עם מותו של ד“ר אברהם רטנר בחשון תשי”ב, נסתלקה מאתנו דמות אצילה, אדם יקר־רוח, אשר סימל את האדיבות ואת הגישה הכנה לחולים, שפנו לעזרתו הרפואית. כעשרים שנה עמד בראש המכון לפיזיו־תיראפּיה בבית־החולים העירוני “הדסה” בתל־אביב, בהתמסרו בכל נימי נפשו לתפקידו הרפואי. הוא נתחבב על חבריו הרופאים, על האחיות שעבדו במחיצתו ועל כל החולים שנתרפאו אצלו.
נולד בצאריצין – כעת סטאלינגראד– בשנת 1883, לאביו, סוחר אמיד, שביתו שימש מרכז החיים הציוניים בעיר וסביבתה. בשנת 1907 הוסמך דוקטור לרפואת באוניברסיטה של מוסקבה, ובשנת 1908 עלה לארץ־ישראל יחד עם גיסו, הד“ר שפירא, ששימש אחר־כך מנתח ראשי ב”הדסה" בתל־אביב.
עם בואו לארץ, נפגש ד“ר רטנר עם ד”ר הלל יפה ועבד בשיתוף־פעולה אתו, ואף מילא את מקומו כשד"ר יפה יצא לכמה חדשים להשתלמות באירופה.
לאחר־מכן יצא ד"ר רטנר עצמו לפאריס, להשתלמות בקורסים מיוחדים במכון למחלות טרופיות, נוכח ריבוי מחלות־העיניים והקדחת הטרופית בארץ בימים ההם.
אותה שנה – 1909 – השתתף גם כציר בקונגרס הציוני בהאמבורג.
מפאריס עמד לחזור לארץ־ישראל, אך בגלל מחלת אמו נקרא לרוסיה והשתקע באסטראחאן, שם פתח בית־חולים פרטי. במלחמת־העולם הראשונה שימש כארבע שנים רופא צבאי בחזיתות גאליציה ורומניה, ובמשטרו של קרנסקי היה ציר מטעם החזית הרומנית במועצה המלחמתית הרפואית העליונה, בה תפס עמדה חשובה.
למן המהפכה הבולשביסטית עשה מאמצים לצאת לארץ־ישראל, דבר שעלה בידו לאחד קשיים מרובים, והוא הגיע לארץ בשנת 1925 עם רעיתו ושתי ילדות קטנות. כשנתיים עבד כרופא סאניטארי בישובי עמק־יזרעאל ואחר־כך, מטעם הסוכנות היהודית, בחיפה. ב־1931 הוזמן לבית־החולים העירוני “הדסה” בתל־אביב ופתח את המכון הפיזיקאלי הראשון, שעמד בראשו עד יומו האחרון, תוך מסירות מופתית והתמחות מקצועית מתמדת. – זכרו הטוב לא ימוש מלב ידידיו, חבריו והחולים הרבים, אשר ידעו להוקיר את האיש הדגול והאציל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.