רקע
זאב אלבלינגר
על פרשת לבון: שתי ברירות לפני ב"ג

מעריב, יום ד' 15.2.1961

ת"א

אין הדחת מר לבון ממזכירות ההסתדרות לפי צו מגבוה, תופעה חדשה בחיים הפוליטיים של ארצנו ובעיר במפלגה השלטת. זוהי רק חזרה בדרג גבוה על אותה תופעה שאנו עדים לה לעתים קרובות בדרגים נמוכים והיא ההתנגשות בין ראש כפר, מועצה או עיר לבין מזכיר לשכת עבודה, מזכיר ההסתדרות או מזכיר סניף מקומי של המפלגה. אם כי לכאורה הסכסוך הוא מקומי בלבד, עטה עליו העתונות, כמוצאת שלל רב, מוסיפה לו פרסומת וחשיבות ומלעיטה אותנו בפרטי פרטים על סכסוך, שלמעשה אינו אלא מלחמה של קבוצות לחץ שונות על שלטון בלעדי.

חשיבות זו שאנו מייחסים, בעל כרחנו, לסכסוכים אלה, מעלה אותם מזירה מפלגתית למדינית ועל ידי כך אנו מזדהים לכאורה עם הדעה שכל איש ציבור, הפועל כמייצג ציבור זה, לא חלים עליו חוקים של בר תמותה רגיל ואין הוא חייב בחובת ביקורת עצמית, כי המדובר הן באדם, שהוא “מדינאי”, או איש שהמדינה רוצה ביקרו בכל מחיר.

האלהה עצמית זו פוגמת לא בטעם הטוב בלבד, אלא יוצרת מעמד שליט יהיר, שאינו חייב בכל התחשבות בכלל האזרחים ואפילו לא בבוחריו. על ידי כך מבטלים את מושג “העם” ובמקומו באים דוברי המפלגה, שלהם הזכות הבלבדית לקבוע גם בעניני מוסר ומצפון הפרט. סתימת הפירצה במפלגה על ידי קרבן אדם אינה צורה פרוצדוראלית שגרתית, שהיא ענין למפלגת מפא"י, כי האדונים אשכול ואלמוגי הדגישו, שמבצע הדחה זה הוא לטובת העם, הרוצה בשובו של ב.ג. לראשות הממשלה, אפילו אם הוא מעמיד את הדחת לבון כתנאי לשובו לזירה המדינית. ניחא להם לשני האדונים שבצעו את פקודת אדונם ויתכן ששלמות מפלגתם – בעיניהם מולך שכדאי להקריב לו כל קרבן. אולם ב.ג. שייצר במשך שנים קשר בל ינתק עם העם על סמך פעילותו, להט רצונו, וההכרה בטוהר דבריו, עשה משגה גס, שיבטל את עמדתו המוסרית שרכש לו בעינינו. בלי עמדה זו אין שום ראש ממשלה בארצנו יכול לייצג עם. הוא יכול רק לשלוט בו בעזרת הנאמנים לו ואין לי כל ספק שלא לכך התכון ב.ג. כשהחל במלחמתו בלבון ושבזממו קיבל את עצת אחיתופל המפלגתי, שתהיה לו לרועץ בעתיד.

נכון, כולנו היינו רוצים שב.ג. ימשיך בדרכו המפוארת בחנוך העם, שקם לתחיה בדרך החלוציות והמסירות, אולם הגדולה באישיות – אינה בקנאותו – לכוף את רצונו על כולם, אלא בקנאות לממלכתיות ולטובת כל העם ודרישה זו תובעת אמת־מדה אחרת ביחסיי עם הציבור.

שתי ברירות יש לו לב.ג.: להיות ככל האדם ולשרת את העם כאיש מפלגה גרידא, או להתעלות לאותה רמה שממנה יישמעו דבריו כצו מוסרי וטהור. עדיין לא איחר מן המועד ותקותנו שלא ייסחר בחשבונות הקטנוניים של עושי רצונו. אנו רוצים בב.ג. המנהיג ולא בב.ג. השליט.

רחובות, ז. אלבי


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49332 יצירות מאת 2726 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21026 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!