רקע
דוד סמילנסקי
שלמה גרטל
6.jpg

שנים רבות עבד שלמה גרטל בעירית תל־אביב, כמנהל מחלקת החשבונות והגזברות, עד צאתו לפנסיה. התפתח יחד עם העיריה והלך אתה משלב אל שלב. בימי שירותו כגזבר, גדלה העיר ואוכלוסיתה, ועמן התקציב השנתי. מימיו לא היה בין אנשי־המלל, המדברים גבוהה, אלא בין אנשי־המעש, הצועדים על הקרקע ואינם ממריאים שחקים.

יליד פולין. למד בנעוריו בקלויז של חסידי בלז בעיירת־הולדתו הרובישוב, שבפלך לובלין. אחר כך למד כתלמיד אכסטרני בבתי־ספר למסחר בווארשה ובאודיסה. בתרע"ג, השנה האחרונה של “העליה השניה” (בשנה שלאחריה פרצה מלחמת־העמים), עלה לארץ.

תחילה עבד כפועל בקבוצת כנרת. שם הכיר את א. ד. גורדון, חנה מייזל ויתר טובי החלוצים. אחר כך עבר ללמוד בבית־מדרש למורים בירושלים. משפרצה מלחמת־העולם באבגוסט 1914 קיבל את הנתינות העותומאנית, לבל יגורש מן הארץ כנתין־רוסיה. נדרש לשרת בצבא הלוחם של מולדתו הרשמית ו“פדה” את עצמו, לפי החוק, בתשלום כופר צבאי (“בדל אסכר”) בסך אלף פראנק. בטבריה נפגש עם “ראש ועד ההגירה”, מאיר דיזנגוף, שניהל את מפעל העזרה למגורשים ממקומות מושבותיהם מדרום הארץ. ודיזנגוף הטיל עליו תפקידים בניהול החשבונות והקופה של ועד ההגירה. וכשחזרו הגולים לבתיהם בסוף המלחמה, ודיזנגוף חזר לראשות ועד תל־אביב בסתיו 1917, הטיל על גרטל “להמשיך בעבודתו” כמנהל חשבונות של ועד תל־אביב. הועד היה לעיריה, והיקף העבודה המינהלתית גדל והלך עם גידולה המפליא של העיר, ושלמה גרטל עשה קרוב לשלשים שנה בעבודה שקדנית ומסורה בהנהלת החשבונות, ואחר כך כראש מחלקת הגזברות של עירית תל־אביב.

נדב מזמנו וממרצו גם לעסקנות צבורית כשופט במשפט־השלום העברי, חבר ועדת הבקורת של “הלואה וחסכון”, במכון למנהלי חשבונות בליגה למלחמה בשחפת, כחבר הועד של “כופר הישוב”, חבר הנשיאות בחברת “גאולה”, חבר הועדה לערעורים להסדר תפיסת מקרקעין, חבר המועצה למען הקהק"ל, חבר הנשיאות בקואופרציה לאשראי בארץ, ועוד.

עם צאתו לפנסיה בעירית תל־אביב, הוזמן למנהל ראשי לבנק “הלוואה וחסכון” בתל־אביב, ואף במוסד זה זכה לחיבה ולהוקרה כללית כאדם מוכשר ומסור לתפקידו, דורש סדר ודייקנות מעצמו ומזולתו, וגם איש צנוע בהליכותיו ובעל מזג טוב ונוח לבריות.

שלמה גרטל הוא תמיד ובכל מקום – שלמה גרטל.

הערת המלבה"ד: ש. גרטל נפטר ביום ד' אלול תשט"ז (23.4.1956).


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48512 יצירות מאת 2698 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!