¹

לפלוני אלמוני תלמיד הרמב"ן

הקונטרס הזה, המלא ענין רב, נמצא בלנינגראד, בכת“י אשר בקבוצת פירקוביץ השניה, מס' 764, והוא, כנראה, יחיד בעולם. שלשה קטעים קטנים ממנו (הנדפסים כאן באותיות פטיט) נדפסו ראשונה ע”י החכם א. נייבואיר ב־Revue des Etudes Juives, כרך י' עמ' 105–107, ושנית ב“המעמד” כרך ג' עמ' 67–68. כשהגיעה לרא“מ לונץ השמועה על מציאותו של קונטרס זה בקש עוד בשנת תרמ”ה את רא“א הרכבי שיעתיקו ויפרסמו בדפוס. והרכבי משיב לו: “שם הספר הוא תוצאות מארץ ישראל ולא נדפס עד כה, ואם תספיק השעה בידי להכין את ההערות והמבוא, אשר אמנם מסבת הערבוביא בספרי וכתבי לא אוכל להגביל הזמן לזה, אשלחנו לך בחפץ לבי” (חדשים גם ישנים No 1, שנדפס ב“המצפה” תרצ"ו, עמ' 12). כתב־יד זה היה מיועד איפוא להדפס באחד הכרכים הראשונים של “ירושלם”. הרכבי מצא לו שעת כושר להעתיקו, אבל לא הספיק להכין את המבוא וההערות. על גליון ההעתקה השמורה בעזבונו רשם לו רק הערות קצרות מועטות הנוגעות לשמות האנשים והמקומות שנזכרו בראש הקונטרס. מאז עברו יותר מארבעים שנה. שני החכמים, הרכבי ולונץ ז”ל, מתו כמעט בפרק זמן אחד מבלי שנתמלא חפצם: הקונטרס החשוב הזה נשאר צפון בכת“י אשר בלנינגראד ולא זכה לראות אור. הריני חושב איפוא את זה לי לזכות מיוחדת להדפיסו בספר הזכרון המוקדש לזכרו של רא”מ לונץ.

שמו של המחבר אינו ידוע לנו. שהיה תלמיד הרמב“ן יוצא ברור מזה שהוא מזכירו בשם מורי: “ומורי הרב ר' משה ב"ר נחמן מגירונא זצק"ל”, והוא מציין את מקום קבורתו. את זמן חבורו של הקונטרס יש לקבוע בין שנות ה”א ל' – שנת פטירת הרמב“ן – ה”א ע' (1270 – 1310). וקרוב יותר לומר שנכתב בין שנות ה“א ס”ו – ה“א ע”ב. כי בסופו הוא כותב: "ועתה מתעוררים רבים ומתנדבים לעלות לארץ ישראל ורבים חושבים כי אנחנו קרובים לביאת הגואל כאשר רואים שהכבידו האומות את עולם על ישראל ברוב המקומות“. ונראה שרמז בזה לגרוש היהודים מצרפת בשנת ה”א ס“ו. ולרדיפות הנוראות על יהודי אשכנז ע”י הצורר רינדפלייש בשנת ה“א נ”ח. ברדיפות אלו, שנמשכו כששה חדשים, נחרבו כמאה וארבעים קהלות ונהרגו יותר ממאה אלף יהודים. שמונה שנים לפני זה, בשנת ה"א נ' (1290), גֹרשו היהודים מאנגליא. קצת מן הגולים, וביחוד מגולי צרפת, שמו את פניהם לארץ הקודש. בהם נמצא ר' אשתורי פרחי בעל “כפתור ופרח”, הראשון בחוקרי ארץ ישראל. ואמנם גם מתוך ס' כפתור ופרח יוצא בכמה מקומות שהישוב היהודי התרבה במספרו והתחזק במעמדו באותו זמן, וקהלות יהודיות נמצאו, מחוץ לירושלים, בבית־שאן, גוש חלב, לוד, צפת, רמלה ואף בעבר הירדן: באדרעי, חברם (בהרי חורן), סלכה ועגלון.

המחבר השתמש לנכון בספרי המסעות וברשימות הקברים שקדמו לו, כגון מסעות ר' בנימין מטודילה, מכתב ר' שמואל ב“ר שמשון לר' יהונתן הכהן מלוניל, מכתבו של ר' מנחם ב”ר פרץ החברוני משנת ד“א תתקע”א ואחרים (עי' עליהם ב“המעמר” כרך ג' עמ' 26 – 35; 36 – 46). אבל ביחוד הרבה להשתמש בקונטרס “אלה המסעות” לפלוני אלמוני, שנדפס פעמים אחדות (עי' מסעות ר' בנימין מטודילה הוצ' גרינהויט עמ' 15 – 17 ועמ' 145 – 160; אוצר המסעות לרי"ד איזנשטיין עמ' 65 – 71). בעל “אלה המסעות” קדם למחברנו כימי דור אחד, כי הוא מזכיר את קברו של הרמב“ם ז”ל בטבריה, אבל אינו מציין את קברו של הרמב“ן ז”ל. מחברנו מעתיק מ“אלה המסעות” – מבלי הזכיר שמו, כנהוג באותו זמן בחבורים מסוג זה – קטעים שלמים, אלא שהוא מוסיף עליהם פה ושם הערות מלאות ענין משלו. והרי דוגמאות: בדברו על בית הקברות שעל יד עכו הוא מעתיק את הידיעות ע“ד קבר דבורה ושער חשמונאי מלה במלה מ”אלה המסעות“, אלא שהוא מוסיף רשימת קברים חדשים של גדולי ישראל שעלו לא”י מצרפת ומספרד², ואחר זה הוא מתחיל להעתיק שוב את דברי בעל אלה המסעות. בדברו על הר עיבל והר גריזים הרי דבריו דומים מלה במלה לדברי אלה המסעות, אבל יש כאן הוספה אחת: “ואני נתוכחתי עם הרב שלהם שבת אחת”. כמו כן הוא נוהג להביא ראיות לדבריו מן הירושלמי והמדרשים (עי' למשל בעמ' ט' בדברו על כפר חטים וכפר מנדי) מה שלא עשה כזאת בעל אלה המסעות. חוץ מזה יש עוד כמה וכמה שנויים והבדלים, כאשר יראה כל מעיין.

אחר שגמר המחבר את רשימת המקומות הקדושים וקברי הצדיקים הוא מתחיל לדבר בשבח הארץ הקדושה, ומתבל הוא את דבריו במאמרי חז"ל ובמקראות מכתבי הקדש שנבחרו על ידו בהבנה עמוקה ובהרגשה דקה, דבריו חוצבים להבות והם מזעזעים את לב הקורא בם עד היום. אכן אהב המחבר את ארץ ישראל אהבה עזה שקשה למצא דוגמתה, וראוים הם דבריו אלה לתשומת לב אף שאין בהם חדשות במובן ההסטורי.

דברי המחבר בנוגע לציוני הקברים טעונים השואה עם כל המקורות הרבים שישנם בענין זה, בין עם אלה שקדמו לו ובין עם אלה שנתחברו אחריו. והרי זה ענין למומחים העסוקים בזה. כבר הגיעה השעה לסדר רשימה מכל הציונים האלה על יסוד בדיקה מדעית של כל המקורות שבכתב ושבעל פה³. אמנם עשה זאת רא"מ לונץ במחקרו על “קברי ארץ הצבי” (“ירושלים” כרך א' עמ' 71 – 165). אבל בינתים נתגלו כמה וכמה מקורות חדשים והחקירה בענין זה התקדמה הרבה. מטעם זה חשבתי שלא כאן המקום להרבות בהערות ובהשואות מסוג זה, והעירותי רק במקומות שיש בהם צורך להגיה או להסביר את דברי המחבר.

בסוף דברי עלי למלא חובה נעימה ולהביע את תודתי העמוקה לידידי החכם מר ד. שולמן מלנינגראד, שעמד על ערכו של כתב־יד זה וטרח להעתיקו בשבילי. זכרה לו אלוה לטובה.

לק"י ⁴

אלה תוצאות ארץ ישראל מדינת עכו היא היושבת על שפת / הים הגדול והיא בגבול נחלת אשר ואחריה חוצה לארץ / כאשר הדבר ידוע בקבלה עד עה⁵ ועד פה

5 הוא גבול ארץ ישראל / מעכו לצור המעטירה שבע פרסאות ומצור לצידון שבעה פרסאות / ומצידון עשר פרסאות. כל אילו ערים בצורות על שפת / הים הולכים זו מזו דרך יבשה ודרך ים. סמוך לעכו בתחום שבת יש / שם הר ושם בית הקברות בארץ ישראל⁶. יש אומ' כי שם קבר דבורה / הנביאה⁷. ובעיר עכו יש שער אחד

10 בגבול ארץ ישראל קורין אותו / שער חשמונאי אומ' כי שם קבר⁸ חשמונאי. / מעכו לחיפה ארבע פרסאות והדרך על שפת הים עד שמגיעים לחיפה שם בית הקברות / בתחתית הר הכרמל שם קבורת הרב הגדול רבנו שמשון ב"ר / אברהם⁹ בעל התוספות ז’צ’ק’ל‘¹⁰ ושם קבור הרב רבינו יוסף מבורגונייא ¹¹ / ז’צ’ק’ל’ והרב רבינו¹² בן רבינו יחיאל מפאריש המכונה שיר דילשוש ¹³ / ז’צ’ק’ל' והרב 15 ר' יוסף משיינוש¹⁴. והרב ר' יעקב מזיגורא¹⁵ ז’צ’ק’ל' והרב / ר' יעקב הקטן בן רבנו שמשון בעל התוספות ז’ק’ל‘¹⁶ ומורי הרב / ר' משה ב"ר נחמן מגירונא¹⁷ ז’צ’ק’ל’ וכמה גדולים לא ידענו שמותם. / שם בהר הכרמל בשפוע ההר מערה שם בית הכנסת לאליהו / זכור לטוב. למעלה משם בראש ההר מערת אלישע. מחיפה הולכים / לאורך הר הכרמל כארבע פרסאות ומשם עולים בהר

20 ושם ¹⁸ / אליהו ז“ל בהר הכרמל למטה מן ההר כנגד המזבח שם נחל קישון / מקובר¹⁹ אשר שחט שם אליהו ז”ל נביאי הבעל והנחל יורד אל הים / הגדול הסמוך לחיפה בחצי פרסה. וממקום המזבח ועד יזרעאל כחצי / פרסה מקום אשר הלך שם אחאב מפני הגשם. ובמקום המזבח /

25 יש בנין ושם מדליקין הישמעאלים נרות לכבוד קדושת המקום. / מעכו לאושה ושפרעם כארבע פרסאות. מעכו לציפורי כשבע / פרסאות שם קבורת רבינו הקדוש. ובפתח המערה יש לו דלת של אבן שיש / ורחוק משם כמו ארבעים אמה קבורת אשתו של רבינו הקדוש. מעכו / לכפר חנניא מהלך יום אחד

עמ' ב' שם קבור ר' אליעזר קבנקי ²⁰ בן יעקב / ור' יעקב אביו ואבא חלפתא ואשתו ובניו. מעכו לירושלם עיר הקודש / תבנה ותכונן במהרה בימינו עולים דרך הר הכרמל לאורכו יזרעאל / לשמאל הדרך בחצי פרסה. גם הר תבור רואים אותו לשמאל הדרך רחוק / הרבה. ומשם הולכים דרך מגדו ושם תענך

5 בקרוב ושם נחל קישון / כמו שכתו' במלחמת סיסרא. משם הולכים לשכם ויש דרך אחרת / דרך שמרון לשכם והרי שמרון מופלגים ביופי. עוד יש דרך מעכו / לירושלים דרך יפו מניחים שכם מן הצד. ויש הולכים מענן²¹ עד יפו / דרך הים ומשם לירושלם דרך יבשה כשמונה פרסאות דרך הרמה /

10 והנה בשכם שם קבורת יוסף הצדיק ועליו שני עמודי שיש אחד / לראשו ואחד לרגליו וחומת אבנים נמוכה סביב הקבר שם הר / גריזים והר עיבל כנגד זה והעיר שכם בתוך מקום מישור הר / גריזים הנה הוא גנות ופרדסים וכרמים מעיינות יוצאים ממנו כמו / שבעים קוראים אותו הר מבורך. והר עיבל הנה הוא יבש מאד אין / טיפת מים יוצאה ממנו וקוראים אותו הר מקולל. אפשר כי על שם /

15 הברכות והקללות נקראים כך. ועוד יש כותים שוחטים את הפסח בכל / שנה על הר גריזים. ואני נתווכחתי עם הרב שלהם שבת אחת. משכם / עולים למקום ששמו עֲבַרְתָא ושם שני הרים זה כנגד זה והדרך באמצע / מקום מישור וכפר עברת לשמאל [הדרך] העולה לירושלים ושם קברו של / איתמר בן אהרן הכהן מקום נאה

20 מאד ועוד שם קבר אחד אומ' כי הוא / קבר פנחס בן אלעזר הכהן. יש שם מקום לישמעאלים להתפלל סמוך / לקבר. ועוד שם בכפר מערה יש בה שבעים זקנים ויש שם לישמעאלים / מקום תפלה. ועל ההר השני אשר הוא לימין העולה לירושלים שם קבר / אלעזר בן אהרן ובנין מפואר מאד.

25 משם עולים לירושלים דרך גבעת / בנימין. וכיון שמגיעים לצופים רואים משם ירושלם וקורעין עליה קריעה / אחת. כיון שמגיעין לירושלם עולין לאחת מחרבותיה משם רואים הר / הבית וחומת העזרה עזרת נשים וכל עזרת נשים²² ועזרת ישראל. / ומקום המזבח ומקום בית המקדש ההיכל והדביר וקורעין קריעה / שניה על בה. מירושלם יורדים למעיין השילוח עמ' ג' ומימין²³ יוצאים / מהר הבית מתחת ההר עד שמגיעים שם ומשם יורדים לגנות העיר / להשקותם ושם טובלים. אומרים כי המים ההם מרפאים את החולה על כן / הישמעאלים רוחצים שם. ומשם עולים להר הזיתים ויש הולכים דרך / העמק הוא עמק יהושפט שם בית הקברות לישראל בתחתית

5 הר הבית / והולכין בעמק עד שמגיעין נגד האיצטבא אשר בהר הזיתים מקום אשר / היו שוחטין שם פרה אדומה²⁴ ועולים בהר עד האיצטבא הר גבוה / מאד והאיצטבא ההיא מכוונת נכח פתח ההיכל ומשם רואים הר הבית / וכל הבנין אשר עליו ועל כן מתפללים שם כנגד בית המקדש. עמק / יהושפט הוא הסובב כל מזרחו של הר הבית וכל דרומו ובדרומו

10 הוא בית / הקברות אשר הזכרתי ויש בו צדיקים הרבה ומשם יורדין דרך העמק / ונכנסין בין שני הרים מן הצד למקום שנקרא גיא בן הנום. ושם בעמק / יהושפט נגד בית המקדש ביד²⁵ אבשלום מרובע גבוה הרבה בעמודים / סביב וכולו מאבן אחת בניין נאה מאד. ועוד שם בעמק יהושפט /

15 בשיפוע ההר קצת קרוב למעיין השילוח בית מרובע אומרים כי היתה / ע"ז לבני יון. ואני מצאתי במשניות אשר קניתי בארץ ישראל במסכת / זבים²⁶ גירסא זו ראה ז‘²⁷ ראיה אחת מרובה כשלשה שהיא כמגד / יון לשילח שהן כדי שתי טבילות וכשני סיפוגי’. משם נראה דמה שאנו / גורסין כמגד יון לשילה טעות הוא בידינו ואינו אלא שילוח²⁸ אשר / בירושלם. גם המלה הראשונה כתוב שם בשתי תיבות²⁹ האחת בסוף

20 שיטה והשנית בתחלת שיטה והניקוד כְמַגֵד יון. למעלה ממעיין השילוח / בהר שם מצודת ציון ושם קברי המלכים ושם בניין ישן קוראים אותו היכל / דוד מכוון נגד בית המקדש מדליקין שם נרות לקדושת המקום. אומ' / שהוא בניין דוד הוא המקום אשר היה שם ארון האלהים משהביאו / דוד לביתר

25 עד שנבנה הבית. וקרוב משם הוא מגדל דוד והבניין / אבנים גדולות מאד ניכר כי הוא בניין קדמון והנה הוא עכשיו / בתוך ירושלים. חומת העזרה מרובעת אומ' שהוא שלש מאות וששים / אמה על שלש מאות וששים אמה. ובניין שלמה היה שלש מאות ושישים אמה / על שלש מאות עמ' ד' ושישים אמה³⁰. וכן לעמד³¹ [או]לי כי ששים אמה / היתרים מפני האמות של עכשיו שהן קטנות מן הראשונות. והבנין ההוא / אבנים גדולות מהן כשלשים אמות³² אורך האבן ורוחב ששה זרתות. יש / אומ' כי אותם האבנים מבניין עזרא. הנה עיר ירושלם היום במערבו / ובצפונו של הר הבית

5 לא כמו שהיתה מקדם שהיתה בדרומו של הר הבית / שנ‘³³ ועליה כמבנה עיר מנגב ואומ’ הר ציון זה ירכתי צפון³⁴ שההר מצפון / לירושלם. – על אבן שתיה בנו מלכי ישמעאל בניין מפואר מאד עשו / אותו בית תפלה ובנו למעלה מן הבניין כפה נאה מאד והבניין / על בית קדש הקדשים ועל ההיכל. לפני הבית לצד המזרח בניין על עמודים / וכפה

10 למעלה מן העמודים נראה כי הוא מזבח החיצון אשר בעזרת / ישראל. ראינו הישמעאלים מתקבצים שם ביום איר שלהם כשלשת / אלפים מקיפין לאותו המקום כמו מחול³⁵. להבדיל בין טומאה לטהרה / כמו שהיו ישראל מקיפין המזבח בשביעי בחג. ויש שם לפני הבית / הגדול הקף חומה דקה ונמוכה דוגמא לחומת עזרת ישראל. ומן / הדרום יש שיפוע

15 שעולין דרך שם כעין הכבש שהיה [בדרום]³⁶ והנה / יש מערות פתוחות מחוץ לחומת העזרה החיצונית ונכנסות / [תחת הר הבית] ונכנסין³⁷ בהם עד כנגד אבן שתייה. ואולי³⁸ הן המחילות / [שהיו מתחת] בית המקדש. הנה תמהתי על שראיתי הר הזתים / גבוה מאד [ולא נראה] כן מדברי רבותינו ז"ל ³⁹ שאומ' וקמת ועלית / מלמד שבית המקדש [גבוה וכו' סבור] למבנייה

20 בעין עיטם וכו' אך / אמנה בהיותי בדמשק מצאתי כי עמד מלך אחד / בישמעאל שעשה הר הבית מישור, נראה כי כיון היסודות ובנה על / המדה הראשונה. סמוך לירושלים מערת שמעון הצדיק ותלמידו⁴⁰ / ושם מערה אחת לחגי הנביא. לצד האחר מירושלם מערת האריה / יש שם

25 עצמות צדיקים שנהרגו על ייחוד השם על יד מלך יוון ואמ' / לשרפם ליום המחרת. ויהי הלילה ויבא⁴¹ ויקחם אחר אחד מן הברכה / התחתונה אשר היתה מליאה מהם ויביאם באותה המערה ויהי / בבקר וימצא האריה על פתח המערה עם ההרוגים אז ידע המלך / וכל עמו כי קדושים

עמ' ה' המה ונשארו שם עצמותיהם עד היום הזה. / ויש שם בירושלם מערת צדקיה. בתוך ירושלם בית הכנסת לאליהו ז"ל⁴² / יש בו חקיקה בקיר מקום לספר תורה ושם בן ארבע אותיות חקוק שם / על האבן. כשתי פרסאות מירושלם דרך חברון מצבת קבורת רחל על / הדרך. כתחום שבת

5 משם לבית לחם. והמצבה עשתי עשר אבנים⁴³ / שתי אבנים זו אצל זו רוחב האבן לרוחב הקבר ואורך שתי האבנים / לאורך הקבר. והנה חמש שורות זו על זו מעשר אבנים ואבן אחת למעלה / מן העשר ארכה לאורך הקבר ורחבה לרוחב הקבר. והקבלה כי עשרת / השבטים נתנו עשר אבנים ויעקב אביהן נתן את העליונה. בנימין / לא נתן כי קטן בן יומו היה.

10 יוסף לא נתן או שהיה קטן כבן שמונה או מפני / אגמת⁴⁴ נפש שהיתה אמו. קרוב משם תקוע שם מערה לצדיקים. ומשם / הולכין לחברון ומצד הדרך חרחור⁴⁵. שם יש מערה לצדיקים. שם יש / מערה לצדיקים⁴⁶. בחברון שם מערת המכפלה קברי אבות וחברון החדשה / הנה היא סמוך למערה וחברון הקדומה היתה למעלה בהר /שם בית הקברו' / לישראל. ושם מצד

15 אחד מערה שם קברו של ישי. ויש שאומ' שהוא קברו / של יואב. גם שם בחברון קברו של אבנר. כשליש פרסה מחברון דרך / ירושלם לשמאל הדרך בהר אלוני ממרא שם האבן אשר ישב עליה אברהם / אבינו בהימולו בשר ערלתו. ובני אדם לוקחין ממנה מן האבן לתת ממנה / על המילה לרפואתה. ולימין הדרך יש הר אחד שם הר אחר⁴⁷ שם ביתו של 20 אברהם אבינו אשר היה פתוח לארבע רוחות העולם. ושם אילן אומ' / כי הוא העץ אשר אכלו המלאכים תחתיו. ולמטה משם בשפוע ההר / מעיין אחד אומ' כי הוא מקוה של שרה אמנו והנה הדרך בעמק בין / שני ההרים הוא שנ' עליו וישלחהו מעמק חברון לקיים מה שאמרו ז"ל ⁴⁸ אין / מקרא יוצא מידי פשוטו. כי יש לומר שליווהו יעקב אבינו ליוסף עד אותו / העמק ושאל אותו יוסף למה היה מצער את עצמו לרדת כל אותו /

25 ההר ויצטרך לעלות ולחזור בו והוא זקן [ואז פירש לו יעקב] / שכר הלויה ועונשה. ועל כן פירש ממנו באותה הלכה של עגלה ערופה⁴⁹ / ועל כן היו העגלות סימן לדבר⁵⁰ שהיו מושכות בהן עגלות בקר ועל שמן / נקרא כלי

עמ' ו' המרכבה עגלה ונתקיים הפשט והמדרש תדרש⁵¹. מירושלם / לרמה שתי פרסאות והנה בדרך יש מערה מדרש חגי הנביא⁵² ויש שם מערה / אחרת שם בוכין⁵³ הרבה מאד בניין נאה מערה בתוך מערה. ברמה שם / קברו של שמואל הרמתי ושם חנה אמו בבית אחד נאה מאד ולפני / הבית בית

5 תפלה לישמעלים(!) וקרוב משם יש מעיין אומ' שהוא מקוה של / חנה. ממצבת קבורת רחל רואים את הרמה ביניהם כשלשה פרסאות. / החוזר לעכו מירושלם דרך הרמה ילך מן הרמה למקום ששמו צרפית. / והוא בין הרים גדולים ושם נחל קטן אולי היא צרפתה אשר הלך שם אליהו / זצל אצל האלמנה. ומשם עולים בהר לכפר חרס היא תמנת חרס שם / קברו של יהושע בין נון וקברו של נון אביו של יהושע. וקברו של כלב

10 בן / יפונה. ומשם לעברתא⁵⁴ אשר שם אלעזר ואיתמר ופנחס ושבעים זקנים / ומשם לשכם ומשם לעכו. ברוך⁵⁵ יי' אלהי ישראל אשר זיכני והראני / את כל אלה וגן הראה אותנו גליל העליון וגליל התחתון וקברי הצדיקים / אשר שם. וזו היא הדרך אשר הלכנו בה. מעכו לשזור כארבע פרסאות / שם ר' שמעון שזורי ע"ה סמוך לכפר

15 בשיפוע ההר וחזוק⁵⁶ ממנו מעט / בהר אחר ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול שהיה מעשרה הרוגי מלוכה / משם כשלשה פרסאות לכפר חנין שם ר' יעקב דמן כפר שחנין⁵⁷ ור' / אליעזר בנו כששים אמה בין שניהם הוא ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי⁵⁸ / שם ר' חלפתא ובנו ר' יוסי בן חלפתא ואשתו זה אצל זה ותלמידו קרוב / להם. ושם בהר בית הקברות ושם

20 ר' זכריה⁵⁹ ושם למטה מערה יש בה / כ"ד תלמידים. ושם שתי מערות פתוחות זו לזו כאחת⁶⁰ פתוחה והאחת סתומה. ושם בית הכנסת לר' שמעון בן יוחאי. משם למכון⁶¹ כשתי פרסאות / ועל הדרך סמוך לכפר חנין כחצי פרסה נחום איש גם זו ציון שעליו / נאה מאד. ופתח המערה סתום ואמת המים עוברת לפניו ושם הכפר / אפריאוה⁶² ויש אומ' שהוא נחום דמן

25 פרוז⁶³. במכון שם מערה לשמאי והלל / ותלמידיהם סך כולם שלשים ושנים שם מתקבצין כל ישראל והישמעלים / בפסח שני⁶⁴ וישראל מתפללים שם

ואומרים שם מזמורים וכשהם [רואים] / יוצאים מים בתוך המערה כולם שמחים כי הוא סימן שתתברך / השנה והרבה פעמים שלא נמצאו שם

עמ' ז' מים ובעת תפלתם היו נראים / המים כהרף עין. ושם ר' שמעון בן יוחאי ועליו ציון נאה וסמוך לו / ר' אלעזר בנו אומ' כי שם היה מדרשו של ר' שמעון בן יוחאי. ושם ר' יוסי / בן קיסמא בין הכרמים. ועוד שם צדיק אחד אומ' כי שמו ר' יהודה / ושם נחמן חטופה⁶⁵ ור' יוחנן הסנדלר. ושם

5 בית הכנסת לר' שמעון / בן יוחאי בניין מפואר מאד ושם אבן גדולה חלולה מראשה עד למעלה / קרוב לארץ או' כי שם היה מזבח והדם היה שותת ויורד דרך אותו / מקום חלול. ממכון⁶⁶ לגוש חלב כמו פרסה ושם לגוש⁶⁷ חלב בני סנחריב / מלך אשור אדמלך (!) ושראצר בניו אשר הכו את אביהם ובאו לארץ / ישראל ונתגיירו. סמוך להם שמתיה ואבטליון

10 שהיו מבני בניהם⁶⁸. ושם / מאיר טצון⁶⁹0 ואשתו זצק“ל. ושם בית הכנסת לר' שמעון בן / יוחאי⁷⁰ החומות החיצוניות והמדרגות בניין נאה מאד. ושם שני / צדיקים האחד גאון והשיני מאלו הדורות.⁷¹ ושם מערה נאה ושם / כוכין הרבה ומגוש חלב לכפר ברעם כשתי פרסאות שם עובדיה / הנביא ע”ה ועליו אילן גדול מוטל על הציון שלו לאורכו וקרוב

15 משם / בית מדרש שלו בנין מפואר מאד. ושם ר' פנחס בן יאיר וקרוב / משם אסתר המלכה⁷² פי המערה למעלה ואבן גדולה מכסה את / פיה וקרוב משם צדיק אחד אומ' כי הוא רב נחמן ויש אומ' כי הוא / רב יצחק ושם בתוך הכפר בית הכנסת לר' שמעון בן יוחאי בניין מפואר /

20 מאד אבנים גדולות ומצופות ועמודים גדולים וארוכים לא / ראיתי בניין מפואר כמוהו. משם חזרנו לגוש חלב ומגוש הלכנו / לעלמה כשתי פרסאות, ומצד הדרך כחצי פרסה מגוש חלב שם / ר' זימרא. ושם בעלמה ר' אלעזר בן עזריה תחת אילן אחד. ושם / יהודה בן תימא לצד האחר מן העיר. ומעלמה הלכנו לכלתה⁷³ כחצי / פרסה ועל אם הדרך מערה מליאה מים

25 טובים לשמים⁷⁴ וקורין אותה / מערת הבבליים והרבה צדיקים שהובאו מבבל לארץ ישראל וסמוך / לה מערה אחרת לרב הונא ורב המנונא

עמ' ח' בכלתה בתוך הכפר ור' / יוסי הגלילי. ומשם הלכנו בני כרטיין⁷⁵ וסמוך לעמק בשיפוע ההר / סמוך למכפלה⁷⁶ צדיק אחד יש אומ' כי הוא ר' יעקב דמן נבוריא. / ומשם הלכנו לקיומיאה ושם ר' יוסי דמן יוקרת. ומשם הלכנו לעמוקא / שם יונתן בן עוזיאל תחת אילן גדול ונאה לא ראיתי כמוהו⁷⁷ ומן העמוקא / הלכנו לפרעם כשתי פרסאות שם חוני המעגל ואשתו סמוך בעמק. / וישמעאל אחד הראה לנו צדיק לא ידענו שמו⁷⁸

5 ומשם עלינו הר גבוה / מאד סמוך לכפר ועלינו עליו מצד ההר כנגד המעין. ושם בהר / אבא חלקיה ויש אומ' כי הוא חנן הנחבא ומשם הלכנו לעין זית שם / צדיק אחד לא ידענו שמו והוא תחת שְׁפְיטְ⁷⁹ בשפיט יש מערת / ר' יהודה ב"ר אילעאי ותלמידיו ולא הלכנו שם ⁸⁰ לפי שלא היו מניחין ליכנס / במערה. משם הלכנו לעכברה שם ר' נהוראי ור' יוסי ור'

10 דוסתאי / בתוך הגנות והמים עוברים שניהם באחת⁸¹ שני טפ' משם הלכנו / לרעקוק ⁸² שם חבקוק הנביא ועליו ציון נאה בתוך ד' מחיצות. משם / הלכנו לטבריא ושם מערה בחצי שיפוע לר' חייא ובניו ותלמידיו. / למעלה מערה לר' עקיבא ושם בית הקברות גדול מאד שם תלמידי / ר' עקיבא. סמוך לבית הקברות מערה לר' יוחנן ותלמידיו. ומערה / אחרת לרב כהנא. ובתוך בית הקברות שם רבינו משה בן הריין / ר' מיימון זצקל ואומ‘⁸³ כי יש שם גאון שמו רב צמח. מצד אחר של / העיר בהר ר’ מאיר ולמטה ממנו מרחץ חמי טבריה מכונה על / שם ר' מאיר ⁸⁴. מטבריא חזרנו דרך ארבל. ועל הדרך כמו מיל מטברייא / מערה שם יוכבד אם

20 משה רבינו ומרים אחותו וציפורה אשת משה. / וקרוב לארבל שלשה שבטים מבני יעקב ודינה אחותם⁸⁵ ואצל הציון / גדל הדס נאה ואין אדם רשאי ליקח ממנו ענף לא יהודי ולא ישמעאל / פן ייענש וקרוב משם צדיק אחר ואמ' המים עוברת עליו ומכוסה / בעפר ובבניין והמים נופלים במעיין כמין בור. ואומ' כי הוא שת / בן אדם הראשון. שם בארבל קרוב למעיין

25 של הכפר נתאי הארבלי ועליו / בניין נאה כמין כיפה אבנים גדולות בכיפה כל אחת מהן לאורך הכיפה. / משם הלכנו לכפר חטים שם יתרו חותן משה⁸⁶ ועליו בניין נאה עשו אותו / הישמעאלים בית תפלה. וראינו שם חלון המערה שכן דרך הישמעאלים / לעשות בית תפלה שלהם סמוך

עמ' ט' לצדיקים. וזה הכפר נקרא / בויקרא רבה⁸⁷ ר' אבא בר כהנה ור' חנין תרויהון בשם ר' עזריה דכפר / חטייה למלך שהיו לו שני מגריסין בישל לו הראשון כו'. וקרוב משם / יש מעיין שהמים יורדין שם מבראש ההר בנקיקי סלע גדול ואין רואים / המקום וקול המים נשמע כאילו יורדים

5 בכלי נחושת אומ' כי הוא דלי / של מרים. ולא יתכן כי מרים לא נכנסה בחייה בארץ ישראל. משם / הלכנו לערכא⁸⁸ שם ר' חנינא בן דוסא ואשתו במערה אחת. ומצד / אחר מן העיר שם ר' ראובן האיצרובילי⁸⁹ וראיה מצא' בירושלמי בתפלת / השחר⁹⁰. אר אמי ר' יוחנן פליג לא הוי צריך מתפלגא על הדה שכן / מוסיפין מחול על הקודש ועוד דסלקין 10 חמרייה מן ערב לציפורן / ואמרו כבר שבת ר' חנינא בן דוסא בעירו והיידה אמרה הא דאמ' / ר' חנינא וכו‘. זאת היא עֵרְכָה שהזכרנו ששם ר’ חנינא בן דוסא / ואשתו קבורין והיא קרובה לציפורי ומשם הלכנו לכפר סיכנין שם / ר' יהושע דכפר סיכנין בארון של אבן וכיסוי של אבן עליו כלי נאה / מאד ושני צדיקים אצלו בארונות כיוצא בזה והם בתוך

15 בית אחד / ולמטה מהם בשדה צדיק אחר לא ידענו שמו. ומשם הלכנו לכפר / קִינֵא⁹¹ שם יונה בן אמיתי ועליו בניין נאה בית תפלה לישמעאלים. / ומשם הלכנו לציפורי שם רבינו הקדוש עם קצת התלמידים במערה / אחת ולמטה ממנו מערה אחת שם היא אשתו. מצפורי הלכנו /

20 לרומי⁹² שם מערה לבנימין הצדיק בן יעקב אבינו בארון של אבן. / וכיסויו של אבן נראה שהוא של שיש. הקבלה כי משם יצא משיח / ואני הוכחתי מכמה ראיות כי שם היתה רומי הגדולה ושם היה מלך / רומי אנטונינום רגיל אצל רבינו הקדוש בציפורי אשר היא קרובה / משם והיתה מגעת עד צור המעטירה והיתה נקראת צור בלשון / הנביאים ונקראת רומי

25 בלשון חכמים כמו שאמ' רבותי' ז“ל⁹³ כל מקום / שנאמ' צור חסר ברומי החייבת הכתו' מדבר. משם הלכנו / לכפר מַּנְדֵי שם צדיק אחר אומ' כי הוא עקביא בן מהללאל. ומשם / חזרנו לעכו כארבע פרסאות משם ואותו הכפר נזכר בירושלם ⁹⁴ / בויקרא רבה⁹⁵ א”ר יששכר דכפר מנא אין לשון

עמ' י' ויקר אלא טומאה וכו‘. / מעכו הולכין לדמשק דרך כפר חנניא וצדיק אחד יש על אם הדרך ועוברין / את הירדן דרך גשר הבנוי עליו. שם בדמשק בית הכנסת לר’ אלעזר / בן ערך בנין מפואר מאד⁹⁶ והוא בתוך העיר. ועוד שם בית⁹⁷ הגנות / בית הכנסת לאליהו⁹⁸ ז"ל בנין מפואר

5 מאד לא נראה שם כמוהו / והיו הישמעלים (!) מרננים כי הבניין ההוא לא היה כי אם למלך / המשיח וכן היה שלא ראוהו(!) המלך נשלם כי נפגר והלך לו. יהי רצון / שנראה מלך המשיח מושל עליו. והנה יש לנו לדעת כי / מכל שבעים ארצות אשר ברא האל יתברך ויתעלה בעולמו מכלם /

10 בחר ארץ ישראל שנ/ ⁹⁹ ארץ אשר יי' אלהיך דורש אותה תמיר עיני / ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה וכדברי חז"ל¹⁰⁰ והלא כל / הארצות הוא דורש שנ‘¹⁰¹ להמטיר על ארץ לא איש כביכול אין דורש / אלא אותה ועל ידי אותה דרישה שהוא דורש אותה דורש כל הארצות. / תמיד עיני יי’ אלהיך בה שנ' על בית המקדש¹⁰² והיו עיני ולבי / שם כל הימים. והעניין כי לא המשיל עליה שר משרי מעלה כאשר/

15 עשה לשאר הארצות אלא הכ"ה לבדו הוא מושל עליה שנ' ¹⁰³ אלהי / נכר הארץ פי' אלהים שהוא נכר בארץ ההיא כי כל האלהים / ואפי' שרי מעלה נכרים הם אצל ארץ ישראל שאין מושל עליה / רק האל יתברך לבדו ונקרא אלהי ארץ ישראל שנ'¹⁰⁴ כי לא ידעו את / משפט אלהי הארץ.

20 וכן וידברו אל אלהי ירושלם כעל אלהי עמי הארץ¹⁰⁵. / וכת‘¹⁰⁶ לא ישבו בארץ יי’. וכת‘¹⁰⁷ ארצי חלקו. ואומ’¹⁰⁸ עם יי' אלה ומארצו / יצאו. ומפני שהיא מבחר כל הארצות נתנה האל יתברך לישראל שהם / מבחר כל האומות. וכאשר לא המשיל האל יתברך על ישראל שר / משרי מעלה כאשר עשה לשאר האומות שנ‘¹⁰⁹ אשר חלק יי’ אלהיך / לכל העמים תחת

25 השמים. ואתכם לקח יי' ויוצא אתכם מכור / הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה. כי לכל הע[מים] / יש להם שר כוכב ומזל כמו שנ' בדניאל שר מלכות [פרס שר] / מלכות יון ואף כי נאמר שם¹¹⁰ מיכאל שרכo אינו אלא [ממונה להשגיח] / עליהם ולא למשול בם שב/

עמ' י“א ואתכם לקח יי' [ואומ‘¹¹¹ כי חלק יי’] עמו / ואומ' יי' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר ובדברי רז”ל¹¹² ואתם תהיו לי כב' / יכול¹¹³ איני מעמיד ואיני משליט עליכם אחרים אלא אני וכן הוא אומ' / לא ינום ולא ישן שומר ישראל. ובאלה הדברים רבה¹¹⁴ כיון שירד הקבה / לסיני ירדו חבורות

5 של מלאכים מיכאל וחבורתו גבריאל וחבורתו / יש מאומות העולם שבררו להם מיכאל ויש מאומות העולם שבררו / להם גבריאל אבל ישראל בררו להם להכ“ה. חלקי יי' אמרה נפשי¹¹⁵. / שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד. ומפני שארץ ישראל אין לה מושל / עליה משרי מעלה כמו שיש לשאר הארצות אמרו חז”ל ¹¹⁶ שכל הדר / בחוצה לארץ כמו שאין לו אלוה מפני.

10 שהוא דר תחת ממשלת השרים / שרי מעלה. ואינו דומה עובד את המלך בפלטין שלו לעובד אותו / בממשלה אחרת. ועוד מפני שעקר¹¹⁷ עבודת האל יתברך ויתעלה / בקיום התורה והמצוות בארץ ישראל המיוחדת לשם הנכבד לבדו ולא / נתחייבו ישראל בחוצה לארץ במצות ואפילו בחובת¹¹⁸ הגוף שאינן / תלויות בארץ אלא כדי שלא יהיו להם חדשים

15 כשיחזירו לארץ¹¹⁹. ואומ' / ז"ל¹²⁰ לעולם יחזר אדם וידור בארץ ישראל אפי' בעיר שרובה גוים / ולא ידור בחוצה לארץ אפי' בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ / ישראל מעלה עליו הכתו' כאילו קיבל עליו עול שמים שנ' לתת לכם / את ארץ כנען להיות לכם לאלהים וכי הדר בארץ כנען יש לו אלוה / הדר בכל העולם אין לו אלוה אלא לומ' לך כל מי שאינו

20 דר בארץ / ישראל לא קיבל עליו עול מ' שמים. וכן הוא אומ' בדוד כי גרשוני היום / מהסתפח בנחלת השם לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי אמרו לו לך / עבוד אלהים אחרים אלא לומ' לך [כל היוצא] מארץ ישראל לחוצה לארץ מעלה / עליו הכתוב כאילו עובד ע“ז וכן יעקב אומ' והיה יי' לי לאלהים כשישוב / מחוצה לארץ. ובדברי רז”ל ¹²¹ אמ' ר' יוסי בן

25 חלפתא לר' ישמעל(!) בריה / מבקש אתה לראות את השכינה בעולם הזה עסוק בתורה בארץ / ישראל שנ‘¹²² דרשו יי’ בהמצאו ועוזו¹²³ בקשו פניו תמיד ואמרו חז"ל¹²⁴ / שם האחד פישון זה בבל על שם ופשו פרשיו¹²⁵ הוא

עמ' י"ב הסובב את כל / ארץ החוילה שעלה והקיף את כל ארץ ישראל דכתי‘¹²⁶ הוחילי / לאלהים כי עוד אודנו. אשר שם הזהב אילו דברי תורה שנ’ הנחמדים / מזהב ומפז רב.וזהב הארץ ההיא טוב מלמד שאין תורה כתורת / ארץ ישראל¹²⁷ ואין חכמה כחכמת ארץ ישראל וכו'. באלה הדברים / רבה עד לא עשה ארץ וחוצות¹²⁸. ארץ אלו שאר ארצות חוצות

5 אלו / מדברות תבל זו ארץ ישראל. ולמה נקראה שמה תבל על שם תבל שבתוכה ואיזו זו תורה שנ'¹²⁹ בגויים אין תורה. מיכאן שתורה היא בארץ / ישראל. ואמרו ז“ל ¹³⁰ אוירא דארץ ישראל מחכים. ואמרו רז”ל¹³¹ שוב אל / ארץ אבותיך ואהיה עמך משום דנכסי חוצה לארץ אינם מתברכים. /

10 ואמ' אשר רכשו בארץ כנען אבל מה שרכש בפדן אדם נתן לעשו / בשביל חלקו במערת המכפלה. אמ' נכסי חוצה לארץ אינם כדאי¹³²./ תאני דבי ר' ענן¹³³ כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת מזבחי כתי' / מזבח אדמה תעשה לי ולהלן הוא אומ' וכפר אדמתו עמו. אמ' ר' / אלעזר¹³⁴ כל הדר בארץ ישראל עומד בלא עון. שנ' בל יאמ' / שכן חליתי העם היושב

15 בה נשוי עון. ר' חייא בר אבא¹³⁵ אמ' אפי' שפחה¹³⁶ / שבארץ ישראל מובטח לה שהיא לעולם הבא שנ' נותן נשמה לעם / עליה. כתי' הכא לע[ם עלי]ה וכתיב התם שבו לכם פה עם החמור / עם הדומה לחמור. ואמרו בספרי¹³⁷ מעשה בר' יהודה בן בתירא / ור' מתיא בן חרש ור' חנינא בן אחי ר' יהושע ור' יונתן שהיו יוצאין / חוצה לארץ והגיעו 20 לכילולום וזכרו את ארץ ישראל וזקפו עיניהם / וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את בגדיהם¹³⁸ המקרא הזה / וירשת וישבת בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה אמרו / ישיבת ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה. מעשה / בר' אליעזר בן שמוע ור' יוחנן הסנדלר שהיו הולכים בנציבים / אצל ר' יהודא בן בתירא ללמוד תורה ממנו והגיעו

25 לצידון וזכרו / ארץ ישראל וזקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהן / וקראו את המקרא הזה וירשת וישבת בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות /

עמ' י"ג שבתורה חזרו לארץ ישראל. אמ' ר' חלבו¹³⁹ למה האבות מחבבין קבורת / ארץ ישראל לפי שמתי ארץ ישראל חיין תחלה בימות המשיח ואוכלין / ציות ¹⁴⁰ המשיח. והנה הארץ קדושה בעשרה קדושות. ואלו הן. עיירות המוקפות / חומה מימות יהושע בן נון קדושות מארץ ישראל. לפנים מן החומה של / ירושלם קדוש מן העיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. הר הבית /

5 קדוש מירושלם. החיל קדוש מהר הבית. עזרת נשים קדושה מן החיל. / עזרת ישראל קדושה מעזרת נשים. עזרת כהנים קדושה מעזרת / ישראל בין האולם ולמזבח קדוש מעזרת כהנים. ההיכל קדוש מבין / האולם ולמזבח. בית קדשי הקדשים קדוש מן ההיכל. בפסיקתא¹⁴¹ רבתי ואתה / פשחור בבל תבא ושם תמות ושם תיקבר. ר' חלבו אומ' המת

10 בחוצה לארץ ונקבר / בחוצה לארץ שתי צרות בידו אחת צרת המיתה ואחת צרת / הקבורה. נבואה למשכנותיו¹⁴² בג' ארץ ישראל וכן ממלכות הארץ התרומה / העליונה בי נשבעתי יולדת השבעה. הנה¹⁴³ ראינו דברי רבותינו / קדמונינו אשר דברו נבואת¹⁴⁴ המלך משיחנו, יהי רצון שיבוא במהרה / בימינו, וזה הוא לשונם:

15 אל יעלה על לב איש שיגלה מלך המשיח / על ארץ לא טהורה וגם אל ישגה לחשוב שיבא גם בארץ ישראל בין / הגויים הטועה בזה לא חש לכבודו של מלך [המ]ש[יח] אך ישראל תופשים / התורה חסידים¹⁴⁵ אנשי מעשה מארבע רוחות העולם אחד מעיר ושנים / ממשפחה כל איש אשר נשאו לבו ונדבה רוח טהרה והכשר חבת / הקדש לבא בארץ ישראל

20 ועליהם יגלה מלך המשיח. כמו שנ' ולקחתי / אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון. / ואשריהם שיתקיים¹⁴⁶ כי רוח ממרום יערה וכו' ושם מאריכים / לבאר ענין ביאת הגאולה על ידי שני משיחים משיח בן אפרים ומשיח / בן דוד יהי רצון שיבואו בימינו. ועתה מתעוררים רבים ומתנדבים / לעלות לארץ ישראל. ורבים חושבים כי אנחנו

25 קרובים לביאת הגואל / כאשר רואים שהכבידו האומות את עולם על ישראל ברוב המקומות / ושאר סימנים ידועים נתגלו לצנועים. סוף דבר ישראל צריכים / תשובה ומעשים טובים ולחזק דברי דודים אשר מיינה של תורה / עִרבים¹⁴⁷.

נשלמו תוצאות ארץ ישראל.