א    🔗

הָיֹה הָיָה חַיָּט עָנִי אֶחָד בַּעֲיָרָה רְחוֹקָה וְנִדָּחָה. אוֹתוֹ חַיָּט הָיָה יוֹשֵׁב כָּל הַיָּמִים וְתוֹפֵר בְּגָדִים לִבְנֵי הָעֲיָרָה כֻּלָהּ. כָּל הַיָּמִים הָיָה עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, מְלֶאכֶת הַתְּפִירָה, וְהָיָה עָנִי בְּכָל זֹאת! מִשּׁוּם מָה? מִשּׁוּם שֶׁאַנְשֵׁי הָעֲיָרָה הָיוּ אֲנָשִׁים רָעִים וְחַטָּאִים מְאֹד, וְאִלּוּ הָיוּ בִּסְדֹם, בַּהֲפֹךְ אוֹתָהּ אֱלֹהִים, הָיוּ מֵתִים שָׁם גַּם הֵם.

כְּשֶׁהֵבִיאוּ אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה אֶת הָאָרִיג אֶל הַחַיָּט, הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ כָּכָה: שֵׁב וּתְפֹר לָנוּ בְּגָדִים, אֲנַחְנוּ נְשַׁלֵּם לְךָ כַּמָּה שֶׁתְּבַקֵּשׁ!

יָדְעוּ הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה שֶׁהַחַיָּט הַצָּנוּעַ הַזֶּה לֹא יְבַקֵּשׁ וְלֹא יִשְׁאַל בְּעַצְמוֹ מְחִיר גָּדוֹל.

לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר הַבֶּגֶד הָיָה בָּא בַּעַל הַבֶּגֶד, נוֹטֵל אוֹתוֹ, לוֹבְשׁוֹ וְאוֹמֵר לוֹ לַחַיָּט: בֹּא מָחָר אֶל בַּיִת פְּלוֹנִי בַּרְחוֹב פְּלוֹנִי וּשְׁאַל שָׁמָּה לְאִישׁ פְּלוֹנִי, אָז אֵצֵא אֵלֶיךָ וַאֲשַׁלֵּם לְךָ!

בְּיוֹם הַמָּחָרָת – וְהַחַיָּט תּוֹעֶה בְּחוּצוֹת הָעֲיָרָה, בָּא לִרְחוֹב פְּלוֹנִי, לְבֵית פְּלוֹנִי, שׁוֹאֵל לְאִישׁ פְּלוֹנִי וְהִנֵּה לֹא זֶהוּ הָאִישׁ אֲשֶׁר יָצָא לְפָנָיו, לֹא זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר תָּפַר לוֹ הַבֶּגֶד.

לַשָּׁוְא בִּקֵּשׁ הַחַיָּט הֶעָנִי בִּרְחוֹבוֹת הָעֲיָרָה אֶת בַּעַל־חוֹבוֹ, אֵינֶנּוּ! אָמְנָם לִפְעָמִים יֵשׁ אֲשֶׁר הוּא פּוֹגֵשׁ אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּיַחַד עִם עוֹד אִישׁ אֶחָד, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִקְרַב אֵלָיו וְלֹא יִתְבַּע שְׂכָרוֹ מִמֶּנּוּ בְּמַעֲמַד חֲבֵרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פָּנָיו.

גַּם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא רוֹאֶה אֶת בַּעַל־חוֹבוֹ, בְּבֵית הַתְּפִלָּה הוּא רוֹאֵהוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִגְבֶּה חוֹב בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וּבְמָקוֹם קָדוֹשׁ.

וְלָכֵן הָיָה הַחַיָּט עָנִי; מַאֲכָלוֹ – פַּת־קִבָּר וּמִשְׁתֵּהוּ מָיִם.

ב    🔗

וַיְהִי כַאֲשֶׁר קָרְבוּ יְמֵי הָאָבִיב הָרִאשׁוֹנִים וַתֶּרֶב הָעֲבוֹדָה בְּבֵית הַחַיָּט. מִשְׁפָּחוֹת, מִשְׁפָּחוֹת בָּאוֹת וּמְמַלְאוֹת אֶת דִּירָתוֹ הַצָּרָה. הוֹרִים וִילָדִים, אֲנָשִׁים וָטַף, הֵם וַחֲבִילוֹת שֶׁל אָרִיג לְבֵין זְרוֹעָם, וְכָל אֶחָד מֵהֶם דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ, תּוֹבֵעַ מַמָּשׁ, מַשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ, וּכְבָר מִתְמַרְמֵר עָלָיו: לְמַעַן ה', יִהְיֶה נָא בִּגְדוֹ שֶׁל בְּנִי לִימֵי הֶחָג! לִימֵי הַחַג דַּוְקָָא! יוֹדֵע אָנֹכִי אֶת הַחַיָּטִים, לְכַתְּחִלָּה הֵם מַבְטִיחִים לִתְפֹּר אֶת הַבֶּגֶד, אַךְ לְסוֹף אֵינָם עוֹמְדִים בְּדִבּוּרָם!

שָׁמַע הַחַיָּט הֶעָנִי אֶת דִּבְרֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה וְהִתְחִיל יָרֵא: אוּלַי בֶּאֱמֶת לֹא יַסְפִּיק? מֶה עָשָׂה? הִתְחִיל לָשֶׁבֶת וְלִתְפֹּר גַּם בַּלֵּילוֹת. יָשָׁב יוֹם וָלַיְלָה כָּפוּף עַל גִּזְרֵי הָאָרִיג שֶׁהָיוּ מוּנָחִים עַל בִּרְכָּיו, מַחְטוֹ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וְתָפַר, תָּפַר חֲלִיפוֹת בְּגָדִים לְיַלְדֵי הָעֲיָרָה. רַבִּים מֵהוֹרֵי הַיְלָדִים לא שִׁלְּמוּ לוֹ עֲדַיִן בְּעַד הַבְּגָדִים שֶׁל אֶשְׁתָּקַד, וְלֹא שָׂם לָזֶה לֵב – אִם הָאָבוֹת חָטְאוּ, קְטַנִּים אֵלֶה בַּמֶּה אֲשֵׁמִים?

רָאֲתָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵד כָּל־כָּךְ קָשֶׁה וְאָמְרָה לוֹ: לֵךְ וְנוּחָה קְצָת, חֲצוֹת הַלַּיְלָה הִגִּיעָה?

עָנָה לָהּ הַחַיָּט: יָרֵא אָנֹכִי שֶׁמָּא לֹא אַסְפִּיק לגְמֹר אָת הַמְּלָאכָה.

שָׁאֲלָה אוֹתוֹ: אֶת מִי אַתָּה יָרֵא? אֶת הַהוֹרִים?

עָנָה לָהּ: לֹא אֶת הַהוֹרִים אֲנִי יָרֵא, אֶלָּא אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים, שֶׁאִם לֹא אֶתְפֹּר לָהֶם אֶת בִּגְדֵיהֶם וְעָלוּ דְמָעוֹת בְּעֵינֵיהֶם. אֶת דִּמְעוֹת הַיְלָדִים אֲנִי יָרֵא.

ג    🔗

עוֹד בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל בָּאוּ כָּל הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים עִם הוֹרֵיהֶם לְבֵית הַתְּפִלָּה, כֻּלָּם מְקֻשָּׁטִים בְּבִגְדֵי הַחַג הַחֲדָשִׁים. כָּל אֶחָד הִתְפָּאֵר לִפְנֵי חֲבֵרוֹ: שֶׁלִּי יָפֶה מִשֶּׁלְּךָ! שֶׁלִּי נָאֶה מְשֶּׁלְּךָ!

רַק אֶחָד הָיָה בְּבֵית הַתְּפִלָּה שֶׁהָיָה עָצֵב בֵּין הַשְּׂמֵחִים, רַק אֶחָד הָיָה כְּאָבֵל בֵּין הַצּוֹהֲלִים, אֶחָד שֶׁהָיָה בִּגְדוֹ בָּלֶה וְיָשָׁן־נוֹשָׁן. זֶה הָיָה בֶּן הַחַיָּט הֶעָנִי, בֶּן הַחַיָּט, שֶׁלֹּא הִסְפִּיק אָבִיו לִתְפֹּר לוֹ אֶת בִּגְדוֹ.

אֲהָהּ! מִי יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה לוֹ בֶּגֶד חָדָשׁ גַּם לַפֶּסַח? חַג הַפֶּסַח הֲרֵי הוּא מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. עוֹד שְׁלשָׁה יָמִים! בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, לְאַחַר יוֹם הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל, בָּא אִישׁ אֶחָד וּבְנוֹ הַקָּטָן עִמּוֹ, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּא עוֹד אֶחָד עִם יַלְדּוֹ. אֵחֲרוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, לֹא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לָבוֹא קֹדֶם עִם יַלְדֵיהֶם, טְרוּדִים הָיוּ. לא חָפֵץ הַחַיָּט לִתְפֹּר אֶת הַבְּגָדִים הַלָּלוּ. עָמְדוּ הָאֲנָשִׁים וְהִתְחַנְּנוּ מִלְּפָנָיו, בִּקְשׁוּ אוֹתוֹ עַד מְאֹד, הִפְצִירוּ בּוֹ וְלֹא שָׁמַע לָהֶם, אֶלָּא שֶׁנִּתְקְלוּ עֵינֵי הַחַיָּט בִּפְנֵי הַיְלָדִים וְנֶהְפַּךְ עָלָיו לִבּוֹ, גַּם הַיְלָדִים בִּקְשׁוּ מִמֶנּוּ: אָנָּא, תְּפֹר־נָא לָנוּ בֶּגֶד לְחַג הַפֶּסַח! כָּךְ בִּקְשׁוּ הַיְלָדִים, וְאוּלָם לא בְּקוֹל בִּקְשׁוּ, רַק בְּעֵינֵיהֶם בִּלְבָד, תָּלוּ בּוֹ עֵינַיִם בִּלְבָד, וְנֶעְתַּר לָהֶם.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, זֶה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, הַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי עֶרֶב פֶּסַח, לֹא בָּא אִישׁ אֶל בֵּית הַחַיָּט. וַיֹּאמֶר הַחַיָּט הֶעָנִי לִבְנוֹ הַקָּטָן: עַכְשָׁו, יַלְדִּי הַיָּפֶה, אֶתְפֹּר לְךָ אֶת בִּגְדְךָ אַתָּה!

וַיָּסַר הַחַיָּט הֶעָנִי אֶת קְנֵה מִדָּתוֹ וַיָּמָד בּוֹ אֶת מִדַּת בְּנוֹ, וַיִּקַּח אֶת הָאָרִיג, וַיִגְזֹר אוֹתוֹ לִגְזָרִים, לָקַח אֶת מַחְטוֹ בְּיָדוֹ, וְהִנֵּה – אֲהָהּ! חוּטִים אֵין לוֹ. הִנֵּה הָאָרִיג, הִנֵּה הַמַּחַט – וְאוּלָם הַחוּטִים עוֹד אֵינָם.

שָׁלַח הַחַיָּט אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן הֶחָנוּתָה: לֵךְ, בְּנִי, וְקַח לִי פְּקַעַת שֶׁל חוּטִים בְּהַקָּפָה.

בָּא הַיֶּלֶד אֶל הֶחָנוּת, בִּקֵּשׁ מֵאֵת הַחֶנְוָנִי פְּקַעַת שֶׁל חוּטִים, וְלֹא נָתַן לוֹ.

וְכֹה אָמַר לוֹ הַחֶנְוָנִי: יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת אָבִיךָ שֶׁעָנִי הוּא, וּבַמֶּה יְשַׁלֵּם?

שָׁב הַיֶּלֶד בְּיָדַיִם רֵיקוֹת וּבְעֵינַיִם מְלֵאוֹת דֶּמַע הַבָּיְתָה.

נֶאֱנַח הַחַיָּט הֶעָנִי וְאָמַר: כָּל הָעֲיָרָה חַיֶּבֶת לִי כֶּסֶף, וְלִי אֵינָם נוֹתְנִים פְּקַעַת שֶׁל חוּטִים בְּהַקָּפָה.

יָשַׁב הַחַיָּט שָׁעָה קַלָּה בְּמַר נַפְשׁוֹ עַל סַפְסַל הַמְּלָאכָה, גִּזְרֵי הָאָרִיג עַל בִּרְכָּיו, מַחְטוֹ בְּיָדוֹ, יָשַׁב, יָשַׁב, כָּבֵד עָלָיו רֹאשׁוֹ מֵרֹב דְּאָגָה, צָנַח ראשׁוֹ לְסוֹף עַל חָזֵהוּ וְנִרְדָּם.

עָמַד עַל יָדוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן, רָאָה אֶת אָבִיו וְהִנֵּה נִרְדָּם, הָלַךְ וּפָרַשׁ נוּגֶה לְקֶרֶן זָוִית וְלָחַשׁ לוֹ לְעַצְמוֹ: הוֹי, מַה יִהְיֶה? מַה יִהְיֶה? הַצָּהֳרַיִם עָבְרוּ כְּבָר, עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט וְהִתְחִילָה הַשֶּׁמֶשׁ לָרֶדֶת… מַה יִהְיֶה? הוֹי, מַה יִהְיֶה?

וְהַיֶּלֶד לוֹחֵשׁ אֶת כָּל זֶה בַּחֲשַׁאי, חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ הוּא דוֹבֵב זֹאת לְנַפְשׁוֹ, כְּדֵי שֶׁלּא לְעוֹרֵר חַס וְחָלִילָה אֶת אָבִיו. יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאָבִיו לֹא נָתַן שֵׁנָה לְעֵינָיו זֶה לֵילוֹת אֲחָדִים. אַדְרַבָּא, יָנוּחַ, יִישָׁן קְצָת וְיִרְוַח לוֹ.

וְהַשֶּׁמֶשׁ? לְאַט לְאַט הִתְחִילָה לָרֶדֶת, וּבְרִדְתָּהּ – אָדְמָה כִּפְלַיִם, כְּדַרְכָּהּ תָּמִיד. אַךְ לָמָּה זֶה עָמְדָה הַשֶּׁמֶשׁ? שׁוֹהָה הִיא נֹכַח חַלּוֹנוֹ שֶׁל הַבַּיִת הַקָּטָן, שׁוֹלַחַת בַּעֲדוֹ קַרְנַיִם דַּקּוֹת מִן הַדַּקּוֹת, קַרְנֵי זָהָב.

וּבְנוֹ הַקָּטָן שֶׁל הַחַיָּט, שֶׁעָמַד בְּיַרְכְּתֵי הַחֶדֶר וְרָאָה אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ נִנְעָצוֹת בְּעַד הַחַלּוֹן הַקָּטָן קָרָא: הוֹי, לוּלֵא הָיוּ אֵלּוּ קַרְנַיִם סְתָם, אֶלָּא חוּטִים, חוּטִים פְּשׁוּטִים!

בְּרֶגַע זֶה הִצְלִיפָה הַשֶּׁמֶשׁ קַרְנֶיהָ בִּפְנֵי הַחַיָּט הֶעָנִי, הַחַיָּט הִתְעוֹרֵר, פָּקַח אֶת עֵינָיו, וְהִנֵּה הֶאָח, מָה הוּא רוֹאֶה? קֶרֶן זָהָב דָּקָּה נִנְעֲצָה בַּחַלּוֹן, נָפְלָה עַל אַדְנוֹ, מֵאֶדֶן הַחַלּוֹן זָחֲלָה, זָחֲלָה עַל שֻׁלְחַן עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַחַיָּט, מִן הַשֻּלְחָן עַל יָדוֹ הַצְּנוּמָה, לְבֵין אֶצְבְּעוֹתָיו וְאֶל נֶקֶב הַמַּחַט. רְאֵה פֶּלֶא! מֵעַצְמָהּ נִשְׁחֲלָה לְתוֹךְ נֶקֶב הַמַּחַט.

נִדְהַם הַחַיָּט לְכַתְּחִלָּה וְלֹא יָדַע מַה יַעֲשֶׂה בְּחוּט זָהָב זֶה שֶׁנִּשְׁחַל לְתוֹךְ מַחְטוֹ. הֲיִתְפֹּר אֶת בֶּגֶד בְּנוֹ הַקָּטָן אוֹ יֶחְדָּל? אֶלָּא שֶׁלְּאַחַר רֶגַע נָתַן עִם לִבּוֹ שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם עוֹזְרִים לוֹ. עַל פְּנֵי הָאָרֶץ לֹא נָתְנוּ לוֹ חוּט בַּהֲקָפָה וְזָכָה בְּחוּטִים מִן הַשָּׁמַיִם, לָקַח וְתָחַב אֵת מַחְטוֹ בָּאָרִיג וְתָפַר בֶּגֶד יָפֶה לִבְנוֹ הַקָּטָן.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, לִפְנוֹת עֶרֶב הָיָה בֵּית הַתְּפִלָּה הַגָּדוֹל מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה. הָאוֹר הָיָה רַב, וְאוּלָם לֹא הָיָה הָאוֹר רַב מִן הַנֵּרוֹת וְאוֹר הַנִּבְרָשׁוֹת שֶׁדָּלְקוּ בְּבֵית הַתְּפִלָּה, רַק מִבִּגְדוֹ שֶׁל בֶּן הַחַיָּט הֶעָנִי שָׁהִזְהִירוּ עָלָיו קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ.