוּרָה יִסּוּרִים גְּדוֹלִים. בְּמֶרְחָק שֶׁל פְּסִיעוֹת אַחֲדוֹת לְמַטָּה מֵהֶם צָפוּ גִלְדֵי קֶרַח, שֶׁנִשְּׂאוּ עַל פְּנֵי הַזֶּרֶם. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם נִרְאוּ גִלְדֵי הַקֶּרַח הַלָּלוּ כְּשֶׁהֵם שָׁטִים בִּמְהִירוּת בְּשׁוּרוֹת צְפוּפוֹת בֵּין שְׁנֵי צִדֵּי הַנָּהָר. הַמַּרְאֶה הַזֶּה, אֲשֶׁר הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וּקְצִינֵי הַצָּבָא שֶׁלּוֹ הִתְבּוֹנְנוּ אֵלָיו בְּאֹותֹו הַיּוֹם, נִתְפָּרֵשׁ לְטוֹבָה, שֶׂהֲרֵי בָּרוּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֲפִיק הָאַנְגָּרָה הָיָה חָסוּם וְגָדוּר עַל־יְדֵי עִרְבּוּבְיָה זוֹ שֶׁל גּוּשֵׁי קֶרַח, אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְעָבְרוֹ בְּשׁוּם פָּנִים. הַתַּתָּרִים לֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיט שָׁם לֹא רַפְסוֹדוֹת וְלֹא אֲרָבֹות. וְכַיּוֹצֵא בַּזֶּה לֹא הָיָה מָקוֹם לַחֲשָׁשׂ, שֶׁמָּא יַעֲבְרוּ אֶת הַנָּהָר עַל גַּבֵּי גּוּשֵׁי הַקֶּרַח הַלָּלוּ, אִם יִתְלַכְּדוּ יַחַד עַל־יְדֵי הַקֹּר, מִשּׁוּם שֶׁשֶּׁטַח הַקֶּרַח הַמְאֻחָד לֹא יִהְיֶה חָזָק כָּל צָרְכֹּו לְמַעֲבַר גְּדוּד צָבָא גָּדוֹל.

אִם בְּעֵינֵי מְגִנֶּיהָ שֶׁל אִירְקוּטְסְק נִרְאָה הַמַּצָּב הַזֶּה טוֹב וְרָצוּי בְּיוֹתֵר, הֲרֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב וַדַּאי צָרִיךְ הָיָה לְהִצְטַעֵר בִּגְלָלוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִצְטַעֵר כָּל עִקָּר! שֶׁהֲרֵי גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְאוֹתוֹ הַבּוֹגֵד, שֶׁהַתַּתָּרִים אֵינָם מְבַקְּשִׁים כְּלָל לַעֲבֹר אֶת הָאַנְגָּרָה וְשֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם בְּנִדּוֹן זֶה אֵינָם אֶלָּא טַכְסִיס שֶׁל עָרְמָה.

וְאוּלָם בִּשְׁעַת עֶשֶׂר בָּעֶרֶב הִשְׁתַּנָּה פִּתְאֹם מַצַּב הנָּהָר, לְתִמְהוֹנָם הַגָּדוֹל שֶׁל הַנְּצוּרִים וּלְרָעָתָם. אֲפִיק הַנָּהָר, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְעָבְרוֹ עַד עַכְשָׁו, נִתְפַּנָּה פִּתְאֹם וְנַעֲשָׂה נוֹחַ לְמַעֲבָר. גּוּשֵׁי הַקֶּרַח, שָׁשּׁוֹטְטוּ עַל פָּנָיו זֶה יָמִים אֲחָדִים בְּמִסְפָּר רַב, נִתְעַלְּמוּ בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם וְרַק חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה מֵהֶם עֲדַיִן הִתְנוֹדְדוּ בֵּין שְׁתֵּי גְדוֹת הַנָּהָר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּנְתָה תַּבְנִיתָם מִכִּפִי שֶׁהָיְתָה עַד עַכְשָׁו. הֵם לֹא הָיוּ אֶלָּא גְזָרִים וּקְטָעִים שֶׁל גּוּשׁ־קֶרַח גָּדוֹל בַּעֲלֵי קְצָווֹת חֲלָקִים.

קְצִינֵי הַצָּבָא הָרוּסִים, שֶׁהִבְחִינוּ אֶת הַשִּׁנּוּי הַזֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּמַצַּב הַנָּהָר, מִהֲרוּ לְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל. אַגַּב עָלֵינוּ לְצַיֵּן, שֶׁסִּבַּת הַשִּׁנוּי הַזֶּה וַדַּאי הָיְתָה זוֹ שֶׁבְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת הַצָּרִים שֶׁל נְהַר הָאַנְגָּרָה נִצְטַבֵּר הֲמוֹן גִּלְדֵי קֶרַח וְנַעֲשָׂה מְעֵין סֶכֶר.

וְאָנוּ יוֹדְעִים, שֶׁכָּךְ הָיָה בֶּאֱמֶת.

מַעֲבָר הָאַנְגָּרָה נִתְפַּנָּה אֵפוֹא לִפְנֵי הַצָּרִים, וּמִשׁוּם כָּך הָיָה הֶכְרַח לָרוּסִים לְהַגְדִּיל עַכְשָׁו אֶת הַשְּׁקִידָה וְאֶת הַשְּמִירָה מַצַּד זֶה בְּמִדָּה יְתֵרָה מֵאֲשֶׁר עַד הֵנָּה.

עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה לֹא אֵרַע שׁוּם מְאֹרָע. מִצַּד מִזְרָח, מֵעֵבֶר לְשַׁעַר הָרְחוֹב בּוֹלְשָׁיָה, שָׂרַר שֶׁקֶט גָּמוּר. אַף בְּרַק אֵשׁ אֶחָד לֹא נִצְנֵץ בְּאוֹתָם הַיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים, שֶׁהִתְלַכְּדוּ בְּשִׁפּוּלֵי הָאֹפֶק עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם הַנְּמוּכִים.

וּכְנֶגֶד זֶה הִתְרַגְּשָׁה תְּנוּעָה גְּדוֹלָה עַל פְּנֵי עֵמֶק הָאַנְגָּרָה, מַה שֶּׁנִּכָּר הָיָה בַּעֲלִיל עַל פִּי הַחִלּוּף הַמְּרֻבֶּה שֶׁל מְקוֹמוֹת הַמְּדוּרוֹת.

בְּמֶרְחָק שֶׁל וֶרְסְטָה אַחַת מִן הַמָּקוֹם שֶׁהַסּוֹלְלוֹת הִתְלַכְּדוּ שָׁם עִם מוֹרְדוֹת שְׂפַת הַנָּהָר, בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם וּבְמוֹרַד הַזֶּרֶם, נִשְׁמְעָה הֲמֻלָּה עֲמוּמָה, אֲשֶׁר הֵעִידָה שֶׁהַתַּתָּרִים עוֹמְדִים עֲרוּכִים וְאֵינָם אֶלָּא מְצַפִּים לָאוֹת שֶׁיִּנָּתֵן לָהֶם.

עָבְרָה עוֹד שָׁעָה אֶחָת. שׁוּם חֲדָשׁוֹת לֹא נִהְיוּ.

פַּעֲמוֹן הָאוֹרְלוֹגִין אֲשֶׁר בְּמִגְדַּל בֵּית הַתְּפִלָּה הַגָּדוֹל הִשְׁמִיעַ שְׁעַת שְׁתַּיִם בַּבֹּקֶר וְהַצָּרִים טֶרֶם זָזוּ מִמְּקוֹמָם וְלֹא גִלּוּ אַף בִּתְנוּעָה קַלָּה לְהֵיכָן פְּנֵיהֶם מוִעָדוֹת.

הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל וּקְצִינֵי הַצָּבָא שֶׂלּוֹ שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם, שֶׁמָּא נִתְעוּ בַּשָּׁוְא, שֶׁמָּא אֵין הַתַּתָּרִים מִתְכַּוְּנִים כְּלָל לְנַסּוֹת לִכְבֹּשׁ אֶת הָעִיר. שֶׁהֲרֵי בַּלֵּילוֹת הַקּוֹדְמִים לֹא הָיוּ שׁוֹקְטִים כָּל כָּךְ. אָז הָיוּ יוֹרִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּרוֹבֵיהֶם אֶל עֵבֶר הַמִּשְׁמָרוֹת הַקְּדוּמִים, וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ מְפַלְּחִים אֶת הָאֲוִיר בְּכַדּוּרֵי תוֹתָחִים, וְהַפַּעַם לֹא כְּלוּם.

הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, הַגֵּנֵרַל ווֹרוֹנצוֹב וְשָׁלִישֵׁיהֶם עָמְדוּ אֵפוֹא אִישׁ אִישׁ עַל מִשְמַרְתּוֹ וְהָיוּ מוּכָנִים לָתֵת אֶת פְּקֻדּוֹתֵיהֶם, הַכֹּל לְפִי גִּלְגּוּלֵי הַמְּאֹרָעוֹת.

כַּיָּדוּעַ לָנוּ הָיָה אִיבַן אוֹגַרְיֶב דָּר בְּאֶחָד מֵחַדְרֵי הָאַרְמוֹן. אוֹתוֹ הַחֶדֶר הָיָה אוּלָם מְרֻוָּח בַּדְּיוֹטָה הַתַּחְתּוֹנָה, אֲשֶׁר חַלּוֹנוֹתָיו הָיוּ מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד תְּלוּלִית צְדָדִית. דַּי הָיָה לַעֲבֹר עַל פְּנֵי תְּלוּלִית זוֹ אַךְ פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל מָקוֹם שֶׁמִּשָּׁם נִרְאֶה נְהַר הָאַנְגָּרָה עַד לְמֵרָחוֹק.

בְּאוּלָם זֶה שָׁלְטָה חֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב עָמַד אֵצֶל אַחַד הַחַלּוֹנוֹת וְהִמְתִּין בְּקֹצֶר־רוּחַ לְבִיאָתָהּ שֶׁל שְׁעַת הַפְּעֻלָּה. כַּנִּרְאֶה, שֶׁעָלָיו הָיְתָה שׂוּמָה לָתֵת אוֹת לְהַתְחִיל בִּפְעֻלָּה. וְאַךְ יִנָּתֵן הָאוֹת הַזֶּה וּמְגִנֶּיהָ שֶׁל אִירְקוּטְסְק יִשְׂתַּעֲרוּ אֶל הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁהָאוֹיְבִים הִתְקִיפוּם בְּגָלוּי, מִיָּד יֵצֵא מִן הָאַרְמוֹן לְבַצַּע אֶת זְמָמוֹ.

וּבְכֵן עָמַד וְהִמְתִּין בַּחֲשֵׁכָה כְּחַיַּת טֶרֶף אוֹרֶבֶת, הַנְּכוֹנָה לְהִשְׂתָּעֵר עַל טַרְפָּהּ.

רְגָעִים מֻעָטִים לִפְנֵי שְׁעַת שְׁתַּיִם צִוָּה הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב – שֶׁהֲרֵי אִיבַן אוֹגַרְיֶב לֹא נוֹדַע לוֹ אֶלָּא בְּשֵׁם זֶה. אַחַד הַשָּׁלִישִׁים מִהֵר אֶל חַדְרוֹ, אֲבָל הַדֶּלֶת הָיְתָה נְעוּלָה. הוּא קְרָאָהוּ בִּשְׁמוֹ…

אֲבָל אִיבַן אוֹגַרְיֶב עָמַד בְּלִי־נוֹעַ לְיַד הַחַלּוֹן וְהָיָה סָמוּי מִן הָעַיִן בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה וְשָׁתַק וְלֹא עָנָה.

אָז הוֹדִיעוּ לַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, שֶׁשְּׁלִיחַ הַצַּאר אֵינוֹ נִמְצָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאַרְמוֹן.

וְהִנֵּה הִקִּישׁ פַּעֲמוֹן הָאוֹרְלוֹגִין שְׁעַת שְׁתַּיִם. זוֹ הָיְתָה הַשָּׁעָה שֶׁהַתַּתָּרִים הָיוּ צְרִיכִים לְהַתְחִיל בְּתִגְרַת־הַהַטְעָיָה שֶׁלָּהֶם, לְפִי מַה שֶּׁהֻתְנָה בֵּינֵיהֶם וּבֵין אוֹגַרְיֶב, וְשֶׁהֵם כְּבָר הָיוּ עֲרוּכִים וּמוּכָנִים לָהּ.

אָז פָּתַח אִיבַן אוֹגַרְיֶב אֶת חַלּוֹן חַדְרוֹ וְיָצָא אֶל הַתְּלוּלִית הַצְּדָדִית וְהִתְיַצֵּב בַּקָּצֶה הַצְּפוֹנִי שֶׁלָּהּ.

לְמַטָּה מִמֶּנּוּ זָרְמוּ בְּתוֹךְ הָחֲשֵׁכָה גַּלֵּי הָאַנְגָּרָה, שֶהִתְנַגְּפוּ בְּקוֹל שָׁאוֹן אֶל עֲמוּדֵי הַגֶּשֶׁר שֶׁנֶּהֱרַס.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב הוֹצִיא מִכִּיסוֹ מַדְלֵק וְהִדְלִיק בּוֹ פִּסַּת נְעֹרֶת רְווּיָה אֲבָק שְׂרֵפָה וְהֵטִיל אֶת הַנְּעֹרֶת הַדּוֹלֶקֶת אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר…

וּבְמִצְוָתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב הֻזְרְמוּ אֶל תּוֹךְ נְּהַר הָאַנְגָּרָה אוֹתָם פַּלְגֵּי הַשֶּׁמֶן הַמִּינֵרָלִי אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת פְּנֵי הַזֶּרֶם!

מַעְיְנוֹת נֵפְט רַבֵּי שֶׁפַע הָיוּ מְפַכִּים עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית, לְמַעְלָה מֵאִירְקוּטְסְק, בֵּין הַכְּפָר פֻּוֹשְׁקַוְסְק וּבֵין הָעִיר. אִיבַן אוֹגַרְיֶב הֶחֱלִיט לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֶמְצָעִי הַנּוֹרָא הַזֶּה כְּדֵי לְהַצִּית אֶת אִירְקוּטְסְק בָּאֵשׁ. וּלְשֵׁם כָּךְ לָכַד אֶת הַמִּקְוָאוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵכִילוּ אֶת הַדֶּלֶק הַנּוֹזֵל. וּא צִוָּה לִפְרֹץ חֵלֶק מִן הָחוֹמָה שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתָם, וּמִיָּד הִשְׁתַּפְּכוּ וְזָרְמוּ גַּלֵּי נֵפְט רַבִּים וַעֲצוּמִים.

הִנֵּה מַה שֶּׁקָּרָה בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, שָׁעוֹת אֲחָדוֹת קֹדֶם לָכֵן, וְזוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁגָּרְמָה לְכָךְ, שֶׁהָרַפְסוֹדָה אֲשֶׁר נָשְׂאָה עַל גַּבָּהּ אֶת הַשָּׁלִיחַ הָאֲמִתִּי שֶׁל הַצַּאר, אֶת נַדְיָה וְאֶת הַפְּלִיטִים, הָיְתָה צָפָה עַל זֶרֶם שֶׁל שֶׁמֶן מִינֵרָלִי. דֶּרֶךְ הַפְּרָצוֹת אֲשֶׁר נִפְרְצוּ בְּקִירוֹת הַמִּקְוָאוֹת, שֶׁהֵכִילוּ מִלְּיוֹנִים שֶׁל מֶטְרִים מְעֻקָּבִים, פָּרַץ הַנֵּפְטְ כְּאֶשֶׁד מַיִם וּבְזָרְמוֹ בַּמִּדְרוֹן הַטִּבְעִי שֶׁל הַקַּרְקַע הִשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר וּבְשֶׁל קַלּוּת מִשְקָלוֹ לֹא שָׁקַע לְמַטָּה, אֶלָּא צָף עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

כָּזֶה הָיָה טַכְסִיס הַמִּלְחָמָה שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב! מִהְיוֹתוֹ בַּעַל בְּרִיתָם שֶׁל הַתַּתָּרִים נָהַג כְּתַּתָּרִי גָּמוּר אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד בְּנֵי עַמּוֹ וְאַרְצוֹ שֶׁלּוֹ!

הַנְּעֹרֶת נָפְלָה אֶל תּוֹךְ מֵי הָאַנְגָּרָה. וּבִן רֶגַע אֶחָד הִתְלַקַּח כָּל הַנָּהָר בִּמְהִירוֹת חַשְׁמַלִּית כְּאִלּוּ הָיָה זִרְמוֹ עָשׂוּי אַלְכֹּהֶל. בֵּין שְׁתֵּי גְדוֹת הַנָּהָר הִתְגַּלְגְּלוּ מִשְׁבְּרֵי־לֶהָבוֹת כְּחַלְחֲלִים, וּלְמַעְלָה הִתְאַבְּכוּ תִּימְרוֹת עָשָׁן עָבוֹת. גּוּשֵׁי הַקֶּרַח הַמֻּעָטִים שֶׁעֲדַיִן שָׁטוּ עַל פְּנֵי הַזֶּרֶם, הִתְלַהֲבוּ בַּמּוֹקֵד הַנּוֹזֵל וְנָמַסּוּ כַּדּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ, וְהַמַּיִם שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְקִיטוֹר עָלוּ לַמָּרוֹם בְּקוֹל שְׁרִיקָה מַחֲרִישָׁה אָזְנָיִם.

וּבוֹ בָּרֶגַע עַצְמוֹ רָעֲמוּ יְרִיּוֹת רוֹבִים בַּקָּצֶה הַצְּפוֹנִי וְהַדְּרוֹמִי שֶׁל הָעִיר. הַתּוֹתָחִים שֶׁבְּעֵמֶק הָאַנְגָּרָה פָּתְחוּ אֶת לוֹעֵיהֶם וְהִפְלִיטוּ אֶת כַּדּוּרֵיהֶם. הַרְבֵּה אֲלָפִים תַּתָּרִים הִשְׂתַּעֲרוּ בִּמְרוּצָה עַל סוֹלְלוֹת הֶעָפָר. בָּתֵּי הָעֵץ שֶׁעַל גְּדוֹת הַנָּהָר הִתְלַקְּחוּ וּבָעֲרוּ מִכָּל עֶבְרֵיהֶם. אוֹר גָּדוֹל וּמְעַוֵּר עֵינַיִם הִגִּיהַּ אֶת מַחֲשַׁכֵּי הַלָּיְלָה.

“סוֹף סוֹף!” אָמַר אִיבַן אוֹגַרְיֶב אֶל נַפְשׁוֹ.

וְאָכֵן זַכַּאי הָיָה לְהִתְפָּאֵר וּלְהִשְׁתַּבֵּחַ! מִלְחֶמֶת־הַהַסְעָרָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בַּעֲצָתוֹ, הָיְתָה אַיֻּמָּה. מְגִנֶּיהָ שֶׁל אִירְקוּטְסְק רָאוּ אֶת עַצְמָם פִּתְאֹם נְתוּנִים בֵּין הַתְקָפַת הַתַּתָּרִים וּבֵין¹⁶ מוֹרָאֵי הַבְּעֵרָה. הַפַּעֲמוֹנִים צִלְצְלוּ וְהִתְרִיעוּ בְּכָל עֹז, וְאִישׁ אִישׁ מִתּוֹשְּבֵי הָעִיר שֶׁהָיָה כֹּחַ בּוֹ לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו נֶחְפַּז אֶל הַמְּקוֹמוֹת הַנִּתְקָפִים וְאֶל הַבָּתִּים הַבּוֹעֲרִים בָּאֵשׁ, אֲשֶׁר לַהֲבוֹתֶיהָ אִיְּמוּ לְהִתְפַּשֵּׁט בָּעִיר כֻּלָּהּ.

הַשַׁעַר שֶׁל הָרְחוֹב בּוֹלְשָׁיָה הָיָה כִּמְעַט עָזוּב לְלֹא שְׁמִירָה. רַק מְגִנִּים מֻעָטִים נִשְׁאֲרוּ עַל יָדוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הַבּוֹגֵד נִבְחֲרוּ הַמְּגִנִּים הַמֻּעָטִים הַלָּלוּ מִבֵּין הַגְּדוּדִים הַקְּטַנִּים שֶׁל חַיָּבֵי־הַגָּלוּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִרְחוֹץ אֶת כַּפָּיו בְּנִקָּיוֹן וְלִתְלוֹת אֶת סִבַּת הַמְּאֹרָעוֹת הַבָּאִים בַּשִּׂנְאָה הַמְּדִינִית שֶׁל אוֹתָם הַשּׁוֹמְרִים.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב חָזַר אֶל חֶדְרוֹ, שֶׁהָיָה עַכְשָׁו כֻּלּוֹ מוּאָר מִנֹּגַהּ לַהֲבוֹת הָאַנְגָּרָה. אַחַר הִתְעַתֵּד לָצֵאת מִן הָאַרְמוֹן.

אֲבָל אַךְ פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְהִנֵה פָּרְצָה אֶל חַדְרוֹ אִשָּה אַחַת, אֲשֶׁר בְּגָדֶיהָ הָיוּ רְטֻבִּים מִמַּיִם וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ פְּרוּעוֹת וּמְסֻכְסָכוֹת.

“סַנְגָּר!” קָרָא אִיבַן אוֹגַרְיֶב בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁל בְּהִילוּתוֹ, לְפִי שֶׁלֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁאוֹתָהּ הָאִשָּׁה אֵינָהּ הַצּוֹעֲנִית אֶלָּא אַחֶרֶת.

וְאוּלָם לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיְתָה זֹאת סַנְגַּר, אֶלָּא נַדְיָה.

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁהַנַּעֲרָה שֶׁנִמְצְאָה עַל גּוּשׁ הַקֶּרַח הִשְׁמִיעָה קוֹל צְעָקָה לְמַרִאֵה אֵשׁ הַדְּלֵקָה שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה עַל פְּנֵי זֶרֶם הָאַנְגָּרָה, תָּפַשׂ אוֹתָהּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בִּזְרוֹעוֹתָיו וְצָלַל עִמָּהּ בַּמַּיִם, כְּדֵי לִמְצֹא מִפְלָט בְּמַעֲמַקֵּי הַמְּצוּלָה מִפְּנֵי לַהֲבוֹת הָאֵשׁ שֶׁמִּסָּבִיב. גּוּשׁ הַקֶּרַח שֶׁשָּׁטוּ עַל גַּבּוֹ לֹא הָיָה רָחוֹק מִן הָרְצִיף הָרִאשׁוֹן שֶׁל אִירְקוּטְסְק אֶלָּא כִּשְׁלֹשִים אַמָּה, כַּמְסֻפָּר לְמַעְלָה.

לְאַחַר שֶׁשָּׂחָה כַּמָּה שֶׁשָּׂחָה מִתַּחַת לַמַּיִם צָלַח בְּיָדוֹ שֶל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לַעֲלוֹת הוּא וְנַדְיָה עַל הַיַּבָּשָׁה לְיַד אוֹתוֹ הָרָצִיף.

הִנֵּה כִי כֵן הִשִּׂיג מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב סוֹף סוֹף אֶת מַטְּרָתוֹ! הוּא נִמְצָא בְּאִירְקוּטְסְק!

“אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁל שַׂר הַפֶּלֶךְ!” קָרָא אֶל נַדְיָה.

לֹא עָבְרוּ עֲשָׂרָה רְגָעִים וּשְׁנֵיהֶם בָּאוּ אֶל הָאִיתוֹן שֶׁל אַרְמוֹן זֶה, אֲשֶׁר לַהֲבוֹת הָאַנְגָּרָה לִחֲכוּ אֶת אַבְנֵי יְסוֹדוֹתָיו בְּלִי לְהִשְׁתַּרְבֵּב לְמַעְלָה וּלְהַאֲחִיז בּוֹ אֵשׁ.

מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה בַּעֲרוּ כָּל הַבָּתִּים שֶׁעָמְדוּ עַל שְׂפַת הַנָּהָר.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה נִכְנְסוּ בְּאֵין מַעֲצוֹר אֶל הָאַרְמוֹן, שֶׁהָיָה עַכְשָו פָּתוּחַ לָרְוָחָה. בְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה וְהַמְּבוּכָה הַכְּלָלִית לֹא הִרְגִּישׁ בָּהֶם אִישׁ, אַף־עַל־פִי שֶׁבִּגְדֵיהֶם הָיוּ מְטַפְטְפִים מָיִם.

בָּאוּלָם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בַּדְּיוֹטָה הַתַּחְתּוֹנָה הִתְגּוֹדֵד הֲמוֹן קְצִינִים, שֶׁבָּאוּ לְקַבֵּל פְקֻדּוֹת, וְאַנְשֵׁי צָבָא שֶׁרָצוּ לְמַלֵּא אֶת הַפְּקֻדּוֹת הָאֵלֶּה. בְּתוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת הַזֹאת שֶׁל הֶהָמוֹן הַנִּגְרָשׁ הַמִּתְרוֹצֵץ הֵנָּה וָהֵנָּה נִפְרְדוּ מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב וְנַדְיָה זֶה מִזֶּה.

נַדְּיָה רָצָה בִּמְבוּכָה בָּאוּלַמִּים שֶׁבַּדְּיוֹטָה הַתַּחְתּוֹנָה וְקָרְאָה בְּקוֹל רָם אֶת בֶּן־לִוְיָתָהּ וְדָרְשָׁה שֶׁיְּבִיאוּהָ לִפְנֵי הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל.

וְהִנֵּה נִפְתְּחָה לְפָנֶיהָ דַלְתּוֹ שֶׁל חֶדֶר אֶחָד, שֶׁנֹּגַהּ הַבְּעֵרָה הֱצִיפוֹ כֻּלּוֹ בְּאוֹר בָּהִיר. הִיא נִכְנְסָה אֶל הַחֶדֶר וּפִתְאֹם רָאֲתָה אֶת עַצְמָהּ עוֹמֶדֶת פָּנִים אֶל פָּנִים לְנֶגֶד אוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁהִיא רָאֲתָה אוֹתוֹ בְּאִישִׁים, שֶׁהִיא רָאֲתָה אוֹתוֹ בְּטוֹמְסְק, לְנֶגֶד אוֹתוֹ הָאִישׁ, אֲשֶׁר יָדוֹ, יַד פּוֹשֵׁעַ, הָיְתָה מַסְגִּירָה בְּעוֹד רֶגַע אֶחָד אֶת הָעִיר בְּיַד הָאוֹיֵב!

“אִיבַן אוֹגַרְיֶב!” צָרְחָה הַנַּעֲרָה.

רְעָדָה אָחֲזָה אֶת הַנָּבָל כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת שְׁמוֹ. אִם שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי יִוָּדַע, תִּהְיֶינָה כָּל מְזִמּוֹתָיו לְאַל. וּבְכֵן לֹא הָיְתָה לְפָנָיו אֶלָּא בְּרֵרָה אַחַת: לְהָמִית אֶת זוֹ, תְּהִי אֲשֶׁר תִּהְיֶה, שֶׁבִּטְּאָה אֶת שְמוֹ.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב הִתְנַפֵּל עַל נַדְיָה; אֲבָל הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה הֶחֱזִיקָה סַכִּין בְּיָדָהּ וְנִלְחֲצָה בְּגַבָּהּ אֶל אַחַד הַקִּירוֹת וְהָיְתָה מוּכָנָה לְהָגֵן עַל עַצְמָהּ.

“אִיבַן אוֹגַרְיֶב!” צָרְחָה נַדְיָה שׁוּב פַּעַם בְּדַעְתָּהּ הֵיטֵב, שֶׁהַשֵּׁם הָאָרוּר הַזֶּה יָבִיא לָהּ עֶזְרָה בְּהַגִּיעוֹ לְאָזְנֵי הַבְּרִיּוֹת.

“כַּתְּרִי רֶגַע! עוֹד מְעַט וְתֵאָלְמִי!” הֵשִׁיב אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

“אִיבַן אוֹגַרְיֶב!” צָרְחָה הַנַּעֲרָה שֶׁלֹא יָדְעָה פַּחַד בְּקוֹל חָזָק, אֲשֶׁר הַשִּׂנְאָה הִגְדִּילָה אֶת כֹּחוֹ פִּי עֲשָׂרָה.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב הִשְׁתּוֹלֵל מֵחֲמַת זָעַם. הוּא הוֹצִיא פִּגְיוֹן מֵחֲגוֹרָתוֹ וְהִשְׂתָּעֵר עַל נַדְיָה וְהִבְרִיחָהּ אֶל אַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁבָּאוּלָם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה כְּפֶשַׂע בֵּינָהּ וּבֵין הַמָּוֶת, וְהִנֵּה אָחֲזָה פִּתְאֹם יָד אַּדִּירָה בְּאוֹתוֹ הַנָּבָל וְהִפִּילַתְהוּ אָרְצָה.

“מִיכָאֵל!” קָרְאָה נַדְיָה.

וְאָכֵן הָיָה זֶה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

קוֹל צַעֲקָתָהּ שֶׁל נַדְיָה הִגִּיעַ לְאָזְנָיו וְהִנְחָהוּ וֶהֱבִיאהוּ אֶל חַדְרוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב, אֲשֶׂר דַּלְתּוֹ הָיְתָה פְּתוּחָה לְמֶחֱצָה.

“אַל תִּירְאִי, נַדְיָה,” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, בְּהִתְיַצְּבוֹ בֵּינָהּ וּבֵין אִיבַן אוֹגַרְיֶב.

“אֲהָהּ!” קָרְאָה הַנַּעֲרָה, “הִשָּׁמֵר, אָחַי!… הַבּוֹגֵד מְזֻיָּן!… הֲלֹא הוּא רוֹאֶה בְּעֵינָיו, וְאַתָּה!…”

אִיבַן אוֹגַרְיֶב קָם מֵעַל הָאָרֶץ וּמֵהְיוֹתוֹ סָבוּר כִּי יַעֲשֶׂה כָּלָה בְּסוּמָא זֶה עַל נְקַלָּה קָפַץ וְהִשְׂתָּעֵר עַל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

אֲבָל הַסּוּמָא תָּפַשׂ בְּיָדוֹ הָאַחַת בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הַפִּקֵּחַ וּבְיָדוֹ הַשְּנִיָּה הֵסֵב מֵעָלָיו אֶת כְּלֵי הַנֶּשֶק שֶׁלּוֹ וְהִפִּילוֹ שׁוּב עַל הַקַּרְקַע.

אִיבַן אוֹגַרְיֶב, אֲשֶׁר פָּנָיו חָוְרוּ מִזַּעַם וּמִחֶרְפָּה, נִזְכַּר שֶׁהוּא חָגוּר חֶרֶב. הוּא שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ וְשׁוּב אָמַר לְהִתְנַפֵּל עַל יְרִיבוֹ.

הוּא הִכִּיר אֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. הֲרֵי אֵין זֶה אֶלָּא סוּמָא! הֲרֵי אֵין לוֹ עֵסֶק אֶלָּא עִם אָדָם עִוֵּר! הוּא יַכְרִיעֵהוּ עַל נְקַלָּה!

נַדְיָה נִבְהֲלָה מִן הַסַּכָּנָה שֶׁנִּשְׁקְפָה לְבֶן־לִוְיָתָהּ בְמִלְחָמָה כָּזוֹ שֶלֹּא הָיְתָה שָׁוָה לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים, וְהִיא מִהֲרָה אֶל הַפֶּתַח כְּדֵי לִקְרֹא לְעֶזְרָה.

“סִגְרִי אֶת הַדֶּלֶת, נַדְיָה!” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “אַל תִּקְרְאִי לְאִישׁ וּתְנִינִי לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשַׂי לְבַדִּי! שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר אֵין לוֹ מַה לְּהִתְיָרֵא עַכְשָׁו מִפְּנֵי הַנָּבָל הַזֶּה! הָבָה יִגַּשׁ אֵלַי, אִם יַעֲרֹב אֶת לִבּוֹ! הֲרֵינִי מְצַפֶּה לוֹ!”

אִיבַן אוֹגַרְיֶב הִתְכַּוֵּץ כְּנָמֵר הַמִּתְעַתֵּד לְהִתְנַפֵּל עַל טַרְפּוֹ וְלֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. הוּא הִתְאַמֵּץ לְהַעְלִים מְאָזְנֵי הַסּוּמָא אֶת קוֹל מִצְעָדָיו וַאֲפִלּוּ אֶת הֶבֶל נְשִׁימָתוֹ. הוּא רָצָה לִפְגֹּעַ בּוֹ פְּגִיעַת מָוֶת קֹדֶם שֶׁיַּרְגִּישׁ בְּהִתְקָרְבוֹ אֵלָיו. הוּא רָצָה לִפְגֹּעַ בּוֹ אֶל נָכוֹן. הַבֹּוגֵד לֹא אָבָה לְהִלָּחֵם מִלְחָמָה כְּשֵׁרָה, אֶלָּא שָׁאַף לַהֲרֹג אֶת הָאִישׁ, שֶׁהוּא גָּנַב אֶת שְׁמוֹ.

נַדְיָה הִבִּיטָה אֶל הַמַּחֲזֶה הַנּוֹרָא הַזֶּה מִתּוֹךְ מִין הִשְתּוֹמְמוּת וְלִבָּהּ הָיָה מָלֵא חֲרָדָה וּבִטָּחוֹן כְּאֶחָד. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ נָחָה עָלֶיהָ פִּתְאֹם שַׁלְוָתוֹ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. אָמְנָם מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הָיָה לוֹ נֶשֶׁק אַחֵר חוּץ מִסַּכִּין־הַצַּיָּד הַסִּבִּירִית שֶׁלּוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעֵינָיו לֹא רָאוּ אֶת צָרֵהוּ הַמְּזֻיָּן בְּחֶרֶב. אֲבָל מַה טִּיבוֹ שֶׁל חֶסֶד שָׁמַיִם זֶה, אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ הֶאֱמִין בְּיִתְרוֹנוֹ עַל אִישׁ מִלְחַמְתּוֹ? אֵיךְ יוּכַל לְהָשִׁיב תָּמִיד אָחוֹר אֶת חֹד חַרְבּוֹ שֶׁל זֶה בְּלִי לָזוּז כִּמְעַט מִמְקוֹמוֹ?

אִיבַן אוֹגַרְיֶב לָטַשׁ אֶת עֵינָיו אֶל מִתְנַגְּדוֹ הַמְּשֻׁנֶּה מִתּוֹךְ חֲרָדָה גְלוּיָה לָעַיִן. שַׁלְוָה עִלָּאִית זוֹ דִכְּאָה אוֹתוֹ. לַשָּוְא קָרָא לְעֶזְרָה אֶת בִּינָתוֹ וְאָמַר לְנַפְשׁוֹ כִּי בְּמִלְחָמָה לֹא־שָׁוָה זוֹ יִהְיֶה הַיִּתְרוֹן לְצִדּוֹ! עֲמִידָה זוֹ, שֶׁעָמַד הַסּוּמָא בְּלִי־נוֹעַ, הִקְפִּיאָה אֶת דָּמוֹ. הוּא בִּקֵּשׁ אֶת הַמָּקוֹם הֵיכָן לִפְגֹעַ בְּקָרְבָּנוֹ… הוּא מָצָא אוֹתוֹ!… וּמִי זֶה הֵשִׁיב אֶת יָדוֹ מִלְּבַצַּע זֹאת?

לַסּוֹף קָפַץ קְפִיצָה וְהִנְחִית בְּחַרְבּוֹ מַכָּה חֲזָקָה אֶל מוּל חָזֵהוּ שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

סַכִּינוֹ שֶׁל הַסּוּמָא נָעָה תְּנוּעָה זְרִיזָה וּמֻפְלָאָה וְהִטְּתָה אֶת לַהַב הַחֶרֶב הַצִּדָּה. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא נִפְגַּע וּבְלִי לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ עָמַד וְהִמְתִּין כַּנִּרְאֶה לְהַתְקָפָה שְׁנִיָּה.

זֵעָה קָרָה כְּקֶרַח טִפְטְפָה מֵעַל מִצְחוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב. הוּא נִרְתַּע פְּסִיעָה אַחַת לַאֲחוֹרָיו וְאַחַר הִשְׂתָּעֵר שׁוּב. אֲבָל גַּם מַכַּת־הַמָּוֶת הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה לְבַטָּלָה כַּמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה. דְּחִיפָה־שֶׁכְּנֶגֶד בַּסַּכִּין הָרְחָבָה הִסְפִּיקָה לַהֲדֹף הַצִּדָּה אֶת הַלַּהַב שֶׁל הַבּוֹגֵד.

כֻּלּוֹ מִשְׁתּוֹלֵל מִזַּעַם וּמֵאֵימָה עָמַד הַבּוֹגֵד בִּפְנֵי הַפֶּסֶל הַחַי הַזֶּה וְלָטַשׁ אֶת מֶבָּטָיו אֶל עֵינֵי הַסּוּמָא שֶׁהָיוּ פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה. הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הֵן חוֹדְרוֹת אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי נַפְשׁוֹ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ וְלֹא יָכְלוּ לִרְאוֹת כְּלוּם, הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה נָסְכוּ עָלָיו מֵעֵין קֶסֶם נוֹרָא.

וּפִתְאֹם הִשְׁמִיעַ אִיבַן אוֹגַרְיֶב קוֹל צְעָקָה. בְּרַק אוֹר נִצְנֵץ פִּתְאֹם בְּמֹחוֹ.

“הוּא רוֹאֶה,” קָרָא. “הוּא רוֹאֶה בְּעֵינָיו!..”

וּכְמוֹ חַיָּה רָעָה הַנְּמוֹגָה מֵאֵימָה וּמְנַסָּה לְהִסּוֹג צַעַד אַחַר צַעַד אֶל מְאוּרָתָהּ, כֵּן נָסוֹג אָחוֹר עַד לְיַרְכְּתֵי הָאוּלָם.

וּפִתְאֹם נִזְרְקָה רוּחַ חַיִּים בַּפֶּסֶל הַדּוֹמֵם וְהַסּוּמָא כּוֹנֵן אֶת פְּעָמָיו יָשָׁר אֶל אִיבַן אוֹגַרְיֶב וְעָמַד כְּנֶגְדּוֹ וּפָתַח וְאָמַר:

“אָמְנָם כֵּן, הֲרֵינִי רוֹאֶה! הֲרֵינִי רוֹאֶה אֶת מַכַּת הַמַּגְלֵב שֶׁחָרַתִּי בְּפָנֶיךָ, בּוֹגֵד וּמוּג לֵב! הֲרֵינִי רוֹאֶה אֶת הַמָּקוֹם הֵיכָן לִפְגֹעַ בָּךְ! הָגֵן עַל חַיֶּיךָ! הִנְנִי לְהִלָּחֵם בְּךָ מִלְחֶמֶת־בֵּינַיִם, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינְךָ רָאוּי לְכָךְ! סַכִּינִי שֶׁלִּי תַּעֲמֹד לִי בִּפְנֵי לַהַב חַרְבֶּךָ!”

“הוּא רוֹאֶה!” קָרְאָה נַדְיָה בְּשִׂמְחָה. “אֱלֹהֵי הַיְשׁוּעָה וְהָרַחֲמִים, הֲיִתָּכֵן הַדָּבָר?”

אִיבַן אוֹגַרְיֶב חָשׁ וְהִרְגִּישׁ שֶׁהוּא אָבוּד. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אִמֵּץ שׁוּב פַּעַם אֶת רְצוֹנוֹ וְהִתְחַזֵּק וְהִשְׂתָּעֵר בְּחַרְבּוֹ עַל אוֹיְבוֹ הַשָּׁלֵו וְהָאֵיתָן. שְׁנֵי הַלְּהָבִים הִצְטַלְּבוּ זֶה בַזֶּה, אֲבָל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁיָּדוֹ הָיְתָה יַד צַיָּד סִבִּירִי זְרִיזָה, הִכָּה בְּסַכִּינוֹ אֶת לַהַב הַחֶרֶב הַכָּאָה אַדִּירָה, שֶׁשָּׁבְרָה אוֹתוֹ לִרְסִיסִים, וְהַנָּבָל נִפְגַע בְּלִבּוֹ וְנָפַל לָאָרֶץ בְּלִי רוּחַ חַיִּים.

בּוֹ בַּרֶגַע נֶהֶדְפָה דֶלֶת הַחֶדֶר מִבַּחוּץ וְנִפְתְחָה לִרְוָחָה. עַל סַף הַחֶדֶר הוֹפִיעַ הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל בְּלִוְיַת קְצִינֵי הַצָּבָא שֶׁלּוֹ.

הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל נִכְנַס אֶל הַחֶדֶר. עַל הַקַּרְקַע רָאָה אֶת נִבְלָתוֹ שֶׁל מִי שֶׁהָיָה סָבוּר עָלָיו שֶׁהוּא שְׁלִיחוֹ שֶל הַצַּאר.

הוּא שָׁאַל בְּקוֹל מְאַיֵּם:

“מִי הֵמִית אֶת הָאִישׁ הַזֶּה?”

“אֲנִי”, הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

אַחַד הַקְּצִינִים כִּוֵּן אֶת אֶקְדוֹחוֹ אֶל מוּל רַקָּתוֹ.

“מַה שְּׁמֶךָ?” שָׁאַל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל, קֹדֶם שֶׁנָּתַן צַו לְרוֹצֵץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ.

“הֹוד רוֹמְמוּתוֹ” הֵשִׁיב מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “מוּטָב שֶׁיִּשְׁאָלֵנִי מַה שְּׁמוֹ שֶׁל אָדָם זֶה הַמּוּטָל כָּאן לְרָגְלָיו!”

“אֶת הָאִישׁ הַזֶּה הֲרֵינִי מַכִּיר! הוּא אֶחָד מִמְּשָׁרְתָיו שֶׁל אָחִי! הוּא שְלִיחַ הַצַּאר!”

“אָדָם זֶה, הוֹד רוֹמְמוּתוֹ אֵינֶנּוּ שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַצַּאר! הוּא אִיבַן אוֹגַרְיֶב!”

“אִיבַן אוֹגַרְיֶב?” קָרָא הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל.

“הֵן, הוּא אִיבַן הַבּוֹגֵד!”

“וְאַתָּה, מִי אָתָּה?”

“אֲנִי מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב!”

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה־עָשָׂר: סוֹף דָּבָר    🔗

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לֹא הָיָה עִוֵּר לֹא עַכְשָׁו וְלֹא קֹדֶם לָכֵן. סִבָּה אֱנוֹשִׁית פְּשׁוּטָה, שֶׁהָיְתָה רוּחָנִית וְגוּפָנִית כְּאֶחָת, שָׂמָה לְאַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל לַהַב הַחֶרֶב הַמְלֻבָּן בָּאֵשׁ, אֲשֶׁר הַתַּלְיָן שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן הֶעֱבִירוֹ עַל פְּנֵי עֵינָיו.

הּקֹוֵרא וַדַּאי זוֹכֵר, שֶׁבּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּתְקַיֵּם פְּסַק־הַדִּין הָאַכְזָרִי עָמְדָה מַרְתָּה סְטְרוֹגוֹב אֵצֶל בְּנָהּ וְהוֹשִׁיטָה אֶת יָדֶיהָ כְּנֶגְדּוֹ. מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִבִּיט אֵלֶיהָ, כַּאֲשֶׁר יַבִּיט בֵּן אֶל אִמּוֹ בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. דִּמְעוֹתָיו, אֲשֶׁר פָּרְצוּ וְעָלוּ מִמַּעֲמַקֵּי לִבּוֹ אֶל תּוֹךְ עֵינָיו וַאֲשֶׁר גַּאֲוָתוֹ לֹא יָכְלָה לַעֲצֹר אוֹתָן, נִקְווּ מִתַּחַת לְעַפְעַפָּיו וְעַל־יְדֵי שֶׁהִתְנַדְּפוּ עַל גַּבֵּי הַקַּרְנִיּוֹת שֶׁל עֵינָיו הִצִּילוּ אֶת חוּשׁ הָרְאִיָּה שֶׁלּוֹ. שִׁכְבַת הָאֵד, שֶׁנִּתְהַוְּתָה עַל־יְדֵי הַדְּמָעוֹת וְשֶׁחָצְצָה בֵּין הַחֶרֶב הַלּוֹהֶטֶת וּבֵין בָּבוֹת עֵינָיו, הָיְתָה דַיָּה לָשִׂים לְאַל אֶת פְּעֻלַּת הַחֹם. כַּיּוֹצֵא בַּזֶּה אָנוּ מוֹצְאִים אֵצֶל פוֹעֵל בִּמְלֶאכֶת הַיְּצִיקָה: אִם הוּא טוֹבֵל אֶת יָדוֹ בְּמַיִם הֲרֵיהוּ יָכוֹל לְהַעֲבִיר אוֹתָהּ דֶרְך קִלּוּחַ שֶׁל בַּרְזֵל מְהֻתָּךְ בְּלִי אֲשֶׁר תִּכָּוֶה.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב הִכִּיר מִיָּד אֶת הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לוֹ אִם יְגַלֶּה אֶת סוֹדוֹ לְאִישׁ, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה. וְעִם זֶה הֵבִין אֶת הַתּוֹעֶלֶת הַגְּדוֹלָה, שֶׁיּוּכַל לְהָפִיק מִן הַמַּצָּב הַזֶּה בִּשְׁבִיל לְקַיֵּם אֶת הַתַּפְקִיד הַמֻּטָּל עָלָיו. שֶׁהֲרֵי אִם יִהְיֶה נֶחְשָׁב לְעִוֵּר וַדַּאי יַעַזְבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ וְלֹא יִגְּעוּ בּוֹ לְרָעָה. וְהוֹאִיל וְכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ שֶׁהַכֹּל, וַאֲפִלּוּ נַדְיָה, יַחְשְׁבוּהוּ לְעִוֵּר, וְשֶׁשּׁוּם תְּנוּעָה מִתְּנוּעוֹתָיו לֹא תְּעוֹרֵר פִּקְפּוּק שֶׁמָּא אַךְ מִתְחַפֵּשׁ הוּא. וּבְכֵן הָיְתָה נֶחֱרָצָה מֵעִמּוֹ לְהִתְנַהֵג כְּעִוֵּר. הוּא גָמַר בְּנַפְשׁוֹ לְסַכֵּן אֲפִלּוּ אֶת חַיָּיו, כְּדֵי לְאַשֵּׁר עַל־יְדֵי כָּךְ, שֶׁאָכֵן בֶּאֱמֶת עִוֵּר הוּא, וַהֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ עַד כַּמָּה סִכֵּן אֶת חַיָּיו לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר.

רַק אִמּוֹ לְבַדָּהּ יָדְעָה אֶת הָאֱמֶת, כִּי הוּא לָחַשׁ לָהּ אֶת הַסּוֹד הַזֶּה עַל אָזְנָהּ בְּטוֹמְסְק בְּשָׁעָה שָׁגָּחַן עָלֶיהָ בַּחֲשֵׁכָה וְהֶעְתִּיר לָהּ מִנְּשִׁיקוֹתָיו.

מִכָּאן מוּכָח, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאִיבַן אוֹגַרְיֶב הֶחֱזִיק מִתּוֹךְ לַעַג אַכְזָרִי אֶת הָאִגֶּרֶת הַקֵּיסָרִית לְנֶגֶד עֵינָיו שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, שֶׁהוּא הָיָה סָבוּר עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן סְמוּיוֹת, יָכוֹל הָיָה מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב לִקְרֹא אֶת הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת אֲשֶׁר חָשְׂפָה אֶת מְזִמּוֹת הַשְּׁאוֹל שֶׁל הַבּוֹגֵד. וּמִכָּאן אוֹתוֹ אִמּוּץ הַכֹּחַ הַכָּפוּל וּמְכֻפָּל שֶׁנִּתְגַלָּה בּוֹ בַּחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל מַסָּעוֹ, וּמִכָּאן שְׁאִיפָתוֹ הָאַדִּירָה לְהַגִּיעַ אֶל אִירְקוּטְסְק וּלְמַלֵּא אֶת מִשְׁלַחְתּוֹ בְּעַל־פֶּה. גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנָיו שֶׁהָעִיר נְתוּנָה בְּסַכָּנָה לְהִמָּסֵר בְּיַד הָאוֹיֵב! גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנָיו שֶׁחַיֵּי הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל תְּלוּיִים מִנֶּגֶד! שְׁלוֹמוֹ שֶׁל אֲחִי הַצַּאר וּשְׁלוֹם הָעִיר עֲדַיִן נָתוּן הָיָה בְּיָדָיו.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב סָח לַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל אֶת כָּל הַמְּאֹרָעוֹת הָאֵלֶּה בְּמִלִּים מֻעָטוֹת וְגַם סִפֵּר לוֹ בְּלֵב נִפְעָם אֶת הַחֵלֶק שֶׁנָּטְלָה נַדְיָה בְּכָל גִּלְגּוּלֵי הַצָּרוֹת שֶׁהתְרַגְּשׁוּ עָלָיו.

“וּמִי הִיא נַעֲרָה צְעִירָה זוֹ?” שָׁאַל הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל.

“בִּתּוֹ שֶׁל הַגּוֹלֶה וָסִילִי פֵידוֹר,” הֵשִׁיב מִיכָאֵל.

“בִּתּוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד פֵידוֹר חָדְלָה מִהֱיוֹת בִּתּוֹ שֶׁל גּוֹלֶה,” אָמַר הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל. “שׁוּב אֵין חַיָּבֵי־גוֹלָה בְּאִירְקוּטְסְק!”

נַדְיָה שֶׁלֹּא הָיְתָה אַמִּיצַת כֹּחַ כָּל צָרְכָּהּ כְּדֵי לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַשִּׂמְחָה כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה אַמִּיצָה וַחֲזָקָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי סֵבֶל הַיִסּוּרִים, כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ לִפְנֵי הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל. וְאוּלָם הַלָּז הֱרִימָהּ מִיָּד מֵעַל הָאָרֶץ בְּיָדוֹ הָאַחַת, וְאֶת יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה הוֹשִׁיט לְמִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב.

מִקֵּץ שָׁעָה אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיְתָה נַדְיָה חֲבוּקָה וַאֲחוּזָה בִּזְרוֹעוֹת אָבִיהָ.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, נַדְיָה וּוָסִילִי הָיוּ מְאֻחָדִים וְלִבָּם הָיָה מָלֵא גִיל וָאֹשֶׁר לִבְלִי קֵץ.

הַהַתְקָפָה הַכְּפוּלָה, שֶׁהַתַּתָּרִים הִתְקִיפוּ אֶת הָעִיר, נֶהֶדְפָה אָחוֹר. וָסִילִי פֵידוֹר עִם הַגְּדוּד הַקָּטֹן שֶׁלּוֹ הִכְרִיעַ אֶת הַתּוֹקְפִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהִשְׂתָּעֲרוּ עַל הַשַּׁעַר מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁכְּבָר פָּתוּחַ הוּא. לִבּוֹ הִגִּיד לוֹ שֶׁעָלָיו לִשְׁמֹר עַל הַשַּׁעַר מִכָּל מִשְׁמָר וְהוּא נִשְׁאַר עַל יָדוֹ וְהֵגֵן עָלָיו בְּקַשְׁיוּת עֹרֶף.

וּבָהּ בְּשָעָה שֶׁהַתַּתָּרִים נֶהֶדְפוּ אָחוֹר עָלְתָה בְּיַד הַנְּצוּרִים לְהַשְקִיעַ אֶת הַבְּעֵרָה. הַנֵּפְט שֶׁעַל פְּנֵי הָאַנְגָּרָה כִּלָּה לִבְעֹר עַד מְהֵרָה וְלַהֲבוֹת הָאֵשׁ, שֶׁהִתְרַכְּזוּ בִּתְחוּם הַבָּתִּים אֲשֶׁר לְאֹרֶךְ הַנָּהָר, לֹא הִתְפַּשְּׁטוּ בַּשְּכֻנּוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁל הָעִיר.

צִבְאוֹתָיו שֶׁל פֵיאוֹפַר־חַאן חָזְרוּ אֶל מְקוֹמוֹת הַחֲנִיָּה שֶׁלָּהֶם עוֹד לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר וְהִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם הֲמוֹן חֲלָלִים מֵעֵבֵר לַסּוֹלְלוֹת.

בֵּין הַחֲלָלִים הָאֵלֶּה נִמְצְאָה גַם הַצּוֹעֲנִית סַנְגַּר אֲשֶׁר נִסְּתָה לָבוֹא בְּקֶשֶׁר עִם אִיבַן אוֹגַרְיֶב, אֲבָל הַדָּבָר לֹא עָלָה בְיָדָהּ.

שְׁנֵי יָמִים שָׁקְטוּ הַצָּרִים וְלֹא נִסּוּ לְהִתְנַפֵּל עַל הָעִיר שׁוּב פַּעַם. מִיתָתוֹ שֶׁל אִיבַן אוֹגַרְיֶב רִפְּתָה אֶת יְדֵיהֶם וְדִכְּאָה אֶת רוּחָם. אָדָם זֶה הָיָה נִשְׁמָתָהּ שֶׁל הַפְּלִישָׁה הַזֹּאת וְעַל־יְדֵי רִקְמַת מְזִמּוֹתָיו וּנְכָלָיו הִשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעָה רַבָּה עַל הָחַאנִים וְעַל הַמַּחֲנוֹת שֶׁלָּהֶם, וְהוּא לְבַדּוֹ יָכוֹל הָיָה לְהַלְהִיב אוֹתָם לְנַסּוֹת לִכְבֹּשׁ אֶת רוּסְיָה הָאַסְיָתִית.

בֵּינָתַיִם עָמְדוּ מְגִנֶּיהָ שֶׁל אִירְקוּטְסְק בִּשְּׁקִידָה יְתֵרָה עַל מִשְׁמְרוֹתֶיהָ וְהַמָּצוֹר הָלַךְ וְנִמְשַׁךְ.

וְאוּלָם בַּשְּׁבִיעִי לְאוֹקְטוֹבֶּר עִם הָנֵץ זָהֳרֵי הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנִים נִשְׁמַע רַעַם תּוֹתָח מֵעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים אֲשֶׁר בִּסְבִיבוֹת אִירְקוּטְסְק.

הַקּוֹל קוֹל בִּרְכַּת שָׁלוֹם מֵאֵת צִבְאוֹת הַעֵזֶר, אֲשֶׁר בָּאוּ בְּהַנְהָגַת הַגֵּנֵרַל קִיסֵלֶב, זֶה הָאוֹת אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ בִּשֵּׂר לַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל אֶת דְּבַר בּוֹאָם.

הַתַּתָּרִים שׁוּב לֹא הִמְתִּינוּ זְמַן הַרְבֵּה וְלֹא הִתְמַהְמְהוּ. הֵם לֹא רָצוּ לְהַעֲמִיד עַצְמָם בְּסַכָּנָה שֶׁל מִלְחָמָה מִתַּחַת לְחוֹמוֹת אִירְקוּטְסְק, וּמְקוֹם הַחֲנִיָּה אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הָאַנְגָּרָה נִתְפַּנָּה עַד מְהֵרָה.

אִירְקוּטְסְק נִשְׁתַּחְרְרָה סוֹף סוֹף.

יַחַד עִם אַנְשֵׁי הַצָּבָא הָרִאשׁוֹנִים נִכְנְסוּ לָעִיר גַּם שְׁנֵי יְדִידָיו שֶׁל מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב. הַלָּלוּ הָיוּ שְׁנֵי הָרֵעִים הָאֲהוּבִים, הַדְּבֵקִים זֶה בָּזֶה לִבְלִי הִפָּרֵד, בְּלָאוּנְט וְז’וֹלִיבֶה. דֶרֶךְ מַחְסוֹם הַקֶּרַח עָלְתָה בְּיָדָם לְהַגִּיעַ אֶל שְׂפַת הַנָּהָר הַיְמָנִית וְנִמְלְטוּ עִם יֵתֵר הַפְּלִיטִים קֹדֶם שֶׁלַּהֲבוֹת הָאַנְגָּרָה הִגִּיעוּ אֶל הֶרַפְסוֹדָה. אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה רָשַׁם אֶת הַמְּאֹרַע בְּפִנְקָסוֹ בְּנֹסַח זֶה:

“כִּמְעַט שֶׁנִּצְלֵיתִי חַי וּכְפֶשַׂע הָיָה בֵּינִי וּבֵין קִצִּי!”

שְׁנֵי הַיְּדִידִים שָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה כְּשֶׁמָּצְאוּ אֶת נַדְיָה וְאֶת מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, וּבְיִחוּד רָבְתָה שִׂמְחָתָם כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁבֶּן־לִוְיָתָם אַמִּיץ הַלֵּב אֵינֶנּוּ עִוֵּר. הָרִי בְּלָאוּנְט רָאָה צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לִרְשֹׁם בְּפִנְקָסוֹ אֶת הַהֶעָרָה הַזֹּאת:

“בַּרְזֶל מְלֻבָּן בָּאֵשׁ אֵינוֹ מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ לַהֲרֹס אֶת כֹּחַ הַהַרְגָּשָה שֶׁל עֶצֶב הָרְאִיָּה. מַעֲשֶׂה הַסִּמוּי צָרִיךְ תִּקּוּן!”

לְאַחַר שֶׁשְּׁנֵי הַכַּתָּבִים מָצְאוּ לָהֶם אַכְסַנְיָה הֲגוּנָה בְּאִירְקוּטְסְק, הִתְחִילוּ מִתְעַסְּקִים בְּסִדּוּר רָשְׁמֵי הַמַּסָּע שֶׁלָּהֶם. וּמִשֶׁגָּמְרוּ אֶת מְלַאכְתָּם זוֹ, נִשְלְחוּ לְלוֹנְדוֹן וּלְפָרִיס שְׁתֵּי הַרְצָאוֹת רַבֹּות־עִנְיָן עַל־דְּבַר פְּלִישַׁת הַתַּתָּרִים בָּאָרֶץ, וּלְמַרְבֵּה הַפְּלִיאָה לֹא הִכְחִישׁוּ שְׁתֵּי הַהַרְצָאוֹת הַלָּלוּ זוֹ אֶת זוֹ אֶלָּא בִּפְרָטִים שֶׁל מַה בְּכָך.

אַחֲרִיתָהּ שֶׁל הַמִּלְחָמָה הָיְתָה רָעָה לָאֱמִיר וּלְבַעֲלֵי בְּרִיתוֹ. הַפְּלִישָׁה הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה לְבַטָּלָה כְּכֹל שְאָר הַהַתְקָפוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּלַפֵּי הַעֲנָק הָרוּסִי, הֵמִיטָה עֲלֵיהֶם אָבְדָן. כִּי עַד מְהֵרָה הֻקְּפוּ עַל־יְדֵי צִבְאוֹתָיו שֶׁל הַצַּאר, אֲשֶׁר לָקְחוּ מִיָּדָם בַּחֲזָרָה אֶת כָּל הֶעָרִים הַכְּבוּשוֹת זוֹ אַחַר זוֹ. מִלְּבַד זֶה הָיָה אוֹתוֹ הַחֹרֶף קָשֶׁה וְאַכְזָרִי בְּיוֹתֵר, וּמִכָּל הַכְּנוּפְיוֹת הַלָּלוּ, שֶׁנִתְמָעֵט עַל־יְדֵי הַקֹּר, לֹא חָזַר אֶל עַרְבוֹת אֶרֶץ הַתַּתָּרִים אֶלָּא חֵלֶק מֻעָט.

הַדֶּרֶךְ מֵאִירְקוּטְסְק אֶל הָרֵי אוּרַל שׁוּב נֶעֶשְׂתָה פְּנוּיָה. הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל נֶחְפַּז לָשׁוּב אֶל מוֹסְקְבָה אֲבָל הוּא דָחָה אֶת מַסָּעוֹ כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחֲגִיגָה הַנּוֹגַעַת עַד הַלֵּב, שֶנִּתְקַיְּמָה מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים לְאַחַר כְּנִיסַת מַחֲנוֹת הָרוּסִים.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב בָּא אֵצֶל נַדְיָה וְאָמַר אֵלֶיהָ בִּפְנֵי אָבִיהָ:

“נַדְיָה אֲחוֹתִי, כִי עֲדַיִן אֶקְרָא לָךְ אָחוֹת, הַגִּידִי לִי: כְּלוּם נָשָׂאת עִמָּךְ בְּצֵאתֵךְ מֵרִיגָה לְאִירְקוּטְסְק יָגוֹן אַחֵר מִלְּבַד יְגוֹנֵךְ עַל מוֹת אִמֵּךְ?”

“לֹא,” הֵשִׁיבָה נַדְיָה.

“וּבְכֵן לֹא נִשְׁאַר בָּעִיר שֶׁיָּצָאת מִמֶּנָּה חֵלֶק מִלִּבֵּךְ?”

“לֹא כְּלוּם, אָחִי.”

“אִם כֵּן אֵפוֹא, נַדְיָה,” אָמַר מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב, “סָבוּר אֲנִי, שֶׁהָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר סִבֵּב שֶׁנִּפָּגֵשׁ וְנִתְנַסֶּה יַחַד נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וְרַבֵּי־יִסּוּרִים כָּל כָּךְ, נִתְכַּוֵּן בְּכָךְ לְהָבִיא אוֹתָנוּ בְּקֶשֶׁר וּלְאַחֲדֵנוּ לְעוֹלָם”.

קְרִיאָה שֶל שִׂמְחָה פָּרְצָה מִלִּבָּהּ שֶל נַדְיָה וְהִיא נָפְלָה בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל מִיכָאֵל.

אַחַר פָנְתָה אֶל וָסִילִי פֵידוֹר וּפָנֶיהָ הִסְמִיקוּ וְהִיא קָרְאָה אַךְ אֶת הַמִּלָּה:

“אָבִי!”

“נַדְיָה”, הֵשִׁיב וָסִילִי פֵידוֹר, “אַךְ שִׂמְחָה וְנַחַת אֶשְׂבַּע כָּל הַיָּמִים לִקְרֹא לִשְׁנֵיכֶם בָּנַי שֶׁלִי!”

סֵדֶר הַנִּשּׂוּאִים נֶעֱרַךְ בְּבֵית־הַתְּפִלָּה הַגָּדוֹל שֶׁבְּאִירְקוּטְסְק. הַחֲגִיגָה הָיְתָה פְּשׁוּטָה וּלְלֹא פְּאֵר וְהָדָר חִיצוֹנִי, אֲבָל נֶהְדָּרָה בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הַהִשְׁתַּתְּפוּת הַמְּרֻבָּה שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בָּהּ כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר, בֵּין אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וּבֵין אֶזְרָחִים, שֶׁרָצוּ לְהַבִּיעַ אֶת תּוֹדָתָם הָעֲמֻקָּה לַצָּעִיר וְלַצְּעִירָה, אֲשֶׁר פָּרָשַׁת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁלָּהֶם הָיְתָה לְשִׂיחָה בְּפִי כֹּל וּכְבָר לָבְשָׁה צוּרָה שֶׁל אַגָּדָה.

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁגַּם אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה וְהָרִי בְּלָאוּנְט הִשְׁתַּתְּפוּ בַּחֲתֻנָּה זוֹ, שֶׁרָצוּ לְתָאֲרָהּ וּלְסַפֵּר עָלֶיהָ לְקוֹרְאֵיהֶם.

“כְּלוּם אֵין חֲגִיגָה זוֹ מְעוֹרֶרֶת בְּקִרְבְּךָ אֶת הָחֵשֶׁק לְחַקּוֹת אֶת הַמַעֲשֶׂה שֶׁל שְׁנֵי אֵלֶּה?” שָׁאַל אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה אֶת חֲבֵרוֹ.

“הֶבֵל הֲבָלִים!” הֵשִׁיב הָרִי בְּלָאוּנְט. “אִלּוּ הָיְתָה לִי דוֹדָניִת כְּזוֹ שֶׁלְּךָ!…”

“הַדּוֹדָנִית שֶׁלִּי שׁוּב אֵינָהּ פְּנוּיָה!” אָמַר אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה בִּצְחוֹק.

“אַשְׁרֶיךָ שֶׁכָּךְ הוּא”, אָמַר הָרִי בְּלָאוּנְט, “שֶׁהֲרֵי שָׁמַעְתִּי מְדַבְּרִים עַל מַחֲלֹקֶת שֶׁנָּפְלָה בֵּין לוֹנְדוֹן וּבֵין פֶּקִין. – כְּלוּם אֵין לְךָ חֵשֶׁק לָלֶכֶת לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה שָׁם?”

“חָזִיז וָרַעַם, בְּלָאוּנְט יַקִּירִי”, קָרָא אַלְסִיד ז’וֹלִיבֶה, “זֶה עַתָּה אָמַרְתִּי לְהַצִּיעַ לְפָנֶיךָ אֶת הַהַצָּעָה הַזֹּאת!”

וּמִיָּד נָשְׂאוּ הַשְּנַיִם שֶׁאֵינָם נִפְרָדִים אֶת רַגְלֵיהֶם וְאָחֲזוּ אֶת דַּרְכָּם אֶל אֶרֶץ הַסִּינִים!

יָמִים אֲחָדִים לְאַחַר הַחֲתֻנָּה יָצְאוּ מִיכָאֵל וְנַדְיָה בְּלִוְיַת וָסִילִי פֵידוֹר מֵאִירְקוּטְסְק לָשׁוּב אֶל אֵרוֹפָּה. דַּרְכָּם, אֲשֶׁר בְּמַסָּעָם מֵאֵרוֹפָּה הָיְתָה דֶרֶךְ שֶׁל יִסּוּרִים וּתְלָאוֹת, נֶעֶשְׂתָה עַכְשָׁו, בַּחֲזִירָתָם, דֶּרֶךְ שֶׁל נַחַת וָאֹשֶׁר. הֵם נָסְעוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד בְּאַחַת מֵאוֹתָן הַמִּגְרָרוֹת, הַמַּחֲלִיקוֹת כְּרַכֶּבֶת־חִפָּזוֹן עַל פְנֵי עַרְבוֹת סִבִּירְיָה הַמְּכֻסּוֹת קֶרַח.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל שְׂפַת הַדִּינְקָה, עָמְדוּ לַחֲנוֹת שָׁם יוֹם אֶחָד.

מִיכָאֵל סְטְרוֹגוֹב מָצָא אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ קָבַר אֶת נִיקוֹלַי הָאֻמְלָל. הוּא הֶעֱמִיד צְלָב וְנַדְיָה הִתְפַּלְּלָה תְּפִלָּה אַחֲרוֹנָה עַל קֶבֶר יְדִידָם הַצָּנוּעַ וְהַגִּבּוֹר, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁכָּחוּהוּ לְעוֹלָם.

בְּאוֹמְסְק הָיְתָה מְצַפָּה לָהֶם מַרְתָּה הַזְּקֵנָה בַּבַּיִת הַקָּטֹן אֲשֶׁר לְמִשְׁפַּחַת סְטְרוֹגוֹב. הִיא חִבְּקָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ בְּאַהֲבָה רַבָּה אֶת זוֹ אֲשֶׁר אֶלֶף פְּעָמִים כְּבָר קָרְאָה לָהּ בְּלִבָּהּ בְּשֵׁם בַּת. הַיּוֹם רַשָּׁאִית הָיְתָה הָאִשָּׁה הַסִּבִּירִית אַמִּיצַת־הַלֵּב לְהַכִּיר אֶת בְּנָהּ וּלְהַבִּיעַ כְּאַוַּת נַפְשָׁהּ אֶת רִגְשׁוֹת גַּאֲוָתָהּ עָלָיו.

יָמִים אֲחָדִים בִּלּוּ מִיכָאֵל וְנַדְיָה סְטְרוֹגוֹב בְּאוֹמְסְק, וְאַחַר־כָּךְ יָצְאוּ לְדַרְכָּם וְחָזְרוּ לְאֵרוֹפָּה. וָסִילִי פֵידוֹר קָבַע אֶת דִּירָתוֹ בְּפֶּטֶרְסְבּוּרְג וּבְנוֹ וּבִּתּוֹ שׁוּב לֹא עֲזָבוּהוּ וְלא נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לְבַקֵּר אֶת אִמָּם הַזְּקֵנָה.

הַשָּׁלִיחַ הַצָּעִיר נִתְקַבֵּל עַל־יְדֵי הַצַּאר, אֲשֶׁר נָתַן לוֹ מִשְׁמֶרֶת בֵּין הַעוֹמְדִים לְפָנָיו וְהֶעֱנִיק לוֹ אֶת אוֹת הַכָּבוֹד שֶׁל גֵּיאוֹרְג הַקָּדוֹשׁ.

בִּמְרוּצַת הַיָּמִים עָלָה סְטְרוֹגוֹב לִגְדֻלָּה וְזָכָה לְמִשְׂרָה רָמָה בַּמְּדִינָה. אֲבָל לֹא אֶת פָּרָשַׁת הַצְלָחָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ אָמַרְנוּ לְסַפֵּר בָּזֶה, אֶלָּא אֶת פָּרָשַׁת הַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עָלָיו וְשֶׁהוּא עָמַד בָּהֶם בִּגְבוּרָה.