יש אוהדים וּמתנגדים להסברה שיטתית של הלכות־היגיינה בצוּרה של הרצאות, תערוּכות, מאמרים ומדורים קבוּעים בעתון.
מאַיִן נובעים חילוקי הדעות?
הציבור הרחב ברובו הגדול לא רק שהוא אוהד את ההסברה, אלא גם שואף לה, דורש אותה, מכיון שאינו רוצה להישאר בבערוּתו. חוּש בקרתוֹ דורש הבחנה בין טוב לרע. מזה נובעת הדרישה מהרופאים להרבות הסברה בכל סעיפי ההיגיינה הציבוּרית והפּרטית וּבאמצעי הפּרוֹפילקטיקה, הדרוּשים לקידום פני המחלה. הסברה זו אינה יכולה להינתן בצורה לקונית של “עשה” ו“אַל תעשה”. הרשות לקהל לדרוש ידיעה בטיב המחלה, כגון: מהו הטיפוס, מה סכנותיו, מהלך המחלה הזאת והפרוגנוזה שלה. אבל הקהל אינו מסתפק בזה, הוא תּאֵב לדעת את אפני הריפוי לכל פרטיו, את השיטות השונות ברפואה. אולם הרפואה אינה ניתנת ללימוד ממאמר פופולרי בעתון, אלא דרושה לה הכנה יסודית במשך שנים והמשך בהשתלמות בלתי־פּוֹסקת וכל הקונה לו ידיעה בשעה אחת, סכּנה גדולה כרוּכה בדבר, באשר הוּא “אינו יודע, שאינו יודע”.
על כן נלחמים הרופאים בתוקף, ובצדק גמוּר, נגד “הפלדשריזם”, נ.א. השאיפה של אנשים שונים, חסרי השכלה רפואית מספיקה, לקבל על עצמם ריפּוּי מחלות על סמך נסיון של מקרים אחדים שראוּ בחיים ואין להם כל אפשרוּת של הבחנה אינדיבידוּאַלית. כי לא כל רצפּט או טיפּוּל מַתאים לכל החולים, גם אם מחלתם נקראת באותו שם. העתונים, אשר מתוך שאיפה לסנסציה מביאים מדי שבוּע חדשות מפוצצות בשדה הרפוּאה, כאילוּ גילוּ כבר את סיבת הסרטן או את אפשרוּת ריפּוּיו או שמצאוּ אמצעי מצוּין כנגד השחפת וכו'. מאמרים בסוּג זה מביאים לירידת קרנה של ההסברה ההיגיינית.
יש תמימים הדורשים עצה רפואית אינדיבידואלית מפי העתון או רוצים להשתמש בו כדי לבקר את פעוּלת הרופא שלהם. עצות כאלה אינן יכולות להינתן. לא תיתכן כלל מיכניזציה של הרפוּאה, כאילוּ היוּ זורקים מטבע לתוך אבטומאט ולוחצים על כפתור, אשר עליו כתוּב שם המחלה – הרפוּאה יוצאת מאליה. מתן עצות בעתון דוֹמה לריפּוּי ממרחק. ישנם “רופאים” החושבים לאפשרי לקבל במכתב את תלונות החולה ועל סמך זה לשפּוט על טיב המַחלה ולשלוח שוב ע“י מכתב את הרצפּטים, המתקבלים ע”י החולים באמוּנה תמימה עד שהם מעדיפים אותם על הרפוּאות שנותנים להם הרופא הבודק אישית; זו רעה חולה. אין לשפּוט את המחלה אלא אם כן ראו תחילה את החולה, ואין לקבוע את טיבה של מחלת קיבה לפני שמתבוננים אל צורת הגוּלגוֹלת, צבע השערות והעינים, מבנה הגוּף וגבהו, הליכותיו ומנהגיו של החולה ועוד ועוד. כל הסימנים החיצוניים הללוּ כשהם מאוּחדים, משאירים רושם כללי, המשפּיע לא מעט על האינטוּאיציה של הרופא בקביעת האבחנה ודרכי הריפּוי. מי שמוותר על הרושם הכללי הזה, יספיק לפעמים לרפא סימפטום זה או אחר, אבל לעולם לא ירפא את המחלה ועאכו"כ – את החולה.
יש רבים, בתוכם לא מעט רופאים, המתנגדים לחלוּטין לכל הסברה פּופּוּלרית ברפואה. נימוּקים אחדים ליחס שלילי זה נזכרו כבר לעיל. גם העוּבדה, שפּירסוּם מאמרים ברפוּאה או הרצאות בפוּמבי מַקנים שם לרופא המרצה, ומשמש ריקלמה בלתי הוגנת, הוא נימוק רציני נגד הסברה פּופּוּלרית. הקהל אינו יודע להבחין היטב בין רופא העובד ברצינוּת בחדר־עבודתו לבין הרופא המופיע לפני הציבוּר הרחב במאמר ובהרצאה. יש סבוּרים, שאם רופא יודע לכתוב על מחלה ולהרצות עליה ודאי שהוא “רופא טוב”. ואמנם נחוּץ להסביר לקהל, שאלה הם שני דברים שאין שייכוּת ביניהם. רופאים־היגייניקים מטפלים כל חייהם בשאלות הסברה ואינם עוסקים כלל ברפוּאה מעשית. שני הנימוּקים האחרונים הם רציניים למדי, אבל הם נתוּנים לתיקוּן ואין, לכן, לפסול כל הסברה באיזו צוּרה שהיא.
חלק מהרופאים מביאים עוד נימוּק פּסיכולוגי אשר לא כוּלם מודים בו. הרופאים מהאַסכּוֹלה הישנה רואים בהסברה רפוּאית פּוֹפּוּלרית ווּלגריזאציה של הרפוּאה ואינם יכולים להתרגל לרעיון שיבואוּ הדיוטות וידברוּ על עניני־רפוּאה. דבר זה הוּא כעין חילוּל הקודש בעיניהם, מצד שני דוקא רופאים אלה הם הכועסים על החולים, שבאים אליהם בשאלות “טפּשיוֹת”. מנַיִן לו לחולה להבדיל בין שאלה טפּשית לבין שאלה במקומה, אם כל הסברה ברפואה מוקצה היא לו? רופאים אלה, יודעים היטב לטפל בפרט, ואילו הכלל זר להם; הם רופאים טובים אבל אין להם מושג מהיגיינה. וגם זה מנהג רע, שבאוניברסיטאות אין מחנכים את הסטודנטים למדע ההיגיינה. והאוניברסיטה שלנו תיטיב לעשות, אם תתחיל בהפצת המדע הזה בין הרופאים עצמם ובין המתעתדים להיות רופאים.
1932
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.